שיחת משתמש:אני ואתה/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שים לב

הערה: התבנית {{בעבודה}} נועדה למרחב הערכים. במרחב המשתמש פשוט אין בו צורך, מאחר שאף אחד לא אמור לערוך דף משתמש של ויקיפד אחר. כמובן שאם רצונך בתבנית אתה זכאי להשאירה, רק שאין לזה טעם. ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 14:22, 31 במרץ 2010 (IDT)

כמובן שהכוונה רק היתה לסמן בצורה הומוריסטית קלה שדף המשתמש שלי עוד לא מוכן, ושאני עובד עליו. אבל בעקבות טענתך שזה נראה מוזר, אני שוקל לשנות את זה.. תודה בכל מקרה!

אין הולכים בממון אחר הרוב

שלום וברכה!
לא שמעתי אודות המחקר הנ"ל שציינת, בכל אופן אשמח מאוד להוסיף אותו לערך. האם תוכל להפנות אותי למקורות רלוונטיים? (ברגע שאראה שיש קייס, אבקש מעודד הקפאה של ההצבעה על מנת שאוכל להוסיף). גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 14:08, 1 באפריל 2010 (IDT)

אולי עדיף שנדון על כך בשיחה:אין הולכין בממון אחר הרוב. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 14:11, 1 באפריל 2010 (IDT)

כל הכבוד

שלום רב,

התרשמתי מן הרמה הגבוהה והלשון הרהוטה שבה כתובים ערכיך, והרי זה מקרוב באת. אם כך - עוד נכונו לך כאן עלילות! ברוך הבא, ‏Harel‏ • שיחה 14:27, 4 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה! אני ואתה - שיחה 14:29, 4 באפריל 2010 (IDT)

תבנית ערך נוסף

תבנית זו נועדה לשני ערכים בעלי אותו שם, לדוגמא ניו יורק ומדינת ניו יורק. הפניות לערך מורחב מקומן בתוך הערך ולא בראשו. דרור - שיחה 14:45, 6 באפריל 2010 (IDT)

הגבתי בדף השיחה של הערך. אני ואתה - שיחה 15:14, 6 באפריל 2010 (IDT)

הגבת אבל לא המתנת. אל תשחזר את הערך - זו מלחמת עריכה אסורה. ואתה לא מבין את משמעות התבנית. לא כל פרשנות הגיונית (לך) מביאה להשמת התבנית אלא רק אם שם הערך זהה. הערך שוחזר. דרור - שיחה 09:59, 7 באפריל 2010 (IDT)

הערה לשונית: על ידי

צהריים טובים, אני ואתה,
ראיתי את תרגומך בעניין הבשורה של יהודה. השתמשת, בין היתר, בביטוי "על ידו" (שפירושו: בקרבתו). "על ידי", כאשר הוא מתייחס "אליו", נכתב בעברית "על ידיו". אני יודע שלא כך הדבר בקרב הציבור, אבל אנחנו משתדלים לכתוב כאן (לפחות כאן) בעברית התקנית, עד כמה שהדבר ניתן ומקובל. לכן, עדיף השימוש בביטוי התקני "על ידיו".

אני מעלה את העניין בדף השיחה שלך, כמובן, כדי לחדד את הנקודה; תיקנתי כבר בלא מעט ערכים "על ידו" ל"על ידיו" (על ידו = סמוך אליו, בקרבתו, כפי שידוע גם לך). ההטיה היא אפוא: על ידיי, על ידיך, על ידייך, על ידיהם וכו' (ולא על ידי, על ידך, על ידך, על ידם וכו'). אלדד • שיחה 15:42, 8 באפריל 2010 (IDT)

תודה על ההערה. אם כי תוכל לראות שהמקור שם לשיבוש הוא כבר בתרגום של ברי"א, ואני רק נמשכתי אחריו. אבל ברור שזה לא תירוץ.. אני ואתה - שיחה 16:33, 8 באפריל 2010 (IDT)

זה בסדר. אה, זה רעיון - אפנה גם אותו לכאן :) אלדד • שיחה 17:51, 8 באפריל 2010 (IDT)

טוב שהופניתי הנה, כיוון שאינני כה בטוח בנכונות קביעתו של אלדד. במשנה הוזכר הביטוי "על ידו" פעמים לא מעטות. למשל: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו" (מסכת אבות פרק ה משנה יח), "בן תשע שנים ויום אחד שבא... על אחת מכל העריות האמורות בתורה מומתים על ידו והוא פטור" (מסכת נידה פרק ה משנה ה), "כדאי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז והלל אל יקפיד" (מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק טו), "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה" (תוספתא מסכת סנהדרין פרק ד) ועוד. ייתכן שבעברית בת זמננו אין הדין כן, אך ינמק נא אלדד מדוע ויגלה לנו את מקורו הטהור. ברכות - ברי"א • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 19:17, 8 באפריל 2010 (IDT)

ראשית, תודה על המידע, ברי"א, השכלתני באשר לשפת המשנה. כפי שציינתי, בעברית המודרנית "על ידי" הוא הביטוי הנמצא בשימוש, לעומת "על יד" (= ליד). ולכן ממליצים לכתוב "על ידי" בהטיותיה השונות (על ידיה, על ידיו, על ידיהם וכו'). במשנה היו נהוגות צורות כתיבה שונות שאינן נהוגות כיום (ולעתים הן נהוגות מתוך חוסר ידיעה שמדובר בצורה שהייתה קיימת במשנה). על כל פנים, למיטב ידיעתי, הצורה התקנית כיום במשמעות של "בידי" או "באמצעות מישהו" היא "על ידי" בהטיותיה, ולא "על יד" בהטיותיה. אלדד • שיחה 00:11, 9 באפריל 2010 (IDT)

אני רוצה להבין: בעברית ישנה היה הביטוי תקין. בעברית מודרנית משתמשים בו רבים, בין שהם יודעים שפעם זה היה תקין ובין שאינם יודעים זאת. מדוע אפוא נחשב כיום הביטוי לבלתי תקין, אם מתברר שהוא בשימוש קבוע, פעם דה יורה והיום דה פאקטו? מי קבע שהביטוי אינו תקין היום דה יורה? ואם משום הצורך בבידול משמעויותיו השונות אחת מחברתה, הלא ישנן מילים משותפות רבות המשמשות למשמעויות שונות, ומשמעותן מובנת על פי ההקשר שבו נאמרו או נכתבו. מהו, אם כן, מקור הקביעה שהוזכרה על יד(י)ך? ברי"א • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 11:00, 9 באפריל 2010 (IDT)

אבדוק את העניין עוד, בניסיון לאתר קביעה או המלצה שמסבירה את העניין לעומק (ו/או מתירה את השימוש בשתי הצורות, בהתאם לעמדתך). אלדד • שיחה 12:45, 9 באפריל 2010 (IDT)

לא מצאתי אתר או הנחיה קונקרטית, אם כי אני יודע שבעבר נתקלתי בעניין ולמדתי (מספרי דקדוק וסגנון) שיש לכתוב כפי שכתבתי לעיל. כדאי להביא בחשבון שבלשון המשנה מערבבים זכר ונקבה, ומטים שמות מגזרת ל"א על דרך ל"ה ("מצינו" במקום "מצאנו", לדוגמה); יש שם צורות, גזרות ושאר המצאות שמקומן לא יכירן בעברית התקנית המודרנית. לפי מתרגמים ועורכים אחרים ששאלתי, אכן יש לכתוב "על ידיו" ולא "על ידו" (במקרים שלא ניתן לעקוף את הביטוי ולהשתמש בצורת הפעיל במקום הסביל). אחת התגובות שקיבלתי הייתה שאם מישהו "מקבל" את השפה העברית על כל רבדיה הארכאולוגיים, הוא ימצא את עצמו מהר מאוד אומר "שתי שקל" ושאר ביטויים שאינם מקובלים כתקניים - בטענה שיש לצורות אלה ביסוס היסטורי. אלדד • שיחה 01:54, 10 באפריל 2010 (IDT)

