Hyacinth House
| שיר בביצוע הדלתות | |
| מתוך האלבום L.A. Woman | |
| יצא לאור | אפריל 1971 |
|---|---|
| תאריך הקלטה | דצמבר 1970 - ינואר 1971 |
| מקום הקלטה | The Doors Workshop, לוס אנג'לס |
| סוגה | רוק |
| אורך | 3:10[1] |
| חברת תקליטים | אלקטרה רקורדס |
| כתיבה | הדלתות[1] |
| הפקה | הדלתות, ברוס בוטניק |
  | |
"Hyacinth House" הוא שיר שנכתב ובוצע על ידי להקת הרוק האמריקאית הדלתות. השיר מופיע באלבום האחרון של הלהקה עם הסולן ג'ים מוריסון, L.A. Woman משנת 1971. מילות השיר נכתבו על ידי מוריסון, בעוד המוזיקה הולחנה על ידי הקלידן ריי מנזרק.
הלחנה והקלטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לכל רצועות האלבום האחרות שהוקלטו במכונת הקלטה בעלת שמונה רצועות,[2] "Hyacinth House" הוקלט במכונה בת 4 רצועות.[3] מוריסון הקליט את שירתו בחדר האמבטיה של האולפן עבור הבידוד שהוא סיפק ולהדהוד של קירות האריחים.[4][5]
בדומה לשירים האחרים באלבום L.A. Woman, בקרדיטים של האלבום מופיעים כותבי השירים כ-the Doors;[1] אבל ארגון זכויות הביצוע ASCAP מציג את הכותבים כחברי הדלתות בנפרד.[6] עם זאת, המוזיקה מיוחסת גם לקלידן ריי מנזרק, המזכיר את הפולונז בלה במול מז'ור של פרדריק שופן, אופוס 53 במהלך סולו העוגב,[5][7][8][9] ואת המילים למוריסון, שנכתבו בזמן שמוריסון שהה בבית החוף של הגיטריסט רובי קריגר.[8][10]
מילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר מתייחס ליקינתון המיתולוגי, שהיה נער יפה ומאהב של האל היווני אפולו.[5] על פי המיתוס, אפולו הרג בטעות את יקינתון בתחרות זריקת דיסקוס כאשר יקינתון רץ לתפוס את הדיסקוס של אפולו במאמץ להרשים את האל. לאחר המוות המצער, סירב אפולו לתת להאדס לתבוע את הנער. במקום זאת, מדמו של המת, אפולו יצר את היקינתון, צמח עם אשכול פרחים ריחני.[5]
"Hyacinth House" מכיל אנלוגיות לתהפוכות בחייו האישיים של מוריסון ובמערכות היחסים שלו. השורה "מישהו שלא צריך אותי", מתייחסת לצרות שלו עם חברתו פמלה קורסון.[8] לדברי קריגר, השורה שנשמעה בגשר של השיר: "I see the bathroom is clear" היא התייחסות להתרחשות שבה חברו של מוריסון, בייב היל, עזב את חדר האמבטיה של האולפן כדי שמוריסון יוכל להשתמש בו כדי להקליט את שירתו.[5] קריגר אמר גם כי השורה "To please the lions" נוצרה בהשראת מוריסון שהיה בביתו של קריגר וראה בובקט תינוק שקריגר שמר כחיית מחמד.[8][10] הדלתות, ג'ון דנסמור, אמר על הפרשנות והמילים של מוריסון: "הוא בחן מחדש, אבל לא בחרטה. לקראת הסוף, ג'ים אמר, 'בטח בפעם הבאה, אני אהיה קצת בודד, גנן זן שעובד בגינה שלו'. אני לא מפרש את זה כחרטה, אבל הייתה לו תחושת בטן".[10][11]
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהוצאה מחודשת של חוברת התקליטור של L.A. Woman משנת 2007:[1]
הדלתות
מוזיקאים נוספים
- ג'רי שף - גיטרה בס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Botnick, Bruce (2007). L.A. Woman (40th Anniversary edition CD booklet). The Doors. Rhino Records. R2-101155.
- ^ Bell, Max, "L.A. Woman and the last days of Jim Morrison"
- ^ Alan Paul published, Interview: The Doors' Robby Krieger Discusses Some of the Best Tracks on Reissued 'L.A. Woman' Album, guitarworld, 2012-05-07 (באנגלית)
- ^ Stephen Davis, Jim Morrison: LIfe, Death, Legend, Penguin, 2005, עמ' 395–396, ISBN 978-1-59240-099-7. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 Rich Weidman, The Doors FAQ: All That's Left to Know About the Kings of Acid Rock, Rowman & Littlefield, 2011, עמ' 189, ISBN 978-1-61713-114-1. (באנגלית)
- ^ ACE Repertory, www.ascap.com
- ^ McLee, David (2003). Legacy: The Absolute Best (CD booklet). Rhino Records. R2-73889.
- ^ 1 2 3 4 Jim AllenJim Allen, 4/19 The Stories Behind the Songs of the Doors' Last Hurrah, 'L.A. Woman', Ultimate Classic Rock, 2016-04-19 (באנגלית)
- ^ Narendra Kusnur, On his 50th Death Anniversary: The Underrated Gems of Jim Morrison, Rolling Stone India, 2021-07-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 "L.A. Woman: Track List", LA Weekly
- ^ Rob SmithRob Smith, The Doors’ ‘L.A. Woman’: The Story Behind Each Track, Ultimate Classic Rock, 2021-04-19 (באנגלית)
