ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים/ארכיון4

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שאלה חישובית בפיזיקה

נניח נורה שפולטת באורך גל של 500 ננומטר וההספק שלה הוא 100W. כמה פוטונים לשנייה פוגעים בגלאי בשטח 0.01 מטר המרוחק 100 מטר מהנורה? חישבתי אנרגיה של כל פוטון. ככה שאני יודע כמה פוטונים לשניה הנורה פולטת. עכשיו שאני לא מבין איך אני משתמש בשטח הגלאי ובזה שהוא נמצא במרחק 100 מטר ממני. 109.65.204.163 20:22, 20 באפריל 2013 (IDT)

א. אני מניח ששאלתך לא מגיעה ממסגרת לימוד תיכונית - איפה ומה אתה לומד ?

ב. הנח שהנורה היא גוף נקודתי הכלוא במרכזה של מעטפת כדורית שהחיישן הוא חלק ממנה. מאחר ושטח המעטפת ידוע לך בהסתמך על הנתונים (רדיוס המעטפת = מרחק חיישן-נורה), ומאחר וכל הפוטונים הנפלטים ביחידת זמן מגיעים אל המעטפת בו-זמנית (בקירוב רב), תוכל למצוא את המס' המבוקש לפי החלק היחסי של שטח החיישן (אני מניח שהתכוונת ל-0.01 מ"ר) מתוך שטח המעטפת כולו. שבוע טוב, בנצי - שיחה 20:48, 20 באפריל 2013 (IDT)

א) קורס בקוונטים. אלו שאלות מבוא. ב) והשיטה שלך נראית ממש טוב. אשתמש בה. 109.65.204.163 21:05, 20 באפריל 2013 (IDT)

שאלת המשך

הפעם מבקשים לחשב אופן קלאסי (לא עם פוטונים אלא עם גלים אלקטרומגנטיים) כמה אנרגיה הנורה מעבירה לגלאי ביחידת זמן. האם אפשר להגיד שזה $100W\cdot {\frac {S_{detector}}{S_{sphere}}}$? 109.65.204.163 21:58, 20 באפריל 2013 (IDT)

א. מאחר והמקור נקודתי, הרי שחזית הגל הנפלט ממנו היא כדורית, כלומר ההתפלגות המרחבית של אנרגיית הגל עפ"נ חזית הגל היא אחידה, ולכן קביעתך נכונה.

ב. שים לב למינוח: גלאי הוא detector, או חיישן - sensor.

ג. האם הקורס הוא במסגרת לימודים לתואר ראשון בפיזיקה ? באיזו אוניברסיטה ? בהצלחה, בנצי - שיחה 01:46, 21 באפריל 2013 (IDT)

לא רוצה להישמע לא מנומס (ועוד בהתחשב בזה שעזרת לי ותודה), אבל למה אתה מתחקר אותי? 109.65.204.163 14:43, 21 באפריל 2013 (IDT)

אם השירות אינו מניח את דעתך, אתה יכול לדרוש החזר של דמי המנוי. עוזי ו. - שיחה 15:12, 21 באפריל 2013 (IDT)

לא הבנתי את תגובתך. כתבתי לבנצי תודה על התשובה, ושאלתי מדוע הוא מתחקר אותי. יש משהו מביך בזה שבעקבות השאלה שלי בפיזיקה אני נשאל שאלה אישית. אמרתי שאני לא רוצה להיות לא מנומס. 109.65.204.163 16:17, 21 באפריל 2013 (IDT)

כמה אישית יכולה להיות השאלה, כשאתה מזוהה רק לפי כתובת IP? אם אתה מחפש דרכים לשמור על נימוס, "כן, אבל אני מעדיף לא להגיד באיזה מוסד כדי לא למשוך את תשומת ליבו של המתרגל שלי" יותר מנומס מ"למה אתה מתחקר אותי". עוזי ו. - שיחה 16:34, 21 באפריל 2013 (IDT)

יכול להיות שבנצי מתפעל מרמת הלימוד ברדיומטריה, שבשום קורס אחר לא עושים. ‏Setreset • שיחה 18:04, 21 באפריל 2013 (IDT)

הגודל שאין גדול ממנו

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

שלום רב,
מקריאת מספר ערכים בויקיפדיה עלתה בי שאלה.
היות שאינסוף אכן מוגדר במערכות א-קסיומות מסוימות, וקיימים אינסוף אינסופים, הייתי רוצה לדעת האם ניתן להגדיר איזשהו אובייקט מתמטי או מחלקה של אובייקטים מתמטים שהגדרה של אובייקט מתמטי גדול יותר ולו בקצת תהווה סתירה?
האם למישהו יש הוכחה שזה אפשרי\ בלתי אפשרי? Exx8 - שיחה 22:59, 20 באפריל 2013 (IDT)

אם מאמצים את הטרמינולוגיה של תורת הקבוצות האקסיומטית, "המחלקה של כל הדברים" עונה באופן רופף לדרישה הזו (זכור שמחלקה אינה אובייקט בשפה, אלא תכונה). עוזי ו. - שיחה 23:52, 20 באפריל 2013 (IDT)

האם תנע של פוטון תלוי במערכת הצופה?

נדבר על התנגשות של פוטון באלקטרון (קומפטון). נניח אלקטרון נע במעבדה במהירות כלשהי ולעברו נע פוטון עם תנע ידוע ואלקטרון אחר נמצע במנוחה במעבדה. האם שני האלקטרונים יראו את הפוטון עם אותו התנע? האם יהיה אישזהו הבדל בין 2 ההתנגשויות (התנגשות עם אלקטרון נע והתנגשות עם אלקטרון נע)? 79.177.213.104 16:23, 21 באפריל 2013 (IDT)

כן, התנע תלוי במערכת הייחוס. עבור פוטון לא ניתן להסביר זאת על ידי הפיזיקה הקלאסית אלא רק על ידי תורת היחסות. מבחינה מתמטית, התנע של הפוטון הוא חלק מ-4-וקטור ולכן עובר טרנספורמציית לורנץ. התנע של הפוטון איננו mv ואף לא מוגדר כך! למעשה, התנע הוא גודל שמצורף לפוטון וקשור לתדירות/אורך גל שלו (לפי החוק $p=\hbar k=h/\lambda$ כאשר h זה קבוע פלאנק. חוק זה הוא למעשה תוצאה קוונטית!). בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:31, 21 באפריל 2013 (IDT)

אם תנע של פוטון הוא $p=\hbar k$ , אז למה זה משנה מערכת יחוס? האם במערכת ייחוס של אלקטרון נע ושל אלקטרון נח יהיה K שונה? 79.177.213.104 16:38, 21 באפריל 2013 (IDT)

כן. אפשר לחשוב על זה ככה: מספר הגל k קשור לאורך גל, ואורך גל הוא גודל מרחבי שמבטא, הממממ, אורך. לפי תורת היחסות הפרטית כאשר משנים מערכת ייחוס נעה (טרנספורמציית לורנץ) ישנה תופעת התקצרות האורך ולכן אורך הגל משתנה. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:46, 21 באפריל 2013 (IDT)

זה מזכיר אפקט דופלר, או שאני מדמיין? 79.177.213.104 16:47, 21 באפריל 2013 (IDT)

אכן, אפקט דופלר היחסותי. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:48, 21 באפריל 2013 (IDT)

האם יש במתמטיקה "הכול"?

שאלה אולי טיפשית- האם יש במתמטיקה אובייקט שהוא "הכול"? כלומר שהוא מכיל את כל המספרים, את כל המרחבים הווקטוריים, כל הצורות הגאומטריות, כל האובייקטים המתמטיים שאותם עוד לא הגדרנו וכדו'? כלומר מגה-קבוצת-על בשם "הכל"? 79.177.213.104 17:31, 21 באפריל 2013 (IDT)

ראה #הגודל שאין גדול ממנו במעלה הדף; אותה תשובה. עוזי ו. - שיחה 12:00, 22 באפריל 2013 (IDT)

פיזור בראג עם חלקיקים מאסיביים

השאלה שלי כאן. את סעיף א' פתרתי בקלות על ידי הצבה בנוסחת בארג. אבל אני לא יודע מה אני עושה עם הסעיף השני. יש לכן רעיון? מקיום של סעיף ג' אני מבין שזה לא אותה האנרגיה כמו סעיף א'. 79.177.213.104 20:48, 21 באפריל 2013 (IDT)

רעיון: נניח שצריך בשביל אותו הזווית לקבל את אותו אורך הגל. ואם משתמשים בנוסחת דה ברולי אפשר לחשב את התנע שצריך בשביל אותו האורך גל ומתנע את האנרגיה הקינטית. מתאים? 79.177.213.104 21:19, 21 באפריל 2013 (IDT)

א. לגבי חלקה האחרון של שאלתך המקורית - אל תסתמך על עצם קיומו של סעיף נוסף. השיקול שלך צ"ל פיזיקלי, ואותו אתה יכול לנסח בדומה למה שאתה מתאר בָּתוספת לשאלה המקורית.

ב. כן. אבל נראה לי שאתה נסמך יותר מדי על שימוש בנוסחאות. אתה צריך להבין את המשמעות של הגדלים השונים המעורבים בבעיה, ואת משמעות היחס ביניהם. הנוסחה היא רק כלי. בסוף. לחישוב עצמו. בנצי - שיחה 06:27, 22 באפריל 2013 (IDT)

האם יש עידכונים לגבי מכשיר הלייזר שמשנה את צבע העיניים?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

בעיית איטיות ושרת שהפסיק להגיב בויקיפדיה

בשעה האחרונה נתקלתי בבעיה של איטיות ממשית באתר ויקיפדיה או בעיית שרת שהפסיק להגיב. אם כן מהן הסיבות הגורמות / העלולות לגרום לכך ? מאור ש. - שיחה 16:56, 22 באפריל 2013 (IDT) 

ככל הנראה מדובר בבעיה ספציפית אצלך. אתה גולש דרך Wi-Fi במקרה? קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 17:05, 22 באפריל 2013 (IDT)

כנראה שהבעיה אכן מאצלי, אבל לא הבנתי מדוע באתרים אחרים הגלישה יציבה. אכן אני גולש דרך wi-fi מאור ש. - שיחה 17:13, 22 באפריל 2013 (IDT)

בכל אופן הבעיה הסתדרה. מאור ש. - שיחה 17:15, 22 באפריל 2013 (IDT)

המרת קורדינטות

שלום.

מבקש לדעת האם יש נוסחה להמרת קורדינטות מרשת גיאוגראפית לרשת ישראל ? בתודה, משה

איזה רשת גאוגרפית? UTM או קורדינטות אורך רוחב? ואיזה רשת ישראל החדשה או הישנה? אם הכוונה אורך רוחב לרשת החדשה אז הטכניון מספקים כלי פשוט. גם להמרות אחרות יש כלים כאלו, רק צריך למצוא אותם במרשתת. -יונה בנדלאק - שיחה 13:59, 23 באפריל 2013 (IDT)

בהתייחס לתשובה. מדובר ברשת הגיאוגראפית Lat/Long,ההתמרה הנדרשתהינה לרשת ישראל החדשה בגרסתה החדשה. הכלי הממוחשב להמרה איננו פותר את הבעיה מכיוון שמדובר בכעשרת אלפים נקודות שעלי להמיר ואינני יכול להמיר כל פעם נקודה אחרת. לכן, הנני נדרש לנוסחאות ההמרה. במידה ונוסחאות ההמרה אינם בנמצא אוכל להשתמש בכלי ממוחשב אולםהנני נדרש להגדרתפרמטרי האתחול.

משה מאיר

נשאים רב תרופתיים וטיפול בסרטן

שמעתי מרצה לפרמקולוגיה טוען שתרופות מסוימות לטיפול בסרטן עובדות ביעילות רבה הרבה יותר על חולים מהעולם השלישי מאשר על חולים מהעולם המערבי. לדבריו, חולים בעולם המערבי חשופים להרבה יותר כימיקלים זרים לגוף, ולכן בתאים שלהם, ובפרט בתאים הסרטניים, מתבטאים יותר נשאים רב תרופתיים, שמסלקים את התרופה מהתא הסרטני. האם יש בכך ממש? תודה, 109.160.150.181 17:31, 23 באפריל 2013 (IDT)

מה יקרה למים כלואים בלחץ גבוה וקור

אם נקח כלי חזק מאד, נמלא אותו מים עד הסוף, ונחתום אותו. נוריד את הטמפרטורה שלו לטמפרטורה נמוכה מאד מתחת לאפס. בהנחה שהכלי מלא מים וחזק מספיק כדי שלא יתפוצץ בלחץ. האם המים יקפאו למרות שאין להם מקום להתפשט? באיזו טמפרטורה הם יתמצקו, אם בכלל? ומה ההסבר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שני כיווני מחשבה, אחת ברמת המיקרו, והשניה - ברמת המקרו. א. האם אתה מכיר את מנגנון הקפיאה של מים, ואת הקשר שלו להיווצרותם של קשרי מימן ? ב. עיין גם בדיאגרמת הפאזות של מים. זוהי תמונת המקרו של תחומי הטמפ' והלחץ בהם אפשריים מעברים בין מצבי צבירה. בנצי - שיחה 00:08, 24 באפריל 2013 (IDT)

אני לא יודע את התשובה הסופית לשאלה, אבל דיאגרמת הפאזות לא עוזרת. צריך לדעת גם את צפיפות המים בכל טמפרטורה ולחץ כדי לענות על השאלה. ‏Setreset • שיחה 00:19, 24 באפריל 2013 (IDT)

שלושה חודשים לועזיים בחודש עברי יחיד

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

חשמל: נגיעה בגיד החי

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

אם אני נוגע בגיד החי של מעגל, ואינני מוארק, האם אני "אמור" להתחשמל?
אני מתאר מצב בו אדם נוגע בגיד החי, תוך שאיננו נוגע בגיד החוזר (או באף גוף אחר) והוא מבודד מן הרצפה ושאר מסלולי הארקה.
ולא, אין כאן משאלת מוות - סתם שאלה להבנה תיאורטית.
האמת שראיתי חשמלאי נוגע בגיד חי בלוח החשמל הראשי (בזמן שהתקין פקק נוסף) - כאשר כל הבית פעל ורץ.
הוא הסביר שבלי לגעת במסלול חוזר "אין בזה חשמל", כדבריו.
אני לא בטוח שהבנתי מה שראיתי, אבל אני חושב שכן.
דוד הירושלמי - שיחה 18:38, 24 באפריל 2013 (IDT)

א. כשנוגעים בו-זמנית בשני התיילים המוליכים מתחשמלים, משום שהמתח הנופל אז על הגוף הינו 220 וולט בבית ישראלי או אירופי (110 וולט בארה"ב), ואלפי וולט מחוץ לבית (מאות אלפי וולט בכניסה לערים גדולות). הספק האנרגיה המסופק לגוף הוא אדיר, מאחר והיא תלויה בזרם החשמלי, וזה נמצא ביחס ישר למתח החשמלי המסופק לפי חוק אוהם. מכאן הסכנה הגדולה.

ב. עדות למה שאתה מתאר יש למכביר בחוץ: שים לב לעופות הנוחתים ע"ג תיילי מתח המתוחים לאורך הרחובות ולאורך הדרכים, לרוע מזלם של אותם עופות שלא לקחו קורס בפיזיקה או בתורת החשמל, וכנפיהן נגעו בו-זמנית בשני תיילים. בנצי - שיחה 23:00, 24 באפריל 2013 (IDT)

בעקרון נראה לי שאתה מבין נכון. העניין הוא שהתחשמלות זה כשזורם דרכך זרם. הבעיה היא שאף אחד לא מבטיח שאתה באמת מבודד מהרצפה. יעזור שלא תהיה יחף ותנעל נעלי גומי והרצפה תהיה יבשה. אבל כשיש הפרש מתחים גדול מדי, הבידוד עלול להפרץ. eman • שיחה • ♥ 00:28, 25 באפריל 2013 (IDT)

Eman, רב תודות.
אני לוקח כל מה שאמרת בחשבון - ברור שאני לא מתכוון לבדוק האם הסנדלים שלי לחות :)
בכל מקרה, זה היה די מפתיע בעיני כשראיתי זאת - שהוא פשוט נוגער במוליך חי של כמה עשרות אמפר, בלי למצמץ.
תודה, דוד הירושלמי - שיחה 00:47, 25 באפריל 2013 (IDT)

אגב, מה שחשוב זה לא כמה זרם יש בחוט, אלא מה המתח בינו לבין הרצפה. eman • שיחה • ♥ 01:08, 25 באפריל 2013 (IDT)

והסנדלים עשויים להיות לחים, לא לחות...יואלפ - שיחה 08:41, 25 באפריל 2013 (IDT)

זמן מחצית חיים

יש פה שאלה פתורה. אני לא מבין איך מהנוסחה הנתונה הם מגעים לנוסחה השניה (איפה שכבר הציבו). אתם יכולים לעזור? 79.182.202.25 22:57, 24 באפריל 2013 (IDT)

הם עושים את הנוסחה הראשונה בנפרד לכל אחד מהאיזוטופים, ואז מחלקים את המשוואות זו בזו. eman • שיחה • ♥ 00:30, 25 באפריל 2013 (IDT)

הסיבה להיווצרות ההתפלגות בזמן מחצית חיים

היי,
הייתי מעוניין לדעת למה בדעיכה רדיואקטיבית החומר דועך בהתפלגות שהוא דועך ולא נוצר מצב שבו כל האטומים מתפרקים בבת-אחת.
שכן, היה מצופה שעבור אטום בעל אותו מספר פרוטונים וניטרונים יהיה זמן חיים זהה. Exx8 - שיחה 01:54, 25 באפריל 2013 (IDT)

זוהי תופעה האופיינית לכל מערכת שמרכיביה פועלים בצורה אקראית, כלומר, כל אירוע הוא ספונטאני ולא ניתן לחיזוי. יותר מזה, אירוע אחד אינו משפיע על סיכוייהם של אירועים אחרים. במילים אחרות, לכל אירוע כזה ישנה הסתברות, המתורגמת לסטטיסטיקה של האוכלוסיה הנתונה כולה. ראה חוק המספרים הגדולים. אגב, אין זה בלתי אפשרי ששני גרעינים יתפרקו בו-זמנית, אבל ההסתברות לכך קטנה מאוד. כך גם עם שלושה, וכן הלאה. כך שכל האוכלוסיה תגיב יחד, זהו אירוע בעל הסתברות אפס למעשה. בנצי - שיחה 07:14, 25 באפריל 2013 (IDT)

הפרק בערך רדיואקטיביות#מודל מתמטי של דעיכה רדיואקטיבית מספק הסבר טוב לדעתי. ‏Setreset • שיחה 08:20, 25 באפריל 2013 (IDT)

מהעובדה שלכל חלקיק יש סיכוי קבוע להתפרק, נובע שקצב ההתפרקות פרופרציוני לגודל האוכלוסייה. כלומר, לא מספר החלקיקים שמתפרקים בזמן מסוים קבוע, אלא השיעור שלהם מכלל האוכלוסייה. זה מתרגם למשוואה הדיפרנציאלית y'=ky שהפתרון שלה הוא פונקציה אקספוננציאלית דועכת. 109.160.150.181 09:22, 25 באפריל 2013 (IDT)

לא "בזמן מסוים" אלא "בפרק זמן מסוים". אני משער שלזה התכוונת. בנצי - שיחה 17:57, 25 באפריל 2013 (IDT)

הגורם המשותף לכל ההסברים שקיבלת עד כה הוא חוסר הזכרון: האטום אינו יודע שכבר עברו שבועיים והוא עדיין לא התפרק - הוא חי את הרגע. ההתפלגות חסרת הזכרון היחידה היא ההתפלגות המעריכית. עוזי ו. - שיחה 12:05, 25 באפריל 2013 (IDT)

מושך לורנץ- כאוס

התמונה המפורסמת של "פרפר" של לורנץ- האם נקודות ש"מ הם יציבות או לא? ישנם 3 נקודות ש"מ: מרכז הפרפר ושני מרכזי "אליפסות". 79.182.202.25 11:11, 26 באפריל 2013 (IDT)

לפי הערך באנגלית , במצב שבו יש את "הפרפר" כל הנקודות בלתי יציבות. בראשית זו נקודת אוכף, ובמרכזי האליפסות אני לא בטוח (למרות שהניחוש שלי שגם שם, יש ע"ע אחד שלילי, ושניים מרוכבים עם רכיב ממשי חיובי). בערכים אחרים של הפרמטרים זה שונה. כשקיימת רק נקודת שו"מ אחת, בראשית, היא יציבה, ויש גם מצב שבו הראשית הופכת לאוכף, ושתי הנקודות החדשות הן כן יציבות. eman • שיחה • ♥ 12:11, 26 באפריל 2013 (IDT)

שאלה באסטרופיזיקה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

ישנם שני כוכבים בעלי רדיוס זהה של 2.5 רדיוסי שמש וטמפרטורה אפקטיבית זהה של 300000K. אבל אחד מהם שוקל כ-10 מסות שמש והשני כחצי מסת שמש. איזה מהם יותר זקן ולמה? 79.182.202.25 12:52, 26 באפריל 2013 (IDT)

יש למצוא את השלב שלהם על מחזור החיים של כוכב ומשם להבין את גילם, נדמה לי שהשני זקן יותר, בברכה, Nurick - שיחה 12:10, 30 באפריל 2013 (IDT)

האם אפשר לייצר המון סיליקון מהחול?

