ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר | |
לידה |
4 בספטמבר 1913 ב' באלול תרע"ג וינה, אוסטריה-הונגריה |
---|---|
פטירה |
3 באפריל 2015 (בגיל 101) ט"ו בניסן תשע"ה בני ברק |
השתייכות | חסידים |
רבותיו |
רבי מאיר שפירא מלובלין רבי שמעון מזליחוב רבי יוסף צבי דושינסקי רבי שמשון אהרן פולנסקי |
חיבוריו | שבט הלוי |
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה במפנה המאה ה-21. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בקרב רבים בציבור החסידי "פוסק הדור".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור]נולד בווינה ליוסף צבי וואזנר, יליד סרדאהלי, ולרחל לבית שיף שמשפחתה הגיעה לעיר מצעהלים. הוא עצמו סיפר כי אמו ניחנה בקול ערב במיוחד והוזמנה לשיר באירוע גדול. אביה הלך בעניין לרבי יצחק מאיר מקופיטשניץ שהבטיח כי אם תימנע מכך ייוולד לה בן "שיהיה מורה הוראה של כל העולם"[1]. למד אצל הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא והרב יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין בפולין אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח שם, רבי שמעון מזליחוב. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג, ב-ל' בניסן תרצ"ז בפרשבורג.
לאחר לידת בנם הבכור בשנת תרצ"ח, עלו בני הזוג לארץ ישראל בשנת תרצ"ט. בנם נשאר אצל הסבא באירופה. הם הפליגו בספינה בשם ג'יפו (Chepo) שיצאה מטולצ'ה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ה בכסלו תרצ"ט, (18 בדצמבר 1938), לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון[2]. מסופר כי בהגיעם עם האונייה לחופי הארץ, אזל הדלק והם נאלצו לעשות את הדרך לחוף בשחיה[3]. לאחר הגיעם ארצה, התגוררו בירושלים ברחוב הושע. הרב וואזנר למד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים. לאחר זמן קצר מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין[דרוש מקור] ורב מטעמה לשכונות כרם אברהם וגאולה.
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, והרב איסר זלמן מלצר, הקים בשכונה את "ישיבת חכמי לובלין", לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך הקים את בית דין צדק זיכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקווה. בשנות ה-80 פתח גם את בית ההוראה זיכרון מאיר.
בשנת תשנ"ו התאלמן. נישא בשנית לחנה יוטא לבית קאהן (נפטרה כ"ה באלול ה'תשע"ז), אלמנת הרב יעקב שמריה דייטש, רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה ואחותו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרון.
כפוסק וכראש ישיבה
[עריכת קוד מקור]הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת.
בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה[4].
הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוק שנשבה)[5].
הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר שיעורי "שבט הלוי". מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך, מדי יום שיעור בהלכה בישיבתו, ומספר פעמים בשבוע גם שיעור עיוני בגמרא.
הרב וואזנר מסר שיעורים עד לשנתו האחרונה. כתב קינה לתשעה באב לזכר השואה, "אש תוקד בקרבי". בין בוגרי ישיבתו ישנם פוסקים ידועים ורבנים בישראל ומחוץ לה.
קהילות שבט הלוי
[עריכת קוד מקור]במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" בעולם, שעמדו תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וקרית גת, וכן במספר מקומות בארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת, כוללי אברכים וארגוני חסד. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב יצחק צבי ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.
בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.
עמדותיו בנושאים ציבוריים
[עריכת קוד מקור]הרב וואזנר מיעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים והתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל היה אמביוולנטי. הוא לא השתתף בבחירות לכנסת ולא הלך לכותל המערבי, אם כי גם לא קבע כי יש איסור בדברים אלו, ורבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. הוא הצביע בבחירות לעיריית בני ברק וישיבתו נטלה תקציבים ממשלתיים.
הוא, ובעיקר כמה מבני משפחתו, מקורבים לחוגי חסידות סאטמר. לפי דברי האדמו"ר מסאטמאר הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, רבי יואל טייטלבוים שלח לו את ספרו "ויואל משה" לפני הוצאתו, כדי שישלח לו את הערותיו[6]. בספר ילקוט אמרים ויואל משה (קיצור של הספר) מופיעה הסכמתו.
