ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אפריל 2022

אפריל
1 באפריל 2022	גשר פורת' - גשר רכבת במזרח סקוטלנד, מעל מפרץ פורת', 14 קילומטרים ממערב לאדינבורו. גשר פורת' הוא גשר רכבת במזרח סקוטלנד, מעל מפרץ פורת', 14 קילומטרים ממערב לאדינבורו. הוא נבנה ב-1890 בעלות של 2.5 מיליון לירות שטרלינג, והוא נחשב לפלא הנדסי. זהו גשר הפלדה הראשון בעל מפתח רחב, ועם סיום הקמתו החזיק בשיא האורך ובשיא הגובה לגשרים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2022	החרוט של פיקו דו פוגו, הר געש שכבתי פעיל. החרוט של פיקו דו פוגו, הר געש שכבתי פעיל המרכיב את האי פוגו שבאיי כף ורדה, כ-640 קילומטרים מערבית לנקודה המערבית ביותר ביבשת אפריקה. פסגתו בגובה 2,829 מטרים מעל פני הים היא הנקודה הגבוהה ביותר בכף ורדה, והפסגה השנייה בגובהה באוקיינוס האטלנטי, אחרי הר הגעש הרדום טיידה שבאיים הקנריים.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2022	אגם הלבה בניאראגונגו, מאי 2011. ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל. אגם הלבה בניאראגונגו, מאי 2011. ניאראגונגו הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן בתחומי הפארק הלאומי וירונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מעט מערבית לגבול עם רואנדה. זהו הר הגעש הפעיל ביותר ביבשת אפריקה.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2022	‏‏ מבט מהאוויר על שני בולענים סמוכים זה לזה. בולענים מלאים מיים, ומחוברים בנחלים קטנים לים המלח, כך שהם יוצרים צורת פרצוף - הבולענים שני עיניים, והים הוא הפה. בולענים בשמורת עין גדי. בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. בולענים נפוצים בין היתר בסביבה קרסטית בה הם נוצרים בתהליך איטי מהתמוססות שכבות של גיר כמו גם באזורי חוף ים כתוצאה מהמסה של שכבת מלח מתחת לפני הקרקע. בישראל נוצרים בולענים בסביבת ים המלח מהשפעות מלאכותיות של נזקים סביבתיים הנגרמים על ידי התעשייה מסביב לים המלח וכן מוויסות מלאכותי של זרימת המים מן הכנרת לים המלח דרך נהר הירדן (ויסות דרך סכר דגניה).	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2022	הר אאוליס על מאדים הר אאוליס על מאדים, כפי שצולם על ידי רובר "קיוריוסיטי" של מארס סיינס לברטורי ב-2015. מאדים הוא כוכב לכת ארצי, המזכיר בתכונות פיזיות רבות את כדור הארץ. מסתו של מאדים היא כעשירית מסת ארץ והוא בעל אטמוספירה המורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני וחנקן והיא דלילה בהרבה ביחס לאטמוספירת כדור הארץ. פני השטח שלו סלעיים ועשירים בתחמוצות ברזל.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2022	נפרטרי נושאת תפילה, ציור המעטר את קברה. נפרטרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס, אשתו החשובה ביותר של רעמסס השני. נפרטרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס, אשתו החשובה ביותר של רעמסס השני. בסצנות רבות היא מופיעה לצד רעמסס השני כאישה יחידה. קברה המפואר, המעוטר גם בקטעים מספר המתים, שוכן בעמק המלכות בנקרופוליס של תבאי במצרים העליונה. לכבודה בנה רעמסס מקדש מפואר באבו סימבל. בתמונה: נפרטרי נושאת תפילה, ציור המעטר את קברה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2022	תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר. אברהם טוקזייר ממכבי הלסינקי, ניצח בריצת 100 מטר בתחרות חנוכת האצטדיון האולימפי של הלסינקי, שנערכה ב-1938, אך התברר שהציבו אותו במקום הרביעי. התמונה מוכיחה בבירור כי טוקזייר, הקרוב ביותר למצלמה, היה הראשון שחצה את קו הסיום. בין אורחי התחרות הייתה משלחת רשמית מגרמניה הנאצית, והמארגנים, בלחץ של אורהו קקונן (לימים נשיא פינלנד), הוציאו אותו מטקס קבלת המדליות.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2022	מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. פיקפורד הייתה שחקנית קולנוע, תסריטאית ומפיקה קנדית, זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ממקימי יונייטד ארטיסטס והאקדמיה האמריקאית לקולנוע.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2022	מרי ג'קסון מרי ג'קסון הייתה מתמטיקאית ומהנדסת אווירונאוטיקה אפרו-אמריקאית, ב-NACA (קודמתה של נאס"א). למרות ההפרדה הגזעית שהייתה מקובלת בארצות הברית באותה תקופה, והפליה ניכרת של אפרו-אמריקאים, הצליחה ג'קסון להתקדם לדרגה הגבוהה ביותר של מהנדס שהייתה בנאס"א.