ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ינואר 2019
ינואר | ||
---|---|---|
1 בינואר 2019 |
השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. שבירת האור גורמת לשמש להופיע גם לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בינואר 2019 |
איירבוס A380 הוא מטוס הנוסעים הגדול בעולם, אשר יכול להכיל עד 853 נוסעים בתצורת מחלקת תיירים. בזכות ממדיו ניתן היה לראשונה להתקין במטוס מותרות שלא נראו עד אז באוויר: מקלחות, משרדים, חדר כושר, אזור עישון ואף קזינו קטן. עקב גודלו העצום זכה המטוס לכינוי סופר ג'מבו. המטוס אהוד במיוחד על רבים מחובבי התעופה. בתמונה: המטוס של חברת אמירייטס, שניות ספורות לקראת נחיתה בנמל התעופה הבינלאומי טורונטו-פירסון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בינואר 2019 |
בניין סנסור וכיכר ציון בירושלים, מבט מבעד לחלון הראווה של קפה ״וינה״, 1950. כיכר ציון הוקמה בתקופת המנדט הבריטי, לאחר העברת מרכז העסקים הראשי של ירושלים בידי הבריטים מן העיר העתיקה מערבה, לאורך רחוב יפו, תוך יצירת משולש הרחובות בן-יהודה, המלך ג'ורג' ורחוב יפו. שלטונות המנדט נתנו לכיכר המרכזית שבחזית בניין סנסור את השם "רחבת סנסור", אולם השם "כיכר ציון" דבק בכיכר בזכות קולנוע ציון הפופולרי ששכן בה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 בינואר 2019 |
חלקו המערבי של גשר ביר-חכים בפריז בשעת לילה. גשר ביר-חכים הוא גשר החוצה את נהר הסן בפריז, צרפת. הוא מחבר בין הרובע החמישה-עשר לרובע השישה-עשר של פריז. ביר-חכים הוא גשר פלדה קשתי, אורכו 237 מטר ורוחבו 24.7 מטר. הגשר כולל שני מפלסים - האחד לכלי רכב ולהולכי רגל, והשני משמש מעבר לקו 6 של המטרו. הגשר נקרא במקור "גשר פסי", ובשנת 1948 שונה שמו כדי להנציח את קרב ביר חכים, שבו לחמו כוחות צרפת החופשית נגד כוחות קורפוס אפריקה הגרמניים ב-1942. ברקע התמונה ניתן לראות את המבנים של הרובע ה-16. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בינואר 2019 |
איור בעיתון פריזאי המתאר את טקס שלילת הדרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בינואר 2019 |
פסיפס הנערה הצוענייה הוא כינוי לפסיפס מפורסם של אלת האדמה גאיה השייך לאוסף המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ השוכן בעיר גזיאנטפ בטורקיה. הפסיפס נמצא באתר הארכאולוגי זאוגמה, עיר הלניסטית שנוסדה בתקופת מלכותו של סלאוקוס הראשון (300 לפנה"ס לערך), על הגדה המערבית של נהר פרת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בינואר 2019 |
זורה ניל הרסטון (7 בינואר 1891– 28 בינואר 1960) הייתה אנתרופולוגית, חוקרת פולקלור, וסופרת אמריקאית. היא חיברה ארבעה רומנים, עשרות סיפורים קצרים, מחזות ומאמרים. יצירתה הידועה ביותר היא הרומן "עיניהם צופות באלוהים", משנת 1937.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בינואר 2019 |
פסלה של נפרטיטי, אשתו העיקרית של פרעה אחנתון מלך מצרים. משמעות שמה הוא "האשה היפה הגיעה".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בינואר 2019 |
טקס החתונה של שרה אהרנסון, מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את החלתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. אהרנסון נישאה בעתלית באביב 1914 לחיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי. אברהם היה טרוד בנסיעות עסקים באירופה ואהרנסון שבה בסוף 1915 אל בית הוריה בזכרון יעקב עד לכידתה ב-1917 בידי שירותי הביטחון של האיפריה העות'מאנית והתאבדותה במעצר כדי שלא למסור את שמות חבריה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בינואר 2019 |
פנדורה, ציור מעשה ידי הצייר הצרפתי ויליאם-אדולף בּוּגֶרוֹ (1890)
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בינואר 2019 |
