1914 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1914.
אסטרונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סת' ניקולסון (Seth Barnes Nicholson) ממצפה הכוכבים ליק מגלה את סינופה, הירח החיצוני ביותר של צדק
- טלסקופ שובר-אור בקוטר של 76 ס"מ נבנה במצפה הכוכבים של אוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה, החמישי בגודלו בעולם במועד בנייתו
- רוברט גודרד מתחיל בבניית טילים
- וולטר סידני אדמס קובע את צפיפותו הגבוהה במיוחד של סיריוס-B, הננס הלבן השני שהתגלה
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 29 במרץ – קתרין רטלג' (Katherine Routledge) הגיעה לאי הפסחא והתחילה בחפירות שנמשכו עד לאוגוסט 1915.
ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 באוגוסט – הקמת פרק לאומי ראשון בשווייץ (Swiss National Park).
- 1 בספטמבר – בגן חיות בסינסינטי נפטרה היונה הנודדת האחרונה.
- 6 בנובמבר – ז'אק לב פרסם עבודת מחקר על רביית בתולים מלאכותית בקיפודי ים.
- 26 בנובמבר – קרל פון פריש פרסם עבודת מחקר על תחושת הצבע והצורה של דבורת הדבש.
- ג'וליאן האקסלי (Julian Huxley) פרסם את עבודתו The Courtship Habits of the Great Crested Grebe המהווה בסיס למחקרים בתחום האתולוגיה.
כימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון ג'ולי (John Joly) פיתוח שיטה לבידוד רדיום והשתמש בו ברדיותרפיה.
- אדוארד קלווין קנדל (Edward Calvin Kendall) מבודד את התירוקסין, אחד ההורמונים של בלוטת התריס
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 8 באוגוסט – משלחת גרמנית בראשות ארנסט שקלטון לחקר אנטארקטיקה יוצאת לדרך. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1917. המטרה עיקרית של המשלחת, חציית היבשת מחוף לחוף, לא הושגה.
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליס קֶרִיֵר רושם פטנט על המצאת המזגן
- בחברת קודאק מוסיפים כיתוב לסרט צילום בשיטת האוטוגרפיה (Autographic film)
- בניית הטנק הראשון באנגליה
- 5 בספטמבר – שימוש מוצלח ראשון בטורפדו מתוך צוללת, ספינת הצי המלכותי הבריטי (HMS Pathfinder) טובעה בלשון הים של פורת' שבסקוטלנד על ידי הצוללת הגרמנית U-21
תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 8-10 בפברואר - צוות אמריקאי עבר בטיסה בכדור פורח מרחק של 3,053 ק"מ. שיא זה עמד עד לשנת 1950.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, מטוסי קרב וספינות אוויר הפכו לחלק בלתי נפרד מהלחימה.
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניסוי פרנק-הרץ, תוצאת מחקר של ג'יימס פרנק וגוסטב הרץ בנושא הקוונטיזציה של רמות האנרגיה באטום, מוצג בפני החברה הגרמנית לפיזיקה
- ארנסט רתרפורד מעלה השערה על קיומו של הפרוטון
רפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 27 במרץ – אלברט הוסטין (Albert Hustin), רופא בלגי מבצע בהצלחה עירוי דם לא ישיר ראשון תוך שימוש בנוגד קרישה, צעד ראשון להתפתחות בנק הדם, כלי הכרחי ברפואה מודרנית
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל -
- פרס נובל לפיזיקה - מקס פון לאואה, על גילוי עקיפה של קרני רנטגן במעבר דרך גבישים
- פרס נובל לכימיה - תיאודור ויליאם ריצ'רדס, על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - רוברט באראני, על הבנת המערכת הווסטיבולרית באוזן הפנימית
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 5 בפברואר – אלן הודג'קין, ביופיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב (נפטר ב-1998)
- 22 בפברואר – רנאטו דולבקו, וירולוג איטלקי, חתן פרס נובל על ההסבר כיצד אונקו-וירוס משפיע על החומר הגנטי של התא (נפטר ב-2012)
- 8 במרץ – יעקב זלדוביץ', כימאי פיזיקלי, פיזיקאי, מראשי מדעני הגרעין של ברית המועצות, בעל תרומה משמעותית במגוון נושאים, ספיחה, זרזים, גלי הלם, פיזיקת חלקיקים, פיזיקה גרעינית, אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה (נפטר ב-1987)
- 25 במרץ – נורמן בורלוג, מיקרוביולוג, גנטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לשלום, בעזרת הכלאת זני דגנים שונים הביא לגידול משמעותי ביבולים של מקורות מזון מרכזיים, נחשב לאבי המהפכה הירוקה (נפטר ב-2009)
- 23 באפריל – גלין דניאל, ארכאולוג בריטי, התמחה בתקופה הנאוליתית באירופה (נפטר ב-1986)
- 19 במאי – מקס פרוץ, ביולוג אוסטרי-אמריקאי, חתן פרס נובל על פתוח שיטה לקביעת מבנה מרחבי של חלבון בעזרת קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן (נפטר ב-2002)
- 26 ביוני – ליימן שפיצר (נפטר ב-1997), פיזיקאי תאורטי ואסטרונום אמריקאי, קידם ותרם ליישום רעיון טלסקופ החלל, על שמו נקרא טלסקופ החלל שפיצר
- 30 ביוני – ולדימיר צ'לומיי, מחשובי המתכננים של חלליות, מנועים רקטיים וטילים בברית המועצות (נפטר ב-1984)
- 6 באוקטובר – תור היירדאל, ביולוג ימי, אתנולוג, התפרסם בשל מסע קון-טיקי שערך לשם הוכחת מוצאם של תושבי פולינזיה (נפטר ב-2002)
- 14 באוקטובר – ריימונד דייוויס ג'וניור, כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו החלוצית לאסטרופיזיקה במיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים (נפטר ב-2006)
- 21 באוקטובר – מרטין גרדנר, סופר מדע פופולרי תרם רבות לפופולריזציה של המדע ובמיוחד של המתמטיקה (נפטר ב-1914)
- 28 באוקטובר – יונה אדוארד סאלק, רופא, ממציא החיסון נגד שיתוק ילדים (נפטר ב-1995)
- 28 באוקטובר – ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג', ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (1952) על חלקו בהמצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין (נפטר ב-1994)
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 24 בינואר – דוד גיל (David Gill), אסטרונום סקוטי (נולד ב-1843)
- 30 במרץ – ג'ון הנרי פוינטינג (John Henry Poynting), פיזיקאי אנגלי, מגדיר וקטור פוינטינג (נולד ב-1852)
- 16 באפריל – ג'ורג' היל (George William Hill), אסטרונום ומתמטיקאי אמריקאי (נולד ב-1838)
- 26 באפריל – אדוארד סואס (Eduard Suess), גאולוג אנגלי. מעלה את תאוריית יבשת-העל גונדוונה וים טתיס (נולד ב-1831)
- 27 במאי – ג'וזף סוון (Joseph Swan), פיזיקאי אנגלי, ממציא נורת הלהט
- 5 בנובמבר – אוגוסט וייסמן ביולוג גרמני (נולד ב-1834)
- 24 בדצמבר – ג'ון מְיוּר (נולד ב-1838) בוטניקאי, ואקולוג אמריקני ממוצא סקוטי. אבי רעיון הגנת הסביבה ושימורה באמצעות הקמת שמורות טבע
שנים במדע - המאה ה-20 | |
---|---|
|