המותג ג'יפ נולד בשנת 1941, אז הפיץ הצבא האמריקאי מכרז בקרב 135 יצרנים וחברות לבניית רכב צבאי קל שיוכל להוביל כוחות וציוד בתנאי שטח מאתגרים. האמריקנים בחנו שלושה אבות טיפוס לרכב שטח, ובחרו בדגם שיוצר בחברת בנטם, הג'יפ הראשון קיבל את השם BRC, קיצור של Bantam Reconnaissance Car (רכב סיור).
אלא שבנטם הייתה חברה קטנה ולא הייתה מסוגלת לייצר מספר גדול כל כך של כלים לפי דרישת הצבא האמריקאי ולכן הועבר היצור למפעלי ויליס שהיו סגורים מספר שנים בגלל הליך פירוק ונפתחו מחדש עבור ייצור הג'יפ. גם מפעלי ויליס לא היו גדולים מספיק ולכן חברת פורד השתתפה אף היא בייצור הרכב. החל משנת 1941 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה (1945), יוצרו יותר מ-600 אלף ג'יפים.
על אף העובדה שהדגם שנבחר על ידי הצבא האמריקאי היה של Willys, סמל הגריל האנכי שהפך לסימן ההיכר המובהק של ג'יפ נלקח דווקא מהתכנון של יצרנית הרכבים Ford.
הג'יפ יוצר גם במדינות נוספות, בהן צרפת והולנד, וסופק גם לצבא רוסיה.
הצרכנים הפרטיים האמריקאים זיהו מהר מאוד את הפוטנציאל של הרכב וכבר ב-1944 פיתחו בחברה את רכב השטח האזרחי הראשון: ג'יפ CJ. הג'יפ ויליס נחשב כרכב השטח הראשון, והג'יפ סטיישן וואגן מ-1946 נחשב לרכב ה-SUV הראשון.
הסטיישן וואגן צויד תחילה בהינע אחורי בלבד וכלל אבזור מפואר, ומקום רב למטען או לשבעה נוסעים. הסטיישן המוגדל הגיע למהירות של 105 קמ"ש ואיתו פנה היצרן לקהל חדש.
ב-1949 התווספו הינע כפול ומנוע 6 צילינדרים, וכך נולד אביו הקדום של הג'יפ צ'ירוקי. בעקבות הצלחת המותג, ב-30 ביוני 1950 הפך השם ג'יפ לסימן מסחרי רשום.
יש הטוענים כי שם המותג ג'יפ מבוסס על דמות קומיקס של גיבור בשם יוג'ין הג'יפ (אנ') שהייתה חביבה על החיילים האמריקאים.