תודה על התשובה. אינני סבור שלשון המשנה לקויה בכל הדברים שהזכרת (לדוגמה, חילופי זכר ונקבה נדירים מאוד). יש ללשון המשנה את ההגיון והקוהרנטיות שלה, וקשה לי להאמין שניתן להגיע ממנה לשגיאות גסות בעברית. יחד עם זאת, מקובלת עלי הטענה שברבות השנים נוצר בידול בין הביטויים "על יד" ו"על ידֵי". כל ששאלתי הוא מה המקור שאכן נוצר בידול כזה. מתשובתך אני מבין שזה בבחינת ידע שנרכש אצלך עם השנים, ואין לך אפשרות להצביע על מקור מדויק לכך. זו תשובה מקובלת בהחלט ואסתפק בה. אם, בעתיד, תמצא לכך מקור בר-סמכא, אשמח אם תפנה אותי אליו. שוב תודה, ושבוע טוב - ברי"א • שיחה • כ"ז בניסן ה'תש"ע • 22:14, 10 באפריל 2010 (IDT)

תודה גם למארח הנדיב שלנו, שסבל מפסים כתומים שלא קשורים בו במישרין. ברי"א • שיחה • כ"ז בניסן ה'תש"ע • 22:16, 10 באפריל 2010 (IDT)

מצטרף, תודה למארח שלנו :) אכן מדובר בידע שנרכש לאורך שנים, אבל נרכש גם מספרי הנחיה ללשון נכונה שקראתי, ואם אפשר להתבטא בלשון הדיבור, שאפילו "חרשתי" במשך מספר שנים. קראתי ספרים רבים של סגנון ועברית נכונה, וההנחיה הברורה הייתה מאז ומתמיד לתקן "על ידו" ל"על ידיו". אם אמצא אתר מסוים שעוסק בכך באופן מפורש, או המלצה/הנחיה/הסבר של האקדמיה - אביא אותה לכאן. אלדד • שיחה 22:19, 10 באפריל 2010 (IDT)

אין בעד מה, נהניתי לעקוב אחרי הדיון. עכשיו חשבתי על העניין הבא: על פי חיפוש קצר נראה לי שבלשון המשנה "על יד" לא משמש בשום מקום במשמעות של 'בסמיכות', לעומת העברית המודרנית שחזרה למשמעות זו שבלשון המקרא ("ונערותיה הולכות על יד היאור"). לכן בעברית המודרנית ראוי שיחשב לשיבוש כאשר לא מבחינים בהטיה בין מילת היחס "על יד" למילת היחס "על ידֵי" כפי שמבחינים ביניהם בצורה הלא מוטית. אני ואתה - שיחה 22:49, 10 באפריל 2010 (IDT)

השגה מעניינת מאוד. אני מסכים. עולה מכך שבעברית המודרנית יש צורך להקפיד על "על ידי" והטיותיה המתבקשות, ולא להחזיר את הצורה ל"על ידה", "על ידו" וכו' (אם אני מבין נכון, לכך התכוונת). אלדד • שיחה 23:14, 10 באפריל 2010 (IDT)

כן, לכך נתכוונתי. אני ואתה - שיחה 23:28, 10 באפריל 2010 (IDT)

גזירת כלים

יישר כח על הערך החדש, הכתוב היטב, ובאותה הזדמנות גם על הערך הקודם - מוקצה מחמת מיאוס. המשך בדרכך זו! רק הערה קטנה - אתה מדגיש שגזירת כלים אינה מוקצה, אף שהוא נתפס כך כל ידי רבים; אך חשוב להבהיר שיש הבחנה בין דברי חז"ל, שם גזירת כלים אינה מוקצה, לבין ספרות ההלכה בת ימינו (ואולי גם קודם), בה גזירה זו כלולה בהלכות מוקצה. בנילה - שיחה 21:10, 11 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה!

אני בכוונה השארתי את העניין עמום כי זו באמת נקודה שאינה ברורה (לי) כל צרכה. לכאורה זה שהגמרא מתייחסת למסר הגדול ויתד של מחרשה כמוקצה מחמת חסרון כיס, מלמד שכבר הגמרא קישרה בין הדברים. בראשונים בכלל נראים כיוונים רבים כאלו. אני גם נוטה להבין שבסופו של דבר הכל נובע מגזירה משום הוצאה (כהשגת הראב"ד על הרמב"ם, וכדברי רש"י בביצה יב. שבדברים שלא מקצה מדעתו התירו לטלטל כי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה). לדעתי כלי שמלאכתו באיסור אסור בטלטול בגלל שהוא מקצה אותו מדעתו ולא כדברי הרמב"ם שהוא מחשש שמא יעשה בו מלאכה.

אם לך יש מקור ברור שמורה באופן אחר, תרגיש חופשי לערוך בעצמך. אפשר גם להוסיף מקור שנוקט עמדה ברורה שזה כן מוקצה. גם דבר כזה אני לא בדיוק מכיר. אני ואתה - שיחה 21:35, 11 באפריל 2010 (IDT)

בכל מקרה, בעקבות טענות שעלו בדף השיחה, עשיתי שיפוץ נרחב בערך. אני ואתה - שיחה 10:27, 12 באפריל 2010 (IDT)

משהה נקביו

יישר כוח על הערכים החדשים!
האם לא כדאי לאחד את הערך הנ"ל לתוך בל תשקצו? האם יש לו פוטנציאל להפוך למשהו ארוך באופן משמעותי? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:49, 15 באפריל 2010 (IDT)

ואגב, נדמה לי שמתאים יותר השם השהיית נקבים מאשר משהה נקביו. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:51, 15 באפריל 2010 (IDT)

בהתחלה באמת התכוונתי לעשות אותם מאוחדים. הסיבה העיקרית שהפרדתי אותם זה בגלל הנושא של "לא יהיה בך עקר" שלא קשור ל"בל תשקצו". סיבה נוספת היא שנראה לי שבאמת אלו שני איסורים שונים, שהרי השהיית נקבים זה לא בדיוק דבר מאוס, אלא שדרשו את הפסוק בשני דרכים: א. אל תעשו דברים משוקצים. ב. אל תשאירו את גופכם מלא בשיקוצים ("אל תשקצו את נפשותיכם"). אני לא יודע אם הערך יורחב (למרות שיש מה להרחיב מעבר למה שכתבתי), אבל מי אמר שערכים צריכים להיות ארוכים?

אני לגמרי לא מסכים עם השם "השהיית נקבים", שלא מופיע בשום מקום. השם המקובל והנפוץ הוא "משהה נקביו" או "המשהה נקביו", וזה ממש מושג הלכתי.

בכל מקרה, אם אתה רוצה להמשיך בשני הדיונים האלו, אתה מוזמן להעביר אותם לדף השיחה.

וגוונא, אתה בכוונה עושה את ציוני המקורות שונים מהסטנדרטים שנקבעו בויקיפדיה:ביבליוגרפיה? ―אני ואתה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסדר. בסדר. למה? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 13:36, 15 באפריל 2010 (IDT)

כי בערך משהה נקביו שינית מ"דברים, ז, יד" ל"ספר דברים, פרק ז', י"ד". אתה גם כתבת שם "מסכת יבמות, דף ס"ד עמוד ב'", בעוד שעל פי המדיניות צריך להיות "בבלי יבמות, סד, ב". בכלל בכל מקום אתה מוסיף גרשים וגרשיים לאותיות, שזה לכאורה בניגוד למדיניות. אני ואתה - שיחה 20:04, 15 באפריל 2010 (IDT)

לא ידתי שזו המדיניות... (על אף שאפילו כתבתי חלק מהדף ויקיפדיה:ביבליוגרפיה...) בכל אופן ניסיתי לכתוב באופן שיובן הכי בקלות לקורא הזר. לא כולם מבינים מה זה "בבלי". גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 00:09, 16 באפריל 2010 (IDT)

דבריך בכיכר העיר

גם אם נדמה לך שאתה צודק, שים לב שעברת את גבול הטעם הטוב גם לדעת כמה ויקיפדים שבדרך כלל נוטים לדעתך. טוב יותר היית עושה אילו במקום לתקוף את זכרונותיו של מישהו היית מעלה זכרונות משלך, מחללים שהכרת (אני בטוח שיש כאלה, כמו לכל אחד מאיתנו), בסגנון שלך וברוח דבריך. בכך היית מעביר את המסר שלך באופן פוזיטיבי. כעת גרמת לעמדתך נזק, וההתחפרות שלך רק מוסיפה לו. פעם גם אני הרגשתי כמוך, עד שנפגשתי מקרוב במשפחת השכול ולמדתי שבנושא הזה צריך לעגל פינות ולקבל את השונה. עזר - שיחה 09:47, 20 באפריל 2010 (IDT)

תודה. אקבל את עצתך ואניח לדיון ההוא. אני ואתה - שיחה 09:52, 20 באפריל 2010 (IDT)

ל"ג בעומר

אם תוכל בבקשה לעבור על ההעריכות שלי שם. תודה. --אבגד - שיחה 00:24, 28 באפריל 2010 (IDT)

מה נשמע?

