לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי מורשת בתל אביב/תחרות 2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נא לא לערוך דף זה. הרשימה המלאה והמעודכנת נמצאת בפורטל:אתרי מורשת בישראל/רשימת אתרי המורשת בישראל/אתרי מורשת במחוז תל אביב.

אתרי מורשת בתל אביב

[עריכת קוד מקור]

אתרי מורשת ביפו

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-001 בית הסראיה (א-סראיה אל-ג'דידה) New Saraya; Saraya Building; Sarahiya House ארמון הממשלה הטורקי שתכנן האדריכל ברוך פפירמייסטר, מראשון לציון בשלהי המאה ה-19. בינואר 1948 נפגע המבנה בפיצוץ שביצע הארגון לח"י. במגרת עבודות שימור כיכר השעון, שוחזרו רק חזית המבנה באופן חלקי משיקולים שונים. עבודת התיעוד יכולה להציג הן את ההיסטוריה של האתר והן את הדילמות סביב הבחירה לשמרו בצורה זו. רחוב יפת פינת מרזוק ועזר (כיכר השעון), תל אביב-יפו, תל אביב-יפו
32°03′18″N 34°45′22″E / 32.05498611111111°N 34.75624166666667°E / 32.05498611111111; 34.75624166666667


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-002 בית המכס הצפוני בנמל יפו Jaffa Port Custom's House בית המכס הצפוני בנמל יפו הוא בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים ושכנו בו מנהלת נמל יפו, בית המכס הבריטי ותחנת קשר לאוניות. המבנה הוקם על שרידי בית המכס העות'מאני. כיום זהו בניין בטון גדול, הצופה אל הים, ופעילים בו שבט "צופי הים" ו"המרכז לחינוך ימים". רציף העלייה השנייה, נמל יפו, תל אביב-יפו
32°03′18″N 34°45′04″E / 32.054947°N 34.751118°E / 32.054947; 34.751118


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-003 האנגרים בנמל יפו Jaffa Port Hangars 4 האנגרים שבנו הבריטים בשנות ה-30 ושימשו לאחסון תוצרת ליבוא ויצוא. האנגר 1 שופץ בשנים האחרונות. רציף העלייה השנייה, נמל יפו, תל אביב-יפו
32°03′10″N 34°45′00″E / 32.05289°N 34.749924°E / 32.05289; 34.749924


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-004 הלבנטבונדט בנמל יפו Levantbundet הלבנטבונדט בנמל יפו. ראו גם נא לגעת תל אביב-יפו
32°03′11″N 34°45′02″E / 32.05298°N 34.75050°E / 32.05298; 34.75050


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-005 בית הסראייה הישן Old Sarayya House בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל הטורקי בעיר. גן הפסגה, תל אביב-יפו
32°03′18″N 34°45′16″E / 32.055°N 34.754444°E / 32.055; 34.754444


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-006 סביל סולימאן בקיר הדרומי של מסגד מחמודיה קבוע "סביל סולימאן" שצורתו כשל קשת גדולה המשלבת אבני שיש לבנות וגרניט ורודה. הסביל מעוטר בקשתות, בעמודים ובכותרות וכן בכתובות ובטורה של הסולטאן העות'מאני. הסביל נבנה בשנת 1809 והוצמד אל קיר המסגד משזה הוקם. הוא קרוי על שמו של סולימאן פאשה, שליט עכו ומפקדו של אבו נבוט, אשר הקים אותו. רח' מפרץ שלמה, על קיר מסגד מחמודיה, תל אביב-יפו
32°03′18″N 34°45′20″E / 32.055°N 34.755556°E / 32.055; 34.755556


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-007 סביל אבו נבוט (הקיוסק) Sebil Abu Nabut B סביל אבו נבוט ב' הוא סביל השוכן ממערב למסגד מחמודיה ביפו. הסביל נבנה על ידי מושל יפו בתחילת המאה ה-19, מחמוד אגא א-שאמי (שכונה "אבו נבוט"), ושכן ליד הכניסה למסגד, אולם עם הרחבת הכביש הוא הוזז כ-20 מטר מערבה והוצב בליבו של מעין כיכר. השם "סביל אבו נבוט ב'" נטבע בידי זאב וילנאי, כדי להבדילו מסביל אבו נבוט הנמצא בדרך בן צבי. בעבר היה זה מבנה מפואר הדומה לסביל בכניסה למסגד אל-ג'זאר בעכו. הסביל עצמו עשוי בצורת משושה מקושט בלוחות שיש וסביבו ששה עמודים הנושאים כותרות חטובות, כנראה בשימוש משני. העמודים תומכים בשש קשתות הנושאות כפה. סמוך לרח' טיילת מפרץ שלמה, תל אביב-יפו
32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05551°N 34.75943°E / 32.05551; 34.75943


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-011 מגדל המים בשכונת עג'מי Ajami Water Tower נבנה בשנות ה-30 על ידי הבריטים חייבי משה 1 / החרוב 30, תל אביב-יפו
32°02′43″N 34°45′05″E / 32.045215°N 34.751289°E / 32.045215; 34.751289


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-020 כיכר השעון Clock Square כיכר השעון (או כיכר הסוכנות) היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה. הכיכר נמצאת בקצה הצפוני של רחוב יפת ובקצהו הדרום-מערבי של רחוב רזיאל, שהיה בעבר חלק מן הדרך הראשית מיפו לפתח תקווה ולשכם. דוד רזיאל 25, יפו, תל אביב-יפו
32°03′18″N 34°45′23″E / 32.054974°N 34.756252°E / 32.054974; 34.756252


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-021 בית מרכז האמנויות מרכז האמנויות ברחוב יפת בתל אביב-יפו רח' יפת 28, תל אביב-יפו
32°03′13″N 34°45′16″E / 32.05370°N 34.75451°E / 32.05370; 34.75451


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-022 חאן מנולי Khan Manuli, Jaffa חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני. המבנה שימש כחאן חשוב לסוחרים שהגיעו לסחור ביפו, וכתחנת מעבר לרבים מראשוני העלייה הראשונה עד העלייה הרביעית. המבנה שימש כמרכז ציבורי ופוליטי של הקהילה היהודית בעיר, ובו המתינו חולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. רח' בית האשל 11, תל אביב-יפו
32°03′13″N 34°45′23″E / 32.053611°N 34.756389°E / 32.053611; 34.756389


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-023 בית סורסוק Sursuk House בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל ביפו, הקרוי על שם משפחת סורסוק מביירות, מהעשירות שבמשפחות סוריה שבבעלותה היו שטחי קרקע גדולים בגליל, בעמקי הצפון ובמפרץ חיפה ועסקיה חבקו את רוב המזרח התיכון. בשנת 1921 רכשה מבנים אחדים ברחוב בוסטרוס (רחוב רזיאל של היום), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925. הבית נחנך על ידי הנציב העליון הבריטי, לורד הרברט פלומר. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף שעברה אליו מ"בניין הוועד הארץ ישראלי" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה. רח' רזיאל 6, תל אביב-יפו
32°03′24″N 34°45′33″E / 32.056653°N 34.759036°E / 32.056653; 34.759036


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-024 בית המשרד הארצישראלי Palestine Office המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, רכישת קרקעות, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול חוות חקלאיות, הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים. הבניין ההיסטורי של המשרד הארצישראלי שכן ביפו, ברחוב רזיאל מספר 17, ונהרס בשנת 2001 על ידי בעליו, הכנסייה המארונית, על אף שהיה מבנה לשימור. רח' רזיאל 15 (משרדים נוספים של המשרד שכן הבניין ברח' רזיאל 17 נהרס), תל אביב-יפו
32°03′20″N 34°45′26″E / 32.05561°N 34.75727°E / 32.05561; 34.75727


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-025 בית הדואר Jaffa Post Office Building בניין הדואר המרכזי של יפו הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית שנבנה בתקופת המנדט הבריטי בתכנונו של האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון. המבנה שופץ בשנת 2000. כיום משמש כסניף דואר ונמצאת בו הנהלת "השירות הבולאי". שדרות ירושלים 12, תל אביב-יפו
32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05551°N 34.75943°E / 32.05551; 34.75943


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-026 בית החלוץ בית בן שתי קומות ברחוב יפת, שבו התגוררו בראשית המאה העשרים עולים יהודים בימים הראשונים להגיעם ארצה. הבית נקרא "בית העולים" או "בית החלוץ". הבניין התפרסם כאשר הותקף על ידי פורעים ערבים במאורעות תרפ"א. במאורעות נרצחו 14 מתושבי הבית. רח' יפת 34, תל אביב-יפו
32°03′10″N 34°45′13″E / 32.05290°N 34.75348°E / 32.05290; 34.75348


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-027 הקישלה רח' דוד רזיאל 22, תל אביב-יפו
32°03′20″N 34°45′21″E / 32.05555400028143°N 34.75579619407654°E / 32.05555400028143; 34.75579619407654


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-030 המושבה האמריקאית ביפו Jaffa American Colony המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא כוללת שני רחובות: רחוב אורבך ורחוב בר הופמן. המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. אלה שיפצו את רוב הבתים והפכו את המקום למושבה גרמנית. בשנת 2009 החל תהליך של שימור ושיקום במושבה. אורבך ובר הופמן, יפו, תל אביב-יפו
32°03′24″N 34°45′46″E / 32.056638°N 34.762807°E / 32.056638; 34.762807


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-031 בתי העץ במושבה האמריקאית ביפו Jaffa American Colony מבנים מעץ שהוקמו באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, שבאו להתיישב בארץ ישראל, ולאחר מספר שנים עברה המושבה לידי הגרמנים הטמפלרים. בשנת 2009 עירית תל אביב פתחה בתהליך שיקום אדריכלי של המקום. רח' בר הופמן 13 (בית ידידות מיין), 17 (בית רולה פלויד), תל אביב-יפו
32°03′23″N 34°45′45″E / 32.05641°N 34.76259°E / 32.05641; 34.76259


