אפידרמיס
| שיוך |
עור  |
|---|---|
| תיאור ב |
אנציקלופדיה של אוטו |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
epidermis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A16.0.00.009 |
| TA2 (2019) |
7046 |
| טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H3.12.00.1.01001 |
| FMA |
70596 |
| קוד MeSH |
A10.272.497 |
| מזהה MeSH |
D004817 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0014520 |
  | |
אפידרמיס ("אֶפִּי" ביוונית: ἐπί משמעו "מעל" ו"דֶרמָה" – δέρμα משמעו עור) או עילית העור היא שכבת התאים החיצונית ביותר ביצורים רב-תאיים. תפקידה הוא להגן על השכבות הפנימיות.
האפידרמיס בצמחים הוא שכבת התאים החיצונית של העלה, בה נמצאות הפיוניות המשמשות לחילוף הגזים בצמח. בנוסף, דרך הפיוניות שבאפידרמיס מאבד הצמח מים (תופעה המכונה "דיוּת").
בבעלי חיים מפותחים האפידרמיס מורכב משכבה צפופה של תאי אפיתל. תאי העור המתים מתקלפים ונושרים מעורנו לעיתים שייכים לאפידרמיס. בשכבה זו אין כלי דם או עצבים.
האפידרמיס מורכב מאפיתל קשקשי רב שכבתי עם קרטין, המכיל ארבעה סוגי תאים עיקריים:
- התא העיקרי, המהווה כ-90% מהתאים, הוא הקרטינוציט (keratinocyte), הקרוי על שם חלבון הקרטין שהוא מייצר. הקרטין מגן על העור מפני חדירת מים, אור, חום, חיידקים וכימיקלים רבים. הקרטינוציטים מחוברים זה לזה על ידי דזמוזומים.
- המלנוציטים (melanocytes) הם סוג התא השני (8%). הם בעלי שלוחות ארוכות העוברות בין הקרטינוציטים ומעבירות להם את פיגמנט המלנין שהם מייצרים. המלנין הוא פיגמנט חום-שחור התורם לצבע העור וסופג קרינת אולטרה סגול. כאשר המלנין מגיע לקרטינוציטים, הוא מצטבר מעל לגרעין, בצד הפונה לשטח פני העור, וכך מגן על החומר הגנטי מפני הקרינה האולטרה סגולה.
- תאי לנגרהאנס (Langerhans cells) הם הסוג השלישי. אלו תאים לבנים המשתתפים במערכת החיסונית.
- הסוג הרביעי של התאים הוא תאי מרקל (Merkel cells), המשתתפים בחישה של מגע.
האפידרמיס מורכב ממספר שכבות. בעומק נמצאים תאים בעלי כושר חלוקה. הם מתחלקים ודוחפים את התאים הבוגרים יותר כלפי מעלה. במהלך התנועה כלפי מעלה מאבדים הקרטינוציטים את הגרעין, מתים ומצטמקים, עד שבשכבה העליונה מצויים תאים מתים שטוחים ומלאי קרטין. כל התהליך, מיצירת תא בשכבה הבסיסית ועד שהוא נושר, נמשך כשבועיים עד ארבעה שבועות. עילית העור מורכבת משתי שכבות, השכבה הקרנית ושכבת הנביטה:
- השכבה הקרנית (1 באיור משמאל, Stratum corneum בלעז) מורכבת משכבות רבות של תאים מתים המלאים בקרטין. שונה בעוביה במקומות שונים בגוף והיא עבה ביותר בכפות הידיים והרגליים. באזורים אלו, בהם העור עבה במיוחד, ניתן יהיה להבחין בתת-שכבה נוספת המכונה השכבה השקופה (stratum lucidum)
- שכבת הנביטה (2 באיור משמאל) נחלקת לשלושה אזורים משניים:
- השכבה הגרגרית: שכבה בה יש תאים שטוחים ועשירים בקרטו-היאלין (חומר קרני שקוף).
- השכבה הקוצית: שכבה בה יש תאים שקשורים זה לזה הנראים כמכוסי קוצים.
- השכבה הבסיסית (stratum basale): שכבה שיש בה תאים בצורת גליל, בעלי גרעין מוארך. בתוך שכבה זו מצויים מלנוציטים. לעיתים יימצאו בשכבה זו קצוות תאי עצב תחושתיים. השכבה הבסיסית היא היחידה המכילה תאים בעלי פוטנציאל חלוקה, המהווים עתודה לשאר תאי האפיתל.
תאי גזע בשכבה הסיסית משמשים גם כמקור להיווצרות מבנים של שורש השיער (hair follicle) ובלוטות הזיעה. ישנם שני סוגים של בלוטות זיעה. [1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפידרמיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hanukoglu I, Boggula VR, Vaknine H, Sharma S, Kleyman T, Hanukoglu A (בינואר 2017). "Expression of epithelial sodium channel (ENaC) and CFTR in the human epidermis and epidermal appendages". Histochemistry and Cell Biology. 147 (6): 733–748. doi:10.1007/s00418-016-1535-3. PMID 28130590.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)