ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 216
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
יתושים ביום, ויונים בלילה
[עריכת קוד מקור]איפה היתושים נמצאים ביום?
ואיפה היונים נמצאות בלילה?
- ע"פ ויקיפדיה האנגלית, במשך היום מרבית היתושים נחים במקומות קרירים, אך הם עלולים לנשוך אם מציקים להם. ראה כאן. אם כי ישנם גם סוגים שפעילים במשך היום. בלנק - שיחה 15:36, 4 ביולי 2013 (IDT)
- ולגבי היונים- ישנות! ראה כאן. בלנק - שיחה 15:41, 4 ביולי 2013 (IDT)
- תודה. אבל הייתי מצפה שהיונים יישנו בקן שלהם, וממה שנתקלתי הם לא נמצאות בו בלילה. אז איפה הם ישנות?
ולאן הולכים הברווזים בחורף? שנילי - שיחה 18:14, 5 ביולי 2013 (IDT)
- שנילי – שאל נהגי מוניות. לשואל – אם אני לא טועה, רוב העופות לא בונים קן שלא בעונת הרבייה. – Manedwolf • שיחה 18:44, 5 ביולי 2013 (IDT)
מהו ההבדל בין פדרציה לקונפדרציה?
[עריכת קוד מקור]תודה--Haya831 - שיחה 20:59, 4 ביולי 2013 (IDT)
- מצטרך לשאלה. Ben-Natan - שיחה 00:12, 5 ביולי 2013 (IDT)
- ראו פדרציה וקונפדרציה ואת הערכים המקבילים שלהם בויקיפדיה האנגלית.
- ההבדל העיקרי הוא במידת העצמאות והאוטונומיה של הישויות החברות (מדינות/פרובינציות) ביחס לשלטון הפדרלי המרכזי,
- כאשר בפדרציה לשלטון הפדרלי המרכזי כוח רב יותר מלמדינות, לעומת קונפדרציה שבה השלטון המרכזי הפדרלי חלש יותר.
- תפוח אדמה - שיחה 00:30, 5 ביולי 2013 (IDT)
- ההבדל הוא כיום יותר הצהרתי מאשר השלכות מעשיות, שכן כיום(פרט לשוויץ כמדומני שמתנהגת כפדרציה לכל דבר) לא ידוע לי על קונפדרציות קיימות. כעיקרון על פי מה שהבנתי בנושא, קונפדרציה היא מעין אגד מדינות שמסיבות של חוץ וביטחון מחליטות להקים ממשל מרכזי. הממשל המרכזי ערב לשמירה על האוטונמיה שלהם. אזרח במדינה מסוימת בקונפדרציה א' לא בהכרח אזרח בקונפדרציה ב', אם כי גם כלל זה נשבר לאורך ההיסטוריה.לדעתי קל יותר להבין מה קונפדרציה לא. האיחוד האירופי לדוגמה הוא לא קונפדרציה מלאה, כי אמנם הוא מנהל קשרי חוץ לעיתים בשם חברות הארגון, אך גם כל אחת מהחברות שלו מקיימות יחסי חוץ עצמאיים. ארצות הברית היא פדרציה שכן יש להם חוקים פדרליים הנוגעים לחייו של כל אזרח, וכן הממשל המרכזי (בדמות בית המשפט העליון של ארצות הברית למשל) יכולים להחליט על יחסי המדינות לאזרחיהן. כך לדוגמה לאחרונה החליט בית המשפט כי, מדינות תהיינה מחויבות לספק זכויות השמורות לנשואים גם להומו-לסבים.ראה את הקונפדרציה כשלב מובחן בין מדינה בפדרציה למדינה עצמאית, שכן אני מתקשה לחשוב על הגדרה בוחנת.Exx8 - שיחה 01:21, 6 ביולי 2013 (IDT)
תמיהה לגבי אריאל
[עריכת קוד מקור]בתבנית, בסעיף לאום ודת מצויין ש 81% מהתושבים הם יהודים. השאר אינם מוסלמים ואינם נוצרים (0% שניהם) אלא "אחרים". האם יש באריאל חייזרים ואנחנו לא ידענו? 13:12, 6 ביולי 2013 (IDT)
- המחושים של הא-תאיסטים, עונים להגדרה של חייזרים? והזנבות של עולי ברית המועצות אשר לא מוכרים כיהודים?Exx8 - שיחה
- "אחרים" הם בני דת אחרת או אתאיסטים. אני מתפלא שלא שמעת על דת אחרת חוץ מנצרות, איסלאם ויהדות. Hyuna • שיחה • חציל-צילון • 00:06, 7 ביולי 2013 (IDT)
- חשוב להדגיש ש"אחרים" הם גם כאלה שלא מזדהים עם הקטגוריה האתאיסטית או הדתית. כמו למשל; אגנוסטים, איגנוסטים, דאיסטים, אחרים, וחסרי הגדרה מיוחדת בהקשר הזה. Ben-Natan - שיחה 01:01, 7 ביולי 2013 (IDT)
- רוב הסיכויים שמדובר בעולי ברית המועצות, שלא נחשבים כיהודים. אין הרבה אנשים בארץ שנרשמו כחסרי דת, גם אם הם מחשיבים עצמם כאלה. אביעד • שיחה 21:53, 7 ביולי 2013 (IDT)
- חשוב להדגיש ש"אחרים" הם גם כאלה שלא מזדהים עם הקטגוריה האתאיסטית או הדתית. כמו למשל; אגנוסטים, איגנוסטים, דאיסטים, אחרים, וחסרי הגדרה מיוחדת בהקשר הזה. Ben-Natan - שיחה 01:01, 7 ביולי 2013 (IDT)
- "אחרים" הם בני דת אחרת או אתאיסטים. אני מתפלא שלא שמעת על דת אחרת חוץ מנצרות, איסלאם ויהדות. Hyuna • שיחה • חציל-צילון • 00:06, 7 ביולי 2013 (IDT)
פסים בנתיבי איילון
[עריכת קוד מקור]באיילון צפון בין מחלף רוקח לקק"ל יש פסים בולטים או רצועות (נראה לי ממתכת) על הכביש באלכסון. מישהו יודע במה מדובר? 02:28, 7 ביולי 2013 (IDT)
- פסים מאין אלו תוכל למצוא על-גבי כל גשר רענן.
הם נועדו למנוע סדקים/פיצוצים במשטח הגשר.
גשר ארוך ורחב, כמו אלו הנמצאים מעל האיילון, מורכב מכמה חתיכות מונוליטיות.
זהו אינו משטח רציף, כי אם כמה משטחים המוצמדים זה לזה.
מטבע הדברים, משטחי הגשר הם גופים יצוקים וקשים. בשל-כך, הם חסרי גמישות, ועל-כן מאוד שבירים.
לצורך העניין, תזכר שנייר הוא מאוד גמיש או "קמיט" ובלתי שביר, אך כוס זכוכיות היא מאוד קשה ולכן גם מאוד שבירה. גם בקבוק קולה מפלסטיק הוא "בר-כיווץ", ועל-כן לא שביר.
עקב השינויים הגדולים בטמפ' הסביבתית (לאורך השנה), הגשר ישאף להתכווץ (בחורף) ולהתרחב (בקיץ).
אם הגשר היה עשוי מחומר גמיש, הדבר היה מתאפשר ללא בעיה, אך חומרים יצוקים נוטים להסדק/להשבר בעת התרחבות והתכווצות. על-כן, לא ניתן לבנות את הגשר ממשטחים יצוקים "בלבד".
בשל כך הותקנו פסי מתכת בתפר שבין חתיכות הגשר. פסי מתכת אלה "סופגים" את שינוי הטמפ', מתרחבים ומתכווצים בהתאם למזג-האויר, ומונעים מהיציקות עצמן להתרחב או להתכווץ יתר-על-המידה.
DoronWise - שיחה 21:22, 7 ביולי 2013 (IDT)
התקנת Windows OEM על לפטופ חדש
[עריכת קוד מקור]רכשתי לפטופ חדש (מזל טוב), ללא מערכת הפעלה.
ברשותי הכונן הקשיח מהלפטופ הקודם שלי.
בלפטופ הקודם היתה מערכת הפעלה Windows 7, שהגיעה מותקנת עם המחשב.
בידיי מפתח ההתקנה המקורי, אך לא קיבלתי אז דיסק התקנה (מלנובו).
במידה וברשותי דיסק התקנה של אותה מערכת הפעלה (Win7 Home Premium), האם תהיה בעיה בהתקנה?
מה נהוג לעשות אם "התקנות המשך" של מערכות שהגיעו מותקנות מראש (OEM).
בתודה מראש, DoronWise - שיחה 21:32, 7 ביולי 2013 (IDT)
- בעקרון התקנת OEM לא מיועדת להתקנה על מחשב אחר מזה שנרכשה איתו. יחד עם זאת, שדרוג או החלפה של חלקים של המחשב אמורה להיות מאופשרת, ברמה מסויימת ר' למשל [1]. זה המקום להזכיר שמורים (כולל בגמלאות) יכולים לרכוש Windows בזיל הזול [2]. [kotz] [שיחה] 22:53, 7 ביולי 2013 (IDT)
- kotz, תודה. אין לי בעיה לא להתקין את ה-OEM הזה, ולצאת לרכוש OS בשוק הפתוח. אבל במקרה כזה, אני מצפה למסלול החזר מו"ל ה-OEM. סתם חבל לקנות עכשיו מערכת הפעלה, שאין בה צורך. מערכת ההפעלה הנוכחית היא מעולה. DoronWise - שיחה 23:35, 7 ביולי 2013 (IDT)
שאלה לגבי מחשב נייד
[עריכת קוד מקור]שלום לכולם. יש לי שאלה לגבי מחשבים ניידים.
יש לי מחשב כבר 4 שנים (טושיבה, מעבד 2.10) , ובמהלך השנה האחרונה אני שם לב שהוא הולך ונהיה יותר ויותר איטי. כרגע זה הגיע לרמה שאפילו כשאני בא לערוך ערך באתר, לוקח לו לפעמים חצי דקה עד לביצוע הפעולה (מה שמוביל אותי להפחית את הפעילות שלי באתר לאחרונה, יש גבול לסבלנות שלי ). כמו כן הוא גם ממש מתחמם לאחרונה, והמאוורר עושה באופן קבוע קולות של חתול עם עצירות קשה. יצוין שבתקופה בה קניתי אותו (סוף 2009) הוא נחשב לטוב למדי ביחס לשאר.
רציתי לשאול האם זה נורמאלי שאחרי הזמן הזה הוא הפך לכזה איטי? האם אורך החיים של מחשבים ניידים הוא באמת כזה נמוך?.
ובמידה ואין מה לעשות, אשמח להמלצה כללית בדבר מה חשוב להתמקד בו בקניית מחשב חדש (ראיתי שהיום מעבדים מסוג i5 נחשבים לסטנדרט, האם זה אומר שמעבד i3 נחשב כבר ישן?)
תודה לעוזרים! Lionster • שיחה 02:48, 8 ביולי 2013 (IDT)
- לילה טוב. האם אתה חווה את אותה איטיות גם אחרי ניקוי Registry, או, ניקוי זבל + ניקוי דיסק + איחוי?, או אחרי שניהם יחדיו?. האם זה קורה לך אחרי פירמוט והתקנת מערכת ההפעלה מחדש?. אם התשובה לשאלה א, היא כן הייתי פשוט מציע שתפרמט ותתקין מערכת הפעלה מחדש. אם התשובה לשאלה ב' היא כן, אז אני משוכנע מעבר לכל ספק שמדובר בבעיה חומרתית, וזה כנראה קשור להרדיסק כי קשה להאמין שהמעבד (או הזכרונות) יידפקו אחרי כמה שנים בודדות, למרות שבפועל זה תלוי מה טיבם, כמה ואיך אתה משתמש במחשב וכיוצא בזה, ולגורמים סביבתיים אחרים, כמו עד כמה הוא נפל בשנים אלה, מה היתה עצמת הנפילה וכו', אם בכלל.
- לגבי איזה מחשב עדיף לקנות היום - אני הייתי הולך על לפחות i5. אין מה לעשות, על ראש שקט לא מתפשרים. i5 זה ראש שקט, במיוחד בגלל ריבוי הדגמים של i3 שגם היא סידרה מעולה אבל אם יש לך את הכסף פשוט עדיף להשקיע במקרה הזה. אצלי למשל יש מעבד i7 שקניתי בזמנו בגלל גיימינג. רק המעבד עלה לי כמה אלפים טובים, אבל לי היתה מטרה בקנייתו. אבל בכל מקרה, גם אם אתה צריך את המחשב רק לעבודה יום-יומית, צ'יטוטים, אינטרנט וכו', אני בכל מקרה הייתי הולך על i5 (ארבעה ליבות ומעלה, שכל אחת עובדת על 3 ג'יג'ה הרץ), עם לפחות 4 ג'יגה זיכרון, וכרטיס מסך מובנה (Intel HD). רק תזכור שבמקרה כזה חשוב שהמעבד אכן יהיה חזק, ויש עדיפות להרדיסק דיגיטאלי (בהנחה שהם עדיין מכניים). Ben-Natan - שיחה 03:26, 8 ביולי 2013 (IDT)
- אחרי 4 שנים ייתכן מאוד באמת שהכונן קשיח הולך למות. ואכן ייתכן שזה יגרום להאטות מופרעות בביצועי המחשב. יש תוכנות חינמיות שבודקות את זה - קוראים לזה SMART. ר' למשל [3]. חשוב לא להוריד תוכניות צבעוניות מידי כי הן יכולות להיות MALWARE או לנסות למכור לך לוקשים. לפעמים יש כלי SMART כחלק מהBIOS של המחשב.
- לגבי ההבדל בין i3 i5 i7 מדובר בשלוש סדרות של מעבדי אינטל שמיועדות לביצועים "בסיסי", "מתקדם", "תותח". הסדרות האלו מופיעות במקביל, זה לא שאחד מהם נחשב ישן. [kotz] [שיחה] 14:33, 8 ביולי 2013 (IDT)
- ראשית, אני מצטרף לעצת קודמי. נסה לפרמט את המחשב, אם מקור הבעייה הוא תוכנתי ולא חומרתי, היא תיפתר. לפני שאתה עושה את זה, אתה יכול לבדוק אם תוכנה ספיצפית היא שחונקת את משאבי המחשב, בנוסף, אתה מעיד על התחממות המחשב, אם המאוורר לא תקין, ברבים מהמחשבים, המעבד, כרטיס המסך, ורכיבים אחרים עשויים להאט את פעולתם על מנת לא להישרף, בנוסף חום יתר עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למחשב, נסה לנקות\לתקן את המאוורר או לחילופין לכוון אל המחשב מאוורר רב עוצמה (בחדר קריר יחסית), ובדוק אם המחשב עובד מהר יותר. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:39, 8 ביולי 2013 (IDT)
- השקל שלי:במידה ואינך גיימר או מעצב גראפי/עורך וידאו - הייתי מתמקד במעבדים בטווח "התחתון".
בעוד שהחומרה מתקדמת בקצב היסטרי, השימושים שלי (ושל הקרובים לי) נותרו היום כפי שהיו לפני 3 שנים.
לפני 3 שנים קניתי PC חזק מאוד (לזמנו), בעל מעבד Core i5-750. היום אני משתמש באותו המחשב, ורק לרגעים בודדים ה-CPU עובר את רף ה-10%.
אתמול, קניתי לאמי לפטופ חדש עם מעבד i3 דו-ליבתי כלשהו. זה פשוט טס.
במדידות משוות (benchmark) המערכת שלה מדורגת כ-3100 מול 3600 שלי. היינו, מחשב ה-PC שלי, מלפני 3 שנים, מהיר מהנייד הזול שלה בכ-15% בלבד.