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-032 טחנת הקמח (המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו) Jaffa American Colony המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. הטמפלרים פיתחו מאוד את המושבה, והקימו בה מבני ציבור נוספים כמו בית חולים, בית מרקחת, מנסרה, בית בד, וטחנת קמח שעבדה על קיטור. רח' בר הופמן, תל אביב-יפו
32°03′23″N 34°45′45″E / 32.05641°N 34.76259°E / 32.05641; 34.76259


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-032 כנסיית עמנואל במושבה האמריקאית ביפו Emanuel church, Jaffa לקראת ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו בעת מסעם בארץ ישראל ב-1898, הונחה אבן הפינה לכנסייה ב-2 בנובמבר 1898 על ידי פרוטסטנטים מבין גולים מגרמניה ומשווייץ שגרו ביפו ועל ידי מומרים מזרמים נוצרים אחרים, רובם מומרים מקרב הטמפלרים. רח' בר הופמן 15, תל אביב-יפו
32°03′23″N 34°45′46″E / 32.05647°N 34.76268°E / 32.05647; 34.76268


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-033 מלון פארק (כיום אכסניית עימנואל) Emanuel Inn, Jaffa בית עמנואל שבמושבה האמריקאית ביפו היה במקור ביתו של כריסטוף הופמן, אחד ממייסדי האגודה הטמפלרית. הברון הרוסי פלטון פון אוסטינוב, שרכש את הבית ב-1878, פתח בו בית מלון בשם "דו פארק". במלון זה התארח קיסר גרמניה, וילהלם השני ובו התקיימה פגישתו עם בנימין זאב הרצל. בית עמנואל משמש היום כאכסניה ומרכז ליהודים המשיחיים. רח' אורבך 6, תל אביב-יפו
32°03′25″N 34°45′45″E / 32.05682°N 34.76258°E / 32.05682; 34.76258


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-034 מלון ירושלים Jerusalem Hotel, Jaffa מלון פאר שהוקם בסוף המאה ב-19 במושבה הגרמנית. החדרים המפוארים במלון, שהיו מעוטרים בעיטורי סטנסיל על הקירות קיבלו שמות של נביאים ושליחים,. בשנות הארבעים עבר המלון לידיה של הבולשת הבריטית. לאחר קום המדינה שימש המבנה את משרד החינוך. לאחר שיקום בשנים האחרונות, הפך המלון לחלק ממתחם בנייה יוקרתי במושבה האמריקאית-גרמנית. רח' אורבך 6, תל אביב-יפו
32°03′25″N 34°45′45″E / 32.05695°N 34.76250°E / 32.05695; 34.76250


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת בישראל סטטי בשורה

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

3-5000-035 בית נורטון Norton House, Jaffa אחד מבתי העץ של המתיישבים האמריקאים במושבה הגרמנית בתל אביב-יפו והמבנה הראשון שעבר שימור במושבה. בניין זה נרכש על ידי המיסיון הבריטי והיה מרכז לפעילותו. רח' אורבך 4, תל אביב-יפו
32°03′26″N 34°45′45″E / 32.05714°N 34.76237°E / 32.05714; 34.76237


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת בישראל סטטי בשורה

פרמטרים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

3-5000-036 בניין הבולשת הבריטית בתל אביב British Secret Police Building בית הבולשת הבריטית שימש את יחידת החקירות של משטרת המנדט הבריטי (סי.אי.די). בניין הבולשת ניזוק קשה בעת שקבוצה מאנשי מחתרת האצ"ל, המחופשים לחיילים בריטיים, הטמינו בו חומר נפץ שגרם לנזק גדול באחד מאגפיו. רח' אורבך 1, תל אביב-יפו
32°03′26″N 34°45′45″E / 32.05722°N 34.76261°E / 32.05722; 34.76261


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-037 בית יאיר שטרן (מוזיאון לח"י) Lehi Museum, Tel Aviv מוזיאון לח"י, הנקרא גם בית יאיר על שם מפקד לח"י, אברהם שטרן ("יאיר"), נמצא בבנין שבו נרצח שטרן על ידי קצין בולשת בריטי. רח' אברהם שטרן 8, תל אביב-יפו
32°03′24″N 34°46′10″E / 32.05663°N 34.76948°E / 32.05663; 34.76948


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-038 כנסיית פטרוס הקדוש St. Peter's church כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת באבו כביר בדרומה של תל אביב. הכנסייה נקראת על שמו של השליח פטרוס הקדוש, ולפי המסורת הרוסית-פרבוסלבית, במקום זה ניצב בית שמעון הבורסקאי, בו התארח פטרוס עת שהה ביפו. מסורת זו ממשיכה וגורסת כי בחלקת הקברים הצמודה לכנסייה, נקברה גם טאביתא, אותה הקים פטרוס מן המתים. רח' הרצל 151, תל אביב-יפו
32°02′52″N 34°46′15″E / 32.04782°N 34.77078°E / 32.04782; 34.77078


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-039 סביל אבו נבוט Abu Nabut Trough סביל אבו נבוט הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49. סביל אבו נבוט ניצב על אם הדרך המובילה מיפו לרמלה וללוד, והלאה לירושלים. דרך בן צבי 49, תל אביב-יפו
32°02′51″N 34°45′58″E / 32.04742°N 34.76602°E / 32.04742; 34.76602


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-040 רחוב רזיאל Raziel Street רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ודרך אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי רח' רזיאל, יפו, תל אביב-יפו
32°03′22″N 34°45′29″E / 32.056225°N 34.758084°E / 32.056225; 34.758084


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-051 בית האשל Beit HaEshel רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו. הוא יוצא מהצומת בו נפגש רחוב יפת עם כיכר השעון, ומוליך לכיוון דרום-מזרח. רח' בית אשל, יפו, תל אביב-יפו
32°03′13″N 34°45′25″E / 32.053622°N 34.757051°E / 32.053622; 34.757051


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-052 בית סלים קאסר בית קאסר, או בית אופק, הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב-יפו. הבית נבנה במאה ה-19 בידי סלים קאסר, סוחר ערבי-נוצרי. לאחר מלחמת העצמאות תפס צה"ל את המבנה, והוא שימש מאז ועד שנת 2009 את חיל החינוך. כיום מיועד המבנה לשחזור ולשימור. צפונית לרחוב גרוסמן 9, תל אביב-יפו
32°02′26″N 34°46′06″E / 32.04042°N 34.76830°E / 32.04042; 34.76830


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-053 בית הביל"ויים Beit HaBiluyim בית הביל"ויים או בית אנטון איוב הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב, בסמוך לנתיבי איילון. רח' האירוס 14, תל אביב-יפו
32°02′18″N 34°46′03″E / 32.03844°N 34.76748°E / 32.03844; 34.76748


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-060 מבנים היסטוריים בשוק הפשפשים Jaffa Flee Market שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפו. תל אביב-יפו
32°03′13″N 34°45′22″E / 32.053611°N 34.756111°E / 32.053611; 34.756111


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-070 בית המכס הבריטי ברחוב הרכבת British Custom's House on HaRakevet Street מבנה מנדטורי נטוש, השוכן בין שני מסלוליו של רחוב הרכבת בתל אביב. המבנה שימש כבית המכס של תחנת הרכבת "תל אביב", שפעלה לצד מסילת הרכבת לירושלים בין השנים 1920-1970. רח' הרכבת בין רח' החשמל ממזרח ורח' לבונטין ממערב, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′37″E / 32.063603°N 34.776856°E / 32.063603; 34.776856


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-081 בית יצחק שדה Beit Yitzhak Sadeh אתר הכולל את הבית שבו חי יצחק שדה בשנותיו האחרונות ואת הגן הסובב אותו. הבית בנוי על מצוק כורכר הצופה אל הים בקצה יפו, ומהווה חלק משכונה קטנה וייחודית שנבנתה בסוף שנות המנדט הבריטי (בין 1945 ל-1948). משפחת שדה הגיעה למקום בפברואר 1949 ויצחק שדה חי בו עד מותו באוגוסט 1952. סוף רח' זיכרון קדושים, יפו, תל אביב-יפו
32°02′03″N 34°44′36″E / 32.034249°N 34.743377°E / 32.034249; 34.743377


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-082 חורשת עציון חורשת עצי אשל שניטעה בשכונת עליה ביפו, המקום בו התגוררו המשפחות שפונו מכפר עציון במלחמת העצמאות. התושבים קיימו אורח חיים קיבוצי עד שחזרו בשנות השישים לקיבוץ שהוקם מחדש. בכניסה לחורשה ניטע עץ אלון, סימלו של גוש עציון, ולידו סוכה המנציחה את סוכת הלימוד המפורסמת של הקיבוץ. דרום יפו, תל אביב-יפו
32°02′00″N 34°44′48″E / 32.033300°N 34.7466°E / 32.033300; 34.7466


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-085 בית אבו חדרא Jaffa Well Houses המבנה ניצב על הדרך ההיסטורית המחברת בין יפו ושכם. קומת הקרקע שמשה למסחר והקומה העליונה שמשה כבית מגורים מפואר. בשנת 1933 נרכש שטח הפרדס על ידי שלום וולובלסקי שהקים במקומו מרכז מלאכה ותעשייה, בעוד הבית הבאר והבריכה שבתחומו, שחדלו מלתפקד, נשארו ברשות משפחת אבו חדרא. כיום, המבנה משלב מגורים ומסחר. רח' אילת 54, תל אביב-יפו
32°03′34″N 34°46′01″E / 32.05931°N 34.76695°E / 32.05931; 34.76695


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-086 בית הבאר ברח' שלמה (כיום חנות הדרים) בית הבאר ברח' שלמה ביפו (כיום חנות הדרים) דרך שלמה 48, תל אביב-יפו
32°03′17″N 34°46′05″E / 32.05480°N 34.76799°E / 32.05480; 34.76799


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-087 בית השייח מוראד מבנה בראש גבעה במתחם מוקף חומה. קומת הארמון מתהדרת בקישוטיות רבה, במגוון ריצופים צבעוניים וציורי קיר. עושרם של בעלי הבית ניכר בסביל (רהט) המפואר, הממוקם בחומת הבית על אם הדרך ושימש להשקיית עוברי אורח ובהמות.

