בוהן (נוביה)

בוהן (יישוב)
**b(w)hn**
	מבצר בוהן, מתקופת הממלכה התיכונה, ששוחזר תחת הממלכה החדשה (1200 לפני הספירה בקירוב)
מדינה / טריטוריה	ממלכת מצרים הקדומה
קואורדינטות	21°55′00″N 31°17′00″E / 21.91667°N 31.28333°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום בוהן

בוהן בכתב חרטומים

או

b(w)hn
"Βοὥν"^[1]^[2]

בוהן (ביוונית עתיקה: מכונה Βοὥν, בוהון)^[2] היה יישוב מצרי קדום משמעותי על הגדה המערבית של הנילוס, דרומית ובסמיכות לאשד השני במחוז א-שימאליה (אנ') של היום, סודאן. מקורותיו מתקופת הממלכה הקדומה (בערך 2686-2181 לפנה"ס), שם שימש כעיר קולוניאלית מצרית, מוכר במיוחד בהתכת נחושת. בשנת 1962 חשפו ארכאולוגים מתקן עתיק לייצור נחושת מוקף במחסום אבן מרשים, המעיד על מקורו בתקופת שלטונו של סנפרו בשושלת הרביעית. רישומים וכתובות קיר חשפו נוכחות מצרית מתמשכת המשתרעת על פני מאתיים שנה, רק כדי להיקטע על-ידי הגירת אוכלוסיות זרות מהאזורים הדרומיים בתקופת שושלת החמישית.^[3]

היסטוריה

בתקופת ממלכת מצרים הקדומה (בערך 2686–2181 לפנה"ס), התקיים יישוב קולוניאלי מצרי בבוהן, ששימש גם לעבודות נחושת. חקירה ארכאולוגית ב-1962 גילתה את מה שתואר כמפעל נחושת עתיק.^[4] היה הוא מוקף בקיר אבן מסיבי אם כי גולמי, ועדויות נוספות מצביעות על כך שאספקות למושבה הגיעו מצפון.^[5] ייתכן שהיישוב הוקם בתקופת שלטונו של סנפרו, מהשושלת הרביעית. עם זאת, יש עדויות לכיבוש מוקדם יותר של השושלת השנייה בבוהן.^[5]^[6]

כתובות קיר ופריטי כתבים נוספים מהאתר מראים שהמצרים שהו כ-200 שנה, עד סוף השושלת החמישית וכנראה נאלצו לסגת עקב הגירת אוכלוסיות זרות מהדרום.^[7]

בתקופת ממלכת מצרים התיכונה (2055-1650 לפנה"ס) הוקמה המצודה בבוהן. הגאוגרפיה הפיזית הטבעית של בוהן נרתמה לטובת המצודה. חומת הסלע הגדולה היוותה בסיס ראשוני חזק לבניית המצודה. במהלך תקופת הממלכה התיכונה, רוב האנשים שאכלסו את בוהן היו מצרים שהופנו דרומה ממצרים התחתונה, בתהליך מחזורי.^[7]

עם נפילת הממלכה התיכונה החלה תקופת הביניים השנייה. עם תקופת הביניים השנייה הגיעה אסטלת הלוויה של סבכ-דדו וסבכ-אם-הב.^[8] חפירת האסטלה באתר בוהן הניבה הבנה חדשה לגבי סיפוח נוביה.^[9] האסטלה חוזרת על כך שהמצרים שהשיגו שליטה על בוהן היו תלויים במלכים נוביים כדי להשיג זאת.^[10]