יתר-על-כן, המעבד הגראפי המובנה שלה, חזק מזה הנפרד שקניתי בזמנו, בערך פי 10.
עד כאן החומרה.
השימושים של אמא שלי לא השתנו - מייל, ווב, יו-טיוב ועיבוד תמלילים. אם אתה כמו אמא שלי, וכמו חצי מעם ישראל - לפטופ ב-2800 ש"ח יספק אותך לשנים הקרובות.
אני חייב לציין, שבהתעלם מכך שאני מריץ כאן מכונות וירטואליות (לעתים), גם אותי סביר שזה היה כמעט מספק. הסיבה היחידה שהמחשב שלי עובד קשה באופן רגיל - היא פענוח גראפי. הלנובו ThinkPad הזול שקניתי אתמול לאמא שלי - אפילו לא מתאמץ על זה, כי יש לו מעבד גראפי טוב.
DoronWise - שיחה 02:20, 9 ביולי 2013 (IDT)- אגב, אני חושב שזה הכל קשור לטלפונים הסלולריים.
בעבר החומרה היתה מתקדמת בקצב די דומה לזה של היום, והתוכנה היתה מדביקה אותה יחסית מהר.
אני מתייחס לתוכנה הכללית: מערכות הפעלה, דפדפנים, עיבוד תמלילים, ניגון מדיה.
מה השתנה בשנים האחרונת שגורם לשימושים הנוכחיים שלנו לא לתבוע משאבים הולכים וגדלים? אני חושב שזו תרבות הסמארטפונים.
עולם התוכנה די עומד מלכת בכל הקשור לפיתוחים ל-PC (שוב, אני מתייחס למיין-סטרים, לא למעצבים גראפיים/גיימרים). נתח אדיר ממשאבי הפיתוח של כל עולם התוכנה, מושקעים בפיתוח למובייל.
בעבר, סביר היה שאפליקציה כמו דרופבוקס תלך ותגזול משאבים הולכים וגדלים, עם יציאת גרסאות חדשות יותר.
היום, דרופבוקס כנראה לא יכולים להרשות זאת לעצמם, שכן הם מנסים לספק חוויה דומה בכל הפלטפורמות (מובייל ו-PC). כך, סביר שפיצ'רים שדורשים משאבים רבים פשוט לא יכנסו, או שתושקע עבודה רבה יותר בהפיכתם ליעילים יותר.
מכשירי המובייל הם החוליה החלשה של עולם התוכנה היום. הם מהווים את הרף, ולא הלפטופים ובטח שלא מחשבי ה-PC האימתניים.
באופן דומה, עם המעבר לשירותי ווב שונים, שאמורים להיות זמינים הן בנייד והן ב-PC - שירותים אלו הם מאוד חסכנים במשאבים, וכמעט שלא מעבידים PC/לפטופ חדיש.
DoronWise - שיחה 02:32, 9 ביולי 2013 (IDT)
- אגב, אני חושב שזה הכל קשור לטלפונים הסלולריים.
הגדרה פורמלית של מטריצה
[עריכת קוד מקור]הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. בלנק - שיחה 19:58, 8 ביולי 2013 (IDT)
שוס
[עריכת קוד מקור]מה מקור הביטוי הסלנגי "שוס"? 5.29.14.75 23:34, 8 ביולי 2013 (IDT)
- ביידיש, שוס זה מכה או מהלומה. בהשאלה, המונח העברי. כמו באנגלית- hit=להיט. בלנק - שיחה 00:16, 9 ביולי 2013 (IDT)
- אני חשבתי שזה מהמונח הצבאי שו"ס (שותף סוד) - סוד צבאי ממודר שיש רשימה פוזיטיבית של כל מי שחשוף אליו. דניאל • תרמו ערך 19:42, 9 ביולי 2013 (IDT)
- There has been some recent discussion about easy Yiddish readings and also about poetry translations, so I thought it would be a good opportunity to kill two birds with one stone, or as we would say in Yiddish, “treffen zwéi hâsen mit éin schoss”. ותודה לגוגל.
- אני חשבתי שזה מהמונח הצבאי שו"ס (שותף סוד) - סוד צבאי ממודר שיש רשימה פוזיטיבית של כל מי שחשוף אליו. דניאל • תרמו ערך 19:42, 9 ביולי 2013 (IDT)
האם פנים נחשבות לאיבר מין?(18+)
[עריכת קוד מקור]האם פני אדם (אישה לצורך הדיון) נחשבים לאיבר מין? אין גבר שיכול להגיד בלב שלם שהוא לא נמשך מינית לפנים. לפנים יש תפקוד בפעילות מינית מסוימת (אין צורך לפרט על תנוחות ושיטות. כולם מבינים על מה אני מדבר). אישה (או גבר, אבל זה קצת פחות ברור) בעלת פגם בולט בפנים תתקשה מאוד למצוא פרטנר לרבייה.
בתרבויות מסוימות נהוג עד היום להצניע פני אישה (כמו שבתרבות שלנו מקבול להצניע איברים שכולם מבינים מה הם). ככה שאם מכלילים בתוך קטגוריה של איברי מין את השדיים, אז למה לא פנים? אני אזכיר דבר ברור לכולם: בפני גבר יש שער עבה, שהמטרה שלו בין היתר להבדיל בין גבר לאישה (כמו המטרה של שד בולט). 109.64.130.214 13:32, 9 ביולי 2013 (IDT)
- אם לכנות את הפנים כאיבר מין זה כבר עניין פילוסופי בעיקרו אך זה בהחלט מאפיין גופני הגורם לחשק מיני באופן "דטרמינאלי". כמו כן, אספקטים שונים של הפנים, כגון שפתיים, מעלים יותר את החשק המיני מאחרים, ואף יש תווכים מסוימים הקשורים להם עצמם (כגון צבע - כמו גווני Fuchsia, Shocking Pink, או Ultra Pink, זגוגיות - המתקבלת מליפגלוסים למינהם, רוחב ואורך אשר מעלים בממוצע את החושניות של השפתיים). פנים למעשה הם אחד המאפיינים העוצמתיים ביותר, ו (לדעתי האישית), בחלק מהמקרים אם לא ברובם מתווכים חשק מיני עוד יותר מאיברים אחרים שהם "מיניים" אצל מישהו\מישהי. Ben-Natan • שיחה 05:27, 10 ביולי 2013 (IDT)
- זה פשוט תלוי בהגדרה של המונח "איבר מין". ההגדרה המצמצמת כוללת רק את הפות והפין. הגדרה רחבה יותר יכולה להיות "כל איבר שמשמש לעיתים לקיום יחסי מין" "כל איבר שנהוג להצניע בציבור", "איבר שהנגיעה בו עשויה לגרות מישהו" ההגדרה "איבר שלעיתים מגרה אנשים מבחינה מינית" אינה טובה, כי אין איבר אחד בגוף האדם שאינו מגרה חלק מהאנשים מינית. בלנק - שיחה 00:57, 10 ביולי 2013 (IDT)
- במקרה של פנים, זה איבר שמקובל מאוד בכל התרבויות שהוא יהיה מושך מינית. מי כבר יכול להעיד על עצמו שהוא לא בחר את בן זוגו לפני פנים? לפנים יש חשיבות גדולה ברבייה. 109.64.130.214 08:57, 10 ביולי 2013 (IDT)
- זה פשוט תלוי בהגדרה של המונח "איבר מין". ההגדרה המצמצמת כוללת רק את הפות והפין. הגדרה רחבה יותר יכולה להיות "כל איבר שמשמש לעיתים לקיום יחסי מין" "כל איבר שנהוג להצניע בציבור", "איבר שהנגיעה בו עשויה לגרות מישהו" ההגדרה "איבר שלעיתים מגרה אנשים מבחינה מינית" אינה טובה, כי אין איבר אחד בגוף האדם שאינו מגרה חלק מהאנשים מינית. בלנק - שיחה 00:57, 10 ביולי 2013 (IDT)
לא. גם מצב בריאותי של פלוני או אלמונית לא נחשב לאיבר מין למרות חשיבותו ברבייה על כל שלביה.80.179.114.19 08:59, 10 ביולי 2013 (IDT)
- ומה עם כפות הידיים? הן ודאי משמשות לתכלית האמורה, אבל לא שמעתי על דת שאוסרת על חשיפתן, אלא אם לוקחים את אמא טליבאן מבית שמש כדוגמה.שלומית קדם - שיחה 15:41, 14 ביולי 2013 (IDT)
Microsoft Dreamspark
[עריכת קוד מקור]יש לי חשבון משתמש ב-Microsoft Dreamspark.
אין שום דרך הגיונית להוריד משם קבצים גדולים (אני מנסה להוריד Win7).
עכשיו יש לי ביד סיריאל Win7 Professional, אך ללא דיסק התקנה.
מישהו הוריד Win7 Pro משם, ויוכל לומר לי מה ה-MD5 שלו?
ניסיתי להשתמש בסיריאל על דיסק התקנה קיים, ללא הועיל.
תודה, DoronWise - שיחה 13:13, 10 ביולי 2013 (IDT)
מקור השם משפחה ותירגומו
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים
ברצוני לקבל תשובה על מקור שם המישפחה שלי עקרונית אני ממוצא אירני כורדי שם המישפחה מה מקורו ותירגומו לעברית (האות הראשונה היתה מיתחלפת לאות חדריזדה או כדריזדה כ לא דגושה אשמח אם תיצרו איתי קשר בנייד מכיוון שאין ברשותי מחשב 0502589786 דוד.
― סוף העברה
- מקור השם הוא פרסי. זאדה או זדה משמעו הבן של. למשל יוספזאדה הוא בן יוסף. בכדי לאתר את המקור לכדרי או חדרי רצוי לדעת איך נכתב בפרסית, משום שבמקרים רבים השם עבר עיוות על ידי פקידי הגירה. Assayas • שיחה • 14:23, 12 ביולי 2013 (IDT)
מה מחזיקה הילדה?
[עריכת קוד מקור]במהלך כיבוי שריפה בדירת מגורים בעיר בני ברק, צולמה התמונה הזאת: [4]. מה מחזיקה הילדה שבתמונה? 87.68.167.52 01:24, 11 ביולי 2013 (IDT)
- את המעקה של המרפסת. תסתכל על התמונה הזאת שצולמה כמה שניות קודם. --109.67.117.174 13:49, 12 ביולי 2013 (IDT)
- מה הדבר בצבע קרם בתחתית התמונה? זה ראש של בן אדם??? 87.68.167.52 05:43, 14 ביולי 2013 (IDT)
- אני מתארת לעצמי שזאת בובה (ומקווה שזה לא אחיה התינוק...)שלומית קדם - שיחה 15:32, 14 ביולי 2013 (IDT)
- מה הדבר בצבע קרם בתחתית התמונה? זה ראש של בן אדם??? 87.68.167.52 05:43, 14 ביולי 2013 (IDT)
מה קורה לעור אנושי אחרי תקופה קיצונית, כמו שבוע חודש שנה - במים? ―46.121.37.121 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- בתור התחלה, ראה כאן בתמונה השמינית. זה השיא נוכחי של אדם חי שנכנס למים. שנית, אתה יכול לראות כאן מחקר מפורט שנעשה על גופות, ולכן כולל מבט יותר ממושך. המדענים מתארים אירוע נוסף, מלבד הקמטים וה"עור ברווז"- "adipocere" חפש בגוגל- זה די מגעיל. בלנק - שיחה 23:36, 11 ביולי 2013 (IDT)
- השטויות שאנשים מוכנים לעולל לעצמם... לא יאומן.שלומית קדם - שיחה 15:35, 14 ביולי 2013 (IDT)
האקר
[עריכת קוד מקור]אייפד נעול בסיסמא. האם האקר או טכנאי או כל תפקיד אחר יכול לפתוח את האייפד על ידי דברים שונים אם כן על ידי מה? תודה
- תמיד יש פרצות אבטחה, אפשר למצוא מקרים שונים בקלות ע"י חיפוש בגוגל, כמו כאן לדוגמא, החברות תמיד מנסות להשתדרג ולתקן פרצות כדי למנוע מקרים כאלו. לכן לפרוץ נעילות של מכשירים זה תמיד דבר לא פשוט, אפילו הFBI לא תמיד מצליח. לכן לשאלה האם "האקר" יצליח לפרוץ לך את המכשיר תלויה בהרבה גורמים כמו כמה הוא מכיר את מערכת ההפעלה וכו'.
- באותו עניין - תמיד עדיף לעשות גיבויים למכשיר למקרה ו..., כך שאם באמת ינעל לך המכשיר תמיד תוכל לאתחל אותו ופשוט לעלות גיבוי עדכני וכך למנוע איבוד חומר חשוב. NiD123 - שיחה 21:47, 12 ביולי 2013 (IDT)
- ניסית לחבר את המכשיר ל iTunes? אמורה להיות שם אפשרות של ביטול הנעילה. IAmYoni - שיחה 23:51, 12 ביולי 2013 (IDT)
מה ההבדל בין נגיף לבקטריופאג'?