קראתי בערך צורן דו חמצני, שהחול מורכב בעיקר מצורן דו חמצני. אם כך, ניתן בקלות לייצר כמויות סיליקון בזול? ושאלה נוספת האם מוצרי הסיליקון שאנחנו נתקלים בהם ביום יום מכילים סיליקון מאה אחוז טהור או שמוסיפים בו עוד חומרים שונים על מנת לייצב אותו (כפי שעושים בכסף, ולא יודע אם גם בזהב) 46.210.180.45 17:55, 26 באפריל 2013 (IDT)

לרוב חול מורכב מסיליקה בין היתר, וכך אכן מבודדים את הסיליקון עד ל-99%. רוב מוצרי הסיליקון שאנחנו נתקלים בהם ביום יום הם תרכובות סיליקון. בתעשיית המוליכים למחצה משתמשים לרוב בסיליקון שעובר סימום. הסיליקון כחומר גלם טהור משמש למעשה בעיקר בתעשיית ה-MEMS. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 19:03, 26 באפריל 2013 (IDT)

ממה שידוע לי - סיליקון טהור (ולא מסומם) הוא חומר הגלם הראשוני בתעשיית המוליכים למחצה כולה (שבבים, מעבדים, זכרונות, פאנלים סולרים).
ישנו מספר מועט של חברות בעולם (פחות מ-10), ש"מגדלות" גבישי סיליקון. כל גביש כזה נחתך לפרוסות (Wafers), ופרוסות אלו נמסרות ליצרני השבבים השונים (אינטל, AMD וכו'). יצרניות השבבים, הן אלו שיסממו את הפרוסות. תהליך הסימום נחשב לחלק קריטי ביצור המעבד, ומשתנה מיצרן ליצרן. יש כאלו שמסממים בחומר כזה, ויש כאלו שבחומר אחר - ובריכוזים שונים. מגדלי הגבישים לא יודעים איך לעשות את זה.
למשל: סרטון המתאר הפקת פרוסות סיליקון; וסרטון המתאר יצור שבב ב-Global Foundries.
כמו-כן, התבוננן בעמוד 7 במצגת הזו של אינטל. שים לב שבמצגת זו, שלב ה-Ion Manipulation (סימום), בא אחרי שלב הליתוגרפיה. אם יש משהו שברור שמבצעים "רק" יצרני שבבים זה ליתוגרפיה ממוזערת בסיליקון. כך שברור ששלב הסימום (המאוחר לליתוגרפיה הראשונית), יבוצע על-ידי יצרן השבבים עצמו, ולא על-ידי ספק הפרוסות.
דוד הירושלמי - שיחה 13:52, 29 באפריל 2013 (IDT)

כמובן שהסימום נעשה בשלב הייצור, יכול להיות שהייתי צריך להבהיר את זה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 14:17, 29 באפריל 2013 (IDT)

אנטי-קריסה (קוונטים)

אחד הפוסטולטים של קוונטים זה "אם נמדד מצב n אז מרגע זה פונקציית הגל היא $\psi _{n}$"(כלומר קריסה). האם אפשר לעשות ניסוי כלשהו שיחזיר את הגל למצב "הלא קרוס"? 79.182.202.25 13:36, 27 באפריל 2013 (IDT)

באופן כללי לא. אם אתה יודע מהו המצב ההתחלתי אז אתה יכול לנסות למדוד אותו ולגרום, בהסתברות כלשהי, לפונקצית הגל לקרוס שוב, הפעם בחזרה למצב ההתחלתי. אתה יכול גם להשרות המילטוניאן על המערכת, כך שההתפתחות שלה בזמן תביא את פונקצית הגל למצב הרצוי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אי וודאות

נעשה ניסוי מחשבתי- קופסה כדורית שהדפנות שלה יוצרים פוטנציאל קולון ולתוכה מכניסים אלקטרון אחד. האלקטרון בשל המטען החשמלי שלו צריך להגיע אחרי פרק זמו קצר בדיוק למרכז הכדור במהירות אפס. וזה לא מסתדר עם עיקרון אי הוודאות (אני יכול להצביע על אלקטרון עומד). איך מגשרים על הסתירה? 79.182.202.25 14:57, 27 באפריל 2013 (IDT)

יש שתי בעיות עם הניסוי המחשבתי. הראשונה והעקרונית היא שהשתמשת בחוקי המכניקה והחשמל הקלאסיים ולא קוונטיים, כך שאי אפשר להקיש כלום מתוצאת הניסוי על חוקים קוונטיים. הבעיה השניה היא שגם במבט קלאסי לחלוטין, אלקטרון שנכנס לתוך קליפה כדורית (זה נקרא קליפה כדורית ולא קופסה כי קופסה היא בעלת צורה מלבנית), אזי הוא ימשיך בתנועה ישרה במהירות קבועה עד לצד השני, כי אין שום כוח אלקטרוסטטי שפועל בתוך הקליפה. הכוח פועל מחוץ לקליפה. ‏Setreset • שיחה 19:35, 27 באפריל 2013 (IDT)

אני לא ממש מקבל את זה שיש ישות פיזיקלית שחוק טבע לא פועל עליה. חוק טבע מעצם הגדרתו פועל תמיד (אחרת הוא לא היה חוק). מה שני יכול לקבל שהנוסח שלנו לכוח החשמלי הוא לא שלם. וגם ידוע לי שאלקטרון כן יכול להיות מואץ על ידי שדה חיצוני (לכן כוח לורנץ פועל עליו).

נניח שאני מסוגל לבנות מכשיר שעזרת שדה חשמלי דוחק את האלקטרון לנקודה מסויימת. למה מכשיר כזה לא אפשרי פיזיקלית (הוא יסתור את עיקרון האי-וודאות. אבל המכשיר לא יודע על החוקים שכתבנו, ככה שאני מחפש הסבר למה טכנית זה לא יעבוד)? 79.182.202.25 19:47, 27 באפריל 2013 (IDT)

חוקי האלקטרומגנטיות הם חוקים מקורבים. הם נחשבו למדויקים עד לתחילת המאה העשרים, אז גילו את המכניקה הקוונטית והתברר שהחוקים הקודמים אינם מדויקים. ‏Setreset • שיחה 20:07, 27 באפריל 2013 (IDT)

א. מעניין איפה ראית או איך היסקת מתשובה קודמת של קודמי ש"יש ישות פיזיקלית שחוק טבע לא פועל עליה". מה שהוא ניסה לומר לך, גם עתה, הוא שהחוקים הקלאסיים הם חוקים מקורבים, אבל דיון יסודי יותר בתופעות פיזקליות מחייב להזדקק לחוקי הפיזיקה הקוואנטית. יהיה כדאי שתחדד ותגדיר מה בדיוק 'לא מסתדר' לך, כדי להמשיך את הדיון.

ב. מחוק גאוס - הנה חוק קלאסי מהחשובים בתחום זה - נובע שהשדה החשמלי בתוך מעטפת מוליכה סגורה הוא אפס. האם אתה מכיר או למדת על חוק זה ? תן דעתך על כך. בנצי - שיחה 00:29, 28 באפריל 2013 (IDT)

שאלות‏ ‏סקרנות‏ ‏במדעים

1. מדוע‏ ‏יש‏ ‏באקווריומים‏ ‏מסויימים‏ ‏תוספת‏ ‏של‏ ‏חמצן‏,‏ ‏הרי‏ ‏בים‏ ‏או‏ ‏בנהרות‏ ‏הדגים‏ ‏מסתדרים‏ ‏עם‏ ‏המים‏ ‏כמות‏ ‏שהם‏ ‏בלא‏ ‏תוספת‏ ‏חמצן.‏ ‏

2.‏ ‏קראתי‏ ‏שכמות‏ ‏החמצן‏ ‏במים‏ ‏מושפעת‏ ‏מהטמפרטורה‏ ‏שלהם.‏ ‏וכאשר‏ ‏הטמפרטורה‏ ‏גבוהה‏,‏ ‏חמצן‏ ‏יוצא‏ ‏מהמים‏ (זיהום‏ ‏מים‏ ‏תרמי‏?‏!) וזמינותו‏ ‏עבור‏ ‏האורגניזמים‏ ‏החיים‏ ‏פוחתת.‏ ‏מה‏ ‏שאני‏ ‏לא‏ ‏מבין‏ ‏זה‏ ‏איך‏ ‏כמות‏ ‏החמצן‏ ‏במים‏ ‏פוחתת...‏ ‏הרי‏ ‏פירושו‏ ‏של‏ ‏דבר‏ ‏שהמים‏ ‏בעצמם‏ ‏פוחתים,‏ ‏כי‏ ‏כל‏ ‏מולקולת‏ ‏מים‏ ‏מורכבת‏ ‏משני‏ ‏אטומי‏ ‏מימן‏ ‏ואטום‏ ‏אחד‏ ‏חמצן.‏ ‏יוצא‏ ‏אפוא‏ ‏שכאשר‏ ‏החמצן‏ ‏פוחת‏ ‏מולקולת‏ ‏המים‏ ‏מתפרקת‏ ‏החמצן‏ ‏מסתלק‏ ‏ורק‏ ‏המימנים‏ ‏נשארים.‏ ‏האומנם‏ ‏הבנתי‏ ‏נכון‏?‏‏ ‏

3. קראתי‏ ‏דבר‏ ‏נוסף‏ ‏שלא‏ ‏הצללתי‏ ‏להבין‏ ‏את‏ ‏פירושו...‏ ‏האנרגיה‏ ‏הסולרית‏ ‏מועברת‏ ‏למולקולות‏ ‏המים‏ ‏הנמצאות‏ ‏על‏ ‏שטח‏ ‏הפנים‏ ‏של‏ ‏מאגר‏ ‏המים.‏ ‏מולקולות‏ ‏המים‏ ‏קולטות‏ ‏את‏ ‏האנרגיה,‏ ‏מהירות‏ ‏תנועתן‏ ‏עולה,‏ ‏והן‏ ‏מתפזרות‏ ‏לשכבות‏ ‏הפנימיות‏ ‏הקרות‏ ‏יותר.‏ ‏כך‏ ‏הן‏ ‏יוצרות‏ ‏מעטפת‏ ‏תרמית‏ ‏החיונית‏ ‏לקיומם‏ ‏של‏ ‏אורגניזמים.‏ ‏אני‏ ‏מאוד‏ ‏אשמח‏ ‏להבין‏ ‏את‏ ‏המשפט‏ ‏האחרון,‏ ‏כי‏ ‏לא‏ ‏ברור‏ ‏לי‏ ‏על‏ ‏איזה‏ ‏מעטפת‏ ‏תרמית‏ ‏מדובר‏ ‏ועל‏ ‏איזה‏ ‏אורגניזמים‏ ‏הדברים‏ ‏מכוונים..‏.‏ ‏תודה80.246.130.69 15:36, 27 באפריל 2013 (IDT)

בנהרות ובימים יש גלים וצמחיית מים, שמסייעים בהמסת חמצן במים ויש גם אזורים דלי חמצן, שאנחנו לא רוצים לדמות את האקווריום אליהם. עִדּוֹ - שיחה 17:16, 27 באפריל 2013 (IDT)

1. אקווריומים, בדר"כ, הם גופי נפח קטנים, בודאי בהשוואה לימים ונהרות, ולכן המים שבהם מקבלים מהר מאוד את טמפ' הסביבה. כפי שתראה בסעיף הבא, הצורך תלוי בטמפ'. אתייחס שם גם להבדל בין ים לבין נהר, ובין שניהם לאקווריום.

2. החמצן שבמים הוא חמצן מומס ולא החמצן שבמולקולות המים. עוצמת האינטראקציה בין חמצן למימן היא כזו היוצרת מולקולה חדשה - מולקולת המים, והחמצן המעורב בתהליך זה אינו זמין כבר. כאשר גז (דוגמת חמצן מולקולרי, או חומר מסיס אחר) מומס בנוזל (דוגמת מים), מולקולות הנוזל נקשרות למולקולות או אטומי החומר המומס ויוצרות איתו תערובת. ככל טמפ' התמיסה גבוהה יותר, כך מהירותם הממוצעת של חלקיקי התמיסה גבוהה יותר, וכך גם האנרגיה הקינטית הממוצעת שלהם. כאשר אנרגיה זו נעשית גבוהה יותר מאנרגיית הקשר בין מולקולות הממיס לבין מולקולות המומס, האחרונות משתחררות ונפלטות, ומותירות את התמיסה בריכוז מומס נמוך יותר. בנהרות קיים מנגנון נוסף המסייע בתהליך ההמסה והוא המהירות הגבוהה, בדר"כ, של של גופי זרם גדולים של מי הנהר במורדו ובמפליו, החושפת יותר שכבות מים לאינטראקציה עם האויר. באקווריום, כאמור בסעיף הקודם, הטמפ' גבוהה יחסית, ולכן יש לפצות על הריכוז הנמוך בתוספת מבוקרת.

3. אשמח אם תצטט את המקור בצורה מלאה ומדוייקת לגבי "מעטפת תרמית". בנצי - שיחה 17:45, 27 באפריל 2013 (IDT)

1. קשה לי להבין איך חמצן מומס מעצמו בתוך מים. 3. המקור צוטט במלואו. 95.35.250.162 23:00, 28 באפריל 2013 (IDT)

1. תהליך ההתמוססות הוא תוצאה של אינטראקציה. חשוב על ממשק הגבול בין פני המים לבין משטח האויר הנושק לו מעליו. בין מולקולות המים ובין מולקולות הגזים השונים שבאטמוספרה מתרחשת אינטראקציה מתמדת, בה נקשרות המולקולות השונות זו לזו, כאשר תוצאת האינטראקציה היא התמוססות של האחד בתוך השני. מכאן שלא רק חמצן מומס, אלא גם חנקן, פחמן דו-חמצני, וכן הלאה. החלקיקים המומסים נעים לכל עבר, אבל עם מגמה כללית או בכיוון (גם של מולקולות המים כלפי מעלה, בתוך האויר) של מפל ריכוזים, כלומר, מריכוז גבוה לריכוז נמוך. לסיכום, בצורה פשטנית, התמוססות היא תהליך בו חלקיקים מסוג אחד (גז למשל), המומס, 'נסחבים' ע"י חלקיקי הממיס, ומתפזרים בתוכם. אני מקווה שהתהליך ברור יותר עתה. אגב, אילולא גזים היו יכולים להתמוסס בתוך נוזל, נשימה, כל נשימה, היתה בלתי אפשרית. בנצי - שיחה 23:25, 28 באפריל 2013 (IDT)

ראה, אני מבין שגז יכול ליצור ריאקציה עם גז, אבל קשה לי לתפוס איך הוא יוצר ריאקציה עם נוזל. במילים אחרות קשה לי להבין איך מים שהוא דבר די אטום (נוזל), יכול לקלוט לתוכו גז של היסוד חמצן. מה גם שזה עלול לשנות את הרכב המולקולות שלו לכאורה. 176.13.26.253 22:32, 1 במאי 2013 (IDT)

א. נראה לי שאתה צריך קודם כל, להפנים, תפיסתית, שחומר, כל חומר, אינו רציף, ולכן אינו אטום. כל חומר, בלי יוצא מהכלל, מורכב מאטומים, או מולקולות, וגם אלה, בתורן, מורכבות מאוטמים. ז"א חומרים, גם ה'מוצקים' וה'קשים' ביותר, בנויים מחלקיקים בדידים. את זאת צריך להפנים לפני שממשיכים הלאה. חלקיקים מקיימים אינטראקציות ביניהם, אינטראקציות בעלות אופי חשמלי בעיקר. לכן, אטומים או מולקולות זרות יכולים לפעפע גם לתוך מוצק. לכן ישנה תופעה של התמוססות.

ב. אטומים, או מולקולות נקשרות זו לזו בדרכים שונות. קשרים אלה שונות מקשרים בין אטומים, היוצרים למשל, מולקולות. הקשרים הידועים ביותר, וגם החזקים ביותר, היוצרים קשרים מולקולריים, הם קשר קוולנטי וקשר יוני. קשרים אלה הם החזקים ביותר, ולכן הקשרים שאתה שואל עליהם לא יכולים 'להתחרות' בהם. בנצי - שיחה 15:42, 2 במאי 2013 (IDT)

שאלה במתמטיקה של אחוזים

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

ניסיתי לחשב כמה אחוז בערך מאוכלוסיית ספרד הם מוסלמים. אוכלוסייתה היא 47 מיליון ומתוכם מליון מאתיים (כנראה לכל היותר) מוסלמים. אז ניסיתי לפתור בכך שכתבתי במחשבון 47,000000 חלקי 1.1200000 והתוצאה היתה 41. אני שואל - איך זה יכול להיות ?! הרי 1200000 הם בפירוש לא 41 אחוז מתוך 47,000000. גם ניסיתי לכתוב 47,000000 חלקי 1200000 חלקי 100, ואז קיבלתי את התוצאה 0.39 שגם היא לא נתון הגיוני לגבי למה שניסיתי לברר. למה קיבלתי את התוצאות האלה ואיך לפתור את הבעיה נכון? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החישוב שלך לא מובן. עליך לחלק 1,200,000 ב 47,000,000 ולהכפיל התוצאה במאה. התוצאה היא 2.55%. שנילי - שיחה 06:18, 28 באפריל 2013 (IDT)

אתה יכול לפרט למה זה צריך להעשות דווקא ככה? תודה לך ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה להסביר כי מדובר במספרים גדולים. אז קח 2 תפוחים מתוך 4. זו חצי מכמות התפוחים? אז אחוז התפוחים שלקחת הוא שניים חלקי ארבע, שזה 0.5, ובאחוזים כפול 100, שזה 50. איתן - שיחה 10:37, 28 באפריל 2013 (IDT)

גודל המספר אינו משנה. חישוב זה היא הדרך למציאת האחוז של חלק מתוך השלם ונובע מהגדרת המושג, קרא את הערך אחוז. במילים פשוטות - חישוב השבר של החלק מתוך השלם (כלומר חלוקת החלק בשלם - בדוגמא הראשונה שלך: אוכלוסית המוסלמים הם חלק בתוך האכלוסיה השלמה של ספרד, או בדוגמא השניה 2 התפוחים הם חלק מתוך 4 התפוחים שהם השלם) והכפלתו ב 100. שנילי - שיחה 14:05, 28 באפריל 2013 (IDT)

אדים קרים, חמים ועננים

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

שלום לכם מומחים יקרים! :-) שאלתי היא, מה זה אדים קרים? איך יכול להיות שיוצא ממכשיר אדים קרים? האם מדובר בטיפות מים קטנות שיוצאות בלחץ ולא באדים, למעשה? שאלה שנייה: אם הענן הוא טיפות מים קטנות, הן לא נופלות בגלל שהן מיקרוסקפויות והאוויר וקשר של מולקולות מים מחזיק אותן? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. אדי מים נוצרים בכל הטמפרטורות ולא רק ברתיחה. ברתיחה מולקולות המים מתאדות בתהליך הנקרא התאיידות, אבל למעשה, מולקולות מים 'בורחות' כל הזמן מפני השטח של הנוזל ברגע שהאנרגיה הקינטית שלהן, כתוצאה מהתנגשויות, נעשית גדולה יותר מאנרגיית הקשר שלהן זו לזו. תהליך זה נקרא נידוף. עיין בתרשים הפאזות במעבר פאזה ותיווכח שמצב הצבירה (פאזה) הגזי קיים בכל הטמפ', כאשר לכל טמפ' מתאים לחץ המאפשרים את קיומה של הפאזה. למשל, בטמפ' נמוכות יותר נדרש לחץ נמוך לשם כך. לכן, על רכסי הרים, מים, למשל, רותחים בטמפ' הפחותה מ-100⁰C.

