ויקיפדיה:הידעת?/2015/פברואר

פברואר 2015
1 בפברואר 2015	סרטן הנחלים, אחד ממרכיבי המאכל לופאדוטמאכוס...פטריגון לופאדוטמאכוס...פטריגון הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה "מהפכת הנשים" מאת המחזאי היווני אריסטופנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות שונים ובהם קיכלי, תרנגולת, ארנבת וסרטן הנחלים. שיטה זו של בניית מילים הומוריסטיות נמצאת עדיין בשימוש, וכך נבנתה המילה סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס המופיעה בסרט הקולנוע "מרי פופינס". כיום המאכל שהמציא אריסטופנס אינו נושא עוד בתואר "המילה הארוכה בעולם". שמו הכימי של החלבון טיטין, החלבון הגדול ביותר הידוע שמורכב מ-26,926 חומצות אמינו, בנוי מתיאור המבנה שלו הכולל חומצות אמינו אלו, ואורכו 189,819 אותיות.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2015	פאון שצייר לאונרדו דה וינצ'י עבור ספרו של לוקה פאצ'ולי "על הפרופורציה האלוהית" ציורים כמו "הסעודה האחרונה" ו"מונה ליזה" נחשבים כיום למוכרים ולמוערכים ביותר מבין יצירותיו של הצייר ואיש האשכולות לאונרדו דה וינצ'י, אולם בימי חייו הוא התפרסם יותר בזכות רישומים גאומטריים של פאונים שצייר עבור הספר "על הפרופורציה האלוהית". הספר שעסק ביחס הזהב נכתב על ידי ידידו של לאונרדו, הנזיר והמתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2015	דגל ארבעת המחוזות המייצג את נבחרת הרוגבי המאוחדת במספר ענפי ספורט, כגון רוגבי, קריקט והוקי שדה, מייצגת את האי אירלנד במסגרות בינלאומיות נבחרת מאוחדת, המורכבת משחקנים הן מהרפובליקה של אירלנד והן מצפון אירלנד. כדי להימנע ממחלוקות בין תומכי איחוד אירלנד לבין היוניוניסטים, הזמינה התאחדות הרוגבי של אירלנד, המייצגת את האי כולו, שיר שישמש המנון לאומי בפועל לנבחרת המאוחדת. השיר שנכתב לצורך כך, "קריאתה של אירלנד", הפך להמנון הלאומי בפועל עבור נבחרת הרוגבי ב-1995, ואומץ גם על ידי הנבחרות המאוחדות בענפים האחרים כתחליף להמנון אירלנד. עם זאת, בחלק מהענפים מושמעים שני ההמנונים בזה אחר זה כאשר המשחקים נערכים על אדמת הרפובליקה של אירלנד.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2015	אלפונסו השלושה עשר לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885, בלא שהותיר בן זכר, שימשה בתו, הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, מלכה בפועל במשך שישה חודשים, עד הולדת אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו למלך אלפונסו השלושה עשר (בתמונה). לאחר מחאה של בני עמו נגד המשטר המלוכני ובעד הקמת רפובליקה, יצא אלפונסו השלושה עשר לגלות. עם מותו של פרנקו, הושבה המלוכה לספרד, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2015	מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2015	פרג אגסני מזנים שונים של פרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן מספר סמים אסורים, בהם אופיום והרואין. גם כאשר הוא משמש כתבלין, הפרג מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים; כתוצאה מכך, בדיקות שתן מזהות לעיתים בטעות מי שאכל מזון מתובל בפרג כמי שהשתמש בסם אסור. כדי שאסירים בחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית אוסרת עליהם לאכול מזון המכיל את תבלין הפרג.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2015	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה, ומקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2015	מאז סיום חפירת תעלת סואץ, בשנת 1869, מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. כתוצאה ממעבר זה, אשר מכונה הגירה לספסית, על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את חפירת התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת, שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף של ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2015	ברקים כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי במהלך מה שנראה כניסיון התאבדות עקב אהבה נכזבת.