[עריכת קוד מקור]מה ההבדל בין נגיף לבקטריופאג', חוץ מאופן החדירה שלהם לתא? 176.13.208.69 14:17, 12 ביולי 2013 (IDT)
- בטריופאג' הוא סוג של נגיף. עיין בערכים נגיף ובקטריופאג' ―95.86.118.158 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
תזונה
[עריכת קוד מקור]האם פירות וירקות באמת בריאים יותר מבשר וחלב? למה? 79.176.113.191 15:08, 12 ביולי 2013 (IDT)
- המונח "בריאים יותר" הוא בעייתי. גם בירקות וגם בפירות וגם בבשר וגם בחלב יש חומרים חיוניים לגוף. בסוגים רבים של בשדר ומוצרי חלב יש גם דברים שעלולים להזיק, כמו שומן וכולסטרול. באופן כללי, חשוב בעיקר לאכול הרבה דברים מגוונים, ולא רק דבר אחד. בלנק - שיחה 15:38, 12 ביולי 2013 (IDT)
- אין ויכוחים על התועלת הבריאותית של ירקות ופירות. לעומת זאת, יש ויכוחים רבים על התועלות והנזקים של צריכת בשר וחלב מהחי. מי שמחליט להימנע מצריכת מזון מהחי, צריך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום כדי לוודא שהוא מרכיב תזונה מלאה. בדיקת תזונה מלאה מומלצת כמובן גם למי שאוכל הכל. ―אנונימי לא חתם
- השאלה, כפי שכבר נאמר לעיל, בעייתית. צריכה סבירה, במינון סביר של פירות וירקות כמו גם של בשר וחלב בריאה וטובה לגוף. צריכה עודפת של הדברים האלה (גם של בשר וחלב וגם של פירות וירקות) מזיקה. במקרה הקיצוני אפשר לומר אפילו שאדם שמגביל את תזונתו לפירות וירקות בלבד כמו גם אדם שמגביל את תזונתו לחלב ומוצריו ובשר בלבד - שניהם צפויים למות ביסורים. גילגמש • שיחה 07:21, 13 ביולי 2013 (IDT)
- החלק השני אינו מדוייק- אינואיטים, וכנראה גם לאפים ונורדים ניזונו מתזונה בלעדית מן החי (חלב ומוצריו, דגים ובשר, במקרה של אינואיטים- בשר ודגים בלבד!). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:34, 13 ביולי 2013 (IDT)
- למיטב זכרוני תוחלת החיים של האינואיטים נמוכה מאוד. Virant (שיחה) 16:02, 14 ביולי 2013 (IDT)
- קצרים ב12-15 שנים בהשוואה לקנדי הממוצע, פער שמוסבר בקלות בהעדר רפואה מודרנית בקהילותיהם הקטנות והמבודדות. תמותת התינוקות לבדה היא פי 4 בהשוואה לממוצע הקנדי הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:48, 14 ביולי 2013 (IDT)
- אני לא מכיר את תזונת האינואיטים, אך מוצרים מן החי לא כוללים ויטמין סי. בלי ויטמין זה החיים אינם אפשריים. כנראה שהם אכלו את כמות המזון מן הצומח המינימלי הנדרש לקיומם. גילגמש • שיחה 16:47, 18 ביולי 2013 (IDT)
- זה לא נכון. באיברים פנימיים של בעלי חיים, ובפרט בכבד, יש ויטמין C. גם בחלב לא מפוסטר יש ויטמין C. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:02, 18 ביולי 2013 (IDT)
- בדקתי את דבריך באתר החלקאות האמריקאי המוקדש להרכב מזונות (http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/) בדקתי שני בעלי חיים: פרה שבה יש כמות זניחה של ויטמין סי בכבד - 1.3 מ"ג ל-100 גרם מוצר. (http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/3756) ובדקתי גם כבד של כלבי ים - שם אין בכלל - (http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/7791) - כלבי ים הם בין מקורות הבשר החשובים של תושבי חוג הקוטב הצפוני. הערך האנגלי הרלוונטי (en:Dietary Reference Intake) מפרט את הממוצע הנדרש של ויטמין סי בתזונה יומית - 75 מ"ג - באיזה חיות אחרות אתה חושב שיש ויטמין סי? אפשר לבדוק באתר האמריקאי הזה שהוא אמין מאוד. כלומר, צריך לאכול כבד פרה שלם כדי להתקרב לערכים הנחוצים. ואין פרות בקוטב הצפוני, בדקתי את החיה הזאת להשוואה. גילגמש • שיחה 19:22, 18 ביולי 2013 (IDT)
- הערך האנגלי הרלוונטי: en:Inuit diet מפרט על התזונה של האינואיטים - הוא אכן מזכיר מקורות מן החי לויטמין סי (לא ידעתי שיש את זה), אבל מזכיר גם אצות מסוג קלפ אני מניח שהמקור העיקרי לויטמין סי בכל זאת היה אצות ומזונות מן הצומח. אפשר לבדוק את ריכוז ויטמין סי במקורות שצוינו - מח כלבי ים, עור הלוויתן וכבד של caribou שאין לי מושג מי זה. גילגמש • שיחה 19:30, 18 ביולי 2013 (IDT)
- זה לא נכון. באיברים פנימיים של בעלי חיים, ובפרט בכבד, יש ויטמין C. גם בחלב לא מפוסטר יש ויטמין C. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:02, 18 ביולי 2013 (IDT)
- אני לא מכיר את תזונת האינואיטים, אך מוצרים מן החי לא כוללים ויטמין סי. בלי ויטמין זה החיים אינם אפשריים. כנראה שהם אכלו את כמות המזון מן הצומח המינימלי הנדרש לקיומם. גילגמש • שיחה 16:47, 18 ביולי 2013 (IDT)
- קצרים ב12-15 שנים בהשוואה לקנדי הממוצע, פער שמוסבר בקלות בהעדר רפואה מודרנית בקהילותיהם הקטנות והמבודדות. תמותת התינוקות לבדה היא פי 4 בהשוואה לממוצע הקנדי הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:48, 14 ביולי 2013 (IDT)
- למיטב זכרוני תוחלת החיים של האינואיטים נמוכה מאוד. Virant (שיחה) 16:02, 14 ביולי 2013 (IDT)
- החלק השני אינו מדוייק- אינואיטים, וכנראה גם לאפים ונורדים ניזונו מתזונה בלעדית מן החי (חלב ומוצריו, דגים ובשר, במקרה של אינואיטים- בשר ודגים בלבד!). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:34, 13 ביולי 2013 (IDT)
- השאלה, כפי שכבר נאמר לעיל, בעייתית. צריכה סבירה, במינון סביר של פירות וירקות כמו גם של בשר וחלב בריאה וטובה לגוף. צריכה עודפת של הדברים האלה (גם של בשר וחלב וגם של פירות וירקות) מזיקה. במקרה הקיצוני אפשר לומר אפילו שאדם שמגביל את תזונתו לפירות וירקות בלבד כמו גם אדם שמגביל את תזונתו לחלב ומוצריו ובשר בלבד - שניהם צפויים למות ביסורים. גילגמש • שיחה 07:21, 13 ביולי 2013 (IDT)
- אין ויכוחים על התועלת הבריאותית של ירקות ופירות. לעומת זאת, יש ויכוחים רבים על התועלות והנזקים של צריכת בשר וחלב מהחי. מי שמחליט להימנע מצריכת מזון מהחי, צריך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום כדי לוודא שהוא מרכיב תזונה מלאה. בדיקת תזונה מלאה מומלצת כמובן גם למי שאוכל הכל. ―אנונימי לא חתם
מה ההבדל בין צמח פשתן לרמי
[עריכת קוד מקור]אני זקוק לדעת מה ההבדל בין הצמח רמי לצמח הפשתן, הן מבחינת מדעית, דהיינו מורכבות החומר והשינויים שלו תחת מיקרוסקופ והן שינויים מבחינה חיצונת
- מכיר צמח פשתה. לא מכיר צמח רמי. אוריה אורן - שיחה 19:23, 12 ביולי 2013 (IDT)
Pablo Picasso picture Deux Enfants Claude et Paloma
[עריכת קוד מקור]Where is the original picture of Pablo Picasso Deux Enfants Claude et Paloma ?
עבודת האקדמיה ללשון עברית
[עריכת קוד מקור]האם ידוע לכם על מקרים, בהם האקדמיה ללשון עברית, קבעה חלופות עבריות, למילים ומונחים שמהווים אפונים ? ידוע לי שהדבר נעשה בשמות צמחים, לדוגמה עפעפית שהיא חלופה לשם קיקסיה, כאשר השם המקורי הוא אפונים. השאלה היא אם יש מקרים נוספים בהם האקדמיה קבעה חלופות למילים שבמקור נקראו על שם אדם. אוריה אורן - שיחה 19:33, 12 ביולי 2013 (IDT)
- תוכל להפנות את השאלה ישירות לאקדמיה, הם שמחים לעזור. הכתובת: האקדמיה ללשון העברית, לשונית: צרו קשר. שמחה - שיחה 08:30, 13 ביולי 2013 (IDT)
כיצד ניתן להגביר את כמות הזרע היוצא בשעת הגמירה?
[עריכת קוד מקור]נניח שהאדם הממוצע מוציא זרע בכמות של 10CC בשעת הגמירה (אגב, יהיה מעניין לדעת מה הממוצע האמתי), האם יש איזו דרך כל שהיא להכפיל או להרבות את הכמות שלו מעל הממוצע, כמו למשל באמצעות פעולות שונות או אכילת דברים מסוימים? 95.35.90.115 10:42, 13 ביולי 2013 (IDT)
- המנעות משפיכה לאורך 4-8 ימים מעלה את ריכוז הזרע, מעבר לכך אין השפעה. מחסור במינרלים וויטמינים מסויימים, דוגמת אבץ, מוריד את איכות הזרע בופן דרסטי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:31, 13 ביולי 2013 (IDT)
- ברמת התזונה, ראשית כל על האדם לוודא שערכי המינרלים והוויטמינים שלו תקינים ואם כך הדבר אזי אדם ששותה יותר מים ואוכל מאכלים נוזליים יותר (כמו אבטיח) אולי יקבל יתרון בהקשר זה. ע"פ הידוע לי גם הפחתה במלחים עלולה לסייע. ברמת הטכניקה, חרמנות משחקת תפקיד. חשוב לרגע על אדם זכר, שהוא לצורך העניין גבר סטרייט ומאד חרמן ונמצא כרגע בדרך הביתה מהעבודה ומפנטז על זוגתו האהובה כל מיני פינטוזים בעוד שהיא מחכה לו שם ושהיא בעצמה קוגרית לא קטנה והוא יודע את זה וזה משמש לו בסיס לפנטזיות. תחשוב גם שיש לו פטיש מסוים שהוא מוציא לפועל רק איתה, כמו ראייה, מגע, ואף טעימה של בגדי Shiny כגון PVC או Latex, אביזרים שונים כמו כיסוי עיניים, קולר, צמידים צבעוניים, פירסינג, או לבוש אחר מסוים שהיא לובשת למענו (שיכול להיות אפילו Vyshyvanka אוקראינית, מגף היפים, או דברים מפתיעים הרבה יותר... כך שעצם הפינטוז על הסקס הפטישיסטי יגרום לו לגירוי מיני וייצור נוזל טרום זרע ואף מעט זרע. גם משתנים מתווכים אחרים (Mediative variables) כמו שיחת טלפון פלרטטנית אל זוגתו והבקשה ממנה שתתלבש כך או שתגרום לתנאים מסוימים כגון מזגן דולק על קור, או היותה בפוזה מסוימת (כגון מתחבאת בארון \ ישנה על המיטה וכו'), יכולים לתעל את התקשורת הבין תאית ואת הביו-סינתזה של חומרים רלוונטיים במערכת הרבייה שלו. ייתכן והוא אפילו יפעיל את עצמו בכוונה כדי להגביר את ההרגשה הנעימה שמגיעה מכך בגלל החיזוק החיובי (Positive reinforcement) שהפעם היא על גם על תקן חיזוק העצמי (Self reinforcement) ובכך עוד יותר להגביר את הייצור של הנוזלים הנ"ל (שעומדים במתאם-מה עם הליבידו), ובכך, בשל הצטברות נוזלים אלה במערכת השופכה שלו, או עלייה בשכיחות הפריקורסרים הנוגעים לייצורם במערכת השופכה, להגיע לאורגזמה נוזלית יותר. זו אכן שאלה טובה ברמה הסקסולוגית ולגבי תרופות, אני לא יודע, שאל רופאים או רופאות שהתמחו באורולוגיה... ויקיפדיה אינה מספקת ייעוץ רפואי מכל סוג שהוא. Ben-Natan • שיחה 12:46, 13 ביולי 2013 (IDT)
- אם אתה מתכוון להגדלת ספירת הזרע, ולא להגדלת נפח הנוזל גרידא, הרי שאכילת אגוזים במשך כמה ימים מעלה את הספירה. רשימה מפורטת יותר תמצא כאן. 84.229.51.230 12:51, 13 ביולי 2013 (IDT)
- א 10cc זה יותר בכיוון של מקסימום מתועד. הממוצע נע בין 2-5. ב. הבנאדם לא ביקש עצות לשיפור חיי המין שלו. אפשר היה לומר פשוט שמשך העוררות המינית משפיע על כמות הזרע.
- הבן אדם קיבל פירוט מפורש ומודגם על התהליך, רבים אחרים ישאלו את השאלה וראוי להם לקבל תשובה אינפורמטיבית, לא "התחכמות" (שממילא לא ענתה לשאלה וגם אם כן כבר לא היה צורך בכך) כמו זו שרשמת. Ben-Natan • שיחה 16:32, 22 ביולי 2013 (IDT)
- א 10cc זה יותר בכיוון של מקסימום מתועד. הממוצע נע בין 2-5. ב. הבנאדם לא ביקש עצות לשיפור חיי המין שלו. אפשר היה לומר פשוט שמשך העוררות המינית משפיע על כמות הזרע.
- אם אתה מתכוון להגדלת ספירת הזרע, ולא להגדלת נפח הנוזל גרידא, הרי שאכילת אגוזים במשך כמה ימים מעלה את הספירה. רשימה מפורטת יותר תמצא כאן. 84.229.51.230 12:51, 13 ביולי 2013 (IDT)
- ברמת התזונה, ראשית כל על האדם לוודא שערכי המינרלים והוויטמינים שלו תקינים ואם כך הדבר אזי אדם ששותה יותר מים ואוכל מאכלים נוזליים יותר (כמו אבטיח) אולי יקבל יתרון בהקשר זה. ע"פ הידוע לי גם הפחתה במלחים עלולה לסייע. ברמת הטכניקה, חרמנות משחקת תפקיד. חשוב לרגע על אדם זכר, שהוא לצורך העניין גבר סטרייט ומאד חרמן ונמצא כרגע בדרך הביתה מהעבודה ומפנטז על זוגתו האהובה כל מיני פינטוזים בעוד שהיא מחכה לו שם ושהיא בעצמה קוגרית לא קטנה והוא יודע את זה וזה משמש לו בסיס לפנטזיות. תחשוב גם שיש לו פטיש מסוים שהוא מוציא לפועל רק איתה, כמו ראייה, מגע, ואף טעימה של בגדי Shiny כגון PVC או Latex, אביזרים שונים כמו כיסוי עיניים, קולר, צמידים צבעוניים, פירסינג, או לבוש אחר מסוים שהיא לובשת למענו (שיכול להיות אפילו Vyshyvanka אוקראינית, מגף היפים, או דברים מפתיעים הרבה יותר... כך שעצם הפינטוז על הסקס הפטישיסטי יגרום לו לגירוי מיני וייצור נוזל טרום זרע ואף מעט זרע. גם משתנים מתווכים אחרים (Mediative variables) כמו שיחת טלפון פלרטטנית אל זוגתו והבקשה ממנה שתתלבש כך או שתגרום לתנאים מסוימים כגון מזגן דולק על קור, או היותה בפוזה מסוימת (כגון מתחבאת בארון \ ישנה על המיטה וכו'), יכולים לתעל את התקשורת הבין תאית ואת הביו-סינתזה של חומרים רלוונטיים במערכת הרבייה שלו. ייתכן והוא אפילו יפעיל את עצמו בכוונה כדי להגביר את ההרגשה הנעימה שמגיעה מכך בגלל החיזוק החיובי (Positive reinforcement) שהפעם היא על גם על תקן חיזוק העצמי (Self reinforcement) ובכך עוד יותר להגביר את הייצור של הנוזלים הנ"ל (שעומדים במתאם-מה עם הליבידו), ובכך, בשל הצטברות נוזלים אלה במערכת השופכה שלו, או עלייה בשכיחות הפריקורסרים הנוגעים לייצורם במערכת השופכה, להגיע לאורגזמה נוזלית יותר. זו אכן שאלה טובה ברמה הסקסולוגית ולגבי תרופות, אני לא יודע, שאל רופאים או רופאות שהתמחו באורולוגיה... ויקיפדיה אינה מספקת ייעוץ רפואי מכל סוג שהוא. Ben-Natan • שיחה 12:46, 13 ביולי 2013 (IDT)
על בוטניקה, דגים ובריאות
[עריכת קוד מקור]יש לי אקוואריום, יש לי אדניות, חשבתי להשקות את האדניות במי האקוואריום מתוך הנחה שהמים מהאקוואריום יהיו מעין דשן, אז 3 שאלות:
- זה יועיל לצמחים?
- זה עשוי להזיק להם?
- אם מדובר בצמחים למאכל (עגבניות, נענע ותבלינים), יש פה איזה סכנה בריאותית פוטנציאלית? (לא הייתי שותה ממי האקוואריום) בברכה, --איש המרק - שיחה 12:31, 13 ביולי 2013 (IDT)
- לדעתי זה יועיל בתנאי שמי האקוואריום אכן מכילים מולקולות שהתפזרו משאריות הפרשותיהם של הדגים. אני לא מוצא סיבה משמעותית למה זה אמור להזיק להם אלא אם הוספת כמויות גדולות של מלחים למי האקוואריום או חומרים אחרים מיוחדים אחרים שעליהם יש לברר כל אחד בנפרד. Ben-Natan • שיחה 15:49, 13 ביולי 2013 (IDT)
- מניסיון, השקייה במי האקווריום משפיעה מאוד לטובה על הצמחים, גדלים הרבה יותר מהר, חזקים, ולעיתים אתה מתפלא איך מעציץ קטן, גדל צמח כה גדול (כי קיבל תוספת מזון ממי האקווריום).