ב. באופן כללי נכון, עד שהן נעשות גדולות מדי, וכוח הכובד גובר. בנצי - שיחה 17:30, 28 באפריל 2013 (IDT)

ככול שלחץ האוויר יורד, כך גם טמפרטורת רתיחת המים יורדת. אולי במכשיר אדים קרים יש לחץ אוויר נמוך. שווה בדיקה. עִדּוֹ - שיחה 22:26, 28 באפריל 2013 (IDT)

המכשירים הללו מייצרים תרסיס. יוסי • שיחה 23:41, 28 באפריל 2013 (IDT)

שאלה לגבי שיטת הריבועים הפחותים

ממה נובע שמספר הנקודות שרוצים להתאים להן את המודל הלינארי צריך להיות גדול ממספר הפרמטרים במודל? הרי פונקציית השגיאה הריבועית היא פונקציה של הפרמטרים, ואם יש לדוגמה p פרמטרים מהדרישה שהנגזרות של פונקציית השגיאה הריבועית לפי כל הפרמטרים יתאפסו מקבלים p משוואות ב-p נעלמים, ללא תלות במספר הנקודות הנתונות. תודה, 109.160.150.181 20:17, 29 באפריל 2013 (IDT)

אם מספר הפרמטרים שווה למספר הנקודות או גדול ממנו, אפשר להעביר דרך הנקודות פונקציה מדוייקת בלי צורך לכלול במודל שגיאות אקראיות; אבל אם יש יותר פרמטרים מנקודות, אי אפשר יהיה להציב את הנקודות בנוסחאות לחישוב הפרמטרים משום שיהיו במסגרת המודל אינסוף פתרונות. עוזי ו. - שיחה 21:34, 29 באפריל 2013 (IDT)

אבל מבחינה טכנית, למערכת של p המשוואות ב-p נעלמים לא אמור להיות קיים פתרון יחיד? 109.160.150.181 21:40, 29 באפריל 2013 (IDT)

$\leq$; $<$. עוזי ו. - שיחה 21:42, 29 באפריל 2013 (IDT)

אמנם אומרים שהאלגנטיות של המתמטיקה נובעת גם מהחסכנות, אבל אם תוכל לפרט יותר...109.160.150.181 22:02, 29 באפריל 2013 (IDT)

אם מספר הפרמטרים שווה למספר הנקודות, יש פתרון יחיד; אבל במקרה כזה לא תקבל אומד לסטיית התקן, ובלעדיה אי אפשר לבצע שום ניתוח סטטיסטי. לדוגמא, במודל הרגרסיה החד-ממדי יש שני פרמטרים המגדירים את קו הרגרסיה, ואכן אפשר להעביר קו כזה דרך שתי נקודות. אבל במקרה כזה, כאמור, אי אפשר לאמוד את סטיית התקן (למען האמת באומד חסר הטיה לסטיית התקן על-פי n נקודות, n-2 מופיע במכנה). עוזי ו. - שיחה 23:33, 29 באפריל 2013 (IDT)

תודה. 109.160.150.181 08:09, 30 באפריל 2013 (IDT)

ענף מתמטי העוסק בחקר יעילות חקר המתמטיקה

האם קיים ענף הנעזר במודלים מתמטיים של שאלות מתמטיות כדי לבחון שיטות לפתרון השאלות, יעילות השיטות ושיפורן? 79.177.167.18 20:53, 29 באפריל 2013 (IDT)

כל תחום מדעי הנעזר במודלים מתמטיים עוסק גם בחקר התאמתם למציאות ושיטות לפתרונם. עוזי ו. - שיחה 21:31, 29 באפריל 2013 (IDT)

כח צנטר(י)פוגלי

(קראתי את הערך בנושא ועדיין יש לי שאלה בניסוח/הגדרה) - האם נכון (ומדויק) לומר (ולנסח) את המשפט הבא: "בכל כוכב לכת, כח המשיכה שמושך את הכוכב אל השמש שווה לכח הצנטרפוגלי שדוחף אותו ממנה. כתוצאה משוויון זה הכוכב לא נשאב אל השמש וגם לא מועף ממנה החוצה."

אם זה לא נכון או לא מדויק או לא מנוסח נכון, אנא הסבירו לי. תודה אחיקם ק - שיחה 23:07, 29 באפריל 2013 (IDT)

זה היה נכון אם הוא היה נע במסלול מעגלי מושלם. אבל המסלולים הם כולם אליפטיים קצת. eman • שיחה • ♥ 23:12, 29 באפריל 2013 (IDT)

ההיגד לגמרי לא נכון, גם ב'נסיבות' מעגליות. הסיבה לכך היא שהכוח המעקם את מסלול כוכב-הלכת, בהנחת פשטות של מסלול מעגלי, הוא הכוח השקול המכוון למרכז המסלול (כלומר, לאורך רדיוס המסלול), ורק הוא. כוח שקול זה נקרא כוח צנטריפטלי, ובמקרה זה, זהו כוח הכבידה של השמש. אין זאת אומרת שלא קיים כוח צנטריפוגלי, המופיע (ככוח מדומה) במערכת אחרת, היא המערכת המסתובבת - המאיצה. במילים אחרות, אין שני הכוחות יכולים לדור בכפיפה אחת, כלומר, הם לא מופיעים באותה מערכת - או זה או זה. בנצי - שיחה 23:42, 29 באפריל 2013 (IDT)

אתה פשוט טועה. במערכת מסתובבת יש גם כוח צנטריפוגלי, וגם כוח הכובד. ואם מסתכליםן על גוף שנע (במערכת אינרציאלית) במסלול מעגלי, אז כשמסתכלים עליו במערכת המסתובבת, הכוח הצנטריפוגלי, וכוח הכובד שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, ולכן במערכת זו הכוכב נמצא במנוחה. eman • שיחה • ♥ 23:50, 29 באפריל 2013 (IDT)

אגב, אם יש לך מעט ידע גיאומטרי על אליפסה, אתה יודע שיש לה שני מוקדים, ואכן לפלנטה הנעה במסלול אליפטי יש שני מוקדי כבידה. אביעד‏ • שיחה 07:03, 3 ביוני 2013 (IDT)

כלל הבורג

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

היי,
האם מישהו יכול לתת לי הסבר מתי ואיך משתמשים בכלל הבורג? 87.68.209.34

קראת את כלל יד ימין? Corvus,(שיחה) 09:49, 3 במאי 2013 (IDT)

כן,ההסבר הוא מתמטי מדי ומניח שהקורא כבר אלוף במרחב הוקטורי.

אני צריך הסבר נהיר המתאים לרמה של בגרות בפיזיקה למשל. 87.68.209.34 12:27, 3 במאי 2013 (IDT)

אתה מבלבל בין כלל הבורג לבין כלל היד. אלו הם שני דברים שונים, בהקשרים פיזיקליים שונים. בנצי - שיחה 14:06, 3 במאי 2013 (IDT)

א. כלל הבורג מגדיר את היחס בין כיוונו של וקטור נתון לבין מגמת השדה שהוא מחולל. שתי דוגמאות: 1. השדה המגנטי של מוליך נושא זרם ישר וארוך. השתמש באגרוף קפוץ עם בוהן זקורה, באופן הבא: אם הבוהן מתווה את כיוון הזרם, הרי שמגמת האצבעות הכפופות מתווה את מגמת השדה המגנטי שזרם זה יוצר. 2. במקרה של לולאת זרם (מוליך שצורתו מעגל) או סליל, היחס הוא הפוך, כלומר, אם האצבעות הכפופות מתוות את מגמת הזרם, הרי שהבוהן הזקופה מתווה את כיוונו של השדה המגנטי הנוצר על ידו. כלומר, האצבעות הכפופות מתוות את מגמתו של הגודל הפיזיקלי שכיוונו אינו קבוע, בעוד שהבוהן הזקופה מייצגת, בכיוונה, את כיוונו של הגודל הפיזיקלי שכיוונו קבוע.

ב. הערה חשובה: הכלל שתואר קודם מתייחס לזרם המוסכם, המוגדר כחיובי, וכלל זה מכונה כלל הבורג הימני; במקרה של זרם שלילי, משתמשים בדיוק באותו כלל, אבל ביד שמאל, ואז זהו כלל בורג שמאלי. אני מקווה שההסבר ודוגמאות מפורטות אלה יבהירו לך את השימוש בכלל זה. שבת שלום, בנצי - שיחה 14:06, 3 במאי 2013 (IDT)

אני זוכר שהמורה שלי מהתיכון קראה לכלל הבורג "כלל יד ימין השני". Corvus,(שיחה) 14:21, 3 במאי 2013 (IDT)

נכון, יש הקוראים לו כך. האם מורתך באה מארצות בריה"מ לשעבר ? בארץ לא נהוג מונח זה. מבחינה דידקטית, השימוש ב'בורג' ו'יד' מבלבל פחות. בכלל, השימוש ב'בורג' מאוד מוצלח, שכן תנועת הבורג היא המקור לכלל, ולא היד. שים לב: זהו כיוון התקדמותו של בורג כאשר מבריגים אותו עם כיוון השעון. הזיקה ליד היא משנית, ובלית ברירה משתמשים בו, שהרי תלמידים בכיתה לא מחזיקים מברג ובורג בילקוט שלהם, כציוד יומיומי, ואולי רבים מהם עדיין לא החזיק מברג. בנצי - שיחה 15:00, 3 במאי 2013 (IDT)

אכן, היא הייתה תוצרת ברה"מ. ואני מסכים שהשם כלל הבורג יותר משקף. Corvus,(שיחה) 15:16, 3 במאי 2013 (IDT)

זרם הוא שלילי, שכן יש מעבר של אלקטרונים מ- ל+, הם עוברים ממתח נמוך לגבוה. האם כלל הבורג הימני יפעל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. הקפד על חתימה מזהה בסוף תגובתך או שאלתך, בהתאם להנחיות בראש חלון העריכה כאן.

ב. כמה טעויות ואי הבנה: 1. זרם יכול להיות חיובי או שלילי ללא קשר לסימנם של נושאי המטען. לכן אותםאלקטרונים יכולים להוות זרם חיובי אם מגמתם נגד כיוון השעון במעגל חשמלי נתון (לפי הגדרה מוסכמת), ושלילי במקרה ההפוך. 2. סימני '+' ו'-' לא מציינים 'חיובי' ו'שלילי', אלא פוטנציאל חיובי או שלילי, בהתאמה. שים לב: הם נעים מפוטנציאל שלילי (או נמוך) לחיובי (או גבוה), ולא ממתח למתח (שכן מתח הוא הפרש פוטנציאלים). 3. כלל הבורג הימני בגרסתו המוכרת מתייחס לנושאי מטען חיוביים, ולכן על אלקטרונים מפעילים את הכלל הנגדי - כלל הבורג השמאלי. עם זאת, עדיין ניתן להשתמש בכלל הימני לגבי זרם במוליך סגור, אם מדברים על הזרם המוסכם, שהוא הזרם עליו מדברים כשעוסקים במעגלים חשמליים, והוא חיובי. תנועת האלקטרונים היא כמובן במגמה הנגדית במעגל. בנצי - שיחה 17:46, 19 במאי 2013 (IDT)

קוונטים - שאלה

נתונה לי פונקציית גל $\psi (x,t=0)$ (נותנים לי אותה מפורשות) ושואלים מה ההתפתחות שלה בזמן, כלומר מה זה $\psi (x,t)$ (פיתוח בזמן של משוואת שרדינגר). איך עושים את זה? 79.182.202.25 18:43, 3 במאי 2013 (IDT)

מפרקים אותה לפונקציות עצמיות של ההמילטוניאן (כלומר רואים איזה מקדם צריך לשים לפני כל אחת מהפונקציות העצמיות שלו, מפתחים כל אחת מהן בזמן, ואז סוכמים את כולן בחזרה. eman • שיחה • ♥ 19:36, 3 במאי 2013 (IDT)

אבל לא נתנו H. השאלה במלואה כאן. 79.182.202.25 19:46, 3 במאי 2013 (IDT)

אה. זה חלקיק חופשי, ואז ההמילטוניאן הוא רק $p^{2}/2m$, והפירוק משמעותו בעצם טרנספורם פורייה. eman • שיחה • ♥ 21:49, 3 במאי 2013 (IDT)

חומר שמפרק כולסטרול

אומרים שטרשת נפוצה נגרמת כתוצאה מכולסטרול. כתוצאה מכך, יש מניעה גדולה מצריכת כולסטרול. ניתן לראות מגמה זו היטב ברשתות המזון כשעל גבי המוצרים כתוב באותיות קידוש לבנה "ללא כולסטרול" מתוך כוונה לשכנע את הקליינט לרכוש את המוצר. השאלה שלי היא האם אין חומר שמסוגל להגיע למקום שבו התפתחה הטרשת (שלמעשה זה שכבת כולסטרול הכלואה בין שכבות העורק או הוריד) ופשוט להמיס אותו ללא צורך בצינתור או בניתוח לב? יש להשקות את החולה בחומר (ואפשר אפילו להקדים תרופה למכה) והכולסטרול ימס והעורק או הוריד ישובו לאיתנם. כמובן שיש לאפשר הרס בררני של הכולסטרול התקוע בפקק בלבד ולא הרס קולקטיבי של הכולסטרול הנמצא בכל התאים בגוף. 176.13.212.40 17:13, 4 במאי 2013 (IDT)

1. טרשת נפוצה לא נגרמת ע"י כולסטרול - זו מחלה הפוגעת בעצבים. כולסטרול פוגע במערכת הדם (לפחות ע"פ המחקרים כיום...). התכוונת כנראה לטרשת עורקים. 2. החומרים המצטברים בעורקים הם לא רק כולסטרול - כיום יודעים למשל על הבעיות עם שומן טרנס. 3. חומר שימיס כולסטרול ימיס גם הרבה דברים אחרים בגוף - אין דרך כיום לשחרר ממס שומנים רק בנקודות מסוימות. יואלפ - שיחה 08:57, 5 במאי 2013 (IDT)

הסחה ל- הוכחה להתפשטות היקום?

שאלה פשוטה: איך אתם יודעים שהיקום מתפשט והגלקסיות לא מתרחקות אחת (בתאוצה) מהשנייה בתוך מרחב קבוע? אם תגידו הסחה לאדום - אז מה הבעיה שתהיה הסחה בעקבות כוכב שנע בתוך המרחב (ואז יש כמו אפקט דופלר, שהרי ברור שפליטת הפוטונים בתדר מסוים קבועה וככל שהוא מתרחק/מתקרב יהיה הבדל)? תודה

כי כל הגלקסיות מתרחקות מכדור הארץ באופן שווה בכל הכוונים. אם זה היה התפשטות בנפח קבוע, אז פירוש הדבר היה שהגלקסיה שלנו היא מרכז היקום. מדענים לא מאמינים בזה, אז מה שיוצא הוא שכל גלקסיה מתרחקת מכל האחרות באופן שווה, והמודל היחיד שמסתדר עם זה הוא מודל של התפשטות היקום. ‏Setreset • שיחה 20:26, 4 במאי 2013 (IDT)

תיקון ותוספת: הגלקסיות לא מתרחקות מכדור הארץ באופן שווה, אלא באופן איזוטרופי (כלומר, ללא כיוון מועדף), במהירות ההולכת וגדלה באופן מתכונתי למרחק מכדור הארץ. תצפית זו עקבית עם התפשטות היקום, משום שהיא מהווה פתרון,בסדר מוביל, למשוואה הדיפרנציאלית האומרת שקיים יחס קבוע בין המרחק למהירות. תצפית זאת איננה עקבית עם החלופה שהציע השואל, אלא אם כן ישנו כוח נסתר שדאג להאיץ את הגלקסיות בצורה מאוד ספציפית. משה פרידמן - שיחה 09:29, 8 במאי 2013 (IDT)

שלום משה, לאור העובדה שאנחנו מכירים רק את היקום הנצפה שהוא חלק קטן מהיקום אז אני מבין שזו תיאוריה שצריך לקחות מאוז בזהירות משום שייתכן שאין יחס קבוע שכזה. מה שיותר מעניין אפילו זה למה נפוצה השמועה שכדי שתהיה הסחה היקום צריך להתפשט ולא מספיק שהכוכב נע בכיוון מתקרב/מתרחק.תודה Meni111 - שיחה 09:38, 9 במאי 2013 (IDT)

ראשית, זה נכון שאנחנו מכירים רק את היקום הנצפה, אבל ככל הידוע לנו לא מדובר במגבלה שעתידה להשתנות, ועל כן כל היגד מעבר ליקום הנצפה, לטעמי, איננו בגדר מדע. לגוף הדברים, לא מדובר בתצפית שונה באופן מהותי מהרבה תצפיות אחרות, ואינני רואה סיבה להטיל בה ספק יותר מכל תצפית אחרת. לגבי השמועות אינני יודע. לפני שלמדתי דווקא שמעתי על הסחה לאדום שנוצרת מתנועה של הכוכב, ולא שנובעת מהתפשטות המרחב. משה פרידמן - שיחה 21:39, 9 במאי 2013 (IDT)

סיווג כוכבים

אם יש לי את המסה של הכוכב ואת הרדיוס שלו- איך אני ממקום אותו על דיאגרמת HR? כל מה שנתון לי זה מסה (1.5 מסות שמש) ומהירות מילוט (100000 קילומטר לשניה) ומבקשים לדעת איזה סוג כוכב זה. 109.67.202.157 22:01, 4 במאי 2013 (IDT)

משני נתונים אלו חלץ את הרדיוס. אני מנחש שתגלה אחת משתיים: שהוא קטן מאד ושמדובר בכוכב ניוטרונים (המסה מעל גבול צ'נדרסקאר), או שהוא גדול מאד - ואז בהכרח מדובר בענק אדום. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:52, 8 במאי 2013 (IDT)

ההוריקן בכוכב שבתאי

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

למה כיוון הסיבוב של ההוריקן שונה מכיוון הסיבוב של הטבעות שסביב הכוכב? 80.230.23.140 03:36, 7 במאי 2013 (IDT)

אין קשר. תוצאה זו מקרית. כיוון הסיבוב של הטבעות, כמו כיוון סיבובם של ירחים נקבע ע"י תנאי התחלה או כתוצאה מארוע התנגשות אלים עם אותו ירח. למשל, לאחד מכוכבי-הלכת במערכת השמש יש ירח המסתובב במגמה המנוגדת לזו של יתר לווייניו של כוכב-לכת זה. בנצי - שיחה 19:27, 7 במאי 2013 (IDT)

האם כיוון הסיבוב של הטבעות זהה או מנוגד לכיוון הסיבוב של שבתאי סביב עצמו? 80.230.23.140 19:39, 7 במאי 2013 (IDT)

מה יותר מהיר, מהירות הסיבוב של שבתאי סביב צירו, או מהירות הסיבוב של הטבעות? 80.230.23.140 15:58, 9 במאי 2013 (IDT)

האם הטבעות מקיפות את קו המשווה של שבתאי? 80.230.23.140 15:58, 9 במאי 2013 (IDT)

מימן

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

נניח שמדליקים ניצוץ על הכוכב שבתאי, שעשוי מימן, שהוא יסוד נפיץ. האם כל הכוכב יתפוצץ? האם פיצוץ הוא תהליך שדורש חמצן, כמו בעירה? 80.230.23.140 03:36, 7 במאי 2013 (IDT)

מימן הוא דליק, לא נפיץ. אין סיבה ששריפה תגרום לכוכב להתפוצץ. דרושה אנרגיה הרבה יותר גדולה לשם יצירת סופרנובה, והטריגר לסופרנובה הוא בליבה של הכוכב, לא במעטפת. לגבי החמצן, ידוע שצריך חמצן כדי ליצור אש, אבל השמש מורכבת ממימן ומהליום - אין לי מושג מה הסיבה ששם יש אש. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 05:40, 7 במאי 2013 (IDT)

בשמש אין אש. בשמש יש היתוך גרעיני. | הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:20, 7 במאי 2013 (IDT)

ועל מנת להמחיש את ההבדל: דמיין תאונה איומה בה מעורבות 6 משאיות - מיכליות, ממולאות בבנזין. כל המשאיות התבקעו, הבנזין התלקח, ופרצה בעירה איומה. הלהבה מזנקת לגובה גדול מגובה מגדלי עזריאלי, והיא כה חמה שמתכת מותכת בקרבתה. ובכן כל זה יופק מטיפה אחת קטנטנה של מים, אם זו תעבור היתוך גרעיני. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:27, 7 במאי 2013 (IDT)

מה קובע את הגובה של הלהבה? 80.230.23.140 11:17, 7 במאי 2013 (IDT)

זמן הנפילה של ברומטר מקצה הלהבה למדרכה. יוסי • שיחה 13:25, 7 במאי 2013 (IDT)

בשקלול התנגדות האוויר לנפילה, שמשתנה לפי השינויים בצורת הברומטר, הנגרמים מהלהבה. 80.230.23.140 16:05, 7 במאי 2013 (IDT)

האם עוצמת ההתנגדות לנפילה, שנגרמת על ידי האוויר שבמרכז הלהבה, שונה מעוצמת ההתנגדות לנפילה, שנגרמת על ידי האוויר שבקצה הלהבה, אם מתעלמים מהשתנות צורת הברומטר? 80.230.23.140 16:05, 7 במאי 2013 (IDT)

בהחלט! יתר על כן, אין להתעלם מכך שהברומטר האמור יותך, או אף ייתאייד. או אז יהיה כפוף לזרמי קונבקציה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:38, 8 במאי 2013 (IDT)

בהנחה שיש לי ברומטר חסין אש, מה תהיה ההתנגדות לנפילה במרכז הלהבה, ומה תהיה ההתנגדות לנפילה בקצה הלהבה? 80.230.23.140 22:43, 8 במאי 2013 (IDT)

תשובה רצינית לשאלה המקורית: מימן הוא דליק ולא נפיץ, כך שדרוש חמצן כדי להדליק אותו עם ניצוץ. השמש לא בוערת על מימן ואין בה אש, אלא המימן שבה עובר היתוך גרעיני. מכל אלו נובע שניצוץ על כוכב הלכת (ולא כוכב) שבתאי לא יגרום לפיצוץ, אלא אם נזרים חמצן יחד עם הניצוץ. כדי ליצור היתוך גרעיני דרושים תנאים מאוד קיצוניים, החומר צריך להימצא בטמפרטורה של מיליוני מעלות. ‏Setreset • שיחה 08:49, 9 במאי 2013 (IDT)

טמפרטורה מקסי(מ)לית שהגיעו

מה הטמפ' הכי גבוהה שנוצרה על ידי האדם בכדור הארץ? 109.67.202.157 22:55, 7 במאי 2013 (IDT)

ראה כאן. עוזי ו. - שיחה 01:32, 8 במאי 2013 (IDT)

איך הגעת לאתר המעניין הזה ? בנצי - שיחה 12:10, 8 במאי 2013 (IDT)

כמאמר הפרסומת, הקשתי באינטרנט "highest temperature created". עוזי ו. - שיחה 12:27, 8 במאי 2013 (IDT)

איך אני יוצר משטח אליפסה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

אני מעוניין ליצור משטח בצורה אליפסה על גבי לוח גבס. איך אני עושה את זה על מנת לקבל משטח אליפטי מדויק לעין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. קודם כל, חתום בסוף פנייתך או שאלתך, כפי שמקובל. אלו גם ההנחיות, כפי שתוכל לראות בראש חלון העריכה. זה גם הרבה יותר נחמד להגיב ולהשקיע בשביל אדם מזוהה.