כיום, המבנה האדום ניצב בפינת שכונת שפירא.

רח' ישראל מסלנט 33 - 37, תל אביב-יפו
32°03′04″N 34°46′53″E / 32.05116°N 34.78148°E / 32.05116; 34.78148


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-088 בית עלי ביבי (כיום בית הספר הערבי דמוקרטי) Ali Bibi House בית עלי ביבי הוא בית באר ברחוב עזה ביפו, המשמש את בית הספר הדמוקרטי "יאפא". הבית נבנה ב-1910 בידי עלי ביבי, אדם אמיד שהיה בעליהם של אדמות, מבנים ופרדסים רבים באזור יפו. המבנה נבנה מכורכר, כמקובל באותה העת, אך התוספות המאוחרות יותר שנבנו בו היו מבטון. בדומה לבתי באר אחרים, ראשיתו של המבנה בבאר. רח' עזה 13, תל אביב-יפו
32°02′53″N 34°45′35″E / 32.04815°N 34.759597°E / 32.04815; 34.759597


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-089 בית משפחת אל-עזה הארמון של משפחת אל-עזה, נמצא בקצה הצפוני של שטח פרדסי המשפחה שבתחומם נשתמרו עוד שני מבנים נוספים. אחד מהם שימש כבית הקונסול הצרפתי בתקופה העות'מאנית ובית סגן הנציב הרברט סמואל בימי המנדט. עם קום המדינה הפך הארמון למתקן צבאי וחלל המגורים המפואר בעל עמודי השיש והרצפות המצוירות הוסב למטווח ירי לאימון הגדנ"ע.

כיום, הארמון עומד נטוש, מעל קומת נגריה.

דרך בן צבי 78 - 80, תל אביב-יפו
32°02′35″N 34°46′13″E / 32.04294°N 34.77032°E / 32.04294; 34.77032


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-090 בית הבאר בדרך בן צבי 68 -70 בית הבאר עומד על הדרך ההיסטורית לירושלים, והתפתח מבאר ובריכת אגירה למבנה מגורים ומסחר מפואר. הקשתות שבונות את הקומה השנייה בולטות במיוחד מעבר לקו הגג ובכך מייחדות את המבנה מכל שאר בתי הבאר באזורו.

כיום, הבריכה משמשת כמוסך והארמון כפיצוציה והמתחם כולו מיועד להריסה.

דרך בן צבי 68 -70, תל אביב-יפו
32°02′38″N 34°46′08″E / 32.04383°N 34.76902°E / 32.04383; 34.76902


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)




3-5000-092 השנאי ההיסטורי של חברת חשמל - שדרות ח"ן Historical Electric Transformers תחנת טרנספורמציה חשמלית שהוקמה בשנות ה-1940 עבור תושבי השכונות רחל, השכנים ב' וקרית מאיר בתל אביב, בקצה שדרות ח"ן. בית החשמל, הבנוי בסגנון הבינלאומי, נותר כעדות צנועה למבנים הקטנים שפעם איכלסו את שדרות העיר. שדרות ח"ן 38, תל אביב-יפו
32°04′40″N 34°46′48″E / 32.07776°N 34.78000°E / 32.07776; 34.78000


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-095 רחוב אילת Eilat Street רחוב אילת ביפו הוא המשכו של דרך יפו עד שדרות ירושלים. הרחוב מהווה גבול בין השכונות: נווה צדק, פלורנטין, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, ושכונת נוגה. תל אביב-יפו
32°03′26″N 34°45′43″E / 32.057273°N 34.762065°E / 32.057273; 34.762065


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)





3-5002-095 פלורנטין Florentin, Tel Aviv פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של שלמה פלורנטין. השכונה ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום. תל אביב-יפו
32°03′27″N 34°46′18″E / 32.057592°N 34.771558°E / 32.057592; 34.771558


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)








3-5001-095 רחוב יפת Yefet Street רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו. הוא קרוי על שמו של יפת בנו של נח, מייסד העיר על פי אחת האגדות. בעבר נקרא "רחוב עג'מי", על שם איברהים אל-עג'מי, קדוש פרסי. הרחוב עובר מעל רחוב יהודה הימית בגשר שהוקם בזמן המנדט הבריטי. רח' יפת, יפו, תל אביב-יפו
32°03′05″N 34°45′11″E / 32.051342°N 34.752925°E / 32.051342; 34.752925


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-096 בית העלמין היהודי ביפו Jaffa Jewish Cemetery בית העלמין היהודי ביפו הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי" הוא בית עלמין יהודי, השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה. מפגש הרחובות יהודה מרגוזה ויהודה הימית, תל אביב-יפו
32°03′03″N 34°45′04″E / 32.050944°N 34.751161°E / 32.050944; 34.751161


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-097 בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו Jaffa Protestant Cemetery בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו הוא בית קברות קטן ובלתי פעיל ששימש את הקהילה הפרוטסטנטית הקטנה ביפו במאה ה-19. נמצא בקצה סמטה המסתעפת מרח' יפת, בסמוך לבית מס' 19, תל אביב-יפו
32°03′04″N 34°45′05″E / 32.051111°N 34.751389°E / 32.051111; 34.751389


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-099 תחנת הרכבת יפו Jaffa Railway Station תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה. תל אביב-יפו
32°03′33″N 34°45′41″E / 32.059082°N 34.761407°E / 32.059082; 34.761407


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-100 בית אבוטבול Abutbul House בית שהקים שלמה אבוטבול בשלהי המאה ה-19. נבנה מאבני חומת העיר. הבית שימש כחאן חנויות ותחנה לשיירות שהביאו פרות הדר. היה במקום גם בית כנסת. אפשר להיעזר באדריכל שמואל גילר לשם קבלת מידע נוסף. יפת 12, פינת רח' החלפנים, תל אביב-יפו



3-5000-101 בניין אפ"ק APC House הבניין ביפו שבו שכן הסניף הראשון בארץ של בנק אנגלו-פלשתינה. בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) נוסד ב-1903 כזרוע הכספית של התנועה הציונית בארץ. מבנה חשוב ששומר לאחרונה על-ידי האדריכל נאור מימר. התלמידים יוכלו להיוועץ בו במידת הצורך. יפת 18, תל אביב-יפו



3-5000-102 בתי ורשה (יפו) Batei Varsha, Jaffa בתי ורשה (או: וורשא) היו קבוצת בתים שנבנו בתור חווה חקלאית ביפו, בתחילת דרך סלמה. בשנת 1871 בנה הגרמני-טמפלרי גאורג קאפוס את המקום בצורת חווה, בפאתי המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו. דרך סלמה, תל אביב-יפו
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



תל אביב הקטנה

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-100 שדרות רוטשילד Rothschild Boulevard שדרות רוטשילד היו בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז "אחוזת בית"), שנחנכו לאחר רחוב הרצל (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו. הרחובות נסללו על גבי דיונות חול אשר יושרו ושוטחו, ולאורכם נבנו בתיה הראשונים של העיר. התוואי שהפך להיות השדרה היה ואדי קטן שאותו קשה היה ליישר באמצעים של אז, ואליו גם התנקזו מים רבים בחורף. בשל כך הוחלט למלאו בחול להשאירו כשטח פתוח שעליו לא ייבנו בתים אלא בצדיו, כרחוב עירוני רחב יותר. בט"ו בשבט ה'תר"ע (1910) החלו נטיעות בשטח פתוח זה, במטרה להפוך את הרחוב לשדרה הראשונה של העיר. חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד, ולמנות את מרדכי בן הלל הכהן ואת מאיר דיזנגוף להודיע על כך באופן רשמי לברון. אנשי אחוזת בית ראו בשדרה את תחילתה של שדרה מפוארת כדוגמת הבולווארים המפוארים של פריז. תל אביב-יפו
32°03′56″N 34°46′37″E / 32.065519°N 34.777028°E / 32.065519; 34.777028


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-101 היכל העצמאות Independence Hall (Israel) היכל העצמאות הוא המקום בו נערך טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בית העצמאות, ביתם של צינה ומאיר דיזנגוף, מבתיה הראשונים של תל אביב. הבית שנבנה בשנת 1910 על ידי מאיר דיזנגוף ונבחר לארח את טקס הכרזת המדינה בשנת 1948 וכיום הוא משמש מוזיאון היסטורי לתולדות ההכרזה ההיא, תחת השם בית העצמאות. המסע מתחיל עם הרצל, עובר דרך הקמת תל אביב ופועלו של דיזנגוף, ומסתיים באולם הכרזת העצמאות, עם שחזור מלא של ההודעה המרגשת בקולו של בן-גוריון. תל אביב-יפו
32°03′47″N 34°46′15″E / 32.062939°N 34.770864°E / 32.062939; 34.770864


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-102 בית אברהם פוגל Avraham Fogel House‎ אברהם פוגל היה מראשוני 'אחוזת בית' בתל אביב הקטנה. הבית, שנבנה ב 1939, ברחוב רוטשילד, עדיין לא שופץ או שומר והוא מציג מבנה בית מקורי מן הבתים הראשונים בתל אביב. כיום יש במקום פאב. בחזית הבית מופיעה כתובת קיר המציגה גרפיטי של מחתרת האצ"ל, שנכתב בשנות ה-1940. פוגל עצמו נרצח ב 1939 והרצח לא פוענח עד היום. שדרות רוטשילד 12, תל אביב-יפו
32°03′46″N 34°46′14″E / 32.06275°N 34.77056°E / 32.06275; 34.77056


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-103 בית חיים חיסין ביתם של פאניה ודר' חיים חיסין, שנמנו עם המשפחות המייסדות של "אחוזת- בית" בתל אביב שדרות רוטשילד 14, תל אביב-יפו
32°03′46″N 34°46′15″E / 32.06279°N 34.77073°E / 32.06279; 34.77073


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-104 בית אליהו גולומב (מוזיאון ההגנה) Bet Eliyahu מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות "ההגנה" הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו. המוזיאון מציג את תולדות ההגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת המנדט הבריטי. המוזיאון פרוס על פני שלוש קומות בהן גם מיצגים מודרניים אודות היישוב, אודיטוריום ואת ארכיון ההגנה. כמו כן, הוא מציג שני חדרים מהבית ששומרו המתארים את אורח החיים של התקופה בתל אביב הקטנה. הבית נחשב גם לפנינה אדריכלית בעלת מרצפות מצוירות, שטיחי אבן וקירות מעוטרים. שדרות רוטשילד 23, תל אביב-יפו
32°03′48″N 34°46′20″E / 32.06346°N 34.77210°E / 32.06346; 34.77210


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-105 בית לדרברג בית בשדרות רוטשילד פינת אלנבי בתל אביב. תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנת 1922.

