הערך שם חלש למדי. יש תפילות כאלו, אבל הן תמיד סביב התהליך, כלומר: בקשה מהמלאכים שיתפללו עלינו וכד', וגם זה שנוי במחלוקת . ייחוס כח עצמי למלאכים כישות שיש בידה להרע או להיטיב מצד עצמה היא עבודה זרה בשיתוף ואסורה ביהדות באיסור חמור. --שמש מרפא - שיחה01:53, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
דברי האלמוני מפתיעים, מכיוון שדתיים וחרדים רבים, שאינם פונים לתיווך של מלאכים, דווקא פונים לתיווך של בשר ודם (לדוגמה: לרבי מלובביץ, לרב קנייבסקי, ועוד). היית נוטה לחשוב שאם כבר יש גורם מתווך יעיל, זה יהיה מלאכים, הקרובים יותר לאלוהים, ולא דווקא בשר ודם. גם אותי זה מפתיע שזאת ההלכה. בברכה, דני Danny-w - שיחה11:02, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
ביהדות של היום יש פולחן קדושים. אבל שמעתי מלא מעט אנשים שמדובר בהתנהגות הגובלת בעבודה זרה, הכולל עליה לרגל לקבר של נחמן מאומן או השתטחות על קבר רשב"י. השאלה המעניינת היא האם מייחסים גם לישויות מיסטיות כמו מלאכים תכונות על-טבעיות והם יש מסורת של לפנות אליהם בבקשה לשיפור החיים.
כאמור, ההבדל הגדול זה האם מיחסים להם כח עצמי. לרב קנייבסקי ולרבי נחמן אין כח עצמי, אבל הפנייה אליהם מבוססת על כך שיש סיכוי רב יותר שתפלתם תתקבל מאשר לאדם מן השורה. אמנם, כשמדובר באדם מת יש בעיה נוספת של איסור דרישה אל המתים, ולכן ישנם דעות בהלכה שנוסח התפילה צריך להיות בזכות הצדיק הקבור ולא בפניה אל המת בעצמו. --שמש מרפא - שיחה13:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
קרא לזה איך שאתה רוצה. זאת ההתייחסות היהודית לעלייה לקברי צדיקים, חריגה ממנה יכולה להחשב לעבודה זרה במקרים מסויימים. אני לא חושב שנכון לקרוא לזה "פולחן קברי קדושים", כי ה"פולחן" לא מתייחס למתים עצמם.--שמש מרפא - שיחה14:57, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
עקרונית, עד כמה שהבנתי, היהדות מתייחסת לעליה לקברים וכדו' די בחשדנות. באופן כללי הרעיון הוא להתפלל לקב"ה שייענה לתפילה בזכות הצדיק, ולא להתפלל לצדיק עצמו (כתוב במשנה ברורה: "אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מה' שיתן לו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר.") אבל ברור שיש המון שיטות ודעות בנושא, כמו בכל דבר. יהודית1000 - שיחה - 💜22:58, 31 באוגוסט 2021 (IDT)
חלק מהבעיה בתפילה למלאכים זה המחשבה כאילו יש להם בחירה חופשית, מלאך הוא שליח שמוציא את רצון ה' לפועל ללא בחירה חופשית וכאשר מתפללים אליהם מראים כאילו כן יש להם בחירה מה לעשות, האדם לעומת זאת הוא היחיד שיש לו בחירה ולכן במובן הזה הפניה אל האדם היא פחות חמורה אך גם הפניה לאנשים ממש לא מוסכמת עורך20 - שיחה09:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
דווקא קמעות וכו' זה מגיע יותר ממקום של לשעבד כוחות ולא לבקש מהם שיעשו כרצונך ולכן זה פחות מניח רצון חופשי שלהם. במספר מקומות רש"י על הנביאים מפרש שאחת מטענות דור החורבן היתה שהם יודעים את שמות המלאכים והכוחות ובכך הם יכולים לשעבד אותם לרצונם ולהימנע מחורבן, כנגד זה הקב"ה עונה להם שהוא יכול לשלוט בשליטתם ולכן זה לא יעזור להם. עורך20 - שיחה10:46, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
ואלו דברי הרמח"ל בדעת תבונות:
"ואחרים חשבו להתחזק בכשפים וקסמים, ואחרים בידיעת מלאכי השרת ומשמרותיהם, כמ"ש במדרש (איכה רבה, פרשה ב, ב) שהיו אומרים לירמיהו, "אנא מקיף לה מיא אנא מקיף לה אשא"...וממה שצריך להאמין, הוא קרוב למה שהזכרנו עתה, והיינו שבהיות שהוא ית"ש אינו מוכרח במעשיו, על כן לא יוכל שום נברא להתחזק ולעשות נגדו, אפילו שישתמש מן החוקים והסדרים עצמם שהוא ית' חקק, כי הרי הוא עשאם, והוא יכול לשנותם ולבטלם כרצונו; והיינו (סנהדרין סז ע"א), "אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים", שזכרנו למעלה. שאף על פי שלפי סדרי המערכה העליונה שרצה הקב"ה וערך, הנה כשפים מכחישים פמליא של מעלה (סנהדרין שם), הנה כשהוא רוצה - מושל בכוחו ומבטלם, והיו כלא היו, ולא כשחשבו הפתאים שיוכלו להשתמש מכליו עצמם כנגדו ח"ו. הרי ראו כי שקר נסכם, לא לעזר ולא להועיל בם, הוא אדון כל, ואין זולתו." (דעת תבונות, לו)
צפריר, אתה טועה טעות יסודית: ביהדות אין פנייה אל חפצים או מתים. ייש שימוש בהם ככלי לקיום מצוות, ואמונות עממיות-יהודיות שונות גם משתמשות בקמעות שונות, זה לא פנייה אליהם ככוח עצמי או ככח בכלל. בסה"כ שימוש בחפצים ככלי ליטורגי, מצחיק לקרוא לזה "פנייה לאביזרים". לגבי פנייה אל המתים, יש להבחין בין איסור דרישה אל המתים שבפנייה אל המתים שיתפללו על החיים, שזה אכן שנוי במחלוקת, לבין ייחוס כח עצמי אל המת או אל המלאך ככח שבידו להרע או להיטיב, שזה כרוך באיסור [עבודה זרה בשיתוף]]. אכן לא תמצא בספרי ההלכה מי שיזהיר מתפילה כזו, כי זה היה פשוט ליהודים.--שמש מרפא - שיחה13:36, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
כתבת: „ייחוס כח עצמי אל המת או אל המלאך״. בשני המקרים יש פניה אל מלאך (או אל שד, שגם הוא כוח שאינו אלוהי). ויש פולמוס ניכר ביהדות נגד התפיסות הללו. Tzafrir - שיחה07:44, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
רק כעת ראיתי, כאמור לא מדובר על כח עצמי אלא רק על פנייה אליהם שיפעלו אצל הא-ל עבור בני האדם, ממש כפי שהאדם עצמו יכול לעשות, וגם זה שנוי במחלוקת.--שמש מרפא - שיחה00:13, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
אני לא מכיר מרחב טוב יותר ממרחב הערכים לדף הספציפי הזה אבל אני אנסה לשים אותו במרחב התבניות כמעין "פסאודו תבנית". בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה הוזמן המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר גוגל מצא ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ככלל המטרה העיקרית של הבריטים הייתה לצאת בשלום. הם לא רצו לסכן את עצמם בכניסה בין שני הצדדים הנצים. הם לאט לאט נטשו חלקים שונים של הארץ ולקראת הסוף התמקדו רק באבטחת ציר הנסיגה מירושלים ליפו. נדמה לי גם שבגלל פערי האיכות בינם לבין כל המיליציות שפעלו בארץ, לא הייתה לחימה מולם בגלל ההרתעה. במקרה של התקפת האצ"ל על יפו נוצרו נסיבות מיוחדות שאילצו את הבריטים להתערב, והם מנעו מחיילי האצ״ל להתקדם לתוך יפו (אך לא מנעו מהם להמשיך להחזיק בשכונת מנשייה שהייתה מיועדת למדינה היהודית לפי תוכנית החלוקה). Tzafrir - שיחה07:05, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
כשעושים למכשיר factory reset, האם הוא משתמש בהתקנה ששמורה במכשיר (ב ROM, או באיזו מחיצה לא נגישה), כך שעדכוני מערכת לא יהיו רלוונטים ויורדו מחדש (למשל במקרה שהיה עדכון שהורד בצורה פגומה)? (¯`gal´¯) - שיחה13:51, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
תלוי באיזו מערכת הפעלה. באנדרואיד זה פשוט עושה איפוס ל-data (מוכר בקהילה כ-"wipe data" מי שעושה את זה דרך הריקוברי) והקבצים ב-system לא משתנים. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:54, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
במקרה הזה הכוונה לאנדרואיד. אין דרך לעשות את זה? אז מה משיגים בזה שזה רק עושה מחיקה של נתונים אישיים? מוחק הגדרות ואפליקציות לא מובנות? (¯`gal´¯) - שיחה22:02, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
באנדרואיד הדרך היחידה לדרוס את ה-ROM ולעשות rollback זה לכתוב ישירות למחיצת ה-system - שמה יושבים הקבצים של מערכת ההפעלה עצמה. ללא רוט וללא OTA זה לא אפשרי, או לפחות - קשה מאוד. כאמור, factory reset רק עושה wipe למחיצת ה-data. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 22:06, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
למה זה מתוכנן ככה? זה אידיוטי. אם קורית תקלה בזמן עדכון, אז אין אפשרות להחזיר את המכשיר למצבו המקורי, ע"י התקנה שמובנית בטלפון? בכלל, נראה שזה לא אפשרי במצב שהטלפון לא עולה להתחבר אליו ממכשיר חיצוני כדי לחלץ את המידע מתוכו. בדסקטופ המצב שונה, לא? עם ה-UEFI, ממה שהבנתי, יש מחיצה נסתרת שמכילה את ההתקנה של מערכת ההפעלה. למרות שלא יצא לי להתעסק עם ה shell, ולנסות להבין איך עובדים עם זה, רק שיש אופציה כזו ב Windows, שפונה לזה, ואין לי מושג מה לעשות במקרה שאין גישה למערכת ההפעלה גם פה (עם ה BIOS היה יותר פשוט להבין. גם לעשות boot מהתקן חיצוני זו בעיה עם UEFI). אגב, גם במערכת הפעלה של טלוויזיות חכמות זה אותו סיפור? (¯`gal´¯) - שיחה22:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
ב-Windows זה עובד קצת אחרת: בדרך כלל במחשבי מותג יש מחיצה נוספת בשם recovery שמכילה את גרסת ה-Windows שבאה עם המחשב עצמה ואפשר לעשות rollback מיידי במקרה של עדכון תקול. במקרים אחרים, ל-Windows יש כלי recovery מתקדם יותר וכלי גיבוי נוספים כמו נקודות שחזור (כלי השחזור מערכת). מה שכן זה שאין לך גישה למערכת ההפעלה לא אומר שלא תיהיה לך גישה לקבצים והכל אבוד - כל עוד המכשיר עושה בוט (באנדרואיד - אם לא נגעת ב-bootloader ויש ריקוברי מתפקד) - אפשר להעביר את הנתונים לגיבוי צד שלישי (מחשב). לא פעם ראשונה שעשיתי בטעות בריק לאחד מהטלפונים שלי. או לצורך העניין אפילו בריק במחשב שלי (!!!). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 07:17, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
אובייקטיבית: אם באוכלוסיה בן כ-9 מיליון יש כ-7,000 נפטרים במשך תקופה של שנה וחצי, האם הדבר יכול להיחשב למגיפה? נראה כי מדובר בסיבת תמותה נדירה ביותר בארץ. וכמובן שמבצע החיסונים נכנס לתמונה.
אין לראות בשאלה זו המלצה, יעוץ לפעולה או הבעת עמדה. השאלה היא נטו: האם כמות הנפגעים בנפש מספיקה להגדיר מגיפה.
זה לא הטיעון של פרופ' יורם לס? אבל באמת, מה הפרמטרים לפיהם WHO קובע את זה? יש כאלו? או שרק מעצם זה שמדובר במצב חירום עולמי (שיש מי שמכנים "פאניקה". ולפחות בארץ יש עיסוק יתר, בעיקר בתקשורת, בנושא המגיפה, בהשוואה לעולם. טוב, פה יש גם צריכה מוגזמת של חדשות בכללי)? אם זה פשוט אומר שמדובר במחלה שהתפשטה על פני אזורים נרחבים בעולם, שזה מה שראיתי שהפתיח בערך "פנדמיה" מציין, אז גם מחלות מוכרות ועונתיות עונות להגדרה, גם כאלו שכבר יש להן טיפול, חיסון וגם כאלו שאינן מסוכנות או קטלניות, שאפילו לא נדרש טיפול רפואי מיוחד למי שנדבק, רק להימנע מלהיפגש עם אנשים כדי לא להדביק. גם ישנן מחלות מסוכנות שאין להן מענה מספק, כמו איידס. אני חושב שכזה הופץ בהתחלה (מתי זה היה, בשנות ה-80?), התייחסו לזה כאל מגיפה. אז לפי מה באמת נקבע שיש מגיפה? כי היו כאלו שליוו את האנושות עשרות שנים, גם יותר, ללא מענה רפואי (למשל אבולה). מה שכמובן אילץ לחיות עם זה ולא להשבית הכל (אז הייתה גלובליזציה? ואם לא, אז איך מחלות כאלו הופצו ברחבי העולם?). (¯`gal´¯) - שיחה21:51, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
הפרמטרים ההגיוניים הם למדוד את שיעור ההדבקה ללא אמצעי חירום, ואז את רמות הסיכון לתמותה, פגיעה ממושכת ונכות. לגבי פרופ' יורם לס, הוא אידיוט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה22:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
אבל הנתונים האלה לא קיימים, לא מדויקים, או משתנים עם הזמן עקב חוסר היכרות עם הנגיף והזמן המועט שהוא נמצא בקרבנו. טיעון מרכזי בקרב המומחים הוא שאין מספיק מידע ואין מספיק היכרות עם הנגיף. מה הכוונה ב"אמצעי חירום"? (¯`gal´¯) - שיחה22:37, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
ברוך הבא למציאות, בה אם תחכה לנתונים מדוייקים תכשל בכל תפקיד ניהולי שקיים. במקרה של אפידמיה, גם תהרוג הרבה מאד אנשים.
אם הנתונים הלא-מדוייקים מבהירים את הנושא - וזה בדיוק המצב - אין שום רציונל להמתין לנתונים מדוייקים ובינתיים לכרות קברים.
שיעור הדבקה - בין 30% ל 70% לוריאנט המקורי, מבוסס על מקרים רבים. גהוה הרבה יותר לוריאנט ההודי.
שיעור התמותה - בין 0.5% ל 4%, תלוי ביכולות מערכת הרפואה.
שיעור הפגיעה לטווח ממושך (לונג קוויד) - בין 8% ל 15%.
נתון תומך (היה מובן מאליו לכל מי שטורח לחשוב, אבל בכל זאת) שיעור התמותה מעל תמותת הרקע - בין 10% במדינות המפותחות ל יותר מ 30% בעולם השלישי.
למה אי אפשר לקיים דיון בלי שזה יגלוש למחוזות הללו, כאילו כל שאלה היא הטלת ספק במוסדות והטייה לכיוון הכחשת המגיפה. אתה העלית את הפרמטרים כנתונים. אני בסה"כ ציינתי שהנתונים משתנים כל הזמן, ולכן קשה להסתמך עליהם בקביעה הזו. גם באופן כללי, המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית. אולי גם ממחלות יותר מרוסנות. לכן הגיוני לשאול, וזה מה שהשואל המקורי העלה, איך קובעים שמדובר במגיפה. ברור שיש אינטרס לפעול לצמצום התחלואה וההפצה של המחלה, אבל זה לא בהכרח הופך את זה למגיפה, כמו דוגמאות למחלות אחרות שהן מידבקות וקטלניות, ועדיין האנושות חיה איתן, ולא מייחסת חשיבות עודפת להן. (¯`gal´¯) - שיחה23:59, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
זה שהצלחת להגיע מנתונים כאלו ל"מחלות אחרות שהן מידבקות וקטלניות, ועדיין האנושות חיה איתן, ולא מייחסת חשיבות עודפת להן" מעיד כאלף עדים לחוסר שיקול הדעת שמביא ל"גלישה למחוזות הללו". אתה מביט בעיניים למחלה שללא צעדים קיצוניים כגון הסגרים שהיו הייתה משכיבה כבר 30,000 אלף איש בבתי הקברות, וגם עם האמצעים והחיסונים כבר קטלה 7,000, ומפזם אמרי שפר. חסוך ממני את "למה אי אפשר לקיים דיון בלי שזה יגלוש למחוזות הללו". אין לי סבלנות למי שיש לו סבלנות למוות המוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה00:30, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
לגבי השטות "המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית", עשה בבקשה את החשבון: 50% נדבקים מ 7 מליארד איש, עם 4% תמותה - כי במגפות הקטלניות הקודמות לא היו האמצעים שמפחיתים מספר זה. עכשיו בוא וספר לי איך "המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה00:36, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
אתה לא יכול לדעת מה הייתה ההשפעה ללא הפעולות הדרסטיות האלו. מה גם שבארץ ממש לא הקפידו ולא אכפו, ויש מדינות שהחליטו לא לכפות שום סגר ומגבלות התקהלות. לגבי המדידה, לא אמורים לבדוק את הגדילה (באחוזים) בתמותה ביחס לזמני שגרה? גם ביחס לעתות של מגפות קודמות ביחס לדיון האם המגפה הזו פחות קטלנית. גם לא בכל מדינה יש נתונים או שלא מפרסמים. (¯`gal´¯) - שיחה16:18, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
גם איידס הוכרזה כפנדמיה. אבולה לא הוכרזה כפנדמיה בגלל שהצליחו להגביל את התפשטותה למספר מדינות. לפני 2014 גם לא הייתה מגפה: היו כמה התפרצויות מקומיות (העובדה שהצליחו להגביל אותן היה שילוב של מזל ושל עבודה טובה של אנשי הרפואה בשטח). Tzafrir - שיחה05:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
סיבת תמותה נדירה, אבל יותר מעשירית מהאוכלוסייה זוהתה כנשאית ויותר מאחד מ־500 חלו קשה, וכל זה עם טיפול רפואי משובח. בנוסף למונח פנדמיה, שווה גם לציין את המונח מגפה (אפידמיה) והתפרצות מחלה, שתי דרגות חמורות פחות. Tzafrir - שיחה18:07, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
אז אם נגיד מניחים בצד את כמות הנפטרים (שהופכת את הקורונה לסיבת מוות נדירה ביחס לנגיד מחלות לב, סרטן ותאונות): האם יש נתונים המשווים את כמות החולים במחלות נפוצות אחרות ביחס לקורונה? אני רוצה נתונים כמה שיותר אבייקטיביים. נגיד כמות חולי השפעת ב-2019 מול כמות חולי קורונה ב-2020. אבל יתכן שיש פה הטעיה תצפיתית לא קטנה: בדיקות קרוונה נפוצות מאוד-מאוד, בזמן שבדיקות שפעת לא נעשו באותה התדירות. אני רוצה למצוא איזה נתון כמה שיותר אבסולוטי.
אין לי מושג איך הגעת לזה. סרטן הוא כ 200 מחלות שונות, מחלות לב יש עשרות. קורונה היא מחלה אחת ויחידה שרמת התמותה בה כה גדולה שאתה צריך לצרף מחלות רבות על מנת להגיע למידת הקטלניות שלה. בחיאת זומזום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
אני צריך לשתות כוס מים ולהרגע. בשבוע האחרון אנשים שלא מסוגלים לעשות מעצבנים אותי יותר מהראוי, וכנ"ל . !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה10:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
שאלה משונה. וכי יש הגדרה מדעית למגיפה? אם זה נראה כמו מגיפה, הורג כמו מגיפה, מדבק כמו מגיפה ומקריס את שירותי הרפואה (בכפוף ליכולות) כמו מגיפה זו מגיפה. לא צריך שום ידע במתמטיקה, רק לא לברוח מהמציאות.--שמש מרפא - שיחה15:48, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
נתון אירוע חולי שלפחות לפי הערכות יכל להתפתח למגפה מהר ופעלו בצעדי מנע חריפים למניעת מגפה בגללו; מדובר על הפסקת התיירות הבינלאומית בלמעלה מ-90% ממדינות העולם לפחות, על בידוד מיליארדי אנשים, על האצת שינויים ארוכי טווח בצריכה מרחוק ועבודה מרחוק ועוד, כל זאת למשך תכף שנתיים ועדיין יש חולי רב בעולם שפוגע בכלכלות עד כדי שמדינות מדווחות עליו תכוף לארגונים עולמיים. מכאן אני מבין שיש מגפה גם אם היא חלשה מאחרות (מה שצעדי המנע שתיארתי עוזרים להסביר בפועל).
