יהודה מגידוביץ'
לידה |
1886 אומן, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1961 (בגיל 75 בערך) תל אביב |
מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
תקופת הפעילות | 1910–1961 (כ־51 שנים) |
תחום יצירה | אדריכלות |
יצירות ידועות | בית הכנסת הגדול |
צאצאים | רפאל מגידו |
מספר צאצאים | 2 |
יהודה מַגִּידוביץ (ברוסית: Иегуда Магидович; ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961) היה אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודה מגידוביץ נולד בשנת 1886 בעיר אוּמן שבפלך קייב, בדרום–מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), לבנימין צבי, כובען, ולרחל, עקרת בית. התחנך ב"חדר". את הכשרתו המקצועית קיבל בבית הספר לאמנות באודסה (1903–1910). תקופת לימודיו התארכה בעקבות הפרעות התכופות שהתרחשו באותה העת והמהפכות הפוליטיות ברוסיה.
ב-1911 נישא לעטיל לבית פוגל ולזוג נולדו שני בנים, רפאל מגידו ואבשלום מגידוביץ.
עד לעלייתו ארצה עבד מגידוביץ במספר משרדי אדריכלים וקבלנים ברוסיה. בשנת 1919 עלה ארצה עם משפחתו באוניה "רוסלאן" (שבהּ עלו עוד מספר אישים ידועים), והתיישב בתל אביב. הוא התגורר ברח' מוהליבר 23 בבית שאותו תכנן בעצמו ואשר בו גר מ-1922 ועד מותו. הוא התמנה לשמש כמהנדס העיר הראשון של תל אביב הקטנה, תפקיד שבו כיהן בין השנים 1920–1923, וכן היה חבר ועדת בניין ערים הראשונה בעיר.
בנו של מגידוביץ, המהנדס רפאל מגידו, התיישב בנחלה שרכש האב ברמת גן וכיהן בתפקיד מהנדס המועצה המקומית בין השנים 1937–1950. בשנים 1939–1940, בזמן שהשתלם בארצות הברית, החליף אותו אביו בתפקיד זה.[1]
מגידוביץ עסק במקצועו עד שנת 1954, שאז לקה בשבץ. נפטר בתל אביב בחורף 1961 בגיל 75 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו בנים וצאצאים. בית המשפחה ברח' מוהליבר, שלא היה ברשימת השימור העירונית, נהרס ב-2016 ועל חורבותיו נבנה בית מגורים מודרני.[2]
בשנת 1993 ערך האדריכל גלעד דובשני ספר מקיף, פרי מחקר רחב היקף על פועלו של מגידוביץ ועל תרומתו לעיר תל אביב ולענף הבנייה בארץ. ב-2019 הוקם לזכרו אתר הנצחה במדרחוב נחלת בנימין.
עבודות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית מסחר לברזל - זיגר ברניצקי, הקישון 6, 1923
- בית מזרחי, רחוב יהודה הלוי 9 תל אביב, 1920
- מלון בן נחום, רחוב אלנבי 118 תל אביב, 1921
- בית הכנסת הגדול, רחוב אלנבי 110 תל אביב, 1922
- קזינו גלי אביב, חוף תל אביב, 1922
- בית בכר, רחוב לילינבלום 35 תל אביב, 1922
- בית חולים הדסה, רחוב נחלת בנימין 18 תל אביב, 1923
- פסאז' פֵּנסַק, רחוב הרצל 16 תל אביב, 1924
- בית השגרירות הרוסית (לוין), שדרות רוטשילד 46 תל אביב, 1924
- מלון נורדאו, רחוב נחלת בנימין 27 תל אביב, 1925
- מלון ישמעילוף, רחוב מונטיפיורי 32 פינת יבנה 18 תל אביב, 1925
- בית ש. בן ציון, שדרות רוטשילד 65 תל אביב, 1925
- בית רבקה גרינוולד, רחוב שד"ל 6 פינת שדרות רוטשילד, 1929
- בית הכנסת של מושב זקנים, רחוב אלנבי 89 תל אביב, 1929
- בית נתנאל, רחוב אלנבי 82 תל אביב, 1934
- בית דוויס, רחוב נחלת בנימין 39 תל אביב, 1933
- בית הכנסת ע"ש י"מ מסה, רחוב ליליינבלום 5 תל אביב, 1934
- בית גוימגולד, רחוב לילינבלום 15 תל אביב, 1935
- בית מגורים, רחוב אלנבי 35 תל אביב, 1935
- בית גוטגולד, רחוב אלנבי 51 תל אביב, 1935
- בית מכטינגר, רחוב גאולה 42 תל אביב, 1935
- קולנוע אסתר, רחוב זמנהוף 2, כיכר צינה דיזנגוף, תל אביב, 1935