אתה יכול להשקות דין נוזאור - שיחה
למה הזמן עובר מהר כשאני רץ?
[עריכת קוד מקור]כשאני רץ, לעומת הליכה, על הליכון, הזמן עובר מהר יותר. שמתי לב לזה כבר 3-4 פעמים ובלי לצפות לזה, זה פשוט קרה לי באופן מפתיע בעליל. אבל למה זה?, אני מניח שיש תשתית נוירו-הורמונאלית לזה. האם למישהו יש מידע בכיוון? (נושא מעניין של הנוירו-כימיה של מעבר הזמן באופן מהיר יותר כביכול), תודה רבה. Ben-Natan • שיחה 17:57, 14 ביולי 2013 (IDT)
- אני מהמר (הייתי אפילו אומר: בטוח ב90%) שזה בכלל לא הורמונלי, אלא דווקא פסיכולוגי. אני למשל דווקא מרגיש הפוך בדרך כלל, שהזמן עובר מהר יותר כשאני עושה הליכה מאשר כשאני יוצא לרוץ. זה כי אני נהנה מאוד מהליכה, ופחות מריצה. אלא אם כן אני ממהר לאנשהו, ואז אני רץ לשם ופתאום הזמן עובר בטיל. בלנק - שיחה 18:43, 14 ביולי 2013 (IDT)
- ראה תורת היחסות הפרטית, תחת הכותרת "התארכות הזמן". כשאתה רץ מספיק מהר, הזמן העצמי שלך שונה מזה של כדור הארץ . 109.64.136.145 18:49, 14 ביולי 2013 (IDT)
- תאורתית כן אבל מעשית אין שום הבדל. ההבדל במהירויות כאלו הוא שום דבר. ממש כלום. כנראה שזה פסיכולוגי. רועי • שיחה 18:58, 14 ביולי 2013 (IDT)
- (נראה לי שהאנונימי בכלל התבדח אבל-) גם תיאורטית לא. ריצה במהירות גבוהה דווקא תגרום לזמן לעבור לאט יותר. (ריצה במהירות קרובה למהירות האור תגרום לזמן כמעט לעצור עבור האצן) אבל בכל מקרה בריצה על הליכון אין לזה שום משמעות. בלנק - שיחה 00:17, 15 ביולי 2013 (IDT)
- ריצה במהירות קרובה למהירות האור תגרום לאצן להתפרק לגורמים ראשוניים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:40, 15 ביולי 2013 (IDT)
- ראה תורת היחסות הפרטית, תחת הכותרת "התארכות הזמן". כשאתה רץ מספיק מהר, הזמן העצמי שלך שונה מזה של כדור הארץ . 109.64.136.145 18:49, 14 ביולי 2013 (IDT)
- בהתאם לתאוריית דלת השירותים, מי שנמצא בפנים, זמנו עובר מהר ומי שנמצא בחוץ וממתין, זמנו זוחל. בהתאם לכך, אם הרץ רוצה לסיים כבר את ריצתו, הזמן יעבור לאט ואם הוא נהנה ממנה ורוצה להמשיך, זמנו יעבור חיש מהר. בברכה. ליש - שיחה 15:47, 18 ביולי 2013 (IDT)
- אגב המצב בתא שירותים, הוא משמש גם להוכחת תיאוריות מחירים בכלכלה - ככל שנייר הטואלט מבוקש יותר ברגע מסוים, כך המחיר שישולם עבורו יהיה גבוה יותר. ―אנונימי לא חתם
כללי העבודה בסיביר לצורך זיהוי גיל
[עריכת קוד מקור]אנו מנסים לברר את גילו האמיתי של אדם שנפטר לאחרונה, בעזרת פרטים חלקיים מהיסטוריה שלו. על פי דבריו בעודו בחיים, הוא נולד בעיר בלז, ובמהלך מלחמת העולם השניה הוא ומשפחתו עברו לצד הרוסי. על פי דבריו, היה באפשרותם לבחור האם להחשב פליטים גרמניים או לקבל אזרחות רוסית, ומשום מה הוריו החליטו להישאר ללא אזרחות. החלטה זו עלתה להם, לאחר ביקורת שנערכה בביתם, בגירוש לסיביר. על פי דבריו, הם לא היו נחשבים לאסירים, אולם היו חייבים לעבוד על מנת לקבל מזון בהקצבה. מכיוון שחובת העבודה הייתה מגיל 18, הוא שיקר ביחס לגילו ואמר שהוא בן 15. אנו חושדים שזכרונו לאחר השנים הרבות עשוי היה לבגוד בו, ועל כן ייתכן שהגיל הקובע לא היה 18, אולם לא סביר שהוא טעה ביחס לעצם מעשה התרמית והסיבה אליו. עד כאן סיפור הדברים. פרט מידע נוסף שעשוי לעזור הוא שבזמן שגורשו לסיביר היו באמתחתם 2000 רובל (כנראה), שהם סברו להתקיים בעזרתם זמן רב, אולם תוך חודשים ספורים זינקו המחירים ולכן הכסף לא עזר להם הרבה. אני מחפש מישהו שיכול להאיר את עיני לגבי השנה שבה מסתבר שהם גורשו לסיביר, ולגבי הגיל האמיתי שממנו הייתה חובה לעבוד שם (למי שאיננו אסיר). בעזרת שני אלו נוכל לקבל הערכה לגבי גילו האמיתי, שכנראה גבוה מעט מגילו המוכר (87). כמו כן מעניין יהיה לדעת עד כמה תרמית מן הסוג הזה עשויה היתה ללות אותו בהמשך במסמכים הרשמיים, בהתחשב בעובדה שניסה לעלות לארץ, נכלא בקפריסין, ועלה לארץ עם הקמת המדינה. אשמח מאוד לכל מידע שעשוי לעזור. משה פרידמן - שיחה 10:44, 17 ביולי 2013 (IDT)
- אולם תוך חודשים ספורים זינקו המחירים ולכן הכסף לא עזר להם הרבה.--נסה לברר לגבי מחירי השוק השחור. לידיעתי מחירי ה"מלח השחור" ידועים. Nachum - שיחה 11:04, 17 ביולי 2013 (IDT)
"סף לעיצוב קישורים לקצרמרים (בתים)"
[עריכת קוד מקור]― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק הייעוץ
אוקראינה לפני השואה
[עריכת קוד מקור]חסר לי מידע על קהילות קטנות באוקראינה שלפני השואה מנסה לאתר מידע על משפחת אבי . יודע את שם הכפר בו נולד ושם האזור שם הכפר חוטה בורובינסקה הזור פלך ווהלין ―אנונימי לא חתם
הבניין הגבוה בעולם
[עריכת קוד מקור]אין אף בניין בתכנון או בבנייה שאמור לעקוף את גובהו של בורג' ח'ליפה? אלירן d שיחה 13:16, 17 ביולי 2013 (IDT)
- בתכנון יש- ראה כאן, (אני מתכנן, כשאהיה גדול, לבנות מגדל בגובה 800000 מטר!), אבל בבניה אין, נכון לחודש מאי השנה. ראה כאן וכאן. בלנק - שיחה 14:48, 17 ביולי 2013 (IDT)
- בכל רגע נתון יהיה בניין חדש בתכנון כדי לזכות בתואר "הבניין הגבוה בעולם", בגלל היוקרה וכו'. ראה למשל את בניין קרייזלר בניו יורק שהושלם ב-1930, ובגלל שאיבד את התואר לאחר תקופה קצרה לבניין אמפייר סטייט, וולטר קרייזלר סירב לשלם את השכר המובטח לאדריכל המתכנן. ―אנונימי לא חתם
- ישנה טענה שיש קשר בין בניית גורדי שחקים למשברים כלכליים (ר' גורדי שחקים#גורד השחקים הגבוה בעולם לאישושה). אז מתי יהיה המשבר הבא? :-) Tzafrir - שיחה 20:09, 30 ביולי 2013 (IDT)
- בכל רגע נתון יהיה בניין חדש בתכנון כדי לזכות בתואר "הבניין הגבוה בעולם", בגלל היוקרה וכו'. ראה למשל את בניין קרייזלר בניו יורק שהושלם ב-1930, ובגלל שאיבד את התואר לאחר תקופה קצרה לבניין אמפייר סטייט, וולטר קרייזלר סירב לשלם את השכר המובטח לאדריכל המתכנן. ―אנונימי לא חתם
האם מטפלים בבן אדם שנפגע בריאותית בארה"ב אם אין לו ביטוח בריאות?
[עריכת קוד מקור]לפי מה שידוע לי בארה"ב הביטוח הוא פרטי ומי שיש לו זכאי לטיפול ומי שלא לא. מה עושים למשל כל ההומלסים או סתם אנשים שאין להם לשלם לביטוח פרטי והם נקלעים למצב שהם צריכים רפואה דחופה, האם לא יטפלו בהם או שיטפלו בהם ואחר כך ידרשו אתך כל דמי הטיפולים? מן הסתם שההומלסים בכל מקרה לא משלמים. והאם יש בתי חולים שנועדו בעיקר לטפל ביהודים שאין להם ביטוח? מסקרן אותי כל הנושא של הבריאות בארה"ב שדי יוצאת דופן בכל הנושא של ביטוח הבריאות למרות שהיא די מפותחת. 46.210.137.144 23:32, 17 ביולי 2013 (IDT)
- מצטרף לשאלה, אכן נושא מעניין. Lionster • שיחה 23:40, 17 ביולי 2013 (IDT)
- לפי החוק הזה, חובה על כל שירותי החירום הרפואיים לטפל באדם ללא קשר ליכולתו לשלם. יותר מזה- בית החולים חייב לבדוק את האדם, להכריע אם מדובר במצב חירום, ולהחליט לפי זה אם הוא מטפל. בעיקרון אם אחרי זה הוא לא משלם אז הממשלה אמורה לפצות את בית החולים (בדרכים שונות, כולל הטבות מס וכאלה), אבל בפועל היא לא תמיד עושה את זה, והדבר מכביד על בתי החולים. (אגב, מצב דומה קיים בישראל, עם מעט האנשים שהם כרגע בין ביטוחים, או עם שירותים כגון שירותי מד"א, שעולים כסף גם למבוטחים).
- לגבי "בתי חולים לטיפול ביהודים"- קיימים כמה בתי חולים יהודיים בארצות הברית, אבל נראה שההבדל העיקרי הוא בכשרות וכד'. למיטב הבנתי, אסור בארצות הברית לפתוח בית חולים שמפלה בין יהודים ללא יהודים (נניח- מטפל בתשלום בנוצרים ונותן טיפול בחינם ליהודים), כי זה עובר על חוק זכויות האזרח (1964). בלנק - שיחה 00:00, 18 ביולי 2013 (IDT)
- כלומר במילים אחרות, יש גבול לקפיטליזם אפילו בארה"ב. טוב לדעת :) Lionster • שיחה 00:04, 18 ביולי 2013 (IDT)
- מידיעה - מעניקים טיפול בכל מצבChabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"א באב ה'תשע"ג ♦ 00:11, 18 ביולי 2013 (IDT)
- האמירה "יש גבול לקפיטליזם" היא גבולית. בהכללה דורשים מכולם לשלם. והרבה. מי שממש אין לו - לא ימות מיידית מחוסר טיפול, אלא יקבל את המינימום שבמינימום. אך מדובר בשירות ירוד ביותר, לאוכלוסיה חסרת כל, באיכות נמוכה, ובעיקר בטיפול מציל חיים. לא מדובר בשיפור איכות החיים, בשביל זה כבר צריך לשלם. דני. Danny-w • שיחה 17:51, 22 ביולי 2013 (IDT)
- מידיעה - מעניקים טיפול בכל מצבChabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"א באב ה'תשע"ג ♦ 00:11, 18 ביולי 2013 (IDT)
- כלומר במילים אחרות, יש גבול לקפיטליזם אפילו בארה"ב. טוב לדעת :) Lionster • שיחה 00:04, 18 ביולי 2013 (IDT)
"מי שיש לו זכאי לטיפול ומי שלא לא"?! - אתה מאוד לא מעודכן. אתה מתאר את המצב של לפני המשבר בביטוח הבריאות. אני גרתי שם בשיא המשבר והיה למשפחתי הביטוח הפרטי הכי נחשב שיש. ובכול זאת, זה לא עזר במיוחד. בלי קשר לעובדה, שהפוליסה הופכת יקרה משנה לשנה ושהזכויות על הנייר שוות פחות משנה לשנה, הפער בין הזכויות שלך על הנייר לבין מה שאתה מקבל בפועל הולך וגדל. בשנתיים האחרונות שלנו שם, זה הגיע לויכוחים של שעות, כל שבוע, עם פקידי ביטוח. עִדּוֹ - שיחה 17:59, 22 ביולי 2013 (IDT)
- פינת התכלס: איזה שירות עדיף, ביטוח לאומי בישראל או הביטוח של ארה"ב? 109.67.122.155 14:43, 23 ביולי 2013 (IDT)
אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש
[עריכת קוד מקור]ידוע שבמשפט פלילי או אזרחי, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. אז שתי שאלות:
- האם כלל זה תקף גם בדיני המשפט העברי?
- האם כלל זה תקף מבחינת חוקי ההלכה? אם עברתי על כלל בלי לדעת עליו, האם עדיין אענש על זה מידי שמיים?
- מה לגבי מצב שבו הפסיקה לא ברורה, ואין לי זמן/יכולת לשאול רב? נניח: פרצה שריפה בשבת, שעומדת לשרוף את כל השדות של השכן שלי. אני לא יודע אם מותר לי לכבות אותה, כי זה לא לגמרי פיקוח נפש. בלי קשר לשאלה "מה אני אמור לעשות על פי ההלכה", אני שואל: נניח ואני בוחר לא נכון-בניגוד לפסיקות קיימות או פסיקות עתידיות, האם אענש על כך? בלנק - שיחה 13:27, 18 ביולי 2013 (IDT)
- במשפט העברי, אי ידיעת החוק מכונה 'עבירה בשוגג'.
- לגבי דין המחוייב מהתורה, כאשר עוברים עליו בשוגג זו נחשבת עברה, אולם עונשה תמיד פחות מאשר עבירה במזיד (מושג שאינו קיים במשפט אזרחי).
- לגבי דין המחוייב מדרבנן, ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים במאות השנים האחרונות האם גם העובר עליו בשוגג מחויב, בטענת "היה לו ללמוד ולא למד", או שבדין המחויב מדרבנן - העובר עליו שלא בידיעה פטור. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 13:51, 18 ביולי 2013 (IDT)
- תודה רבה! בין איזה רבנים (בעיקר) המחלוקת? בלנק - שיחה 14:00, 18 ביולי 2013 (IDT)
- מובילה העיקרי של האסכולה הטוענת שהעובר על עבירה מדרבנן פטור, הוא בעל נתיבות המשפט, הרב יעקב לורברבוים מליסא. אף שאין ידוע לי על דעה נחרצת נגד שיטה זו - רבים מהאחרונים חלקו על דבריו. בין השאר ידוע על הרב מבריסק שחלק על שיטה זו. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 14:07, 18 ביולי 2013 (IDT)
- (הועבר משיחת משתמש:בלנק)- לגבי שוגג בדאורייתא יש לציין עוד שתי נקודות. א. על 36 עבירות בשוגג מהתורה יש קרבן חטאת. על כל השאר אין חיוב מעשי. ב. שוגג זה פרטני, כלומר שכחתי שהיום שבת או שמלאכה זו אסורה בשבת. ואילו "אומר מותר" כלומר לא ידוע לו בכלל על איסור שכזה, יש מחלוקת בתלמוד, ויש המחשיבים אותו לאונס ש"רחמנא פטריה" לגמרי. כלומר יש סוגים שונים של אי ידיעת החוק בהלכה. יש "נפקא מינה" בדיון הזה אם שוגג הוא עבירה בעצמותה, למרות שבדיעבד אין צורך במעשה תיקון, לגבי האם יש למנוע את הזולת מעשיית עבירה בשוגג. (נכתב על ידי משתמש:השוחט.