עד ה-01.10.21, תו ירוק תקף למחוסנים פעמיים לפחות (הוגדר בעבר תוקף עד סוף השנה, 31.12.21). החל מ-01.10.21, התו יהיה תקף לחצי שנה אחרי החיסון ה-3, או אם עברה עד חצי שנה מהחיסון ה-2. פרטים מלאים באתר משרד הבריאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
היי, סתם סקרן לדעת כמה משתכרת בחודש מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מאין מגיע הכסף (מתרומות נכון?..) ומדוע לא ראוי שהתפקיד יעשה בהתנדבות וללא שכר?
בעבר נמתחה ביקורת על מנכ"לי עמותות רבות ששותים את כספי התרומות ועושים לביתם. מקווה כמובן שזה לא המצב פה בוויקיפדיה, וכמובן שגם לא רוצה להכעיס אף אחד. ויקפדיה יקרה לליבי וכבר שקלתי בעבר תרומה כספית. ובכל זאת חשוב לי לדעת שהכסף לא הולך על משכורות מוגזמות ואירועים מטופשים.
שאלת בונוס: הרי שחלק מכספי התרומות מושקע בקידום החינוך בקרב תלמידי החברה הערבית (לפי אתר העמותה). מדוע שוויקימדיה ישראל, שהמיזם החשוב ביותר שלה הוא ויקיפדיה העברית, תטרח לקדם פעילות בערבית? נכון.. אמנם ויקימדיה ישראל פועלת לקידום החניוך בכלל החברה הישרלית, אך אין זה חוטא ממטרת ויקיפדיה העברית לשמש אינציקלופיה חופשית בקרב דוברי העברית? או שמא פעילות העמותה נגועה באג׳נדות פוליטיות?
אתה מערבב בין ויקיפדיה לויקימדיה. ויקימדיה היא העמותה, ויקיפדיה - אחד מהמיזמים. לא אותו גוף, וגם לא אותם אנשים. שאלות שנוגעות לויקימדיה בבקשה להפנות לויקימדיה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה02:19, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
ברור שאפשר. השאלה אם כדאי. מנסיון העבר הפרטי שלי כשהייתי צריך את קרן ויקימדיה, בקושי מצאתי בויקיפדיה אדם אחד עם קשר ממשי לקרן, וגם זה בלשון עבר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה10:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
ראשית, הניסוח "שאלות שנוגעות לויקימדיה בבקשה להפנות לויקימדיה" אינו מרמז למה כדאי אלא למה יאה ומה אינו יאה. שנית, אנשים שואלים פה על כל נושא שבעולם, ומי שיודע עונה. בשביל תשובה, מספיק אדם אחד שיודע, הנה, כמו צפריר למטה, למשל. 192.114.182.210:49, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
זוהי הוויקיפדיה העברית ולא הישראלית, אולם ויקימדיה ישראל היא הסניף הישראלי של קרן ויקימדיה וככזה מחויבת לפעול עבור ישראלים בישראל. ויקימדיה ישראל היא עמותה ישראלית. ככזו היא מחויבת לדווח לציבור הן על מטרותיה והן על פעילותה. עמותה מחויבת לדווח כחלק מהדו״ח השנתי שלה, בין הרבה מספרים שונים, גם את רשימת חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בעמותה. את כל דוחות העמותה אפשר למצוא בדף השקיפות. אתר גיידסטאר מקבל את המידע מדוחות שמגישות עמותות בפורמט המוזר שהן מחויבות ומנגיש אותו. הנה הדף שלהם על ויקימדיה ישראל (מקושר מהערך). הנתונים שם יותר נגישים. Tzafrir - שיחה04:51, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
לגבי ביצוע התפקיד בהתנדבות: אני בטוח שהעמותה תשמח מאוד אם מישהו/מישהי עם הכישורים הראויים יתנדב לתפקיד המנכ"ל (משרה מלאה, אאל"ט). וגם לשאר התפקידים שבתשלום. יש לך מועמדים? רלוונטי יותר מתמיד! עמית - שיחה18:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
יש דבר כזה? יש אולי מונח דומה שאני צריך לחפש את הערך שלו?
אני מחפש לקרוא רשימה של מוסכמות לא פורמליות במתמטיקה, כלומר מוסכמות שאינן "אקסיומות" בתורה לוגית מורכבת אלא דברים כמו "מוטב להציג רק שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית". בתודה.
אקסיומות אינן מוסכמות. אקסיומות לא פורמליות אין, ולגבי מוסכמות, אני מתאר לעצמי שיש - בכל מקרה, אני מציע שתשנה את הכותרת. 192.114.182.207:49, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
ניסיתי לשנות את הכותרת.
בסטטיסטיקה, מדגם של n=30 הוא "אינסופי". לפי המוסכמה הזו, בכתיבה מתמטית יש הרבה יותר מאינסוף מוסכמות. אבל במתמטיקה גופא, לא ברור לי למה אתה מתכוון. עוזי ו. - שיחה09:23, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
אני חושב שמה שאני מתכוון אליו זה דברים כמו:
במתמטיקה יום יומית עלינו להשתמש בשיטה עשרונית
טוב להוסיף פסיקים כאשר מציגים מספרים עשרוניים גדולים
במתמטיקה אין סוף בדרך כלל לא מייצג תופעה פיזיקלית וחופשי להחליט מתי לעצור במנייה
מוטב להציג רק שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית (כמובן, כבר ציינתי אך רק בשביל הרשימה)
כאשר פותרים תרגיל חיסור במאונך לעתים נצטרך לחסר את הספרה אחת מספרה מסויימת, להמיר את היחידה המחוסרת למספר עשר, לחבר את היחידה המומרת עם המספר שמימין ואולי גם לחזור על התהליך באופן סדור (אחרת לא נוכל לבצע פיתרון במאונך)
אולי אפילו "1+1 משמעותו 2 ולא 11" תהיה דוגמה למוסכמה "פרקטית" כזו (נכתב בשיא הרצינות)
כמובן אף אחד מה"משפטים" האלה איננו אקסיומה בתורה לוגית פורמלית אלא משהו שפשוט מסכימים עליו לא-פורמלית, ברמת ה"תורה שבעל פה" ורשימה של דברים כאלה אני אשמח לקרוא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש מוסכמות שונות בתחומים שונים. על כך שהפירוש של 1+1 הוא „חיבור של 1 ועוד 1״: זוהי מוסכמה מקובלת. כמובן שיש דרכים שונות לכתוב את זה (סימן שונה לפעולות החיבור, סדר שונה, ועוד). גם השימוש בפסיק לחלוקה של שלוש ספרות ונקודה עשרונית הוא מוסכמה שמשתנה בין ארצות שונות. לעומת זאת, ההתייחסות לאינסוף היא כבר פחות עניין של מוסכמה: בתחומים שונים מושגים שונים שקשורים לאינסוף מוגדרים היטב (לדוגמה: המונח העמום שלעתים נקרא „שואף לאינסוף״ מוגדר בצורה ברורה בלי להידרש למילה „אינסוף״. פרטים: בערכים מאותם תחומים). Tzafrir - שיחה11:14, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
ואגב, חלק מהדברים שציינת הם די פורמליים. במובן שלעתים ועדות מתכנסות לקבוע סטנדרטים מסוימים ויש להם משקל בפרסומים מדעיים. אם תרצה לסמן סכום לא על ידי אלא על ידי או תכתוב מספרים בבסיס הקסדצימלי בלי הצדקה ברורה לכך: המאמר שלך יפסל על ידי העורכים. הרבה מוסכמות כתיבה מתקבלות לאחר דיונים ממושכים ויש להן תוקף רשמי ועליך לשמור עליהם אם אתה רוצה שהקוראים יבינו אותך. Corvus,(Nevermore) 12:17, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
אפשר לתבוע ראש ממשלה אם הוא מתקשר לטלפון הפרטי שלי בהודעה מוקלטת לפי חוק הספאם?
הכינוי "חוק הספאם" מטעה, מכיוון שהתיקון לחוק לא מקיף את מגוון ההודעות שמכונות לפעמים "ספאם" או "דואר זבל". הוא לא מתייחס להודעות שאין להן מטרה פרסומית, וגם לא תקף לגבי ספאם שנשלח מחו"ל. — כלכליסט
"חוק הספאם" הוא כינוי פופולרי שהודבק לתיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים). התיקון מתייחס לדואר זבל הכולל פרסומת/הצעה לרכישת מוצר או שירות, וכן בקשת תרומות. המחוקק החריג מהחוק תכנים פוליטיים או תכנים שהופצו על ידי פוליטיקאים (ברור, הרי החתול שומר על החלב).--נדב - שיחה01:43, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
זה לא משהו שהמונרך קובע בצוואתו? למי להעביר את השלטון? כי זה לא חייב להיות גם הבן הבכור. יכול להיות בן טיפוחיו אחר של המלך. (¯`gal´¯) - שיחה20:48, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
לא יודע לגבי ערב הסעודית אך בבריטניה שינוי סדר ירושה קצת קשה יותר. אליזבת אמנם יכולה להחליט על דעת עצמה שינוי שיטת הירושה אבל לפי חוק וסטמינסטר היא תצטרך לאשר זאת בכל אחת מהדינות עליהן היא שולטת. בשנים האחרונות, לאור גילה המבוגר וירידה קלה בתמיכה במלוכה, הועלו הצעות שונות ובהן דילוג על צ'ארלס הלא פופולרי והמלכת ויליאם ישירות אחריה. אני חושב שזה קשה יותר ממנה שנראה והסיכוי שזה יקרה אפסי. ישנו גם התרגיל המפורסם שעשה חוסיין, מלך ירדן על ערש דווי כאשר ידע שבנו לא מוכר כמוהו ויהיה לו קשה להיות יורש עצר. לכן הוא הכריז עליו כיורשו רק לאחר שמצבו הבריאותי היה סופני. תוכל לקרוא עוד בערכים כמו סדר הירושה לכתר הבריטי והסכמת פרת'. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:33, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
סינגולריות חסרת ממימדים ולכן גם חסרת צורה, ובתכלס היא כנראה טעות במתמטיקה והיא לא באמת קיימת במציאות...
לא טעות ובטח לא במתמטיקה.
ממדי הסינגולריות היו אפס. זה אומר שהיא נקודה בלבד ולכן אין לה צורה. השקפה נוספת היא שממדי הסינגולריות הם אורך פלאנק. על אורך פלאנק לא ניתן למדוד דבר כך שגם אם מקבלים את הניחוש הזה, - לסינגולריות אין צורה.
קיום הסינגולריות הוא שאלה פיזיקלית ולא מתמטית. בפועל מדידות רבות מראות שהיקום מתרחב והולך. חוט דק מאד באורך קילומטר במרחב שבין גלאקסיות הולך ונמתח עם הזמן.
מביטים על מה קרה בעבר - ממשיכים את התהליך לאחור, ומגיעים לזמן בו אורך החוט אפס והמרחק בינו לבין כל דבר אחר ביקום גם הוא אפס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה17:48, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
"סינגולריות" הוא בעיקר מונח מתמטי. לרוב (בהפשטה ענקית) מדובר בחלוקה באפס. מכיוון שפיזיקה משתמשת בכלי הזה שקוראים לו מתמטיקה לצורך תיאור המציאות, אז בחלק מהנוסחאות אנחנו פוגשים בסינגולריות מתמטית. לרוב כשפוגשים בסינגולריות בפיזיקה זה אומר אחד מהשניים: (א) המודל המתמטי שבחרנו לא משקף נכון את המציאות (ב) אין לנו מושג מה קורה שם. שתי האופציות לא סותרות זו את זו....
רוב הסיכויים שהגעת למושג סינגולריות בהקשר של סינגולריות כבידתית וחורים שחורים, נכון? אז לרוב הכוונה היא לנקודה או איזור במרחב בו המשוואות הפיזיקליות שאנחנו מכירים לא תקפות. האם זה אומר שמתרחש שם משהו מיסטי? לא. זה אומר שהמודלים שלנו עדיין לא יודעים לחזות את ההתנהגות שם. ולשאלה שלך: אין משמעות לביטוי "חומר סינגולרי". אלא ישנו איזור במרחב המלא בחומר בו קיימת סינגולרית, שזה אומר במילים פשוטות "אין לי מושג מה הולך שם". כל אותם ה"צפיפות אינסופית" (אין דבר כזה) ו"גודל אפס" (גם לא) הם בעיקר ביטויים מילוליים לכישלון התיאור של חומר במצב קיצון כזה. Corvus,(Nevermore) 17:52, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
טעות או לא טעות, היא בטח לא כדור כי אין לה צורה בכלל...
אם כל החומר ביקום היה דחוס בעוצמה שאנחנו בכלל לא מבינים במקום אחד במרחב, אז למה שהיא לא תהיה כדור חומר מושלם במרחב?...
כדור הוא ניחוש טוב כמו כל ניחוש אחר. כמו שאילן כתב, הסינגולריות הראשיתית היא תוצאה של אקסטרפולציה של התפשטות היקום אחורה בזמן. אם מניחים שהיקום כיום הוא כדורי ושהתפשטות היקום היא הומוגנית (שתי הנחות שאין להן אישוש) אז מגיעים ל"כדור" בראשית. במציאות, מדידות רבות מאששות את זה ההיפותזה שהיקום היה משמעותית יותר צפוף בראשיתו. אבל אין שום עדויות לגבי הצורה הגיאומטרית של היקום הראשוני. ויותר מזה יש דיון שלעתים חורג לפילוסופיה של ממש לגבי כללי הפיזיקה בתקופות הראשונות של היקום.
אם תרצה מודל אחד כזה: היקום תמיד היה אינסופי ותפס את כל המרחב, כי היקום הוא המרחב עצמו ואין דבר (מקום או חומר) שלא נכלל ב"יקום". היקום הולך ומתרחב במובן שהמרחק בין כל שתי נקודות במרחב הולך וגדל עם הזמן. ניתן לדמות זאת לבלון מתנפח, אבל אני מעדיף לדמות זאת לסריג קובייתי כמתואר בתרשים כאן. אתה נמצא בנקודה p שמהותית היא זהה לכל נקודה מעליך, מתחתיך, משמאלך או מימינך. הסריג הזה אינסופי, כלומר לכל נקודה ונקודה יש עוד נקודה מעליה ומתחתיה.
עכשיו התצפיות מראות כי הסריג הזה נמתח, כך שהמרחק בין כל שתי נקודות קרובות הולך מL ל-L+l תוך כמה מיולוני שנים. זה מה שרואים. עכשיו, אם מניחים שהתנועה לא התחילה אתמול בלילה אלא נמשכה זמן רב, אז אפשר לחשוב הפוך: הקוביות הולכות ונהיות קטנות וצפופות יותר ככל שהולכים אחורה בזמן. ככה מגיעים לכך שהצפיפות הולכת ומתקרבת לאינסוף ככאשר המרחק מתקרב לאפס. שים לב שבמצב המתואר היקום ממשיך להיות אינסופי בכל רגע נתון, כלומר הוא אינסוף שהולך ומתכווץ, אבל תמיד ממשיך להיות אינסוף. "סינגולריות" בהקשר הזה היא הגבול בו צפיפות נקודות הופכת לאינסוף. ההתקרבות הזאת לגבול האינסוף היא כמו התקרבות לאסימפטוטה: העיקר הדיון הוא להתקרב בהבנה שלנו כמה שיותר קרוב ל"רגע" בו הציפות היא אינסוף. ושים לב שבמודל שתיארתי המרחב מחולק לקוביות ולא לכדורים.
עם אסימפטוטה אין בעייה - בכל רגע נתון מתקרבים יותר לסינגולריות, אבל אף פעם לא מגיעים אליה. כאן הבעייה היא שיש זמן סופי. נקודה בזמן אפס, בה כל המרחקים הם אפס (ולכן הרעיון שהזכרת, "תמיד אינסופי" שגוי). בבירור זה משהו שנמצא מחוץ לטווח הראייה של כל המודלים, ולו הפרועים ביותר.
אחת משתיים: היה , או לא היה. לא היה - צריך נימוק טוב מאד מתי ולמה האקסטרופולציה-לאחור נבלמת. איזשהו נימוק טוב לקיום צנזורה קוסמית. היה - כאב ראש זו מילה עדינה. צריך לייצר מודל בו צפיפות אינסופית היא משהו פיזיקלי, שאפשר למדל אותו.
ההתרשמות הכללית שלי היא שזה מפחיד קוסמולוגים עוד יותר מכפי שבעיית המדידה מפחידה אנשי קוואנטים. נראה שזה דורש לקחת את כל עולם התפיסות הפיזיקה שלנו ולמצוא משהו שונה ממנו. ימבה ניפנוף ידיים, אבל זה בלתי נמנע - כי אין מה לעשות וזה פשוט נמצא שם. אני לא יודע למה לקוות - שזה נכון ויש משהו מופרע לגמרי, או שזה שגוי והשכל הפיזיקלי ניצל בנס.
רעיון אחד, מאד נפוץ, הוא למצוא למה זה לא יכול להיות נכון. חוק צנזורת מציאות שמונע טוטאלית את האפשרות של קיום סינגולריות. באותה נשימה צריך לטפל בסינגולריות לוקלית מסוג חור שחור. זה משדובר בטבעת ולא בנקודה (לחור שחור מסתובב, וחוק שימור התנע מבטיח שכולם מסתובבים) לא עוזר בכלום, כי בעוד רוחב הטבעת גדול מאפס, העובי שלה הוא אפס. שוב מגיעים לאותה בעייה - צפיפות אינסופית.
כל עוד לא הגענו לשם - לא, לסינגולריות אין צורה, לא ממדים, שם דבר שניתן להאחז בו. מה שבטוח זה לא כדור... ולא גם לא שום דבר אחר פרט לנקודה במובן המתמטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה22:48, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
לא ממש הבנתי את השאלה הראשונה: למה אתה רואה סתירה בין אסימפטוטה לבין זמן סופי? אפשר בהחלט להגיע לאסימפטוטה בתחום הגדרה מאוד מוגבל. לדגומה בתחום [0,1]. לגבי השאלה השניה זה באמת טיפה טריקי: אין סתירה בין "מרחב אינסופי" לבין "כל המרחקים הם אפס". במודל הקובייתי שתיארתי המרחב הוא אינסופי ברגע נתון (עכשיו) וכשהוא מתרחב אז הוא ממשיך להיות אינסופי (כלומר כל הנקודות הולכות ומתרחקות אחת מהשניה, אין "נקודה אחרונה"). גם כשמריצים את ההתרחבות אחרונית בזמן, הנקודות הולכות ומתקרבות אחת לשניה. וגם כאן היקום ממשיך להיות אינסופי (כלומר אין "נקודה אחרונה"). הגבול התחתון של התכווצות הזאת הוא הגעה למצב של אפס מרחק בין כל הנקודה לאחרת וצפיפות אינסופית, אבל גם במצב המוזר הזה היקום הוא איסופי כי "אין נקודה אחרונה". בגלל זה אני מתייחס לזה כגבול וגבול זה לאו דווקא משקף מצב פיזיקלי אמתי (והטענה האחרונה היא פרשנות שלי בלבד).
תוספת: גילוי נאות: לא עסקתי בקוסמולוגיה באופן מקצועי ולכן יש לקבל את המידע בערבון מוגבל. עם זאת פניתי עכשיו לחוקר גלקסיות ובגדול הוא אומר שהסינגולריות היא במשוואות פרידמן. אם מדלגים בערך על כל הפיתוח וקופצים למשוואה 3.60 אפשר לראות שכאשר אז . Corvus,(Nevermore) 01:08, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
ככל שאני מכיר את המושג אסימפטוטה, מדובר בשאיפה על אחד הצירים עבור כל ערך על הציר השני. כאן זה לא המקרה ולכן לא אסימפטוטה. בזמן מתקבל . כמובן שזה תלוי בהגדרת המושג אסימפטוטה... אני משתמש בהגדרה שאני מכיר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה02:42, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
אהבתי את שאלתך, ואתן השערה אישית: אני מניח שכל שפה שיש בה מילים הומומורפיות מלאות כמו Well שיש לה כמה משמעויות באנגלית ומילים הומומורפיות חלקיות כמו Gem (יהלום) ו Jam (ריבה) באנגלית, היא בפועל טונאלית אבל אני מבין שהתכוונת לתופעה רחבה יותר של שפות שבמערכת הכתב שלהן האותיות למילים רבות הן בדיוק אותן אותיות באופן כללי אבל יש מה שנקרא מרקרים טונאליים. ובכן, במקרה כזה אני מניח ששפות כאלה התפתחו בקרב איחודי שבטים שדיברו את אותה שפה רק בניבים שונים אבל גם כל שבט הכיל ביטויים ייחודיים שבמקרה היו הומומורפיים עם ביטויים ייחודיים של שבט אחר --- כך התהוו לחצים להתחיל להגיד את הביטויים הדומים ב"ניגון" מעט שונה וכך למעשה נוצרה ה"טונאליות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לבית משפט שמרשיע קטין יש אפשרות לנקוט בדרכי טיפול במקום ענישה אבל אם הוא החליט להטיל עונש הוא יכול במגבלות שקובע סעיף 25 לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול להטיל כל עונש (למעט עונש מוות) שהיה מותר להטיל על בגיר על אותה עבירה. לכן, אם הרשיע קטין במעשה שעליו יש עונש מאסר עולם, הוא יכול להטיל עליו מאסר עולם (אך אינו חייב לעשות כן אף אם על בגיר הייתה חובה להטיל אותו). אמיר מלכי-אור - שיחה12:58, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
האם השפה העברית היא השפה המאורגנת ביותר שקיימת היום?