הסגנון העיצובי אקלקטי. המעקות מעוצבים כחנוכייה, ואת החלונות מעטרים עמודים קורינתיים. על החזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים האריחים מציגים נופים מארץ ישראל וסיפורים מן התנ"ך. בחזית הפונה לאלנבי – ציור העיר ירושלים, וכן ציון שם בעלי הבית.

שדרות רוטשילד 29, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′22″E / 32.06367°N 34.77281°E / 32.06367; 34.77281


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-106 מלון בן נחום שדרות רוטשילד 32, תל אביב-יפו
32°03′48″N 34°46′23″E / 32.06325°N 34.77293°E / 32.06325; 34.77293


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-107 בית ועד הקהילה Tel Aviv Community House בית ועד הקהילה הממוקם ברחוב יבנה פינת שדרות רוטשילד 42 בתל אביב, הוא אחד ממבני הציבור הראשונים של העיר העברית הראשונה. המבנה שימש כבית ועד הקהילה, ובו הרבנות הראשית, בית הדין הרבני, חברה קדישא ושאר מוסדות הדת. שדרות רוטשילד 42, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′27″E / 32.06358°N 34.77405°E / 32.06358; 34.77405


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-108 בית השגרירות הרוסית Russian Embassy House בית השגרירות הרוסית הוא מבנה היסטורי הממוקם בשדרות רוטשילד מספר 46, פינת רחוב שד"ל בתל אביב, והוא אחד מבנייניה הנודעים של העיר. הבניין מתאפיין באדריכלות של הסגנון האקלקטי הייחודי ללב תל אביב. הבית תוכנן ב־1924 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', עבור משפחת לוין האמידה. הוא משופע בקישוטים וסמלים ברוח הסגנון הרומנטי, ובחזיתו פגודה. עם השנים החליף הבניין בעלים, ואחרי הקמת המדינה שכנה בו צירות ברית המועצות. ב־9 בפברואר 1953, בשעות הערב, בוצע בו הפיגוע בצירות הסובייטית שבעקבותיה ניתקה ברית המועצות את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. היחסים חודשו רק לאחר מות סטלין ביולי 1953. שדרות רוטשילד 46, תל אביב-יפו
32°03′50″N 34°46′29″E / 32.06376°N 34.77468°E / 32.06376; 34.77468


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-109 שדרות רוטשילד 82 שדרות רוטשילד 82, תל אביב-יפו
32°03′57″N 34°46′39″E / 32.06571°N 34.77746°E / 32.06571; 34.77746


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-110 בית אנגל שדרות רוטשילד 84, תל אביב-יפו
32°03′58″N 34°46′39″E / 32.06602°N 34.77757°E / 32.06602; 34.77757


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-111 שדרות רוטשילד 83 בנין בשדרות רוטשילד 84 בתל אביב שדרות רוטשילד 83, תל אביב-יפו
32°04′01″N 34°46′39″E / 32.06687°N 34.77737°E / 32.06687; 34.77737


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-112 שדרות רוטשילד 87 שדרות רוטשילד 87, תל אביב-יפו
32°04′02″N 34°46′39″E / 32.06714°N 34.77750°E / 32.06714; 34.77750


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-113 בית פרידמן שדרות רוטשילד 96 בתל אביב Friedman House בית פרידמן שדרות רוטשילד 96, תל אביב-יפו
32°04′02″N 34°46′41″E / 32.06729°N 34.77809°E / 32.06729; 34.77809


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-114 שדרות רוטשילד 89 שדרות רוטשילד 89, תל אביב-יפו
32°04′02″N 34°46′39″E / 32.06734°N 34.77754°E / 32.06734; 34.77754


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-115 שדרות רוטשילד 91 שדרות רוטשילד 91, תל אביב-יפו
32°04′03″N 34°46′39″E / 32.06750°N 34.77761°E / 32.06750; 34.77761


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-116 בית מגנט שדרות רוטשילד 93, תל אביב-יפו
32°04′04″N 34°46′40″E / 32.06770°N 34.77764°E / 32.06770; 34.77764


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-117 בית רבינסקי Beit Rabinsky בית רבינסקי הוא בניין מגורים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) הנמצא בלב תל אביב ומהווה את אחד המבנים הידועים של העיר הלבנה ואבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית. המבנה הממוקם בפינת הרחובות הגלבוע ושינקין, בסמוך לשדרות רוטשילד בתל אביב. רח' הגלבוע 1, תל אביב-יפו
32°04′06″N 34°46′43″E / 32.06823°N 34.77861°E / 32.06823; 34.77861


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-125 היכל התרבות Fredric R. Mann Auditorium היכל התרבות ע"ש פרדריק ר. מאן הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. האולם מכיל 2,760 מקומות ישיבה, שהופכים אותו לאחד האולמות הגדולים ביותר בישראל. תל אביב-יפו
32°04′24″N 34°46′48″E / 32.07340°N 34.78002°E / 32.07340; 34.78002


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-126 בית מני רח' יהודה הלוי 36, תל אביב-יפו
32°03′42″N 34°46′17″E / 32.06158°N 34.77147°E / 32.06158; 34.77147


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-150 מדרחוב נחלת בנימין Nachlat Binyamin Street שכונת נחלת בנימין קמה ב-5 בדצמבר 1909 במקביל לאחוזת בית. השכונה כללה רחוב אחד, המקביל לרחוב הרצל. תל אביב-יפו
32°04′05″N 34°46′12″E / 32.0680742762508°N 34.77005481719971°E / 32.0680742762508; 34.77005481719971


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-201 מוזיאון הרצלילינבלום Herzlilinblum Museum הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית הוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל. המוזיאון הוקם בתל אביב על ידי בנק דיסקונט. המוזיאון הוקם ב"בית שיף" בקרן הרחובות הרצל ולילינבלום. הקומה הראשונה של הבית נבנתה בשנת 1909 כבית מגורים פרטי של משפחת פרנק, בחלקה שבה זכתה בהגרלת המגרשים לאחוזת בית. לאחר מכן נמכר הבית למשפחת שיף ובשנת 1924 נוספו לו שתי קומות. תל אביב-יפו
32°03′44″N 34°46′13″E / 32.06209°N 34.77037°E / 32.06209; 34.77037


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-202 בית עקיבא אריה וייס Akiva Arie Weiss house בית וייס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של אחוזת בית. בנייתו החלה בשנת 1909 והסתיימה בשנת 1910. בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת 1927 נוספה לו קומה נוספת. רח' הרצל 2, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′11″E / 32.06350°N 34.76974°E / 32.06350; 34.76974


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-203 בית יוסף אליהו שלוש שדרות רוטשילד 9 פינת רח' הרצל 5, תל אביב-יפו
32°03′47″N 34°46′12″E / 32.06318°N 34.77008°E / 32.06318; 34.77008


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-204 בית יחיאלי ביתו של יחיאל יחיאלי, ממייסדי תל אביב רח' הרצל 9, תל אביב-יפו
32°03′44″N 34°46′13″E / 32.06235°N 34.77022°E / 32.06235; 34.77022


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-205 פסג' פנסק Penskar's passage‎ פסז' פנסק ברחוב הרצל 16 בתל אביב רח' הרצל 16, תל אביב-יפו
32°03′42″N 34°46′12″E / 32.06161°N 34.77012°E / 32.06161; 34.77012


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-206 בית מיכאל פולק רח' אחד העם 20, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′12″E / 32.06359°N 34.77006°E / 32.06359; 34.77006


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-207 בית יעקב אלחנן רח' אחד העם 22, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′13″E / 32.06360°N 34.77021°E / 32.06360; 34.77021


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-208 מלון פלטין Palatin Hotel מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין. הבניין פעל בעבר כבית מלון וכיום משמש כבניין משרדים. בשנות העשרים של המאה ה-20 הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחשובי האדריכלים בתקופת היישוב, לתכנן מלון יוקרתי עבור אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב. בשנת בנייתו, 1926, תחת ניהולה של משפחת שלוסברג (הוריה של לאה רבין ואביבה יפה, אשתו של אברהם יפה), נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. רח' אחד העם 28, תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′17″E / 32.063737381190606°N 34.77140665054321°E / 32.063737381190606; 34.77140665054321


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-225 רחוב אחד העם Ehad Haam street, Tel Aviv-Yafo רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב. תל אביב-יפו
32°03′49″N 34°46′14″E / 32.06371°N 34.77069°E / 32.06371; 34.77069


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-226 בית הנביאים רח' אחד העם 36, תל אביב-יפו
32°03′51″N 34°46′21″E / 32.06406°N 34.77244°E / 32.06406; 34.77244


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-227 בית הספר אחד העם Ehad Haam School "בית הספר אחד העם" הוא מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם בתל אביב. בית הספר נבנה בשנת 1924 בתכנונו של האדריכל ד. הרשקוביץ כ"בית הספר העירוני", אולם לאחר שהוענק לאחד העם תואר אזרח כבוד של העיר, בשנת 1924, הוסב שמו של המבנה ל"בית הספר אחד העם". רח' אחד העם 37, תל אביב-יפו
32°03′54″N 34°46′30″E / 32.06506°N 34.77500°E / 32.06506; 34.77500