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2015	מלה, בירת האיים המלדיביים האיים המלדיביים הם מדינה המורכבת מכ-1,200 איים קטנים באוקיינוס ההודי, והגובה הממוצע בה רק כמטר וחצי מעל פני הים. בעת הצונמי הגדול בדצמבר 2004, היה רוב שטח האיים מכוסה מים במשך מספר דקות. בעקבות גלי הצונאמי נוצרו שינויים כה משמעותיים בגאוגרפיה של כמה מהאיים, עד שלא הייתה ברירה אלא לעדכן את מפות הרפובליקה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2015	אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה, 1945 המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה שרויה תמיד באי-סדר. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר יסודי, גילה פלמינג ב-1928 כי החומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. הפניצילין הפך מאז למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945 ולתואר האצולה סר.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2015	ציור של סרטן, חלק מגלגל המזלות שברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנערן הפסיפס בבית הכנסת בנערן נתגלה במקרה, בעקבות הפצצה עות'מאנית על עמדה של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיפס נחקר בשנת 1921 על ידי הכמרים הדומיניקנים לואי-איג ונסאן וב' קוריר - הוא נשכח. הפסיפס התגלה מחדש רק ב-1970 לאחר שבמהלך אימון של צה"ל במקום, נתבקש חייל לחפור שוחה והופתע לגלות את הפסיפס מן המאה השישית. רצפת הפסיפס עצמה כוללת תשע כתובות הקדשה בארמית וציורים של ארון קודש, מנורת קנים, עיטורים מעולם החי והצומח וגלגל מזלות (בתמונה‏: מזל סרטן) ששמות החודשים בו כתובים בעברית.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2015	המלך אדוארד השביעי מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2015	דוכן כתבי עת ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2015	הסופר בוריס פסטרנק הוכרז כחתן פרס נובל לספרות לשנת 1958 בזכות ספרו "דוקטור ז'יוואגו" שהתקבל בהערכה בעולם המערבי. אולם, בברית המועצות, מולדתו, התגובה הייתה שונה לחלוטין. פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. עקב כך, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של פסטרנק.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2015	שרטוט של הטורקי ב-1769 בנה הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן את הטורקי, מכונה אוטומטית שידעה לשחק שחמט. המכונה התפרסמה רבות באירופה ובארצות הברית ואף ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. היו ניסיונות רבים לגלות את דרך עבודתה של המכונה ולהוכיח שמדובר בתרמית ואדם הוא שמפעיל אותה, אך כל הניסיונות נכשלו. סוד המכונה נתגלה לאחר שנשרפה בשנת 1854. בתוך המכונה, ישב שחמטאי מנוסה שמערכת מכנית מתוחכמת אפשרה לו לשלוט על מהלכי הטורקי ובו בעת להסתתר מהקהל הספקני שבחן את פנים המכונה.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2015	ראשתן-גדול ראש השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול-הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. שמו העברי ואחד משמותיו המדעיים (Physeter macrocephalus) מתייחסים לראשו הגדול, המהווה כשליש מאורכו הכולל. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני (Physeter catodon) מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, המכונה "סְפֶּרְמָצֶטִי" (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן. כיום מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2015	מי שתייה במשק המים של גוף האדם נכללים לא רק מי שתייה, אלא גם מים שמיוצרים בתוך הגוף מחמצן ומימן. כ-200 מיליליטר מים, תוצר מטבולי של חמצון פחמימות ושומן במהלך הנשימה התאית, מתווספים בדרך זו לגוף מדי יום. אולם לא ניתן להסתפק במים המסונתזים על ידי הגוף, משום שיותר מ-700 מיליליטר מים אובדים באופן בלתי נשלט דרך הריאות בנשימה ודרך העור בפעפוע. מים נוספים יוצאים מהגוף כזיעה, כחלק מהצואה ובשתן, ולכן צריכת מים באמצעות שתיית נוזלים ואכילת מזון היא חיונית.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2015	שריד עבר באוזן החיצונית גוף האדם כולל מספר איברים מיותרים, כאלו שחלק מתפקודם, או כולו, אבד במהלך האבולוציה. עמם נמנים עצם העוקץ (עצם הזנב), שרירים היכולים להניע את האוזן ושריד לעפעף שלישי בעין. גם התנהגויות שונות התייתרו עם הזמן, למשל עור ברווז בעת דחק, שאמור לזקור את השיער ולהפחיד את הגורם המאיים.