גם ביחס לשפות שמיות אחרות (אולי בגלל כמות רבה של רפורמות והשפעות משפות אחרות), העברית כוללת:
מגדר
אדם ושאינו (בצורה ממוגדרת כמו עם הוא, היא, הם, הן, זה וזאת)
הבדל ברור בין יחיד לרבים (למיטב ידיעתי אין מאפיין כזה במנדרינית)
שורשים
אית"ן
קיצורים (for me כלומר "ל-אני" הופך ל"לי", did them כלומר "עשו אותן" הופך ל"עשוהן" וכו')
ה הידעה
אולי יש מאפיינים שרבים יסכימו שהם יעילים שהחסרתי. עם זאת, אני לא טוען שמשהו פה ייחודי לעברית, כל אחד ממאפיינים אלה זמין בשפות אחרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בערבית אין צורה תבניתית לריבוי. יש שפות מתוכננות שמסודרות יותר טוב, כמו אספרנטו. יש גם את ithkuil שיכולה לרדת לרמת פירוט ודיוק ברמה די מוגזמת. אני חושב שלא ניתן בכלל ללמוד לדבר בשפה הזו מרוב שהיא מורכבת. יצא לי לראות בעבר ביוטיוב סרטון שמנה כל מיני מאפיינים מיוחדים שניתן למצוא בשפות שונות, ויכול להיות שימושי להטמיע אותם בשפות נפוצות (שם מן הסתם הוא דיבר על אנגלית). (¯`gal´¯) - שיחה16:07, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
למיטב ידיעתי, הריבוי בערבית דומה מאוד לעברית ואפילו מגוון יותר (יש את הצורה הרגילה וגם ריבוי שבור). אולי לא הבנתי מה כוונתך ב"צורה תבניתית". Reuveny - שיחה17:29, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
יכול להיות שאני טועה. זה מה שאני זוכר מלימודי ערבית בחטיבת הביניים. כמובן, שמלמדים רק בסיס. יכול להיות שבגלל חוסר העמקה זה היה נראה ככה, אבל זכור לי שלא ראיתי איזושהי תבניתיות בצורת הרבים (שניתן להסיק מצורת היחיד את צורת הרבים, כלומר שימוש ב suffix כלשהו כדי לעבור לצורת הרבים), אלא שניתן לנו במקביל באוצר המילים צורת היחיד והרבים. אז ממה זה נובע? זה אולי משהו שדומה לבניינים? (¯`gal´¯) - שיחה17:56, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
(נכתב לפני התנגשות עריכה) יש לי כמה דברים להגיד בנוגע לשאלה הזאת. קודם כל, חלק מהמאפיינים הללו לא בהכרח מעידים על יעילות או על ארגון, וחלקם (כמו מגדר למשל) עשויים להיות יותר מסורבלים ומגבילים מאשר יעילים. שנית, יש הרבה מאוד דברים "יעילים" שאין בשפה העברית. לדוגמה, יש שפות שיש בהן הבדלה בין "אנחנו - כולל אתה" ו"אנחנו - לא כולל אתה". יש גם שפות שמוסיפות תחיליות או סיומות מיוחדות למילים כדי לציין את תפקידן במשפט בבירור. שלישית, הרבה מאוד מהדברים שמנית אינם יחודיים לעברית. עברית אינה שפה כל כך מיוחדת - היא פשוט מרגישה ככה כי זאת השפה שהכי מוכרת לך (בהנחה שהיא שפת האם שלך). יש שפות עם דקדוק הרבה יותר יעיל או יוצא דופן. רביעית, חלק מהמאפיינים הללו בכלל לא נחוצים כדי ששפה תתפקד. ברוב המקרים, אם תגיד לי משהו שנראה לך חיוני לשפה, כנראה שקיימת שפה שמסתדרת טוב בלעדיו. הדוגמה הכי טובה היא טוקי פונה, שפה בעלת 120/137/180 מילים (תלוי איך סופרים) שלמרות שאי אפשר להגיע איתה לרמת דיוק גבוהה מאוד, עדיין אפשר לנהל איתה שיחות יומיומיות בלי הרבה בעיות. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 (שיחה) • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:36, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
הטענה "עברית אינה שפה כל כך מיוחדת - היא פשוט מרגישה ככה כי זאת השפה שהכי מוכרת לך" שגויה ומתנשאת; אינך יודע מה אני מרגיש ואילו שפות אני דובר ובאיזו רמה ואין קשר לכן שפת אם או לא שפת אם.
מה גם שלא טענתי שמגדר הוא יעיל אלא ציינתי "רבים יסכימו שהם יעילים"; אני אישית לגמרי מעדיף אנגלית כשזה נוגע למגדר וממש לא רוצה למגדר אנשים נגד רצונם ואולי הייתי צריך להבהיר שאין קשר לדעתי האישית.
לא התכוונתי שהטיעון הזה יישמע ככה. אנסה לנסח אותו מחדש: עברית מרגישה יותר שונה משפות אחרות מכיוון שזו שפה שאתה מכיר יותר מקרוב ולכן מוצא יותר דברים יוצאי דופן בה - אבל זה בדיוק אותו דבר עם כל שפה אחרת אם אתה מכיר אותה מספיק מקרוב. עברית מרגישה יוצאת דופן כי אתה מכיר אותה מספיק עמוק כדי למצוא דברים מוזרים בה, אבל בכל שפה יש דברים מוזרים, שקל יותר לשים לב אליהם אם מכירים את השפה מקרוב. בעצם, עברית לא מיוחדת כי כל השפות קצת מיוחדות - אתה פשוט מכיר את המיוחדויות של העברית קצת יותר טוב. מקווה שזה העביר את הטיעון שלי בצורה יותר טובה. לא התכוונתי לפגוע בך בשום צורה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 (שיחה) • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:25, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
אני מעריך מאד מאד את חביבותך ואת האמפתיה שלך; לעניין הטכני, אני חושב שאני לא מסכים איתך כי באופן כללי כל אדם יכול ללמוד שפה ולדעת עליה מספיק כדי לערוך השוואה רצינית בינה לבין שפה אחרת (לצורך העניין, שפת אימו), אני מניח שהדבר נכון במיוחד כשמדברים על בלשנים.
כללי התחביר העברי לא באמת כאלה מדהימים ומיוחדים. לכל שפה יש דברים יחודיים בתחביר. הרשימה שמנית כאן לא משימה בכלל. לגרמנית יש משמעותית יותר "עושר" מבחינת כללי דקדוק. כל האלמנטים שמנית אפשר למצוא בגרמנית בצורה כזאת אחרת וקיימים עוד שלל דברים שאין בעברית, כמו: מין "שלישי", הבדל בין "אתה" שאומרים לחבר לבין "אתה" שומרים לאדם לא מוכר. זמנים מורכבים כמו באנגלית. תחיליות כמו ge-, ver-, unter- שמשנות את משמעות הפועל. ישנן יחסות ועוד ועוד. ישנן כללי דקדוק מאוד נוקשים ומסודרים לגרמנית, שבדומה לכל שפה טבעית אחרת כוללים מאות יוצאי דופן. Corvus,(Nevermore) 15:40, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
אם כינויים שונים לאנשים נחשבים ליתרון (אני לא בטוחה, זה נורא מסרבל), אז יש את זה בצורה מאוד בולטת בשפות אסייתיות כמו קוריאנית, יפנית וסינית. יש כמה דברים שהייתי משנה בעברית, למשל את האותיות הסופיות - בשביל מה צריך אותן? יהודית1000 - שיחה - 💜16:18, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
לא צריך אותן. יש סרטון של "כאן" שמסביר למה הן בכלל קיימות. על קצה המזלג, זה קשור לרציפות הכתיבה, כאשר עברו לכתיבה בדיו. (¯`gal´¯) - שיחה16:24, 3 בספטמבר 2021 (IDT)
לא בלתי אפשרי, אבל מפוקפק. הניחוש שלי הוא שהסופיות הומצאו לפני שהונהג שימש ברווח בין המילים, להקלת הקריאה. לפי (Space (punctuation)), עברית וערבית עתיקות לא עשו שימוש ברווחים. תאורטית, אם לכל אות הייתה אות סופית, אפשר היה לוותר על הרווח בלי לפגוע בקריאות (כתבים יוניים ולטיניים עתיקים, בלי רווחים ובלי אותיות סופיות קשים לקריאה מסיבה זו). כתיבה צפופה נראית מטרה רצויה כשה"נייר" יקר, וביתר שאת כשהנייר הזה עשוי מאבן, חימר, או עורות בעלי חיים, והרווחים הם "בזבוז" משאפי נדל"ן יקרים. קיפודנחש00:08, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
ראיתי כמה בלבולים בינו לבין "איש נוכל היה", אבל לפי בדיקה שלי מדובר בשני סרטים שונים לחלוטין. תיקנתי איפה שמצאתי, וממשיך לחפש תשובות ברשת. GHA - שיחה10:18, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
GHA יכול להיות שהיה כאן איזשהו בלבול. Hot Millions מ-1968 זה של אריק טיל, ולא גודאר, וייתכן שזה באמת "איש נוכל היה" בעברית, ואני לא פוסל אפשרות שהיו שני סרטים שנקראו באותו שם בישראל. בכל זאת, יותר מ-50 שנה...--נדב - שיחה17:04, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
האם יש מקומות תצפית טובות במינימום זיהום אור? המטרה להגיע למקום קרוב יותר לירושלים מאשר מצפה רמון והכל, אבל לא לוותר על המראה.
תודה
למרבה הצער, לא. מיכאל ולסוב טרח ובנה מפת זיהום אור של הארץ על סמך תצלומי לוויין. באזור שאתה מדבר עליון יש זיהום אור גם בזנית. בשביל לקבל זנית נקייה מזיהום אור צריך לצאת לירדן או מצרים, או הכי טוב - נמיביה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה22:51, 4 בספטמבר 2021 (IDT)
אבל אם אתה משווה בין ים המלח למצפה רמון, זה דומה? ברור שבאפריקה יהיה יותר מוצלח, אבל היא רחוקה.
יש חניון צבאי במדבר יהודה, שהוא כנראה האתר החשוך ביותר באיזור י-ם, אבל נדרש אישור להכנס לשם. בעבר מיכאל פימה היה מארגן את זה, אבל אני לצערי שנים לא בעסק מאפס זמן, אז אני לא מעודכן. שמש מרפא - שיחה13:37, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
אני זוכר שלפי כשנה השתמשתי באופיס בלי שום בעיה. היה צריך ללחוץ על איזה לחצן שהזהיר אותי שאני משתמש בתוכנה לא רשומה וזהו. אז נרשמתי דרך משתמש של האוניברסיטה וזה הפסיק להציג את ההודעה.
וכעבר כחצי שנה לאחר סיום הלימודים החשבון פג תוקף ועכשיו אני לא יכול להשתמש באופיס בכלל (יש אפשרות לפתוח קובץ אין אפשרות לערוך). האם קיימת דרך להשתמש בתכונות אופיס 365 לא רשומה בחינם או שחייבים לרכוש? Corvus,(Nevermore) 12:19, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
מהניסיון שלי אופן אופיס כושל מאוד. אפילו אם לוקחים בחשבון שהוא קוד פתוח וחינמי, הוא עדיין גרוע ביחס למחיר. אני מדבר על אופיס 365 שאפשר להשתמש בו באופן חוקי ללא תשלום. האם קיים דבר כזה? Corvus,(Nevermore) 14:15, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
איך להשיג אופיס חוקי בחינם. יש גרסה ברשת עם פחות פונקציות, יש בסמארטפון עם פחות פונקציות, ויש גרסה של משרד החינוך, מלאה. הכל חוקי.
השתמשתי בגוגל דוקס עד אשר דרישות התזה היו קשות מדי עבורו ונאלצתי לכתת רגלי עד האונ' לקבלת ססמה וכל זה ולהוריד וורד דרך השרת של האונ'. אני לא מכיר דרך אחרת. בכל אופן, גוגל דוקס עושה עבודה לא רעה בכלל. מציע לנסות. גילגמש • שיחה13:17, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
ישנם רשיונות אופיס למכירה בזול באיביי מדי פעם. חוקי לגמרי. עפ"ר אפשר למצוא אחד, אם לא מייד, אחרי שבוע-שבועיים. לשים לב שיש אפשרות להחזיר אם לא עובד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה18:07, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
בחלק מהמקרים חוקי - נקנה מעסקים פושטי רגל וכדומה. צריך להפעיל שיקול דעת. אם מדובר בחנות איביי שקיימת שנים אז אין סיכוי שזה זיוף, כי מיקרוסופט מזמן הייתה קוצצת אותם. אם מדובר בנוסף לזה בחנות עם ציון טוב אז לא מדובר ברמאות. כמובן שהקנייה צריכה להיות של מפתח יחיד ולא משותף. לא תמיד יש את הצירוף של אלה ואז עדיף להמנע. לפעמים יש מציאות ממש - פוטושופ ב 20$ - אבל זה נדיר ממש. לעומת זאת רשיון ווינדוז או אופיס בפחות מ 40₪ קל למצוא בטווח של שבוע-שבועיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה19:21, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
מציע לחקור קצת בנושא לפני שמצהירים שזה "חוקי לגמרי". יש סיבה לכך שיש פער עצום ומאוד עקבי בין מחיר של רשיונות מאת משווקים מורשים, לבין "מציאות" ברשת. מכירה של רשיונות ברשת בזיל הזול, אפילו בחנויות אינטרנטיות שהן התוצאה הראשונה בגוגל (בקישורים שאינם ממומנים) ונהנות מדירוגי משתמשים גבוהים ולגיטימיים, הן קרוב לוודאי אף פעם אינן חוקיות (וזה שהן לא חוקיות לא אומר שזה לא יעבוד. זה פשוט אומר שיתכן שביום מן הימים הרישיון יחסם, ואולי לא). הוותק של החנות הוא איננו אינדיקציה לכשרות העסקה, אלא לכל היותר אינדיקציה לשיקולי העלות-מול-תועלת של מיקרוסופט לטפל בתופעות האלו. R.G. - שיחה02:21, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
היה אי פעם מקרה בהיסטוריה של האקדמיה ללשון העברית שבו מישהו הציע להם שינוי בדקדוק של השפה העברית והם החליטו ליישם אותו כחלק מהשפה העברית? אם כן, באיזה סדר גודל? אני פשוט תוהה לגבי שינוי ספציפי שחשבתי אולי להציע להם (קצת בצחוק, אבל גם קצת ברצינות) ורציתי להבין אם יהיה סיכוי שהם יקבלו אותו או שעדיף לנטוש את הרעיון כבר עכשיו. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 18:32, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
אני לא יודע לגבי הצעה מאנשים ספציפיים, אבל האקדמיה מקלה מדי פעם את הכללים על פי הדיבור הרווח בציבור. הנה למשל לאחרונה אושר השימוש בלשון נקבה ל״גרב״. לפני כמה שנים אושר השימוש עבור המילים כמו ״ציפיתי״ בהגיית ״ציפֵּיתי״. Gil mo - שיחה20:33, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
אל"מ שמואל פרסבורגר היה אמנם מח"ט 9100 אך בהמשך שונה שמה לחטיבה 525 .ולכן הוא היה המח"ט הראשון ורק אחריו בא עמוס ירון. השינוי ל-646 הגיע אחרי עמוס ירון.
העקרון הבסיסי הוא הימנעות ממצבים של נפרד אבל שווה. לדוגמה: גברים יכולים ללמד נשים אבל נשים לא יכולות ללמד גברים (או יש בעיה עם קבלה שלהם כמלמדות) ולכן יש פחות מקום לנשים כמרצות. דוגמה למקום אחר שבו מנסים לשמור על שוויון ולהמנע מ„נפרד אבל שווה״: יש עדיפות לקצבאות שמיועדות לכל האוכלוסיה מאשר לקצבאות שמיועדות רק לעשירונים הנמוכים: העשירונים העליונים עוזרים הרבה יותר טוב לשמור על הקצבה הזו מפני שחיקה. Tzafrir - שיחה21:59, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון. גם אי-הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון. עכשיו אפשר לרדת מהסטרטוספרה לכדור הארץ ולחשוב מה עושים עם זה. עוזי ו. - שיחה23:12, 5 בספטמבר 2021 (IDT)
שניכם לא הסברתם היכן חוסר השוויון. ובפרט עוזי, פשוט חזרת על הטענה בלי להסביר מדוע. לפי הבנתי מדובר על כך שגברים ילמדו בנפרד מנשים, ונשים ילמדו בנפרד מגברים, באופן שווה לחלוטין. Gil mo - שיחה00:46, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
ראשית כל, כבר נתתי לך דוגמה: דחיקת נשים ממשרות הוראה. שנית, אם יש מסלולי הוראה שונים לגברים ולנשים, זה אומר שיש מסלולים שונים שזמינים לגברים ולנשים. עד כמה אותם מקצועות יהיו זמינים הן לגברים והן לנשים?
ומעבר לכך, מדובר על כניסה הולכת וגוברת של הפרדה, שהיא דרישה של חלק מהציבור החרדי, להפוך להיות התקן המחייב. כי זה לא נגמר באוניברסיטאות אלא גם ממשיך במקומות אחרים. Tzafrir - שיחה07:41, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
ראשית, ההפרדה לא מדברת על כך שנשים לא ילַמדו. נשים ילמדו נשים, גברים ילמדו גברים - ואת אותם המקצועות. לפי המאמר אין שום אזכור לדחיקת רגלי הנשים או הגברים. שנית, אתה שואל על מה יקרה *אחרי* הקורס להכשרה? לא על זה מדבר המאמר, והחשש קיים גם בלי הקורסים להכשרה. Gil mo - שיחה10:42, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
הנה דוגמה. נניח שיש קורס רתכים, אליו מעוניינים להרשם 30 גברים ושתי נשים. קורס מיוחד לשתי הנשים לא ייפתח, או שייפתח בתנאים נוחים פחות (למשל, עבור איזור גדול יותר, היוצר מרחק גדול יותר מבית התלמידות, או במועדים נדירים יותר). בנוסף, לכל קורס חדש שייפתח ימתינו יותר גברים מנשים, והנטייה תהיה לפתוח קורסים לגברים ולא לנשים כדי לצמצם את לחץ הביקוש. זה גורר את השלב הבא באי השוויון: העובדה שיכולים להפתח מספר שונה של קורסים לגברים ןלנשים מאפשר ליוזמי הקורסים (שלהם, לפעמים, מה לעשות, אג'נדה) לייצר במתכוון פחות או יותר קורסים עבור אחד המגדרים: נכון שבאופן תיאורטי הביקוש לקורסים אמור להיות שקוף, אבל זה תיאורטי, ובפועל ברגע שיש הפרדה ניתן בקלות לנווט את המיון המגדרי כרצונך. השלב הבא הוא זחילה של ההפרדה המגדרית לתחומים נוספים - מקומות עבודה ממשלתיים, צבא והשמיים הם הגבול.