ב. לשאלתך: קח שני מסמרים (או ברגים), וקבע אותם בנקודות בהן אתה רוצה את מוקדי האליפסה שלך (לאליפסה יש שני מוקדים, אשר במקרה של מעגל (מקרה פרטי של אליפסה) הם מתלכדים לאחד (מרכז המעגל)). עכשיו, קח חוט או חבל באורך מתאים (את האורך המתאים אתה קובע לפי הצרכים שלך, ואותו תוכל לאמוד לאחר כמה נסיונות), וקשור את קצותיו לשני המסמרים. כעת, מתח את החוט בעזרת עפרון או כל כלי כתיבה אחר, ושרטט את הצורה הנוצרת ע"י הקפת המוקדים כשהחוט נשמר מתוח. הצורה המתקבלת היא אליפסה מדוייקת. בנצי - שיחה 12:06, 8 במאי 2013 (IDT)

תוספת שימושית: כדי לקבל אליפסה שציריה באורך 2a,2b, קבע את המוקדים במרחק 2c כאשר $a^{2}=b^{2}+c^{2}$. עוזי ו. - שיחה 12:29, 8 במאי 2013 (IDT)

אורך החוט כאמור צריך להיות 2a. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 13:10, 8 במאי 2013 (IDT)

תיאוריית הכול

האם יש סיבה להניח שישנו מודל מתמטי שמסוגל לתאר את כל התופעות בטבע? 79.179.176.188 19:06, 8 במאי 2013 (IDT)

כן ולא. כן, משום שעד כה כל חוקי הטבע שגילינו מצייתים לניסוח מתמטי, ואף ענפים מתמטיים שפותחו למען חדוות המתמטיקה לבדה וכביכול היו מנוגדים להגיונו של עולם התגלו כשימושיים להפליא. לא, מפני שעד כה אינו ערובה לעתיד, ובינתיים, למרות שקיימת תחושה עזה של סיבה למתמטיקה שבהתנהלותו של העולם, לא ידועה שום סיבה כזו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:47, 8 במאי 2013 (IDT)

מה שאני ש(ו)אול זה האם יש סיבה להאמין שהפיזיקה מסוגלת בכלל למדל הכול, מחל(ק)יקים אלמנטריים על לצבירי גלקסיות באמצעות אתה מערכת חוקים מתמטיים מסובכים ככל שיהיו. 79.179.176.188 20:26, 8 במאי 2013 (IDT)

בפיזיקה יש עיקרון שמתיחס לכך; זהו עיקרון הscaling (אוניברסליות), נדמה לי, בברכה, Nurick - שיחה 21:13, 8 במאי 2013 (IDT)

זו הנחת עבודה בבסיס המדע, שבנתיים לא נמצאה עובדה נסיונית המעודדת לנטוש אותה, וסיבות רבות המעודדות את השימוש בה. בלעדיה קשה מאוד לעשות מדע. זו, אגב, לא הנחת העבודה היחידה. למשל, כשם שמניחים שחוקי הטבע תקפים בכל מקום ובכל סקאלה, מניחים שהם תקפים בכל זמן. גם בעבר וגם בהווה. זו הנחה, שיש הרבה סיבות טובות לקבל אותה, ובנתיים אין שום סיבה לחשוב אחרת. משה פרידמן - שיחה 21:49, 8 במאי 2013 (IDT)

מציאת האינטגרל של הפונקציה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

האם מישהו יכול למצוא את האינטגרל של?
${\frac {x^{3}+48}{\left(x^{3}+12\right)^{5/4}}}$
. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן: ${\frac {4x}{\left(x^{3}+12\right)^{1/4}}}+constant$

תוכל למצוא את התשובה כאן, בברכה, Nurick - שיחה 00:41, 9 במאי 2013 (IDT)

מה עם דרך וכאלו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה צריך דרך כשיש wolframalfa? 213.151.48.139 23:32, 9 במאי 2013 (IDT)

למה לא ? הבחור/ה רוצה להבין, אני מניח. בנצי - שיחה 17:29, 10 במאי 2013 (IDT)

נדמה לי שהוא כתב את זה בסרקזם, זה סתם גועל נפש של חדו"א 1, אני הייתי עושה כך:

מחפש דבר מה שנגזרתו תיתן את צורת המכנה:

${\frac {d}{dx}}\left({\frac {1}{\left(x^{3}+12\right)^{1/4}}}\right)=-{\frac {3x^{2}}{4\left(x^{3}+12\right)^{5/4}}}$

שם לב שאני מחפש משהו מצורה זהה עם חזקה גבוהה יותר ולכן בודק עבור:

${\frac {d}{dx}}\left({\frac {x}{\left(x^{3}+12\right)^{1/4}}}\right)={\frac {x^{3}+48}{4\left(x^{3}+12\right)^{5/4}}}$

מתקן קבועים וסיימנו, יכול להיות שיש טריקים כדי לפתור זאת אבל המקום המתאים לשאלות כאלו הוא לטעמי שעות הקבלה של המתרגלים באוניברסיטה או שיחה עם המורה בתיכון, בברכה, Nurick - שיחה 18:58, 10 במאי 2013 (IDT)

Logrank test

היי. אני צריכה להשתמש בשיטה שלעיל לעבודה. יש מישהו שיכול לפשט לי את זה ולהסביר איך משתמשים בזה- לאחת שלא מבינה מתמטיקה יותר מדי... תודה רחלי.

בויקיפדיה באנגלית -- -- יש הסבר לא רע (כל מה שאת צריכה לעשות הוא לחשב את Z לפי הנוסחה הנתונה שם). את מוזמנת לתרגם את הערך לעברית: מבחן מנטל-קוקס. עוזי ו. - שיחה 15:33, 9 במאי 2013 (IDT)

תכונות של מתכות וכיצד להבדיל ביניהן

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

שלום. שאלה: אלו מבין המתכות והסגסוגות הבאות נמשכות למגנט ? אלו מהן עמידות לקורוזיה חלודה וכיו"ב... האם אתם מכירים דרכים נוספות להבדיל ביניהן ?

• אבץ
• אלומיניום
• כסף אלפקה
• בדיל
• ברזל
• זהב
• זהב נורדי
• כסף
• נחושת
• פליז
• ברונזה
• ניקל
• פלדת אל חלד
• פלדיום
• פלטינה

שאלה נוספת, התכולו לסדרן מהקל לכבד ? מי-נהר - שיחה 23:54, 9 במאי 2013 (IDT)

לגבי השאלה השנייה, המשקל המולקולרי מופיע בטבלה מחזורית. אם אינני טועה, זה לפי סדר ההופעה בטבלה. עיין בקישור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קישרתי לערכים בויקיפדיה. אתה מוזמן לקרוא מידע רב על כל מתכת בערך שלה. רק אעיר שקורוזיה זו המילה הלועזית לחלודה ומשמעות שתיהן, תהליך התחמצנות. Uziel302 - שיחה 12:11, 10 במאי 2013 (IDT)

א. לא מדוייק. קורוזיה היא שיתוך בעברית. חלודה היא מקרה פרטי.

ב. אתה לא מזיח נכון: אתה מגיב לשואל, ולכן דירוג התגובה צ"ל בהתאם. בנצי - שיחה 17:19, 10 במאי 2013 (IDT)

תודה עוזיאל, ויפה מצידך שטרחת להכחיל, ברם לא ענית לצערי על אף שאלה. למעשה בטרם פניתי להכה את המומחה עברתי מספר פעמים על כל הקישורים הללו כמו גם על קישורים נוספים במרחב הערכים של הנושא וכמעט ולא מצאתי תשובות. כנראה שאם היית אתה קורא את הערכים הללו, היית יודע שאין טעם להפנות אליהם לשם קבלת התשובות. באשר להערתך אודות הקורוזיה, לא ציינתי חלודה כי לא כל קורוזיה היא חלודה. חלודה היא אחד המיקרים של קורוזיה. כמו כן הטבלה המחזורית איננה נותנת מידע אודות הסגסוגות. כאמור תודה שניסית לענות. מי-נהר - שיחה 16:41, 10 במאי 2013 (IDT)

א. אינך מזיח נכון. אתה מגיב לעוזיאל, ולכן תגובתך צריכה להיות מדורגת בהתאם. אחרת לא ברור מי מגיב למי.

ב. לכשאתפנה מעט יותר, אשתדל להשלים תשובות לשאלותיך. בנצי - שיחה 17:19, 10 במאי 2013 (IDT)

רק לענות על השאלה לגבי חלודה וקורוזיה, זוהי עבודה של כמה חודשים. התשובה היא לא של כן/לא אלא באיזו מידה כל חומר עמיד לכל אחד מסוגי הקורוזיה. לגבי מגנטיות, בערכים באנגלית מופיע עבור כל חומר פרמטר magnetic ordering. לוצורך העניין, paramgnetic , ferommagnetic הם חומרים שנמשכים למגנט. לגבי דרכים אחרות להבדיל ביניהן, יש אינספור דרכים. אם אתה מחפש דרך בעזרת דברים שיש בבית, אז יש צבע, קשיות, משקל סגולי, מוליכות חשמלית, מוליכות חום. ‏Setreset • שיחה 16:23, 11 במאי 2013 (IDT)

תודה למגיבים. אמנם העבירו את השאלה למדעים מדוייקים, אבל לא נדרשת תושבת שלמה ומושלמת. כל תוספת מידע, תועיל. לכן למשל לא פורטו הרכבי הסגסוגות למרות שישנן הרכבים שונים לאותה סגסוגת כי הכוונה לאלו הנפוצות יותר מכל סוג. בנוגע לקורוזיה, נעשה את זה פשוט יותר. נדבר על שיתוך-חלודה. ולגבי שאר הקורוזיות נשאל רק על אלו הידועים במיוחד כעמידים יחסית. כאמור כל תשובה המוסיפה מידע תבורך. מי-נהר - שיחה 22:08, 11 במאי 2013 (IDT)

פלטינה נחשבת למתכת הכי עמידה לכל סוג של קורוזיה. אני לא יודע להגיד עד כמה זה נכון וכללי. פלדות פחמניות הן מאוד לא עמידות. ‏Setreset • שיחה 23:38, 11 במאי 2013 (IDT)

מטריצת שיקוף ל-D3

אני יודע לנסח מטריצות סיבוב ל-D3, אך איך אפשר לנסח מטריצות שיקוף. הבנתי איך השיקוף אמור להיראות, הבעיה היא רק עם הכתיב. תודה, אביעד‏ • שיחה 09:52, 10 במאי 2013 (IDT)

מי זה D3? עוזי ו. - שיחה 11:41, 10 במאי 2013 (IDT)

אולי זה האח הקטן של D9.‏ eman • שיחה • ♥ 12:28, 10 במאי 2013 (IDT)

לא ברור מה אתה רוצה לשקף, ואיך בדיוק.

אם אתה רוצה לשקף וקטור (למשל וקטור מהירות וכו') יחסית לכל הכיוונים, אז זה מינוס מטריצת היחידה.

אם אתה רוצה לשקף נניח רק יחסית למישור x=0, אז זה המטריצה

${\begin{bmatrix}-1&0&0\\0&1&0\\0&0&1\end{bmatrix}}$

eman • שיחה • ♥ 12:31, 10 במאי 2013 (IDT)

כאוס

שאלת מינוח: מה זה "מעבר לכאוס"? המערכת שאני מנתח זה מעגל חשמלי עם נגד לא לינארי. כשמשמנים את ההתנגדות של כל המעגל (יש נגד חיצוני נוסף) אז רואים שתמונה במרחב הפאה (מתח על 2 קבלי אם זה רלוונטי) משתנה כתלות בR- פעם רואים אליפסה, אחרי שמורידים את ההתנגדות האליפסה מתפצלת ל2 עקומות, אחרי זה ל4 עקומות ולאחר "הרבה עקומות רציפות" רואים double scroll (תמונת הפרפר המפורסמת). אז למבינים בכאוס- לאיזה מהשלבים אפשר לקרוא "מערכת להתנהגות כאוטית"? 109.64.213.16 17:15, 10 במאי 2013 (IDT)

מונחים בפיזיקה גרעינית

בדומה לאיזוטופים (יסודות עם אותו מספר פרוטונים, אבל מספר מסה שונה) ישנו גם מונח המתאר יסודות עם אותו מספר נוקליאונים, אבל בעל מספר פרוטונים שונה. מה הוא המונח? 109.64.213.16 21:57, 10 במאי 2013 (IDT)

התשובה נמצאת בערך נוקליד. eman • שיחה • ♥ 22:01, 10 במאי 2013 (IDT)

קוונטים ופילוסופיית המדע

שאלה לא מדעית ב100% אלא יותר תפיסת עולם מדעית: אז נכון שאין לנו דרך לחזות באופן דטרמיניסטי אם ספין האלקטרון יהיה חצי או מינוס חצי ולכן אנו אומרים שהוא ב"סופרפוזיציה" של UP וDOWN. אבל האם זה אומר שהאלקטרון אקראי באמת? איך מדען יכול לקבוע את זה? אין לי בעיה עם שימוש בכילים הסתברותיים לחיזוי תופעות סטטיסטיות (כמו שפיזיקה סטטיסטית עושה עבודה טובה). ואין לי שום בעיה עם מערכות כאוטיות שבהם יש רגישות יתר לתנאי התחלה. יש לי בעיה קשה מאוד עם טענה "ישנה ישות שתנאי ההתחלה שלה לא קובעים באופן חד ערכי את תוצאת הניסוי". איך מדען יכול להיות כל כך בטוח בזה ש"אלוהים משחק בקוביות" ושזה לא טעות בתיאוריה לא ניסוי (יתכן שישנם גורמים נוספים שאותם אנחנו פשוט לא סופרים?).

אני לא מתכחש לזה שקוונטים חוזים בצורה יעילה ביותר תופעות כמו אפשט רמזי, אוסילציות רבי, עוזרים לפתח מוליכים למחצה ומכשירי MRI. מה שמציק לי זה שאני לא מבין איך אפשר בכלל לוותר על דטרמיניזם. הרי יש משהו שקובע חד משמעית שיש הסתברות של 0.5 (לדוגמה) שחלקיק יהיה בספין UP. כלומר ישנה ישות נוספת שקובעת והיתכן שהישות הזאת כן דטרמיניסטית, אבל אנחנו פשוט לא יודעים מה החוקיות שלה? סליחה על החפירה. 109.64.213.16 11:57, 11 במאי 2013 (IDT)

ראה תאוריות משתנים חבויים. דניאל • תרמו ערך 12:21, 11 במאי 2013 (IDT)

הבעיה (לפחות בעיני פיסיקאים ופילוסופים מסוימים) עם הפרשנות הסטנדרטית של מכניקת הקוונטים (פרשנות קופנהגן), היא שהיא לא דטרמיניסטית ולא לוקלית. הפרשנות של בוהם היא תורה של משתנים חבויים לא-לוקליים. כלומר, היא דטרמיניסטית אך לא-לוקלית. פירוש העולמות המרובים, לעומת זאת, הוא גם דטרמיניסטי וגם לוקלי. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 11:58, 31 במאי 2013 (IDT)

חידה בטבלה המחזורית

אילו יסודות קרויים על שמות של אנשים שאל קיבלו פרס נובל? אני עילית על נובליום ואמריציום, אבל אמרו לי שיש עוד שניים. 109.64.213.16 15:09, 11 במאי 2013 (IDT)

אמריציום נקרא על שם יבשת אמריקה. ישנם 5 יסודות נוספים על שם אישים שלא זכו בפרס נובל: קופרניקיום, מייטנריום, סמריום, גדוליניום, מנדלביום. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 17:01, 11 במאי 2013 (IDT)

וגם פלרוביום קרוי על שמו של גרגוי פלרוב, לא חתן פרס נובל. Corvus,(שיחה) 17:57, 11 במאי 2013 (IDT)

נגזרת של פונקציה של מטריצות ווקטורים

בהנתן פונקציה שמקבלת מטריצה A ווקטור x ומחזירה סקלר כלשהו, יש דרך כללית למצוא את וקטור הגרדיאנט שלה בהתבסס על כללי הגזירה של פונקציות "פשוטות" שמקבלות סקלר ומחזירות סקלר (מלבד חישוב כל אחד מהרכיבים לבדו)? בהרבה ספרי לימוד אומרים משהו כמו "קל לראות שהנגזרת היא כך וכך" ואז מגיע ביטוי מלא ב-A transpose וכדומה. תודה, 109.160.150.181 18:23, 13 במאי 2013 (IDT)

ראה בארכיון. עוזי ו. - שיחה 19:44, 13 במאי 2013 (IDT)

דיאמגנטיות וחוק פאראדיי

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

שלום,
הייתי מעוניין לדעת האם חוק פאראדיי נובע מדיאמגנטיות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממש לא! דיאמגנטיות היא תכונה של החומר. לעומת זאת חוק פאראדיי הוא קודם כל במצב בו אין חומר. מספיק רק תיל מוליך בריק. ולמעשה גם את התיל המוליך לא צריך, כי הוא למעשה נובע מאחת ממשוואות מקסוול, שאומרת ששינוי בשדה חשמלי יגרום להופעת שדה חשמלי מגנטי מושרה (כמו שקורה בגלים אלקטרומגנטיים. eman • שיחה • ♥ 14:05, 13 במאי 2013 (IDT)

א. קודם כל, שים לב ששאלתך אינה נשאלת במקום הנכון שלה. שנית, חתום בסוף שאלתך, כפי שמקובל כאן.

ב. דיאמגנטיות היא תכונה של חומרים מסוימים בתנאים מסוימים. חוק פאראדיי אינו קשור לתווך בו הוא מתקיים, אלא לתוצאה הנובעת משינוי בשטף המגנטי - כא"מ מושרה או שדה חשמלי מושרה.

ג. הערה: חוק פאראדיי נתגלה לפני שמקסוול ניסח את משוואותיו היסודיות, כך שניסוחו אינו תלוי בניסוחן של משוואות אלה. יתר על כן, המשפט האחרון לעיל שגוי, וצ"ל: "שינוי בזמן בשדה מגנטי יוצר שדה חשמלי מושרה". בנצי - שיחה 20:10, 13 במאי 2013 (IDT)

תודה על התיקון.

אכן חוק פרדיי התגלה לפני משוואות מקסוול. זה לא סותר את מה שכתבתי. זה למען האמת המהלך הרגיל של הדברים. שסיבות עמוקות מתגלות יותר מאוחר.

