תאונת דרכים

מכונית המעורבת בתאונה בבת ים

מכונית לאחר תאונת דרכים, באונטריו שבקנדה בשנת 1918.

תאונת דרכים היא כותרת כללית להתרחשות לא רצויה המתקיימת על צירי תנועה כמו מדרכות, רחובות, דרכים וכבישים, בהם מעורבים בני אדם כהולכי רגל, כנוסעים וכנהגים בכלי רכב. תאונת דרכים יכולה להביא לנזקי רכוש וגוף ברמות שונות: מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני; תאונות בהן מעורבים כלי רכב מנועי מתרחשות במצב של נסיעה, חנייה, יציאה מכלי-הרכב או כניסה אליו, נפילת מטען מרכב מנועי וכדומה.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נהרגים בתאונות דרכים ברחבי העולם כ- 1.2 מיליון בני אדם, ועוד כ-20 עד 50 מיליון נפצעים בהן. העלות הכלכלית של תאונות דרכים מהווה בממוצע כ-3% מהתמ"ג של מדינה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נהרגו בישראל בין השנים 1949-2019 יותר מ-31,000 אנשים בתאונות דרכים.

הסיבות לתאונות דרכים

רכב שטח שעלה על המדרכה ונכנס לתוך מספרה, הרצליה

חוקרי תאונות מבחינים בין סיבות מיידיות לתאונות דרכים לבין סיבות מערכתיות. סיבות מיידיות נוגעות למצבו של הנהג, הדרך או הרכב.

סיבות מערכתיות נוגעות למדיניות, טכנולוגיה, תשתיות, ותכנון ונוגעות לתחומים רבים כמו מדיניות התחבורה במדינה או בעיר, מדיניות מניעת תאונות דרכים (כולל חקיקה, תקצוב, חקר תאונות, קיום גופים בממשלה וברשויות המקומיות למאבק בתאונות דרים), תכנון עירוני (כולל תכנון מוטה הליכה, תכנון מוטה תחבורה ציבורית, אזורי מיתון תנועה, תכנון צמתים, תכנון תשתיות אופניים ועוד), מדיניות מיסוי רכב, בניית תשתיות בתחום התחבורה (כמו מסילות רכבת, רכבת תחתית, שבילי אופניים, מדרכות), קידום תחבורה ציבורית בהיבטים אחרים (כולל אמינות השירות, תדירות, נגישות, נוחות, מחיר ועוד), מדיניות ביטוח ועוד.

סיבות מיידיות לתאונות הדרכים נגרמות בשל משולש גורמים עיקריים:

• הגורם האנושי

מצבו של הנוהג במכונית ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות דרכים רבות כגון: חוסר תשומת לב, הסחת דעת (למשל בשל שימוש בטלפון הנייד לצורך קריאה או כתיבת מסרון, סריקת ערוצי רדיו, או התעסקות בתכנת GPS), נהיגה פושעת, אי ציות לחוקי התנועה, נהיגה במצב של עייפות, שכרות או תחת השפעת סמים, ולחץ חברתי בקרב צעירים - אלו מקצרים את זמן ומרחק התגובה של הנהג ונמנים בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.

• הגורם התשתיתי

מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנוהג במכונית. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר בתאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים.

• הגורם המכני

מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. כלי רכב ישנים, לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.

מאפייני תאונות

מכוניות לאחר תאונה צידית

תאונה בין כלי רכב להולך רגל

בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חצייה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.

דריסת ילד בנסיעה לאחור

ערך מורחב – דריסת ילד בנסיעה לאחור

תאונה בין כלי רכב לעצם נייח

חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.

תאונה בין שני כלי רכב

תאונת דרכים בין 2 כלי רכב בעיר נשר, בצומת הרחובות דרך משה (כביש 705) ודרך השלום

תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות.

• תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר. בכביש עם שני נתיבים, הגורם היחיד לתאונה חזיתית הוא סטייה של כלי הרכב מנתיבו לנתיב הנגדי (להבדיל מדרכים צרות עם תנועה לשני הכיוונים, שם לעיתים יופיע תמרור הנותן זכות קדימה לרכב המגיע מאחד הצדדים).
• תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.

"תאונת שרשרת" בה מעורבות חמש מכוניות בדרך אלוף שדה, רמת גן

במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.

סוגי תאונות

תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.

החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ניתן לדווח על הנהג הבורח למשטרה, כמו גם במקרים בהן לא התרחשה תאונה אלא רכב נסע בפראות, חצה נתיבים שלא כחוק, חצה צומת ברמזור אדום וכדומה. במקרים כאלה ניתן לדווח למשטרת ישראל באמצעות המערכת המקוונת של המשטרה.