בשולי הדברים ברצוני לומר שאינני שולל הפרדה מגדרית בקורסים ויש לבחון כל מקרה לגופו, ולאפשר את ההפרדה במקרים ייחודיים כשטובת הכלל לנגד עיני המאשר - כמו למשל, שילובם הכלכלי של מגזרים מסויימים המוצאים עצמם נפגעים מקורס רתכות אינטרסקס. זו, לדעתי, כוונתו של עוזי ו.. אסף השני - שיחה12:47, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
לא הסברתי משום שהשאלה תמוהה בעיני. משום מה התרגלנו שהטענה שפעולה מסויימת "פוגעת בשוויון" חותמת את הדיון ואין מה להשיב אחריה. קיומו של קורס נפרד פוגע בשוויון, כפי שקיומו של קורס בערד אבל לא בפתח-תקווה פוגע בשוויון, וכפי שאי פתיחת קורס מנעולנים בשעות הערב פוגעת בשוויון. משקולת השוויון צריכה להיות מונחת על המאזניים לצד שאר המשקלות; היא אינה עשויה טיטניום-אינסוף-משקלי. עוזי ו. - שיחה16:54, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
עוזי, קיומו של קורס בערד פוגע בפתח תקוואים. אי פתיחה בערב פוגעת באנשי הערב. זה ברור לחלוטין. דווקא ההסבר שאסף השני נתן הצליח טיפה להבהיר את הנושא. עוזי, גם אם התכוונת לומר את מה שכתב אסף השני, לא מספיק להתכוון ולחשוב שהשני מבין - צריך ממש להגיד את הדברים באופן מפורש. Gil mo - שיחה01:30, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
כיום יש מאות מיליונים של מחסונים. כמו בכל תרופה (אפילו אקמול) חייב להיות אחוז מסוים של אנשים עם תופעות לוואי קשות ואף תמותה.
הייתי רוצה לראות השוואה בין החיסון החדש (נגיד זה של פייזר) לבין חיסונים וותיקים כמו חיסון נגד שפעת עונתית בהקשר של תופעות לוואי קשות ותמותה.
לא מוכר לי שיש אנשים שמתים בתגובה לאקמול. יצא לי לראות רשימת תופעות לוואי לחיסוני הקורונה, ראשון שני ושלישי, במסמך פנימי של מישהי שאחראית על תופעות לוואי באחת מקופות החולים. היו שם לא מעט דברים, כולם משניים כמו כאבי ראש, כאבי כתף, חום, נפיחות בלוטות הלימפה, וכיו"ב (את חלקם חוויתי בעצמי לאחר החיסונים). הדבר היחיד שנראה לי משמעותי, והוזכר פעמים רבות בתקשורת, זה מקרים ספורים של דלקת שריר הלב, אף אחד מהם לא קטלני או אפילו קרוב לכך. H. sapiens - שיחה18:17, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
אחותי אמורה לחזור מאנגליה וילדיה דוברים אנגלית בלבד. קיבלתי משימה לאתר עבורם גן ילדים דובר אנגלית. לא גן מלמד אנגלית או משהו כזה, אלא פשוט גן ילדים שהילדים שלומדים בו הם דוברי אנגלית. האם יש למישהו ניסיון עם דבר כזה? אם כן, אשמח להכוונה. היא תתגורר באזור המרכז. גילגמש • שיחה13:15, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
אגב אם אתה שואל אותי (ואני יודע שאתה לא), אם הילדים אמורים לגדול כאן עד בגרות - מוטב להם להיכנס לגן דובר עברית כל עוד המוח שלהם מספיק גמיש כדי להשתלט על השפה תוך חודש. Gil mo - שיחה15:31, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
אז תשמע. התגוררתי ארבע שנים בחו"ל. יצאתי עם תינוק בן 3 חודשים, והוא גדל דו-לשוני. בבית עברית, ובגן שפה מקומית. מאחר שבארץ הילדים של אחותך יגדלו בסביבה דוברת עברית, הם יתאקלמו וילמדו מהר מאד, ולטעמי וניסיוני האישי, זה פשוט מיותר. הם יכולים לשמר בבית את האנגלית, ובחוץ שהילדים ילמדו עברית, וכמו כן, מה שGil mo אמר. נראה לי שאחותך פשוט חוששת מהמעבר. לפעמים, לילדים המעבר יותר קל מאשר להורים. ילדים אין ספור עברו את זה. הם יסתדרו. דווקא בית הספר האמריקאי לא כל כך רצוי בנסיבות אלה, כי תחלופת האוכלוסייה שם מאד גבוהה, יש אוכלוסיות ממדינות שונות (בני שליחים ודיפלומטים) ותלמידים רבים עושים בגרות של המדינה שלהם. אם הם חוזרים לתמיד, מוטב לזנוח את הרעיון ולהסתגל לפרובינציה הישראלית.--נדב - שיחה17:16, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
מסכים שעדיף גן בעברית. בגיל הזה קולטים את השפה במהירות, אני רואה את זה אצל אחייני שנכנסים לגן דובר עברית ללא שום היכרות עם השפה, ותוך כמה חודשים אין שום פער ביניהם ובין חבריהם.--שמש מרפא - שיחה20:16, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
יש מחשבוני משכנתא אונליין אבל בעיה היא שצריך להזין להם נתונים של גובה הריבית ואני לא יודע.
אז באופן כללי, ניקח איזה מקרה ממוצע. דירה שעולה 2 מיליון בדיוק ומישהו משלם עליה במשך 20 שנה. כמה הוא יוציא עליה בפועל וכמה הוא ישלם בחודש? אני יודע שזה בטח תלוי בפרמטרים שאני לא יודע אותם. אז תנו הערכה סבירה לפרמטרים חופשיים. אני מחפש רק סדרי גודל.
לא בנקאי/יועץ ועוד בלי משכנתא. אבל משתף הערכה גסה שלי. אז נניח שהדירה 2 מליון עגול. אז הבנק מחייב אותך שיהיה לך 25 אחוז מימון לפחות הון עצמי. כלומר תידרש במקרה מחמיר לקחת משכנתא בערך 1.5 מליון שח.
כלל אצבע לדעתי בשביל ההחזר הסופי תכפיל ב 1.5. (2 אחוז בחזקת 20)
לכן עבור אותו מקרה המחמיר תידרש 2.25 מליון שח להחזיר. לכן אחרי חלוקה ל12 חודש ל20 שנה תשלם 9375 בחודש. בהנחה שהבנק חושב שאתה יכול מבחינת שכר.
שים לב שאם היה לך 60 אחוז מימון. תידרש למשכנתא של 800 אלף שח ובהתאם באותו אופן תשלם 1.2 מליון שח ואחרי חלוקה 5000 לחודש.
תזכור שההחזר משתנה עם הזמן והריבית לא באמת 2 אחוז היא יותר. נצד שני היא גם לא על הסכום ההתחלתי 20 שנהכי אתה מחזיר אטאט אז הסכום עליו פועלת הריבית יורד עם הזמן. אבל בשביל הערכה גסה תוך הזנחה מסלולים וירידה לפרטים נראה לי שזה הסדר גודל. בעולם המשכנתא כסף גדול מתחבא דווקא בפרטים הקטנים. אז לך ליועץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נניח ומדינה מסוימת רוצה להתקין קלנדר (מערכת מדידת זמן) שאינו מבוסס על מערכת שמש כל שהיא (אלא תקף בכל מקום ביקום), איך ניתן לעשות זאת ולא פחות חשוב, האם זה מחייב שימוש במחשב אלקטרו-מכני?
אין כל צורך במחשב כלשהו. עמים התקינו לוחות שנה עוד בעת העתיקה. נהוג באמת לבסס את לוח השנה על גרמי שמים כי זה פשוט נח. לא ידוע לי על לוח שנה שלא מבוסס על מערכת השמש, אבל אני מניח שאין מניעה להמציא אחד כזה. הצרפתים למשל שינו את אורך השבוע בזמן המהפכה שלהם. כך שבהחלט אפשר. גם להם כמובן לא היה מחשב כלשהו בשלהי המאה ה18. אני מניח שאפשר סתם לקבוע באופן שרירותי שבשנה יש 100 ימים ולהתייחס ליממה כמשהו שכולל יותר מ24 שעות. זה לא נח אבל אני מניח שאפשר לעשות את זה. גילגמש • שיחה06:45, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
לפי הבנתי, הניסוחים השונים של חוק השבות לסוגיו מונעים מפלסטינים לשוב לבית הסבים שלהם שננטש בתקופת מלחמת העצמאות. נכון?
אז אם הם לא יכולים לשוב להתגורר בישראל, אבל לאורך רוב ההיסטוריה לא היתה מניעה גורפת לחצות את הגבול לזמן קצר. אז האם הבעלים הקדומים יכלו לשוב לביתם הנטוש, לשפץ אותו במידת הצורך והשכיר תמורת תשלום?
אני מדבר באופן חוקי כמובן.
לא לשתי השאלות. האיסור על פלסטינים לשוב לבית סביהם אינו קשור לחוק השבות. הוא נובע בראש ובראשונה מהעובדה שאסור להם, בתור מי שאינם אזרחי ישראל, לשבת בישראל אלא בהיתר. הסיבה השניה, שהיא גם המענה לשאלה השניה היא שחוק נכסי נפקדים מעביר את כל הרכוש שהיה למי שהוא נפקד (וזה כולל את כל הפלסטינים שעזבו את שטח ישראל בזמן מלחמת העצמאות) לידי האפוטרופוס והוא הבעלים של הנכס עד שיחליט לשחררו. לכן, אין להם שום זכות משפטית קונקרטית בנכס שנותר בישראל. אמיר מלכי-אור - שיחה14:03, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307/מצב
לפני כמה זמן יצא לי לשוחח עם אבי על מוזיקה, ואחד מהדברים הזכורים לי מהשיחה הוא שהוא טען כי בוני אם היו להקה מזוייפת, וכי אנשים אחרים ביצעו את שיריהם, ואותם אנשים שאנחנו מכירים בתור חברי הלהקה הם סתם אנשים שבחרו כדי לשים בפרונט. עכשיו, הייתי סקפטי לגבי הטענה הזו, וחיפשתי לראות אם כתוב משהו בערך על בוני אם, ולא מצאתי. עד שלבסוף נתקלתי בעובדה שהמפיק של בוני אם הוא אותו המפיק של מילי ונילי. השאלה הזו מעסיקה אותי כבר כמה זמן ותהיתי אם מישהו יכול להשלים לי חור בהשכלה. ארז האורז • שיחה18:30, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
Anders als bei dem Skandal im Jahr 1990 um die ebenfalls von Frank Farian produzierte Gruppe Milli Vanilli wurde bei Boney M. nie ein großes Geheimnis daraus gemacht, wessen Stimmen wirklich auf den Platten zu hören waren. Vortänzer Bobby Farrell durfte auf der Bühne nur die Lippen zu Farians Stimme bewegen. Lediglich Leadsängerin Liz Mitchell und Marcia Barrett waren tatsächlich bei den Gesangsaufnahmen im Studio in Offenbach-Bieber anwesend.
זה בדיוק מה שאביך טען. חברי בוני-M היו למעשה פרפורמרים בלבד, ויתכן אפילו שלא זה - מפני שיש עדויות לשימוש בפלייבק ("תזמורת בצורת") בהופעות הבימתיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה21:39, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
המפיק פרנק פריאן (Frank Farian) יודע לשמצה בכך שהוא לא רואה ערך גבוה לכך שהאמנים שאתה רואה והאמנים שאתה שומע יהיו אותם האנשים. בוני אם הם אכן להקה שבה האנשים ששרים הם לא אלו שאתה רואה. בובי פארל שגילם את תקפיד הקול הגברי של הלהקה לא אמת קשור לקול הבאס שאתה שומע. הקול המוקלט שייך לפרנק פריאן עצמו. Corvus,(Nevermore) 22:48, 7 בספטמבר 2021 (IDT)
ואם תשאל את דעתי: אז המפיק פרנק פריאן (Frank Farian) הוא אדם מוכשר ביותר שהלחין, כתב מילים, ניגן ושר. יצר יצורות מוזיקליות שהיו להיטים עולמיים והפכו לקלסיקה שמייצגת את סוף שנות ה-70. הבן אדם פשוט לא הרגיש שום צורך בכך שדווקא הפנים שלו יהפכו לסמל התקופה. הוא היה צריך צוות שנראה טוב על המסך. ועובדה: השיטה הצליחה. Corvus,(Nevermore) 11:47, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
יחזקאל פרק א' מתאר מפלצות די מעניינות. הכלאה בין אריה, פר, איש ועוף. ארבע פנים לכל אחת, ארבעה כנפיים, גלגלים, רגליים ישרות ופרסות עגל. ליצור יש אפשרות לנוע ברבעה כיוונים ללא צורך בסיבוב והיא יכולה להרים את הגלגלים מעל הקרקע. ברקים ואור נוצצים מכל פינה. קצת קשה לי לדמיין את המפלצת האגדית במיוחד בהתחשב בגלגליה. האם יש לכם דוגמה להתרשמות אומן נאמנה למקור התנ"כי?
שאלה שניה:
החייה נראית כמו יצור ים-תיכוני קלאסי, בסגנון הספינקס או למסו וAnzû. האם יש סיווג יותר מדויק של המפלצת? מה אפשר להגיד על התקופה בה החזון נכתב ביחס למצב הפוליטי במזרח התיכון? זה תקופת בבל?
שאלה שלישית:
כל הפמליה הזאת שמתוארת בפירוט רב היא מבוא ל" דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו " היושבת על כיסא ענק שנע בשמיים. הפרק מסתיים באופן דרמטי בחשיפת שם הדמות "מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהוָה". איך בדיוק הדבר מסתדר? הקב"ה מתגלה בתור דמות אדם? כלומר זה לא אותו האל הבלתי נראה וכל יכול שאנחנו מכירים. אלא אל בעל צורה גשמית שמופיע במופע אור-קולי מרהיב כמו כוכב קולנוע עם פמליה. זה לא טיפה סותר את תדמית האל היהודי?
השאלה השניה שלך עונה במידה רבה על הראשונה: לדעת חוקרי מקרא רבים, התיאור של החיות בספר יחזקאל (וגם של הכרובים בשאר ספרי המקרא) מתבסס על הלמסו. סך הכל מדובר בשילוב של דברים שהיו מוכרים בתקופה הבבלית: מרכבות עם גלגלים, למסו, ברקים ואור. האם יחזקאל בן בוזי רשם פטנט על הרעיון? מסופקני.
לגבי תדמית האל היהודי, זה נורא תלוי איפה ומתי אנחנו נמצאים. בספרי התנ"ך נמצא תיאורים רבים מאוד של האל כדמות מוחשית, מה שיצר באמת אחר כך בעיה לחז"ל איך לפרש את כל המופעים האלה בהתאם לתדמית של זמנם (או התדמית שרצו ליצור), אבל בסך הכל הם עשו עבודה לא רעה עם ההסברים, עובדה שהתפיסה הזאת היא שהשתרשה. עמית - שיחה12:10, 8 בספטמבר 2021 (IDT)
זה אולי מאותה "משפחת מפלצות" כמו למסו, אבל זה לא אותו היצור. נאמר מפורשות שרגליו היו ישרות והיו ארבע כנפיים. אני מפרש "רגל ישרה" כרגל של אדם (לא בזווית כמו הרגל האחורית של פרה וחתול). אני ממש מתקשה לדמיין את זה. ולא יודע איפה לשים את הגלגלים.
לגבי השאלה השלישית-בפסוק לא כתוב שהוא ראה את ה' אלא את *דמות כבוד* ה', זה הבדל משמעותי מאוד...
להערכתי (ואני לא מומחה ולא מכיר מקור בנושא) התיאור בחזיון יחזקאל פרדוקסלי בכוונה, ע"מ למנוע יכולת לדמיין אותו בדיוק, למרות עושר הפרטים כביכול. התיאור מלא במשפטים מפורטים לכאורה, אבל חסרי-הגיון ואף סותרים את עצמם וזה את זה. הז'אנר של תיאורים מפורטים במיוחד ע"מ ליצור רושם של ריאליזם נפוץ במזרח הקדום, למשל תיאורי התיבה המקראיים והמסופוטמיים (שאפילו יותר מפורטים מהמקראיים), וכמובן תיאור המשכן במקרא, תיאור בניית היכל בעל בפסגת הר-צפון בעלילות בעל וענת, ועוד ועוד. יחזקאל בוודאי הכיר תיאורים מסופוטמיים כאלו, אבל בתקופתו חלקם כבר היו עתיקים מאוד (אלף שנים ויותר) ומן הסתם קשים לקריאה ולהבנה. בייחוד אם יחזקאל לא ידע אכדית והכיר אותם בתרגום לארמית. חזון יחזקאל לדעתי משחזר את החוויה הזו, של חזון מפורט מאוד ולכאורה מפורט וריאליסטי, אבל בפועל מסובך וקשה להבנה, ונותן תחושה של טקסט עתיק ומסתורי. H. sapiens - שיחה15:24, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
לא ברור לי למה אתה מתכוון. כל התיאורים האחרים הם תיאורים שנראה שהיו ברורים לכותביהם. אנחנו לא מכירים את כל עולם המושגים שלהם וזה מקשה על הבנתם לעתים. Tzafrir - שיחה16:21, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
זה דבר אחד מושג שלא מוכר. למשל האם בתיבת נח "צוהר" פירושו "חלון" או אולי דווקא "מכסה"? כך או כך, המשפט עצמו נראה הגיוני. חזון יחזקאל מלא במשפטים שנראים חסרי הגיון, בלי תלות מה הפירוש הספציפי של מושגים. דווקא המושגים הבסיסיים בחזון יחזקאל ברובם מובנים (חוץ מחשמל). אבל למשל משפט כמו "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים--הִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת" האם "היא" הכוונה לדמות? או לאש? ולמה היא מתהלכת בין החיות כאשר גם הדמות וגם האש לפני רגע התייחסו לחיות עצמן? ולמה לכתוב בכלל "היא" במקום לכתוב עוד פעם בפירוש את שם העצם? ומה אפילו המבנה התחבירי של המשפט הזה? הוא נראה כמו חיבור שרירותי של שני משפטים שונים. זה לא מקרה שיש המוני ציורים של תיבת נח, לא כולם זהים אבל הויכוחים לגיטימיים. אני כמעט לא מכיר ציורים של חזון יחזקאל, ומה שכן צוייר לא מבהיר את התיאור. H. sapiens - שיחה17:26, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
עד ה"היא" המשפט מובן מאד. אני משער ש"היא" מתייחס למשהו אחר לגמרי.
ישנו ציור ידוע של רפאל אבל הוא נטול כל עניין. ציורים אחרים שמצאתי מניחים את הגלגלים בצד הדמויות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה05:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
בעצם קיומם של הגלגלים יש הגיון, אם מה שיחזקאל מתאר אמור להיות המרכבה של האל, שרתומה לחיות, ועליה יושב האל. אבל בשום מקום לא נאמרת המילה "מרכבה", והיחס בין הגלגל/ים מבלבל כמו כל שאר התיאור. כאמור להערכתי זה במכוון, ע"מ לערפל את התיאור למרות הפירוט. H. sapiens - שיחה13:46, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
נתונים ארבעה גרעינים, שניים צמודים מסודרים אופקית ושניים צמודים מסודרים אנכית, מונחים על השניים הקודמים.
למה שקבוצות שכבות (במקרה זה, קבוצת שכבה א', קבוצת שכבה ב') לא יהוו פיתרון לפרדוקס? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
קישור לערך פרדוקס הערימה. אני עדיין רואה כאן ארבעה גרגירים בודדים. לכן עבורי זה לא פתרון. באופן כללי אין מספר גרגירים מוגדר או אפילו איסוף ברור שלהם שהוא הגבול המוגדר בין „לא ערימה״ ל״ערימה״. האם לדעתך ה„אוסף״ בתמונה שבערך מימין הוא ערימה? Tzafrir - שיחה11:53, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: רעיון נחמד, אבל זה לא פיתרון מכיוון שאין הגדרה ברורה ל-"ערימה" - כלומר, כמה פריטים צריכים להיות כדי שזה ייחשב כערימה? לצורך העניין גם 2 שכבות שיש בהן פריט בודד לפי הפיתרון שלך נחשבות לערימה, למרות שכנראה רובנו נסכים שלא מדובר בערימה. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 11:56, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
פרדוקס הערימה לא נועד לשאול איזו קונפיגורציה מרחבית נחשבת לערימה, אלא להראות שמושגים בשפה הטבעית הם עמומים מטבעם (ולכן העובדה שאתה מגדיר ערימה בצורה חד משמעית אינה יכולה לפתור אותו). עוזי ו. - שיחה17:59, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
אז לא הבנתי מדוע אנו נזקקים לפרדוקס, הרי אם מילה פשוטה ביותר כמו "אחד" שבטח נסכים שהיא פשוטה הרבה יותר מ"ערימה" יכולה להיות בשפה מסוימת 1 ובשפה אחרת משהו אחר לגמרי כך גם המשמעות של ערימה יכולה להיות בשפה מסוימת "חלקיק חומר אחד לפחות על חלקיק חומר אחד לפחות אחר" ובשפה אחרת משהו אחר לגמרי (אין זה גורע ממשמעות לוגית טהורה מטא-שפתית אפשרית, לפחות לגבי מספרים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פרדוקסים, לרוע המזל, מופיעים גם כשלא מזדקקים להם. אינך יכול לפתור פרדוקסים של שפה בכך שתמציא שפה שבה הם כביכול אינם פרדוקסים. עוזי ו. - שיחה13:52, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
"שכן אם נסיר מתוך הסתכלויות הנסיוניות של הגופים ושינוייהם (תנועה) את כל הנסיוני, היינו כל מה ששייך להרגשה, ישארו רק חלל וזמן, שהם איפה הסתכלויות טהורות, המשמשות א-פריורי יסוד להסתכלויות ההן, ולפיכך אין להסירן לעולם. אולם דווקא משום שאין הן אלא צורות-גרידא של חושניותנו הקודמות לכל הסתכלות נסיונית, היינו לתחושת מושאים ממשיים, ושעל פיהם אפשר להכיר דברים א-פריורי, אבל רק כפי שהם מופיעים לנו."