וחוץ מזה אולי כבר תפסיק לדרוש מאנשים לחתום? זה רק מעיק על כולם, ולא עוזר בשום דבר. אתה לא יכול לחנך תא הציבור כשהוא כל הזמן מתחלף. eman • שיחה • ♥ 23:48, 13 במאי 2013 (IDT)

זה אכן מעיק אבל לא על כולם, כשהעלתי את זה למזנון הקהילה לא הייתה חד-משמעית בעניין, היו כאלה שתמכו בדרישה לחתימה. ‏Setreset • שיחה 16:15, 14 במאי 2013 (IDT)

קבוע קירי

תירגמתי את הערך מאנגלית , אני רק לא יודע איך לתרגם את:angular momentum quantum number. התנע הזוויתי של מה? מישהו יכול לעזור? ‏cheshin61‏ • שיחה • ה' בסיוון ה'תשע"ג • 04:31, 14 במאי 2013 (IDT)

המספר הקוונטי של התנע הזוויתי. עוזי ו. - שיחה 15:25, 14 במאי 2013 (IDT)

תודה רבה! ‏cheshin61‏ • שיחה • ה' בסיוון ה'תשע"ג • 17:54, 14 במאי 2013 (IDT)

איזון הלמים

מישהו יודע להסביר בקצרה מה זה שיטת איזון הלמים ואיך היא עוזרת במקרה של פוטנציאל שהוא פונקציית דלתא? השאלה המאלה כאן. 109.67.221.133 15:10, 14 במאי 2013 (IDT)

טכיון

תסבירו במילים פשוטות איזה פרדוקס יכול להיווצר אם יש חלקיק הנע במהירות מעל מהירות האור (לאדם שיש לו ידע ביחסות פרטית)? 109.67.181.83 13:18, 15 במאי 2013 (IDT)

אין פרדוקס. יש דברים מוזרים. כמו למשל שהמסה בריבוע שלו צריכה להיות שלילית _כלומר שהמסה היא מספר מדומה). eman • שיחה • ♥ 13:57, 15 במאי 2013 (IDT)

התכוונתי לכל מיני דברים אנטי-אינטואיטיביים כמו חזרה בזמן, וכדו'. 109.67.181.83 14:07, 15 במאי 2013 (IDT)

מסה שהיא מספר מדומה זה מאוד אנטי אינטואיטיבי...

בכל מקרה הדברים מפורטים בערך טכיון. eman • שיחה • ♥ 14:11, 15 במאי 2013 (IDT)

חישוב שטף של גל אלקטרומגנטי

יש כאן חישוב אחד שאני לא מצליח לשחזור. אני הולך בצעדים קטנים:

$(k{\hat {z}})\times (E_{0}e^{ikz+i\omega t}{\hat {y}})=\left|{\begin{array}{ccc}{\hat {x}}&{\hat {y}}&{\hat {z}}\\0&0&k\\0&E_{0}e^{ikz+i\omega t}&0\end{array}}\right|=-{\hat {x}}kE_{0}e^{ikz+i\omega t}$

$(E\times H^{*})=\left|{\begin{array}{ccc}{\hat {x}}&{\hat {y}}&{\hat {z}}\\0&E_{0}e^{ikz+i\omega t}&0\\-k^{*}E_{0}^{*}e^{-ikz-i\omega t}&0&0\end{array}}\right|=k^{*}E_{0}^{*}E_{0}e^{-ikz-i\omega t}\cdot e^{ikz+i\omega t}{\hat {z}}=k^{*}|E_{0}|^{2}{\hat {z}}$

כמו שניתן ראות קיבלתי תשובה שונה ממה שרשום בפתרון הרשמי(וזה הבדל פיזיקלי חשוב שכן לא קיבלתי תלות בz. במה טעיתי? 79.182.168.36 17:51, 15 במאי 2013 (IDT)

למה זרקת את הכיוון בשורה השניה? ראה תיקון, בברכה ,Nurick - שיחה 19:48, 15 במאי 2013 (IDT)

הא, לא העתקתי אותו לכאן( האני כותב בLatex). זה לא העניין. העניין הוא שהם בפיתרון קיבלו משהו אחר לגמרי(נשאר להם אקספוננט). 79.182.168.36 20:13, 15 במאי 2013 (IDT)

החישוב שם לא ברור, ומה שכתבת נכון בעיקרון. התוצאה שלהם היא גל דועך, האם יש לזה סיבה? מה השאלה המקורית? ‏Setreset • שיחה 21:04, 15 במאי 2013 (IDT)

התוצאה שלהם היא גל דועך ושלך היא גל שנשאר קבוע בעוצמתו, כל החישוב מזכיר באופן כללי את וקטור פוינטינג ושתי התוצאות פיזיקליות בהתאם לשאלה, בברכה, Nurick - שיחה 21:17, 15 במאי 2013 (IDT)

השאלה כאן. הפיתרון ממשיך עוד קצת, אבל שם זה פחות או יותר מובן. 79.182.168.36 21:34, 15 במאי 2013 (IDT)

עכשיו זה ברור. התייחסת ל-k כאילו הוא ממשי, בעוד שהוא קופלקסי. החלק המדומה שלו כפול i יוצר מספר ממשי שלא מצטמצם כאשר מכפילים אותו בצמוד. ‏Setreset • שיחה 22:08, 15 במאי 2013 (IDT)

טעינה ופריקה של סוללה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

מה אורך יותר זמן ולמה? למה נדרש לתת לסוללה להיטען עד הסוף ברצף ולהתפרק עד הסוף כדי לשמור על חיי הסוללה? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:20, 15 במאי 2013 (IDT)

הדרישה לטעינת-יתר ופריקה מלאה שייכת לעבר רובה ככולה. היא נועדה להתגבר על "אפקט זיכרון" של סוללות ניקל קדמיום, ולמעשה הדרישה הייתה מיותרת לגמרי, שכן טעינת-יתר תכופה פתרה בעיה זו באופן מלא.

בסוללות מודרניות (ליתיום-יון או ליתיום פולימר) אין אפקט זיכרון, אך ישנה התדרדרות ביצועים עם הזמן והשימוש בסוללה. חלק מהתדרדרות זו ניתן לתקן על ידי טעינה ופריקה מלאים של תאי הסוללה בנפרד. אם מדובר בסוללה יקרה שווה לנסות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:08, 16 במאי 2013 (IDT)

לא ענית לי על השאלה הראשונה - מה אורך יותר זמן - פריקת הסוללה או הטעינה שלה? על "אפקט הזיכרון" שמעתי. למרות הטענה שזוהי נחלת העבר, במחשב שקיבלתי לפני כמה שנים קרתה לי בעיה בסוללה - המחשב החל להיכבות ב 15% מסיבה כלשהי, למרות שכן דאגתי להטעין אותו עד הסוף ולתת לו התפרק עד הסוף, לא כי נאמר לי שצריך לעשות את זה, אלא כי פשוט השתמשתי בו רק בבית. אולי הסוללה הזאת הייתה פשוט פגומה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 02:44, 16 במאי 2013 (IDT)

העובדה שמדובר על לפני כמה שנים לא מצביעה בהכרח על כך שזו לא הייתה ניקל קדמיום, יכול להיות שפשוט לא טענת אותה בטעינת יתר לעיתים קרובות כך שנותרה הבעיה ובכלל לא ציינת אם התהליך הזה עזר. בנוגע לזמן הטעינה מול זמן הפריקה: תלוי כמובן בסוג השימוש וסוג הטעינה, דוגמא פשוטה היא פלאפון סלולרי: לוקח לי למלא אותו כ3 שעות בעזרת מטען טוב ויותר מכפול בעזרת מטען גרוע, כמו כן לפרוק הסוללה בחוסר שימוש - יכול לקחת ימים, ותחת שימוש אינטנסיבי מספר שעות בודדות. כמובן שניתן לפרוק עוד יותר מהר על ידי קיצור המגעים ואני משער שניתן לטעון אותה מהר יותר תוך פגיעה תמידית בקיבולת לדוגמא תחת מתח גבוהה (לגבי האחרון איני בטוח), בברכה, Nurick - שיחה 03:41, 16 במאי 2013 (IDT)

שמת לב למלה המודגשת, "בנפרד"? בסוללות ליתיום טעינת יתר יוצרת גבישים של האלקטרוליט על לוח המתכת, על מנת לסלק אותם יש לפרק את הסוללה ולטפל בכל תא בנפרד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:48, 16 במאי 2013 (IDT)

שיחה: מסלול הוהמן

שלום, אנא הסתכלו בדף שיחה:מסלול הוהמן. אני למדתי אוהמן ולא הוהמן. שאלתי גם בייעוץ לשוני. מה אתם מכירים? תודה מראש, אמא של גולן - שיחה 10:04, 16 במאי 2013 (IDT)

א. ראי את תשובתי שם. אוהמן הוא בבירור שגוי. מדובר ב-Hohmann, ולכן, הוהמן. הכלל הוא פשוט: ho היא הברה גרונית, בניגוד ל-o למשל, וככזו, היא מתועתקת להו, מקבילתה.

ב. אגב, המונח העברי מסלול הוהמן אינו מתאים, משום שאין זה ממש מסלול (מלא) אלא מסלול מעבר, ולכן ראוי להחליפו במסלול-מעבר הוהמן. בנצי - שיחה 12:36, 16 במאי 2013 (IDT)

פונקציית עבודה ועיקרון האי-וודאות

באפקט פוטואלקטרי: לכל מתכת יש פונקציית עבודה אחת שהיא סקלר ידוע. אז אם שולחים פוטון עם אנרגיה השווה בדיוק לפונקציית העבודה של המתכת אז עקרונית האלקטרון צריך להיות מיונן מהמתכת עם אנרגיה קינטית אפס בדיוק. אבל אז: אני יודע בדיוק של 100% מה התנע שלו (0) ואני יודע פחות או יותר מה המיקום שלו (ליד נקודת הפגיעה של הפוטון) כלומר סתירה לעיקרון אי הוודאות.

אז איפה משתבש העניין? 109.64.164.184 15:27, 16 במאי 2013 (IDT)

”אני יודע פחות או יותר מה המיקום שלו”, בברכה, Nurick - שיחה 15:37, 16 במאי 2013 (IDT)

...שזה סותר את עיקרון האי וודאות. אם האי וודאות בתנע היא אפס, אז אי הוודאות במיקום צריה להיות אינסוף (ולא מספר מיקרונים). 109.64.164.184 16:06, 16 במאי 2013 (IDT)

ולמה אתה חושב שאתה יודע את האנרגיה של הפוטון בוודאות? eman • שיחה • ♥ 16:42, 16 במאי 2013 (IDT)

פה כבור הכלב? אני לא יכול לקבל פוטון עם אורך גל רצוי בדיוק של 100%? למה? 109.64.164.184 16:53, 16 במאי 2013 (IDT)

כן. למשל, כי בגלל אפקט דופלר בשביל לדעת בוודאות מה האנרגיה של הפוטון, אתה צריך לדעת בוודאות את המהירות (ולכן התנע) של מי שפולט אותו. eman • שיחה • ♥ 17:14, 16 במאי 2013 (IDT)

עיקרון אי וודאות- עוד ניסיון

אני רוצה לתקוף את האי-וודאות מעוד זווית: נניח שיש לי ניסוי שבו אני קובע חד משמעית את התנע של חלקיק (איזהו לוח עם רגישות של 100% לעוצמת המכה). אם התנע של החלקיק ידוע בוודאות, אז המיקום שלו הוא בעל סטיית תקן אינסופית. לכן החלקיק צריך להיעלם (כי ההסתברות שהחלקיק שלי בחר מכל היקום להיות דווקא במערכת השמש הוא אפס). כלומר לוח שרגיש לתנע צריך להעלים חלקיקים מהמעבדה. המטען הכולל של החלקיקים (נניח שאני שולח אלקטרונים על לוח רגיש לתנע) צריך לקטון כי אחוז נכבד מהם "משוגר לאינסוף" ויוצא מהמעבדה. האם משהו כזה נצפה במציאות? 79.177.200.93 12:06, 17 במאי 2013 (IDT)

לא, וזה כמובן גם לא אפשרי. ירון ק. - שיחה 00:11, 20 במאי 2013 (IDT)

מה הסיבה לכך? מבחינה תאורטית זה אמור להיות אפשרי. 79.176.186.178 21:37, 20 במאי 2013 (IDT)

גם מבחינה תיאורטית לא ניתן לקבל "רגישות של 100%". מעבר לזה, יש בסנריו שתיארת עוד כמה בעיות (או דקויות). לדוגמה, זה לא כל כך ברור איך מודדים תנע. עוד עניין זה העובדה שקו מחשבה זה יכול להביא לסתירה עם תורת היחסות: מדידה יכולה "להזיז" את החלקיק יותר מהר ממהירות האור. כדי להבין את הנקודות האלו צריך קצת יותר להתעמק בתורת הקוונטים, לדוגמה לנסות להבין מה זה מדידה בתורת הקוונטים. (הדגש הוא על לנסות כי כניראה שאי אפשר להצליח). ירון ק. - שיחה 07:53, 23 במאי 2013 (IDT)

קוונטים, שאלה טכנית

אם ידוע שחלקיק נמצא במצב היסוד, נניח בבור פוטנציאל אינסופי, האם אפשר להגיד שהתנע שלו ידוע לגמרי?

האנרגיה שלו היא $E_{1}={\frac {\pi ^{2}\hbar ^{2}}{2mL^{2}}}$ ומהקשר $E=p^{2}/2m$ קל לראות ש $|p|={\frac {\pi \hbar }{L}}$ (עד כדי פלוס מינוס).

כלומר אם ידוע שחלקיק במצב היסוד אז התנע שלו ידוע בוודאות? אפשר להגיד שההסתברות למצוא אותו בתנע גבוהה יותר הוא אפס? 79.177.200.93 12:12, 17 במאי 2013 (IDT)

לא!

אתה יודע את גודל התנע, אבל לא את כיוונו. לכן עדיין יש לך אי ודאות בתנע. eman • שיחה • ♥ 12:39, 17 במאי 2013 (IDT)

ואם מדובר בבור פוטנציאל חד מימדי? 109.64.185.65 13:03, 17 במאי 2013 (IDT)

דיברתי על בור חד מימדי. אתה לא יודע את הסימן, לכן אתה לא יודע את הכיוון. אם תחשב את הביטוי לאי הוודאות בתנע תקבל (כי התוחלת של התנע חייבת להיות אפס, ואילו הערך של התנע בריבוע ידוע, והתוחלת שווה לו):

$\Delta p={\sqrt {\langle p^{2}\rangle -\langle p\rangle ^{2}}}={\sqrt {p^{2}-0}}=|p|={\frac {\pi \hbar }{L}}$.

ואתה בטח מבין לאיפה זה הולך מכאן... eman • שיחה • ♥ 13:52, 17 במאי 2013 (IDT)

שאלה בפיזיקה גרעינית

אני רוצה לעריך גיל של עצם. בעצם יש אורניום ופחמן 14. זמן מחצית חיים של אורניום הוא מסדר גודל של 10 בחזקת 9 שנים וזמן מחצית החיים של פחמן הוא בסדר גודל של 10 בחזקת 4 שנים. איזה תארוך יתן לי תשובה יותר אמינה ולמה? באיזה מקרה השגיאה במדידה תהיה יותר קטנה? 109.64.185.65 19:28, 17 במאי 2013 (IDT)

א. אני מניח שאתה יודע משמעות 'זמן מחצית חיים' מהו. אורניום 235, הוא האיזוטופ אליו מתייחסת שאלתך, מתאים לרזולוציות של תקופות מאוד גדולות - סד"ג של מיליארדי שנים, שכן פעילותו הרדיואקטיבית משתנה מאוד לאט (יחד עם ריכוזם של הגרעינים השייכים לאיזוטופ זה). מאותה סיבה, פחמן 14 מתאים לפרקי זמן של אלפי עד עשרות אלפי שנים טרם זמננו.

ב. שימוש באורניום-235 למדידת זמנים קצרים לפני זמננו בעייתי משתי בחינות: 1. פעילות המדגם עלולה להיות מתחת לסף הרגישות של מכשיר המדידה. 2. ככל שמספר אירועי ההתפרקות ליחידת זמן גדול יותר, כך קטנה שגיאת המדידה במערכת המדידה, שכן 'משקלם' של שגיאות אקראיות קטן יותר בפרק זמן נתון. שימוש בפחמן-14 לתיארוך תקופות ארוכות לפני זמננו בעייתי גם הוא: כשעובר זמן רב מאוד, חולפים למעשה, מחזורי מחצית חיים רבים מאוד, ופירוש הדבר הוא מספר קטן עד מאוד של איזוטופים אלה שנותרו פעילים, מתחת לסף הרגישות של מערכת המדידה. בנצי - שיחה 17:04, 19 במאי 2013 (IDT)

איך מסה גורמת למרחב להתעקם?

או יותר נכון להתכווץ בכיוון מרכז המסה. איך? תודה. Meni111 - שיחה 21:51, 17 במאי 2013 (IDT)

להתעקם לכיוון המסה. שאלה גדולה שאלת, קרא קודם את תורת היחסות הכללית עד לפסקה "הקדמה מתמטית - חשבון טנזורים" (שם זה כבר מתחיל להיות מתמטי מדי בשביל להיות שיחת סלון). אם זה לא מספק, תחזור לכאן עם שאלה נוספת. Corvus,(שיחה) 22:03, 17 במאי 2013 (IDT)

נסגור על מתיחה לכיוון המסה. על שאלה כמו איך מתמטיקה לא יכולה לענות. קראתי שם. בבקשה תגיד לי איך חומר משפיע על המרחב, לא תיאור מתמטי של עד כמה, לא אילוסטרציות של כדור על סדין מתוח - אלא איך חומר משפיע על מרחב. ויש שתי אפשרויות או שחלקיקי בעלי מסה משפיעים כמו שניוטון חשב על כוחות, זה כמו כוח קסום (נגיד כמו דחייה בין שני אלקטרונים) או פעולה מכנית (כמו כדור דוחף כדור). האם ידוע למדע של הזמן הזה מה מהשניים?

ריצ'רד פיינמן על שאלות של "איך": [1]. דניאל • תרמו ערך 01:38, 18 במאי 2013 (IDT)

גם הקליפ לא מקדם אותנו. 1. כי השאלה שלי מניחה שיש framework או terms שאיתם או בה אפשר להסביר. 2. כי אפשר להתקדם לפחות שלב אחד שאולי יספק אותי. לא חיפשתי להבין למה מינוס ומינוס דוחים זה את זה אלא נתתי את זה כדוגמא דווקא לכך שיש דברים שאי אפשר להבין עדיין ומסתפקים בזה. מכל מקום, האם יש תיאוריה למשל שאומרת שגרביטונים מתחבר לחלקיק שמרכיב את המרחב [ושהמרחב בנוי מחלקיקים]? התשובה צריכה להיות מסוג כזה.

העובדה היא, שהתאוריה שגורסת כך, עוזרת לנו להסביר את המציאות טוב יותר מכול תאוריה אחרת. את שאלת ה"איך", נצטרך לעזוב בינתיים. עִדּוֹ - שיחה 08:59, 18 במאי 2013 (IDT)

תשובות לשאלות "איך" הן מותרות שרק מי שיש לו תיאוריה יותר בסיסית יכול להרשות לעצמו. כשתהיה תיאוריה יותר בסיסית מיחסות כללית, נוכל לקבל תשובה ל-איך מתעקם המרחב. ואז תהיה לנו שאלת "איך" חדשה. ‏Setreset • שיחה 09:24, 18 במאי 2013 (IDT)

אולי גם יעניין אותך לקרוא את הערך עקרון השקילות. Corvus,(שיחה) 09:44, 18 במאי 2013 (IDT)

קפלים במוח

היי, אני רוצה שתאשרו את מה שלי ברור: אומרים במוח יש קפלים כי זה מעלה את שטח הפנים. אבל לא מדובר במערכת העיכול, את מי זה מעניין שטח הפנים של המוח?! לו לא היו לו כפלים הייתה *יותר* מסה, יותר מוח באותו נפח גולגולת. ממש כמו שכשחורצים צמיג של רכב *מורידים* גומי. תודה. Meni111 - שיחה 08:59, 18 במאי 2013 (IDT)

מה שחשוב זה לא המסה הכוללת. מה שחשוב זה הקשרים בין בין הנוירונים, ובעיקר הארכיטקטורה של הקשרים. ולפחות בחלק מהתפקודים כדאי כנראה שהארכיטקטורה הזו תהיה בשכבות. בשביל להבין למה תביט בתמונה שבערך רשת עצבית מלאכותית (שכמובן עושה את זה בהפשטה גדולה). eman • שיחה • ♥ 11:53, 19 במאי 2013 (IDT)

א. זהו פחות או יותר, מה שעמדתי להשיב לך, באיחור של כמה דק'. לא מספר תאי העצב כשלעצמו הוא הפרמטר החשוב ביותר, אלא המורכבות הנובעת מהקשרים והאינטראקציות ביניהן. כל התפקודים המוחיים: חשיבה, למידה וזכרון, תודעה וכו' - כולם נובעים ממורכבות זו, המהווה תופעה בפני עצמה, תופעה בינתחומית מובהקת, והיא נמצאת בחזית המחקר.

ב. התרשים המוזכר בתגובה הקודמת מהווה פישוט (simplification), ולא הפשטה (abstraction). בנצי - שיחה 12:31, 19 במאי 2013 (IDT)

כן אבל שניכם מתעלמים מזה שמשום מה כל פעם מזכירים את זה שלאדם יש קפלים במוח וכבשה לא כשזה נותן לנו יתרון (לטענת המציגים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. חתום והזדהה בסוף תגובתך, בהתאם להנחיות כאן. האם אתה השואל המקורי ?