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2022	רחל המשוררת רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2022	כ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), - הגרלת המגרשים באחוזת בית. תצלומו של אברהם סוסקין. בכ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), אחרי קרוב לשלוש שנות הכנה, התקבצו משפחות המייסדים של שכונת אחוזת בית על החולות, לצורך הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף עקיבא וייס על שפת הים. לימים נקבע יום זה כיום ההולדת של העיר תל אביב. תצלומו של אברהם סוסקין.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2022	רחוב הרצל ובקצהו הגימנסיה העברית "הרצליה" ב-1929. רחוב הרצל ובקצהו הגימנסיה העברית "הרצליה" ב-1929. רחוב הרצל הוא הרחוב ההיסטורי המרכזי של אחוזת בית שהוקמה בשנת 1909, ונחשב לרחוב הראשון בעיר העברית הראשונה. אף שקיימים רחובות רבים בתחומי תל אביב שקדמו לרחוב הרצל (לא רק ביפו אלא גם בשכונות העבריות שקדמו לאחוזת בית), רחוב זה היה הראשון שתוכנן כרחוב עירוני שסביבו אמורה לצמוח עיר. הוא אף ממוספר כרחוב מספר 1 ברשימת רחובות העיר באגף מהנדס העיר תל אביב.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2022	סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב (16 באפריל 1921 - 28 במרץ 2004) היה שחקן, סופר, תסריטאי ומחזאי בריטי, אשר זכה פעמיים בפרס אוסקר: ב-1960 זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"ספרטקוס" של סטנלי קובריק, וב-1964 זכה בשנית, על תפקידו בסרט "טופקאפי" של ז'ול דאסן.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2022	ישו הצהוב הוא ציור משנת 1889 מעשה ידי פול גוגן, ממגלמי הזרם הפוסט אימפרסיוניסטי. בציור מתוארת צליבת ישו בצבעי הסתיו, בהם דומיננטי הצהוב, שאינו צבע הנקשר לישו במסורת הנוצרית. ישו הצהוב הוא ציור משנת 1889, מעשה ידי פול גוגן, ממגלמי הזרם הפוסט אימפרסיוניסטי. בציור מתוארת צליבת ישו בצבעי הסתיו, בהם דומיננטי הצהוב, שאינו צבע הנקשר לישו במסורת הנוצרית. הצלב מעט שקוף ולכאורה מרחף. התמונה צוירה בשלב הדתי של גוגן, והיא נחשבת כאחת מיצירות המפתח של הסימבוליזם בציור.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2022	עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים. הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב. ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו. ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. בהגדה 34 איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו. כתמי יין מעידים על כך שבהגדה נעשה שימוש רב. מהערות המצויות בשולי האגדה ניתן להסיק כי הייתה באיטליה במהלך המאה ה-16. מאוחר יותר התגלגלה לסרייבו, ושם נמכרה בשנת 1894 למוזיאון, על ידי משפחה יהודית שירדה מנכסיה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2022	הגדה מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14. הגדה של פסח מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2022	‏‏ היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מייד לאחר הורדתו של ישו מהצלב. יום שישי הטוב, יום צליבת ישו, הוא יום שישי שלפני יום ראשון של חג הפסחא הנוצרי. היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מיד לאחר הורדתו של ישו מהצלב.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2022	"התחייה" מעשה ידי רפאל "התחייה" מאת רפאל. חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לפי האמונה הנוצרית, צליבתו של ישו ותחייתו הן שלב הכרחי בדרך לגאולת בני האדם.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2022	"אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). "אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לאחר התחייה זיהתה מרים המגדלית את ישו, אך הוא ביקשהּ: "NOLI ME TANGERE" (אל תגעי בי).	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2022	אנדרטת לינקולן בעת בניית פסלו של הנשיא לינקולן במרכז האנדרטה בשנת 1920. אנדרטת לינקולן היא אנדרטה בקצה המערבי של המול בעיר וושינגטון שבארצות הברית, המוקדשת לזכרו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בתמונה, פסלו של הנשיא לינקולן במרכז האנדרטה בעת התקנתו בשנת 1920.