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-228 בית אופלטקה רח' אחד העם 66, תל אביב-יפו
32°03′54″N 34°46′32″E / 32.06493°N 34.77544°E / 32.06493; 34.77544


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-229 בית הפגודה Pagoda House בית הפגודה הוא בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1924 ומאופיין בסגנון אקלקטי. הוא מעורר עניין כחלק מההערכה הציבורית הגוברת לאדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד מהבניינים המרשימים שנבנו בתקופה זו. רח' נחמני 43, תל אביב-יפו
32°03′58″N 34°46′28″E / 32.066°N 34.774361°E / 32.066; 34.774361


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-230 בית שפרן רח' מלצ'ט 2, תל אביב-יפו
32°03′58″N 34°46′30″E / 32.06604°N 34.77496°E / 32.06604; 34.77496


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-231 אולם אוהל שם Ohel Shem hall רח' בלפור 30, תל אביב-יפו
32°04′02″N 34°46′33″E / 32.06709°N 34.77575°E / 32.06709; 34.77575


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-232 בית ברלין פסובסקי Berlin House בית ברלין פסובסקי או בית התאומים הוא מבנה ידוע בתל אביב הבנוי בסגנון האקלקטי. הקמת הבניין הושלמה בשנת 1922 כמבנה חד-קומתי. בשנת 1925 נוספו לבניין שתי קומות נוספות, וכן חדרים על הגג, והוא קיבל את צורתו הנוכחית כבית תאומים סימטרי שקשת מונומנטלית מחברת בין שני אגפיו. רח' מזא"ה 7, 9, תל אביב-יפו
32°04′02″N 34°46′21″E / 32.06731°N 34.77247°E / 32.06731; 34.77247


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-233 מלון ישמעילוף רח' מונטיפיורי 32, תל אביב-יפו
32°03′56″N 34°46′23″E / 32.06548°N 34.77302°E / 32.06548; 34.77302


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-250 בתים אקלקטים ברחוב אלנבי תל אביב-יפו
32°03′58″N 34°46′19″E / 32.06603°N 34.77191°E / 32.06603; 34.77191


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-251 בית אוסישקין Ussishkin house בית אוסישקין שימש את מנחם אוסישקין ומשפחתו, ונקרא על שמו. הבניין הוא דוגמה בולטת לסגנון האקלקטי. הירקון 52, תל אביב-יפו
32°04′25″N 34°45′59″E / 32.07353°N 34.76629°E / 32.07353; 34.76629


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-297 בית האנייה בית שמעון לוי הידוע יותר כבית האונייה הוא שמו של בניין מגורים בתל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת. המבנה הוא אחד מבנייניה הידועים ביותר של העיר הלבנה של תל אביב, הן בשל מאפייניו והן בשל מיקומו יוצא הדופן. הבניין נבנה בשנים 1934 - 1935 על ידי האדריכל שמעון חמדי-לוי בסגנון הבינלאומי. רח' לבנדה 56, תל אביב-יפו
32°03′32″N 34°47′01″E / 32.05884°N 34.78368°E / 32.05884; 34.78368


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-298 בית הדר Hadar House בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. הבניין תוכנן ב-1934 על ידי האדריכל קרל רובין והוקם בין השנים 1936 ו-1938. מבנה זה הוא גם הבניין הראשון שנבנה כשלד פלדה, סוג בנייה נדיר יחסית בארץ. דרך מנחם בגין 19, תל אביב-יפו
32°03′47″N 34°46′43″E / 32.06303°N 34.77861°E / 32.06303; 34.77861


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-299 המתחם ההיסטורי של חברת החשמל תחנת-הכוח הראשונה בתל אביב-יפו, בניין הדירקטוריון ומגדל המים רחוב החשמל, תל אביב-יפו
32°03′41″N 34°46′35″E / 32.06149°N 34.77633°E / 32.06149; 34.77633


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-463 בית יוסף באו Joseph Bau House רח' ברדיצ'בסקי 9, תל אביב-יפו
32°04′16″N 34°46′48″E / 32.071195°N 34.779922°E / 32.071195; 34.779922


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-464 באר מונטיפיורי Montefiore's Water Well שרידי הבאר העברית הראשונה, שנחפרה בפרדס מונטיפיורי. ב-1854 רכש רבי יהודה מרגוזה, רבה של קהילת יפו, פרדס סמוך לקהילת יפו. ובו באר עליה הקים משאבה מודרנית.

מונטיפיורי רכש ממנו את הפרדס. לימים נבנתה שכונת מונטיפיורי על שטח הפרדס. והבאר שימשה את התושבים הראשונים. האתר מיועד לשימור אך נמצא בסכנה עקב עבודות הרכבת הקלה.

רח' מנחם בגין 100, תל אביב-יפו
32°04′11″N 34°47′17″E / 32.0696258°N 34.78810699999997°E / 32.0696258; 34.78810699999997


צפייה בצילום הרחוב



3-5000-465 בית מקס ליבלינג Max-Liebling House בית מקס ליבלינג הוא בניין בסגנון הבינלאומי (באוהאוס). תכנן אותו האדריכל דב כרמי והוא הראשון בתל-אביב ששולבו בו מרפסות מוארכות. ב-2014 הוא נכלל בין עשרת בתי הבאוהאוס הראשונים שיועדו לשימור במסגרת המענק של קרן "גטי". ב-2015 תרמה ממשלת גרמניה לשימורו. רח' אידלסון 29, תל אביב-יפו
32°04′24″N 34°46′13″E / 32.07329910000001°N 34.77040690000001°E / 32.07329910000001; 34.77040690000001


צפייה בצילום הרחוב



מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-300 מתחם ביאליק (בית העיר, בית ראובן, מוזיאון הבאוהאוס) מתחם ביאליק (בית העיר, בית ראובן, מוזיאון הבאוהאוס) תל אביב-יפו
32°04′24″N 34°46′15″E / 32.07320°N 34.77091°E / 32.07320; 34.77091


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-301 בית העיר (מתחם ביאליק) בית העיר - מתחם ביאליק - בתל אביב תל אביב-יפו
32°04′24″N 34°46′16″E / 32.07339°N 34.77098°E / 32.07339; 34.77098


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-302 בית ראובן Rubin Museum "בית ראובן" (אנגלית Rubin Museum) הוא מוזיאון לאמנות המוקדש ליצירותיו של הצייר ראובן רובין, מחלוצי האמנות בארץ ישראל. רח' ביאליק 14, תל אביב-יפו
32°04′21″N 34°46′15″E / 32.0725°N 34.770833°E / 32.0725; 34.770833


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-303 בית ביאליק בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית שנחנך בשנת 1925, נבנה בסגנון האקלקטי בתכנון האדריכל יוסף מינור. רח' ביאליק 22, תל אביב-יפו
32°04′22″N 34°46′16″E / 32.0729°N 34.7710°E / 32.0729; 34.7710


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-310 בית הקברות טרומפלדור Trumpeldor Cemetery בית הקברות טרומפלדור הוא בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת. רחוב טרומפלדור, תל אביב-יפו
32°04′32″N 34°46′11″E / 32.075556°N 34.769722°E / 32.075556; 34.769722


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-311 מגדל המים ברחוב מזא"ה מגדל המים ברחוב מזא"ה בתל אביב רחוב מזא"ה 36, תל אביב-יפו
32°03′58″N 34°46′33″E / 32.06615°N 34.77588°E / 32.06615; 34.77588


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-312 מגדל המים בשכונת מונטיפיורי מגדל המים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב תל אביב-יפו
32°04′11″N 34°47′19″E / 32.06975°N 34.78873°E / 32.06975; 34.78873


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-313 בית ד"ר קורסקאל בית ד"ר קורסקאל ברח' הס בתל אביב רח' הס 21, תל אביב-יפו
32°04′24″N 34°46′12″E / 32.07340°N 34.77010°E / 32.07340; 34.77010


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-350 כיכר דיזנגוף Dizengoff Square כיכר צינה דיזנגוף קרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. הכיכר נחשבה במשך שנים רבות כאחד מסמליה של תל אביב. הכיכר הייתה חלק מתוכנית גדס, תוכנית מתאר לעיר תל אביב שהכין פטריק גדס, מתכנן ערים סקוטי. עיצוב הכיכר נעשה על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות העיצוב של הכיכר בשנת 1934. התכנון היה על פי קריטריונים של הסגנון הבינלאומי, שהיה הסגנון האדריכלי המרכזי בתל אביב בתקופה זו. רחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף, תל אביב-יפו
32°04′40″N 34°46′26″E / 32.07777472041461°N 34.77396011352539°E / 32.07777472041461; 34.77396011352539


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-351 קולנוע אסתר (מלון סינמה) Cinema Hotel בניין קולנוע אסתר שבתל אביב נבנה בכיכר דיזנגוף בשנים 1938-1939. יזמי הבניין ובעליו היו הזוג אסתר ומשה נתנאל מראשוני יהודי עדן, שעלו לארץ ישראל מהעיר עדן בשנת 1924 והם ומשפחתם (מנחם משה) בנו בעיר כ 25 בניינים שרובם הוכרזו כבתים לשימור. כיכר דיזנגוף, תל אביב-יפו
32°04′41″N 34°46′29″E / 32.07816562583157°N 34.77476°E / 32.07816562583157; 34.77476


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-352 מרכז קופת חולים מרכז קופת חולים, הוא מבנה ייחודי מבין מבני הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב. המבנה, המצוי ברחוב בילינסון 8, פינת רחוב בן עמי 14, תוכנן בשנת 1937 על ידי האדריכל יוסף נויפלד עבור קופת חולים כללית. מבנה זה, בדומה למבני כיכר דיזנגוף (בהם מבנה קולנוע אסתר), הוא מבנה ציבורי שנבנה בסגנון הבינלאומי. רח' בילינסון 8 פינת בן עמי 14, תל אביב-יפו
32°04′42″N 34°46′24″E / 32.07824744303287°N 34.77320909500122°E / 32.07824744303287; 34.77320909500122