- שוב- תודה רבה. בלנק - שיחה 14:08, 18 ביולי 2013 (IDT)
- (הועבר משיחת משתמש:בלנק)- לגבי שוגג בדאורייתא יש לציין עוד שתי נקודות. א. על 36 עבירות בשוגג מהתורה יש קרבן חטאת. על כל השאר אין חיוב מעשי. ב. שוגג זה פרטני, כלומר שכחתי שהיום שבת או שמלאכה זו אסורה בשבת. ואילו "אומר מותר" כלומר לא ידוע לו בכלל על איסור שכזה, יש מחלוקת בתלמוד, ויש המחשיבים אותו לאונס ש"רחמנא פטריה" לגמרי. כלומר יש סוגים שונים של אי ידיעת החוק בהלכה. יש "נפקא מינה" בדיון הזה אם שוגג הוא עבירה בעצמותה, למרות שבדיעבד אין צורך במעשה תיקון, לגבי האם יש למנוע את הזולת מעשיית עבירה בשוגג. (נכתב על ידי משתמש:השוחט.
- מובילה העיקרי של האסכולה הטוענת שהעובר על עבירה מדרבנן פטור, הוא בעל נתיבות המשפט, הרב יעקב לורברבוים מליסא. אף שאין ידוע לי על דעה נחרצת נגד שיטה זו - רבים מהאחרונים חלקו על דבריו. בין השאר ידוע על הרב מבריסק שחלק על שיטה זו. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 14:07, 18 ביולי 2013 (IDT)
- תודה רבה! בין איזה רבנים (בעיקר) המחלוקת? בלנק - שיחה 14:00, 18 ביולי 2013 (IDT)
אינני מתמצאת כלל ועיקר בדיני דאורייתא או אחרים, אבל אם להתייחס לדוגמה שהבאת - האם עזרה לשכנך בהצלת השדה שלו איננה עומדת מעל חוקי שבת, גם אם איננה כרוכה בפיקוח נפש? הרי כתוב, "עזוב תעזוב עמו", האם שבת מבטלת את הגישה האנושית כל כך של עזרה לשכן במקרה צרה? קשה לי לקבל, ששכנים יעמדו סביב בחיבוק ידיים כשרכוש שכנם עולה באש ועוד יראו בכך מצווה. לתומי חשבתי, שכללי התנהגות שבין אדם לחברו גוברים על כללים אחרים, גם, או דווקה ביהדות.שלומית קדם - שיחה 19:03, 18 ביולי 2013 (IDT)
- איך אמר אחד העם? יותר משישראל שמרו על השבת, שמרה השבת עליהם. המאמינים בתורה ובשמירת השבת, מאמינים גם בכך שמי ששומר בכל מחיר על השבת, גם במחיר של אבדן רכושו, יקבל על כך החזר כפול. הם גם מכירים בכך שלא להם הסמכות להחליט מה מתבטל בפני מה. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 20:01, 18 ביולי 2013 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: קודם כל, אני חילוני, כך שזה לא כזה רלוונטי מבחינתי. שנית, כל הנושא עלה לראשי בעקבות מקרה אמיתי שקרה לאיזה חבר שלי, שעובד בחוות בודדים. היה אצלם בחור חרדי שסירב לעזור לכבות שריפה בשבת, כי זה לא פיקוח נפש, והשריפה כילתה חלק גדול משטח המרעה שלהם. נראה שיש הרבה רבנים שהיו תומכים בכיבוי השריפה (למשל-כי זה עלול להפוך להיות פיקוח נפש אם לא ייכבו את זה), אבל מכאן בדיוק עלתה השאלה- אם אותו חרדי לא יודע איך הוא אמור לפעול על פי הפסיקות הרלוונטיות, האם הוא ייענש על זה שבחר לא נכון. בלנק - שיחה 20:07, 18 ביולי 2013 (IDT)
- לגבי מה שבלנק אמר, נראה שיש להבחין בין אמונת ההמון שאכן מאמין בהחזר כפול, (ואולי גם לכן עושה כן), לבין מקיימי המצוות ללא כל קשר לשכר ועונש. וכדברי הרמב"ם "עושה האמת מפני שהיא אמת – וסוף הטובה לבוא" סול במול - שיחה 20:48, 18 ביולי 2013 (IDT)
שאלה בביולוגיה
[עריכת קוד מקור]האם העריכה הזאת: [5] נכונה? האם באמת בתא דם אדום אין שום חומר תורשתי? אני יודע שאין גרעין ומיטוכונדריה, אך האם אין גם ריבוזומים? גילגמש • שיחה 16:06, 18 ביולי 2013 (IDT)
- הידע שלי בביולוגיה בסיסי ולא הכרתי את העובדה שאין גרעין ומיטוכונדריה בתא דם אדום, אבל מה יעשו ריבוזומים אם אין להם מידע גנטי? הם רק מרכיבים חלבונים ממה שה-RNA אומר להם, הם לא מחזיקים שום מידע בעצמם. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 16:39, 18 ביולי 2013 (IDT)
- אני לא יודע. אולי יש שם קטעי MRNA חופשיים או משהו כזה. אני לא מכיר את התא הזה כל כך. גילגמש • שיחה 16:40, 18 ביולי 2013 (IDT)
- מחזור החיים של תא מוביל חמצן מולקולרי זה שונה מתאים אחרים. בשלב הלא-בוגר שלו יש לו כמובן גרעין, ובשלב הזה הוא גם משתכפל. הוא מתבגר מאוחר יותר במרכזים שונים מחוץ למח העצם, שם הוא מיוצר, ובתהליך הבשלתו לתפקודיו כתא בוגר הוא מאבד את הגרעין שלו, ומקבל את מבנה הטבעת עם שקע במרכזה, הטיפוסי לו. אובדן הגרעין הוא מחוייב מציאות, ובלעדיו לא יכול היה לבצע את הולכת החמצן וה-CO2 כהלכה - שכן, לשם כך, עליו להיות גמיש במידה מספקת כדי להשתחל לאורכם של נימים צרים ביותר, בסדר-גודל של קוטר התא עצמו. בנצי - שיחה 19:39, 18 ביולי 2013 (IDT)
- השאלה אם זה שולל את קיום החומר התורשתי בתא. יתכן שמתקופה שלפני איבוד הגרעין כן נותר לו משהו. צריך לבדוק את הסוגיה כי האנונימי שלל באופן גורף את קיום החומר התורשתי בתא. גילגמש • שיחה 20:54, 18 ביולי 2013 (IDT)
בגרות משפטית באסלאם
[עריכת קוד מקור]מאיזה גיל נחשב אדם כבוגר באיסלאם, לעניין חיוב משפטי וכן לעניין קיום מצוות הדת?
ראו שאלתי כאן.
רוב תודות לעונים.
אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א באב ה'תשע"ג • 17:19, 18 ביולי 2013 (IDT).
- ראה תשובה חלקית כאן. יש שם גם הסברים על דתות אחרות. בלנק - שיחה 18:03, 18 ביולי 2013 (IDT)
מציאת דו"חות משטרת ישראל
[עריכת קוד מקור]בערך על קריית מלאכי כתוב: "על פי דו"ח משטרת ישראל מאוגוסט 2010, קריית מלאכי מדורגת במקום הראשון בישראל בפריצות לבתים עם 4.86 פריצות לאלף תושבים. עם זאת בעיר כשלעצמה זה נתון מעודד, שכן מדובר בירידה של 17% לעומת 2009." רציתי לדעת היכן ניתן לבדוק את זה? וכן האם יש עדכון לשנים 2011-2012 Chabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"ב באב ה'תשע"ג ♦ 00:10, 19 ביולי 2013 (IDT)
- אני חושב שאם תחפש מספיק, תוכל למצו את הכל פה בדוחות. גם על 2010 וגם על 2012. אם תמצא, יהיה נחמד אם תוסיף את זה כמקור לערך קריית מלאכי. אם לא, יש שם גם לשונית "צרו קשר". אני בטוח שהם ישמחו לעזור. בלנק - שיחה 01:59, 19 ביולי 2013 (IDT)
- אין בדו"חות האלו מידע על ערים צפציפיות Chabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"ב באב ה'תשע"ג ♦ 05:39, 19 ביולי 2013 (IDT)
- אפשר לפנות למשטרה לפי חוק חופש המידע. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:13, 19 ביולי 2013 (IDT)
- אין בדו"חות האלו מידע על ערים צפציפיות Chabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"ב באב ה'תשע"ג ♦ 05:39, 19 ביולי 2013 (IDT)
אבולוציה
[עריכת קוד מקור]האם יש הסבר אבולוציוני לכך שמקום ההנקה אצל בני אדם הוא באזור החזה לעומת רוב יתר היונקים אצלם ההנקה היא מפלג הגוף האחורי, המקביל לפלג גוף התחתון אצל בני אדם?
- לא הבנתי איך זה בחלק האחורי אצל בעלי החיים. חוץ מזה, הליכה על 2 לא מסבירה את זה די הצורך? גילגמש • שיחה 19:02, 19 ביולי 2013 (IDT)
- אני לא יודע מה עושים "רוב" היונקים, אבל אצל רבים מהם מיקום פטמות ההנקה דומה למדי לשלנו (אצל רבים מהפרימאטים, למשל). כך שאין צורך לחפש הסבר ייחודי לאדם - מדובר במאפיין נפוץ. Reuveny - שיחה 21:43, 19 ביולי 2013 (IDT)
- פרה לעומת אישה. מיקום העטינים. חזרתי • ∞ • שיחה 19:10, 19 ביולי 2013 (IDT)
- האם בכלל יש הסבר מדעי לכל תאוריית האובלוציה? Chabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"ג באב ה'תשע"ג ♦ 21:38, 19 ביולי 2013 (IDT)
- הסברים אבולוציוניים משמשים את כל התחומים במדעי החיים ואף ברובם המוחלט של מדעי החברה, בהסבר לתופעות טבעיות בסיסיות, ראשית כל מגוון גנטי (מגוון בעולם החי), תופעות התנהגויות ברמת הפרט והקבוצה וכו'. אם איני טועה יש גם הסברים מתמטיים לאבולוציה ואפילו הסברים קוסמולוגיים שמשתמשים בפרדיגמה אבולוציונית (למרות שזה מעט סוטה למחוזות לא ביולוגיים). Ben-Natan • שיחה 00:57, 20 ביולי 2013 (IDT)
- הסברים מתמטיים? למיטב ידיעתי המתמטיקה אינה עוסקת במציאות ואינה יכולה להעיד דבר עליה. אפשר לומר שיש מודלים מתמטיים להרבה תהליכים בטבע, זה לא נותן להם חותמת של נכונות מתמטית. אפשר לשלוף מודלים מתמטיים ונוסחאות על כל שטות, הנכונות תלויה במציאות ולא בהסברים מתמטיים.
- טיעונים אבולוציוניים במדעי החברה, בקוסמולוגיה, בבלשנות, ואפילו במדעי המחשב, הם שימוש בעקרונות של התפתחות וברירה טבעית לתיאור תופעות שלא קשורות לתורת האבולוציה, בדומה לשימוש בכלים מתמטיים לתיאור תופעות, כאן יש שימוש בכלים ביולוגיים לתיאור תופעות, אין בזה כדי להעיד במשהו על תורת האבולוציה ואי אפשר להשתמש בהוכחות על האבולוציה לטובת טיעונים אבולוציוניים מחוץ לתחומי הביולוגיה. Uziel302 - שיחה 02:56, 20 ביולי 2013 (IDT)
- האם בכלל יש הסבר מדעי לכל תאוריית האובלוציה? Chabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ י"ג באב ה'תשע"ג ♦ 21:38, 19 ביולי 2013 (IDT)
- פרה לעומת אישה. מיקום העטינים. חזרתי • ∞ • שיחה 19:10, 19 ביולי 2013 (IDT)
- ההסבר המדעי לתופעת האבולוציה (בביולוגיה) הוא: תורשה, ברירת שארים. קרא בבקשה אבולוציה. ואני אחסוך לעצמי את השאלה הבאה: תאוריית האבולוציה בביולוגיה "מוכחת" בדיוק באותה מידה שתאורית הכבידה מוכחת.
- לשאלת העטינים המקורית: בוודאי שיש לכך הסבר אבולוציוני. ייתכן שלא יודעים אותו או שלא חקרו את הנושא. כפי שציין ראובני, ההמיקום אינו יחודי לאדם אלא מופיע אצל קרובי משפחה קדומים שלנו ולכן את ההסבר יש לחפש שם. [kotz] [שיחה] 09:32, 20 ביולי 2013 (IDT)
- בהמשך לשאלת העטינים: לחלק מהיונקים יש הרבה פיטמות, מסודרות בשתי שורות לאורך הבטן והחזה - למשל אצל כלבים, חזירים, מכרסמים. אצל בע"ח אחרים יש מספר קטן של פטמות (2-4), שמיקומן משתנה ממין למין - לפעמים בבטן התחתונה (פרות) ולפעמים בחזה (פרימטים, פילים). יואלפ - שיחה 08:40, 21 ביולי 2013 (IDT)
תורת היחסות הפרטית
[עריכת קוד מקור]הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. Corvus,(שיחה) 14:10, 21 ביולי 2013 (IDT)
קיבלתי מסרון, ותיקנתי אותו (אולי בטעות?)
[עריכת קוד מקור]― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#קיבלתי מסרון, ותיקנתי אותו (אולי בטעות?)
האם יש גבול למספר ערך השיפוע?
[עריכת קוד מקור]האם ערך השיפוע (M) הוא אין סופי? כלומר האם ניתן לדוגמה לומר שערך השיפוע הוא 1200? או שמדובר בערכים קטנים כלומר במספר קטן ומוגבל בדומה לזווית שמתחילה ב-0 ומסתיימת ב-360? (קראתי את הערך שיפוע ולא מצאתי שם מענה לשאלותיי) 95.35.206.186 22:51, 21 ביולי 2013 (IDT)
- שיפוע מוגדר כ-
- לערך ששיפוע יכול לקבל אין חסם עליון, הוא יכול להיות גדול כרצוננו. כאשר ו- שים לב שמקבלים . כלומר, במצב שבו יש שינוי בערך y אך x נשאר אותו דבר (קו אנכי) מתקבל שיפוע אינסופי. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 22:55, 21 ביולי 2013 (IDT)
- הבנתי, כלומר גודל השיפוע די תלוי בגודל ערכי הפונקציה. אני חושב שהבנתי את ההיגיון. (לשם המחשה: אם נצייר פונקציה של גבעה קטנה בגובה 5 מטרים אז זה הכרחי שהשיפוע שלו לא יוכל לעבור את השיפוע המקסימלי של הר בגובה 1000 מטר) 95.35.206.186 23:40, 21 ביולי 2013 (IDT)
- חוששני שלא הבנת את המהות של שיפוע. הדרך הכי קלה להבין מהו שיפוע הוא היחס בין שני הצירים. הבעיה עם הדוגמה של הגבעה היא שבנושא שאנחנו מדברים עליו כרגע (לא איזושהי תהיה פילוסופית לגבי כמות או אילושהם פרדוקסים פיזקליים שאני בטוח שאפשר להעלות) שהיא אבסולוטית. ניקח לדוגמה צוק אנכי בגובה 5 מטר. השיפוע שלו יהיה אינסופי בכיוון אחד ואפס בכיוון המאונך לו. לעומת זאת ניקח ראש הר שיותר גבוה שעולה במתינות השיפוע שלו בכיוון אחד יהיה סופי ובכיוון השני יהיה ההופכי לו. ולכן למרות שהוא לכאורה גבוה יותר השיפוע שלו מתון יותר.אני חושש שאתה מתבלבל בין דלתא לשיפוע, מושגים דומים אך שונים.Exx8 - שיחה 04:36, 22 ביולי 2013 (IDT)
- הבנתי, כלומר גודל השיפוע די תלוי בגודל ערכי הפונקציה. אני חושב שהבנתי את ההיגיון. (לשם המחשה: אם נצייר פונקציה של גבעה קטנה בגובה 5 מטרים אז זה הכרחי שהשיפוע שלו לא יוכל לעבור את השיפוע המקסימלי של הר בגובה 1000 מטר) 95.35.206.186 23:40, 21 ביולי 2013 (IDT)
- mathknight, התאור שלך לא מדויק. הטענה היא שעבור כל קטע קבוע בציר ה-x, נוכל לבחור שני ערכי y מספיק גדולים, כך שהשיפוע בקטע הנתון יהיה גדול כמה שנרצה.