ב. חלקו השני של המשפט-היגד שלך אינו ברור. אשמח אם תסביר את דבריך ואת כוונתך. בנצי - שיחה 17:26, 19 במאי 2013 (IDT)

בחתך הרוחבי של החלק הימני של המוח, כהה של קליפת המוח = תאי עצב, בהיר של חומר לבן = חיבורים בין תאי עצב

כדאי שתחזור לשאול את המציגים מדוע הם מתעקשים להשוות מוח אנושי למוח של כבשה. מבחינת אנטומיה כללית של המוח הגדול, הוא מורכב מחומר אפור (תאי עצב) ומחומר לבן (חיבורים בין תאי העצב). החומר האפור נמצא בקליפה (וגם בגרעינים אבל לא משנה כרגע). אם שטח הפנים של הקליפה גדול יותר, נקבל יותר "מקום" לתאי עצב. עיין עוד בערך שקישרתי אליו ובערכים שיוצאים ממנו. יוסי • שיחה 21:41, 19 במאי 2013 (IDT)

נ.ב. שים לב שארכיטקטורת הקפלים איננה יחודית לאדם. אני מתקשה להבין את הנסיון להכפיש כבשים. הן לא כל כך שונות מאיתנו ואנחנו, על מנטליות העדר שלנו, לא כל כך שונים מהן. יוסי • שיחה 21:49, 19 במאי 2013 (IDT)

יוסי, אל מי בדיוק מופנית תגובתך ? בנצי - שיחה 23:53, 19 במאי 2013 (IDT)

אל זה שמשווה כבשים לאנשים. מובן מההקשר אני מקווה. יש בוויקיפדיה יותר מאסכולה אחת של הזחות, חלק מקפידים לנסות וליצור צורה של עץ המרמז על כיוון התגובות, אחרים מקפידים בכל הזחה להוסיף עוד נקודתיים. אין אסכולה קובעת, לכן אני משתדל שמתוך תגובתי אפשר יהיה להבין אל מי היא מכוונת. יוסי • שיחה 00:03, 20 במאי 2013 (IDT)

תיארתי לעצמי כך, אבל בעניין ההזחות זה מבלבל, ובעיקר לא עקבי (בראיה של הדיון כולו). השיוך באמצעות דירוג נותן תמונת התייחסות מיידית (אחרת, שאלתי הקודמת לא היתה נחוצה), לא רק מקומית אלא גם כוללת. לא מעשי להתחיל לחקור שיוכן של תגובות ספציפיות, ולעיתים אף לא ניתן. בנצי - שיחה 09:32, 20 במאי 2013 (IDT)

מה ככ חשוב מי אני? בכל אופן אני השואל "המקורי" meni111. יוסי, לא הבנתי למה אם שטח הפנים של הקליפה גדול יותר נקבל יותר מקום? יותר מקום ושטח פנים אלה שני דברים *שונים*. אפשר לשאול את השאלה גם אחרת, למה אצל בני אדם המוח קיבל התקפלויות בעוד שאצל "נחותים" הוא לא? אולי זה קשור לנוזל שדיברת עליו שצריך להגיע לכל חלקי המוח בגלל שהוא נעשה מאוד גדול ולספק לחלקים שלו איזה משהו או למלא פונקציה? כמו למשל מערכת הנשימה של חרקים לעומת של אדם, שמגבילה את גודלם עד למידה קטנה יחסית (במערכת עם אחוז חמצן X) או חלוקה של המוח ליחידות. לכבשה אולי יש קצת קפלים אבל פחות מלאדם או לפחות יותר שטחיים וזה מופיע בלא מעט מקומות למשל(http://www.nytimes.com/2000/10/31/science/q-a-brain-folds.html) ושים לב למחלה המעניינת הזו (http://en.wikipedia.org/wiki/Lissencephaly). Meni111 - שיחה 11:45, 21 במאי 2013 (IDT)

כאמור, מה שמשנה זה לא כמות הנוירונים. מה שחשוב זה סידור הקשרים בינהם. וזה ממש לא שכל נוירון קשור לכל נוירון. אלא הסידור של הקישורים האלה (שקורה ומשתנה כל הזמן - ראה הפלסטיות של מערכת העצבים) הוא חלק חשוב מהתהליכים שקוראים במוח. תהליכים של זכרון ולמידה הם במידה רבה סידור של הקישורים האלה. וכנראה שהסידור הזה מתרחש בשכבות. ואם זה כן, חשוב השטח (שמאפשר שכבות יותר גדולות, או יותר שכבות מקבילות), ולא הנפח. eman • שיחה • ♥ 12:08, 21 במאי 2013 (IDT)

חוקר מוח (אינני זוכר את שמו, רק שהוא מהאונ' העברית ושהוא מתגורר בקיבוץ סמר) טען שמודלים מסוג "רשת נוירונים" הם שגויים מעיקרם - תא העצב עצמו עושה עיבוד מורכב מאוד. ההתמקדות בסינפסות ובאקסונים היא חיפוש המטבע תחת הפנס - יותר קל לחקור אותם. אני מניח שהוא יודע על מה הוא מדבר, ויוצא מכך שמספר תאי העצב חשוב לא פחות ממספר הקשרים, קרוב לודאי שיותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:42, 23 במאי 2013 (IDT)

א. לפני שעוסקים ב"חשוב" וב"לא כל-כך חשוב" - נא הבהר את המשפט הלא ברור שהשארת, שנותר כזה גם אחרי שביקשתי שתבהיר אותו.

ב. לא ברורה גם השאלה שלך על "מקום". שטח פנים גדול יותר (או יותר קפלים) מאפשר ממשקי תקשורת רחבים יותר בין תאים במרכז אחד, ובין תאים השייכים למרכזי מוח שונים. כאמור, האינטראקציות בין התאים, אופי ומבנה הקשרים ביניהם כתוצאה מכך, הם החשובים.

ג. תפקודים מורכבים קיימים ביצורים רבים, בהם חולייתנים ויונקים. אצל האדם בולטת הופעת מורכבות נוספת, של כישורי למידה, זכרון ותודעה עילאיים יותר, שהתפתחה באדם והגיעה בו לשיא יחודי. אבל גם זו היא ביטוי למורכבותם והרכבם של אינטראקציות וקשרים. בנצי - שיחה 14:29, 21 במאי 2013 (IDT)

משתנה קטקליסמי

יש אזור שבו רואים סופר-נובה מסוג II, מדוע הסיכוי להתפרצות משתנה קטקליסמי נמוכה מאוד? 109.64.185.65 21:55, 18 במאי 2013 (IDT)

מספרים ראשוניים

האם ידוע אם הטענה הבאה נכונה? לכל K ממשי (גדול כרצונו) קיימים אינסוף זוגות של מספרים ראשוניים עוקבים שההפרש בין הגדול לקטן בכל זוג גדול מ-K.

כן. אתה בעצם שואל האם לכל k (טבעי לצורך העניין, הטענה לכל ממשי נובעת מזה בקלות) קיים רצף של k מספרים פריקים. $(k+1)!+2,\ldots ,(k+1)!+k+1$ הוא רצף כזה, כי איבריו מתחלקים ב-$2,\ldots ,k+1$ בהתאמה. דניאל • תרמו ערך 07:45, 19 במאי 2013 (IDT)

נראה לי שהטענות אינן שקולות.

א) השואל ביקש זוגות של מספרים ראשוניים, אבל המספרים שבקצות הרצף $(k+1)!+1,(k+1)!+k+2$ הם לא בהכרח ראשוניים.

ב) השואל ביקש אינסוף זוגות, והתשובה מציגה קיום של זוג אחד. 80.230.23.140 23:21, 19 במאי 2013 (IDT)

השואל ביקש שההפרש יהיה לפחות k, ולכן השאלות שקולות. אם לכל k אפשר לבנות זוג אחד עם הפרש לפחות k, אז לכל k יש אינסוף זוגות כאלה (בגלל קיומם של אינסוף מספרים טבעיים). עוזי ו. - שיחה 01:31, 20 במאי 2013 (IDT)

התשובה בפשטות היא שיש אינסוף מספרים ראשוניים לכן תמיד יהיו שני מספרים גדולים כך שההפרש בין שניים עוקבים יהיה גדול כרצונך (ולא יהיו הפרשים קטנים ביניהם בגלל משפט המספרים הראשוניים), בברכה, Nurick - שיחה 23:46, 19 במאי 2013 (IDT)

לא נכון. יש גם אינסוף זוגיים ועדין ההפרש בין שניים עוקבים הוא תמיד 2. יש גם אינסוף הפרשים קטנים. זאת לפי השערת הראשוניים התאומים שגרסה חלשה שלה הוכחה החודש (קיימים אינסוף ראשוניים עוקבים שההפרש בינהם קטן ממאה אלף). דניאל • תרמו ערך 07:32, 20 במאי 2013 (IDT)

זה דווקא נימוק לא רע (אם כי לא אלמנטרי) לכך שחייבים להיות הפרשים גדולים כרצונך (אם ההפרש חסום היו $\epsilon x$ ראשוניים עד x). עוזי ו. - שיחה 10:27, 20 במאי 2013 (IDT)

משפט המספרים הראשוניים אכן מסביר למה יש הפרשים גדולים (ולא למה אין קטנים) כרצונך, אבל זה בבחינת להרוג זבוב עם פצצת אטום. דניאל • תרמו ערך 12:56, 20 במאי 2013 (IDT)

מרחבי מכפלה פנימית - שאלה פשוטה

נשאלתי שאלה כזו: עבור המקרים הבאים, ציינו אם הביטוי <...|,,,> מגדיר מכפלה פנימית חיובים במרחב הווקטורי הנתון. במקרה שלא, ציינו האם הוא מהווה מכפלה פנימית לא חיוביות (כזכור, במקרה זה מוחלפת דרישת החיוביות בדרישה לחוסר ניוון של האפס).

א. $<r_{1}|r_{2}>=x_{1}y_{1}x_{2}y_{2}$ במרחב $\mathbb {R} ^{2}$ כאשר $\ r_{1}=(x_{1},y_{1});r_{2}=(x_{2},y_{2})$.

הבעיה שלי היא כזו: אחד התנאים שצריכים להתקיים הוא:$<u+v|w>=<u|w>+<v|w>$. אך כאן יש לי שני וקטורים בלבד, איך אני עושה את זה? אפשר להוסיף וקטור נוסף מ-$\mathbb {R} ^{2}$? אביעד‏ • שיחה 10:57, 23 במאי 2013 (IDT)

הנה לך וקטור שלישי: $r_{3}=(x_{3},y_{3})$ (התנאי הוא $<r_{1}+r_{2}|r_{3}>=<r_{1}|r_{3}>+<r_{2}|r_{3}>$). עוזי ו. - שיחה 16:53, 23 במאי 2013 (IDT)

תודה, הבנתי. אביעד‏ • שיחה 18:08, 23 במאי 2013 (IDT)

איך מוצאים מרחק בין שתי מטריצות?

למשל:

${\begin{pmatrix}9&8&7\\6&5&4\end{pmatrix}}$ ו-${\begin{pmatrix}1&2&3\\4&5&6\end{pmatrix}}$.

אביעד‏ • שיחה 19:10, 23 במאי 2013 (IDT)

זה תלוי במטריקה. איך הגדירו לכם מרחק בין מטריצות? דניאל • תרמו ערך 19:24, 23 במאי 2013 (IDT)

לא משנה, הסתדרתי. תודה. אביעד‏ • שיחה 07:16, 3 ביוני 2013 (IDT)

שאלה קטנה על הגלאי בניסוי

בניסוי שני הסדקים ידוע שכשמים גלאי החלקיקים מתנהגים ככאלה ועוברים רק דרך סדק אחד כל פעם. השאלה שלי היא מהו הגלאי? איך הוא מגלה? נניח כדי לגלות פוטון צריך לירות עליו פוטון שיחזור לגלאי כמו רדר? תודה Meni111 - שיחה 22:22, 23 במאי 2013 (IDT)

הגלאי יכול להיות כל דבר, מונה גייגר, גלאי פוטודיודה וגם העין. זה לא משנה לתוצאות הבסיסיות והעקרוניות של תורת הקוונטים. ‏Setreset • שיחה 08:37, 24 במאי 2013 (IDT)

תודה אבל....עם העין אתה לא תראה חלקיק - ואם זה מקרוסקופי ההתנהגות שונה (לפחות סטטיסטית זניח שכדור כדוררגל יעבור דרך שני סדקים בו זמנית) אבל בכל זאת, מהו הגלאי ששמו שם, הרי ברור שאם יורים פוטון/אלקטרון אחרי פוטון/אלקטרון שאלה חלקיקים ככ קטנים הגלאי משפיע עליהם, איך ביטלו השפעה זו?

תודה

ברוב הניסויים מהסוג הזה שעשו בפועל לא שמו באמת גלאי. כדי לראות את האפקט מספיק לחסום את אחד הסדקים. אפשר עקרונית (אני לא בטוח אם עשו את זה) לשים גלאי של פוטונים בודדים אבל גלאי כזה הורס, או בולע, את הפוטון אז זה קצת כמו לחסום את הסדק (רק שאתה יודע שהפוטון נחסם). לגלות שפוטון עובר בלי להרוס אותו זה אפשרי תיאורטית אבל בשלב זה עדיין מדע בדיוני. ירון ק. - שיחה 21:53, 24 במאי 2013 (IDT)

לשואל המקורי - העין כן יכולה לראות פוטון בודד. לא ברורה לי השאלה הנוספת. כתגובה לירון - המשפט האחרון לא נכון אפילו תיאורטית בתורת השדות הקוונטית. ‏Setreset • שיחה 08:41, 25 במאי 2013 (IDT)

מענין איך אתה מגדיר לראות כך שההשפעה של פוטון בודד נכנסת להגדרה. או במילים יותר פשוטות יכול להיות שיקרה משהו בעין אבל האדם שהעין שייכת לו לא יבחין בזה. בתורת שדות אין בכלל טיפול רציני בנושא המדידה. אבל אם יש לך אינפורמציה אחרת כדאי תדבר למשל עם האנשים שפירסמו את זה ותגיד להם שהם מבזבזים את הזמן שלהם. ירון ק. - שיחה 09:13, 25 במאי 2013 (IDT)

לגבי ראיית פוטונים בודדים, כנראה שאחד באמת לא מספיק אלא דרושים כ-5 בודדים, מצאתי כאן. לגבי המדידה ללא הרס, תורת השדות הקוונטית גורסת שהדבר היחיד שאפשר לעשות עם חלקיקים הוא אינטראקציה, וברגע שהיא מתרחשת אזי החלקיקים המקוריים כבר לא קיימים. האינפורמציה שלהם כן נשמרת, באופן חלקי על פי סוג האינטראקציה, כך שיכול להיות שבמאמר שלך הם עובדים על העיקרון הזה. מעבר דרך חומר שקוף כל הזמן הורס ויוצר פוטונים, בתורת השדות. ‏Setreset • שיחה 09:29, 25 במאי 2013 (IDT)

היי, מה זה לא באמת שמו גלאי? הניסוי מפורסם בגלל שאומרים שכאשר שמו גלאי זה גורם לקריסה של הגל והוא מתנהג כמו חלקיק. אז יש לנו מצב 1: כאשר יורים חלקיקים הם מתנהגים כמו גלים ויוצרים תבנית התאבכות ומצב 2: כאשר גורמים לקריסה על ידי תצפית זה כמו כדורים קטנים. - איפה אני מפספס? תודהMeni111 - שיחה 09:32, 25 במאי 2013 (IDT)

שלום מני, השתדל יותר שלא לדרוס עריכות קודמות. ‏Setreset • שיחה 09:41, 25 במאי 2013 (IDT)

זו לא אשמתי, היה פתאום משהו מוזר כשלחצתי שמירה אז עשיתי חזור אחורה ושמירה שוב ואז הכל הסתדר אצלי. אולי לחצנו שמור באותו רגע. בכל אופן יש משהו לא מובן במה שאתה כותב, מה הקשר שהעין יכולה להגיב ל5 פוטונים? הרי את הפוטון שלא פוגע בעין שלי אני צריך לגלות, כלומר את הפוטון שנשלח מהרובה פוטונים/אלקטרונים לכיוון החריצים. השאלה שלי היא איך גרמו לפוטונים האלה להתנהג כמו כדוריות ולא גלים בזה שגילו אותם עוברים אחד אחרי השני לפני המעבר באחד מהחריצים. הדיון הוא לא על הרגישות של העין אלא על לראות פוטון, שכדי לראות אותו צריך פוטון אחר שיתנגש בו ויחזור אל העין - איך היא מגביבה - זה כבר לא רלבנטי. תודהMeni111 - שיחה 10:00, 25 במאי 2013 (IDT)

הדבר המוזר שקרה לך הוא ויקיפדיה:התנגשות עריכה. ערכנו באותו זמן, אבל אני שמרתי לפניך, ואז כאשר אתה שמרת הדפדפן התריע על זה שמישהו אחר כבר שמר לפניך. הדבר הנכון לעשות להבא הוא: הוא להעתיק את העריכה שלך, לרענן את הדף ולהדביק במקום המתאים לאחר העריכות החדשות. ‏Setreset • שיחה 10:25, 25 במאי 2013 (IDT)

בתורת השדות אין באמת חלקיקים רק הפרעות בשדה ולכן להגיד שחלקיקים עושים אינטראקציה זה לא תיאור מדויק. אם אתה מתכוון שהצומת של דיאגרמת פינמן זה אינטראקציה אז זה כבר ממש לא בכיוון. לגבי הניסוי וזה שלא שמו גלאי, שים לב שמטרת הניסוי המקורית היא רק לבדוק אם יש התנהגות גלית ולא אפקטים של מדידה במכניקת הקוונטים. כדי לראות התנהגות גלית מספיק לחסום סדק אחד. זה נכון שהרחיבו את הניסוי לשימוש בגלאים בסדקים אבל זה יותר ניסוי מחשבה בשלב זה. ירון ק. - שיחה 15:45, 25 במאי 2013 (IDT)

היי, מה זא רק ניסוי מחשבה, זה קרה במציאות לא?Meni111 - שיחה 17:07, 26 במאי 2013 (IDT)

עשו את הניסוי, אבל לא עם הגלאים מהסוג ששאלת עליו. ירון ק. - שיחה 07:24, 27 במאי 2013 (IDT)

אל תחסוך אחי, עם איזה גלאים עשו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש המון וריאציות לניסוי הזה. אם אתה מתכוון לניסוי המקורי אז יש גלאים רק בסוף, ב"מסך" איפה שרואים את תמונת ההתאבכות. ירון ק. - שיחה 09:39, 31 במאי 2013 (IDT)

ואלה שבסוף על המסך, הם שגרמו ל"פונקציה" לקרוס? לאלקטרון/פוטון להתנהג כמו חלקיק ולא כגל? Meni111 - שיחה 22:01, 1 ביוני 2013 (IDT) תודה

לא, הם אלה שבהם רואים "התנהגות גלית" (תמונת התאבכות) או "התנהגות חלקיקית" (אין תמונת התאבכות). ירון ק. - שיחה 09:10, 3 ביוני 2013 (IDT)

היי ירון, תודה על התשובות. יש משהו שאני לא מבין, הניסוי מפורסם גם בגלל שמה שחשבו שהם ""רק"" חלקיקים יכולים להתנהג כגלים. אבל גם מפני שכשיש "אפקט" של צופה/בוחן/גלאי זה "חוזר" להתנהג כחלקיק. עכשיו חשבתי כבר שאני לא מעודכן לגמרי, אז נכנסתי לערך של הניסוי בויקיפדיה ותראה:

פה כתוב התקנת גלאי על אחד הסדקים ויש תוצאה.Meni111 - שיחה 20:21, 3 ביוני 2013 (IDT)

אני שמח שקראת את הערך אבל נראה לי שקצת איבדת את קו הדיון. אז לסיכום: 1. בניסוי המקורי לא היו גלאים על הסדקים 2. ביצעו המון וריאציות על הניסוי וכל אחת ראויה לדיון ארוך על תצורת הגלאים והמשמעות של התוצאות שלה 3. באף ניסוי לא ביצעו באמת מדידה ללא הריסה של פוטון

ועוד שתי הערות: א. שים לב שאתה לא נותן משמעות שגויה למילה "תוצאה", גם כשמתארים ניסוי מחשבה אפשר לדבר על "תוצאה" ב. לגבי הסיבות למה הניסוי מפורסם, זה קצת יותר מורכב, אבל עיקר העניין נוגע לדואליות גל-חלקיק וניתן להגיד, במובן מסוים, ששאר האפקטים נובעים מכך. ירון ק. - שיחה 08:44, 5 ביוני 2013 (IDT)

שאלה באופטיקה (קיטוב)

נניח מעבר של קרן אור בממשק לינארי של שני חומרים. מה זה ME ומזה זה MT? מה זה $r_{s},r_{p}$? אני כל הזמן מתבלבל. 79.177.217.126 12:15, 24 במאי 2013 (IDT)

א. אתה כנראה מתכוון ל-TE mode ול-TM mode. הראשון מתייחס לגל אלקטרומגנטי שאין לו רכיב שדה חשמלי בכיוון התקדמות הגל, ולכן - Transverse Electric mode, כלומר השדה החשמלי כולו רוחבי (ז"א ניצב לכיוון התקדמות הגל). באופן דומה, השני מתייחס לגל א"מ שאין לו רכיב שדה מגנטי בכיוון התקדמות הגל (Transverse Magnetic mode).