עיקר השאלה זה בהבנה למה על פיהם אפשר להכיר דברים *א-פריורי* והאם הכוונה רק שמאחר ורק דרכם אנו מכירים א-פסטריורי אז ממילא רק דרכם אנו יכולים להכיר א-פריורי?
נניח מודדים ממש מלא אנשים בפינלנד ויש לנו התפלגות יפה של גבהים. עכשיו בנפרד מקבלים רשימה של 100 גבהי האנשים. איך בודקים מה הסיכוי שהקבוצה הזאת היא פינים ולא יפנים או רוסים? נניח לצורך הדגומה שלכל מדינה יש התפלגות גובה קצת שונה. 87.71.14.6813:42, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
אין זכויות על מתכון או על אלגוריתם, לכן משתמשים ברעיון של סוד מסחרי כדי להגן עליהם. יש הבדל בין אלגוריתם למימוש. על המימוש יכולה להיות הגנה, על האלגוריתם שתיארת כפסאודוקוד לא. ראה לדוגמא, בפרויקט לינוקס (או גנו, לא זוכר), שכתבו מחדש קודים שלמים רק כדי שלא יהוו הפרת זכויות יוצרים. (¯`gal´¯) - שיחה20:35, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
על המתכון עצמו אין זכויות יוצרים. אבל על ניסוחו כטקסט: יש. אם תעתיק את הנוסח המתכון מספר בישול, כולל כל ההערות שיש שם בצד: זוהי הפרת זכויות יוצרים. על מנגינות וגם על חוברות תווים יש הגנת זכויות יוצרים (דוגמה ידועה: יום הולדת שמח). בתחום היצירה העברית ידוע היוצר (בעיקר מלחין) הצנוע מר עממי בעל הדרישות הצנועות והעממיות שאיפשר ליוצרים רבים להגדיל את רווחיהם מהמוזיקה. Tzafrir - שיחה21:00, 9 בספטמבר 2021 (IDT)
לא על דבר שהוא תאורטי, מדעי או מתמטי. כפי שאי אפשר לקבל בעלות על קונספט מתמטי שהמצאת, זה ברשות הציבור, אם כי תוכל לקבל קרדיט במאמר אקדמי שתוציא על הנושא. פטנט תוכנה יכול אולי להגן על אופן המימוש. (¯`gal´¯) - שיחה02:45, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
Unfortunately, Algorithms on their own cannot be patented because they are considered an “abstract idea.” However, you can patent the software process underlying your algorithm.
But if you can break down your software algorithm into a series of mathematical steps and procedures that mechanize a process, then the algorithm would fall into the patentable “process” category, rather than the “abstract idea” category.
So, while an algorithm cannot be patented, you can patent the series of steps that lead to your algorithm.
ברור שזה קשקוש משפטי וזהו בעצם אלגוריתם.או מתוך הערך שלנו: "אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.". אבל באמת גלשנו. Shannen - שיחה15:47, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
אפשר להשאיר אותו גם בדולרים בחשבון מט"ח ואז למשוך אותו גם כדולרים. לדעתי לכל הבנקים ישנה אופציה כזאת וזה חוסך משחקי שערים שהם עושים. Shannen - שיחה08:50, 10 בספטמבר 2021 (IDT)
ברצוני להעתיק טבלה ממדיה ויקי ל-LibreOffice בצורה מלאה (עם העיצוב שלה).
לדוגמה, אם כאן בויקיפדיה עורך נתן לטבלה width:100% ב-CSS וגם נתן לכל עמודות הטבלה רוחב שווה (כך שאם יש שתי עמודות אז כל אחת קיבלה width:50% ב CSS) היא אמנם תופיע כאן למשתמש בצורה מלאה ומחלוקת שווה אבל אם המשתמש יעתיק וידביק אותה במסמך עורך טקסט עשיר כמו LibreOffice אז היא לא תופיע לו שם כמו שתיארתי והוא יצטרך לפרמט אותה מחדש שם בשביל שהיא תופיע שם בצורה כזאת.
איך ניתן להקל על קוראים ולאפשר להם להעתיק טבלאות ממדיה ויקי לעורך טקסט עשיר as-is מבחינה עיצובית?
אולי אפשר להציג במדיה ויקי קבצי RTF או ODT ישירות (לא רק לתת להוריד אותו מעץ הקבצים המקומי אלא להציג אותו ממש בערך)?
אני משתמש בסמארטפון שלי כנתב אינטרנט; כתובת האי פי שלי היא דינאמית במובן זה שבכל ריסטרט לסמארטפון היא תשתנה; בדרך כלל כתובת האי פי של הסמארטפון וכתובת האי פי של מחשב העבודה (שמחובר לאינטרנט עם hotspot) הן זהות, אבל, לפעמים הן שונות, למה זה? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
האם זה נכון שאדם שמשתמש בכתובת אי פי דינאמית ולא יכול או לא רוצה להשתמש בכתובת אי פי קבועה (הנקנית מ-ISP בתשלום) יכול להשתמש ב VPN כדי לדמות כתובת אי פי קבועה והאם ההתייחסות אליה באמת תהיה אל כתובת אי פי קבועה ("מסורתית")? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כן, כי אתה משתמש בשרת VPN כראוטר שלך לצאת החוצה לאינטרנט. אתה הופך להיות חלק מרשת פרטית בינך לבין המחשבים ברשת הפרטית (לוקאלית). כאן פרוקסי יכול לשמש לאותה מטרה. ולאיזו מטרה אתה זקוק ל IP קבוע - יכול להיות שהוסט יכול להיות פתרון מספק. (¯`gal´¯) - שיחה17:18, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
בלי סרקזם, לא הבנתי מה התכוונת להגיד במשפט "אתה הופך להיות חלק מרשת פרטית בינך לבין המחשבים ברשת הפרטית (לוקאלית)."
אני זקוק לאי פי קבוע כדי לבצע בדיקת חיבור ב SSH לסביבת אחסון מסוימת שעם אי פי דינאמי קורסת עם הארור Connection closed by remote host. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עניתי: כלומר: DNS דינאמי (אנ'): אין כתובת קבועה, אבל יש שם קבוע שמצביע לכתובת המשתנה. יש לזה מגבלות שונות, אבל בהנחה שהחיבור שלך לאינטרנט די יציב ורוב הזמן לא מתנתק, אפשר להריץ על זה שרת אינטרנט. ואז ראיתי את תשובתך, ונראה לי שאני לא מבין את הבעיה: אתה צריך להתחבר מכתובת קבועה? למה? בגלל שאחרת חומת האש של סביבת האחסון חוסמת אותך? אם לא, למה נדרשת כתובת קבועה?
בהנחה שאתה צריך להתחבר מכתובת קבועה, אתה יכול גם לשכור (או שאולי אפשר לקבל בחינם? אני חושב שהיום כתובת IPv4 עולה כסף, אבל אירוח בסיסי עם כתובת IPv6 קבועה אפשר אולי גם להשיג בחינם. או במחיר חודשי נמוך) שרת ולהתחבר דרכו ב־SSH (לפני כמה חודשים עניתי כאן איך מתחברים בצורה שקופה דרך שרת אחר: האפשרות -J של openssh).
ואם כבר מדברים על IPv6: מי מהספקים בארץ מספק כתובות IPv6? כתובת IPv6 סטאטית היא הרבה יותר זולה, אם כבר יש רשת IPv6. Tzafrir - שיחה18:49, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
אני יודע ש unlimited נותנים IPv6. לא יודע אם יש אחרים. הכוונה שלי הייתה שמוקמת בינך לבין שאר המחשבים רשת overlay, שהיא נחשבת רשת לוקאלית (LAN). לא הבנתי את תחילת התגובה שלך, צפריר. התכוונת להסביר מה זה הוסט? (¯`gal´¯) - שיחה22:18, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
שמעתי ממספר מקורות שלפני מלחמת העולם השנייה והמצאת הפוליטקלי קורקט, היו נפוצים באנגליה ובארה"ב שלטים על חנויות "אין כניסה ליהודים וכלבים" (במקרה של ארה"ב זה כמובן "אין כניסה ליהודים, כושים וכלבים").
טומי לפיד סיפר שבתור ילד בבודפשט הוא לא יכול היה להיכנס למסעדה היוקרתית ביותר בעיר בגלל שהיה לה שלט כזה.
בסרט "הפסנתרן" מוצג שבתחילת הכיבוש הגרמני בפולין, לפני שהפרידו את היהודים מיתר האוכלוסייה, נאסר על יהודים להיכנס לחנויות.
השאלה שלי היא איך אפשר לאכוף הוראה כזאת? במקרה של כושים בארה"ב ובדרום אפריקה זה לא בעיה לאכוף, כי הם נראים שונה. אבל איך אפשר לאכוף זאת במקרה של יהודים, שנראים בדיוק כמו האוכלוסייה שבתוכה הם חיים? האם כל חנות וכל מסעדה שכרה סלקטור שעמד בכניסה ובדק תעודת זהות לכל מי שרצה להיכנס? נשמע מופרך.--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F118:58, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
היה מה שנקרא "מראה יהודי". הוא לא קלע ב 100% (כנראה שגם לא ב 80) אבל בהחלט עבד - עור כהה יותר, אף עם גבנון, נטייה מוגברת להתקרחות. אינני יודע כיצד זה בוצע בפועל, "סליחה אדוני, אין כניסה ליהודים". "אני לא יהודי, איך אתה מעז??" "בוא לשירותים ותוכיח"? אין לי מושג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה21:36, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
אילן, אני לא יודע כמה מהסממנים שכתבת זה אגדה אורבנית, אבל לגבי האף זה ודאי כך. ע"ע אף יהודי. אבל אחד הדברים הראשונים שהנאצים עשו לאחר כיבוש פולין זה לחייב את היהודים לענוד טלאי צהוב, כך שלגבי הדוגמה מ"הפסנתרן" זאת התשובה כנראה.--שמש מרפא - שיחה22:16, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
לפחות בצפון אירופה זה שגוי, וחבל שבערך אין התייחסות למה שרלבנטי ולא למה שלא רלבנטי. אף סולד היה התקן באוכלוסיה צפון אירופית (בפרט נורדית וסלאבית) ולא כך באוכלוסיה יהודית. בדרום אירופה - למשל בספרד - המצב היה שונה. היו אוכלוסיות יוצאות דופן גם בצפון אירופה (למשל חסידי קרטצ'ניף) ובכל מקרה (וכך כתבתי) לא היה מדובר על אבחנה מבדלת, אלא ב"עדות מסייעת". עבור גרמניה של תחילת המאה ה-20 "הופעה יהודית" היתה משהו שסטטיסטית עבד, אך עם יוצאי דופן רבים. זה חייב את הצנזוס הנאצי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה22:29, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
אז בעלי חנויות ומסעדות הרשו לעצמם לגרש לקוחות על סמך מראה?! אם כך, הרי ברור שהם גירשו מלא לקוחות לא-יהודים. איך האוכלוסייה הלא-יהודית הסכימה לזה? שימו לב שאני שואל לא רק על גרמניה הנאצית, אלא גם על אנגליה וארה"ב.
באשר לטלאי הצהוב, כנראה מהחשש מעונש אם יגלו אותם. עודדו להלשין על יהודים (אני חושב שגם תגמלו על כך), וקרובים להם כמו שכנים בוודאי ידעו שהם יהודים. (¯`gal´¯) - שיחה23:49, 11 בספטמבר 2021 (IDT)
אם הלשנה הייתה מספיקה בשביל "להרשיע" אדם בהיותו יהודי, מה הפריע לאנשים סתם להלשין על אנשים אחרים שהם לא אוהבים ובכך להיפטר מהם? ואם אמנם נעצרו הרבה גרמנים/פולנים על לא "עוול" בכפם, איך זה שהאוכלוסייה שיתפה פעולה? הרי במצב כזה כל אדם שאי פעם עצבן מישהו נמצא בסיכון.--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F113:27, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
השלטונות ידעו מי יהודי ומי לא, וגם תעודות הזהות של היהודים סומנו. בתחילה, הם ידעו לזהות יהודים לפי חוקי נירנברג, כלומר היה להם הידע הגנאולוגי על כל האזרחים כדי לדעת אם יש להם סב יהודי. מאוחר יותר הם ויתרו על זה והתייחסו לכל מי שיש לו איזשהו קשר יהודי ככזה (בגלל המאמץ הרב לעשות עבודת מחקר על כל אזרח). (¯`gal´¯) - שיחה15:19, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
בעבר רוב הקניות נערכו בחנויות רחוב ליד הבית, ולכן הייתה היכרות אישית, לא כמו היום שנוסעים רחוק לקניון עם מוכרים זרים. אם יש תעודה שבה זה רשום אפשר לבדוק, אם אין היכרות ואין תעודה אפשר לדעת ע"י הלשנה. הנושא מורכב (יש למשל חצי יהודים או רבע יהודים וכו') ולכן בין השאר נכשל חרם אחד באפריל 1933 בגרמניה הנאצית, שבו האס אה נדרש לאכוף חרם על עסקים יהודים ונכשל (זיהוי שאמור להיות קל יותר - עסקים של יהודים ולא לקוחות יהודים), כך שהחרם הופסק באמצע היום. הכשל של האס אה באירוע היה בין המניעים של היטלר לחסל את האס אה בליל הסכינים הארוכות ב-1934. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אנסה לאתגר את השיח המובן-מאליו בשתי נקודות בנושא הזה: דבר ראשון, לא ידוע לי על שלטים מהסוג הזה נגד יהודים בארצות הברית שאלמוני שמע ממספר מקורות. דבר שני, כל הדיון כאן נסב סביב דברים שקרו תוך כדי מלחמת העולם השנייה, או לכל הפחות דברים שקרו בגרמניה לאחר 1933, בעוד השאלה המקורית מתייחסת לתקופה של לפני המלחמה. לכן כנראה שהתשובה לשאלה הזאת היא פשוט לא. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!00:17, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
רק הערה על דבר אחד שנכתב פה "בעבר רוב הקניות נערכו בחנויות רחוב ליד הבית, ולכן הייתה היכרות אישית, לא כמו היום שנוסעים רחוק לקניון עם מוכרים זרים";
היום ברוב העולם המון מהקניות אם לא רוב הקניות נעשות דרך האינטרנט עם מעקב רשויות צמוד, לעתים עם השלמות בחנויות קטנות הקרובות לבית ונסיעה לקניונים רחוקים היא לא דרך ביצוע קניות עיקרית; זה מאפשר לממשלות להשיג פרטי זהות מדינתיים על אנשים ולכן גם "לבצע חקירות" ו"להסיק מסקנות" לגביהם דווקא יותר בקלות מאשר לפני המצאת האינטרנט, כמובן שבהקשר גזענות הדרך היחידה להתמודד עם זה היא חיסול ללא פשרות של כל סוג של גזענות תוך איחוד בני האדם למדינה אחת, מדינת בני האדם. בברכה, בן אדם נחמד.
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307/מצב
האם ישנה סיבה ספציפית לפיה ריבלין, נשיא שהגיע מהימין, הפך לאהוד בידי השמאל והמרכז אך מתועב בידי הימין, בעוד הרצוג - נשיא מהשמאל, הפך לנשיא שאהוד על ידי הימין אך מתועב בידי השמאל?
אני טוען שריבלין ידוע בתמיכתו הנחרצת בזכויות מיעוטים ובהתנגדותו לקנאות יהודית, וכנראה בגלל זה רכש את איבת הימין. "בני עמי בחרו בטרור", אמר, ומאז הפך למושא שנאה אצל הביביסטים ואצל מחנה הימין, בעוד השמאל ומחנה המרכז הביעו את חיבתם כלפיו, במיוחד כשהביע את חוסר הנוחות שלו בהענקת המנדט לביבי במערכה הרביעית.
הרצוג מינה זמן מועט לאחר היבחרו את נאור יחיא, איש שמזוהה יותר מכל עם לשכת נתניהו, לדוברו האישי. השמאל ממש התחרפן. בנאום ההשבעה שלו הם הפגינו נגדו והפריעו לטקס ברחבת הכנסת, וחלק אף הטרילו את השיירה שלו בדרך למשכן הכנסת בכביש 1. מאותה סיבה הימין התחיל לחבב אותו, ובנוסף יש לו מערכת יחסים חמה עם נתניהו חרף המערכה ב-2015 עם המחנ"צ והוא גם משאיר את השאלה האם יחון את נתניהו עם תשובה עמומה. מה דעתכם? 2A10:8007:9DE7:0:5D9C:BE7D:D987:3C7300:27, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
לגבי ריבלין: יש משמעויות שונות למונח ימין. לדוגמה, הספר מלכוד 67 מציג (בהצלחה רבה, לטעמי) את הטענה שעד שנות השבעים הציר העיקרי של הקיטוב הפוליטי היה הנושא החברתי: מפלגות סוציאליסטיות לעומת אזרחיות. ואילו בשנות השמונים הוא עוצב מחדש על הציר המדיני. לדוגמה נתן אלתרמן ויצחק טבנקין השמאליים (לפי הציר הישן) היו ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה הימנית (לפי הציר החדש) נראה לי שלאחר 2015 החל שינוי ציר נוסף שיש לו שני אפיונים אפשריים: בנימין נתניהו או היחס לזכויות אדם. איפה שרוב תומכי גישת שתי המדינות בוחרים בהיפרדות, ריבלין לא מוכן לוותר על השטחים. אבל גם לא על ערכי השוויון וזכויות הפרט, ולכן מבחינתו סיפוח משמעותו זכויות מלאות לכל תושבי השטחים. אבל אם מדובר על ציר נתניהו: נתניהו התנגד משום מה לבחירת ריבלין כנשיא (בתור מועמד הליכוד). ריבלין הביע עמדות עצמאיות והיה מוקד כוח עצמאי בליכוד שלא מתיישר עם נתניהו. את זה נתניהו לא סובל. וגם בניגוד לפרס שקדם לו שהתמקד בענייני חוץ ובטכנולוגיה, ריבלין התמקד בענייני פנים. מבחינתי העמדות שריבלין השמיע היו עמדות סבירות. ומחנה תומכי נתניהו לא היה מוכן לקבל אותן. לעניין הרצוג: הפרשנות הזו נראית לי קצת מוגזמת. אבל ימים יגידו. הרצוג מתחזק מערכות יחסים טובות עם כולם ולא סתם הוא הצליח להיבחר לנשיאות ברוב גדול בלי שום מועמד רציני מולו (שוב נתניהו לא דאג למועמד של הליכוד). Tzafrir - שיחה14:46, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
נדמה שהשאלה של האנונימי מושפעת מסיקורים שטחיים של העיתונות. ריבלין היה אהוד בידי המרכז והשמאל משום שהגיע מתפקיד ממכלתי ומכובד, יו"ר הכנסת. בתפקיד זה נהג בהוגנות כלפי חברי הבית והיה תומך מובהק בעקרון הפלורליזם, מה שהעניק לו נקודת פתיחה טובה כנשיא אצל הצד השני של המתרס. הרצוג, לעומת זאת, הודח בקיץ 2017 בידי מפלגת העבודה מתפקידו כיו"ר המפלגה כנהוג במפלגה זו, אולי מחמת מיאוס. הימין תולה בו תקוות שאולי יחון את שמש העמים ואבי האומה בנימין נתניהו, לכן הם נחמדים אליו. ביום שידחה את בקשת החנינה (אם וכאשר תוגש) - הם יבטלו כל סימן לנחמדות או כבוד. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס16:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)
בעברית אני אגיד "מיליון, מאה חמישים ושבע אלף, ו-חמש מאות שלושים ושש."
באנגלית אני אגיד "One million, one hundred thousand and fifty seven thousand, and five hundred and thirty six".