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-353 מוזיאון הבאוהאוס Bauhaus Foundation Museum מוזיאון הבאוהאוס ברח' ביאליק בתל אביב ביאליק 21,, תל אביב-יפו
32°04′23″N 34°46′15″E / 32.07308°N 34.77072°E / 32.07308; 34.77072


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-354 בית התרמומטר Thermometter House בית התרמומטר הוא בית מגורים בתל אביב הבנוי בסגנון הבינלאומי (המכונה גם סגנון הבאוהאוס). רח' פרוד 5, תל אביב-יפו
32°04′45″N 34°46′23″E / 32.07917°N 34.77302°E / 32.07917; 34.77302


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-355 תיאטרון האהל בית תיאטרון אהל ברח' בילינסון בתל אביב רח' בילינסון 6, תל אביב-יפו
32°04′40″N 34°46′23″E / 32.07784°N 34.77312°E / 32.07784; 34.77312


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-360 מעונות העובדים א' מעונות העובדים א' ברח' מזא"ה בתל אביב מזא"ה 63-65, תל אביב-יפו
32°03′55″N 34°46′50″E / 32.06519°N 34.78057°E / 32.06519; 34.78057


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-361 מעונות העובדים ב' מעונות העובדים ב' ברח' מזא"ה בתל אביב מזא"ה 60-62, תל אביב-יפו
32°03′55″N 34°46′48″E / 32.06522°N 34.78013°E / 32.06522; 34.78013


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-362 מעונות העובדים ג' מעונות העובדים ג' ברח' מזא"ה בתל אביב מזא"ה 64, תל אביב-יפו
32°03′54″N 34°46′49″E / 32.06513°N 34.78031°E / 32.06513; 34.78031


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-363 מעונות העובדים ד' - ו' מעונות העובדים ד' - ו' (מעונות הו"ד) בתל אביב פרוג 17, דב הוז 16-18, תל אביב-יפו
32°04′50″N 34°46′22″E / 32.08063°N 34.77269°E / 32.08063; 34.77269


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-365 בית בן-גוריון David Ben Gurion's house in Tel Aviv-Yafo בית בן-גוריון שימש למגוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ומשפחתו, בין השנים 1931 ל-1968, בנוסף לצריף בשדה בוקר ולבית ראש הממשלה בירושלים. הבית שוכן בשדרות בן-גוריון 17 בתל אביב. הבית מתופעל על ידי המכון למורשת בן-גוריון. תל אביב-יפו
32°05′07″N 34°46′18″E / 32.08522890779651°N 34.771599769592285°E / 32.08522890779651; 34.771599769592285


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-366 גן מאיר Meir Park, Tel Aviv גן ציבורי בתל-אביב שנפתח במרץ 1944 והפך לאתר מרכזי בעיר. התכנון המקורי של אברהם קרוון, אם כי הגן בנוי כיום בצורה שונה מאוד. רח' המלך ג'ורג', תל אביב-יפו
32°04′22″N 34°46′23″E / 32.072778°N 34.773056°E / 32.072778; 34.773056


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-401 שערי תורה שערי תורה היה תלמוד תורה בעיר יפו, ששימש מוסד תורני מרכזי משנת ייסודו בתר"ן (1890) עד סגירתו בזמן מלחמת העצמאות. בחודש נובמבר 1896, מבשר עיתון "החבצלת" על חנוכת הבניין רחב הידיים של התלמוד תורה. הבניין נבנה על מגרש בשכונת נווה שלום הסמוכה לנוה צדק ושם הוא עומד עד היום הזה. רח' אלעזר רוקח 6, נווה שלום, תל אביב-יפו
32°03′42″N 34°45′46″E / 32.061753°N 34.762703°E / 32.061753; 34.762703


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-402 בית המדרש החב"די Chabad's Beth Midrash in Neve Tzedek בית מדרש של קהילת חסידי חב"ד הליטאים. אחד מבתי הכנסת הכי יפים שנבנו בתל-אביב. נמצא במצב קשה מאוד, חשוב מאוד לקדם תיעוד למקום. רח' עין יעקב 13, תל אביב-יפו
32°03′44″N 34°45′49″E / 32.06230°N 34.76355°E / 32.06230; 34.76355


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-403 בית האוטונומיה הרוסית Russian Autonomy House אחד מבתי-הספר העבריים הראשונים בארץ. זה היה בית-ספר לבנים שהוקם על-ידי "אליאנס" ("כל ישראל חברים") בשנת 1892, אבל קבוצת "חובבי ציון" שעברה מאודסה ליפו דאגה לממן חלק ניכר מתקציבו השנתי כדי שתהיה לה שליטה על תוכנית הלימודים וכדי שתוכל לקיים בו לימודים בעברית. בית הספר כונה "האוטונומיה הרוסית" (או "האבטונומיה הרוסית") כיוון שלא היה כפוף לשלטון העותומאני. רח' עין יעקב 14 (פינת רח' שלוש 8), נוה צדק, תל אביב-יפו
32°03′43″N 34°45′50″E / 32.06208°N 34.76381°E / 32.06208; 34.76381


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-404 בית הכנסת אורחים בית הכנסת אורחים ברח' שבזי בתל אביב רח' שבזי 22, תל אביב-יפו
32°03′43″N 34°45′52″E / 32.06182°N 34.76457°E / 32.06182; 34.76457


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-405 בית הדין ובית הרב קוק בית הדין ובית הרב קוק ברחוב אחווה פינת רחוב אלרועי בתל אביב רחוב אחווה פינת רחוב אלרועי, תל אביב-יפו
32°03′41″N 34°45′55″E / 32.06152°N 34.76514°E / 32.06152; 34.76514


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-406 הבתים התאומים הבתים התאומים ברח' פינס בתל אביב רח' פינס 30, 32, תל אביב-יפו
32°03′42″N 34°46′01″E / 32.06177°N 34.76686°E / 32.06177; 34.76686


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-407 בית הכנסת חברת ש"ס רח' חברת ש"ס 7, תל אביב-יפו
32°03′43″N 34°45′47″E / 32.062032570536964°N 34.7630649805069°E / 32.062032570536964; 34.7630649805069


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-451 בית שמעון רוקח (בית הש"ר) Shimon Rokach's House זה ביתו של שמעון רוקח, מייסד נווה צדק ומאבות ענף הפרדסנות בישראל. צאצאיו של שמעון רוקח דאגו לשימור המבנה. רחוב רוקח, נווה צדק, תל אביב-יפו
32°03′39″N 34°46′01″E / 32.06083°N 34.76685°E / 32.06083; 34.76685


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-452 מוזיאון נחום גוטמן Nachum Gutman Museum מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב תל אביב-יפו
32°03′39″N 34°46′00″E / 32.060947°N 34.76655°E / 32.060947; 34.76655


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-453 בית שלוש בית שלוש ברח' שלוש בתל אביב רח' שלוש 30, 32, תל אביב-יפו
32°03′38″N 34°45′55″E / 32.06044°N 34.76518°E / 32.06044; 34.76518


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-454 בית אבולעפיה בית אבולעפיה ברח' רוקח בתל אביב רח' שמעון רוקח 2, תל אביב-יפו
32°03′38″N 34°45′57″E / 32.06048°N 34.76585°E / 32.06048; 34.76585


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-455 בית אמזלג בית אמזלג ברח' אמזלג בתל אביב רח' אמזלג 22, תל אביב-יפו
32°03′37″N 34°45′57″E / 32.06025°N 34.76597°E / 32.06025; 34.76597


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-456 בית הכנסת הגר"א בית הכנסת הגר"א ברח' רוקח בתל אביב רח' שמעון רוקח 18, תל אביב-יפו
32°03′39″N 34°45′59″E / 32.06075°N 34.76646°E / 32.06075; 34.76646


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-457 קולנוע עדן Eden cinema קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע. זהו אחד ממוסדות התרבות החשובים של תל אביב הקטנה. בניין הקולנוע מצוי בתחילת רחוב לילינבלום בנווה צדק, ועיצובו הייחודי אופייני לשכונה זו. הקולנוע כלל שני אולמות: תחילה נבנה אולם עם גג (אולם החורף) וכעבור שנים אחדות נוסף אולם הקיץ (חסר גג, שבו הוקרנו הסרטים תחת כיפת השמים). בכל אולם היו 800 מקומות ישיבה. רח' פינס פינת לילנבלום, תל אביב-יפו
32°03′42″N 34°46′02″E / 32.06165°N 34.76717°E / 32.06165; 34.76717


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-458 בית מזרחי בית מזרחי ברח' יהודה הלוי בתל אביב רח' יהודה הלוי 9, תל אביב-יפו
32°03′41″N 34°46′07″E / 32.06143°N 34.76853°E / 32.06143; 34.76853


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-461 בית החרושת וגנר Wagner Factory בית החרושת וגנר ברח' אילת בתל אביב-יפו רח' אילת 61, תל אביב-יפו
32°03′36″N 34°46′00″E / 32.06003°N 34.766635°E / 32.06003; 34.766635


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-462 הקונסוליה הגרמנית הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת בתל אביב רח' אילת 59, תל אביב-יפו
32°03′34″N 34°46′01″E / 32.05946°N 34.76684°E / 32.05946; 34.76684


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-470 נווה שכטר Lorenz Café נווה שכטר, מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית, הוא מרכז יהודי רוחני יוצר בתל אביב-יפו.

המרכז, השוכן במבנה ההיסטורי של קפה לורנץ, מציע לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות וסדרות, מופעי מוסיקה וכיתות אמן, חוגים למשפחה וסיורים, תוך שימת דגש על אמנות ויצירה, פילוסופיה והגות.