אני חושב שאתה טועה, המאפיין העיקרי הוא: ילדים, ל"ג בעומר, רשב"י ואהבת ישראל, אין דגש על חב"ד שם. --אבגד - שיחה 09:42, 29 באפריל 2010 (IDT)

חב"ד הם אלו שמארגנים, אך בתהלוכות עצמם אין דגש על חב"ד כי אם על יהדות. --אבגד - שיחה 09:45, 29 באפריל 2010 (IDT)

וילדים זה רק מי שצועד בתהלוכה. התהלוכות האלו הם חלק מהותי בעולם של חב"ד, ולכן ראוי שיקראו על שמם. אני ואתה - שיחה 12:03, 29 באפריל 2010 (IDT)

אהלן

תקשיב, אני מנסה גם עליך כמו שניסיתי על אחרים: משפט עברי משווע לטיפול. אולי? אם וכאשר? איכשהו? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:06, 29 באפריל 2010 (IDT)

אני יכול לנסות כמה שיפוצים קטנים, אבל בגדול נראה לי שערך כזה צריך מישהו שלמד את הנושא באופן אקדמי ולא שלמד מסכתות ישיבתיות בעיון. אני ואתה - שיחה 13:32, 29 באפריל 2010 (IDT)

לא צריך ערך מומלץ, מספיק ערך בסיסי טוב, שגם זה אין. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 13:34, 29 באפריל 2010 (IDT)

אני אשתדל בהזדמנות לראות אם אני יכול לכתוב משהו כסיכום של שלושת הכרכים של מנחם אלון. אני ואתה - שיחה 03:05, 2 במאי 2010 (IDT)

עדות

שלום או"א, מדוע העברת חומר על עד אחד לערך הכללי? ולמה הסרת את הקטגוריות? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 05:00, 10 במאי 2010 (IDT)

לכאורה הקטגוריות שמחקתי והחומר שהעברתי לא היו קשורים ל"עד אחד נאמן באיסורין" אלא ל"עד אחד". ראה גם בדף השיחה של הערך. אני ואתה - שיחה 08:30, 10 במאי 2010 (IDT)

אוריון

שונה תיאור התמונה. דרור - שיחה 14:52, 12 במאי 2010 (IDT)

ברוך הבא!

תודה על כל הערכים היפים שהעלית בזמן הקצר שאתה אתנו. טוב שהגעת תמרה ♣ שיחה 09:54, 16 במאי 2010 (IDT)

יחזקאל סופר

כל רב מרצה על תיאולוגיה יהודית, ניחא (אני מכיר רבנים שלא יודעים לדבר בפני קהל, אבל לא משנה). במקום להתווכח על ניסוחים (מה זה 'עממית'?), הייחודיות של נשוא הערך היא מבנה הרצאותיו והתוכן בו הן עוסקות - הוא לא מרצה על יהדות עממית כמו אמנון יצחק למשל, הוא עוסק ביסודות השקפת היהדות ברמה עיונית - תנסח את זה כרצונך. התמים הנעלה - שיחה 21:51, 20 במאי 2010 (IDT)

כתבתי: "הסברה יהודית עיונית". זה בסדר? אני ואתה - שיחה 21:54, 20 במאי 2010 (IDT)

אחלה. תגיד לי, יש הגדרה ממש מוגדרת לחשיבות ערך? התמים הנעלה - שיחה 22:00, 20 במאי 2010 (IDT)

כן - ערך שרוב בעלי זכות ההצבעה חושבים שהוא חשוב... אבל, בתור מה אתה שואל אותי? אני ואתה - שיחה 23:32, 20 במאי 2010 (IDT)

תודה על ההגהות

כשאני כותב מהר יש לי לפעמים שגיעוט קטיוו אודלן - שיחה 00:41, 23 במאי 2010 (IDT)

מכחילים את הפיזיקה

מוענק לך בזאת אות הפיזיקה 2010 על תרומתך במיני מיזם מכחילים את הפיזיקה!, על הערכים הספקטרום הנראה, תיאוריות משתנים חבויים ופילוסופיה של הפיזיקה. משרד הפיזיקה והקוראים בויקיפדיה מודים לך על תרומתך!

‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 10:00, 23 במאי 2010 (IDT)

תבנית מחפש כלה

שלום אני ואתה. אם תרצה שלא לדאוג שגילך אינו מעודכן, ושלא תצטרך לשנות את הגיל בתבנית בכל שנה, תוכל להשתמש בו בתבנית {{גיל}} שרושמים בה, את תאריך הלידה והיא מחזירה את הגיל המדוייק למשל: {{גיל|1980|01|01}} ◄◄◄ {{גיל|1980|01|01}} . . אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 18:31, 23 במאי 2010 (IDT)

תודה, התבנית שלי אכן משתמשת בתבנית {{גיל}}. אני ואתה - שיחה 20:03, 23 במאי 2010 (IDT)

אני באתי להועיל ואתה נודניק וקטנוני

זה ההסבר היחיד שאפשר לתת לביטול העריכה שלי בערך שבעה נקיים. כמוך גם אני יודע שדין תורה והלכה הם היינו הך אבל מתוך ידיעה שרוב הציבור הישראלי לא מכיר את המינוחים התורניים והקורא הממוצע עלול להבין בטעות שמדובר במצווה מדאורייתא, ערכתי שינוי קטן ובמקום על פי דין תורה כתבתי על פי ההלכה. אם לא היית נודניק וקטנוני לא היית טורח לשחזר את העריכה כי זה הרי 'מה שהיה כתוב' שפם אדום - שיחה‏ 22:14, 24 במאי 2010 (IDT)

כנראה שהייתי צריך להסביר בדף השיחה, ולא להסתפק בתקציר עריכה. במשפט שערכת היה כתוב ש"על פי דין התורה לא צריך לספור שבעה נקיים". המשפט כפי שאתה כתבת אותו מוטעה, שכתבת שעל פי ההלכה לא צריך לספור שבעה נקיים. (תקציר העריכה שלי התייחס לתקציר העריכה שלך: "שבעה נקיים לא מופיע בתורה" - "זה בדיוק מה שהיה כתוב". מצטער שלא הייתי מובן מספיק). אני ואתה - שיחה 22:22, 24 במאי 2010 (IDT)

מבלי להכנס לדיון עצמו, שים לב מר ברקוביץ, שכך אין כותבים כאן. זו עבירה על כללי ההתנהגות הראויים בין חברי הקהילה. ברי"א • שיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ע • 22:49, 24 במאי 2010 (IDT)

אין שום הבדל. הרי שנינו מסכימים שדין תורה והלכה הם [היינו הך].