- בהכללה, שיפוע מוגדר כיחס בין שני מספרים ממשיים (מידת הקטע בציר ה-y ומידת הקטע בציר ה-x), ויחס כזה, כידוע, אינו חסום מלעיל. Karl Theodor Wilhelm Weierstrass - שיחה 21:18, 3 באוגוסט 2013 (IDT)
הסחורה האסורה היא בראשי
[עריכת קוד מקור]האם מישהו יודע מה מקורו של ציטוט או קטע קצר שעיקרו הוא "לשווא תחפשו במזוודתי... הסחורה האסורה היא בראשי"? תודה ―46.116.201.1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- Heinrich Heine: Deutschland. Ein Wintermärchen - Kapitel 3
Deutschland. Ein Wintermärchen author Heinrich Heine
CAPUT II
השיר מופיע בעמוד המשתמש של הראל שהפך להיות דני דין. Nachum - שיחה 10:44, 22 ביולי 2013 (IDT)
חיידק שחסין לכל תרופה אפשרית
[עריכת קוד מקור]היי,
שאלה היפותטית עלתה בלבי,
האם מבחינה תאורטית יכול להתקיים חיידק שאין ולעולם לא יהיו לו תרופה או מרפא חומרי?
Exx8 - שיחה 04:31, 22 ביולי 2013 (IDT)
- במסגרת האבולוציה, החיידקים וה"קורבנות" שלהם מתפתחים כל הזמן, כבר מיליארדי שנים, אחרת הם נכחדים. לכן אם מפתחים נגד החיידק תרופה, פעמים רבות הוא מפתח גרסה חזקה יותר כדי לשרוד, ראה למשל את החיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. אם האדם ימצא פתרון לחיידקים האלה, הם צפויים להתפתח או להיכחד, וכך ה"קרבות" האלה צפויים להימשך. ―אנונימי לא חתם
- אני מדבר על מנגנון היפותטי שדוחה כל חומר ששונה מקבוצת חומרים שהחיידק צריך לקיום הבסיסי שלו.Exx8 - שיחה
- לכל תא חי ובכלל זה חיידקים יש תנאים שנדרשים לקיום. למשל טווח טמפרטורות, חמצן, מלחים, מים, אנרגיה. כך שכל תא חי ניתן להרוג במגוון אמצעים. אם יפותחו מערכות על ידן ניתן לאתר את החיידק ולטפל בו נקודתית יוכלו להשמיד כל חיידק. הקושי ביצירת תרופות הוא לשחרר בגוף חומרים באופן אקראי ושהם יפגעו בחיידקים ולא באדם. Uziel302 - שיחה 07:01, 31 ביולי 2013 (IDT)
- אני מדבר על מנגנון היפותטי שדוחה כל חומר ששונה מקבוצת חומרים שהחיידק צריך לקיום הבסיסי שלו.Exx8 - שיחה
למה תואר במכללה שווה פחות מאוניברסיטה?
[עריכת קוד מקור]למה תואר ראשון (נגיד בהנדסת חשמל) באוניברסיטה הוא "יותר טוב" מתואר ראשון במכללה? האם זה עניין של הקיף חומר או עומק? או שזה סתם פוזות? 109.67.122.155 11:01, 22 ביולי 2013 (IDT)
- ישנו רושם בציבור כי בחלק מהמכללותת בחלק מהתארים, "מחפפים" ומאפשרים לסטונדטים לסיים את התואר גם אם הם לא באמת יודעים את החומר. במשפטים, שם יש בחינה אחידה מטעם הלשכה בסוף התואר, בוגרי האוניברסיטאות נוטים להיות בראש הדירוג. בנוסף בדר"כ תנאי הקבלה לאוניברסיטה קשים יותר, כך שהאוכלוסייה המגיעה לשם נוטה להיות "איכותית" יותר מלכתחילה, בלי קשר לידע הנצבר במהלך הלימודים. ואגב, יש גם דירוג בתוך האונברסיטאות, תואר בהנדסת חשמל מהטכניון, "נחשב" יותר מתואר זהה מ-"בר-אילן" בברכה, --איש המרק - שיחה 11:32, 22 ביולי 2013 (IDT)
סטטיסטיקת צפיה בערכים
[עריכת קוד מקור]האם גם קריאת הערך ע"י BOTים או מנועי חיפוש נרשמת כצפיה? ―אנונימי לא חתם
- כן, הרצתי פינג על הערך Chabad.org והרי לנו התוצאות Chabad.org ♦ Meni yuzevich ♦ ט"ז באב ה'תשע"ג ♦ 07:17, 23 ביולי 2013 (IDT)
- איך בכלל עושים פינג לדף בתוך אתר? חזרתי • ∞ • שיחה 23:51, 23 ביולי 2013 (IDT)
- פינג ברור שירשם, הרי הוא בקשה מהמחשב שלך דרך CMD בדיוק כמו בקשה דרך הדפדפן, אני שואל האם המערכת מוגדרת לזהות בקשות ממשתמש-בוט, או ממנוע חיפוש ולא לרשום אותם. לפעמים אפשר למצוא ערכים עם מספר צפיות נמוך מאוד, ואם BOTים ומנועי חיפוש נרשמים כצפיה הרי לנו שאין כל צפיה בערך.
הוטקיז בוורד
[עריכת קוד מקור]- איך אפשר להשחיר, בתוך תא-טבלא שאני עומד בו עם העכבר, את כל הטקסט שיש בתא הזה (רק את הטקסט ולא את שטח התא עצמו) ע"י המקלדת, ואיך אפשר להשחיר את התא כולו גם כן על ידה ? אלף תודות לעוזרות ו\או לעוזרים !. Ben-Natan • שיחה 02:06, 23 ביולי 2013 (IDT)
- לשאלה הראשונה: קליק. טאב. שיפט+טאב.
- לשאלה הראשונה: קליק. טאב. שיפט+טאב. שיפט+END.
- תנסה. [kotz] [שיחה] 17:56, 23 ביולי 2013 (IDT)
- שאלה 1 - יש דרך להשחיר את הטקסט עצמו בלי לעמוד על התא הסמוך?
- שאלה 2 - להשחיר תא עם העכבר כבר יותר פשוט..
- בברכה. Ben-Natan • שיחה 12:04, 24 ביולי 2013 (IDT)
מי הוא בן ישראל?
[עריכת קוד מקור]מי הוא א. בן ישראל שכתב את המאמר הזה: [6] בכתב העת מערכות בתחילת שנות ה-40? חשבתי שזהו אביו של יצחק בן ישראל, אבל הערך אודותיו לא מפרט שמות הוריו. גילגמש • שיחה 16:38, 23 ביולי 2013 (IDT)
- מכל הקרבות המרתקים במה"ע ה-2, הוא בוחר לנתח דווקא את הפלישה להולנד? :) ―אנונימי לא חתם
- דווקא הפלישה להולנד היא דוגמה למופת המחשבה הצבאית. מדובר בפלישה בשטח בעל פוטנציאל הצפה והפיכתו לביצה, כך שלמהירות תנועה יש חשיבות מכרעת. אין לזלזל במערכות בזק שכובשות מדינות שלמות באבדות מינימליות עם ציוד לא הכי איכותי. גילגמש • שיחה 07:30, 24 ביולי 2013 (IDT)
- למה שלא תשלח מייל ליצחק בן-ישראל. הדבקתי לך על הקיר בפייסבוק דרכי התקשרות איתו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:24, 25 ביולי 2013 (IDT)
- לא: שם אביו של יצחק בן ישראל הוא חיים.
- ייתכן שמדובר בארתור בן-ישראל, איש "השומר הצעיר", ששהה מ-1939 במדינות מרכז אירופה וערב פרוץ המלחמה עבר ללונדון והיה לכתב "על המשמר" מאירופה? אביעדוס • שיחה י"ח באב ה'תשע"ג, 15:00, 25 ביולי 2013 (IDT)
- יתכן שזה נכון. אנסה לברר. גילגמש • שיחה 21:49, 25 ביולי 2013 (IDT)
- למה שלא תשלח מייל ליצחק בן-ישראל. הדבקתי לך על הקיר בפייסבוק דרכי התקשרות איתו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:24, 25 ביולי 2013 (IDT)
- דווקא הפלישה להולנד היא דוגמה למופת המחשבה הצבאית. מדובר בפלישה בשטח בעל פוטנציאל הצפה והפיכתו לביצה, כך שלמהירות תנועה יש חשיבות מכרעת. אין לזלזל במערכות בזק שכובשות מדינות שלמות באבדות מינימליות עם ציוד לא הכי איכותי. גילגמש • שיחה 07:30, 24 ביולי 2013 (IDT)
דבק לבן
[עריכת קוד מקור]האם הדבק הלבן שנתנו לנו כדי להדביק שרשראות בהיותנו בגן חובה הוא הוא דבק נגרים קלאסי, או שמא וריאציה חלשה יותר שלו?? תודה.212.199.75.200
- ברור שלא. ―אנונימי לא חתם
- דבק פלסטי. ―אנונימי לא חתם
- מה זתא'מרת ברור שלא ? לא מוחלשת או לא אותו דבק ? מהערך נראה שזה כן אותו דבק... ―אנונימי לא חתם
- יש אי בהירות בהגדרת דבק נגרים. הגדר או ציין מוצר ויצרן. Nachum - שיחה 16:44, 25 ביולי 2013 (IDT)
ראוי לכתוב ערך על חוק חשוב זה. מה גם שהחוק אולי יהפוך בעתיד הלא רחוק לחוק יסוד.
חומר לערך ניתן למצוא כאן כאן כאן וכאן.
אם יהיה לי זמן אני עצמי אסייע בכתיבת הערך.
אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ז באב ה'תשע"ג • 23:35, 23 ביולי 2013 (IDT).
- חוק מעניין, שבמידת הצורך יאפשר לפוליטיקאים שהבטיחו לשמור על "י-ם מאוחדת לנצח" "לרדת מהעץ", ולהציג הסכם שמכיר במדינה פלסטינית, וסותר את הבטחות הבחירות שלהם. עדיף הסכם מדיני עם משאל עם, מאשר קיפאון מדיני. ―אנונימי לא חתם
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%93%D7%97%D7%95%D7%A3
- לא יודע מה עדיף ומה לא. מה שאני יודע שזהו חוק מאד חשוב עם השלכות מרובות לחיוב ולשלילה, עם מסכימים ומתנגדים רבים, ולכן ראוי לכתוב עליו ערך. איני חושב שהוא "ערך דחוף", אך הוספתי אותו ברשימת הערכים המבוקשים.
- יום טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ז באב ה'תשע"ג • 10:19, 24 ביולי 2013 (IDT).
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%93%D7%97%D7%95%D7%A3
סובייטים שעברו לצבא הנאצי, וההפך?
[עריכת קוד מקור]יצא לי לשמוע בעבר, על חריגים בקרב הצבא הסובייטי שהחליפו צד ונלחמו עם הנאצים. אני רוצה לשאול, מה היו המניעים שלהם לעשות את זה, והאם היו מקרים הפוכים?. אני שואל כאן כי מצאתי על זה מעט מאד מידע באינטרנט, וגם בויקיפדיות לא זכור לי שהרבו לפרט על הסיבתיות של התופעה... Ben-Natan • שיחה 02:21, 25 ביולי 2013 (IDT)
- היו המון סובייטים שנלחמו לצד הנאצים. ראה אנדריי ולאסוב. מהצד השני היו מעט עריקים גרמנים. היו כמה גנרלים ששיתפו פעולה, לא משהו המוני. גילגמש • שיחה 03:24, 25 ביולי 2013 (IDT)
- הגרמנים לקחו בשבי המון חיילים סובייטים במהלך הפלישה לבריה"מ. התנאים של השבויים היו קשים מאוד ומרעיבים, גם בגלל היחס הידוע של הגרמנים לעמים "נחותים", וגם בגלל שלגרמנים עצמם לא הייתה אספקה רבה בחזית. לכן האפשרות לעבור צד הייתה מפתה מאוד, כי היא איפשרה תנאי חיים משופרים כמו כמות האוכל, וחיים בכלל. ―אנונימי לא חתם
- ההמתה בגז החלה באושוויץ I ב-3 בספטמבר 1941. סגן מפקד המחנה, קארל פריטש, החליט ביוזמתו להמית 600 שבויי מלחמה רוסיים וכ-250 אסירים מבין החולים שבמחנה. מהוויקי.