מבצר

בוהן ידוע במבצר הגדול שלו, שנבנה כנראה בתקופת השושלת השתים עשרה תחת שלטונו של סנוסרת השלישי בסביבות 1860 לפני הספירה.^[11] סנוסרת השלישי ערך ארבע מסעות לתוך כוש והקים שורה של מבצרים במרחק איתות אחד מהשני. בוהן היה הצפוני שבהם. המבצרים האחרים לאורך הגדות היו מירגיסה (Mirgissa), שלפק (Shalfak), אורונרטי (Uronarti), אסקוט (Askut), דאבנרטי (Dabenarti), סמנה (Semna (Nubia)) וקוממה (Kumma (Nubia)). הכושים כבשו את בוהן במהלך תקופת השושלת השלוש עשרה, והחזיקו בו עד שיעחמס הראשון כבש אותו מחדש בתחילת השושלת השמונה עשרה.^[9]

אחד הגורמים התורמים ליצירת המצודה בבוהן הייתה המטרה של סיפוח נוביה. הן סנוסרת הראשון והן סנוסרת השלישי הקדישו חלק ניכר מתקופת שלטונם לניהול מסעות צבאיים לתוך נוביה, בניסיון להרחיב את גבולות מצרים. בכך בנו שני המלכים את המצודה בבוהן, יחד עם המבצרים האחרים סביב האשד השני.^[9] מבצרים אלו הגדירו גבול חדש למצרים העליונה.

המצודה השתרעה על פני יותר מ-150 מטרים לאורך הגדה המערבית של הנילוס. היא חלשה על פני 13,000 מטרים רבועים, והייתה מצויה בתוך חומה שהגנה על עיירה קטנה שנפרשה במערכת רחובות שתי וערב. על פי הערכות התקיימה בה בשיאה אוכלוסייה בגודל של כ-3,500 איש. המצודה כללה גם את הניהול של כל האזור המבוצר של האשד השני. ביצוריו כללו חפיר בעומק שלושה מטרים, גשרים, מגננים, תומכות (אנ'), חומות, שינות, חרכי ירי חיצים וקטפולטות. הקיר החיצוני כלל אזור בין שני הקירות המנוקב בשורה כפולה של חרכי ירי, המאפשרים לקשתים עומדים וגם כורעים לירות בו זמנית.^[11] קירות המבצר היו בעובי של כחמישה מטרים וגובהם עשרה מטרים.^[11] קירות בוהן נבנו באבן מחוספסת.^[12] חומות בוהן ייחודיות שכן רוב חומות המבצר המצרי נבנו מעץ ולבני בוץ.^[12] המצודה בבוהן שקועה כעת מתחת לאגם נאצר כתוצאה מבניית סכר אסואן ב-1964.^[9]

ייצור נחושת

המחקר על פעילות ייצור נחושת פוטנציאלי בבוהן מציע תובנות חשובות לגבי שיטות עיבוד מתכות עתיקות. הגילוי של אמרי של מה שהוא זיהה כ"מפעל" לנחושת של הממלכה הקדומה משך תשומת לב מצד אגיפטולוגים המתעניינים בטכניקות עיבוד מתכת.^[13] דגימות שנאספו מהאתר, כולל שברי עפרות נחושת, מתכת נחושת מותכת, סיגים, חלקי כור היתוך וחפץ נחושת קטן, נשלחו לניתוח במוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית שבאוניברסיטת קולג' בלונדון. אל גייאר וג'ונס ערכו את הניתוח בבית הספר המלכותי למכרות (אנ') בלונדון.^[4] עם זאת, ניסיונות לאתר את הדגימות הללו לא צלחו.

ניתוח של דגימת עפרה במשקל 150 גרם גילה את הרכבה, המורכב בעיקר מקוורץ מפוזר דק (כ-44% ממשקל הדגימה) ומלכיט, עם עקבות בולטים של אטקמיטה (Atacamite), כלוריד נחושת. הצעה שהיווצרות אטקמיטה התרחשה במהלך הצפות מזדמנות של הנילוס כאשר מלכיט הגיב עם יוני כלור.^[4] יסודות אחרים שזוהו באמצעות ניתוח ספיגה אטומית כללו אבץ, סידן, עופרת וכסף, עם תכולת ברזל מינימלית.^[13]