המלחמה בתאונות הדרכים

אזהרה שהציבה משטרת שטוטגרט במקום שבו אירעה תאונת דרכים שבה נפגע הולך רגל

התקנת מצלמה לאכיפת חוקי התנועה. המצלמה משקיפה על "צומת אדום" (צומת שהתרחשו בו כמות רבה של תאונות).

חגורות בטיחות וכריות אוויר הן אמצעי בטיחות שמטרתן להפחית את הנזק לגוף האדם בתאונות דרכים.

הגברת האכיפה של משטרת התנועה, ובכללה, הצבת מצלמות אכיפה, היא האמצעי העיקרי של כל המדינות למלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:

• התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות ושיפור טכנולוגיות בטיחות ברכב.
• התפתחות תשתיות הכביש.
• התפתחות הטכנולוגיה הרפואית.
• מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.

חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: שיפור השלדה, התקנת כריות אוויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכות בקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.

בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.

מדידת שיעור התאונות

ישנן שלוש דרכים מקובלות למדידת שיעור ההרוגים בתאונות דרכים: על פי מספר התושבים; לפי מספר כלי-הרכב או בהתאם למרחק הנסועה.

בשנים האחרונות חוקרים מבחינים בין הסיכון הנגרם לנוסע בסוג של תחבורה מסוימית, לבין הסיכון הנגרם לאחרים בגלל סוג של תחבורה מסוימת. לדוגמה הולכי רגל הם בעלי סיכון גבוה יחסית להפגע (לעומת מוד תחבורה מסוים) אבל בעלי סיכון אפסי לפגוע באחרים. רוכבי אופניים הם בעלי סיכון גבוה להפגע אבל בעלי סיכון נמוך לפגוע באחרים. רכבת היא בעלת סיכון נמוך לנוסעים בה וכן מהווה סיכון נמוך לאחרים. אוטובוסים ומשאיות הן כלי הרכב המהווים את הסיכון הגבוה ביותר למשתמשי דרך אחרים. [1] שיקול נוסף הנוגע כיום לתכנון תחבורה ובריאות במדינות מערביות נוגע לאורח חיים יושבני והניסיון להפחיתו על ידי תחבורה פעילה.

השוואה בין מודי תחבורה שונים יכולה להיות מסובכת בגלל שילוב גורמים שונים באותה נסיעה -לדוגמה השוואה של נסיעה לעבודה במכונית, מול שילוב מודי נסיעה כדי לקיים את אותה נסיעה - רכיבה באופניים לתחנת רכבת, נסיעה ברכבת ואז הליכה מהתחנה למקום עבודה מערבת 3 מודי תחבורה שונים כאשר שניים מהם הם למרחק קצר ובעלי סיכון עצמי גבוה ואילו השלישי הוא למרחק ארוך בעל סיכון עצמי נמוך. כך גם השוואה לגבי סיכון לאחרים - בעוד ההשוואה היא פשוטה ביחס להליכה רכיבה ורכבת לעומת מכוניות ואופנועים הנושא הופך מורכב יותר כאשר מערבים בנושא גם אוטובוסים. כמו כן יש השפעה ניכרת לסוגי תשתיות ותכנון עירוני- לדוגמה רכבת תחתית, תשתיות אופניים ומיתון תנועה יכולות לשפר במידה משמעותית בטיחות של משתמשי דרך ושוהים בעיר, כך שחלק מהערים בעולם שואפות לחזון אפס הרוגים בתחומן.

ראו גם

• חקר תאונות דרכים
• תאונת פגע וברח
• בטיחות בדרכים
• תאונת רכבת
• תאונות דרכים בישראל

קישורים חיצוניים

• שחר הזלקורן, הגורם הכי משמעותי לתאונות - אי ציות לרמזור, באתר ynet, 5 במאי 2008
• ניצן וידנפלד, לחיות תוך כדי תנועה, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2010
• גיל מלמד, הזנחה קטלנית: למה מספר תאונות הדרכים ממשיך לעלות?, באתר nrg‏, 6 במאי 2011
• רענן בן צור, אגף התנועה: "לא דפקנו על 99 דלתות, זו הקלה", באתר ynet, 3 בינואר 2013
• דיויד סטברו, המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050, באתר הארץ, 23 במרץ 2018
• מצבי חירום בנהיגה, Ask רלב"ד, 21 בפברואר 2022
• יהונתן ברקהיים, פיזיקה של תאונות דרכים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בינואר 2024
• תאונות דרכים, דף שער בספרייה הלאומית