אני מקבל את ההערה הבונה של ברי"א ומעכשיו אמתן את ההתבטאויות שלי שפם אדום - שיחה‏ 23:30, 24 במאי 2010 (IDT)

אולי לא שמת לב, אבל במשפט שתיקנת יש הבדל גדול בין דין תורה להלכה. הלכה פירושה ההלכה הנהוגה. דין תורה הוא דין מ"דאורייתא" ללא תקנות וגזרות חכמים. לכן מדין תורה סופרים שבעה ימים שאינם דווקא שבעה נקיים, בעוד שלפי ההלכה יש לספור דווקא שבעה נקיים. בנילה - שיחה 23:33, 24 במאי 2010 (IDT)

בדיוק. יש כאן איזשהו קצר בתקשורת, אבל אני לא מצליח להבין באיזו נקודה. אני ואתה - שיחה 00:48, 25 במאי 2010 (IDT)

אני ואתה, אני מבין את הטעות. ברשותך אעביר את המשך הדיון הענייני לדף השיחה של הערך בהתאם לעצה שנתת לי

קראתי והפנמתי את כללי ההתנהגות בויקיפדיה ואני מתנצל על הפגיעה הישירה, כנראה שצפיתי ביותר מידי ערוץ 99 בחיים ;) שפם אדום - שיחה‏ 23:52, 25 במאי 2010 (IDT)

מה אומר?

איך נגיב? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 17:33, 27 במאי 2010 (IDT)

מה? אני ואתה - שיחה 17:36, 27 במאי 2010 (IDT)

שמה בעוזי אורנן. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 17:40, 27 במאי 2010 (IDT)

תגובה על השחזור? אני לא הייתי שותף בדיון מעבר להערה על הקובבות, אבל אני מניח שתצטרכו הצבעת מחלוקת. אני אצביע בעד התוספת, אבל ההשקפה שלי מאוד מכלילנית. אני ואתה - שיחה 17:46, 27 במאי 2010 (IDT)

מכלילנות היא דרך חיים, זו האמונה בצדקת הערך... סתם; זה מתייחס יותר לקיומם של ערכים, ופחות לתכנים שבהם. כך נדמה לי. שיהיה. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 17:47, 27 במאי 2010 (IDT)

בנוגע למשה שיינברגר

ראה מה שכתבתי לך שם בערך זה נשמע הזוי הואיל בטובך להאיר את עיני, לדעתי כל הערך שם זה גיחוך... אנא ממך שאל את המבינים.start 21:59, 27 במאי 2010 (IDT)
שבוע טוב נוכחתי לראות שליכלכת עלי פה ושם.. אז אנא ממך.
למדנו במסכת סנהדרין (ק"ב.): "אמר רבי אבא: אחר שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן.עידו גולן - שיחה 22:50, 29 במאי 2010 (IDT)

אין לי מושג מה אתה רוצה. אם תמשיך לעבור על נהלי ויקיפדיה אצטרך לדאוג שיחסמו את הכתובת שלך. אני ואתה - שיחה 23:11, 29 במאי 2010 (IDT)

כתב עת תורני

תודתי נתונה לך על הסיוע וההפניות בערך שיצרתי כתב עת תורני, אבל מדוע אינך מאפשר לי את חתימת השם עליו?! מה רע בכך?! או למצער, כיצד אוכל לייחס לעצמי את פרי עמלי?בר ששת - שיחה 14:58, 30 במאי 2010 (IDT)

ערך שעולה לוויקיפדיה יוצא מרשות כותבו, והכל יכולים לערוך אותו ולשנות אותו. עם זאת, ויקיפדיה מקפידה לשמור את רשימת כל התורמים לערך, שניתן לצפות בהם ובתרומתם תחת הלשונית גרסאות קודמות. במקרה הזה שכתבת את הערך באלמוניות, אתה יכול לכתוב בדף השיחה של הערך שאתה הוא האלמוני שכתב את הערך. אני ואתה - שיחה 15:10, 30 במאי 2010 (IDT)

חצות

כך כתב המשנ"ב, וכ"כ באר היטב. לפי מה שאני מכיר כך גם המנהג. עוד לא פגשתי אדם שלא ישן כל ראש השנה!

חוץ מזה, חוץ מחפש כל אי דיוק שלי (ואני מודה לפעמים יש לי כאלה, ואני שמח כשמתקנם אותי) יש כ"כ הרבה ערכים חדשים לכתוב ולשפץ. עיין פרוטל יהדות/הלכה/תנ"ך!אודלן - שיחה 17:39, 30 במאי 2010 (IDT)

אני מצטער שנתתי לך הרגשה כאילו שאני 'מחפש' אותך, אני פשוט עובר באופן קבוע על כל הדברים החדשים שנכתבים בענייני יהדות בכלל והלכה בפרט. לעצם העניין, אכפת לך לעבור לדף השיחה שם? אני ואתה - שיחה 17:45, 30 במאי 2010 (IDT)

הערך אבינדב בגין

תודה רבה, הרשימה מצוינת ודווקא מעודדת, אני מאמין שניתן יהיה להעביר את הערך, יש לו משקל והוא אכן ראוי, אשמח אם יהיו עוד שיטלו בו חלק. Pitp - שיחה 21:47, 30 במאי 2010 (IDT)

דעת הרא"ש ציצית

דעת הראש נראית תמוהה כשמשתמשים במונחים האלו, (היא היתה תמוהה גם בהגדרות שלי) אני חושב שכדי שהיא תובן יותר כדאי לנסח זאת כך: בתורה נכתב שיש לראות את הציצית ומכאן הסיקו בתלמוד שהציצית לא מיועדת לשימוש בלילה. ובכלל, נראה לי שזה לא אובייקטיבי לומר שדעת הרמב"ם היא באופן פשוט.

בדקתי את העניין שוב ושמתי לב ש"לילה לאו זמן ציצית" לא כתוב בגמרא בכלל (זה ציטוט מהטור והשולחן ערוך). בהחלט שהגיע לי לטעות ככה אחרי הביקורת שהעברתי עליך... אתקן. אני ואתה - שיחה 21:12, 2 ביוני 2010 (IDT)

מסורת

― הועבר לדף שיחת משתמש:ישרון#המסורת

חידוש

שמעתי עכשיו שיעור קצר (כ-20 דקות) ויפה של ר' בערל פוברסקי, בעניין שורף שטרו של חברו (הוא מג"ש נפלא, אם לא הכרת - שווה). הוא מדבר על העיקרון שניתן להפריד בין בעלות על השטר עצמו - הנייר, לבין בעלות על התוכן שלו - המשמעות הממונית-משפטית שנובעת ממנו. הוא משווה את זה להרי זה גיטך והנייר שלי, ועוד כמה אזכורים קשורים נוספים.
נדמה לי שמכאן ראיה נגד הטוענים שההלכה אינה מכירה בזכויות יוצרים, ושקניין רוחני הוא המצאה; הרי הבעלות שלי על השטר היא בעלות עליו רק לעניין ההשלכות המשפטיות ולא על גוף הנייר, משמע קניין רוחני אפשרי גם אפשרי.
אהבתי אז שיתפתי גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:23, 4 ביוני 2010 (IDT)
כבר האריכו בזה למעניתם כל האחרונים וגם בשערי יושר לרבי שמעון אשר כה אהבת אותו, בענין זכויות על פטנטים ועל ספרים ועוד רבות כהנה, בכל מקרה ידוע דברי הש"ך שמותר וגם מצוה להדפיס חידושי חבירו אם חבירו נמנע מלהדפיסו וראה גם בח"ס בויכוח הגדול עם רבי מרדכי בנט לגבי זכויות יוצרים בספרים וגם ברע"א בנוגע להדפסת הש"ס כידוע ויתכן שהוא שווה ערך בפני עצמו, בכל מקרה על ספרים נוהגים להחמיר על תוכנות להקל כמובן כשאין בזה משום השגת גבול, וראה גם במיקרוסופט שהם כותבים שהם אינם מוכרים את התוכנה אלא משאילים אותו ובתנאי שלא יעתיקו, כתבתי בקצירת האומר. בכבוד רב
עמיקם1 - שיחה 00:59, 4 ביוני 2010 (IDT)

שלום עמיקם, באופן כללי נדמה שהנושא של זכויות יוצרים בהלכה ראוי לערך עצמאי. הדיונים על זה בקרב הפוסקים רבים.