ניתוח נוסף באמצעות מיקרופרוב אלקטרונים (אנ') זיהה ממוצע של 0.18% משקל זהב בחלקים מהעופרה שהוכנו לניתוח מיקרוסקופיה אופטית. התכה בכור היתוך הוצעה כתרגול באתר, ונערכה השערה של הקשר בין העפרות למרבצי זהב סמוכים.^[13]

עם זאת, מחקרים עדכניים מאתגרים את הפרשנויות של אמרי, כאשר מספר חוקרים מפקפקים בשימוש של האתר לטיפול פירו-מטלורגי (אנ'). יש ספקות לגבי חלק מהמאפיינים המטלורגיים של אמרי.^[4]

גלריה

מבצר מתקופת הממלכה התיכונה ששוחזר תחת הממלכה החדשה. 1200 לפני הספירה בקירוב.
מקדש הורוס של בוהן במוזיאון הלאומי של סודאן.
מבט על המצודה מצפון (רישום אמן).
אסטלת הלוויה של סבכ-דדו וסבכ-אם-הב, נמצאה בבוהן. אסטלה זו סיפקה מידע חדש על השליט הנובי, נדג'ה, ומציעה כי הייתה תלות מסוימת במלכים נוביים.^[14]

לקריאה נוספת

BADAWY, ALEXANDER M. “ASKUT: A Middle Kingdom Fortress in Nubia.” Archaeology, vol. 18, no. 2, 1965, pp. 124–31. J STOR, http://www.jstor.org/stable/41667517. Accessed 5 Mar. 2024.
Davey, CJ, et al. “Egyptian Middle Kingdom Copper: Analysis of a Crucible from Buhen in the Petrie Museum.” UCL Discovery - UCL Discovery, Apr. 2021, discovery.ucl.ac.uk/id/eprint/10124084/. Accessed 3 Mar. 2024
Raulwing, Peter, and Juliet Clutton-Brock. "The Buhen Horse: Fifty Years after Its Discovery (1958–2008)". Journal of Egyptian History 2.1 (2009): 1-106. https://doi.org/10.1163/187416509X12492786609122 Web. Accessed 3 Mar. 2024
Stanley, Daniel Jean, and Jonathan G. Wingerath. “Clay Mineral Distributions to Interpret Nile Cell Provenance and Dispersal: I. Lower River Nile to Delta Sector.” Journal of Coastal Research, vol. 12, no. 4, 1996, pp. 911–29. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/4298542. Accessed 5 Mar. 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Gauthier, Henri (1925). Dictionnaire des Noms Géographiques Contenus dans les Textes Hiéroglyphiques Vol. 2. p. 26.
^ ¹ ² Wallis Budge, E. A. (1920). An Egyptian hieroglyphic dictionary: with an index of English words, king list and geological list with indexes, list of hieroglyphic characters, coptic and semitic alphabets, etc. Vol II. John Murray. p. 980
^ Davey, Christopher J., Brunella Santarelli, and Thilo Rehren. "Egyptian Middle Kingdom Copper: Analysis of a Crucible from Buhen."
^ ¹ ² ³ ⁴ Gayar, El Sayed El; Jones, M. P. (1989). "A Possible Source of Copper Ore Fragments Found at the Old Kingdom Town of Buhen". The Journal of Egyptian Archaeology. 75: 31–40. doi:10.2307/3821897. JSTOR 3821897.
^ ¹ ² Brian Yare, The Middle Kingdom Egyptian Fortresses in Nubia. 2001
^ Drower, Margaret 1970: Nubia, A Drowning Land, London, pp. 16-17
^ ¹ ² Van De Mieroop, Marc (2021). A History of Ancient Egypt (2nd ed.). New York: Wiley Blackwell. p. 111. ISBN 9781119620877
^ Säve-Söderbergh, Torgny. "A Buhen Stela from the Second Intermediate Period (Kharṭūm No. 18)." The Journal of Egyptian Archaeology 35.1 (1949): 50-58
^ ¹ ² ³ ⁴ Van De Mieroop, Marc (2021). A History of Ancient Egypt (2nd ed.). New York: Wiley Blackwell. pp. 110–111. ISBN 9781119620877
^ Shaw, Ian (2012). Ancient Egyptian Technology and Innovation. Bloomsbury Publishing Plc. ISBN 9781472519597
^ ¹ ² ³ Lewis, Leo Richard; Tenney, Charles R. (2010). The Compendium of Weapons, Armor & Castles. Nabu Press. p. 139. ISBN 978-1146066846
^ ¹ ² Lawrence, A. W. (1965). "Ancient Egyptian Fortifications". The Journal of Egyptian Archaeology. 51: 69–94. doi:10.2307/3855621. ISSN 0307-5133. JSTOR 3855621
^ ¹ ² ³ Emery W. B. (1962). Egypt Exploration Society : a Preliminary Report on the Excavations at Buhen 1960-1. Kush: Journal of the Sudan Antiquities Service 10 1962 Pages 106-108.
^ Van De Mieroop, Marc (2021). A History of Ancient Egypt (2nd ed.). New York: Wiley Blackwell. p. 135. ISBN 9781119620877