ב. לגבי r_p ו-r_s, מוטב שתצטט את הטקסט המקורי כדי לראות את מלוא ההקשר. בנצי - שיחה 14:30, 25 במאי 2013 (IDT)

לגבי ב': אני משער שסימונים אלה קשורים לחוקי פרנל. הראשון מתייחס למצב בו וקטור הרכיב החשמלי מקביל למישור הכולל את הקרן הפוגעת, הקרן המוחזרת והקרן הנשברת; השני מתייחס למצב בו הרכיב החשמלי ניצב למישור זה. בנצי - שיחה 16:18, 25 במאי 2013 (IDT)

אופטיקה: שבירה והעברה

יש פה עם פיתרון שאותו אני לא מבין. קודם כל, יש לי בעיה עם זה שהפאזה יוצאת מדומה. השורש נותן מספר מדומה טהור ואני לא מבין מה המשמעות של זה. שנית, אני לא לגמרי מבין מאיפה באות הנוסחאות שלתוכם הם מציבים. אתם יכלים להראות איך מגעים לזה (אני יודע מה זה מקדמי פרנל)? 79.177.217.126

א. מאיזה ספר לקוח דף השאלות שאתה מביא ?

ב. מה הבעיה עם מופע מדומה ?

ג. תוכל לראות פיתוח מפורט שלהם בחוקי פרנל (אכן, מקדמי פרנל), שהזכרתי גם בתשובה לשאלתך הקודמת. בנצי - שיחה 16:23, 25 במאי 2013 (IDT)

א. אני לא יודע אם זה ספר בכלל. זה שיערי בית שנתנו בי לציין מקור.

ב. בעיה היא הנוסחה האחרונה. אם מצבים שם מספר מדומה אז מקבלים פונקציה לא מחזורית. 79.177.202.144 18:52, 26 במאי 2013 (IDT)

שאלה באלקטרומגנטיות

נתון גליל עם מגנטיזציה M בכיוון ציר הגליל (נניח Z). אורך הגליל הוא L ורדיוס R (הכל סופי). איך מוצאים את השדה לאורך ציר ה-Z (בתוך הגליל ומחוצה לו)? 79.177.202.144 14:20, 25 במאי 2013 (IDT)

אסלה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

שאלה בקשר לאסלה: איך המיכל של האסלה יודע להתמלא עד לגובה מסויים ולא נשפך מלמעלה (או לחילופין לתוך האסלה ברגע שמתמלא עד אפס מקום)). ברור שיש לחץ קבוע של צנרת המים החיצונית. איך זה מגיע לשיווי משקל? 79.177.202.144 15:17, 25 במאי 2013 (IDT)

יש במכל ההדחה מצוף הניתן לכיול שסוגר שסתום כניסת מים בהגיעו לגובה הנדרש. חזרתי • ∞ • שיחה 15:29, 25 במאי 2013 (IDT)

ליתר דיוק, בקצהו האחד של המנוף יש מצוף, ובקצהו השני הוא מחובר למנגנון שסתום הניתן לויסות. כשהמיכל ריק, המצוף למטה (כבידה) והשסתום פתוח, כך שמים זורמים אל המיכל. עם עליית המצוף כתוצאה מציפה עפ"נ המים המתמלאים, השסתום הולך ונסגר בהדרגה. בגובה מסוים שנקבע מראש, השסתום נסגר לחלוטין, והמים מפסיקים למלא את המיכל. בנצי - שיחה 15:43, 25 במאי 2013 (IDT)

זיהוי חרקים

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

רדאר משטרה, דופלר

התמונה משמאל

לא ממש הבנתי איך הפגיעה של הקרן ברכב המתקרב אלי משנה את התדר של קרינה ( אני יכול להבין אפקט דופלר לפי התמונה משמאל. 79.177.202.144 22:20, 26 במאי 2013 (IDT)

לפי אפקט דופלר כששני גופים מתרחקים תדירות הגל שנקלטת קטנה יותר מתדירות השידור.

מה שקורה זה שהגל פוגע בעצם שזז (ואז התדירות משתנה פעם אחת) ואז מחוזר (ולכן משתנה פעם שניה).

אם אתה רוצה דוגמה מוחשית, תחשוב שיש מישוה נייח, ומישהו שמתרחק ממנו במהירות 10 קמ"ש.

האדם הנייח שולח כל שעה יונת דואר שעפה במהירות 20 קמ"ש, היא מגיעה למי שמתרחק ממנו, ומייד חוזרת. כל כמה זמן תחזור יונה לאיש הנייח? eman • שיחה • ♥ 23:23, 26 במאי 2013 (IDT)

המראה של היונים שעפות וחוזרות הוא ממש חמוד, בעיקר אם מריצים את זה במהירות יותר גדולה מ-20 קמ"ש. הערה בביולוגיה: יוני דואר עפות רק למקום המוצא שלהן. הן לא עפות הלוך וחזור. אפשר להחליף את היונים בקבוצה של כלבים שרצים בין שני האנשים. 80.230.23.140 23:06, 27 במאי 2013 (IDT)

שתמש בקומן סנס, זה לא קשור לתדר, אלא לזה שנשלח אות שפוגע ברכב ואם אות אחד נשלח וחזר אחרי 5 שניות וזה אחריו חזר אחרי 4 שניות, אפשר לדעת שהעצם/אוטו מתקרב ולהפך. אני לא רואה אפשרות שקרן אלקטרומגנטית תשתנה בתדר במידה כזו שיהיה אפשר לזהות כשמדובר ב 100 מטר לעומת למשל מה שקורה עם הסחה לאדום עם קרניים ביקום הרחב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"קומן סנס" ? עדיף כבר Sekhel Yashar, לא ? בנצי - שיחה 23:40, 30 במאי 2013 (IDT)

80.230.23.140 13:34, 2 ביוני 2013 (IDT)

חוג שלמים באלגברה

אם $O_{5}$ הוא חוג השלמים של $Z[{\sqrt {5}}]$, ובפרט מוכל בו, איך יתכן שיחס הזהב שייך לראשון אך לא לשני? (שהרי אינו ניתן להצגה כ-$a+b{\sqrt {5}}$). (לא מצאתי מידע רלוונטי בוויקי). 46.117.105.50 09:34, 29 במאי 2013 (IDT)

${\mathcal {O}}_{5}$ הוא חוג השלמים של השדה $\ \mathbb {Q} [{\sqrt {5}}]$, ולא של החוג שציינת. הוא שווה ל-$\ \mathbb {Z} [{\frac {1+{\sqrt {5}}}{2}}]$ המכיל ממש $\ \mathbb {Z} [{\sqrt {5}}]$. עוזי ו. - שיחה 09:43, 29 במאי 2013 (IDT)

מימד מרחב רביעי

האם יש איזשהו מחקר רציני על מימד מרחב רביעי (לא מימד הזמן)? לא מחקר מתמטי טהור (שבו אין שום בעיה לעשות גם מימד אינסוף) אלא מחקר פיזיקלי? ולא משהו אזוטרי של "מיסטיקה קוונטית" וכדו', אלא מדע של ממש. 79.176.190.169 11:52, 31 במאי 2013 (IDT)

אני יודע שתורת המיתרים מניחה את קיומם של ממדים נוספים. (10 או 25, תלוי אם לפי תורת המיתר הבוזונית או לפי תורת העל-מיתר). בערך יש גם פסקה תורת המיתרים#איך זה מסתדר עם העולם הארבע ממדי שלנו?. הכוונה ב"ארבע מימדי" בהקשר זה היא לשלושת המימדים ומימד הזמן. כמובן שכל המחקר בתורת המיתרים הוא תיאורטי בלבד, ואין לו שום ראיות במציאות, או מסקנות הניתנות לבדיקה. בלנק - שיחה 11:06, 11 ביוני 2013 (IDT)

אם הבנתי נכון, תורת היחסות הכללית מניחה את קיומם של מימדי אורך נוספים ומסבירה בעזרת הנחה זו טוב יותר את מסלולי כוכבי הלכת, בהשוואה לתורות קודמות. היא גם מסבירה הבדלים במדידות זמנים בשעונים שונים וכך היא מחזקת את השערת קיום מימדי אורך נוספים. עִדּוֹ - שיחה 18:39, 18 ביוני 2013 (IDT)

פונקציות טריג: tan ו-arctan

אני קצת נבוך לשאל, אבל מסתבר שהטריג' שלי ממש חלשה. אז הנה...
שאלה: מדוע הזהות למטה נכונה?

$tan\left[tan^{-1}\left({\frac {3}{4}}\right)+tan^{-1}\left({\frac {2}{3}}\right)\right]={\frac {tan\left[tan^{-1}\left({\frac {3}{4}}\right)\right]+tan\left[tan^{-1}\left({\frac {2}{3}}\right)\right]}{1-tan\left[tan^{-1}\left({\frac {3}{4}}\right)\right]\cdot tan\left[tan^{-1}\left({\frac {2}{3}}\right)\right]}}$

תודה מראש, דוד הירושלמי - שיחה 16:40, 31 במאי 2013 (IDT)

כי לכל x,y מתקיים $\ \tan(x+y)={\frac {\tan(x)+\tan(y)}{1-\tan(x)\tan(y)}}$ (הזהות הזו, בתורה, נובעת מנוסחאות דומות לסינוס ולקוסינוס של סכום זוויות). עוזי ו. - שיחה 16:43, 31 במאי 2013 (IDT)

עוזי, תודה רבה.
אני נזכר במעומעם בזהות הזו כעת. דוד הירושלמי - שיחה 17:01, 31 במאי 2013 (IDT)

טרמפ: מהן הזהויות שאני באמת צריך

אם אנחנו כבר כאן. תמיד הייתי חלש בזהויות טריג (ללא נוסחאון, אני כנראה זוכר רק את משפט הסינוסים ומשפט פיתגורס).
הדבר היה לי לרועץ במשך שנים, ותמיד העמיד אותי נבוך, אל מול בעיות פשוטות יחסית.
מהי קבוצת הזהויות שהכי "יעיל" לזכור בע"פ?
ביעיל אני מתכוון למשהו כמו "ערך לזהות" (על משקל ערך לכסף).
ברור שלדעת את כולן זה לא יעיל, ומצד שני ברור שצריך קצת יותר ממשפט הסינוסים.
כמה זהויות ואילו כדאי לדעת על-פה?
דוד הירושלמי - שיחה 17:06, 31 במאי 2013 (IDT)

יש נוסחת פלאים שהופכת את כל השאלות הטריגונומטריות בנעלם אחד לבעיות שגרתיות בביטויים אלגבריים: סמן $\ t=\tan(x/2)$, אז $\ \cos(x)={\frac {1-t^{2}}{1+t^{2}}}$ ו- $\ \sin(x)={\frac {2t}{1+t^{2}}}$. עוזי ו. - שיחה 17:29, 31 במאי 2013 (IDT)

עוזי, בא לי לנשק אותך. זה אחד הדברים הכי-הכי מועילים שאמרו לי במתמטיקה. ברצינות גמורה. דוד הירושלמי - שיחה 01:18, 1 ביוני 2013 (IDT)

לדעתי בתור מינימום צריך לדעת להגיע בעל פה לכל הזהויות שבדף הנוסחאות לבגרות. זה תלוי ביכולת שלך לפתח אותן אחת מהשניה. אני זוכר סט בסיסי שמתוכו אני יכול לפתח את כולן, משהו כמו עשר נוסחאות בסיסיות. ‏Setreset • שיחה 17:30, 31 במאי 2013 (IDT)

תודה, נשמע הגיוני ומועיל דוד הירושלמי - שיחה 01:18, 1 ביוני 2013 (IDT)

דירוג מטריצות

איך אפשר להראות שדירוג מטריצות לא משפיע על מרחב הפתרונות ועל המרחב שנפרש ע"י וקטורי העמודות? ואם אפשר, גם הסבר אינטואיטיבי. תודה, 94.159.141.135 17:54, 31 במאי 2013 (IDT)

הסבר אינטואיטיבי מאוד: כשמחברים משוואות, מכפילים אותן בקבוע, או מחליפים את הסדר בינהן, הפתרונות שלהן לא משתנים. דניאל • תרמו ערך 18:12, 31 במאי 2013 (IDT)

א. זה לא רק אינטואיטיבי - זה בדיוק מה שזה.

ב. מעניין שההצגה המטריציונית נראית מופשטת, כאשר למעשה היא מפשטת את הצגתן של בעיות רבות. בנצי - שיחה 20:00, 31 במאי 2013 (IDT)

חשבון טנזורים. שאלה של מתחילים

נתון ש${{A}_{\alpha \beta }}{{u}^{\beta }}$ ווקטור קווריאנטי לכל ווקטור קונטראווריאנטי $u^{\beta }$ ואני צריך להוכיח ש${{A}_{\alpha \beta }}$ הוא טנזור.

אני לא מבין ברמה הקונספטואלית מה נתון ומה אני צריך להוכיח. אני יודע שווקטור קווריאנטי עובר טורנספורמציה כך: $dx{{'}_{\alpha }}={\frac {\partial {{x}^{\beta }}}{\partial x{{'}^{\alpha }}}}d{{x}_{\beta }}$, אבל כל זה נראה לי כמו אוסף סימנים ואותיות ואני לא בטוח שהם רלוונטיים לשאלה... התוכלו לעזור לי? Corvus,(שיחה) 14:25, 1 ביוני 2013 (IDT)

הערך טנזור מכיל את הגדרת הטנזור, וזה מה שצריך. ‏Setreset • שיחה 14:52, 1 ביוני 2013 (IDT)

קראתי אותו לפני פתיחת השאלה. לצערי, אני עדיין לא מבין מה השאלה שלי מבקשת ממני לעשות. נפרק את השאלה לחלקים יותר קטנים.

1. מה זהו אומר "להוכיח שמשהו הוא טנזור"?
2. מה נתון לי המידע ש${{A}_{\alpha \beta }}{{u}^{\beta }}$ קווריאנטי?
3. מה נתון המידע ש $u^{\beta }$ קונטראווריאנטי? Corvus,(שיחה) 15:02, 1 ביוני 2013 (IDT)

להוכיח שמשהו הוא טנזור זה אומר להוכיח שהוא מקיים את הגדרת הטנזור. מתוך הערך:

"בפיזיקה טנזור הוא מערך רב-ממדי של רכיבים המייצגים גודל פיזיקלי שיש לו טרנספורמציה מוגדרת תחת שינוי קואורדינטות"

וגם

"הכללה לטנזור מדרגה כלשהי (עם מספר אינדקסים עליונים m ומספר וקטורים תחתונים n) היא מיידית. למשל, עבור טנזור-(1,2) כלל המעבר בין קואורדינטות הוא

$\!{B'}_{\nu \lambda }^{\mu }={\frac {dx^{\prime \mu }}{dx^{\alpha }}}{\frac {dx^{\beta }}{dx^{\prime \nu }}}{\frac {dx^{\gamma }}{dx^{\prime \lambda }}}B_{\beta \gamma }^{\alpha }$"

לדעתי צריך לבצע טרנספורמציה על המשוואה המקורית הנתונה ולשחק איתה עד שמקבלים טרנס' שתואמת להגדרת הטנזור. כשאומרים שוקטור הוא קו או קונטרה זה אומר איך הוא עובר טרנס' (מה הוא שווה אחרי טרנס'). ‏Setreset • שיחה 15:29, 1 ביוני 2013 (IDT)

כנראה החוסר הבנה שלי יותר עמוק. אולי אני לא לגמרי מבין את המושג טרנספורמציה בהקשר הזה. מה הזה אומר טרנספורמציה (אני מניח שטאג למעלה מייצג משהו שעבר טרנספורמציה?). למה בכלל יש גזירה ב"טרנספורמציה" ומה זה אומר לדוגמה ${\frac {dx^{\beta }}{dx^{\prime \nu }}}$? גזירה של רכיב לפי רכיב? לא ברור. Corvus,(שיחה) 15:39, 1 ביוני 2013 (IDT)

יכול להיות שחוסר ההבנה באמת יותר עמוק. לומדים את הדברים האלו בקורס יחסות כללית (באריכות) או אלקטרודינמיקה (באופן שטחי וטכני). מדובר על טרנס' קווריאנטית: Covariant transformation, הערך באנגלית מכיל את המידע. אם אתה באחד מהקורסים הללו ונתנו את השאלה הזו, אז אפשר לדרוש שיעור יותר מסודר על הנושא, בקורס יחסות המבוא המתמטי אמור בכל מקרה להיות חצי מהקורס. ‏Setreset • שיחה 18:54, 1 ביוני 2013 (IDT)

אני מציע שתשאיל מהספריה את הספר "אנליזה וקטורית" של מורי שפיגל מסדרת שאום. הספר מכיל גם תאוריה בסיסית והרבה תרגילים פתורים בנושא טנזורים. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 18:57, 1 ביוני 2013 (IDT)

כוונתך "שתשאל". בנצי - שיחה 21:34, 1 ביוני 2013 (IDT)

שבירה

הבנתי את המלצה לא לנסות ללמוד משאלות נקודתיות אלא לקרוא בספר באופן מסודר. הלכתי על לנדאו-ליפשיץ, תורת השדות. עד כאן הבנתי ש4 ווקטור אפשר לכתוב באופן קונטרה שזה $A^{l}=(A^{0},A)$ או קו שזה $A_{l}=(A^{0},-A)$ כאשר הרכיב הראשון הוא הזמני והשני הוא ווקטור תלת מימדי רגיל ומתקיים ש$x^{l}x_{l}=c^{2}t^{2}-r^{2}$ כמו שלורנץ אוהב. ואחרי זה אני כבר לא מבין. באותו העמוד (15 בגרסה האנגלית אם מישהו מחפש) הוא מגדיר 4-טנזור מדרגה שניה בתור $A^{lk}$ בתור 16 ערכים ש"עוברים טרנספורמציה כמכפלת הרכיבים של זוג 4-ווקטרים". ואז אומר שישנם 3 הצגות: קו, קונטרה ומעורבת שאלו $A^{kl},A_{kl},A_{k}^{l}$. פה כבר איבדתי אותו. מה זה ה2 אינדקסים? מה כל אחד מהם מייצג? בהמשך הוא גם מראה כמה דוגמאות שאותם אני גם לא מבין: $A_{00}=A^{00},A_{0}^{1}=A^{01},A_{1}^{0}=-A^{01}etc.$

אני מבין עד לרגע שהוא עובר לדבר על 4-טנזור. אז זה מספיק להיות ברור. Corvus,(שיחה) 20:00, 1 ביוני 2013 (IDT)

הדוגמאות שכתבת למעלה הן רק דוגמאות לוקטורים קו- וקונטרה-. הפואנטה היא ההגדרה שלהם. הם מוגדרים על פי תכונות הטרנספורמציה, שהיא ה-' שהופיע למעלה. ‏Setreset • שיחה 20:09, 1 ביוני 2013 (IDT)

אני עדיין לא מבין את הרעיון של 2 אינסדקים (מה זה A עם אינדקס תחתון וגם לעליון? מה זה שני אינדקסים עליונים? מה המשמעות של המספרים 0 ו1?). אני לא מצליח לאתר את החוקיות (למה לדוגמה $A_{1}^{1}=-A^{11}$). Corvus,(שיחה) 20:17, 1 ביוני 2013 (IDT)

מאינדקס תחתון לעליון עוברים באמצעות מטריצת המטריקה, g, כמו שכתוב בערך טנזור#דרגת הטנזור והמרת טנזורים. אני מציע לקרוא מבוא מסודר לכל צורת הכתיבה הזו, אפשר למצוא בספרי לימוד של יחסות כללית, וברשימות להרצאה כמו זו שבסוף הערך חור שחור (ניתוח מתמטי) של Valeria Ferrari. ‏Setreset • שיחה 20:33, 1 ביוני 2013 (IDT)

lbf

מה המקבילה המטרית למידה lbf, או לפאונד כמידה של כוח (force)? מה התרגום המדויק לעברית? תודה, קלונימוס - שיחה 23:43, 1 ביוני 2013 (IDT)

ניוטון ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:45, 1 ביוני 2013 (IDT)

א. לגמרי לא נכון. ליברה (או פאונד) היא יחידת מסה הנהוגה עדיין בארצות אנגלוסקסיות, השקולה ל-0.45 ק"ג בקירוב, ולכן ליברה-פורס (lbf) שקולה ל-4.45~ ניוטון, לפי $w=mg$.