באשר לעצם העניין, איני מוכיח מזה כי קיים איסור על אי-כיבוד של זכויות יוצרים; ייתכן ומותר להשתמש ביצירות של אחרים ללא רשותם. עם זאת, אחד האישיואים בוויכוחים על זכויות יוצרים, זה העניין העקרוני של האם שייך קניין בדבר שאינו גשמי וממשי. רבים מחפשים מקור הלכתי לכך ששייך קניין בדבר רוחני (ראה לדוגמה כאן, שהרב שמואל דוד מונק טוען כי קניין רוחני הוא אכן המצאה שההלכה אינה מכירה בה). נדמה לי שזהו מקור שניתן לראות ממנו עקרונית ששייך קניין בדברים שאינם ממשיים. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 07:06, 4 ביוני 2010 (IDT)

לגוונא שלום רב
אם הבנתי אותך נכון בקטגוריה של זכויות יוצרים עירוב תחומין יש כאן. ולדעתי יש לחלק, ביניהם באופן כזה. א) להעתיק מן היצירה כמו להעתיק ספר או תוכנה ב) אם מותר להעתיק רעיון של מישהו אחר ג) אם הממציא דבר מה, לאו דוקא יוצר בפועל וכדרך הפטנטים של היום אם הממציא יש לו קנין על עצם ההמצאה, ועל החלק הג' כנראה שההלכה באמת לא מכירה בה, ובמקרה הטוב גם אם נאמר ששייך בזה קנין וכפי שביקשת להביא ראיה מר' בערל מכל מקום איך יקנה אותו שהרי לא שייך בזה משיכה או חצר וכדו'.
דרך אגב בנוגע לא) על זה אמרתי שיש להוכיח מרבי שמעון שקאפ בשערי יושר, באשר הוא דן שם, אם ניתן לי למכור דבר מה ולהשאיר בידי זכות כל שהוא, כלומר אני מוכר לך חפץ זה אך לא את זכות האכילה, וכמו אם ניתן להגביל מכירה בזמן כמו אני מוכר לך חפץ זה עד תאריך מסויים ראה שם ותרווה נחת. עמיקם1 - שיחה 09:44, 4 ביוני 2010 (IDT)

לא שמעתי את השיעור, אבל אולי תוכל לכתוב מה הראיה? הלוא מ"הרי זה גיטך והנייר שלי" יש לכאורה ראיה לכיוון ההפוך - האשה אינה מגורשת "דכיון שהנייר שלו - לא נתן לה כלום" (רש"י גיטין כ,ב). בנילה - שיחה 09:56, 4 ביוני 2010 (IDT)

גם לי תמיד היה ברור שאין בהלכה מושג של בעלות על תוכן, ואני אצטרך פירוט יותר ברור של הראיה של ר' בערל כדי להשתכנע שיש מקום לומר אחרת. (כשהייתי נוהג ללמוד בסגנון קרוב לעיון ליטאי הייתי נעזר לעתים קרובות בספרי השיעורים שלו, אך לא זכיתי לשמוע אותו באופן אישי). אני ואתה - שיחה 13:04, 4 ביוני 2010 (IDT)

עמיקם, איני מתכוון לעניין הרחב של זכויות יוצרים, אלא לעניין הספציפי והעקרוני של בעלות על דבר-מה שאינו בעל ממשות פיזית. ההוכחה מר' שמעון היא יפה, ומדגימה עד כמה זה היה ברור לו מאליו, אבל ר' בערל מוכיח זאת מסתירה בדברי תנאים.

בנילה, ספציפית לגבי הדוגמה של גט אישה, הוא מסביר שזה דין מיוחד של "כריתות", ולכן בעלות על המשמעות בלבד ולא על הנייר אינה מספקת (כדין זורק לה גט הקשור אליו בחוט).

אני ואתה, השיעור קצר יחסית, ותוכל בקלות לדלג על הפרטים. כשיהיו לך כמה דקות פנויות באמת שווה לשמוע. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 15:14, 4 ביוני 2010 (IDT)

שוב לגוונא לדעתי אפשר אולי לסכם את הדברים כך, אין ספק שיש בעלות גם על דברים שאינם ממשיים ותולים על בלימה, וזהו מה שקרוי זכויות כמו למשל המקדש את האשה יש לו זכויות בה, וכמו לאורח שיש לו זכות לאכול אצל המארח גם אם אין לו קנין ממשי באוכל וברור שלא יוכל לקיים באוכל מצוות נטילת לולב ואתרוג דבעינן לכם, ועוד הרבה דוגמאות אין ספור ועל זה לית מאן דפליג.

הקושי בזכויות יוצרים וכפי שאתה קורא לה קנין רוחני הוא מהיכי תיתי שקיים דבר כזה "קנין רוחני" עד כמה שידי מגעת קנין רוחני אינו מונח חז"לי והוא בסה"כ המצאה של המאה האחרון, וגם אם נאמר שיש דבר כזה בהלכה ובחז"ל עדיין נותר לנו לברר מתי הוא נוצר ומתחולל אם ברעיון אם ביצירה, ועוד כהנה, הדברים אינם ברורים כלל ועיקר. בכל מקרה אולי כדאי לפשט את הענינים וליצור ערך בשם קנין רוחני בהלכה בשונה מזכויות יוצרים בהלכה.עמיקם1 - שיחה 17:13, 4 ביוני 2010 (IDT)

בפעם הראשונה פספסתי את הקישור. עכשיו ראיתי, וממש לא התרשמתי. זה בעיקר היה נפנופי ידיים רטוריים. לי דווקא היה נראה שכל הסוגיות שהוא הביא וגם סוגיות אחרות, מראות בדיוק את ההיפך, שאין בעלות על שטר חוץ מ'לצור על פי צלוחיתו'. גם לא הבנתי בכלל על מה הדיון, כי הוא בכלל לא הסביר את מהות הקביעה שלו - מה הכוונה 'קניין רוחני' על גט או על שטר ראיה, על מה הבעלות (מעבר לחוב שקיים בכל מקרה)? אני ואתה - שיחה 18:57, 4 ביוני 2010 (IDT)

הוא מפריד בין הבעלות על הנייר לבין בעלות על משמעות השטר הנובעת ממנו. זו נראית לי אבחנה ברורה ומובנת, גם אם לא מאליה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 23:54, 5 ביוני 2010 (IDT)

אני לא מבין מה זה 'בעלות' על 'משמעות'. אני ואתה - שיחה 00:12, 6 ביוני 2010 (IDT)

לאני ואתה בנוגע לבעלות על המשמעות יתכן שניתן לכנותו זכויות שיש לו מכח השטר ובאמת שאין כאן ענין של בעלות

ולעצם האבחנות הישיבתיות הדקות ביותר מבית היוצרים של רבי חיים ורבי שמעון ז"ל כידוע, כבר האריך בה להפליא הגרש"י זוין ז"ל בספריו אישים ושיטות, סופרים וספרים ראה שם. עמיקם1 - שיחה 09:36, 6 ביוני 2010 (IDT)

נסה לחשוב על כך בכיוון ההפוך. מזכויות יוצרים; קח דיסק המכיל שירים שנמכר לך. מחד - הדיסק עצמו לא שווה כמעט כלום, מאידך - גם אין לך בעלות על השירים, כי הם שייכים לזמר. אם כן מה קנית פה?

נדמה לי שהגישה הזו אומרת שדיסק הוא כעין שטר. הוא לא השיר עצמו, וודאי שערכו הוא לא הנייר. הדיסק הוא ביטוי, "שטר", על זכות השימוש של בעליו בשיר שחיבר הזמר. תשלום עבור דיסק הוא תשלום על זכות שימוש שהדיסק מקנה, על אף שאין כאן שום דבר ממשי, ואם כן לכאורה לא ניתן להיות בעלים כאן - כטענתך.