באנגלית מוספים את הביטוי one לפני חלקי מספרים "גדולים" ויותר פעמים את הביטוי and, האם זה מעיד על יעילות פחותה לתיאור מספרים גדולים? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מצאתי בתיק הרפואי שלי בדיקה מ-2004, אז זה לא יעוץ רפואי פה. התוצאה לא רלוונטית להיום. סתם סקרנית:
מצאו לי בזמנו אחוז גבוה של Monocytes ושל Eosinophils בדם. אם אני זוכר נכון פניתי לבדיקה אז לצורך איבחון אלרגיה שאכן התגלתה. אני מנסה להבין אם המולקולות שאת שתם כתבתי קשורות לאלרגיה ואם לא, אז מה זה אומר שיש אחוז גדול מהם?
אני לא רוצה להכנס להרצאה ארוכה באימונולוגיה. אגיד בקצרה שאלה תאים של מערכת החיסון. ראה en:Type I hypersensitivity ויש גם ערך עברי קצר שמתייחס לריבוי אאוזינופילים: אאוזינופיליה. מונוציטוזיס (ריבוי מונוציטים) בדרך כלל לא קשור לאלרגיה אלא לדלקת, אם כי יתכן שיש גם דלקת וגם אלרגיה. גילגמש • שיחה06:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
בקרן הפנסיה יש אפשרויות: כללי תלוי גיל, מחכה מדד S&P 500, מסלול מניות, הלכתי, שקלי ואג"ח. להבנתי שקלי ואג"ח הם מסלולים עם סיכון נמוך, אבל לא משתלמים לתווך קצר. כללי הוא המוצר הנמכר ביותר והוא מאוזן היטב בין סיכון לבין תשואה.
והמסלולים המנייתיים והS&P הם בעלי סיכון גבוה, שמשתלם בתווך הרחוק. ובשבילי זה בעוד 30 שנה. האם עד כה אני צודק?
רוב המומחים יגידו שלטווח של 30 שנה כדאי ללכת על מסלול מנייתי שגם אם הוא תנודתי הוא ייתן תשואה עודפת לאורך זמן. מדד S&P 500 הוא גם מסלול מנייתי ואני מניח שכדאי לשלב מדדי חו"ל עם מדדי הבורסה בארץ. בכל מקרה צריך לזכור שקרנות פנסיה אינן מושקעות 100% בשוק המניות ויש בהן מרכיב שקלי/אג"חי. Danny Gershoni - שיחה12:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
האם זה נכון, כפי שקראתי במספר מאמרים, שהשקעה מינורית קבועה דרך הו"ק לתעודת סל מחקת מדד (כגון ת"א 35) תייצר בתום כשלושים שנים רווח גדול כמעט ללא סיכון? פנטין - שיחה13:22, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
אין דבר כזה "ללא סיכון" (חוץ מפקדון בלטה). היסטוריית תעודות סל מניתיות אכן מראות תשואה מכובדת לאורך זמן אבל יש כאן גם עניין של תזמון. אם אתה קונה בשיא ויש נפילה זה יכול לקחת גם מספר שנים לחזור למחיר הקניה (כמו למשל אחרי התפוצצות הבועה ב-2001 לקח לנסדא"ק הרבה מאוד שנים לחזור לרמה בה היה ב-2000). Danny Gershoni - שיחה20:30, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
בפקדון בלטה יש סיכון ענק, שלא לדבר על עכברים. המציאות מראה שלא היה מי שהשקיע בS&P 500 פאסיבית למשך תקופה של מעל 10 שנים והפסיד. גם מי שהפקיד ב-2000 ומשך ב-2011, כשבאמצע היו שתי מגה-נפילות, לא הפסיד (אולי הפסד ריאלי קטן). זה כמובן לא אומר דבר לגבי העתיד, אבל לטווח ארוך זו השקעה טובה בהחלט (אין באמור משום ייעוץ וכו').--שמש מרפא - שיחה07:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
איך ויקיפדיה העברית מתמודדת עם קישורים חיצוניים שבורים?
בטח יש איזה כלי ייעודי למדיה ויקי שרץ על כל הדפים באתר, בודק את כל הקישורים החיצוניים (לאו דווקא בפרק "קישורים חיצוניים" אלא בכלל) ומעיד מה לא מחזיר HTTP status code 200.
יש בוט שעושה את זה. והחל לפני כמה שנים שיתוף פעולה עם ארכיון האינטרנט, קראתי על זה איפשהו לאחרונה. קיים בוט שיודע לעבוד עם ארכיון האינטרנט ולהציל קישורים שבורים. לא ברור לי אם הוא בעצמו דואג להכניס קישורים חדשים לארכיון על סמך קישורים ששמים בדפים בוויקיפדיה, כי לא תמיד הבוט מצליח להציל קישורים. דווקא שאלתי על זה לפני כמה ימים בדף השיחה של הבוט. (¯`gal´¯) - שיחה16:20, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
אגב, לא תמיד קוד HTTP שמוחזר יכול להעיד על כך שהקישור שבור, לכן עדיף שיהיה ארכוב מיידי, במידה והגרסה העכשווית אינה מעודכנת בארכיון. (¯`gal´¯) - שיחה16:22, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
לעומת הפנתאון הפגאני (יוון ורומא, העולם הנורדי, אולי גם אחרים), הדתות האברהמיות מעולם לא הצטיינו ב"ערכים מוסריים שאינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית". הן האורתודוקסיזם היהודי והן הקאתוליות הנוצרית (ואני מניח שגם באיסלם, אף שאיני בקיא בדת זו) ראו בערכיהן המוסריים כאמיתות מוחלטות שאין עליהן עוררין. רק בעשרות השנים האחרונות (או במאה האחרונה לכל היותר) החלו להתפתח בהשפעת הערכים הדמוקרטיים "זרמים" דתיים שרואים בערכים מוסריים כדבר שניתן להתווכח עליו, ולכן בהכרח אין "אמת אחת" שהיא הנכונה, כשכל היתר הן דברי כפירה. בעולם הנוצרי אפשר לציין את הכנסיות הצפוניות הלותרניות (ובפרט הכנסיות-המדינתיות בסקנדינביה), ובעולם היהודי את הזרם הרפורמיסטי.
מעניין להסתכל על דילמת אותיפרון בהקשר הזה: ”...אם כן, אותם הדברים עצמם שונאים ואוהבים אותם האלים, כפי שמסתבר, ומה ששנוא על האלים ואהוב עליהם היינו הך?... (כתבי אפלטון, עמוד 264)”. בדיאלוג הזה סוקרטס "מוכיח" למעשה שהעולם היווני הוא בדיוק "ערכים מוסריים שאינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית", אלא תלויי סיטואציה, מקום, תרבות וכו' (במקרה הזה - דעות שונות של אלים שונים). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!00:09, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
מכיוון שזרמים היו בכל הדתות הגדולות מראשיתן אז אולי התכוונת ב"זרמים" ל"תנועות רפורמיות" הקוראות לשינויים קיצוניים בהבנות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני עושה כמיטב יכולתי ב"זרמים" כוונתי לארגונים דתיים ששורשי אמונתם זהים. כל הדתות הלותרניות הן לותרניות, אך יש "זרמים" שונים (שמבדילים ביניהם). המשותף לכנסייה השוודית והדנית, לצורך הדוגמה, גדול בהרבה למשותף בין הכנסייה השוודית לכנסייה הקאתולית ברומא, והם כמובן גדולים יותר מהמשותף בין הכנסייה השוודית ליהודות האורתודוקסית, שגם בה יש הבדלים בין יהדות ליטאית ליהדות פולנית, וגם בתוך היהדות הליטאית יש כמובן הבדלים בין ... אני מקווה שהבהרתי את כוונתי במינוח "זרמים". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!00:32, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
קצת התסבכתי עם העברית שלי, אז אגיד את זה בפשטות: דתות שבהן יש אל אחד, לרוב גם תהיה בהן "אמת" אחת, בעוד דתות שבהן יש אלים רבים (שגם רבים זה עם זה ללא הרף), תהיה להן "אמיתות" רבות ומגוונות. דת מונותאיסטית היא כמעט לפי הגדרתה לא רלטיביסטית, פשוט כי "הטוב והרע" נקבעים על ידי אל בודד. אני מחריג מכך ארגונים דתיים המאמינים באל אחד אך מושפעים מערכים דמוקרטים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!00:35, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
בהרבה זרמים של הדתות האברהמיות עשו "ויתורים" רלטביסטיים מסויימים. למשל הנצרות הקתולית (בעקבות תומאס אקווינס) ביססה חלק חשוב מהתאולוגיה שלה על אפלטון ובייחוד אריסטו. הם כמובן היו מודעים לכך שאפלטון ואריסטו היו פגאנים, אבל ייחסו להם מוסר טבעי. הסינים נחשבו ע"י תאולוגים נוצרים רבים כבעלי מוסר טבעי (ולכן פחות זקוקים למיסיונרים). בדת היהודית יש את מצוות בני נח, ולכן ניתן היה לקבל שגויים המקיימים אותן הם מוסריים לפחות במידה מסויימת. אני לא זוכר כרגע דוגמה בדתות אברהמיות לרלטביזם מוסרי מוחלט ("המוסר שלך טוב בדיוק כמו שלי למרות שהוא שונה"). אבל אני חושד שזה היה נדיר גם אצל פוליתאיסטים. H. sapiens - שיחה11:48, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
אני לא בטוח שזו דוגמה מוצלחת. לוקי ותור היו שניהם אלים נורדים, אבל בדת הנורדית לוקי בד"כ נחשב האל הרע ותור האל המוסרי. כל הפנתאון בד"כ השתייך לאותה דת ומערכת מוסר, אם כי היו פה ושם הבדלים בין אינטרסים של אלים שונים. אני חושב יותר על דוגמאות של אלים שונים מדתות ועמים שונים, למשל (דווקא מהמקרא): "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ."(שופטים י"א, כ"ד). לכאורה טיעון פוליתאיסטי-רלטיביסטי מובהק. אבל בתכלס זה היה חלק מוויכוח על טריטוריה, הצד השני לא השתכנע מהטיעון, והיה צורך לצאת למלחמה ע"מ לקבוע מי יותר חזק, כמוש או ה'. כלומר, למרות שיפתח לא פוסל את האל כמוש והמוסר העמוני, הוא עדיין פטריוט של ה' והמוסר הישראלי. H. sapiens - שיחה15:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
1) האם יש רשימה של איזה דינוזאור התפתח לאיזה ציפור? לדוגמה טירקס התפתח לתרנגולת, אפטוזאורוס הפך לברווז וסופרזאורוס הפך לנשר? משהו כזה, אני סתם זורק דוגמאות.
2) איך יודעים שדינוזאורים עצמם לא היו ציפורים? אולי טריצרטופס היה ציפור?
3) זה אומר שזוחלים ועופות הם קרובי משפחה? אבל לי זה נראה שהעופות יותר קרובים ליונקים: הם חמים, יש להם דם בצבע אדום. זה רק אשליה ובמציאות עיט יותר קרוב לאיגואנה מאשר לזאב?
1) זה לא עובד כך באבולוציה. עופות הן קבוצה מונופילטית (בוודאי עופות החיים כיום, וכנראה גם נכחדים) ולכן התפתחו פעם אחת בלבד, מקבוצת דינוזאורים אשר (בהגדרה) נקראת אביאלאה, וראה שם עץ פילוגנטי משוער של ההתפתחות העופות מן הדינוזאורים. אך יש לציין שהיו כנראה דינוזאורים מנוצים קטנים שלא היו עופות בעצמם, ובחלקם התפתחה יכולת מסויימת של תעופה במקביל לעופות האמיתיים, למשל מיקרורפטור. 2) טריצרטופס בהגדרה איננו עוף, ראה הסבר באביאלאה. 3) אכן, העיט קרוב יותר לאיגואנה מאשר לזאב, ראה למשל העץ הפילוגנטי בזוחלים#סיווג ומיון. "סיווג אינטואיטיבי" לא תמיד קולע למטרה, אך יש לציין שדרווין ואף חוקרי-טבע שקדמו לו כבר ידעו, ללא מאובנים או דנ"א, שהעופות קרובים יותר לזוחלים מאשר ליונקים. בעיקר על סמך תכונות שלד, וכן שהעופות והזוחלים שניהם מטילי ביצים, ולא מיניקים. H. sapiens - שיחה21:00, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
כל היונקים כולל יונקי כיס ויונקי ביב הם יונקי חלב, ולמעשה יש גם זוחלים משריצי חיים (עובדות שלא היו מוכרות היטב בזמנו של דרווין). הנקודה היא שהטלת ביצים היא המצב העתיק, בעוד שהשרצת חיים התפתחה מספר פעמים באופן שונה, וחלב התפתח פעם אחת בענף היונקים בלבד. באופן דומה, במבט שטחי עופות נראים דומים ליונקים בגלל שנוצות דומות לשערות, אך בבדיקה יותר יסודית, נוצות דווקא הומולוגיות לקשקשים של זוחלים (למשל מתפתחות מן האפידרמיס ולא מן הדרמיס), ולכל העופות עדיין יש קשקשים על הרגליים. הנקודה שלי היא שכבר בזמנו של דרווין היה ניתן להסיק, ואכן הסיקו, שעופות קרובים יותר לזוחלים מאשר ליונקים. H. sapiens - שיחה10:31, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
אז שאני אבין:
1) בתקופת הדינוזאורים היה דינוזאור אחד ויחד שהוא האבא של כל הציפורים באשר הם? מי זה היה?
2) האם יש עדות לכך שלא היו עופות בתקופת הדינוזאורים? יכול להיות שאותה "אבא ציפור" היה קודם וכבר בתקופה בה היו טי-רקס ודיפלודוקוסים היו שני ענפים במקבלים: אחד ציפורים והשני זוחלים?
3) הזכרת שנוצות וקשקשים באים מאותו מקור. איך אנחנו יודעים שדיפלודוקוס לא היה עם נוצות? אולי כל הדינוזאורים היו עם נוצות?
4) אם באמת רק דינוזאור אחד הפך לציפור, זה אומר שלא נשארו צאצאים של דינוזאורים אחרים? כלומר הם כולם נכחדו באופן שלא השאירו צאצאים? אז מאיפה מגיע כל הגיוון הביולוגי שיש היום?
1) אכן זו הדעה המקובלת, בוודאי אם אתה מדבר על העופות של היום. לגבי מי היה האב הספציפי, לא בטוח שגילינו אותו, או שנצליח לזהות אותו מאחיו/בניו. במשך כ-150 שנה המועמד היחיד היה כמובן הארכאופטריקס, אבל כיום מועמד חזק אפילו יותר הוא אורורניס, שקדום מארכאופטריקס ועדיין מסווג לאביאלאה. יש עוד כמה מועמדים. 2) כן, עופות קדומים רבים חיו לצד הדינוזאורים לאורך עשרות מיליוני שנה בתקופת היורה והקרטיקון. בוודאי לצד טירנוזאורוס רקס שחי בסוף הקרטיקון. 3) עקרונית זה אפשרי שלדיפלודוקוס היו נוצות, אם כי בקבוצה שלו נמצאו הרבה פחות דינוזאורים מנוצים. יותר נמצאו אצל תרופודים. דיפלודוקוס כנראה גם לא הזדקק לכסות נוצות עקב גודלו (כפי שפילים וקרנפים כיום לא זקוקים לשיער). 4) כל מגוון העופות כיום התפתח ממין דינוזאורי אחד מתקופת היורה. דינוזאורים שאינם עופות לא שרדו. H. sapiens - שיחה13:55, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
H. sapiens, לגבי מינוח של השורה האחרונה שכתבת. שמעתי טענה דומה בניסוח טיפה אחר וחשבתי שאולי זאת שגיאה. אז לצורך הבהרה: אפשר להיות מסווג בו זמנית כ"עוף" וגם כ"דינוזאור"? אין סתירה בין השניים? הלא המילה "דינוזאור" אומרת שמדובר בזוחל? Corvus,(Nevermore) 14:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
ניתן לראות ביקורת באינטרנט בעד המעבר ל HTML5 בביקורת שפלאש זה דבר מיושן, וכדאי לעבור לסטנדרט החדש. מה ההגיון בזה, כאשר HTML5 למעשה שאב המון מהפונקציונליות שלו מפלאש? למעשה רצו ליצור תחליף לפלאש, ולקחו את כל או רוב מה שקיים בו וצירפו אותו לסטנדרט. פלאש היווה ההשראה והמודל בתכנון. יש גם השוואות שמראות שלמעשה יצרו יורש לפלאש בהקשר הזה (בוויקיפדיה יש טבלת השוואה, יש גם אתר בשם htmlvflash שערך השוואה אינטראקטיבית ביניהם, מנקודת מבט של מפתחי משחקים). אני יודע כן שפלאש יכול להיות יותר איטי, בעיקר כי זה תוסף צד שלישי, ושיש בו בעיות אבטחה (שנראה שלא נפתרו ב HTML5, מחיפוש בנושא). מה שכן זה נותן, זה סטנדרט פתוח, בניגוד לפלאש שהוא מערכת סגורה וקניינית. מן הסתם שזה גורר גם בעיות כאשר יש מימושים שונים. (¯`gal´¯) - שיחה23:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
אדובי פלאש מומש בתור תוסף אחד לדפדפן. הוא לא השתמש בתשתית של הדפדפן והיה צריך לממש מחדש הכל. לדוגמה, גם כאשר בדפדפנים המובילים הייתה תמיכה טובה בשפות דו כיווניות, פלאש עדיין לא תמך בכך ועבר זמן רב עד שהוא הצליח להציג עברית לא הפוכה. פלאש היה דבר טוב בזמן ש־HTML הפסיק להתפתח. כש־HTML חזר להתפתח, הרבה מיתרונותיו של פלאש פחתו. לא מדובר רק על היותו של פלאש קנייני: אחת החלופות שנשקלה לפלאש הייתה SVG. כאן מדובר על תקן פתוח. אבל הוא סובל מהבעיה הבסיסית האחרת: הצורך לממש מחדש את כל מה שכבר ממומש בדפדפן. בסופו של דבר SVG לא המריא בתחום הזה. Tzafrir - שיחה13:46, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
אז לא ניתן להתייחס אל פלאש ממש כאל "מיושן". בסה"כ כאשר יצא הסטנדרט החדש, הוא למעשה נשען על עבודה של שנים של פיתוח הפלטפורמה הזו, שהביאו אותו למוצר טוב ועובד. ייתכן שאפילו HTML5 לא מסוגל לעשות כל מה שפלאש יכול. יצא לי לקרוא על כך שיש דברים שעדיין HTML5 לא מסוגל לעשות, ובכך ניסיון מעבר ביניהם הוא לא חלק. גם חלק מהדברים ידרשו תוספים, כמו WebGL ל-3D. כלים, לפחות בהתחלה, עבור פיתוח ויזואלי, כאשר כאן זה נדרש, לא היו. ועוד יתרון משמעותי לפלאש, הוא מתקמפל - למעשה יש קובץ להכנה authorizing וקובץ מקופמל, שמגן על הקוד, כי הוא יוצא ב bytecode. אם כי wasm החדש יחסית יוכל לעזור בלעשות את זה. (¯`gal´¯) - שיחה16:43, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
הוא בהחלט מיושן: הפיתוח שלו הופסק מזמן. ב־2007 אפל החליטה להשיק את הiPhone ללא פלאש בגלל הבעיות הטכניות שהוא גרם (צריכת סוללה, חוסר אפשרות להתאים לתצוגות בגדלים שונים, וכמובן חוסר היכולת של אפל לשלוט בפלאש). זה הדגיש את הבעיה עם פלאש. אדובי ניסו מאז להראות בצורות שונות (ומטעות) שמדובר על פלטפורמה סטנדרטית, אבל לא הצליחו לטפל בבעיות הבסיסיות, ובהדרגה הפסיקו את הפיתוח. מאז 2014 לא יצאו גרסאות חדשות וכיום הוא כבר לא נתמך בכלל. הדפדפנים החדשים ביטלו את ממשק התוספים (plugins) המקורי של נטסקייפ וכיום כבר אי אפשר להשתמש בהם גם באותן גרסאות ישנות שלו. Tzafrir - שיחה18:51, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
למה להתייחס כאל מיושן בהקשר הזה של גרסה אחרונה שיצאה? לא יותר הגיוני להתייחס מבחינת היכולות שלו לעומת מה שניתן לעשות כיום? או גם על אופן עבודה (ככה מתייחסים לפחות בנושא של frameworks ב web). אני חושב שלאדובי היו אפילו תוכניות לגבי פלאש במובייל לפני שאפל החליטו לחסום אותם (אולי זה קשור גם ל AIR). כן, מכיר חלק מהבעיות הטכניות. גם זכור לי משהו שהוא לא ממש בעיה, אבל היה נראה לא טוב - באופן שבו התנהל עם פקדי ברירת מחדל - נראה שעשה זאת באופן דומה לג'אווה, שיש לו את הפקדים שלו, אבל בד"כ לא היה שימוש בהם. מה אדובי בדיוק ניסו לעשות? אני יודע שהטיעון העיקרי בגללו אדובי עזבו את פלאש היה בגלל נושא האבטחה. (¯`gal´¯) - שיחה20:49, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
היו תוכניות? באנדרואיד לא חסמו אותם, ובכל זאת לא היה כיף להשתמש שם בפלאש. יש עשור שלם של פיתוח שרובו לא קרה עם פלאש. לקראת הסוף הדבר היחיד שפלאש ידע לעשות ש־HTML לא יכל היה וידאו עם DRM. ובגלל שיצרנים שונים כל כך לא אהבו את פלאש הם דאגו להכניס יכולת כזו לתוך HTML למרות ההתנגדות הרבה (ר’ w:Encrypted Media Extensions). Tzafrir - שיחה21:41, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
בוויקפדיה יש שני ערכים, אוונגרד וגארדיום, המציגים מוצרים של חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ. ברשם החברות החברה מוצגת כמחוסלת מרצון, והשאלה היא מה עלה בגורל שני המוצרים שלה, האם נפסק ייצורם, או שעבר לאחת משתי חברות האם או לחברה אחרת? דוד שי - שיחה05:25, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
יש בערך קישור לכתבה בגלובס מ-2016, בה כתוב שהחברה נסגרה בגלל מחסור בהזמנות, ועובדי החברה נקלטו בחברות האם כדי לשרת את הלקוח הקיים (צה"ל). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בכל מקרה, הערך אלקלואיד מציג בראשו הן את קוקאין והן את קופאין כדוגמאות לאלקלואידים. לפי הערך נראה ששימושם העיקרי בצמח הוא הגנה נגד חרקים. גם שמנים אתריים, שלמיטב הבנתי מספקים את הריח ללא מעט מצמחי התבלין ממשפחת השפתניים (נענע, מרווה, אזוב, ועוד) משמשים ככל הנראה כמנגנון הגנה לצמחים אלו. Tzafrir - שיחה21:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
יש את כל בדיקות הPCR ומטוש לתוך האף. האם בדיקה כזאת תדע להבדיל בין חולה פעיל, חולה לשעבר ומחוסן?