מרים הופקינס (1902–1972) הייתה שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית. ב-1930 חתמה על חוזה עם חברת סרטי פרמאונט ועבדה עם ארנסט לוביטש, ג'ואל מק'קרי ורבים אחרים, ובהמשך הייתה חלוצה בהופעות בדרמות טלוויזיוניות. הופקינס הייתה מארחת הוליוודית בולטת שפעלה בחוגים אינטלקטואלים ויצירתיים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בינואר 2019 |
דיוקן של לילי אֶלבֶּה, ציור מעשה ידי גֶרדָה וֶגֶנֶר, 1928. לילי אלבה (1882–1931) הייתה טרנסג'נדרית דנית ואחת מהראשונות שעברו ניתוח לשינוי מין. אלבה נולדה בשם איינר מגנוס אנדראס וגנר, והצליחה מאוד כציירת בשם זה. בשנת 1904 נישאה לאמנית גרדה גוטליב (שמאז נקראה וגנר; 1886–1940), והשתיים חיו יחד בפריז. בשנת 1931 מתה מסיבוכים בעקבות הניתוח שעשתה לשינוי מינה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בינואר 2019 |
"אני מאשים...!", מאמרו המפורסם של אמיל זולא בעיתון הצרפתי "ל'אורור" ב-13 בינואר 1898, הכתוב כמכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת דאז פליקס פור, והמאשים את המעורבים בפרשת דרייפוס בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בינואר 2019 |
פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל היא יריעת בד רקומה שהוכנה באוסטריה בשנת 1936, ונועדה לכסות את ארונו של הרצל עם העלאת עצמותיו לקבורה בישראל. הפרוכת נעלמה בשנת 1949 לאחר טקס הלוויה. מקום המצאה היה בגדר תעלומה כשבעים שנה עד שנמצאה באוגוסט 2019 במחסני קק"ל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בינואר 2019 |
רוזה לוקסמבורג (1871–1919) הייתה מהפכנית ותאורטיקנית מרקסיסטית פמיניסטית יהודייה פולנייה-גרמנייה. היא נרצחה בידי אנשי מיליציית פְרַייקוֹר לאחר כישלון מרד הספרטקיסטים, מרד קומוניסטי בהנהגתה. בגרמניה המזרחית שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, נחשבה לוקסמבורג לגיבורה לאומית, ועל שמה נקראה כיכר בברלין.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בינואר 2019 |
כיכר ציון ובניין סנסור בתקופת המנדט הבריטי. כיכר ציון הוקמה בידי הבריטים, כחלק מתכנון עירוני מודרני שיזמו בירושלים לאחר כיבושה. מרכז העסקים הראשי של ירושלים הועתק מערבה, לאורך רחוב יפו, תוך יצירת "משולש" של רחובות ראשיים: רחוב בן-יהודה ורחוב המלך ג'ורג', שיצאו מרחוב יפו. שלטונות המנדט נתנו לכיכר המרכזית שבחזית בניין סנסור את השם "רחבת סנסור", אולם השם "כיכר ציון" דבק בכיכר בזכות קולנוע ציון הפופולרי ששכן בה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בינואר 2019 |
יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882–1933) היה חזן ומלחין חרדי שנחשב לאחד מגדולי החזנים בכל הזמנים. הותיר אחריו מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית, שתרמה רבות לעיצוב עולם החזנות. הלחין ועיבד למעלה מ-600 יצירות, רובן תפילות וחלקן שירי עם יהודיים. רבות מיצירותיו נחשבות לקלאסיקות של עולם החזנות. נפטר בשנת 1933 במהלך ביקור בארץ ישראל. כמחווה לזכרו הכריזה הרבנות הראשית על שביתה ממלאכה בזמן ההלוויה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בינואר 2019 |
קיווי מנוקד קטן מחטט באדמה בניו זילנד. הקיווי הוא עוף אנדמי לניו זילנד והוא אחד מסמלי ניו זילנד. הוא בעל מקור ארוך ופלומת נוצות המזכירה פרוות יונקים וכנפיו כמעט שנעלמו. על שם העוף נקרא הפרי המוכר שקליפתו מזכירה פלומת קיווי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בינואר 2019 |
אדגר אלן פו, משורר וסופר אמריקני, נחשב לאבי סיפור האימה, סיפורת המתח והספרות הבלשית. תמונה זו צולמה בטכניקת דאגרוטיפ בשנת 1848.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בינואר 2019 |
ג'ורג' ברנס בגיל תשעים, 1986, תצלום מאת אלן וורן. ברנס היה שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. הוא ממוקם במקום ה-31 ברשימת הסטנדאפיסטים הגדולים ביותר של קומדי סנטרל. ברנס החל את הקריירה שלו במופעי ווֹדְווִיל; משם עבר לרדיו, לאחר מכן לטלוויזיה ולבסוף לקולנוע. הסיגר הנצחי בידיו הפך לחלק בלתי נפרד מהופעתו והפך עם השנים לסמל המסחרי שלו. הקריירה של ברנס התפרסה על מעל ל-75 שנה; בגיל המופלג 79 הגיע לשיאה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בינואר 2019 |