לאחר פטירת רבה של בני ברק הרב יעקב לנדא, הועלתה הצעה על ידי הרב שך שהרב וואזנר יקבל את התפקיד כמועמד מוסכם הן על החסידים והן על הליטאים אך הוא תמך במינוי הרב משה יהודא ליב לנדא, בנו של הרב המנוח על אף התנגדותו של הרב שך לבחירתו. בעקבות זאת הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר והרב מרדכי גרוס, שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב וואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב וואזנר בהלכות טהרה. לאחר מספר שנים יושרו ההדורים וגם תלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.
אחרי פטירת הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים עלה הרעיון שהוא ייטול את המשרה אך הוא סירב וביקש להמשיך להיות עצמאי[דרוש מקור].
היה בין היתר נשיא ועד הישיבות, יושב ראש וועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה, נשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה, ונשיא ארגון הצלה גוש דן, כולל שומרי החומות ומכון אחיה.
פטירתו
[עריכת קוד מקור]נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015, בגיל 101. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו עשרות אלפי אנשים מציבורים מגוונים.
במהלך ההלווייה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם[7][8][9].
ספריו
[עריכת קוד מקור]הרב וואזנר הוציא ספרי שו"ת שלו. בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי", המכון המופקד על ההוצאה לאור של כל תורתו. במכון גם ספריית קלטות ובה כחמשת אלפים שיעורים, וחומר מגוון בכתב יד.
- שו"ת שבט הלוי, אחד-עשר חלקים וכרך מפתחות
- דרשות ושיחות שבט הלוי - דרשות מן השנים ה'תשנ"ח-ה'תשס"ד
- ספר הלקט על הרמב"ם
- שבט הלוי - חנוכה
- שבט הלוי - פורים - פסקי הלכה, מאמרים ודרושים שנאמרו במשך כשמונים שנה
- שבט הלוי על התורה, חלק ראשון, על חומש בראשית, תשע"ד
- חידושי שבט הלוי על הש"ס - סדרת ספרים אשר החלה לצאת בשנת תשע"ב. יצאו כרכים על מסכתות שבת ופסחים.
- שיעורי שבט הלוי - על הלכות נידה, ערך תלמידו הרב מרדכי גרוס
- מבית לוי - סדרת ספרי פסקי הלכה שערך תלמידו הרב משה שטיין
- תורת הלוי על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו - יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן הרב שמואל אליעזר שטרן
- שו"ת שביבי הלוי - בני ברק תשע"ה, תשובות לרב שמואל אליעזר שטרן
- רחמי הרב - בענייני מוסר ועבודת ה', מכון "והפצת", תשע"ה
- הליכות שבט הלוי - פסקים ומנהגים, בהוצאת נינו הרב אברהם אליהו וואזנר, תשע"ו. מהדורה נוספת, עם הוספות, תשע"ח.
- הגדת שבט הלוי - הגדה של פסח עם פירושיו ופסקיו, תשע"ו
- על ישראל גדולתו - אוסף ההספדים שנאמרו עליו, תשע"ו
צאצאיו
[עריכת קוד מקור]- הרב חיים מאיר וואזנר - כיהן כרב קהל חסידי סאטמאר (שני הפלגים יחד) בלונדון. בשנת תשס"ט (2009) עבר לגור לצד אביו כדי לסייע לו בהנהגת הישיבה וקהילות שבט הלוי. לאחר פטירת אביו, התמנה ליורשו בכל תפקידיו. בנו, הרב יוסף בנימין וואזנר - היה מנהלה הרוחני של הישיבה. מתש"ע (2010) הוא רב קהילת חסידי הרב אהרן טייטלבוים מסאטמר בלונדון. חתנו של הרב חיים מאיר, הרב שרגא פייבוש הגר, הוא האדמו"ר מקאסוב בבורו פארק.
- יוסף צבי - איש עסקים, מתגורר בבורו פארק
- הרב בן ציון יעקב - רב קהל שבט הלוי ברמת בית שמש. לפני כן כיהן במונסי. חיבר ספר "בני יעקב" על עירובין.
- משה יהודה, ויליאמסבורג ניו יורק. בנו, הרב אברהם צבי, הוא רב קהילת סאטמר (פלג הרב אהרן טייטלבוים) במונסי.