אם לא הPCR אז איזו דרך יעילה יש להבחין בין שלושת המקרים?
חולה זה אדם עם סימפטום משמעותי אחד לפחות המפריע לו לתפקד. כל דבר אחר זה לא חולה.
חולה לשעבר זה לא רלוונטי כי זה היה ונגמר ואין מה להיתקע בעבר (אם אין בעיה משמעותית בגלל זה).
לפחות תאורטית, אין שום הבדל משמעותי מבחינת אדם שמערכת החיסון שלו ניצחה פתוגן ("מחלים" בשפה עילגת) לבין אדם שחוסן בחיסון סינטתי איכותי וטוב, אם כי זה לא מצדיק התחסנות סינטתית מכל מחלה בצמיחה אין סופית ובטח לא כפייה למי שמעדיף לסמוך על המערכת החיסונית שלו.
בברכה, קוקוריקו.
קוקוריקו, ההגדרה שלך של חולה לא בדיוק מקובלת על משרד הבריאות: "רבים מן הנדבקים במחלה אינם מפתחים תסמינים כלל (חולים א-סימפטומטים) ויכול להיות שאפילו לא יתגלה שחלו בקורונה." (כאן). אנא המנע בעתיד מלענות על שאלות מסוג זה על פי מה שקרוי בנימוס בשיחות ויקי "מחקר מקורי". אסף השני - שיחה12:46, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
ואותו דבר בקשר לקביעתך ש"אין שום הבדל משמעותי מבחינת אדם שמערכת החיסון שלו ניצחה פתוגן ("מחלים" בשפה עילגת) לבין אדם שחוסן בחיסון סינטתי איכותי וטוב". אסף השני - שיחה12:48, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
בדיקות המטוש וה- PCR אמורה לזהות רק חולים פעילים. לפי כתבה זו, "למחוסנים יש נוגדנים רק כנגד מרכיב החיסון, הספייק. למחלימים יש נוגדנים גם כנגד מרכיבים אחרים של הנגיף". לא ברור לי אם זה אומר שהם ניתנים להבחנה בבחינת הנוגדנים הקיימת, אבל אין מגבלה טכנית לאבחנה כזו. אסף השני - שיחה13:09, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
ל"אסף השני" אני לא מסכים עם דבריך, משרד הבריאות הישראלי אינו סמכות עליונה ברפואה וגם מה שציינת מתאר אדם שהוא אולי נשא ולא בהכרח חולה: אדם יכול להיות נשא של חיידקים פרוביוטים למשל, זה לא אומר שהוא חולה (במקרה של חיידקים פרוביוטים אפילו ההפך). בברכה, קוקוריקו.
וודאי שמשרד הבריאות אינו סמכות עליונה. כל אחד יכול לבחור איזו סמכות הוא מעדיף: את משרד הבריאות הישראלי (ומגוון ארגונים אחרים שנדמה לי שאין טעם לפרט) או כותב אלמוני בויקיפדיה המכנה עצמו "קוקוריקו". בחירה קשה. אסף השני - שיחה15:34, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
הפנייה שלך לסרקזם לא מפריכה את דברי, הצגתי אמיתות ביולוגית שבמחלות זיהומיות כל חולה הוא בהכרח נשא אך לא כל נשא הוא בהכרח חולה (למשל, יכול להיות נשא שעומס פתוגני מסוים אצלו נמוך מאד והמערכת החיסונית שלו תחסל את הפתוגן במהירות בלי שהוא ידביק כל אדם אחר משמעותית או בכלל והכל יסתיים כאילו לא היה). בברכה, קוקוריקו.
אשמח להתייחסות פרטנית לשאלה המקורית, ללא קונספירולוגיה, הגדרות ופרשנות אישית.
"יש את כל בדיקות הPCR ומטוש לתוך האף. האם בדיקה כזאת תדע להבדיל בין חולה פעיל, חולה לשעבר ומחוסן?" - בדיקות אלו מבחינות רק בין חולים פעילים לאלו שאינם חולים פעילים, כלומר, נוכחות נגיף בגוף. ראה כאן.
"אם לא הPCR אז איזו דרך יעילה יש להבחין בין שלושת המקרים?" - בדיקת נוגדנים בצירוף עם PCR תוכל לקבוע עם מדובר בחולה פעיל, ואם לא - אם חוסן\החלים. למיטב ידיעתי, אין בדיקות סטנדרטיות שיבדילו בין מחוסנים למחלימים. בדיקות לזייהוי נוגדנים ספציפיים (שלא רק לספייק) יכולות לעשות זאת, אך הן אינן סטנדרטיות. אסף השני - שיחה23:46, 15 בספטמבר 2021 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307/מצב
שלום, ברצוני להשתמש בויקיפדיה כמשאב תרגול עבור התלמידים שלי על ידי מתן משימות תרגום של ערכים בעברית ובאנגלית ללא ערך תואם בשפה המקבילה.
אין בכוונתי שהם יצרו את הערכים האלו באתר היות ויכולת התרגום שלהם עוד נבנית והם בסך הכל תלמידי חטיבה.
אני לא רוצה לתת להם לבחור כל ערך אקראי שכן רוב הערכים כבר קיימים בשתי השפות. האם ישנה דרך לסנן את הערכים שקיימים בעברית ואינם קיימים באנגלית? או להפך - לסנן את הערכים באנגלית שאין להם ערך תואם בעברית?
סחתיין על היוזמה! תוכל למצוא ערכים רבים כאלה בקלות אם תפנה למושגים שאין בהם ממש עניין בשפות אחרות. למשל, מספרי כבישים בישראל, רחובות או ראשי ערים היסטוריים, וכדומה. Gil mo - שיחה00:22, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
מהן חמש האפליקציות לשיחות VoIP מבוססות קו טלפון סלולרי, הכי משומשת בעולם?
VoIP בהגדרה לא דורש קו סלולרי, אז על מה השאלה? למה WhatsApp, לדוגמה, דורשת מספר טלפון? השימוש היחיד במספר הטלפון הוא לצורכי זיהוי. מספר הטלפון הזה מזהה אותך ברשת של וואטסאפ. מעבר לזיהוי הראשוני (ולפעמים: זיהוי מחדש אולי במקרים של איבוד סיסמה) אין שום שימוש בחיבור הסלולרי.
בעיקרון גם מספר טלפון קווי יכול לעבוד באותה מידה כמו סלולרי, שהרי כל מה שנדרש הוא יכולת להציג מסרון בודד. אבל לא כל טלפון קווי יודע להציג מסרונים (חלק מהם יכולים והרשת הקווית של בזק יודעת לשלוח בצורה סטנדרטית).
לשם השוואה, בסקייפ מזוהים רק על ידי שם ושם משתמש. ברשת מטריקס (אנ') משתמש יכול לבחור לזהות את עצמו גם על ידי טלפון או גם על ידי כתובת דואר במקום רק על ידי שם משתמש אבל הדברים הללו אינם חובה. בכל מקרה כל הפרטים הללו הם בסך הכל פרטי מידע שעוזרים למשתמשים אחרים ברשת למצוא את המשתמש ולא חלק מהותי מהתקשורת בין משתמשים שכבר מכירים.
גם לי היה קשה להבין כשנתקלתי בזה. כעיקרון, המחאה החלה הרבה לפני כינון הממשלה ה-35. כנראה זה ספציפית נגד ה"בגידה" של גנץ במחנה ובערכים שלמענם נבחר, להוריד את נתניהו, לנקות את השלטון משחיתות ומהשפעה פוליטית בניהול עניינים חשובים, שזה לא אמור להוות שיקול, כמו ביטחון. (¯`gal´¯) - שיחה23:25, 16 בספטמבר 2021 (IDT)
שאת אלה שהם חלק מהסטנדרט של יוניקוד, פונטים מוכרים מממשים, בעוד את אלה, נדרש להשתמש בפונטים ייעודיים שיש בהם את הגליפים הללו כדי להציג אותם. יש אתרים שעושים שימוש בצורה הזאת כדי להציג אייקונים. (¯`gal´¯) - שיחה23:19, 16 בספטמבר 2021 (IDT)
בבוקר יום הכיפורים תשל"ד, כחמש שעות לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, ראיתי בשמי הרצליה מטוס פנטום שטס בגובה נמוך. למה נועדה טיסה זו? דוד שי - שיחה00:26, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
סחתיין על הזיכרון. מה שזכור לי זה שערב קודם העיפו אותנו מהכביש עם האופניים כי טסו שם רכבים צבאיים, את אבא שלי רץ לרנו 4 בשבת בצהריים, ואת כל האימהות שהתאספו בחצר וספרו בשפת השואה את מי "לקחו". תלוי לאיזה כיוון הוא טס. אני לא יודע אם פנטומים שימשו אז לצילום, ויכול להיות שזו הייתה המטרה, ויש סיכוי לא רע שזה היה במסגרת העברות מטוסים בין שדות תעופה צבאיים, וריכוזם בחזיתות לקראת תקיפה. ככל שזכרו לי. כבר היו סימנים לתקיפה בחזית רמת הגולן, ולא דיברו על התלקחות בדרום. אז ייתכן שהוא היה בדרך לרמת דוד.--נדב - שיחה01:03, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
תודה. בשבת בצהריים (יום הכיפורים) גם אני (ועוד הרבה אנשים) רצתי למכונית שלי וחזרתי לבסיס. אני לא רואה סיבה לטיסת צילום מעל הרצליה, אבל ההסבר שזו הייתה טיסה בין בסיסים נשמע סביר. עדיין לא ברור מדוע הטיסה הייתה בגובה נמוך (רק במפגנים ראיתי מטוס קרב בגובה כזה). דוד שי - שיחה05:14, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307/מצב
יש איזו בדיחה/סיפור על אדם שנסע עם אלברט אישנטיין באניה
ולאחר ההפלגה אמר שכל ההפלגה אישנטיין הסביר לו את תורת היחסות, ולבסוף הוא הגיע למסקנה שלפחות אינשטיין מבין את התאוריה
--
מי האדם שאליו מיוחס הנאמר לעיל? האם יש לסיפור מקור?
תודה
הוא אחד מהמוני תת סוגים של ShortHair. הצבע הלבן דומיננטי אצל נקבות (נקבות לאם או אב לבנים בדרך כלל לבנות), הטרוכרומיה שכיחה בקרבן, וכך גם חרשות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה05:53, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
גזע המחדל לחתולים קצרי פרווה (כלומר שאינם שייכים בברור לאף גזע ספציפי) הוא Domestic Short Hair שבדרך כלל מקוצר ל-DSH. בחתולים לבנים צריך להבדיל בין אלה שיש להם עיניים כחולות, ואז אכן יש אצלם שכיחות גבוהה של חרשות, ובין אלה שיש להם עיניים כתומות/צהובות/ירוקות שאז אין אצלם שכיחות חריגה של חרשות. בברכה, Easy n - שיחה09:32, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
עברתי על תמונות של חתולים לבנים בקומונז. שלוש קטגוריות הולמות את התמונה ומוטב לשייך אותה לשלושתן:
* Category:Blue-eyed white cats
* Category:Cats of Israel
* Category:Domestic cats
למרבה המוזרות, אמנם קיימת קטגוריה של white cats breeds אבל אין בה שום סבקטגוריה של short hair. אולי כדאי לשקול להוסיף זאת, מצד שני יתכן שמקפידים בקטגוריה זו לכלול רק גזעים מוגדרים היטב, לשיקולך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה13:25, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
תודה רבה. אוסיף לראשונה והשלישית. את השנייה כבר הוספתי. איני מתמצאת בחתולים אז אני מעדיפה לא לפתוח קטגוריות של גזע. חנה Hanay • שיחה • נשר תחגוג ב-2023מאה שנים להקמתה18:27, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
החתולים בישראל הם ערב רב של גזעים. אפשר לשים לב למאפיינים של מאו מצרי וואן טורקי מצד אחד וחתול סיבירי מצד שני. החתולים בארץ מעורבים מאוד ואי אפשר באמת לקבוע גזע מוגדר. הקיטלוג הכי טוב לחתול רחוב ישראלי הוא כמו שאילן כתב "אשפתול". החבר שצילמת נראה פחות או יותר כמו Arabian Mau שצבע לבן אומנם אפשרי לו, אבל לא נפוץ. Corvus,(Nevermore) 18:53, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
אז הבנתי שיש אוטיסטים שהם בעלי פיגור שכלי ויש כאלה שמבחינת התפתחות שכלית הם בדיוק כמו אנשים "רגילים" ולפעמים אפילו הרבה יותר מעל הממוצע.
אז קודם כל: מה קובע איזה סוג אוטיסט יצא? ושנית: יש אוטיסטים מוכרים שסיימו תארים מתקדמים באוניברסיטה? אם ככה, אז מה כבר הופך אותם לאוטיסטים? זה נכות לפי הבנתי. אבל במה היא מפריעה אם האדם יכול להתקדם לדרגות בכירות?
יש את תסמונת אספרגר (קשיים באינטראקציה חברתית) שלא מעט מהם מגיעים למשרות בכירות, בעיקר באקדמיה. רובם לא מסוגלים להבין מה זה "טָקְטְ" (סיטואציות חברתיות) ולכן למי שנפגש עם איתם בפעם הראשונה ולא מודע לזה, עשוי להיעלב, ולכן בכל עבודה שדורשת את אהבת הקהל (פוליטיקה לסוגיה) כנראה שאין להם סיכוי ממשי להשתלב, אבל מצד שני רבים מהם חכמים להחריד ובכל מה שנוגע למתמטיקה, מחקר אקדמי, ביולוגיה וכיוצא באלו, הם כנראה הטובים ביותר שיש למין האנושי להציע. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!14:11, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
אני רוצה לענות על השאלה הזאת מכיוון שאני אוטיסט.ית בעצמי. נכון, אני בתפקוד גבוה מאוד (ברמה שאם תיפגשו איתי רוב הסיכויים שלא תנחשו שיש לי אוטיזם), ועשיתי מלא מאמצים לאורך השנים על מנת לשפר את היכולות החברתיות שלי, אבל האוטיזם עדיין מורגש. העניין הוא, שהאוטיזם משפיע בעיקר על התחום התקשורתי והחברתי. קצת קשה לי לפעמים לשמור על קשר עין, לפעמים אני קוטע.ת אנשים בזמן שיחות ולא נותנ.ת להם הרבה מקום לדבר, ומאוד קשה לי להתחייב לדברים ולהגיד דברים שאני לא בטוח.ה במאה אחוז שהם נכונים. יש גם קשיים מסוגים אחרים שנובעים אצלי מהאוטיזם (למשל קשה לי לפעמים שיש יותר מדי רעשים וריחות חזקים בו זמנית) ויש כאלה שאין לי אבל אני יודע.ת שלאחרים יש (כמו עניין מוגבר בתחומים מסויימים ורק בהם), אבל מה שמשותף להרבה מאוד מהסימפטומים של אוטיזם הוא קושי בהבנה והבעה של גירויים מהעולם החיצון. אין שום דבר שמגביל אותי מבחינת מה שקורה בתוך הראש שלי. (אני צריכ.ה לאכול, אז אמשיך עוד מעט). 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:56, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
בשולי הפרק - אנחנו צריכים לפתוח מועדון ויקיפדים על הספקטרום
וואטסאפ אמנם מבוססת על קו טלפון סלולרי במקום על אימייל וכמדומני לא מאפשרת שיתוף מסך וגם לא ועידת וידאו אך האם בכל זאת יש מגמת תחרות מתפתחת בין שתי התוכנות?
אלו שתי פלטפורמות שונות. זום נועד למפגשים מסיבות כאלו ואחרות, בהן אפשר להשתמש בכלים כמו שיתוף מסך לאיזה אתר/דף שרוצים ולצייר ולשרטט, וווטסאפ נועדה לתקשורת יומיומית. ווטסאפ אינה יכולה להכיל כמות אנשים גדולה בשיחות כמו בזום (אם זו הכוונה להשוואה בשאלה) מה גם שלדעתי, אחרי כל הקורונה השימוש בזום יפחת משמעותית משום שהבינו את התסכול שבשימוש בו כבר בקורונה, אבל מכיוון שהוא האופציה הכי טובה בשוק שקיימת, הוא זינק ונהפך פופולרי. ארז האורז • שיחה21:36, 17 בספטמבר 2021 (IDT)
אפשר לפשט את זה. ווטסאפ הוא IM, זום הוא web conference tool. אם כבר מתחרה הגיוני לזום הוא Facebook Rooms. איך זום הוא האופציה הכי טובה? יש יותר טובים וותיקים ממנו. היתרון היחיד של זום הוא שהוא חינמי יחסית, תחת מגבלות נסבלות. יש מי שיגידו שהוא גם פשוט לשימוש. לדוגמא, Adobe Connect, Cisco WebEx. וגם ווטאסאפ לא נוח, לא מנוהל בענן, ומעמיס המון על הטלפון, בעוד רשתות חברתיות לא. מעבר בין טלפונים הוא פשוט, רק ווטסאפ מסבך. פייסבוק כבר גילו שיש להם את כל המידע שמור אצלם, לא ברור לי למה לא מעבירים את ווטסאפ להיות מנוהל בענן בדומה לשאר המוצרים של פייסבוק. גם רצו לשלב בין המוצרים דרך אפליקציית מסנג'ר, זה לא אפשרי כל עוד ווטסאפ נשאר בצורה הנוכחית. (¯`gal´¯) - שיחה03:35, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
הטענה כי מבחינה מהותנית אין דבר כזה שבטים או עמים (אלא רק משפחות גרעיניות)
אני לא מכיר גישה כזאת (ולמה הכוונה ב"מהותני"?). זה לא הגיוני, משפחה גרעינית לא יכולה לשרוד אם היא לא שייכת לחוג רחב יותר - שבט, קבוצה, עם וכן הלאה. Reuveny - שיחה21:19, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
מהותני = קשור במהותנות. אני לא התכוונתי להישרדות ולפוליטיקה, ברור שקבוצות באות באינטראקציה ומתאחדות על כל המשתמע מכך, מעבר להיבט הזה ביקורת על מהותנות והפרכה למהותנות קיימת בשפע במגוון תחומי מחקר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כי אמפירית, יש שבטים ועמים: וגם אם יבוצע תעלול טרמינולגי שיטען שאין כזה דבר, עדיין העם הפלסטיני ימשיך לראות עצמו כעם פלסטיני וכך גם העם היהודי, וכך גם ימשיך חלק גדול מהעולם לראות בהם: ושבטים ימשיכו לשמר מסורות ולבדל עצמם משאר העולם: וסכסוכים יצוצו בין אלו לאלו: ככה שלמשחקי נדמה לי שכאלו אין ערך מדעי. ולא שחסרים פרסומים ללא ערך מדעי: אבל טענה כל כך דרמטית וכל כך סותרת את המציאות - קשה לי להעלות על הדעת שתצוץ.