- מידע נוסף על מקרים הפוכים?, המלצות כל שהן לקריאה?. Ben-Natan • שיחה 17:47, 25 ביולי 2013 (IDT)
- אין די בהצעת מזון ותנאים משופרים כדי לגרום לאדם להלחם נגד מולדתו. הסיבות לעריקתם לשירות הגרמנים הן רבות. בין היתר אפשר למנות כמה: חלק מהם שנאו את ברה"מ בגלל המהפכה. חלק אחר חש שהרוסים הם כובשים את ארצם, חלק אחר פחד מהניצחון הסובייטי כי מבחינתו של סטלין אדם שנפל בשבי הוא בוגד שדינו מיתה או לכל הפחות הגליה לסיביר (ומוות ביסורים בגולאגים) וכו'. לגרמנים לעומת זאת כמעט שלא הייתה סיבה לבגוד בגרמניה ולהלחם ביחד עם הסובייטים (למעט שיפור תנאים) אבל הסובייטים לא ביקשו לעשות את זה. הם עשו את זה עם קצינים בכירים כדי להשתמש בהם לתעמולה. דוגמה מפורסמת היא פרידריך פאולוס. יחד עם זאת אף פעם לא היה נסיון ליצור יחידה שלמה של בוגדים בוודאי לא בסדר גודל שיצרו הגרמנים. הינה למשל רק דוגמה קטנה: en:Latvian Legion - הגרמנים יצרו דיביזיות שלמות על בסיס תושבי ברה"מ. במקרה הזה מדובר על לטבים, שסבלו נורא מהכיבוש הסובייטי. יש עוד המון דוגמאות. גילגמש • שיחה 06:04, 26 ביולי 2013 (IDT)
- מבחינתו של סטלין אדם שנפל בשבי הוא בוגד שדינו מיתה או לכל הפחות הגליה לסיביר (ומוות ביסורים בגולאגים) וכו'. --האם יש מקור מה ידע החייל הסוביטי הממוצע על מדיניותו של החבר סטלין? Nachum - שיחה 12:03, 27 ביולי 2013 (IDT)
- כן, בהחלט. הדבר היה ידוע בצבא. גילגמש • שיחה 12:06, 27 ביולי 2013 (IDT)
- ברור שזה הופץ לחיילים, כי המטרה העיקרית של העונש היא לא נקמה או צדק, אלא ניסיון להרתיע ולמנוע כניעות. ―אנונימי לא חתם
- כן, בהחלט. הדבר היה ידוע בצבא. גילגמש • שיחה 12:06, 27 ביולי 2013 (IDT)
- מבחינתו של סטלין אדם שנפל בשבי הוא בוגד שדינו מיתה או לכל הפחות הגליה לסיביר (ומוות ביסורים בגולאגים) וכו'. --האם יש מקור מה ידע החייל הסוביטי הממוצע על מדיניותו של החבר סטלין? Nachum - שיחה 12:03, 27 ביולי 2013 (IDT)
- אין די בהצעת מזון ותנאים משופרים כדי לגרום לאדם להלחם נגד מולדתו. הסיבות לעריקתם לשירות הגרמנים הן רבות. בין היתר אפשר למנות כמה: חלק מהם שנאו את ברה"מ בגלל המהפכה. חלק אחר חש שהרוסים הם כובשים את ארצם, חלק אחר פחד מהניצחון הסובייטי כי מבחינתו של סטלין אדם שנפל בשבי הוא בוגד שדינו מיתה או לכל הפחות הגליה לסיביר (ומוות ביסורים בגולאגים) וכו'. לגרמנים לעומת זאת כמעט שלא הייתה סיבה לבגוד בגרמניה ולהלחם ביחד עם הסובייטים (למעט שיפור תנאים) אבל הסובייטים לא ביקשו לעשות את זה. הם עשו את זה עם קצינים בכירים כדי להשתמש בהם לתעמולה. דוגמה מפורסמת היא פרידריך פאולוס. יחד עם זאת אף פעם לא היה נסיון ליצור יחידה שלמה של בוגדים בוודאי לא בסדר גודל שיצרו הגרמנים. הינה למשל רק דוגמה קטנה: en:Latvian Legion - הגרמנים יצרו דיביזיות שלמות על בסיס תושבי ברה"מ. במקרה הזה מדובר על לטבים, שסבלו נורא מהכיבוש הסובייטי. יש עוד המון דוגמאות. גילגמש • שיחה 06:04, 26 ביולי 2013 (IDT)
- מידע נוסף על מקרים הפוכים?, המלצות כל שהן לקריאה?. Ben-Natan • שיחה 17:47, 25 ביולי 2013 (IDT)
- ההמתה בגז החלה באושוויץ I ב-3 בספטמבר 1941. סגן מפקד המחנה, קארל פריטש, החליט ביוזמתו להמית 600 שבויי מלחמה רוסיים וכ-250 אסירים מבין החולים שבמחנה. מהוויקי.
- הגרמנים לקחו בשבי המון חיילים סובייטים במהלך הפלישה לבריה"מ. התנאים של השבויים היו קשים מאוד ומרעיבים, גם בגלל היחס הידוע של הגרמנים לעמים "נחותים", וגם בגלל שלגרמנים עצמם לא הייתה אספקה רבה בחזית. לכן האפשרות לעבור צד הייתה מפתה מאוד, כי היא איפשרה תנאי חיים משופרים כמו כמות האוכל, וחיים בכלל. ―אנונימי לא חתם
על מוזיקה והפרשי מופע
[עריכת קוד מקור]שלום רב,
מקריאתי על הערך הרמוניה עולה כי להפרשי מופע בגלי קול אין על פי רוב השפעה מהותית על גוון הצליל הנשמע.
תוצאות מתאימות עלו בניסוי בגלים בעלי תדירות של 880 הרץ ו-440 הרץ.
לאחר מכן ביצעתי ניסוי נוסף עם שני גלים בעלי אותה תדירות אך בעלי זמן מופע שונה-פרט לשינויים בעוצמה בעקבות התאבכות הורסות או בונה לא התקיים הבדל בינם לבין קולו של גל בודד.
אם כך, מדוע הזזה בשנייה קדימה את קולו של כלי נגינה בלהקה יישמע כמו זיוף צורם?(שינוי בגוון הצליל הנשמע)
הייתי הולך על כך שהלהקה מנגנת מגוון צלילים בעלי אורכי גל וקצב שונה, עם זאת הייתי מצפה שהמח היה מטשטש את ההבדל הקל הזה (כמו שהוא מחליק אנימציה למרות שמדובר בעצם ברצף של מופעי תמונות בדידות).
לסיכום, השאלה שלי, היא מדוע הטיות קלות בזמן המופע של צלילים בשירים מוכרים נשמעים צורמים כל כך לאוזן האנושית.Exx8 - שיחה 03:42, 25 ביולי 2013 (IDT)
- http://he.shvoong.com/lifestyle/hobbies/2307899-%D7%92%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/
- לא בטוח שהבנתי.Exx8 - שיחה 14:58, 25 ביולי 2013 (IDT)
צ'ארלס טאקר הוא לא מי שחשבתם
[עריכת קוד מקור]התבנית "זוכי פרס טיורינג" מפנה אל הערך "צ'ארלס טאקר", שמדבר בכלל על דמות ממסע בן כוכבים. כדאי לתקן את הבלבול (כי אני לא יודע איך מתקנים תבניות). תודה.
- הכוונה לצ'ארלס פ. טאקר (אנ'). אתקן. בלנק - שיחה 23:23, 25 ביולי 2013 (IDT)
דיאתזה
[עריכת קוד מקור]― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#דיאתזה
מה ההבדל בין רפואת חירום לרפואה דחופה?
[עריכת קוד מקור]מה ההבדל בין רפואת חירום לרפואה דחופה? 95.35.230.111 19:24, 26 ביולי 2013 (IDT)
- ראה את הערך, בעיקרון הכוונה לאותו דבר. באנגלית Emergency - רפואת חירום, רפואה דחופה, חדר מיון בבי"ח וכו'. ―אנונימי לא חתם
- אז זהו, בשונה מתגובתו של האלמוני, יש הבדל ביניהם. רפואת חירום מתייחסת לרפואה של מקרי חירום כמו תאונות, איבוד הכרה, רעידות אדמה, ומפגעי טבע אחרים. בדרך כלל הדגש ברפואת חירום הוא לחובשים ופרמדיקים על שמירת המצב ופינוי לבית החולים. באונ' בן גוריון ישנה תוכנית לימוד לתואר ברפואת חירום שבו עוסקים באספקטים הנ"ל. רפואה דחופה מתייחסת יותר לפן הרפואי המקצועי של מקרי רפואה דחופים ממעלה ראשונה בבית החולים. אז רפואת החירום עוסקת במקרי חירום מחוץ לבית החולים ורפואה דחופה זהו ענף שעוסק בהתמחות בטיפול במקרים רפואיים במיון בבית החולים. זוהי טעות נפוצה לערב רפואת חירום ברפואה דחופה אלה שני דברים שונים. 95.35.204.162 15:36, 28 ביולי 2013 (IDT)
זיהוי צמח
[עריכת קוד מקור]לוויקיפדים המבינים בצמחים, האם תוכלו לזהות את הצמח המצורף:
תודה, יובל מדר - שיחה 23:43, 27 ביולי 2013 (IDT)
- אולי זן כלשהו של לענה?! אני לא חושב שזו שיבה, כי שיבה היא יותר "עצית", אבל זה מזכיר לענה כלשהי. דוד הירושלמי - שיחה 23:48, 27 ביולי 2013 (IDT)
"למען הסר ספק"
[עריכת קוד מקור]שלום, מה אומר הביטוי "למען הסר ספק"? אני מתבייש שאיני יודע... --Guycn2 - שיחה 02:41, 28 ביולי 2013 (IDT)
- הביטוי נאמר לאנשים אשר זה שאמר אותו מזהה אצלהם ספק לגבי דבר מה (כגון עמדה מסוימת שהוא הביע בפניהם). הוא יכול לשער על הספק בעקבות שפת גוף, שפה וורבאלית (שיכולה להיות גם ידנית אם מדובר בשפת סימנים) או שניהם יחדיו. רק לי נראה שהביטוי הזה יותר מזוהה עם אנשי מכירות?... Ben-Natan • שיחה 07:33, 28 ביולי 2013 (IDT)
- ניתן גם להחליף את הביטוי באמרה "יש להבהיר כי...", שכן המשמעות היא דומה. ואני לא יודע לגבי אנשי מכירות, אבל זה אחד מהביטויים האהובים עלי, ודווקא בגלל הרקע המשפטי שלי כנראה :). Lionster • שיחה 07:43, 28 ביולי 2013 (IDT)
- תודה לשניכם, Guycn2 - שיחה 10:56, 28 ביולי 2013 (IDT)
- ניתן גם להחליף את הביטוי באמרה "יש להבהיר כי...", שכן המשמעות היא דומה. ואני לא יודע לגבי אנשי מכירות, אבל זה אחד מהביטויים האהובים עלי, ודווקא בגלל הרקע המשפטי שלי כנראה :). Lionster • שיחה 07:43, 28 ביולי 2013 (IDT)
- הביטוי נאמר לאנשים אשר זה שאמר אותו מזהה אצלהם ספק לגבי דבר מה (כגון עמדה מסוימת שהוא הביע בפניהם). הוא יכול לשער על הספק בעקבות שפת גוף, שפה וורבאלית (שיכולה להיות גם ידנית אם מדובר בשפת סימנים) או שניהם יחדיו. רק לי נראה שהביטוי הזה יותר מזוהה עם אנשי מכירות?... Ben-Natan • שיחה 07:33, 28 ביולי 2013 (IDT)
- "למען הסר ספק" הוא ביטוי הפוך במשמעותו מ"יש להבהיר כי". הראשון אומר שהדברים הנאמרים ידועים (או אמורים להיות ידועים) מלכתחילה, והשני אומר שהדברים עמומים ויש להבהירם. לשניהם אין קשר למכירות - הם עשויים להופיע בכל מצב שבו קיים סיכון (משפטי) שעצם העברת האינפורמציה בנקודה אחת תיצור מחלוקת לגבי נקודה אחרת. עוזי ו. - שיחה 16:37, 28 ביולי 2013 (IDT)
- מבחינה לוגית, המשמעויות הן הפוכות. מבחינת השימוש בביטויים, ישנם מקרים בהם שתי הצורות מתאימות. לדוגמא:
- תקופת השכירות היא 12 חודשים. למען הסר ספק, הארכת תקופת השכירות תתבצע רק בהסכמת שני הצדדים.
- תקופת השכירות היא 12 חודשים. יש להבהיר, כי הארכת תקופת השכירות תתבצע רק בהסכמת שני הצדדים.
- 80.230.18.149 21:10, 28 ביולי 2013 (IDT)
מנסיון בהשתתפות בעשרות חוזים, לא כעורך דין, הביטוי הזה מופיע כאשר עורכי דין אינם עורכים את החוזה. עורך דין כותב חוזה שאין צורך בהבהרות מעבר לכתוב בחוזה. ההבהרות והפרשנויות מתחילות כאשר בית משפט צריך להכריע. שנילי - שיחה 13:18, 29 ביולי 2013 (IDT)
תואר שני בבן-גוריון
[עריכת קוד מקור]בטכניון מי שעושה תואר שני מקבל מלגה שמכסה לו את שכר הלימוד.
איך זה הולך בבן-גוריון? האם יש מלגות "אוטומטיות" למסטרנטים? 109.65.138.36 12:25, 28 ביולי 2013 (IDT)
- אני לא יודע מה קורה בבן-גוריון, אבל בטכניון אין מלגות "אוטומטיות" יש תנאים מסויימים בכדי להיות זכאי למילגה בנוסף יש דרישות מסויימות שצריך למלא בכדי לקבל את כל המילגה או חלקה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:14, 28 ביולי 2013 (IDT)
באיזה תאריך נוסדה תנועת הצופים העולמית?
[עריכת קוד מקור]מצד אחד כתוב 29.7.1907 ומצד שני 1.8.1907.... 62.90.88.104 09:20, 29 ביולי 2013 (IDT)
- Zur Erprobung dieses Konzepts veranstaltete er vom 31. Juli bis zum 9. August 1907 ein erstes Lager auf Brownsea Island. יש כאן שאלה מתי התחיל המחנה. הוויקי הגרמנית כותבת סוף יולי אצלנו תחילת אוגוסט. צריך למצוא פירסום רשמי. Nachum - שיחה 11:11, 29 ביולי 2013 (IDT)
למה הממשלה מחליטה בכלל?
[עריכת קוד מקור]למה הממשלה היא זו שמחליטה על שיחרור אסירים ולא הכנסת? לא ניכנס לתוכן ההחלטה עצמה ולמוסריות שלה - אני שואל על עניין טכני. איך זה שזה תפקיד השרים להצביע ולא של הפרלמנט? לא מדובר פה באישור תקציב או דברים טכניים. 109.65.138.36 09:53, 29 ביולי 2013 (IDT)
- ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.-מהוויקי.
- בדיוק, מבצעת. לא מקבלת החלטות. הבנת את השאלה. 109.65.138.36 12:06, 29 ביולי 2013 (IDT)
- החלטות-יש להבדיל בין פעולה על פי חוק ובין פעולה שהחוק אינו אוסר אותה. הרי גם לצורך זה קיים בגץ. Nachum - שיחה 12:38, 29 ביולי 2013 (IDT)
- באופן כללי הכנסת היא הרשות המחוקקת - כלומר מחוקקת חוקים, והממשלה היא הרשות המבצעת - כלומר מחליטה החלטות ומבצעת אותן. והכל בכפוף לחוק - ההחלטה יכולה להיבחן בביהמ"ש, וגם בכנסת שיכולה לשנות את החוק. כך נשמר איזון בין שלוש הרשויות. ―אנונימי לא חתם
- החלטות-יש להבדיל בין פעולה על פי חוק ובין פעולה שהחוק אינו אוסר אותה. הרי גם לצורך זה קיים בגץ. Nachum - שיחה 12:38, 29 ביולי 2013 (IDT)
- בדיוק, מבצעת. לא מקבלת החלטות. הבנת את השאלה. 109.65.138.36 12:06, 29 ביולי 2013 (IDT)
- לדעתי הסיבה היא שמדובר בהליך של חנינה, אשר מבוצע על ידי הנשיא עם חתימת קיום של שר המשפטים (ובמקרה זה כנראה גם של שר הביטחון), כך שלממשלה אין צורך חוקי או חוקתי באישור הכנסת. אישית, אני סבור שהיה עדיף לו הכנסת נדרשה לאשר כל חנינה שהיא (לאו דווקא של אסירים ביטחוניים). Virant (שיחה) 20:34, 30 ביולי 2013 (IDT)
השופט עלי חסנה
[עריכת קוד מקור]בעקבות מספר ערכים שכתבתי על אישים הקשורים למשפט רצח ארלוזורוב: צבי רוזנבלט, הארי רייס, אוון קורי, הוראס סמואל, יוסף משה ולירו ואוליבר פלאנקט, רציתי לכתוב ערך על השופט הערבי בהרכב עלי חסנה. מלבד איזכור שמו בערכים השונים הקשורים למשפט ובקטעי העיתונות העברית והאנגלית שבאתר "עיתונות יהודית היסטורית" - דבר, דואר-היום והפלסטיין פוסט לא מצאתי דבר על הביוגרפיה שלו. הוא נקרא עלי חסנה ולעתים עלי ביי חסנה ובאנגלית Ali Hasna. בעקיפין נזכר שמו כשר המשפטים בממשלת כל פלסטין ולאחר מכן בממשלת ירדן. יותר מזה לא מצאתי. אודה לכל משתמש שימציא לי פרטים נוספים לכתיבת הערך. רצוי גם שמשתמשים יודעי ערבית יחפשו באתרים בערבית.
