הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה

הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה
Gay & Lesbian Alliance Against Defamation
פעילות	מניעת השמצה של להט"ב במדיה
מדינה	ארצות הברית
מטה הארגון	ניו יורק
מייסדים	ויטו רוסו
נשיא	ג'ארט באריוס
תקופת הפעילות	1985, ניו יורק – הווה (כ־39 שנים)
	www.glaad.org

הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (באנגלית: Gay & Lesbian Alliance Against Defamation או בראשי תיבות: GLAAD) הוא ארגון אמריקאי העוסק בניטור אמצעי התקשורת בארצות הברית על מנת למנוע השמצה של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) במדיה, וכן פועל לעידוד קבלה חברתית וסובלנות כלפי אלו. הארגון נוסד בשנת 1985 בניו יורק כתגובה לאופן שבו נעשה הכיסוי התקשורתי של מגפת האיידס. נשיא הארגון כיום הוא ג'ארט באריוס.^[1]

החל משנת 1990 עורך הארגון מדי שנה את טקס "פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה" (GLAAD Media Awards) ובו מוענקים פרסים לאנשי תקשורת על מנת "להוקרם ולכבדם על הייצוג ההוגן והנכון של קהילת הלהט"ב ושל הסוגיות המשפיעות על חייהם".^[2]

היסטוריה

הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה נוסדה בשנת 1985 בניו יורק כתגובה ישירה לכיסוי התקשורתי של מגפת האיידס על ידי הניו יורק פוסט, כיסוי שעורר סנסציה בקרב הומוסקסואלים שכן הוא נתפס בעיניהם כלא-מדויק, סטריאוטיפי ומשמיץ. הפגישות הראשוניות בנושא הקמת הארגון נערכו בבתיהם של כמה אקטיביסטים מניו יורק, וכן בשעות הערב ב-New York State Council on the Arts. קבוצת המייסדים כללה בין היתר את הקולנוען ויטו רוסו, גרגורי קולובקוס שהפך לימים למנהל בפועל של הארגון, דאריל ייטס ריסט, אלן ברנט^[3] וג'ולי גומז שהייתה הגזברית הראשונה של הארגון.

הפגישות הראשונות התמקדו בכיסוי התקשורתי של מגפת האיידס, והפעילים עסקו באיסוף גזירי עיתונים עם הכתבות הרלוונטיות ויצירת ארכיון מתאים. בהמשך הצליחו הפעילים לכנס את הפגישה הראשונה של עיתון גדול מניו יורק (הניו יורק פוסט) עם פעילים למען זכויות להט"ב. הקבוצה השקיעה ביצירת לחץ על אמצעי התקשורת וברשימת פעילים טלפונים אשר מחו בפני העיתונים בכל פעם שהתפרסמה כתבה הומופובית אשר השמיצה את קהילת הלהט"ב. השפעה של הקבוצה התפשטה במהרה ללוס אנג'לס, שם פעלה הקבוצה בשיתוף עם תעשיית הבידור על מנת לשנות את האופן שהו הוצגו הומואים ולסביות בקולנוע.

פעילות

פעילותה של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה, מתמקדת בעידוד תיאורים חיוביים של להט"ב בתקשורת. היא מוחה כנגד תופעות של הומופוביה, אפליה ושנאה על רקע נטייה מינית וזהות מינית ומאז הקמתה פחת היחס הסטיגמטי והמזלזל כלפי להט"בים בעיתונות המיינסטרים באופן משמעותי, והייצוג התקשורתי בטלוויזיה גדל והשתפר.

ייעוץ ופיקוח

הליגה מסייעת ומייעצת לעיתונאים, סופרים, חברות הפקה, חברות פרסום ויוצרים אחרים בשימוש בטרמינולוגיה שאינה מתארת את קהילת הלהט"ב בצורה סטריאוטיפית, כוללנית או פוגענית, ופועלת למיתון תכנים שיכולים להיתפס כפוגעניים.

הארגון גם יוזם התראות בעצמו על תכנים בטרם שידורם או פרסומם, ולעיתים אף נדרש לפתוח בהליכים משפטיים כנגד אמצעי תקשורת שונים. במקרה של פרסום פוגעני בדיעבד, דורש הארגון התנצלות או הבהרה ומונע שידור מחדש של התוכן. לדוגמה, בנובמבר 2010 דרש הארגון וקיבל מרשת MTV התנצלות רשמית על דברים פוגעניים, לטענת הארגון, שהובאו בסצנה באחת מתוכניות הריאליטי שלה. בתוכנית כונתה אישה "Tranny", מושג שנתפס כמבזה טרנסג'נדרים.^[4]

מעקב ומחקר

הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה עוקבת אחר הסיקור התקשורתי ופרסומים שונים בארצות הברית הן ברמה אזורית והן ברמה הארצית בעיתונות, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט, וזאת במטרה לנתח את הסיקור והניראוּת של להט"ב בתקשורת. אחת לשנה מוציאה הליגה דו"ח המסכם את הייצוג התקשורתי של להט"בים בתקשורת באותה שנה. למשל, סקר שנערך בשנת 2010 מצא כי מאז השנה הקודמת חלה עלייה משמעותית במספר הדמויות הלהט"ביות בדרמות ובקומדיות בטלוויזיה, בעלייה של 3% לעומת הנתונים של השנה שעברה. לצד פרסום הנתונים ציינה הליגה כי עדיין פחות מחלקו של ציבור זה באוכלוסייה.^[5]

פרויקטים ממוקדים

מאז שנת 2005 מפעילה הליגה פרויקט של מסע ציבורי מתמשך כנגד יחס הותיקן כלפי להט"ב. הפרויקט הושק לאחר שהוותיקן הוציא מסמך ובו קריטריונים לזיהוי אנשים בעלי "נטיות הומוסקסואליות עמוקות", ואיסור עליהם להשתתף בסמינרים ולקבל קידום מקצועי בתפקידם במסגרת הכנסייה הקתולית.^[6] ^[7]

בשנת 2010 לאחר פרשת התאבדותו של טיילר קלמנטי והתאבדותם של צעירים נוספים שהיו קורבות של בריונות והומופוביה באינטרנט, השיקה הליגה נגד השמצה בפייסבוק שיתוף פעולה מיוחד שלה ושל האתר, שמטרתו למנוע הפצה של הומופוביה ברשת החברתית.^[8]

טקס פרסי המדיה

אחת מפעילויותיו הציבוריות הבולטות של הארגון הוא הכנס השנתי טקס פרסי המדיה של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD Media Awards), בו "ניתן כבוד לאנשים, לארגונים ולפרויקטים בזרם המרכזי של התקשורת ותעשיות הבידור שנתנו יחס הוגן, מדויק, ייצוגי כולל ואוהד של קהילות הלהט"ב והקשיים המשפיעים על חייהם".^[9] האירוע מתקיים מאז שנת 2006, והתקיים עד כה בלוס אנג'לס, ניו יורק, מיאמי וסן פרנסיסקו. פרסים מוענקים בקטגוריות שונות בכל תחומי המדיה, למשל: סרט קולנוע, סדרת טלוויזיה, פרק טלוויזיה, סרט טלוויזיה או מיני סדרה, סרט דוקומנטרי, תוכנית ריאליטי ומגזינים. כמו כן מוענק פרס למוזיקאי, לפובליציסט, לעיתונאי ולהצגת תיאטרון. הפרס מוענק גם לסרטים ויוצרים לא אמריקאים.