לדלג לתוכן

גארדיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גארדיום
מידע כללי
סוג כלי רכב בלתי מאויש
מדינה מייצרת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן חברת ג'י-ניוס
יחידות שיוצרו 15
היסטוריית שירות
תקופת השירות 2009–2016 (כ־7 שנים)
מדינות משתמשות ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גארדיום
גארדיום בפעולה

הגארדיוםאנגלית: Guardium), שנקרא בצה"ל שותף נאמן, הוא כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ) שנועד לסייר ולבצע פטרולים בגבולות עוינים, כגון בציר הוברס, בהם יש סכנה לירי נ"ט והפעלת מטענים כנגד הכוחות המפטרלים. הכלי פותח על ידי חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ואלביט מערכות ושכנה ביקנעם.

הכלי מבוסס על שלדת מכונית תומקאר ויכול לשאת כ-300 ק"ג הכולל שריון, חיישנים ומערכות תצפית, ולעיתים אף כלי נשק. הכלי מצויד במערכת מיקום טקטית המאפשרת לו פעילות אוטונומית לצד פעילות בשלט רחוק ממרכז הבקרה. הכלי נשלט מרחוק על ידי מפעיל בתחנה קרקעית אך גם בעל יכולת ניהוג אוטונומית ויכול לבצע פטרולים במסלולים מתוכננים מראש. הכלי מסוגל לנוע במהירות 80 קמ"ש[1].

המיזם המשותף של אלביט והתעשייה האווירית לפיתוח, ייצור ושיווק הרכב הושק בקיץ 2006. זאת לאחר ששתי החברות החליטו לשתף פעולה ולבטל את הפרויקטים הנפרדים שלהן בתחום[2].

בשנת 2008 החל צה"ל בהצטיידות ניסיונית בגארדיום, תחת השם "שותף נאמן", ובהכנסתו לשירות מבצעי. גם רשות שדות התעופה בחנה שימוש בגארדיום לאבטחת שדות התעופה של ישראל, ובעיקר נמל התעופה בן-גוריון. המערכת נחשפה לראשונה ללקוחות בינלאומיים, בתערוכת הנשק הצרפתית יורוסאטורי ביוני 2008[3]. בספטמבר 2009 הושקה גרסה לוגיסטית של הרכב המסוגלת לשאת ציוד במשקל טונה[4].

החל מ-2009 שירת הגארדיום על ציר הוברס והופעל על ידי חיל מודיעין השדה ומאוחר יותר לאחריות אוגדת עזה[5]. הרכב שירת בהצלחה בגזרה והוחלט להרחיב את השימוש בו גם לגזרות אחרות. בתחילת שנת 2010 החלה קליטת הרכב בפיקוד הצפון[6].

בשנת 2016 החליטו התעשייה האווירית ואלביט מערכות לסגור את חברת ג'י-ניוס ולהביא את מיזם גארדיום לידי סיום[7], לאחר שלא התקבלו הזמנות משמעותיות לכלי[8]. גארדיום ממשיך להופיע בסל המוצרים של התעשייה האווירית[9].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]