ב. מבחינה מושגית, יחידת הכוח הטכנית המקבילה הנהוגה בארצות כמו ישראל היא קילוגרם-כח או קג"כ, אם כי אינה שקולה לה כמותית, בהתאם להסבר בסעיף הקודם. מלבד זאת, יחידת הכח ניוטון היא יחידת הכח המדעית, והיא נהוגה בכל מקום. בנצי - שיחה 12:47, 2 ביוני 2013 (IDT)

תודה לשניכם! קלונימוס - שיחה 20:43, 2 ביוני 2013 (IDT)

אלגוריתם שושלת מוטציות

במסגרת התיזה שלי אני מחפש מבנים שונים של מולקולות פשוטות יחסית(קונפורמציה (כימיה)), למולקולות הללו יש כ-60 קואורדינטות שמאפיינות אותן, כתוצאה מחישוב מתקבלים כ-200 מבנים ששונים רק במעט זה מזה. כרגע אנחנו עוברים על המבנים האפשריים אחד-אחד ומסווגים אותם לארבע-חמש קטגוריות של מבנים דומים וזה לא מאד יעיל. אני מאמין שקיימים אלגוריתמים פשוטים שניתן לממש כך שעל סמך דמיון/שוני בן הקואורדינטות השונות ניתן יהיה ליצור מעין גניאולוגיה שתחלק את 200 המבנים האפשריים למספר קטן בהרבה של קבוצות דומות. יש לי כמה רעיונות כיצד לממש את זה, אבל אם מישהו כבר עשה את זה לפני זה אפילו יותר פשוט... קצת חוט בכיוון יהיה מוערך מאד, שם לדוגמה של אלגוריתם יועיל מאד! Amirber - שיחה 12:06, 4 ביוני 2013 (IDT)

זו בעיה קלאסית ב-cluster analysis. אני מציע לך לאתר מאמר בתחום שבו אתה עובד שכבר הפעיל שיטות כאלה. עוזי ו. - שיחה 12:26, 4 ביוני 2013 (IDT)

נראה שזה המונח שחיפשתי, המון תודה!Amirber - שיחה 12:41, 4 ביוני 2013 (IDT)

נראה לי ששווה גם לעיין בערך בנושא זה. בנצי - שיחה 14:11, 4 ביוני 2013 (IDT)

תודה, זה באמת ערך מוצלח. ברגע שקיבלתי את מילות החיפוש הצלחתי למצוא מגוון מאמרים רלוונטיים ואפילו כלים מובנים של MATLAB בדיוק לצרכים האלו. תודה לכם עוזי ובנצי ותודה לך ויקיפדיה :} Amirber - שיחה 20:01, 4 ביוני 2013 (IDT)

אין עשן בלי אש

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

1. בתמונה הזאת, העשן הולך הצידה במקום למעלה, בגלל שהוא כבד מהאוויר, ובגלל שיש רוח. למה האש הולכת באותו כיוון כמו העשן? האם גם האש כבדה? האם העשן מושך איתו את האש הצידה? האם העשן בוער?

2. בסרט הווידאו שבתחתית האתר הזה, נראה כאילו חרוט העשן מסתובב סביב צירו. בנוסף, נראה כאילו יש מערבולות, שציר הסיבוב שלהן מאונך לציר החרוט. האם סיבובים אלו קיימים, או שזאת אשלייה אופטית, והעשן רק מתפשט במרחב, ללא סיבוב? 80.230.23.140 23:27, 3 ביוני 2013 (IDT)

עשן מורכב מחלקיקים, בדר"כ פיח אבל גם מחלקיקים אחרים ומולקולות בדרגות שונות של שריפה (תלוי בחומרים הבוערים, ובתנאי שריפתם). אש היא תערובת של גזים לוהטים בטמפ' מאוד גבוהות (מעל 1,000⁰C) המתקבלת בתהליך הכימי של התפרקותם של מולקולות חומרי המקור ויצירתן של אחרות, תוך פליטת אנרגיה רבה, כולל קרינה האופיינית לטמפ' של הלהבה. כדי שתתחולל התפרקות כזו יש צורך באנרגיית שיפעול ראשונית, וממנה התהליך מתגלגל מעצמו, דוגמת הצתת גפרור או להבה קיימת. חלקיקי עשן בטמפ' גבוהה דייה עלולים לפעול כגפרורים זעירים, עם כל המשתמע מכך. בנצי - שיחה 12:10, 4 ביוני 2013 (IDT)

טווח קליטה של אות רדיו

קראתי את הערך על "מערכת החיפוש והצלה העולמית".
מצוינים שם הפרטים הבאים:

1. משואת-רדיו תקנית משדרת בפרצים בעוצמה של 5W, למשך 0.5 שניה.
2. לווייני המסלולים הנמוכים נמצאים בגבהים 800-870ק"מ מעל פני הים.
3. בנוסף, למערכת יש לוויינים גאוסטציונרים בגובה של 35,786ק"מ.
4. תדר השידור של המשואות הוא "באזור" ה-406 MHz.
   בפועל, כל משואה משדרת באחד מכ-15 ערוצים (ברחוב של 3KHz כל-אחד), הפזורים בטווח 406-406.1 MHz.

מה שאני לא מבין כיצד אות UHF בעוצמה של 5W, מסוגל להיקלט בבירור לאחר כ-1,000 ק"מ, לא-כן-שכן לאחר 36,000 ק"מ.
מפעילי התכנית (קונסורציום עולמי, ש"מובל" על-ידי NOAA האמריקאית) אומרים שבאיזורי הכיסוי המרכזיים (כל מה שאינו סמוך לקטבים), האות מהמשואה יקלט כבר בפרץ הראשון על-ידי אחד מ-6 הלווינים הגאוסטציונריים.

בנוסף, יש לזכור שהמשואות הינן מכשירים ניידים, בעלי אנטנה לא גדולה במיוחד. כמו-כן, סביר להניח שגם ללוויין יש אנטנה יחסית מוגבלת (בניגוד לתחנת קרקע).
הכיצד? פעם שמעתי ששידור UHF של כמה ואטים בודדים יעבור רק כמה עשרות קילומטרים.
אשמח להסבר והפניות, דוד הירושלמי - שיחה 15:21, 4 ביוני 2013 (IDT)

דוד שלום

בשני העשורים האחרונים ראינו מהפיכה של ממש בטכנולוגיית "חילוץ אותות" (signal recovery). כל עוד הפיענוח הוגבל למערכות אנלוגיות היה גבול קשיח ליחס אות לרעש (SNR). מאז שהוזל, הוקטן וחוזק כוח העיבוד נפתח שדה חדש ולעת עתה נטול גבולות של חילוץ אותות דיגיטלי.זה בא לידי ביטוי במיליון תחומים - למשל הדיסק הקשיח במחשב שלך מכיל מליוני פעמים (או יותר, הידע שלי מיושן) יותר מידע בזכות טכנולוגיות אלו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:09, 4 ביוני 2013 (IDT)

אילן, תודה רבה. אנסה לקרוא על התחום. דוד הירושלמי - שיחה 01:57, 5 ביוני 2013 (IDT)

שאלה בקוונטים

(א) בטאו את הקשר בין האנרגיה הקינטית לבין האנרגיה הפוטנציאלית של חלקיק הנע תחת פוטנציאל: v(x) = x^n.

(ב) הציבו n = 2 כדי לקבל את הקשר עבור חלקיק הנתון לפוטנציאל הרמוני.

מי שיוכל לעזור, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני אוהב לענות על שאלות, כאשר נראה שהשואל התאמץ למצוא את התשובה ולא מצפה שאחרים יתאמצו בשבילו. עבור השאלה הזו אני מציע לפתור את משוואת שרדינגר. בהצלחה! ‏Setreset • שיחה 20:44, 6 ביוני 2013 (IDT)

במילים אחרות, נסה לפתור את הבעיה, ומתוך ההתנסות שלך יצוצו שאלות ותהיות ספציפיות - משם אתה בהחלט מוזמן לשאול. בנצי - שיחה 22:41, 6 ביוני 2013 (IDT)

שאלה בפילוספיה בעיקר

האם ניתן להוכיח באופן לוגי את הטענה "ישנם חוקי טבע"? Corvus,(שיחה) 20:40, 6 ביוני 2013 (IDT)

מה זה להוכיח באופן לוגי? לרוב הכוונה להראות שטענה מסוימת נובעת מהנחה מסוימת תחת כמה כללי גזירה מקובלים. אבל במקרה שלנו נדמה ש"ישנם חוקי טבע" היא בדיוק ההנחה שאנחנו רוצים בשביל להסיק דברים אחרים. דניאל • תרמו ערך 21:01, 6 ביוני 2013 (IDT)

זו הנחת יסוד של המדע (ואי אפשר לעשות מדע בלי). אבל האם אפשר לקחת הנחות יותר בסיסיות (כגון "אני חושב, משמע אני קיים") ומהם להסיק שקיימים חוקי טבע? Corvus,(שיחה) 21:07, 6 ביוני 2013 (IDT)

דייויד יום הראה באופן מאוד יפה שאי אפשר. (אני לא בטוח שזאת המילה האחרונה בעניין. יכול להיות שאיזה פילוסוף שבא אחריו טען שדווקא אפשר.) קודם הוא הראה שכל טענה שאנחנו חושבים עלייה מבוססת למעשה על ניסיון העבר (אני רואה שהשמש זורחת כל יום, אז אני מניח שהיא תזרח גם מחר) ואז גם הראה שכל הרעיון הזה של "לגזור מסקנות כלליות על בסיס דוגמאות שראית" גם הוא מבוסס על ניסיון העבר. כלומר: גם ההנחה ש"אם עשיתי פעולה אלף פעמים והיא הניבה אותה תוצאה אז ברוב המקים היא תניב את אותה תוצאה גם בפעם ה1001" מבוססת למעשה רק על ניסיון העבר. בגלל שעד עכשיו הטבע הנתנהג כאילו יש לו חוקים, ואפשר לגלות אותם ולהשתמש בהם, אנחנו מניחים שבאמת יש לו. מקווה שהצלחתי להסביר את התסבוכת הזאת. בלנק - שיחה 01:24, 10 ביוני 2013 (IDT)

לטעון שישנם חוקי טבע, פירושו, לטעון, שלפחות חלק ממה שמתרחש ביקום אינו מקרי. שהרי, אילו לא הייתה בטבע שום חוקיות שהיא, הכול כולל הכול היה מקרי. כעת נותר רק להוכיח, שישנם דברים כל שהם, שאינם מקריים. עִדּוֹ - שיחה 02:15, 10 ביוני 2013 (IDT)

לענ"ד עדו יש כמה טעויות בדבריך כי הם מבוססים על מונחים שהאדם קובע כפי הבנתו עד כה במסגרת מה שהוא מסוגל לתפוס ולהכיל. למשל החוקים הם אלה שהאדם הצליח לנסח ולהשתמש בהם בהגדרה כלשהיא. אבל זה שהאדם חושב שהחוק הוא כזה אין זה אומר שכך זה באמת בטבע. למעשה האדם השתמש ומשתמש גם בחוקים שידוע שהם אינם נכונים, רק בגלל שהוא מצא בכך תועלת מעשית. בכל אופן בעברית יש קשר מהותי בן המילה טבע לחוקיות. מי-נהר - שיחה 04:34, 10 ביוני 2013 (IDT)

משוואת שרדינגר

בהינתן פוטנציאל מהסוג $V(x)$ איך אני כותב משוואת שרדינגר במרחב התנע? 79.176.190.169 21:17, 6 ביוני 2013 (IDT)

באמצעות התמרת פורייה. בנצי - שיחה 20:47, 7 ביוני 2013 (IDT)

יחס הסגור

ניסוח מדוייק של השאלה:

"נתון הבסיס $\psi _{k}(x)=Bcos(kx)$. מה צריך להיות B כדי שבסיס זה יקיים את יחס הסגור במרחב k?"

אני לא מבין מה אני צריך לעשות בכלל. מה זה יחס הסגור ואיך הוא "במרחב k"? 79.176.190.169 22:23, 6 ביוני 2013 (IDT)

אני חושד בטעויות העתקה. עוזי ו. - שיחה 22:41, 6 ביוני 2013 (IDT)

לא סביר. השאלה במקור: פה. המרצה השתמש במושג "יחס הסגור" בהקשר אחר:

$\int dpV_{p}^{*}(r')V_{p}(r)=\delta (r-r')$

וכותב מתחת לזה שזה "יחס הסגור". )שורה לפני זה כתוב $V_{p}(x)={\frac {e^{ix/\hbar }}{\sqrt {2\pi \hbar }}}$ ) 79.176.190.169 22:55, 6 ביוני 2013 (IDT)

צריך לבצע את האינטגרל, לדרוש שיהיה שווה לדלתא, ולמצוא את הקבוע שיוצא מהמשוואה. ‏Setreset • שיחה 11:09, 7 ביוני 2013 (IDT)

ההתקדמות שלי בנתיים:

$\int dk\psi ^{*}(x)\psi (x)=\int _{-\infty }^{\infty }B^{2}cos(xk)(cos(x'k)dk={\frac {B^{2}}{2}}\left({\frac {sin((x-x')k)}{(x-x')}}+{\frac {sin((x+x')k)}{(x+x')}}\right)|_{k=-\infty }^{\infty }=$ ${\frac {B^{2}}{2}}\left(\left(\lim _{k\to \infty }{\frac {sin((x-x')k)}{(x-x')}}+{\frac {sin((x+x')k)}{(x+x')}}\right)-\left(\lim _{k\to \infty }{\frac {+{\frac {sin((x+x')k)}{(x+x')}}{sin((x-x')k)}}{(x-x')}}\right)\right)=$ ${\frac {B^{2}}{2}}\left(\left(\pi \delta (x-x')+\pi \delta (x+x')\right)-\left(\pi \delta (x-x')+\pi \delta (x+x')\right)\right)\equiv 0$

כלומר לכל B מקבלים שזה 0. לא הגיוני. 79.176.190.169 11:49, 7 ביוני 2013 (IDT)

אני לא סגור על המעבר האחרון, אבל בלפני אחרון נראה לי שצריך להיות פלוס בין האיברים ולא מינוס (מינוס אחד מגבולות האינט' ומינוס מתוך k-). ‏Setreset • שיחה 19:23, 7 ביוני 2013 (IDT)

חומר אפל בשביל החלב

האם יתכן שחלקיקי מסה אפלה ינוע במהירות של מעל 1000 ק"מ לשנייה בגלקסיה שלנו?

אל תענו "אנחנו לא יודעים כלום על מסה אפלה, אז הכל יתכן". זו שאלה יותר מקצועית ממה זה נראה. 109.65.220.3 21:51, 8 ביוני 2013 (IDT)

זה אפשרי בקלות. אם כיוון התנועה אקראי והחלקיקים פזורים די הצורך - יהיה קשה מאד לגלות אותם, מפני שאינטראקציית הכבידה היא החלשה ביותר. מובטח שהגילוי בטכנולוגיה הקיימת יהיה בלתי אפשרי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:41, 9 ביוני 2013 (IDT)

אנחנו יודעים לא מעט על מסה אפלה. אישית אני לא רגיל להסתכל על המהירות במספרים מוחלטים, אבל נראה לי שהמספר שנקבת בו בהחלט סביר. משה פרידמן - שיחה 22:44, 10 ביוני 2013 (IDT)

אירוויזיון

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

שתי שאלות: מידות וביולוגיה

1. המבנה של התא האאקריוטי גדול פי עשר מהמבנה של התא הפרוקריוטי, האם הגודל של התא הפרוקריוטי קשור למורכבות שלו (ביחס לתא האאקריוטי)? כלומר למה הוא גדול ביחס לתא האאוקריוטי?

2. קראתי בערך סנטימטר בויקיפדיה שדצימטר זה 10 בחזקת מינוס 1, סנטימטר זה עשר בחזקת מינוס 2, מילימטר זה עשר בחזקת מינוס 3, מיקרומטר זה עשר בחזקת 10 בחזקת מינוס 6, ננומטר זה עשר בחזקת מינוס 9. השאלה שלי האם יש איזו דרך קצרה לפתיחת הסימנים האלה במקרה שאני רוצה לדעת כמה זה בדיוק. לדוגמה, האם אני יכול לומר שעשר בחזקת מינוס אחד זה עשירית? סנטימטר זה עשר מאית כי זה עשר בחזקת 2? מילימטר זה אלפית כי זה עשר כפול עשר כפול עשר (עשר בחזקת שלוש)? מיקרומטר זה מליונית, כי זה עשר כפול עשר (6 פעמים, כלומר 10 בחזקת 6)? ננומטר זה מליארדית כי זה עשר כפול עשר במשך 9 פעמים? אם כן, אני חושב שהבנתי את הרעיון. 176.13.204.59 17:29, 12 ביוני 2013 (IDT)

"עשר בחזקת מינוס a" שווה לאחד חלקי עשר בחזקת a, כלומר עשירית בחזקת a. "עשר בחזקת a" הוא המספר 1 שאחריו a אפסים. למשל, "עשרת בחזקת מינוס 6" הוא אחד חלקי עשר בחזקת 6, כלומר 1 חלקי 1000000 שהם אחד חלקי מליון. לקידומות יש משמעות עצמאית וקלה לזכירה: "דצי" היא עשירית (השיטה הדצימלית היא ספירה בבסיס עשר), "מילי" היא אלפית (מלניום הוא אלף), "מיקרו" היא מליונית, "ננו-" - מליארדית. עוזי ו. - שיחה 22:54, 12 ביוני 2013 (IDT)

תודה עוזי, לאור ההסבר שלך עכשיו זה יותר מובן לי. אגב, יש לי שאלה נוספת בנושא על מנת שאבין אותו באופן מלא, כשאומרים שחיידק מסוים אורכו עד 3 מיקרומטר וחידק אחר אורכו 9 מיקרומטר, מי מהם גדול יותר? ההתלבטות שלי היא שיכול להיות שבגלל שהמספר (המקדם של המיקרומטר) גדל אז זה אומר שהוא חלק יותר קטן. מאידך, אני חושב שיכול להיות שכשהמספר גדל אז הוא מנה גדולה יותר מהמיקרומטר. איזו דרך נכונה? 176.13.111.43 23:56, 12 ביוני 2013 (IDT)

מיקרומטר הוא יחידת אורך, בדיוק כמו מטר או קילומטר. תשעה מיקרומטר הם תשע פעמים מליונית, ולא אחד חלקי תשעה מליון. לכן החיידק שאורכו 9 מיקרומטר ארוך כמו שלושה חיידקים מהסוג השני. עוזי ו. - שיחה 12:01, 13 ביוני 2013 (IDT)

1. חלקה הראשון של שאלתך זו סותר את חלקה השני. עפי"ר, אכן, תא איקריוטי גדול בהרבה מתא פרוקריוטי, כפי שכתבת בתחילת דבריך. תא איקריוטי גדול יותר, בשל מורכבותו,, הנובעת, בין היתר, מקיומו של שלד תא בתא מסוג זה, בניגוד לפרוקריוטי, ויותר מכך, בשל קיומו של גרעין אמיתי גדול, המכיל מספר רב של כרומוזומים המהווים את הדנ"א של האורגניזם שהתא האיקריוטי הוא יחידת הבסיס שלו, בניגוד לתא פרוקריוטי, דוגמת חיידק, לו דנ"א פשוט יחסית, המאורגן בצורה מעגלית. בנצי - שיחה 21:30, 14 ביוני 2013 (IDT)

התא האאקריוטי אכן גדול מאופן משמעותי ומורכב באופן משמעותי מהתא הפרוקריוטי. מעבר לזאת, התא האאקריוטי נוצר בחדירת פרוקריוטים מטיפוס אחד אל תוך פרוקריוטים מטיפוס אחר. לכן הוא מכיל בתוכו הרבה דברים מקבילים לפרוקריוטים (המיטורונדיות והכלורופלסטים שבתא האאקריוטי הם מקבילים ליצורים פרוקריוטים). לכן, בהחלט סביר שהתא האאקריוטי יהיה גדול מהפרוקריוטי. סביר, אבל אני לא בטוח כי זה מחוייב המציאות לכול התא האאקריוטי ולכול תא פרוקריוטי. למעשה, יש קוריוזים של תאי ענק פרוקריוטיים. עִדּוֹ - שיחה 22:15, 14 ביוני 2013 (IDT)

למה קוראים לתהליכים המתרחשים במיטוכונדריה בשם "חמצון"?

האם בגלל שמעורב בתהליך זה חמצן? או בגלל שבתרכובת יש חמצן? 176.13.204.59 17:53, 12 ביוני 2013 (IDT)

חמצן נקרא על שם החמצון, ולא להפך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצטער, לא הבנתי את התשובה 176.13.100.39 21:31, 12 ביוני 2013 (IDT)

התהליך הכימי חמצון (אוֹקְסידָציה) לאו דווקא דורש חמצן. לשם יש משמעות היסטורית בעיקר והוא בא מהמילה חמצן שבזמנה באה כמובן מהמילה חומצה. תשובה הישירה לשאלה שלך היא "קוראים לתהליך הזה חמצון כי מספר חמצון משתנה בתהליך והתהליך לא חייב להיות קשור לחמצן". Corvus,(שיחה) 21:42, 12 ביוני 2013 (IDT)