תהילים קל"ד
פסוקי המזמור: תהלים קל"ד
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. |
|---|
|
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. |
תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות. המזמור הוא האחרון בקובץ מזמורים זה ועיקר עניינו ברכה לה'. במזמור נעשה שימוש בליטורגיה היהודית והנוצרית.
לדעת תוספות (מסכת פסחים, דף קי"ז, עמוד א' ד"ה ה"ג) שני הפסוקים: ”הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.” (אצלנו פרק קל"ה, פסוקים א'–ב') גם הם חלק ממזמור קל"ד, ואילו המזמור הבא, קל"ה, מתחיל ”הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב ה'” (בנוסח שלנו זה פרק קל"ה, פסוק ג').
תוכן המזמור ומבנהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: פסוקים א' -ב' והחלק השני הוא פסוק ג'.[1]
חלק ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסוק א' נאמר בלשון ציווי. קהל השומעים, "עַבְדֵי ה'", מצווים לברך את ה'. זהות אלה המכונים "עַבְדֵי ה'" לא ידועה וייתכן כי הכוונה לכהנים המשרתים את העם או בבית המקדש. צירוף המילה " בַּלֵּילוֹת" מעיד על כך שעבודתם של עבדי ה' נעשתה ביום כמו הקרבת קורבנות ובלילה יוחדה עבודתם להדלקת המנורה וקטורת הסמים. כמו כן אש המזבח הייתה דולקת כל הלילה. יש הסוברים כי בשעת הקרבת הקורבנות נאמרה שירה מפי עובדי הקודש. ייתכן כי הכוונה לקהל הבא בשערי בית המקדש לאכול מהקורבנות שהוקרבו במהלך היום. בפסוק ב' קורא בעל המזמור לקהל השומעים לשאת ידיים מעלה ולברך את ה'. ניתן לשער כי היה נהוג לברך בסמיכת ידיים. את המילים "שאו ידיכם קדש" יש שכיוונו לכהנים שנשאו ידיהם בתפילה.[2]
חלק שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקו השני של המזמור, בפסוק ג' פונה משורר תהילים אל אדם. ייתכן כי ברכתו של ה' היא מענה לברכת הכוהנים בחלקו הראשון של המזמור. ברכת עבדי ה' בחלקו הראשון של המזמור נעשיית בפנייה אל קהל השומעים כאשר עבדי ה' נושאים כפיהם. ה' בברכתו בחלקו השני של המזמור מברך את העם מציון, ברכה שניתן לפרשה כברכה אוניברסלית לכלל העמים וזאת ניתן להבין מהמילים "עושה שמיים וארץ", וכברכה לעם ישראל ממקום בית המקדש, ציון הנמצאת במרכזה של הארץ.[3]
המזמור בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתפילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמור זה נאמר אצל חלק מקהילות אשכנז המערבי[4] ואצל חלק מהחסידים לפני תפילת ערבית, משום שכתוב בו "העומדים בבית ה' בלילות".[5]
בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול[6].
בתפילה הנוצרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור בספרות חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסוק ”שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'” משמש בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א' כמקור לדברי ר' יהושע בן לוי שכהן שלא נטל ידיו אינו רשאי לשאת כפיים ולעלות לדוכן לברך ברכת כהנים.
המזמור בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- את מילות המזמור שר בני אלבז ללחן של מרקו בחט.[7]
- ואשען - בערי וועבער באלבומו בן מלך.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמאי גלנדר, "חוויית האירוע הטקסי במזמורי תהילים", בית מקרא נד/א, 2009. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 240
- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 240
- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 240
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 163. הוא נאמר גם בבית המדרש גולדרס גרין בלונדון, שמבוסס על מנהג ברלין, שהוא מנהג אשכנז המזרחי, ואם כן נראה שמנהג זה אינו ממש תלוי באשכנז המערבי והמזרחי. על כל פנים, הוא לא נאמר ברוב קהילות אשכנז המזרחי.
- ^ דווקא כשמתפללים "מעריב בזמן", כלומר אחרי צאת הכוכבים.
- ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 270.
- ^ תהילים קל"ד בביצוע בני אלבז
- ^ זינגער, זינגער בכיכר • כל הנייעס של המוזיקה היהודית, באתר כיכר השבת, 24 בדצמבר 2022
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