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2015	ג'ורג' החמישי רופאו האישי של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי, הודה שזירז את מותו של המלך, ב-20 בינואר 1936 בשעה 11:55 בלילה, על ידי הזרקת קוקאין ומורפיום. הוא הסביר את מעשהו בכך שרצה למנוע סבל נוסף ממשפחתו של המלך הגוסס וכדי שהחדשות על מותו של המלך יספיקו להתפרסם במהדורת הבוקר של עיתון הטיימס של לונדון. למרות זאת, כאשר עלה נושא המתת החסד לדיון בבית הלורדים, התנגד לו הרופא.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2015	סלע ירח ולצידו אסטרונאוט אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "השערת ההתנגשות הענקית". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תיאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2015	שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע במספר פסקי דין אישר בית המשפט בישראל כי יש משום לשון הרע בכך שאומרים או רומזים על מישהו שהוא הומוסקסואל, כאשר איננו כזה. פסק הדין הנודע ביותר בעניין הוא "הלכת אמסלם" משנת 1995. שמעון אמסלם, כדורסלן קבוצת הפועל חיפה, הגיש תביעה נגד עיתון "העיר", שנתן לכתבה בעניין אולימפיאדת הגייז בלוס אנג'לס את הכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט "אמסלם ההומו" שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט החליט שהיה בכותרת משום רמיזה על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. פסקי דין נוספים שעל פיהם הומוסקסואליות (ולסביות) היא דבר הנתפס כמביש ושלילי בישראל, ושהצגתו של אדם כך שעלולים להסיק כי הוא הומוסקסואל - עשויה להיות בגדר לשון הרע, הושפעו מהלכת אמסלם ומסתמכים עליה.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2015	דרכון בריטי כאשר אליזבת השנייה יוצאת אל מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת היא אינה זקוקה לדרכון. על הדרכון הבריטי מופיעה גרסה של שלט האצולה המלכותי שלה ואילו על הדף הראשון מופיע הסמל בצירוף המשפט הבא: ”מזכיר המדינה הבריטית של הוד מלכותה מבקש ודורש, כי בשם הוד מלכותה, כל הנוגעים בדבר יאפשרו לנושא [התעודה] לעבור באופן חופשי וללא מעצורים ולהגיש סיוע והגנה לנושא כפי שידרש”. מאחר שהדרכון הבריטי מונפק בשמה של המלכה, אין לה כל צורך בתעודה המונפקת בשמה. לעומת זאת, שאר חברי בית המלוכה, כולל בנה הנסיך מוויילס, חייבים בנשיאת דרכון.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2015	באז אולדרין יורד לקרקע הירח האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ־500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה־CIA.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2015	"כאב ראש", קריקטורה מ-1819 מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים, ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן, אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. לעומת זאת, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה. כך גם כלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2015	משמאל, דג ממשפחת "אבו נפחא" (נפוחיתיים) לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון, כבד, כיס מרה ואיברי מין, אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2015	מבנה קנה הנשימה קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות המתפצלים בשנית ובשלישית, שוב ושוב, כעשרים ואף עשרים וחמש פעמים עד שהם מסתיימים בנאדיות הריאה. הגדילה המעריכית במספרם מסתכמת בכשלוש מאות מיליון נאדיות ששטח הפנים המשותף שלהן, בו נעשה חילוף גזים עם האוויר, משתווה בגודלו למגרש טניס.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2015	אוסקר פיטרסון הפסנתרן והמלחין הקנדי אוסקר פיטרסון היה אחד מגדולי פסנתרני הג'אז בהיסטוריה. פיטרסון למד בילדותו לנגן בעיקר בחצוצרה, אך מחלת השחפת שבה חלה אילצה אותו לזנוח את הכלי הראשי שלו ולהתרכז בכלי המשני. בהמשך דרכו הושפע פיטרסון מהפסנתרן ארט טייטום, שסייע לו לעצב את סגנונו. הפעם הראשונה שבה שמע פיטרסון הקלטה של טייטום הייתה כשהיה עוד נער, ומספרים שלאחר ששמע את הטכניקה הווירטואוזית של טייטום הוא סירב לגעת בקלידי הפסנתר במשך חודשיים. לימים הפך פיטרסון לפסנתרן נודע, והוא עצמו השפיע על אינספור מוזיקאים.	עריכה - תבנית - שיחה