[1] Gauthier, Henri (1925). Dictionnaire des Noms Géographiques Contenus dans les Textes Hiéroglyphiques Vol. 2. p. 26.

[WB1920-2] ¹ ² Wallis Budge, E. A. (1920). An Egyptian hieroglyphic dictionary: with an index of English words, king list and geological list with indexes, list of hieroglyphic characters, coptic and semitic alphabets, etc. Vol II. John Murray. p. 980

[3] Davey, Christopher J., Brunella Santarelli, and Thilo Rehren. "Egyptian Middle Kingdom Copper: Analysis of a Crucible from Buhen."

[GEIS-4] ¹ ² ³ ⁴ Gayar, El Sayed El; Jones, M. P. (1989). "A Possible Source of Copper Ore Fragments Found at the Old Kingdom Town of Buhen". The Journal of Egyptian Archaeology. 75: 31–40. doi:10.2307/3821897. JSTOR 3821897.

[BY-5] ¹ ² Brian Yare, The Middle Kingdom Egyptian Fortresses in Nubia. 2001

[6] Drower, Margaret 1970: Nubia, A Drowning Land, London, pp. 16-17

[VDM-7] ¹ ² Van De Mieroop, Marc (2021). A History of Ancient Egypt (2nd ed.). New York: Wiley Blackwell. p. 111. ISBN 9781119620877

[8] Säve-Söderbergh, Torgny. "A Buhen Stela from the Second Intermediate Period (Kharṭūm No. 18)." The Journal of Egyptian Archaeology 35.1 (1949): 50-58

[VDM2-9] ¹ ² ³ ⁴ Van De Mieroop, Marc (2021). A History of Ancient Egypt (2nd ed.). New York: Wiley Blackwell. pp. 110–111. ISBN 9781119620877

[10] Shaw, Ian (2012). Ancient Egyptian Technology and Innovation. Bloomsbury Publishing Plc. ISBN 9781472519597

[LLR-11] ¹ ² ³ Lewis, Leo Richard; Tenney, Charles R. (2010). The Compendium of Weapons, Armor & Castles. Nabu Press. p. 139. ISBN 978-1146066846

[LAW-12] ¹ ² Lawrence, A. W. (1965). "Ancient Egyptian Fortifications". The Journal of Egyptian Archaeology. 51: 69–94. doi:10.2307/3855621. ISSN 0307-5133. JSTOR 3855621

[EWB-13] ¹ ² ³ Emery W. B. (1962). Egypt Exploration Society : a Preliminary Report on the Excavations at Buhen 1960-1. Kush: Journal of the Sudan Antiquities Service 10 1962 Pages 106-108.

[14] Van De Mieroop, Marc (2021). A History of Ancient Egypt (2nd ed.). New York: Wiley Blackwell. p. 135. ISBN 9781119620877

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]