בתמונה, פריחת שקד מצוי בשלג ירושלמי. פרחי השקד מקדימים לפרוח עם בוא האביב והוא מסמל את ראשית הפריחה בארץ ישראל. השקד, הפורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך, מאז תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, לסמלו של החג.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בינואר 2019 |
הירח במילואו. הירח מופיע בסיפורים ובאגדות שונים במגוון רב של תרבויות. לוחות שנה רבים מתבססים על שילוב של מחזור הירח ותנועת הארץ סביב השמש, בהם לוח השנה העברי. חלק מחגי היהדות (פסח, ט"ו באב, סוכות, ט"ו בשבט ופורים) מכוונים לאמצע החודש הירחי, שבו הירח נראה במילואו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בינואר 2019 |
ליקוי החמה המלא ב-21 באוגוסט 2017.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בינואר 2019 |
מבט על גלקסיית שביל החלב, לכיוון קבוצת הכוכבים קשת (לרבות מרכז הגלקסיה), במדבר ללא זיהום אור בנבדה שבארצות הברית. שביל החלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש, והיא אחת ממיליארדים רבים של גלקסיות ביקום. קוטרה כ-100,000 שנות אור, עובייה כ-1,000 שנות אור, והיא מכילה כ-200 מיליארד כוכבים כדוגמת השמש (ולפי הערכות מסוימות עד 400 מיליארד כוכבים), הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטר בשנייה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בינואר 2019 |
מתקן ימי עתיק בחוף תל שִׁקְמוֹנָה שבחיפה, ששימש כנראה לתעשיית ייצור צבע הארגמן. בעולם העתיק תפסו התכלת והארגמן מקום נכבד בין מוצרי היוקרה. הם מוזכרים במקרא (במלאכת המשכן, בבניין בית המקדש, בבגדי כהונה ובמצוות ציצית), בתעודות קדומות (חתיות, אשוריות ואחרות) וברשימות המס והשלל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בינואר 2019 |
נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בינואר 2019 |
עובדי כפייה יהודים במחנה הריכוז בּוּכֶנוָואלד שבגרמניה לאחר שחרורו בידי הצבא האמריקני, 16 באפריל 1945. רבים מהאסירים מתו מתת-תזונה לאחר כניסת הכוחות האמריקניים. האסיר השביעי משמאל, בשורה השנייה, הוא אלי ויזל בן ה-16, שלימים היה לסופר, אינטלקטואל ופעיל למען זכויות אדם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בינואר 2019 |
בתמונה, רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צַ'לֶנגֶ'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L, ב-28 בינואר 1986. אסון הצ'לנג'ר, שבו נהרגו שבעה אסטרונאוטים, הביא לקרקוע כל מעבורות החלל לתקופה של כמעט שלוש שנים, והשפיע רבות על תוכנית מעבורות החלל של נאס"א.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בינואר 2019 |
צילום של טיל מרובה ראשי נפץ בעל שמונה ראשי קרב או גופי חדירה בשלב הפגיעה באוקיינוס, כל שמונת הגופים התפצלו מאותו טיל בליסטי במסגרת ניסוי אמריקאי. בשל פיצול ראשי הקרב של הטיל מערכות היירוט המתקדמות בעולם מתקשות מאוד להתמודד עמו. באוגוסט 2017 התפרסם כי ישראל החלה בתכנון מערכת יירוט חדשה שתתמודד עם אתגר זה, וככל הנראה תיקרא חץ 4.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בינואר 2019 |
תחנת החלל הבינלאומית חולפת על פני ליקוי החמה המלא ב-21 באוגוסט 2017. הליקוי היה ליקוי חמה מלא בארצות הברית, כ-38 שנה לאחר הפעם האחרונה שבה נראה ליקוי חמה מלא בארצות הברית בשנת 1979. משך הליקוי המרבי היה 2:41.6 דקות במדינת אילינוי ורוחב הליקוי המלא היה כ-115 ק"מ, ברצועה שנמשכה ממדינת אורגון במערב עד קרוליינה הדרומית במזרח.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
31 בינואר 2019 |
מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 התרסקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספירה, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
תמונות מומלצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|