רח' אילת 57, תל אביב-יפו
32°03′33″N 34°45′59″E / 32.059114°N 34.766305°E / 32.059114; 34.766305


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-471 מתחם התחנה Jaffa Railway Station תחנת הרכבת של יפו, או תחנת הרכבת של מנשייה, נמצאת בין מנשייה לנוה צדק, הייתה תחנת הרכבת הראשונה באזור. זו הייתה תחנת הקצה של הקו ירושלים-יפו. התחנה נסגרה ב-1948. בשנים האחרונות המבנים במקום שופצו ושומרו ומתחם התחנה הפך למרכז קניות ובילוי. מתחם התחנה, רחוב קויפמן פינת רחוב המרד, נוה צדק, תל אביב-יפו
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-500 שרונה Sarona (colony) שׂרונה היא המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19. המושבה הוקמה ארבעה קילומטרים צפונית ליפו, ואחרוני בתיה שוכנים כיום בתל אביב בין שדרות שאול המלך מצפון, דרך בגין במזרח, רחוב הארבעה מדרום, ומגרשי החנייה של אחוזות החוף ממערב. מקצתם נמצאים היום בתוך בסיס הקריה. תל אביב-יפו
32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07249°N 34.78707°E / 32.07249; 34.78707


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)




רשות השידור

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-501 מתחם רשות השידור בתל אביב Israel Broadcasting Authority מתחם רשות השידור בתל אביב, ליד הקריה ומתחם שרונה. תל אביב-יפו
32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07248°N 34.78706°E / 32.07248; 34.78706


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-502 אחוזת ליפמן Lippmann's estate אחוזת ליפמן שנמצאת כיום במתחם רשות השידור ליד מתחם שרונה תל אביב-יפו
32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07247°N 34.78705°E / 32.07247; 34.78705


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-503 בית הבאר והבריכה של משפחת ליפמן Lippmann's well מתחם רשות השידור בתל אביב, ליד הקריה ומתחם שרונה. תל אביב-יפו
32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07246°N 34.78704°E / 32.07246; 34.78704


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



נמל תל אביב

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-5000-600 יריד המזרח "יריד המזרח" הוא שמו של יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד. חצי האי הירקוני, שפך הירקון, תל אביב-יפו
32°05′54″N 34°46′33″E / 32.09823°N 34.77572°E / 32.09823; 34.77572


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-601 מתחם רדינג Reading Power Station רדינג היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג. תחנת הכוח רדינג החלה להיבנות בסוף שנת 1937 והושלמה בספטמבר 1938. שפך הירקון, תל אביב-יפו
32°06′16″N 34°46′42″E / 32.104525°N 34.77838°E / 32.104525; 34.77838


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-602 מגדלור תל אביב Tel Aviv Lighthouse המגדלור בנמל תל אביב (או "מגדלור רידינג") הוא מגדלור הממוקם בחוף שעל יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון בתל אביב, המגדלור שימש בעבר את נמל תל אביב וכיום אינו פעיל.

המגדלור הוקם על ידי הבריטים בשנת 1935 במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים.

שפך הירקון, תל אביב-יפו
32°06′13″N 34°46′37″E / 32.103572°N 34.776975°E / 32.103572; 34.776975


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-5000-610 נמל תל אביב Tel Aviv Port נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון מערב העיר תל אביב. הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האוניה האחרונה הגיעה לנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים. שפך הירקון, תל אביב-יפו
32°05′52″N 34°46′23″E / 32.097778°N 34.773056°E / 32.097778; 34.773056


צפייה בצילום הרחוב

תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



אתרי מורשת ברמת גן

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-8600-001 מוזיאון בית אברהם קריניצי Avraham Krinitzi Museum מוזיאון בית אברהם קריניצי ברמת גן רח' אברהם קריניצי 64, רמת גן
32°04′59″N 34°49′10″E / 32.083193°N 34.819509°E / 32.083193; 34.819509
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-002 קולנוע אורדע קולנוע אורדע - מבנה בסגנון הבינלאומי בו נפתח בית הקולנוע הראשון ברמת גן. בנייתו החלה ב-1936 ובאפריל 1937 פתח את שעריו. תכולתו עמדה על כ-800 מושבים ונערכו בו גם מופעים. ב-1990 חדל לשמש כבית קולנוע וכיום שוכן במבנה סניף של סופרפארם. כיכר אורדע/רמב"ם (בין רחוב ביאליק להרצל), רמת גן
32°05′01″N 34°48′53″E / 32.083722211014816°N 34.814667999744415°E / 32.083722211014816; 34.814667999744415
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-003 בית גינטל שדרות הילד 24, רמת גן
32°05′02″N 34°48′53″E / 32.08386992748381°N 34.814836140722036°E / 32.08386992748381; 34.814836140722036
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-004 בית ורדי-רוזנבלום שדרות הילד 17, רמת גן
32°05′04″N 34°48′52″E / 32.08448806150264°N 34.81445526704192°E / 32.08448806150264; 34.81445526704192
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-005 בית האופה שדרות הילד 1, רמת גן
32°05′12″N 34°48′47″E / 32.08653787307146°N 34.813098069280386°E / 32.08653787307146; 34.813098069280386
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-006 בית היתומים אלימלך 7, רמת גן
32°05′11″N 34°48′57″E / 32.0865151481398°N 34.81595730409026°E / 32.0865151481398; 34.81595730409026
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-011 רמת מרפא בית החולים רמת מרפא פעל בשנים 19351994, והיה מראשוני בתי החולים ליולדות בישראל. בניין בית החולים ברמת גן, בתכנון האדריכל הרי לוריא, נבנה בסגנון הבינלאומי, בנייתו החלה בשנת 1934 והוא נחנך ב-4 בינואר 1935. במהלך מלחמת העולם השנייה נוספו לו אגפים ונבנתה גם דירה ששימשה את משפחת אברבך.

הבניין שימש כבית חולים עד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. ב-2012 הוחלט על שימור המבנה, כשמעליו יבנה מגדל מגורים.

מעלה השואבה 12 (התקווה 23), שכונת הגפן, רמת גן
32°05′19″N 34°48′49″E / 32.08862854260821°N 34.81373023241758°E / 32.08862854260821; 34.81373023241758
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-100 תל בנימין Tel Binyamin תל בנימין ברמת גן רמת גן
32°05′06″N 34°48′28″E / 32.08493°N 34.80785°E / 32.08493; 34.80785
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-101 בית כהן-שרת רח' מקדונלד 3, שכונת תל בנימין, רמת גן
32°05′07″N 34°48′30″E / 32.08533344390661°N 34.80823874473572°E / 32.08533344390661; 34.80823874473572
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-102 בית בראודה רח' מקדונלד 16, שכונת תל בנימין, רמת גן
32°05′08″N 34°48′32″E / 32.085487975328626°N 34.80900317430496°E / 32.085487975328626; 34.80900317430496
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-103 בית אוארבוך רח' מקדונלד 18, רמת גן
32°05′09″N 34°48′33″E / 32.08576749473703°N 34.80917751789093°E / 32.08576749473703; 34.80917751789093
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-104 בית זילברשטיין-פיכמן רח' מקדונלד 11, שכונת תל בנימין, רמת גן
32°05′10″N 34°48′34″E / 32.08598111061911°N 34.80934381484985°E / 32.08598111061911; 34.80934381484985
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-200 בתי באוהאוס ברחוב שרת Sharett Street Bauhaus buildings בתי באוהאוס ברחוב שרת ברמת גן רמת גן
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-300 בתי באוהאוס ברחוב הרצל Herzl Street Bauhaus buildings בתי באוהאוס ברחוב הרצל ברמת גן רמת גן
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-400 בתי באוהאוס ברחוב ביאליק Bialik Street Bauhaus buildings בתי באוהאוס ברחוב ביאליק ברמת גן רמת גן
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-8600-500 תל ליטווינסקי Tel Litvinsky תל ליטווינסקי ברמת גן רמת גן
32°03′17″N 34°51′04″E / 32.05459°N 34.85101°E / 32.05459; 34.85101
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



אתרי מורשת בגבעתיים

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-6300-001 שכונת בורוכוב שכונת בורוכוב בגבעתיים רחובות אלדמע, ממלוק, שנידרמן, גבעתיים
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6300-002 מתחם לביא - מעונות הפועלים מתחם לביא - מעונות הפועלים בגבעתיים גבעתיים
32°04′43″N 34°49′12″E / 32.078502°N 34.820062°E / 32.078502; 34.820062
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6300-003 בית שניידרמן Beit Shniderman בית שניידרמן – ביתו של דוד שניידרמן, אחד מ-22 הבתים הראשונים שנבנו בשכונה בשנת 1922 (ברחוב אחדות העבודה) ומהבודדים שהשתמרו בה. מאז 1963 פועל בו "המכון האמנותי לפיסול בית שניידרמן". רח' אחדות העבודה 10, גבעתיים
32°04′40″N 34°48′14″E / 32.07780426564986°N 34.80401652865112°E / 32.07780426564986; 34.80401652865112
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6300-004 בית ממלוק בית מרקחת ממלוק, הוקם ב-1944 על ידי הרוקח יצחק איזידור ממלוק. עיקר הטיפולים שלו היו בעשבי מרפא, ברפואה אלטרנטיבית ובהומיאופתיה. בחצר בית המרקחת גידל צמחי מרפא ובתוכם נענע, בבונג סרפדים ועוד. מעלי האקליפטוס שגדל בצר הכין חליטה לאינהלציה. בית המרקחת פעל במקום עד 1970. רח' בורוכוב 12, גבעתיים
32°04′40″N 34°48′12″E / 32.07786562880026°N 34.803356286138296°E / 32.07786562880026; 34.803356286138296
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6300-005 בית ספר בורוכוב בית הספר בורוכוב – בית הספר הראשון בגבעתיים ובית הספר הראשון ברשת החינוך "זרם העובדים" של ההסתדרות. בבית הספר הושם דגש על חקלאות, טיולים וידיעת הארץ. בראשית דרכו היה בצריף ב"גן העיגול" ("כיכר בורוכוב" בהצטלבות הרחובות קק"ל ובורוכוב, כיום "כיכר ראשונים") ובשנת 1932 נבנה בראש גבעת בורוכוב, בסוף הרחוב, מעל המכתש. רח' יפה נוף 2, גבעתיים
32°04′45″N 34°48′43″E / 32.07916560882559°N 34.81200288981199°E / 32.07916560882559; 34.81200288981199
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6300-006 סליק אלדמע סליק אלדמע היה מחסן נשק של "ההגנה", בו אוחסנו מאות כלי נשק, הגדול מסוגו בגוש דן במשך 25 שנה ועד קום המדינה. הסליק נחפר בחצר ביתו של של אברהם אלדמע. הסליק היה חשאי וקיומו לא נודע אלא לאחר קום המדינה. פתח האיוורור הוסווה על ידי בניית שובך יונים. הבית הפך למפקדה בלתי-רשמית והשבעות חברי ההגנה בגוש דן לארגון נערכו במרתף הבית. רח' אחדות העבודה, בין בית מספר 7 לבית מספר 9, גבעתיים
32°04′40″N 34°48′16″E / 32.07772017533981°N 34.80441927909851°E / 32.07772017533981; 34.80441927909851
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



