לדלג לתוכן

Touch Me (שיר של הדלתות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Touch Me"
סינגל בביצוע הדלתות
מתוך האלבום The Soft Parade
יצא לאור דצמבר 1968
תאריך הקלטה נובמבר 1968
מקום הקלטה Elektra Sound Recorders, לוס אנג'לס
סוגה נשמה,[1] פרוטו-פרוג,[2] רוק מתקדם
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד Wild Child
אורך 3:11
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס
כתיבה רובי קריגר
לחן רובי קריגר עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה פול רוטשילד
כרונולוגיית סינגלים של הדלתות
"Hello, I Love You"
(1968)
"Touch Me"
(1968)
"Wishful Sinful"
(1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Touch Me" (בעברית: "גע/י בי") הוא שיר של להקת הדלתות מתוך אלבומם The Soft Parade משנת 1969. השיר נכתב על ידי הגיטריסט רובי קריגר בסוף 1968, ועושה שימוש נרחב בכלי נשיפה וכלי מיתר, כולל סולו של הסקסופוניסט קרטיס איימי.[3][4]

השיר יצא כסינגל בדצמבר 1968 והגיע למקום ה-3 במצעד הבילבורד הוט 100 (הלהיט האחרון שלהם בטופ 100 בארצות הברית) ולמקום הראשון במצעד הקאש בוקס טופ 100 בתחילת 1969 (הסינגל השלישי של הלהקה שהגיע למקום הראשון בארצות הברית). הסינגל הצליח גם במקומות אחרים, והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הקנדי RPM ולמקום ה-10 בקנט מיוזיק רפורט באוסטרליה. עם זאת, למרות ההצלחה המסחרית של הלהקה בשנה הקודמת, "Touch Me" לא נכנס למצעד הסינגלים הבריטי.

על פי רשימותיו של ברוס בוטניק, השיר כונה בשמות עבודה שונים; "I'm Gonna Love You", מתוך שורה בפזמון, ו-"Hit Me", רפרנס לבלאק ג'ק. שורת הפתיחה הייתה במקור "C'mon, hit me ... I'm not afraid", השורה משקפת בכך את נקודת התצפית בגוף ראשון של שחקן בלאק ג'ק.[3] סולן הלהקה, ג'ים מוריסון, שינה את מילות השיר מחשש שקהל פרוע בהופעות החיות שלהם יאמין בטעות ש-"Hit Me" הוא איתגור לתקוף אותו פיזית.[5] בסוף השיר ניתן לשמוע את מוריסון צועק "stronger than dirt", סיסמה מפרסומת של אייאקס.[6]

בילבורד תיאר את הסינגל כבעל "כל הדרייב והקצב של הזוכה מספר 1 שלהם 'Hello, I Love You'", וציין כי "לדלתות יש כאן 'עוקב' מטורף".[7] קאש בוקס תיאר אותו כ"שיר נפלא" שבו הדלתות "מוסיפות קצב לסגנון הלהיט הקשה שלהן".[8]

סגנון ומבנה מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסומת לקאש בוקס, 21 בדצמבר 1968

"Touch Me" משלב השפעות ממוזיקת פופ מסורתית.[9] המבוא מצוין במפתח של סי במול מינורי עם חתימת זמן של 4/4.[10] כותב השיר, רובי קריגר, ביצע אינטרפולציה לריף הגיטרה מתוך השיר "C'mon Marianne" של ארבע העונות משנת 1967.[6] הקטע האחרון של השיר כולל סולו סקסופון בניחוח ג'אז שמנוגן על ידי קרטיס איימי.[3][4] בריאיון למגזין דאון ביט בשנת 1970, מוריסון דיווח שהוא גאה מאוד בכך ש-"Touch Me" היה "להיט הרוק הראשון שכלל סולו ג'אז".[11][12]

בספר A to X of Alternative Music, השיר "Touch Me" תואר כ"קלאסיקת נשמה מזהב מוצק".[1] המבקר ג'ייסון אליאס כתב ל-Allmusic כי לשיר יש "סגנון של פופ ולאונג' טהור".[13] חלק מהמבקרים טענו שהשיר משלב פופ[14] עם רוק פסיכדלי; שילוב שהיה ייחודי באותה תקופה. הוא גם אופיין, יחד עם רצועות אלבומים אחרות, כניסיון מוקדם לרוק מתקדם.[2]

הדלתות

מוזיקאים נוספים[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Steve Taylor, The A to X of Alternative Music, A&C Black, 2006-09-27, ISBN 978-0-8264-8217-4. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Nick DeRisoNick DeRiso, 55 Years Ago: Doors Stumble Through Experimental 'Soft Parade', Ultimate Classic Rock, ‏2019-07-18 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Botnick, Bruce; Fricke, David (2019). The Soft Parade (50th Anniversary edition CD booklet). The Doors. US: Rhino Records & Elektra Records. R2-596001, 603497851324.
  4. ^ 1 2 3 Melissa Ursula Dawn Goldsmith, Listen to Classic Rock! Exploring a Musical Genre, ABC-CLIO, 2019-11-22, עמ' 94, ISBN 978-1-4408-6579-4. (באנגלית)
  5. ^ Martin KieltyMartin Kielty, Why Jim Morrison Refused to Sing the Original ‘Touch Me’, Ultimate Classic Rock, ‏2019-07-27 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 Rich Weidman, The Doors FAQ: All That's Left to Know About the Kings of Acid Rock, Rowman & Littlefield, 2011-10-01, עמ' 159, ISBN 978-1-61713-114-1. (באנגלית)
  7. ^ Billboard, "Spotlight Singles", עמ' 64
  8. ^ Cash Box, "CashBox Record Reviews", עמ' 14
  9. ^ The Doors’ ‘Soft Parade’ Gets the Deluxe Edition Treatment and a Chance for Reassessment, PopMatters, www.popmatters.com, ‏2019-11-07 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ The Doors, Touch Me, www.musicnotes.com, ‏2012-08-27 (באנגלית)
  11. ^ Rich Weidman, The Doors FAQ: All That's Left to Know About the Kings of Acid Rock, Rowman & Littlefield, 2011-10-01, עמ' 167, ISBN 978-1-61713-114-1. (באנגלית)
  12. ^ 1 2 Stephen Davis, Jim Morrison: Life, Death, Legend, Ebury Publishing, 2004, עמ' 372, ISBN 978-1-4464-9074-7. (באנגלית)
  13. ^ Touch Me - The Doors | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2024-08-18
  14. ^ Nathan Brackett, Christian David Hoard, The New Rolling Stone Album Guide, Simon and Schuster, 2004, עמ' 255, ISBN 978-0-7432-0169-8. (באנגלית)
  15. ^ 1 2 Heinz Gerstenmeyer, The Doors - Sounds for your Soul - Die Musik der Doors, BoD – Books on Demand, 2001-09, עמ' 97, ISBN 978-3-8311-2057-4. (בגרמנית)
  16. ^ Larkin, Colin, The Virgin Encyclopedia of Popular Music, 1997, עמ' 183, ISBN 1-85227-745-9