- הרב מרדכי אלימלך - רב קהל שבט הלוי בבורו פארק
- הרב אברהם אליהו - רב קהל שבט הלוי במודיעין עילית
- חתנו הרב ישראל אונגר משיכון סקווירא, נפטר בשלהי תשס"ט
- חתנו הרב אברהם יעקב איצקוביץ - רב קהל שבט הלוי בירושלים
מתלמידיו הבולטים
[עריכת קוד מקור]הרב וואזנר הסמיך רבנים רבים להוראה, ועמד בראשות בית הוראה מרכזי בבני ברק. בין תלמידיו אשר כיהנו בבית ההוראה:
- הרב משה שאול קליין, אב בית הדין של חסידות ויז'ניץ, רב שכונת אור החיים בבני ברק ורב המרכז הרפואי מעיני הישועה
- הרב שמואל אליעזר שטרן, רב אזור מערב בני ברק וראש רשת בתי ההוראה "שערי הוראה"
- הרב יעקב מאיר שטרן, מכהן גם כדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ
- הרב שלמה זלמן אולמן, אב בית דין ב"בית הדין מודיעין עילית"
- הרב משה שטיין רב קהל חסידים בקריית הרצוג ועורך סדרת פסקי רבו, "מבית לוי"
תלמידים בולטים נוספים:
- הרב משה הלברשטאם, כיהן כדיין בעדה החרדית
- רבי אברהם אלטר פולק האדמו"ר מברגסאז
- הרב מרדכי גרוס, אב בית הדין "חניכי הישיבות"
- הרב יצחק מרדכי הכהן רובין - דיין בבית דינו של הרב קרליץ, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף ומחבר "ארחות שבת"
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור]- יעקב הייזלר, רב רבנן, ראיונות עם עשרות מתלמידיו: הנהגות, הלכות, סיפורים עליו וסיפורים שסיפר, תשע"ו
- י. הרשקוביץ, ולא שבט לוי בלבד, תשע"ו
- הרב גמליאל רבינוביץ, הפוסק, אוסף כתבות וקטעי עיתונות, תשע"ה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]- רשימת המאמרים של מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שמואל הלוי וואזנר, באתר רמבי"ש
- דרשת הרב וואזנר במעמד "חתן המשנה הארצי" תשמ"ח, סרטון באתר יוטיוב
- אהרון קריב, הרב שמואל וואזנר; רב השכונה שהפך לפורץ דרך בעידן הטכנולוגי, באתר וואלה, 5 באפריל 2015
- אלי ביתאן, הגדול החרדי המוסכם האחרון: לאחר מותו של הרב שמואל הלוי וואזנר
- מוינה ועד בני ברק • תולדות חייו של הגר”ש וואזנר זצוק”ל, jdn.
- משיעורי מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, לצפיה באתר "בינינו"
- תולדותיו ויחוסו של הרב ואזנר, באתר תולדות ושורשים
- יצחק הרשקוביץ, 'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל כח (תשע"א), עמ' 223–250
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ אבי אפלבוים, האזינו: הרב ואזנר זצ"ל מספר מדוע זכתה אמו ל'פוסק הדור', באתר לדעת, כ"ג בניסן תשע"ו
- ^ אבישי אלבוים, האם היה הרב וואזנר מעפיל באתר "עם הספר".
- ^ הכירו את הממשיך: הגרח"מ וואזנר • פרופיל, אתר בחדרי חרדים, 5 באפריל 2015
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נצר מטעי, מכתבי הרבנים, באתר היברובוקס - ^ ראה יצחק הרשקוביץ, 'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל כח (תשע"א), עמ' 250-223.
- ^ הרבי מסאטמר: "הרב וואזנר לא הצביע ולא הלך לכותל", באתר בחדרי חרדים
- ^ גלעד מורג וקובי נחשוני, נרמסו: הרוג ופצועים קשה בהלוויית "פוסק הדור" החסידי, באתר ynet, 5 באפריל 2015
- ^ צביקה גרוניך וישראל כהן, הקרבן השני: נפטר החתן יצחק סאמט שנפצע בלוויה, באתר כיכר השבת, 8 באפריל 2015
- ^ אלי שלזינגר, שנה לאסון 'מדרגות המוות': תחקיר 'בחדרי חרדים' בדק מי אשם ומדוע, באתר בחדרי חרדים, 23 באפריל 2016
אחרונים | ||
---|---|---|
חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים |
קטגוריה:יהודים אוסטרים
קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים
קטגוריה:בני ברק: רבני שכונות
קטגוריה:רבנים חסידים בארץ ישראל
קטגוריה:רבנים חסידים ישראלים
קטגוריה:ראשי ישיבה חסידים בישראל
קטגוריה:חברי נשיאות ועד הישיבות
קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת ישראלים
קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין
קטגוריה:ישראלים שהגיעו לגיל מאה
קטגוריה:רבנים שהגיעו לגיל מאה
קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת
קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2015
קטגוריה:יהודים שהגיעו לגיל מאה