רבי שמעון בן אלעזר
 | |
| קברו העממי של רבי שמעון בן אלעזר בסג'ור | |
| לידה |
המאה ה־2 הגליל, ישראל  |
|---|---|
| מקום קבורה |
טבריה |
| תקופת הפעילות | תנא בדור החמישי |
| רבותיו | רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי |
| בני דורו | רבי יהודה הנשיא |
  | |
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר. מוזכר במשנה פעמים מעטות, אולם בתוספתא ובברייתות שמובאות בתלמוד נזכר שמו פעמים רבות. במקורות רבים מסר בברייתא גרסה שונה למחלוקות המוזכרות במשנה.
יש אומרים שהיה בנו של רבי אלעזר בן שמוע,[1] ובכך יוצא שהיה נמנה ככהן (כאביו). אבל בשום מקום לא הביא רבי שמעון בן אלעזר מימרא כלשהי מרבי אלעזר בן שמוע, הגם שרבי אלעזר בן שמוע האריך ימים והיה רבו של רבי יהודה הנשיא, חברו של רבי שמעון בן אלעזר. ועוד: לפי זה היה ראוי שייקרא "רבי שמעון ברבי אלעזר".[2] לפיכך הדעה המקובלת שלא היה בנו של רבי אלעזר בן שמוע, ויש ששיערו שהיה בנו של רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא.[3]
הרמב"ם במנותו את סדר דורות התנאים, הופך את הסדר, ומונה את רבי שמעון בן אלעזר בדורו של רבי עקיבא, ואילו את רבי מאיר בדור שאחריו. הריטב"א אומר שהיו שני תנאים בשם רבי שמעון בן אלעזר אחד בדור שלפני רבי מאיר והשני בדור שאחריו, ובכך מתיר את הקושי שבדברי הרמב"ם.[4]
קברו העממי של רבי שמעון בן אלעזר מצוין כיום בשני מקומות. האחד בכפר סג'ור ליד קברי רבי שמעון שזורי ורבי ישמעאל כהן גדול, והאחר לצד רבי מאיר בעל הנס ותלמידו סומכוס בטבריה.
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתבי הגאונים[5] מובא ש"כל מקום שאמר רבי שמעון בן אלעזר בלא מחלוקת – הלכה כמותו".
לימד כלל חשוב בלימוד המקרא, על פיו במקום שישנן נקודות על האותיות, אם הכתב ללא נקודות מרובה מהנקוד, יש לדרוש את הכתב; ואם הנקוד מרובה מן הכתב, יש לדרוש את הניקוד.
אימרה ידועה שלו המופיעה בתלמוד: "רבי שמעון בן אלעזר אומר: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".[6]
באבות דרבי נתן מסופר על רבי שמעון בן אלעזר שפגש אדם מכוער ביותר (לפי אחת הגרסאות[7], היה זה אליהו הנביא שהתחפש לייצור מכוער על מנת לנסותו ולבחון את התנהגותו). ודיבר אליו בגסות ”ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?”. האיש שנפגע סירב לסלוח לו, אך נעתר לו לבסוף לאור הפצרתם של אנשי עירו של רבי שמעון. בעקבות המאורע נכנס רבי שמעון לבית מדרשו ודרש "לעולם יהיה אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז".[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי שמעון בן אלעזר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- מרדכי הוכמן, משרתו של רבי מאיר, באתר "ישיבה"
- שריה תנעמי, "רך כקנה" - מעובד על פי הסיפור מאבות דרבי נתן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה; מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' אלעזר (בן שמוע)", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך א, עמ' 47-46.
- ^ כמו רבי יוסי ברבי יהודה, רבי אלעזר ברבי שמעון, ועוד, אם כי, שיקול זה אינו מכריע ומצאנו חריגות ממנו.
- ^ תולדות תנאים ואמוראים בערכו, על פי מסכת אבות פרק ג, ז, שם הוזכר רבי אלעזר איש ברתותא ולאחריו "רבי שמעון" סתם.
- ^ בחידושיו למסכת שבת, דף ע"ט, ב'.
- ^ ספר הלכות גדולות, נ"ג; סדר תנאים ואמוראים ח"ב, כ"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז, עמוד א'.
- ^ הגרסה מובאת בפירושם של רש"י ובעלי התוספות למאמר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד ב'.
- ^ אבות דרבי נתן, מהדורת ש"ז שכטר, פרק מא, נוסחה א, עמ' 131. (ראו גם כאן עמ' 48). נוסח דומה מצוי במסכת כלה רבתי ז, א. נוסח שונה במקצת מובא בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א'. בגרסת דפוס וילנה של מסכת תענית המעשה מיוחס לרבי אלעזר ברבי שמעון, אולם בכל כתבי היד המעשה מיוחס לרבי שמעון בן אלעזר, כפי שמצוי באבות דרבי נתן.