בדומה לכך גם השטר (לא הנייר). הוא מהווה ביטוי לחוב הקיים אך המופשט. מסיבה זו מכירת חובות נעשית באמצעות מכירת השטר. אולי אפשר להתייחס לזה כסמל. הוא מסמל את החוב המופשט, וממילא מכירה וקנייה של השטר הן בעצם מכירה וקנייה של החוב. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 10:25, 6 ביוני 2010 (IDT)

עדיין לא הבנתי. זכויות יוצרים הן בעלות על יצירה. זה דבר מובן, אלא שלהבנתי הוא לא קיים בהלכה. לעומת זאת, בשטר חוב, ובטח בשטר גט - אני לא מבין בכלל על מה יכולה להיות בעלות. החוב עצמו בוודאי קיים, והוא בוודאי גם ניתן להעברה, אבל זה לא חידוש של הרב פוברסקי. (למצב המשפטי של חוב בהלכה מקובל לקרוא 'שעבוד', ואכן יש לו מאפיינים של בעלות רגילה. בפרט קיים בהלכה המונח 'בעל חוב'). אני ואתה - שיחה 10:43, 6 ביוני 2010 (IDT)

לא בהלכה: כיצד אתה מגדיר את הבעלות של אדם על דיסק עם מוזיקה שיש לו? אני מגדיר זאת כבעלות לא על המוזיקה (ששייכת לזמר), אלא כבעלות על הדיסק לתשמישיו בעלי המשמעות - המוזיקה שהוא מכיל.

לפי דעתך, מאחר והדיסק עצמו שווה פחות משוו"פ, לצורך הדיון, לא ניתן כלל להיות בעלים על דיסק מוזיקה (!), מאחר והמוזיקה שייכת לזמר ולא לך. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:42, 6 ביוני 2010 (IDT)

אני לא יודע אם אני מסכים להגדרה שלך לבעלות על דיסק, אבל אני כן מקבל את האפשרות העקרונית של בעלות על חפץ לעניין תשמישים מסוימים בלבד, שאכן קיימת גם בהלכה - דוגמה קלסית היא 'קניין פירות', ודוגמה מחודשת יותר היא קניין 'לכפילא' (בבא מציעא לג:). אני רק לא מבין למה זה קשור לבעלות על שטר, שהיא בוודאי בעלות גמורה על כל השטר לגמרי, אך לא על שום דבר יותר מזה. (אגב, אני לא מקבל את ההנחה שלא יכולה להיות בעלות על פחות משווה פרוטה). אני ואתה - שיחה 13:57, 6 ביוני 2010 (IDT)

זהו, שבדיוק רציתי להבדיל בין קניין פירות - או דבר לפירותיו - לבין קניין על "המשמעות".

בסופו של דבר ערכו של חפץ נמדד בתשמישיו, ולכן למכור חפץ לגמרי, זה בעצם למכור חפץ לכל תשמישיו (ר' שמעון שקופ מדבר על כך איפשהו, אין לי כוח לחפש. בכל אופן, זה הגיוני). משכך, מכירת חפץ לחלק מתשמישיו היא מכירה שיש לה עצם פיזי שאליו היא מתייחסת, ונפרדת מהנדון שלנו.

בוא נעזוב את העניין של בעלות על פחות משוו"פ (זו מחלוקת בפוסקים, לא?), ונדבר על שטר ששייך למישהו אחר, או בכלל - שטר ששווה 0 עגול (נמצא איזושהי אוקימתא), האם אז שטר זה לא יכול לשמש כשטר הלוואה?! ברור לי שכן. משכך, עליך להגדיר את יחסיו המשפטיים-קנייניים של המלווה כלפי השטר; שכן מחד גוף השטר אינו שייך לו, ומאידך הוא לא החוב עצמו, אלא רק משקף שלו. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 14:06, 6 ביוני 2010 (IDT)

אתה מניח שתי הנחות שאני לא מקבל: א. אתה מניח שהלווה צריך להיות בעלים על השטר כדי שהשטר יהיה אפקטיבי. ב. אתה מניח שלא יכולה להיות בעלות על דבר חסר שווי. אני ואתה - שיחה 14:15, 6 ביוני 2010 (IDT)

טוב, עניין של היגיון. לגבי העניין הראשון, אני חושב שההשלכה הישירה ביותר שלו הוא הנדון של מכירת שטר חוב (ראה רמב"ם, מכירה, י'-י"ב, שלטעמי מנסח בדיוק את ההבדל בין בעלות על נייר השטר לבעלות על השטר כמייצג של שעבוד, אבל זה כבר נושא חדש). גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 14:20, 6 ביוני 2010 (IDT)

להבנתי, כל עניין מכירת שטרות הוא אינסטרומנטלי ולא מהותי, כלומר החוב איננו חלק מהשטר באופן מהותי, אלא שמסירת השטר מייצגת את העברת החוב, וכמו דרכי קניינים רבים אחרים. הדבר עולה במיוחד מהלכה י"ב שם ברמב"ם (פרק ו), ובאופן פשוט גם מהלכות הקודמות - שמסירת השטר אינה יכולה להעביר את החוב אלא כאשר עורכים הסכם כתוב על כך. אני ואתה - שיחה 14:33, 6 ביוני 2010 (IDT)

אני חושש שאתה מנסח במובנים מסויימים את הטענה המקורית; מן הסתם גם אתה מסכים שלא ניתן למכור חפץ סתמי ולקרוא לזה מכירה של החוב (אלא רק כקניין אגב, ולא באמצעות קניינים אחרים שכן אפשריים במכירת שטר), אם כן מאי שנא השטר שכן יכול להעביר את החוב? מה בדיוק בשטר אתה מוכר שמעביר את החוב? חשוב לדוגמה על מכירת מוצג סתמי המשמש כראיה לחוב (תשליל של מצלמה, לדוגמה). הרי ברור כי זה לא יכול להוות מכירה של החוב עצמו!

אני חושב שהגיוני ביותר לטעון כי השטר מקפל במשמעותו את עצם החוב; ובלשון ציורית - הוא התגלמות החוב המופשט עלי אדמות; ובלשון פילוסופית - כשם שהסוסיות היא האידאה של הסוס, כך החוב הוא האידאה של השטר. הסתכלות זו מאפשרת לראות את מכירת השטר כמכירת החוב עצמו, ועל כן בעלות על שטר אינה בעלות על נייר אלא על החוב.

אגב, קישור יפה שעולה לי הוא מכירת רכב על ידי מסירת מפתחותיו. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 15:23, 6 ביוני 2010 (IDT)

הדוגמה שהבאת של מסירת מפתחות היא מצוינת, אני בדיוק עמדתי להביא את הדוגמה של מכירת בהמה על ידי מסירת האפסר שלה. אלו דוגמאות שרואים בהן שלצורך קניין לא צריך משהו ש'מקפל בחובו' את כל 'האידאה' של הדבר הנקנה, אלא מספיק דבר שייצג אותו באופן חיצוני. זה בוודאי לא גרע מסיטומתא. אני ואתה - שיחה 15:31, 6 ביוני 2010 (IDT)

חיפשתי ואין לי ראיה לטענה הבאה, ובכל זאת ברור לי שכאשר אותו מוצר לא יהיה בעל ערך עצמי, מכיוון שהוא כבר לא "מייצג" את החפץ לו הוא נועד, הוא כבר לא יוכל לשמש כ"שגריר קנייני". לעומת זאת שטר, על אף שאינו בעל ערך עצמי - יכול לשמש כשגריר קנייני לחוב אותו הוא מייצג. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 19:37, 6 ביוני 2010 (IDT)

אם אפשר להתערב אז נראה לי שבשטר החוב לא נובע מהשטר אלא מהבעלות עליו. – נקבע שהבעלות על החוב נקבעת לפי הבעלות על השטר אך לשטר אין שום ערך ממוני אלא ערך יותר משפטי. דיסקמה שקנית כשקנית דיסק זה דיסק חתיכת מתכת שכשמכניסים אותה למכשירים מסויימים היא משמיעה מוזיקה, וכשמכניסים אותה למחשב אפשר להפריד בין המוזיקה לדיסק וזה לא דומה לשטר זה יותר דומה לסתם חפץ. ולמה לומר שהדיסק שווה פחות משווה פרוטה? הדיסק הוא לא האפשרות לשימוש בקניין רוחני הוא דיסק ומי שקונה אותו יכול לעשות בו מה שהוא רוצה. הוא מאפשר לשמוע מוזיקה ושווה הרבה יותר. כמו תיבת נגינה. זכויות יוצריםלפי דעתי אין לזכויות יוצרים וקניין רוחני שום בסיס בהלכה ועל רבנים לתקן שאסור להעתיק מוזיקה מדיסק בחמש השנים הראשונות להפצתו או משהו כזה, כדי שיהיה משתלם ליצור מוזיקה. לא לגמרי הבנתי מה דעתו של 'אני ואתה' אבל גוונא ודאי לא מסכים איתי.ישרון - שיחה 20:30, 6 ביוני 2010 (IDT)

