Runnin' Blue
 | ||||||
| סינגל בביצוע הדלתות | ||||||
| מתוך האלבום The Soft Parade | ||||||
| יצא לאור | אוגוסט 1969 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקלטה | 1968–1969 | |||||
| סוגה | רית'ם אנד בלוז,[1] נשמה,[2] בלוגראס[2][3] | |||||
| בי-סייד | Do It | |||||
| אורך | 2:33 | |||||
| חברת תקליטים | אלקטרה רקורדס | |||||
| כתיבה | רובי קריגר | |||||
| הפקה | פול רוטשילד | |||||
| ||||||
"Runnin' Blue" הוא שיר של להקת הרוק האמריקאית הדלתות שנכתב על ידי הגיטריסט רובי קריגר. חברת התקליטים אלקטרה רקורדס הוציאה את השיר באוגוסט 1969 כסינגל הרביעי מתוך אלבומה הרביעי של הלהקה, The Soft Parade, עם השיר "Do It". הסינגל הגיע למקום ה-64 במצעד בילבורד הוט 100 ולמקום ה-40 במצעד קאש בוקס טופ 100.[3][4][5][6]
רובי קריגר חולק קולות עם ג'ים מוריסון בפזמון של השיר, השיר היחיד של הדלתות שבו קריגר היה סולן בזמן שמוריסון היה בחיים.[3]
מילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"Runnin' Blue" קיבל השראה ממותו לאחרונה של אוטיס רדינג.[1] מוריסון שר את ההקדמה לשיר, שהתייחס למותו של רדינג והתבסס על שיר של לדבלי, "Poor Howard", אליו מוריסון הכניס את שמו של רדינג:[3]
Poor Otis, dead and gone
Left me here to sing his song
Pretty little girl with the red dress on
Poor Otis, dead and gone
המילים מתייחסות גם לשירו של רדינג "(Sittin' On) The Dock of the Bay".[7] מבקר המוזיקה בארט טסטה מצא את זה אירוני שהשיר הזה של הדלתות מהלל את "The Dock of the Bay", שעבור רדינג היה מקום של תבוסה ו"שבו הוא בזבז זמן לאחר שמצא את המאבק לחיים חסר תועלת", כאשר שירים מוקדמים יותר של הדלתות כמו "The End" ו-"When the Music's Over" קראו בתוקף למהפכה.[7] טסטה מציין גם כי השורה מתוך "Runnin' Blue" המציינת "Don't fight/Too much to lose" סותרת את השירים הקודמים.[7]
מבקר הרולינג סטון, אלק דוברו, מתח ביקורת על שירת הפתיח על היותה "מוגזמת".[8]
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדלתות
- ג'ים מוריסון - שירה
- ריי מנזרק - עוגב גיבסון קלמזו[9]
- רובי קריגר - גיטרה, סולן המקהלה[1]
- ג'ון דנסמור - תופים[10]
מוזיקאים נוספים
- הרווי ברוקס - גיטרה בס[9]
- פול האריס - עיבודים תזמורתיים[10]
- ג'ימי ביוקנן - כינור[1]
- ג'סי מקריינולדס - מנדולינה[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Nick DeRisoNick DeRiso, 55 Years Ago: Doors Stumble Through Experimental 'Soft Parade', Ultimate Classic Rock, 2019-07-18 (באנגלית)
- ^ 1 2 The Soft Parade - The Doors | Album | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2024-08-22
- ^ 1 2 3 4 Weidman, Rich, The Doors FAQ: All That's Left to Know About the Kings of Acid Rock, 2011, עמ' 167, ISBN 978-1617131141
- ^ Gaar, Gillian G., The Doors: The Illustrated History, 2015, עמ' 93, ISBN 978-1627887052
- ^ The Doors | Biography, Music & News, Billboard (באנגלית אמריקאית)
- ^ Cash Box, "CashBox Top 100", 1969, עמ' 4
- ^ 1 2 3 "call 23oct69 p37". The Morning Call. 1969-10-23. p. 37. נבדק ב-2024-08-22.
- ^ Alec Dubro, The Soft Parade, Rolling Stone, 1969-08-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Heinz Gerstenmeyer, The Doors - Sounds for your Soul - Die Musik der Doors, BoD – Books on Demand, 2001-09, עמ' 97, ISBN 978-3-8311-2057-4. (בגרמנית)
- ^ 1 2 Botnick, Bruce; Fricke, David (2007). The Soft Parade (40th Anniversary edition CD booklet). The Doors. Rhino Records.
