תהילים ע"ו
תהילים ע"ו
|
|---|
|
(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר. |
תהילים ע"ו הוא המזמור ה-76 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור ע"ו מורכב משלושה עשר פסוקים. ומחולק לשלושה חלקים:
א'-ד'
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נפתח בשבח המשורר את אלוהים וגדולתו, במקום משכנו - אזור יהודה בכלל ובירושלים בפרט: "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ" (ב'), "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (ג').
בזכות חוזקו הגדול של אלוהים שכינתו מצילה את ירושלים מכל האויבים הנלחמים עליה וכלי הנשק שלהם ישברו: "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה" (ד').
ה'-י'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו השני של המזמור מתאר המשורר את כוחו האדיר של אלוהים: "נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף" (ה'), ובזכות זאת אויבי המשורר מפחדים ממלחמה: "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם" (ו').
המשורר מודה לאלוהים על עזרתו הצודקת במלחמות שעושה דין וצדק: "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה" (ט').
י"א-י"ג
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק האחרון של המזמור נפתח באמירה כי אותם האנשים שנלחמו באלוהים הם יודו לו בעל כרחם.[1]
המשורר מורה לשומעיו לנדור ולשלם לאלוהים על הצלתו: "נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כׇּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (י"ב). המזמור נחתם באמירת המשורר כי בזכות אותם מעשי אלוהים תושפל גאות מלכי הארץ: "יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ" (י"ג).
בתפילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, מזמור זה הוא שיר של יום ביום טוב ראשון של סוכות.[2]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נוֹדָע בִּיהוּדָה - ניגון חבד"י שהולחן לכבוד יום הולדתו ה-75 של הרבי מליובאוויטש
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהילים ע"ו, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דברי הרד"ק
- ^ מעשה רב, הלכות סוכה, סעיף רלד.
