1937 במדע
מראה
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1937.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידוש חפירות בורגינה, אתר ארכאולוגי עשיר בממצאים ממוקדון שביוון אתר מורשת עולמית.
- חפירות בג'ואוקואודיין וביין שו, סין, הופסקו עם פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה.
- תחילת חפירות באַלַלַח' ליד העיר אנטקיה שבטורקיה, על ידי הארכאולוג לנרד ווּלי, החפירות נמשכו עד 1939 והופסקו בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
- חפירות נרחבות באייווברי, אחד המונומנטים הנאוליתיים הגדולים והקדומים ביותר באירופה.
- תחילת חפירות בתל בְּרַק ובו העיר העתיקה נַגַר (Nagar) בצפון מזרח סוריה על ידי מקס מלוואן.
- מכון לארכאולוגיה (Institute of Archaeology) נוסד באוניברסיטת לונדון על ידי סיר מורטימר ווילר (Mortimer Wheeler).
אסטרונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פענוח מעגל קרבס, המסלול המטבולי המשמש להפקת אנרגיה מתרכובות אורגניות ביצורים חיים, על ידי סר הנס אדולף קרבס רופא וביוכימאי בריטי, יהודי יליד גרמניה.
- דורותי קרופוט הודג'קין, מפענחת בעזרת קריסטלוגרפיית קרני-X את המבנה המרחבי של מולקולת הכולסטרול.
- תאודוסיוס דובז'נסקי, ביולוג, אנטומולוג וגנטיקאי סובייטי אמריקאי, מפרסם את חיבורו "גנטיקה ומוצא המינים", אחת העבודות המרכזיות בתחום הסינתזה האבולוציונית המודרנית.
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניסוי קרקע למנוע סילון ראשון על ידי פרנק ויטל באנגליה, במקביל נוסה דגם דומה של הנס פון אוהיין בגרמניה.
- פיתוח אפנון דופק מקודד, שיטה לייצוג דיגיטלי של אותות אנלוגיים, על ידי אלק ריבס (Alec Reeves).
- בניית מד אור ראשון בחברת קרל צייס (Zeiss) בגרמניה.
כימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דצמבר – גילוי טכנציום על ידי צוות מדענים איטלקים בראשות אמיליו סֶגְרֶה.
- פיתוח תהליך מודרני לזיקוק נפט על ידי מהנדס צרפתי אוג'ן הודרי (Eugene Houdry).
- סינתזה של האופיואיד מתאדון באִי גֶה פַארבֶּן.
- אדוארד טלר והרמן ארתור יאן (Hermann Arthur Jahn) מנסחים את אפקט יאן-טלר (Jahn–Teller effect), מנגנון שבירת סימטריה ספונטנית שמנבא עיוות במבנה של מולקולות סימטריות ובמערכות במצב מוצק בעזרתו ניתן להבין תופעות מגוונות בכימיה ובפיזיקה הקשורות לריאקטיביות של מולקולות, ספקטרוסקופיה, סְטֶרֵאוֹכִימְיָה קריסטלוגרפיה, פיזיקה מולקולרית ושל מצב מוצק.
מדעי המחשב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קלוד שנון הראה כי אריתמטיקה בינארית ביחד עם אלגברה בוליאנית ולוגיקה בוליאנית בפרט, ניתנות ליישום בעזרת מערכות תמסורת אלקטרו-מכניות. דבר שעומד בבסיס הרעיוני של המחשב הספרתי.
- קונראד צוזה רשם פטנט בגרמניה על מחשב מדגם Z1 המבוסס על ארכיטקטורת פון נוימן.
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יז'י ניימן, מתמטיקאי וסטטיסטיקאי פולני, מציג את המונח רווח בר-סֶמֶך.
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביצוע ביקוע גרעיני בגרמניה על ידי אוטו האן, פריץ שטרסמן וליזה מייטנר.
- גילוי תופעת נוזל-על באיזוטופ 4He, על ידי פיוטר קפיצה, ג'ון אלן (John F. Allen) ודון מיסנר (Don Misener).
- הפעלת ציקלוטרון בלנינגרד, הציקלוטרון הראשון באירופה.
- גילוי מיואון על ידי קארל דייוויד אנדרסון וסט נדרמאייר (Seth Neddermeyer).
- פריץ צוויקי פרסם את השערתו שצבירי גלקסיות יכולים לשמש כעדשות באמצעות כוח הכבידה שלהם. נדרשו 42 שנה, עד שהתופעה אושרה בתצפיות בצמד הקוואזרים Q0957+5611.