אתרי מורשת בחולון

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-6600-001 חוסמסה Hussamssa חוסמסה הוא מבנה בסגנון הבינלאומי השוכן בליבם של חורש וגן על גבעה קטנה בעיר חולון. המצודה קרויה ככל הנראה על-שמה של אדמת חוסמס, שמה הערבי של שכבת קרקע באדמות מישור החוף. המבנה בן שתי הקומות בצורת מצודה שלה מגדל. המבנה שימש כבית באר ומהקמתו ועד שנת 1948 שימש כמקום לאתר אימונים של ההגנה. רח' דוד אלעזר 53, חולון
32°00′27″N 34°47′07″E / 32.0075°N 34.785278°E / 32.0075; 34.785278
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-004 מגדל המים של חולון מגדל המים של חולון - שימש לאספקת מים בשכונת אגרובנק. במלחמת העצמאות פעלו במקום תחנת איתות של "ההגנה" ועמדת נ"מ. ניסיון מצרי להפצצת המגדל כשל. רח' אז"ר 5, שכונת אגרובנק, חולון
32°01′27″N 34°46′52″E / 32.024034328465284°N 34.78113234043121°E / 32.024034328465284; 34.78113234043121
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-005 כיכר סטרומה כיכר סטרומה בחולון חולון
32°01′24″N 34°46′11″E / 32.023432°N 34.769819°E / 32.023432; 34.769819
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-006 דפוס אמנות (בית המשקם) בית בסגנון הבינלאומי ומחסן גדול לצידו. נבנו על ידי שושנה פרסיץ, חברת הכנסת ומייסדת הוצאת הספרים "אמנות". משלב מסוים שימש המקום כמחנה בריטי. בקומה הראשונה היה מחסן נשק וחדר אוכל ובקומה השנייה היו מגורי קצינים. ב-6 בפברואר 1946 ביצע ארגון לח"י פעולת שוד נשק במחנה, שגררה פעולת נקם מצד הבריטים. שרידים של שערי המחנה נמצאים ברחוב אוסישקין. רח' פרוג 6, שכונת אגרובנק, חולון
32°01′23″N 34°46′50″E / 32.02301327620125°N 34.78066027164459°E / 32.02301327620125; 34.78066027164459
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-007 בית ספר שנקר בית הספר השני בחולון, נקרא על שמו של בן-ציון שנקר רח' אחד העם 12, שכונת אגרובנק, חולון
32°01′15″N 34°46′49″E / 32.020734628553726°N 34.78037327528°E / 32.020734628553726; 34.78037327528
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-008 בית הכנסת הגדול רח' הרב קוק 3–5, חולון
32°01′17″N 34°46′48″E / 32.02130315872205°N 34.77994638495147°E / 32.02130315872205; 34.77994638495147
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-009 בית ספר ביאליק בית הספר הראשון בחולון רח' ביאליק פינת רח' חומה ומגדל, חולון
32°01′13″N 34°46′31″E / 32.020366219120895°N 34.77526903152466°E / 32.020366219120895; 34.77526903152466
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-010 מרפאת מנסבך מרפאה על שמו של ד"ר אליעזר מנסבך. המבנה עודו משמש כמרפאה. רח' בלינסון 20, חולון
32°01′16″N 34°46′11″E / 32.02100979759575°N 34.769824147224426°E / 32.02100979759575; 34.769824147224426
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-011 מעונות העובדים בקריית עבודה רח' שנקר 51–57, חולון
32°01′16″N 34°46′34″E / 32.02100524935383°N 34.77620244026184°E / 32.02100524935383; 34.77620244026184
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-012 בית חיים קוגל בית חיים קוגל, ראש העיר הראשון של חולון. רח' הרצפלד 25, קריית עבודה, חולון
32°01′13″N 34°46′12″E / 32.02037531566794°N 34.77010577917099°E / 32.02037531566794; 34.77010577917099
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-013 בניין עיריית חולון רח' ויצמן 58–60, רח'לאון בלום 47, חולון
32°01′02″N 34°46′13″E / 32.01731655082°N 34.77032572031021°E / 32.01731655082; 34.77032572031021
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-014 בניין מנהל החינוך (ספריית מיטרני) רח' ויצמן 61, חולון
32°00′55″N 34°46′14″E / 32.01530839911851°N 34.77048397064209°E / 32.01530839911851; 34.77048397064209
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-021 בית הצייר אהרון גלעדי רח' הי"ד 19, חולון
32°00′41″N 34°46′01″E / 32.011478461195225°N 34.76707488298416°E / 32.011478461195225; 34.76707488298416
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-100 דרך הביטחון בחולון דרך הביטחון בחולון חולון
32°00′02″N 34°47′32″E / 32.000652°N 34.792328°E / 32.000652; 34.792328
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-101 מגדל המים בשכונת מולדת מגדל מים שנבנה ב-1936 בחולות מולדת. אספקת המים למגדל הייתה מנחלת יהודה. המגדל שימש גם כעמדת שמירה וכסליק של "ההגנה". דרומית למגרש החניה של ימית 2000, חולון
32°00′05″N 34°47′41″E / 32.00138°N 34.79472°E / 32.00138; 34.79472
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-102 מזקף הבאר ליד נחלת יהודה אחד ממזקפי דרך הביטחון בסוף דרך עפר, המשכה של שדרות היובל בנחלת יהודה (צפון ראשון לציון)
31°59′41″N 34°48′27″E / 31.994619373590893°N 34.80749845504761°E / 31.994619373590893; 34.80749845504761
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-103 מחנה 88 דרך הביטחון, שכונת מולדת., חולון
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-201 המצדית הטורקית מצדית עות'מאנית משנות ה-60 של המאה ה-19, אחת מ-17 שהוקמו להגנה על הדרך מיפו לירושלים, ואחת מ-3 שעוד ניצבות על תילן. מבנה המצדית הוא מבנה אבן בן קומה אחת, צבוע לבן. הגג מעוטר בחרכי ירי ותצפית. כיום ישנה על הגג מרפסת מקורה מודרנית. מדרום מערב למחלף השבעה. גישה לאתר בירידה מדרך השבעה (כביש 44) בחולון לכביש שירות, קצת לפני הצומת שבמפגש עם רחוב קפלן, חולון
32°00′37″N 34°48′44″E / 32.010327629098796°N 34.81230229139328°E / 32.010327629098796; 34.81230229139328
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-301 הפילבוקס בחולון Holon Pillbox הפילבוקס בחולון חולון
32°02′00″N 34°46′07″E / 32.033364°N 34.76851°E / 32.033364; 34.76851
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-302 בית הבאר בתל-א-ריש בית באר/בית כורכר ערבי. מרגלותיו הצפון מזרחיים של הפארק בתל-א-ריש, חולון
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-303 בתי הבאר בין רחובות הפרדס, סביון, המצודה והתאנה המתחם בין רחובות הפרדס, סביון, המצודה והתאנה, חולון
32°01′57″N 34°46′01″E / 32.03240925634403°N 34.76698100566864°E / 32.03240925634403; 34.76698100566864
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-6600-304 הבית הלבן רח' גבעול פינת התאנה, תל גיבורים, חולון
32°01′51″N 34°45′54″E / 32.0307311486003°N 34.7650283575058°E / 32.0307311486003; 34.7650283575058
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



אתרי מורשת במקווה ישראל

[עריכת קוד מקור]
מספר אתר שם אתר (עברית) שם אתר (אנגלית) תיאור אתר מיקום וכתובת תמונה תמונות נוספות



3-0022-000 מקווה ישראל Mikveh Israel מקוה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′47″N 34°46′57″E / 32.029861°N 34.782589°E / 32.029861; 34.782589
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-001 בית הכנסת במקווה ישראל Mikveh Israel Synagogue‎ בית הכנסת במקווה ישראל מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′47″N 34°46′57″E / 32.029861°N 34.782589°E / 32.029861; 34.782589
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-002 מרכז המבקרים מקווה ישראל Mikveh Israel Visitor Center מרכז המבקרים מקווה ישראל מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′51″N 34°47′01″E / 32.03077°N 34.783493°E / 32.03077; 34.783493
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-003 מערת נטר Netter Cave מערת נטר מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′48″N 34°46′56″E / 32.029913°N 34.782299°E / 32.029913; 34.782299
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-004 בית המורים Teacher's House בית המורים מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′48″N 34°46′58″E / 32.030004°N 34.782817°E / 32.030004; 34.782817
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-005 יקב מקווה ישראל Mikveh Israel - old Winery יקב מקווה ישראל מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′52″N 34°46′58″E / 32.030984°N 34.7829°E / 32.030984; 34.7829
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-006 בית המכניקה Mikveh Israel - Mechanic's Building בית המכניקה מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′54″N 34°47′02″E / 32.031579°N 34.783916°E / 32.031579; 34.783916
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-007 בית נטר Charles Netter's House בית נטר מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′54″N 34°47′00″E / 32.031529°N 34.783391°E / 32.031529; 34.783391
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



3-0022-008 שדרת הדקלים Mikveh Israel's Palms Boulevard שדרת הדקלים המובילה לשער ירושלים מקווה ישראל, מקווה ישראל
32°01′56″N 34°47′01″E / 32.03235°N 34.78372°E / 32.03235; 34.78372
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)



וויקישיתוף

[עריכת קוד מקור]