שאלת למה ששאלה כזו לא תזכה להתייחסות רצינית: אך השאלה שצריכה להשאל במדע היא למה שטענה כן תזכה להתייחסות רצינית. אחרת, ניאלץ נדרוש התייחסות מדעית לכל טענה שעלתה על דעתו של מישהו בזמן ארוחת עשר. 192.114.182.211:13, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
אמפירית מה שיש זה אנשים שטוענים על עצמם שהם שייכים לשבטים\עמים, לוגית זה לא מבסס הכללת אנשים שלא הוחלפה עימם מילה כ"שייכים" למבנים כאלה, בין אם אותו אדם מגדיר עצמו "פלסטיני" או "יהודי".
"חלק גדול מהעולם" לא מוכיח משהו כי אולי הרוב טועה.
גם אם מסתכלים רק על המובן הפילוסופי של זה, זה לא רציני להגדיר "אדם" ללא שיוך רחב יותר ממשפחתו הגרעינית, כי היכן עובר הגבול? האם הסבא והסבתא שלו כבר לא נחשבים חלק חשוב מהקיום שלו? ומה לגבי דודים ודודות? המחנך שלך בבית הספר? קפטן קבוצת הכדרוגל האהובה עליו? הרב שלו? החברים שלו? אם לפחות חלקם משפיעים על הזהות של האדם (סביר מאוד להניח שזה נכון), היכן עובר הקו שממנו אפשר להזניח את הקשר בין אדם אחד לקבוצה הרחבה יותר (מורים, חברים, מכרים, שכנים)? קח את הקבוצה שקבעת שהיא "היחידה" שמשפיעה על "מהות" האדם שבחרת, והרי לך שבט או עם קשה לי לחשוב על אדם כלשהו שהזהות שלו מסתכמת בזהות הוריו בלבד. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!16:25, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
אני חושב שלא הבנת נכון את דברי, לא התכוונתי לטעון שרק משפחה גרעינית משפיעה על אדם; לגבי סבתות וסבים, לא ניתן להכחיש את הקשר שלהם לאדם, כמובן.
אני אישית טוען שכולנו בני אדם ועם זאת אין הכרח לשים גבול אנושי-קבוצתי בשום מקום מעבר למשפחה גרעינית כי אפשר להתפלסף איפה לשים אותו עד אין סוף ולכן מבחינה מהותנית אם כבר מחלקים את בני האדם לקבוצות, החלוקה היחידה המבוססת באמת שלא ניתן להכחיש בשום צורה (לא הגדרות, לא פילוסופיה וכו'), מעבר ל"מין אנושי", היא "משפחה גרעינית", זה כמובן לא מונע קרבה לסבתות וסבים וכו' ובדיוק באותה מידה לא מונע מאדם שהקים משפחה גרעינית משלו לפרנס אותה ולחנך את ילדיו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
גם הכיוון הזה לא לגמרי מדויק. ישנן תרבויות רבות בעולם שבהן מה שאנו בעולם המערבי חושבים כ"המשפחה הגרעינית" היא למעשה "משפחה מורחבת", ראה מצד אחד את קלאן (חמולה), מצד שני את האצולה האירופית, ואני משוכנע שיש עוד דוגמאות רבות מאסיה ומאפריקה שאני לא מכיר. גם אם תנסה להתכחש למרכזיות איש הכמורה, איש החינוך, אנשי התרבות והשכנים האחרים לעיצובו של האדם (איש איש לפי תרבותו כמובן), אני מסופק אם תצליח להגיע להגדרה ברורה של המושג הזה דרך הסתכלות על המעגל המצומצם ביותר שאפשר להעלות על הדעת; הרבה יותר פשוט להניח שהתפתחות החברות המגובשות (משמע עמים/שבטים) בכל רחבי הגלובס נבעה מטבעו של האדם, ולא מכוונת מכוון של יד נסתרת כלשהי בשחר ההיסטוריה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל!16:35, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
לוגיקה לא שייכת לעניין כלל. אדם אינו חי על פי שכלו - המניעים של האדם אינם לוגיים וממילא הטענה "(כל דבר אנושי שהוא) אינו לוגי" נכונה עבור כל דבר אנושי ולכן נטולת חשיבות. !Σiη Stαlεzεאילן שמעוני - שיחה 17:53, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
לגבי "סותר את המציאות" - שייכות שבטית היא מהאוניברסלים האנושיים. אפשר כמובן לטעון שזה לא רלבנטי, ובאותה מידת רצינות, אבל באופן הרבה יותר מבוסס, לטעון ההיפך. !Σiη Stαlεzεאילן שמעוני - שיחה18:03, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
אני לא מסכים עם הטענה שלוגיקה לא קשורה לעניין כלל, אין בסיס לוגי להכליל אנשים כחלק מקבוצה מסוימת בלי שהם טוענים שהם שייכים לה או אם הם טוענים שהם לא שייכים אליה כי הגדרות זה עניין מילולי נטו (מה קורה במציאות זה עניין אחר), זה שאנשים עושים מכלילים כך בנפשם, יכול לנבוע ממניע רגשי, לאו דווקא לוגי.
אין משמעות לאמירה "...לנבוע ממניע רגשי, לאו דווקא לוגי". כמעט כל מה שמניע בני אדם בעוצמה רבה אינו לוגי. אהבה אינה לוגית, והיא מניע אדיר עוצמה, וכך גם שינאה, שאיפה למעמד ויוקרה, וגם תחושת השתייכות לקבוצה.
למעשה יש בסיס לוגי לכל אלה בפסיכולוגיה אבולוציונית (כולל לקיום שבטים ועמים) אבל זה אינו ממין העניין, מפני שאדם שפועל עקב רגש אינו עושה זאת למען הסיבה האבולוציונית.
נשאלת השאלה מהו הדבר שאתה מחפש בחקירה שאתה עורך עכשיו. לא מפני חשד במניעים שלך (הם פרטיים שלך ואינם מעינייני) אלא בניסיון להבין ואולי לתקן את התפיסה, שיתכן ששגויה, שעומדת מאחורי נסיון זה למצוא לוגיקה במחוזות בהן היא לא מאד רלבנטית. !Σiη Stαlεzεאילן שמעוני - שיחה18:24, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
התבקשנו לספק הפניה לערכים שמתייחסים לגישה מסוימת. השבנו שהגישה לא מוכרת לנו. אני חושב שגם זו תשובה לשאלה (התשובה שאנחנו מכירים חוקרים רבים שלא מכירים גישה כזו אינה תשובה רלוונטית לשאלה). אנחנו לא יכולים לענות לכל השאלות וצריכים לדעת להכיר בכך. Tzafrir - שיחה19:29, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
חיילי הצבא הסדיר נדרשו לתספורת צבאית, חיילי מילואים לא נדרשו לכך. לא מובן לי מדוע ב"שעת נעילה" זה אחרת, אבל זו אינה הבעיה החמורה ביותר בסדרה זו. דוד שי - שיחה15:37, 18 בספטמבר 2021 (IDT)
האם יהודים בארה"ב מתרכזים בעיקר בערי החוף המזרחיות והמערביות?
צפיפות האוכלוסיה בארצות הברית לפי מחוזות (שנת 2000)לארצות הברית (היבשתית) יש לא רק חוף מזרחי וחוף מערבי אלא גם חוף דרומי, לחופי מפרץ מקסיקו. נראה לי שאורכו הוא בערך כאורך החוף המערבי. לחופו נמצאות, הין השאר, יוסטון וניו אורלינס. אז כן, זה אזור פחות מאוכלס מהחוף המזרחי ומהחוף המערבי. למעשה נראה שלפחות בנתוני שנת 2000, „החוף הצפוני״ של ארצות הברית (זה של האגמים הגדולים) צפוף יותר, אבל גם קצר יותר. Tzafrir - שיחה03:09, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
אבל הוא לא מכונה כך, בניגוד למזרחי ולמערבי. אאל"ט כל ההתייחסויות ששמעתי באמריקאית לחוף הן בתור bay area.
אני מאמין שלפני אלפי שנים לא היו שם חולות כמו היום, לגבי לוב אין לי נתונים אבל לגבי דרום חצי האי ערב, האזור היה בעבר שופע ביערות סאב טרופיים סבוכים שכיום השרידים שלהם זה Dofhar forests וכן גם יערות הרי מערב תימן, אשר כיום שניהם בסכנת הכחדה ממשית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זה לא נכון. בדיקה מהו גיל הפירמידות בוצעה באמצעות פחמן 14 על שבבי העץ ששימשו למליטה של החלקים הפנימיים. הגיל שנמדד הוא כ 4,500 שנה. מיהם המומחים הללו? !Σiη Stαlεzεאילן שמעוני - שיחה17:36, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
ראיתי ראיונות בנושא ביוטיוב במספר סרטונים בעבר אבל לא ממש התעמקתי במי הם המומחים, לא הרגיש לי שהם wacos או kooks אלא פשוט אנשים שחולקים על מטרת ו\או זמן בניית הפירמידות; אין לי דעה מוצקה בנושאים האלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זה לא מדויק. כנען היתה קולוניה מצרית כנראה רק בתקופת הממלכה החדשה, אבל היו מסעות מלחמה, סחר וקשרי גומלין רבים ואולי מדי פעם שליטה ישירה, החל משושלות הפרעונים של הממלכה הקדומה (תקופת הפירמידות, באלף השלישי לפני הספירה, כשנבנתה הפירמידה שהוזכרה לעיל). זה לא מסע דרמטי ממצרים לארץ ישראל, לא ביבשה (הזרוע המזרחית ביותר של הנילוס עוד התקיימה באותה עת ונשפכה לים במערב סיני, ומשם זו קפיצה קטנה למישור החוף שלנו) ובטח לא בים.
בנוגע לאזורים האחרים שהוזכרו, היו קשרי סחר אבל לא יותר מכך. למצרים לא היה הרבה מה לחפש במדבר הצחיח שמסביבם או בחצי האי ערב, ואכן היה זה כבר מדבר צחיח בתקופה זו. Reuveny - שיחה15:04, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
משתמש:Reuveny אם הבנתי דבריך נכון אתה טוען שכבר בתקופה בה גיזה הייתה בנויה (לפני 4500 שנה) אלו היו אזורים צחיחים; אם כן, אני חושב שאלו טענות פוזיטיביות שמצריכות ראיות ממחקרים פליאובוטאניים מקיפים שאני לא יודע אם נעשו באזורים הללו (דרום חצי האי ערב ולוב). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נכון. מחקרים רבים של שחזור אקלים באמצעים שונים (לא רק פליאובוטניקה) מצביעים על התייבשות הסהרה וערב לפני תחילת הציוויליזציה המצרית. ראה למשל כאן שחזור שמתמקד בעיקר בפלינולוגיה ומפלסי אגמים. Reuveny - שיחה15:45, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. !Σiη Stαlεzεאילן שמעוני - שיחה17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
א. יש את הATMOS שיש לו טעינה אוטומטית, ואם צה"ל בחרו אותו כנראה הוא מספיק אמין.
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307/מצב
צהריים טובים. אקדים ואומר שמעולם לא התנסיתי בפייסבוק.
יש לי מספר דגי נוי שהחלטתי למכור. ניסיתי לפתוח פוסט בקבוצה שזו מטרתה למכור ציוד\דגים\צמחים לאקווריום ומשום מה הפוסט הורד ע"י פייסבוק בטענה שהוא נוגד את מדיניות סחר של בע"ח של פייסבוק אם מישהו יכול להסביר לי מה הסיפור... מחבק עצים - שיחה16:18, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
ניסית לשאול את מנהלי הקבוצה בפרטי? כנראה הם יותר מבינים ועם ניסיון עם פוסטים שכאלה בפייסבוק ומה גורם לצרות. בד"כ זה יהיה דיווח על פוסט או מילים בעייתיות שמזוהות אוטומטית. ואפשר גם לבדוק את כללי הקהילה, כנראה זה איפשהו במרכז התמיכה של פייסבוק. (¯`gal´¯) - שיחה04:52, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
אם אדם הולך ערום באמצע הרחוב בישראל מה הרשויות יכולות לעשות לו?
נניח שיש אדם בישראל שהוא מעורער בנפשו, חי על קצבת נכות של 2500 ש"ח בחודש ולפעמים בא לו ללכת ערום ברחוב, מה רשויות ישראל יכולים לעשות במקרה כזה? נניח שהוא עושה את זה פעם אחת ואז שוטרים מחזירים אותו הביתה, ואז פעם שנייה, פעם שלישית וחוזר חלילה, איך בכלל הרשויות מתמודדות עם מקרה כזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אם הוא מעורער בנפשו בצורה שפוגעת בציבור יכניסו אותו לטיפול במוסד אן התכוונת לכל שאדם חוזר על פשע כמה פעמים בסוף זה יגמר בכלא. Assafn • שיחה10:28, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
אני מניח שאם אדם עושה זאת כמה פעמים הוא לא יישלח לכלא אלא למוסד פסיכיאטרי אבל אני מנסה להבין מה הגבול של הרשויות להחליט כמה פעמים זה צריך לחזור על עצמו כדי להחליט על אשפוז בכפייה ואם אשפוז בכפייה אז כמה זמן אשפוז כזה יכול להימשך והאם זה בכלל אפקטיבי במקרה כזה ובמיוחד מה החוק הישראלי אומר בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זו לא עבירה פלילית להתערטל בציבור? אמור להיות מוגדר בחוק מה הענישה על כך. אבל זה גם תלוי בנכונות של המשטרה לפעול ובהחלטה של בית המשפט. אבל בכל מקרה כדי שאדם יוכנס למוסד סגור בכפייה בגלל אי שפיות זה דורש התערבות של ביהמ"ש, לא? אבל כעיקרון יש גם מדינות שיש בהם מקומות ציבוריים לנודיסטים, שזה מותר שם. (¯`gal´¯) - שיחה04:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
אני בהחלט חושב שיש סעיף בחוק לגבי זה. אם יש ברחוב הזה לפחות אישה אחת, או לפחות גבר דתי אחד, אפשר להפעיל את הסעיף של פגיעה ברגשות הציבור, ואם יש לפחות ילד אחד, סעיף של הטרדה מינית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)02:09, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
וברמה המעשית, מה שקובע את כשרותו (ובעיקר, את הידורו) של האתרוג: - היעדרן של נקודות שחורות או כתמים חומים ולבנים (בעגה מכונה "נקיות"); צורה נאה וסימטרית, מה שמכונה בעדה "נקיות"; ושלמות - שריטות עלולות לפסול את האתרוג - מה שמכונה "חסר". ככל שיהיה האתרוג ברמה יותר גבוהה בפרמטרים אלו, כך יעלה מחירו בהתאם, והשמים הם הגבול.--שמש מרפא - שיחה00:30, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
יחידה חיצונית של מזגן מפוצל (נניח 1 או 2 כ"ס אם זה משנה) צריכה להימצא "בחוץ". נהדר, אבל מה נחשב "בחוץ"? נניח שהיחידה מצויה בחדר (3*3 מטרים) נטול תקרה, זה בסדר? מה אם יש תקרה, אבל עם פתח בגודל של שמשייה? מה אם אין פתח בתקרה אבל יש פתחים בקירות? מה אם יש 100 פתחים בגודל של צלוחית קפה? מתי זה מפסיק או מתחיל להיות מספיק "בחוץ"? תודה, רוני
מזגן הוא בסך הכל משאבת חום. הוא מעביר חום ממקום אחד (שאותו הוא למעשה מקרר) למקום שני (שאותו הוא למעשה מחמם). אין שום צורך שאחד המקומות יהיה “בחוץ”. באופן מעשי, רוב האנשים רוצים לחמם או לקרר את הבית שלהם ולא לקרר חלק אחד מהבית ולחמם חלק אחר שלו, ולכן הם שמים את היחידה החיצונית מחוץ לבית, כך כשהם מחממים את הבית הם מקררים את האוויר שמחוץ לו וכשהם מקררים את הבית הם מחממים את האוויר שמחוץ לו. מעבר לכך, לכל מזגן יש הפרש טמפרטורות שמעבר לו הוא לא יצליח לשאוב חום מצד אחד לצד השני. אם היחידה החיצונית נמצאת בחדר מבודד וקטן, טמפרטורת החדר תעלה או תרד עד שהפרש הטמפרטורות בין החדר הזה ושאר הבית יגדל כך שהמזגן לא יצליח לבצע את פעולתו. לכן כדאי שהיחידה החיצונית (ולמעשה גם הפנימית) תהיה במקום מאוורר היטב. בברכה, Easy n - שיחה18:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
האם התפרצויות וולקניות היו ואולי אף הינן גורם משפיע משמעותי על אקלים כדור הארץ?
יש בכלל ברחבי ויקיפדיה רשימה של תופעות טבע ידועות שיכולות לגרום או שגרמו בעבר (גם אם רק ע"פ השערות) לשינויי אקלים דרסטיים? נניח, שמעתי לאחרונה ששינוי במסלול כדה"א גרם ל snowball earth, ושזה נגרם מההשפעה הגרוויטציונית של נגה וצדק. בכלל, נראה שמסלול כדה"א מוזר. בד"כ חושבים שזה מסלול קבוע (ככה זה גם נראה בד"כ בהדמיות של מערכת השמש), אבל נראה שכד"הא כל הזמן משנה מעט את המסלול שלו - יש סרטון שמראה את זה שהועלה ע"י מכון דוידסון לחינוך מדעי (לא שלהם במקור, לא זוכר את שם האתר ממנו לקחו את זה). עוד אפשרות יכולה להיות שינוי בנטיית ציר הסיבוב שצופים שתקרה, ומדברים גם על השפעה מלאכותית שיש לאדם על כך, בשאיבת מים, בעיקר בהודו ובסין. כמובן שיש את אפקט החממה (וניתן להשוות את ההשפעות השונות בפלנטות השכנות, נגה ומאדים), ואת השפעה של האסטרואיד שגרם להכדחה ההמונית שהשמידה את הדינוזאורים, וחסמה את אור השמש וגרמה לעידן קרח. השפעה דומה צפויה גם מפליטת גזים מהתפרצות של סופרוולקנו. לא קיים אחד שחזו שהיה אמור כבר להתפרץ כבר שנים? על פי מה קבעו זאת? (¯`gal´¯) - שיחה23:07, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
מערכת ניהול תוכן שיכולה להתממשק עם כל תוכנה דרך אינטליגנציה מלאכותית
יש הרבה מערכות ניהול תוכן חזקות מאד כמו Drupal או MediaWiki אבל כשזה נוגע להתממשקות עם תוכנות כמו תוכנת ניהול מלאי, תוכנת הנהלת חשבונות או תוכנה מעורבת (גם ניהול מלאי וגם הנהלת חשבונות), נדרשת קסטומיזציה. האם יש מגמה לפתח מערכת ניהול תוכן שלא תצריך כל קסטומיזציה כזו בשל אינטליגנציה מלאכותית שתדע להתממשק כך אוטומטית לבדה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בין התוכנות צריך איזו שכבה כדי להעביר מידע, ובכל תוכנה צריך איזשהו תוסף שידע לתקשר עם השכבה ולעשות שימוש במידע הזה בתוך התוכנה. קרא עוד על כך. זה נקרא "אינטגרציה" (נניח כדי לגרום להפעלה של משהו במערכת, אבל יכול להיות רק שיתוף של נתונים בין מערכות, data integration). בכל מקרה, נדרשת היכרות עם ממשק התוכנה (API), כלומר שיהיה מעוניין בכלל לאפשר גישה למידע ע"י תוכנה ולא ע"י ממשק משתמש בלבד, למרות שיש גם דרכים (די עקומות) לפתור גם דברים כאלה. יש כל מיני טכנולוגיות שיש בהן שימוש בזה, כמו SSO, SOA, microservices. (¯`gal´¯) - שיחה22:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
ב"זרמים" כוונתי לארגונים דתיים ששורשי אמונתם זהים. כל הדתות הלותרניות הן לותרניות, אך יש "זרמים" שונים (שמבדילים ביניהם). המשותף לכנסייה השוודית והדנית, לצורך הדוגמה, גדול בהרבה למשותף בין הכנסייה השוודית לכנסייה הקאתולית ברומא, והם כמובן גדולים יותר מהמשותף בין הכנסייה השוודית ליהודות האורתודוקסית, שגם בה יש הבדלים בין יהדות ליטאית ליהדות פולנית, וגם בתוך היהדות הליטאית יש כמובן הבדלים בין ... אני מקווה שהבהרתי את כוונתי במינוח "זרמים". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:32, 14 בספטמבר 2021 (IDT)
.jpg)
קשה לי לחשוב על אדם כלשהו שהזהות שלו מסתכמת בזהות הוריו בלבד. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 16:25, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