לישרון ספציפי. ביקשת להפריד בין שטר, דיסק, וזכויות יוצרים. אתייחס לחלק הדיסק שכתבת... והרי ברור הוא שאף זמר לא מוכר לי דיסק כדי להזיק לו, כמו להעתיקו, או להשמיע אותו בחתונות וכדו', למרות שבתור חפץ בכוחו להשמיע קול בחתונות וכדו', ובהכרח שהוא לא מוכר לך את הדיסק כמו נגן לעשות בו כפי העולה על רוחך, הוא מוכר לך זכות שמיעה בשירים ותו לא, רק בלית ברירה הוא מעביר לך דיסק כאמצעי בלבד שעמו תוכל לממש את זכות שמיעת השיר שהוא הקנה לך, וכיון שכל הדיסק נמכר רק כדי לממש זכות כל שהוא הרי החתיכת מתכת אין לו שום ערך, והרי זה ברור שאין לדיסק ערך מפני שניתן לחתוך בו עוגה, כל ערך הדיסק נובע מן הזכויות שקבלתי עמו אך בתוך חפץ אין לו כל ערך והדבר פשוט.
עמיקם1 - שיחה 21:16, 6 ביוני 2010 (IDT)

עמיקם1! ואם מישהו ימכור לי מפתח בתנאי שאני לא אשכפל אותו? זה לא מכירה אם זה לא שלי! לכן באו הרבה פוסקים (אני לא זוכר מי עשיתי על זה עבודה בתיכון) ואמרו שכשמוכרים דיסקים צריך לא למכור אלא להשכיר בתנאים מסוימים. אם מוכרים דיסק אז מוכרים דיסק לא זכויות, ברגע שיש לי דיסק אני עושה בו מה שאני רוצה. זה שהזמר לא רוצה שאני אשמיע בחתונות זה לא אומר שהוא יכול למנוע ממני להשתמש בדיסק שהוא מכר לי בדרך שאני רוצה. החלוקה יוצאת הדופן בדברים שקשורים לתרבות ואמנות נראית לי לא נכונה. כשם שאין למלחין כיום זכות על מנגינה שהוא הלחין למרות שאנשים אחרים לא מסוגלים להלחין כמוהו אך הם יכולים להשתמש בלחניו כך לזמר אין זכות על הקלטות של קולו. ההקלטות הם דבר נפרד מהזמר הם משהו שהוא יצר, שכפל - ומכר. ואם אני מסוגל לשכפל - אז זכותי. אם יש לאדם מתכון אסור לי להשתמש בו למטרות מסחריות? בעיה שלו. למרות שהוא "לא הגיש לי את האוכל כדי להזיק לו" - אבל זה הזיק לו, כי אני מסוגל לזהות מתכונים ולשכפל אותם. זה שדרך השכפול נעשתה קלה לא הפכה את השיר לדבר "רוחני".ישרון - שיחה 21:30, 6 ביוני 2010 (IDT)

שוב לישרון כשאני יוצא מתוך הנחה שניתן למכור למחצה לשליש ולרביע להגביל את המכירה בזמן וכדו' וכפי שכבר האריכו בזה גוונא אני ואתה וכו'. וכל הקנינים בין מצד הקונה ובין מצד המוכר הינו העברת זכויות ותו לא. יתכן בהחלט שבמכירת דיסק יש בזה משום אומדנא דמוכח שהיא מכירה מוגבלת רק כדי לשמוע מוסיקה.

ולענין זכויות יוצרים אם יש ליוצר בעלות על היצירה גם אם זה לא מוזכר בהלכה, לולא יראתי הייתי אומר, שאם כך נקבע והתאזרח הדבר שהיוצר יש לו זכויות, הרי כך הוא גם בהלכה, וידועים דברי הקונטרס הספיקות שדיני גזל נמשך אחר המנהג, כפי מה שנוהגים, ואם המנהג הוא לשלם ליוצר היצירה ויש לו זכויות בזה, הרי אסור להעתיק, שאם לא כן ייהפך העולם לתוהו, הגה בעצמך אם זמר יארגן ערב באולם כל שהוא האם מותר לך להשתחל לשם בלי לשלם, כי אין לו זכויות על היצירה, אלא מאי כך הוא מנהג העולם ולכן עליך לשלם, ויש להאריך בה ללא תכלה.עמיקם1 - שיחה 22:48, 6 ביוני 2010 (IDT)

הסברא האחרונה של עמיקם שדיני גזל נמשכים אחר המנהג נכונה עקרונית, אלא שצריך להתיישב בה הרבה, גם מהבחינה ההלכתית עד כמה רחוק ניתן לקחת את העיקרון הזה, וגם מבחינת המציאות הספציפית כאן (שהרי רוב העולם לא באמת מקפיד לשמור על זכויות יוצרים). אני פעם נטיתי אפילו לומר שכיום יש איסור ניאוף בגבר נשוי הבא על פנויה, כיון שדעת העולם כיום היא שהגבר קנוי לאשתו כפי שהיא קנויה לו. אני ואתה - שיחה 22:56, 6 ביוני 2010 (IDT)

אני ואתה- איסור אשת איש זה לא מטעם גזל, לא הבנתי איך הגעת לזה. עמיקם1- יש חילוק גדול בין קניין פירות והקניית הכפילא לבין לומר שאסור לי לעשות שימושים מסויימים בחפץ שקניתי. קניין פירות הוא קניין מוחלט, והקניית הכפילא? הוא מקנה לחלוטין את הכפילא. גם אני מסכים שצריכה לבוא תקנה האוסרת העתקה מדיסק ואולי גם השמעה בציבור אבל אני לא חושב שהיא קיימת, ולבנות אותה על מה שכבר נוהג העולם נראה לי מעורפל מדי. ולגבי הדוגמה אין הכי נמי, אם זמר עומד באמצע העיר ושר הוא לא יכול למנוע מאנשים לבוא ולשמוע אותו, גם אם ברור שהם שם רק בשביל זה. אלא מה? הוא שכר את האולם אז הוא יכול לקבוע מי יכנס ומי לא.ישרון - שיחה 23:06, 6 ביוני 2010 (IDT)

ישרון, זו סטייה מנושא הדיון, אבל שים לב שבכוונה נקטתי איסור 'ניאוף' ולא איסור 'אשת איש'. בכל מקרה, לי מסתבר שיש מקום להרחיב את העקרון של ר' שמעון באיסור גזל גם לאיסור ניאוף, שגם הוא מתחיל מההגיון המשפטי האנושי ("קודם מתן תורה היה אדם..."). ראיה מסוימת לסברה הזו היא ממה שהבעל פסול להעיד על אשתו שזנתה, כיוון שנחשב לבעל דין (סנהדרין י.). אני ואתה - שיחה 23:17, 6 ביוני 2010 (IDT)

לישרון דבריך המה מרפסין איגרא שאין בכוח הזמר לתבוע אלא על השגת גבול ולא דמי כרטיס על עצם ההופעה, לאני ואתה, כבר דשו בה הרבה אם יש באשת איש משום גזל, והדבר לכאו' מופרך מז' מצוות בני נח שהוזהרו גם על גזל וגם על אשת איש ולדבריך תרתי למה לי.עמיקם1 - שיחה 03:56, 7 ביוני 2010 (IDT)

טוב, עמיקם1, הנקודה זה לא אם למוזיקה יש ערך ממוני, הנקודה היא האם כשקונים דיסק קונים דיסק או זכויות שימוש בדבר רוחני השייך לזמר. ייתכן שאתה צודק שאפשר לתבוע כסף על הופעה, אבל זה לא רלוונטי, עדיין כשהדיסק שלי הוא שייך לי ואין הבדל בין דיסק לבין פטיפון לתיבת נגינה ולמפתח. כמובן שצריך לאסור על העתקה במצבים מסויימים כי לא יהיה משתלם ליצור מוזיקה וכולם מפסידים, אבל עדיין לא הבנתי למה לומר שיש כזה דבר קניין רוחני.ישרון - שיחה 06:55, 7 ביוני 2010 (IDT)

עמיקם, לא טענתי שיש באשת איש משום גזל, ואכן מסתבר שאין בו. לגבי המתפלח להופעה, מסתבר שלא ניתן לתבוע ממנו אלא מה שנהנה, וכמו הדר בבית חברו שלא ברשות. אני ואתה - שיחה 08:40, 7 ביוני 2010 (IDT)

ישרון כנראה שלא הבנת אותי עד הסוף: במידה וזמר תובע ממון על ההופעה שלו, מדוע שלא יתבע ממון כאשר הלחנותיו ושיריו מושמעים בפומפי בהופעה ציבורית ובחתונה וכדו' מה זה משנה אם הם מושמעים באולם דרך הרמקול או בהופעה ציבורית כמו חתונות באמצעות דיסק. הנה לך שיש לזמר קניין רוחני, כלומר, זכויות על היצירה, למרות שאין כאן משהו פיזי בכדי שנאמר שהקניין חלו עליו.

