תהילים ל"ט
תהילים ל"ט
מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר. |
---|
(א) לַמְנַצֵּחַ לידיתון (לִידוּתוּן) מִזְמוֹר לְדָוִד. |
תהילים ל"ט הוא המזמור השלושים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-38). זהו אחד משלושה מזמורים המתחילים ב"לידותון" ומתייחסים לידותון שהיה אחד מראשי משפחת משוררים לויים.[1]
תוכנו של המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור ל"ט מורכב מארבע עשרה פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:
א'-ד'
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשורר עוצר את עצמו בכוח מלבטא את כאבו בקרבו מחשש שיגיד דברים קשים: "אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי" (ב), והשתיקה גורמת לצער נוסף:"וּכְאֵבִי נֶעְכָּר"(ג), עד שהיא גורמת לתחושות של רצון עז לדבר:"חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי"(ד).
ה'-ז'
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשורר מבקש באלוהים לדעת עד כמה הוא חדל: "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי"(ה), והוא מבין שהאדם הוא יצור חולף עם זמן חיים קצוב ולא ידוע: "אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם"(ו).
ח'-י"ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסופו של דבר, פונה המשורר אל האלוהים הנצחי כי רק הוא תקוותו:"וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא"(ח) והוא מבקש מחילה על חטאיו בגלל שהוא יצור חולף: "כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי" (יג-יד).
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הודיעני ה' קיצי - ניגון חב"ד הניגון מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תהילים ל"ט מתוך פרויקט 929
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]