הנה תמונתו בין ארבעת השופטים [7] בעיתון דאר היום 10.6.1934. אברהם אמיר - שיחה 21:55, 29 ביולי 2013 (IDT)
- חיפשתי ומצאתי. בידי עכשיו מקורות עליו ואני כותב ערך אודותיו. שנת לידתו ידועה לי, אך אינני יודע מה שנת פטירתו. אודה לכל מי שיעדכן אותי.
- אברהם אמיר - שיחה 22:15, 30 ביולי 2013 (IDT)
- מה פירוש המלה "ביי" באמצע השם שלו? 80.230.18.149 00:53, 31 ביולי 2013 (IDT)
- אברהם אמיר - שיחה 22:15, 30 ביולי 2013 (IDT)
- חיפשתי ומצאתי. בידי עכשיו מקורות עליו ואני כותב ערך אודותיו. שנת לידתו ידועה לי, אך אינני יודע מה שנת פטירתו. אודה לכל מי שיעדכן אותי.
- המילה "ביי" היא תואר כבוד. ראה פאיז ביי אל-אידריסי.
עבדו את האני
[עריכת קוד מקור]מה זה "עבדו את האני" שכתוב על משאיות עם ארגז צהוב לפעמים? אני רואה פה מסר פילוסופי ממש חזק ולא מבין למה שחברת בניה (או מה שזה לא יהיה) ינסו להעביר אותו. 109.65.138.36 10:18, 30 ביולי 2013 (IDT)
- אתה כנראה מתכוון לחברת "עבדו את האני", ששמה מורכב משמות של שני אנשים - עבדו והאני. פרטים נוספים בגוגל. ―אנונימי לא חתם
- גדול, פשוט גדול. אסכולת הפילוסופיה של ג'באלי. מעולה. Virant (שיחה) 14:40, 30 ביולי 2013 (IDT)
- מה רע בworship yourself? נשמע מעולה. Corvus,(שיחה) 14:44, 30 ביולי 2013 (IDT)
- חחחח זה כל כך מצחיק לעזאזל. --Manedwolf • שיחה 19:57, 30 ביולי 2013 (IDT)
תוקף לפדיון או חידוש צ׳ק (המחאה)
[עריכת קוד מקור]האם צ׳ק שחלפו מספר שנים ממועד הנפקתו ניתן לדרוש להחליף אותו בחדש? מאור ש. - שיחה 19:20, 30 ביולי 2013 (IDT)
- צ'ק לא מנפיקים, אלא כותבים.
אתה יכול לבקש, שיחליפו לך אותו בחדש, אך איש לא חייב לעשות זאת (ללא הבנה אחרת שתחייב אותו לכך).
אם אינני טועה, המחאה ניתן לפדות 180 יום מכתיבתה. דוד הירושלמי - שיחה 19:59, 30 ביולי 2013 (IDT)- לא "מכתיבתה" אלא מהמועד הנקוב בה. בנצי - שיחה 23:59, 30 ביולי 2013 (IDT)
- זה מה שנקרא "מנהג הבנקאים". בנק לא יכבד המחאה אחרי חצי שנה מהמועד בה - אולם לפי פקודת השטרות - שיק תקף במשך 7 שנים. אם מושך השיק לא מוכן להחליף שיק אחרי אותה חצי שנה - יכול אוחז השיק להפעיל הליכי גבייה, כגון הוצאה לפועל. חזרתי • ∞ • שיחה 07:02, 31 ביולי 2013 (IDT)
- @חזרתי, לא ידעתי זאת.
עכשיו שאלה: אם אכן זו לשון החוק (מה שנשמע הגיוני), מדוע "מנהג הבנקאים" הוא אחר?
בכל זאת, בנק הוא גוף מפוקח. מניין הוא לוקח לעצמו לנהוג באופן שסותר/מייתר את הוראת החוק?
דוד הירושלמי - שיחה 14:03, 1 באוגוסט 2013 (IDT)- לא ניתן לצפות מאדם סביר (ממוצע) שידאג לכיסוי מיידי של שיק מסוים מחשבונו במשך שבע שנים רצופות, ולכן המנהג של מעבר להליך אחר אחרי חצי שנה הוא מאוד הגיוני (החזרה של שיק מסיבת אין כיסוי עלולה לגרום לנזק רב למושך). באופן כללי הבנקים נתונים לפיקוח הדוק מאוד, וכל הנהלים העיקריים שלהם מאושרים ונבדקים ע"י הפיקוח. ―אנונימי לא חתם
- אכן כך, וזה לא סותר ולא מייתר את הוראות החוק. החוק (פקודת השטרות) לא מדבר על זה שהבנקים צריכים/חייבים לכבד שיק במשך 7 שנים. 7 שנים הם משך הזמן שבו נשארת בתוקף התחייבות מושך השיק כלפי מי שאוחז בו (אני לא נכנס למקרים שבהם השיק חולל או אחיזה שאינה כשורה). את ההתחייבות הזו ניתן לממש ע"י הצגת השיק לגביה באמצעות מוסד בנקאי במשך חצי שנה מהתאריך הנקוב בו (ואני לא נכנס למצב שבו מושך השיק לא כתב תאריך במקום המיועד לכך), או באמצעים אחרים במשך שש וחצי השנים הנותרות (או שמע שש שנים וחצי? שאלה בלשון ששכחתי מה הכלל). חזרתי • ∞ • שיחה 23:29, 1 באוגוסט 2013 (IDT)
- לא ניתן לצפות מאדם סביר (ממוצע) שידאג לכיסוי מיידי של שיק מסוים מחשבונו במשך שבע שנים רצופות, ולכן המנהג של מעבר להליך אחר אחרי חצי שנה הוא מאוד הגיוני (החזרה של שיק מסיבת אין כיסוי עלולה לגרום לנזק רב למושך). באופן כללי הבנקים נתונים לפיקוח הדוק מאוד, וכל הנהלים העיקריים שלהם מאושרים ונבדקים ע"י הפיקוח. ―אנונימי לא חתם
- @חזרתי, לא ידעתי זאת.
מתוך פקודת השטרות (נוסח חדש): "44 (ב) (2) שטר שהוא בר-פרעון עם דרישה, יש להציגו, בכפוף להוראות הפקודה, תוך זמן סביר לאחר הוצאתו, כדי להחיב את המושך, ותוך זמן סביר לאחר הסבתו, כדי להחיב את המסב. כשבאים לקבוע מהו זמן סביר, יש לשים לב לטיבו של השטר, למנהג הסוחרים לגבי שטרות מעין זה ולעובדות של המקרה המיוחד; ולעולם שטר שהוא בר-פרעון עם דרישה יש להציגו לפרעון תוך ששה חדשים לאחר תאריכו, או תוך זמן קצר יותר שהיתנוהו המושך או המסב, או תוך זמן ארוך יותר שהיתנהו המושך ושלא יעלה על שנים עשר חדשים". חזרתי • ∞ • שיחה 00:18, 3 באוגוסט 2013 (IDT)
- @חזרתי, רב תודות!!!
מעניין!
בנוסף ההסבר שלך, אכן מספק טיעון חזק והגיוני לגבי נזילותו המיידית של השק.
אגב, שש שנים וחצי.
קל לזכור, לפי הקריין המדווח על שער הדולר שנקבע על 3 שקלים ומחצית השקל.
ולא רק לגבי "חצי" כמובן. כך למשל, 3 שקלים ו-40 אגורות, ולא 3 נקודה 4 שקלים. וכן, 26 מעלות ושליש המעלה. דוד הירושלמי - שיחה 23:52, 3 באוגוסט 2013 (IDT)
גביה כוחנית בהלוואה פרטית
[עריכת קוד מקור]מר איקס ומר וואיי חברים ואפילו קרובים מאוד, עד כדי כך שבצר לאיקס מבחינה כלכלית ועל רקע פיטורין, נתן לו חברו הלוואה בסך זד, ללא תנאים או מגבלת זמן - "כשתוכל תחזיר". בנוסף, מאוחר יותר, בשל אילוץ שחייב זאת זמנית, הסכים וואיי לקבל לחשבונו את משכורותיו של איקס עבור האחרון. הגיוני בנסיבות חבריות. לא הגיוני ההמשך, ואשמח לשמוע את דעתכם, הן משפטית והן מוסרית. מאוחר יותר, בביתו של וואיי, התגלע ויכוח בין איקס לבין אשתו של וואיי, במהלכו אמר לה "בסדר, אשתדל, למרות שקשה לי, אבל אל תתני לי פקודות", תוך שהוא מנסה בתשובתו זו לתמרן בין היענות לבקשתה ובין ניסיון להדוף סגנון מכתיב ומתנשא. התגובה למשפט האחרון היתה חריפה ביותר, עד כדי משיכת סכום ההלוואה מהשכר שהופקד, ללא תיאום או קבלת רשות או הסכמה לכך - ממש כמו 'סידרת חינוך', כאומר "אני יכול להפעיל נגדך סנקציות אז אני עושה זאת" או, במילים אחרות, "אני חזק ממך, אז אני קובע מה מותר ומה אסור, ולכן דורך עליך", ככה מהיום להיום, מרגע אחד בו וואיי מזמין ומארח את איקס בביתו, וביחוד כדי לייעץ לו בעניינים דוחקים, לרגע שני בו איקס ממותג כ'אוייב' שיש לפעול נגדו, ובכל אמצעי אפשרי. לא נראה לי שיש צורך בהבהרות נוספות, אבל נראה. תודה, בנצי - שיחה 20:50, 30 ביולי 2013 (IDT)
- יש סיכון ידוע בעשיית עסקים עם משפחה וחברים, כי הקשר עלול להיפגע. במיוחד אם בקבלת ההחלטות מעורב גורם שהקשר שלו לחייב חלש יותר, ולכן הוא עלול לגלות פחות רגישות, למשל בת הזוג של המלווה בדוגמה. אם לא נערך הסכם מסודר בין הצדדים שקובע את תנאי העסקה זה עלול לפגוע בשני הצדדים, כי שניהם סובלים מחוסר ודאות - המלווה לא יודע האם ומתי יקבל את כספו, והלווה לא יודע האם ואיך תתבצע גביה "יזומה". כמובן שגביה חד-צדדית מהשכר היא מעשה קיצוני. ―אנונימי לא חתם
- א. נכון מאוד, בפרט ההיגד האחרון בתגובתך. האם מעשה כזה חוקי או קביל מבחינה משפטית ? דומני שחלים על השכר במקרה זה, דיני פיקדון, שהרי במה הוא שונה ממקרה בו איקס שכח או השאיר את ארנקו באחת המגירות בבית המארח בנסיבות שתיארתי קודם ?
- ב. המקרה המתואר אינו מדבר על 'עשיית עסקים', שכן לזה יש מטרות רווח, אלא על סיוע לחבר בשעותיו הקשות. בנצי - שיחה 13:45, 31 ביולי 2013 (IDT)
- ויקיפדיה איננה המקום לקבלת ייעוץ משפטי (גם לא למקרים היפותטיים). nevuer • שיחה 13:51, 31 ביולי 2013 (IDT)
- א. אינך מחדש זאת, אבל העלאת מקרה היפותטי טובה בדיוק כמו כל שאלה כאן. בנוסף,
- ב. בדיוק שתי פניות מעליי, עלתה סוגיה משפטית או בעלת אופי משפטי. וגם ישנה פניה בעניין "למען הסר ספק" קודם לכן, על הגבול בין עסקי למשפטי, או גם וגם. לא ראיתי את הערתך שם. אלו הן רק כמה דוגמאות מתוך רבות: עסקיות, משפטיות ואף רפואיות. האחרונות, בעיקר, זוכות, בצדק, להערת אזהרה בדבר אי היותה של ויקיפדיה תחליף לייעוץ רפואי, אבל זו באה בנוסף לתשובה או התייחסות. בנצי - שיחה 15:46, 31 ביולי 2013 (IDT)
- ויקיפדיה איננה המקום לקבלת ייעוץ משפטי (גם לא למקרים היפותטיים). nevuer • שיחה 13:51, 31 ביולי 2013 (IDT)
חברת בת וחברת אם
[עריכת קוד מקור]שלום, אשמח מאד שמישהו יסביר לי במשפטים קצרים ופשוטים מה זה חברת בת וחברת אם ומה ההבדל ביניהם? כמו כן לא מצאתי את זה כתוב בויקיפדיה אז כדאי אולי להוסיף זאת. לטיפולכם תודה מראש לעונים
- "חברה שבה מחזיקה חברה אחרת ב-50 אחוזים ומעלה מהבעלות, אם על ידי אחזקה ב-50 אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלה, או על ידי החזקת 50 אחוזים או יותר מכוח ההצבעה שבה, או שהיא רשאית למנות 50 אחוזים או יותר מחברי מועצת המנהלים שלה, או שהיא רשאית למנות את המנהל הכללי. מבחינה עסקית ומשפטית, חברה בת היא אישיות משפטית עצמאית. מבחינה חשבונאית, חברה אם חייבת לכלול בדו"חותיה הכספיים המאוחדים גם את הדו"חות של חברות הבת שלה, אלא אם כן אין צורך, לפי קריטריונים מוגדרים, בהצגה מאוחדת." ותודה לגוגל.
- כמו אדם, גם "חברה" היא ישות משפטית שיכולה להחזיק בנכסים לפי החוק. אחד הנכסים של חברה יכול להיות חברה אחרת, ובמקרה כזה קוראים לחברה המחזיקה "חברת אם" ולחברה המוחזקת "חברת בת". Karl Theodor Wilhelm Weierstrass - שיחה 21:12, 3 באוגוסט 2013 (IDT)
האם חדשות נחשבות לאמנות?
[עריכת קוד מקור]חדשות הם מדיום אמנותי בדומה לקולנוע, תאטרון, ציור, צילום ופיסול?
חדשת כמו כל הדברים האחרים שהזכרתי מתבססים במידת מה על המציאות, נועדו לקהל צופים והכי חשוב: מעוררים רגש. אין מישהו שיכול להגיד שלחדשות אין מטרה לעורר בו רגש (אם זה כעס, סקרנות, פחד או רצון להתפלסף על כמה שהממשלה גרועה). ולכל אדם בוגר ברור שהחדשות לא מציגות את המציאות 1:1 אלא את המציאות בראי היוצר שיודע להציג דברים מסוימים בצורה מוגדשת ולהזניח פרטים (בדיוק כמו ציור ראליסטי). אז למה אי אפשר להגיד שחדשות שישי הם אמנות בסוגת הראליזם? 79.176.147.153 11:08, 31 ביולי 2013 (IDT)
- זוהי גם אחת מהמטרות של האמנות: להביא את החפצים של היומיום להקשר חדש. מהוויקי. ―אנונימי לא חתם
- ממה שאני יודע, פעם היה נהוג להפריד בין אמנות לבין אומנות (עם קובוץ. מבוטא כמו שם העיר אומן). הראשונה היא דברים שנעשים רק לשם הנאה ויופי, והשנייה היא דברים שיש להם גם תכלית מעשית (נגרות, אדריכלות, וכו'). לפי זה אפשר לומר שלחדשות יש תכלית מעשית, אבל גם תכלית אומנותית ולכן מדובר באומנות עם קובוץ. כיום ההפרדה לא כל כך מקובלת, וגם שפים, ספרים ולוחמי ג'ודו אוהבים להגדיר את עצמם כאמנים, אז אפשר בהחלט להחשיב גם את החדשות. בלנק - שיחה 09:06, 1 באוגוסט 2013 (IDT)
- יש כמה עורכי חדשות, שהם בהחלט סופרי מדע בדיוני. עִדּוֹ - שיחה 21:56, 1 באוגוסט 2013 (IDT)