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2022	אנדרטת לינקולן. בתמונה, פסלו של הנשיא לינקולן במרכז האנדרטה. אנדרטת לינקולן היא אנדרטה בקצה המערבי של המול בעיר וושינגטון שבארצות הברית, המוקדשת לזכרו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בתמונה, פסלו של הנשיא לינקולן במרכז האנדרטה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2022	"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים הגדת שיק היא הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס שעיטרו את זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, לדוגמה, שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה בבריטניה ובארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2022	במרכז התמונה יצחק שמיר, הוא לובש חליפה ותרבוש, ומביט לעבר הצופה. מימינו שלמה להט, המביט על שמיר (מביט שמאלה) ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר (חובש תרבוש במרכז התמונה) ולצידו ראש עיריית תל אביב שלמה להט (בימין התמונה) חוגגים את חגיגות המימונה בפארק הירקון בתל אביב, 21 באפריל 1987, תצלומו של נתי הרניק מלשכת העיתונות הממשלתית. המימונה היא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2022	אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על ירוואן, בירת ארמניה אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על יֶרֶוָואן, בירת ארמניה. ההחלטה על הקמת האנדרטה נעשתה בתקופת השלטון הסובייטי בעקבות הפגנות שהתקיימו בירוואן ב-24 באפריל 1965, שבמהלכן הפגינו כ-100,000 אנשים במשך 24 שעות לציון 50 שנה לרצח העם. האנדרטה הושלמה בשנת 1967. בשנת 1995 נפתח בקרבתה המוזיאון לרצח העם הארמני, הפועל גם כמוסד מחקר לרצח העם.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2022	‏‏ כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח. כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תשי"ח, 25 באפריל 1958, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב, המקום שבו הכריז דוד בן-גוריון בה' באייר תש"ח על הקמת המדינה. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח, למעט אחדים שנפטרו כאליעזר קפלן ודוד רמז, שבמקומם ישבו אלמנותיהם. אחרים שלא השתתפו בטקס עצמו, אך חתמו על מגילת העצמאות, השתתפו גם הם - למשל הרב יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2022	"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941 במלחמת העולם השנייה בעת ששהתה בגטו קובנה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. חלק מיצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות וגם באוסף האמנות של יד ושם. "נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941, בעת ששהתה בגטו קובנה במלחמת העולם השנייה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. יצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות ובאוסף האמנות של יד ושם.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2022	ילד יהודי מרים ידיו עם חיסול גטו ורשה - מהתמונות המפורסמות ביותר מתקופת השואה. התמונה מסמלת את זכר כ-1.5 מיליון הילדים היהודים שנרצחו. ילד יהודי מרים ידיו במהלך הכנעת המרד בגטו ורשה וחיסול הגטו. התמונה, מהמפורסמות ביותר מתקופת השואה, הפכה לסמל מיליון וחצי הילדים היהודים שנרצחו בשואה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2022	האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין, היא יד זיכרון המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו היא יד זיכרון המוצבת בברלין בירת גרמניה, סמוך לשער ברנדנבורג, ומנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן ונחנכה בשנת 2005. היא משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר ועשויה מ-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה למצבות בבית עלמין.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2022	היכל השמות שבמוזיאון יד ושם. בהיכל השמות שבמוזיאון יד ושם בירושלים מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2022	בסי קולמן בֶּסי קולמן (1892–1926) הייתה טייסת אינדיאנית-אפרו-אמריקאית. קולמן הייתה האישה השחורה הראשונה והאישה האינדיאנית הראשונה שהחזיקה ברישיון טיס, והאדם השחור והאינדיאני הראשון בהחזקת רישיון טיס בינלאומי. היא נהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 34.	עריכה - תבנית - שיחה