- בית מגידוביץ, רחוב התבור 26 תל אביב, 1936
- בית הכנסת הגדול, רחוב אחוזה, רעננה, 1947
- בית סטרלינג רחוב לבונטין 14 תל אביב, 1926
- בית מגנט, רחוב רוטשילד 93, 1934
עבודות נבחרות ברחוב אלנבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלנבי 132 דואר אלנבי, 1930
- אלנבי 124 בית גרנובסקי, 1925
- אלנבי 118 מלון בן נחום (בית המלון הראשון בתל אביב וכן מבנה הציבור הראשון שבנה מגידוביץ בארץ ישראל), 1921
- אלנבי 110 בית הכנסת הגדול[3], 1922
- אלנבי 104 בית הגב' רחל טוב מסה, 1934
- אלנבי 93 בית ישמעילוף, 1929
- אלנבי 89 בית כנסת מושב זקנים (עם עיטורי קרמיקה של בצלאל), 1928
- אלנבי 82 (פינת המדרחוב ברחוב הרמב"ם) בית נתנאל (עבור משפחת נתנאל בנה גם את בניין קולנוע אסתר בכיכר צינה דיזנגוף בשנת 1935), 1934
- אלנבי 81 בית סגלוב, 1925
- אלנבי 66 בית ממלוק[4], 1933
- אלנבי 57 בית הימן, 1929
- אלנבי 53, 1935
- אלנבי 51 (פינת רחוב שנקין) - בית גוטגולד, 1935
- אלנבי 1 הקזינו, 1922
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פינת הרחובות דיזנגוף 105 ופרישמן 85
-
בית הכנסת על שם מסה
-
בית הכנסת מושב זקנים, 1929, רחוב אלנבי
-
"בית נתנאל", 1934, פינת הרחובות אלנבי ורמב"ם
-
מלון נורדאו, נחלת בנימין 27 תל אביב
-
בית גוטגולד, אלנבי 51
-
בית השגרירות הרוסית (לוין), שדרות רוטשילד 46
-
בית דוויס, רחוב נחלת בנימין 39
-
בית העמודים, התבור 46
-
מלון ישמעילוף, רחוב מונטיפיורי 32 פינת יבנה 18
-
בית הכנסת הגדול, רחוב אלנבי 110
-
בית בכר, רחוב לילינבלום 35
-
בית מזרחי, רחוב יהודה הלוי 9
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העיר הלבנה של תל אביב
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלעד דובשני, אדריכל יהודה מגידוביץ (תצלומים: אברהם חי), תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993.
- נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "יהודה מגידוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1459
- יהודה מגידוביץ' באתר חברה קדישא ת"א–יפו (מידע ביוגרפי מתוך הספר "בנתיבי חסד ואמת" בעריכת ד"ר יצחק אלפסי)
- יהודה מגידוביץ, דבר, 8 בינואר 1961
- נעמה ריבה, נהרס ביתו של מהנדס העיר הראשון של תל אביב, האדריכל יהודה מגידוביץ', באתר הארץ, 28 ביוני 2016
- עופר אדרת, הסיפור של האיש שבנה את תל אביב ונבלע בתוכה, באתר הארץ, 15 ביולי 2015
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשדרות בן-גוריון 39 בתכנון יהודה מגידוביץ, באתר 'חלון אחורי', 15 בספטמבר 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בדיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 בתכנון יהודה ורפאל מגידוביץ, באתר 'חלון אחורי', 9 בנובמבר 2018
- מיכאל יעקובסון, תגידו, על מגידוביץ' שמעתם? מי זה האיש שבנה את הבתים היפים בת"א, באתר Xnet, 18 באוגוסט 2019
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת קול יהודה ברחוב לילינבלום, באתר 'חלון אחורי', 12 באוקטובר 2019
- אדריכל יהודה מגידוביץ, באתר "פרויקט תל אביב"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר (עורכים), ספר ראשוני רמת-גן, הוצאת עירית רמת גן, דפוס פלאי, 1965, עמ' 203
- ^ "הארץ", 28.6.2016
- ^ מיכאל יעקובסון, 100 שנים של בדידות: עלייתו ונפילתו של בית הכנסת הגדול בת"א, באתר Xnet, 12 בספטמבר 2013
- ^ בית ממלוק – אלנבי 66, באתר lotus-real.com