- יוג'ין ויגנר מציג את המספר הקוונטי איזוספין.
רפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקס תיילר, וירולוג ורופא דרום אפריקאי-אמריקאי, מפתח חיסון יעיל ובטוח נגד קדחת צהובה.
- ארצ'יבלד ג'וזף קרונין, רופא וסופר בריטי, מפרסם את ספרו המצודה שקידם את הקמת שרות הבריאות הציבורי.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - קלינטון דייוויסון (ארצות הברית), ג'ורג' פג'ט תומסון (בריטניה) - על הגילוי הניסיוני של דיפרקצית אלקטרונים על ידי גבישים.
- פרס נובל לכימיה - וולטר הוורת' - על עבודתו בפחמימנים ויטמין C, פאול קארר - על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והוויטמינים A ו-B2.
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - אלברט סנט-גיירגי - על תיאור ויטמין C והגילוי כי חמצן נקשר עם מימן בנשימה תאית.
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 20 בפברואר – רוברט הובר, ביוכימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה ׁׂ(1988) על חלקו בגילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.
- 16 במרץ – עמוס טבֶרסקי (נפטר ב-1996), פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי אמריקאי, אחד מחלוצי המחקר בתחום ההטיות הקוגניטיביות, לצד עמיתו לאורך שנים דניאל כהנמן.
- 11 ביוני – רובין וורן, פתולוג ופיזיולוג אוסטרלי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2005 על חלקו בגילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם למחלות קיבה שונות.
- 12 ביוני – ולדימיר ארנולד (נפטר ב-2010), מתמטיקאי רוסי. ידוע בעיקר בזכות משפט קולמוגורוב-ארנולד-מוזר המטפל בתורת היציבות של מערכות המילטוניות. בשנת 1957 הציג את הפתרון לבעיה השלוש-עשרה של הילברט.
- 26 ביוני – רוברט ריצ'רדסון (נפטר ב-2013), פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1996 על גילוי נוזליות על בהליום-3.
- 28 ביוני – דייוויד מומפורד, מתמטיקאי אמריקאי זכה במדליית פילדס, ידוע על תרומתו בגאומטריה האלגברית, ראייה ממוחשבת ותורת התבניות.
- 18 ביולי – רואלד הופמן כימאי תאורטי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1981, על חלקו בפתוח תאוריות בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
- 25 ביולי – קולין רנפריו (Colin Renfrew), פרה-היסטוריון.
- 6 באוקטובר – מריו קפקי, גנטיקאי אמריקאי יליד איטליה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2007 על חלקו בגילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע.
- 26 בדצמבר – ג'ון הורטון קונוויי, מתמטיקאי בריטי עוסק בתורת החבורות, בתורת הקשרים, בתורת המספרים, בתורת המשחקים הקומבינטורים ובתורת הקודים.
- 31 בדצמבר – אברהם הֶרְשְׁקוֹ, ביוכימאי ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, ביחד עם אהרן צ'חנובר ואירווין רוז על גילוי ותיאור מערכת האוביקוויטין אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
- עופר בר-יוסף אנתרופולוג וארכאולוג ישראלי מחשובי החוקרים הישראלים של התקופה הפלאוליתית
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 29 באפריל – וולאס קרותרס, כימאי אמריקאי, ידוע בשל המצאת הניילון (נולד ב-1896)
- 28 במאי – אלפרד אדלר - רופא יהודי-אוסטרי ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית (נולד ב-1870)
- 26 ביוני – אדולף ארמן (נולד ב-1854), אגיפטולוג ומילונאי גרמני, מייסד בית הספר הברלינאי לאגיפטולוגיה
- 10 ביולי גאורגי אליאבה (נולד ב-1892), רופא ומיקרוביולוג גאורגי שהקדיש את חייו למחקר על בקטריופאג'ים, הוצא להורג בידי הסובייטים במסגרת הטיהורים הגדולים ברחבי ברית המועצות
- 20 ביולי – גוליילמו מרקוני, מהנדס חשמל איטלקי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1909 על תרומתו להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית (נולד ב- 1874)
- 19 באוקטובר – ארנסט רתרפורד, פיזיקאי בריטי, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה. נחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית (נולד ב-1871)
- 23 בנובמבר – סר ג'אגדיש צ'נדרה בּוֹס (נולד ב-1858), פיזיקאי, ביולוג, בוטנאי, איש אשכולות, ארכאולוג וסופר מדע בדיוני בנגאלי
שנים במדע - המאה ה-20 | |
---|---|
|