אני ואתה מה שנהנה כוונתך משמיעת השיר או משהו מינימאלי על שקיבל מחסה באולם. ואם כך הם פני הדברים הרי זה חידוש עצום.עמיקם1 - שיחה 08:53, 7 ביוני 2010 (IDT)

אין מי שיחלוק על כך שניתן לתבוע דמי הנאה על ההופעה עצמה (אם אכן המתפלח נהנה מכך, וכפי השיעור שנהנה), שהרי מפורש שניתן לקדש אישה בהנאת הופעה ("שחוק לפניי רקוד לפני" - קידושין סג.). בוודאי שלא ניתן להוכיח מכאן שניתן לתבוע דמי הנאה גם על ההנאה מדיסק שכבר לא שייך לזמר. אמנם יש כאלו שבאמת טוענים כך, שיש זכויות יוצרים בהלכה באופן מצומצם על פי 'מה שנהנה'. אני ואתה - שיחה 09:17, 7 ביוני 2010 (IDT)

עמיקם1, מה זה משנה אם זה הזמר ששר או הדיסק שהוא הוציא? אם זה הזמר ששר אז זה הזמר שר, ואם זה הדיסק אז הדיסק שר, מה ששייך לזמר שייך לזמר והדיסק שייך לי כי הוא מכר לי. אני אומר דבר פשוט, שמה שנמכר לי - שייך לי. אם אתה רוצה לומר שהמכירה היא חלקית בלבד תביא סימוכין. ישרון - שיחה 09:34, 7 ביוני 2010 (IDT)

ברור לי שאם יש לו זכויות יוצרים יש כאן אומדנא דמוכח שהמכירה היא חלקית, ואין צריך להתנותו בפירוש. ובנוגע לשמיעת השיר מתוך הדיסק אני ואתה יוצא מתוך הנחה שההנאה היא מן הדיסק, יתכן גם לומר שההנאה היא מן הזמר גם אם זה בשלט רחוק. איני קובע מסמרות אך בכל מקרה יש צדדים לכאן ולכאןעמיקם1 - שיחה 09:49, 7 ביוני 2010 (IDT)

התצהיר בעמנואל

בוא נדון על הדברים בדף השיחה. נת- ה- - שיחה 23:02, 17 ביוני 2010 (IDT)

בנוגע לערך יהושע בועז

― הועבר לדף שיחה:יהושע בועז

{{רמב"ם}}

{{רמב"ם|שופטים|מלכים|א|א}} שתיתן תוצאה: משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק א, הלכה א. עם קישור לויקיטקסט.

מה אתה אומר? גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 10:09, 21 ביוני 2010 (IDT)

בוצע. וראה שם בדף השיחה. אני-ואתה • שיחה 14:06, 21 ביוני 2010 (IDT)

שים לב

למה שקרה כאן בתחילת הדף. ברי"א • שיחה • י' בתמוז ה'תש"ע • 01:05, 22 ביוני 2010 (IDT)

תודה, אני רואה שתיקנת. זה היה בהתנגשות עריכה, כנראה נלחץ לי משהו בטעות. למרות שאני לא מבין מה היה אפשר ללחוץ שיגרום לזה. אני-ואתה • שיחה 01:16, 22 ביוני 2010 (IDT)

הערות שולים

בנוגע לעריכתך והוספת 'הערת שוליים' כאן שים לב שלא קיים כבר בערך. תודה. 84.228.44.10 19:43, 22 ביוני 2010 (IDT)

תודה על התיקון. אני-ואתה • שיחה 19:49, 22 ביוני 2010 (IDT)

סטנדרטיזציה של צטטת מקורות יהודיים

אני חושב שכדאי להכין דף מדיניות בנושא. מה אתה אומר? גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:09, 22 ביוני 2010 (IDT)

בטח, תכין. אם יהיו לי הערות אני אעיר. רק צריך להתייעץ עם דוד שי ודניאל צבי שעיצבו את ההנחיות המקוריות בויקיפדיה:ביבליוגרפיה (וראה בדף השיחה שם דיונים נרחבים יותר). במקורות קלסיים כמו תנ"ך וחז"ל כל קביעה היא בסדר והעיקר הוא האחידות הפנימית. אבל במקורות אחרים צריך גם להחליט מתי חורגים מהמקובל במקורות כלליים, כמו ציון שם המחבר לפני שם הספר, הדגשת שם הספר, וציון המו"ל ושנת ההוצאה. אני-ואתה • שיחה 21:37, 22 ביוני 2010 (IDT)

אם תכינו אשמח לעזור להתאים את הערכים הקיימים למה שיוחלט. ישרון - שיחה 21:40, 22 ביוני 2010 (IDT)

אהם, לא ממש. אולי הם במקור, אבל מאוחר יותר שיחקתי עם זה כמעט כאוות נפשי. אין שם יד סמכותית מכוונת. נצטרך להפריד את המקורות היהודיים מהדף, להכין טיוטה, מזנון, פרלמנט, וסלאמת (מקווה שלא יגדיש את מנת הייסורים הקבועה במשעול המוות הזה). גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:43, 22 ביוני 2010 (IDT)

בעיקרון אני מתכוון רק למקורות יהודיים קלאסיים - משנה, גמרא, רמב"ם, שו"ע וכדו', לא לציטוט פרופסורים, מאמרים, ואף לא להיכנס לכל מיני ראשונים ואחרונים. שזה יישאר חופשי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:45, 22 ביוני 2010 (IDT)

ויקיפדיה:ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים/טיוטה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:50, 22 ביוני 2010 (IDT)

אהלן, באותו עניין; אני מזמין תבניות נוספות - {{תנ"ך}}, {{משנה}}, {{שולחן ערוך}} ו{{ירושלמי}}. חלק מהמקורות חלקיים מאוד בויקיטקסט, וניתן לשקול הפניה למאגר ספרות הקודש, לפחות באופן זמני. תודה. גוונא • שיחה 20:26, 23 ביוני 2010 (IDT)

ואגב, מה עם {{שולחן ערוך}}? נזניח את הטור? גוונא • שיחה 21:34, 23 ביוני 2010 (IDT)

שולחן ערוך זה שולחן ערוך, וטור זה טור. הם שני ספרים שונים, שכל אחד כבודו במקומו מונח. לא כל כך נפוץ שמפנים לטור, ככה שכרגע הוא לא זקוק לתבנית בני עצמה. אני-ואתה • שיחה 21:44, 23 ביוני 2010 (IDT)

חיים גמליאל

שלום! אנו מעבר לסיום תקופת הזמן להבהרת החשיבות של הערך הנ"ל. אודה לך אם תקרא את הדברים האחרונים שנכתבו בדף השיחה. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:58, 23 ביוני 2010 (IDT)

אני רואה שהעניין נפתר. אני-ואתה • שיחה 09:19, 23 ביוני 2010 (IDT)

לנבוכי הדור יצא כספר?!

ראיתי שהוספת כאן שהחיבור יצא בתוך "פנקסי הראי"ה" - זה יצא כספר שניתן לקנות או משהו פנימי? איך משיגים? תודה מראש, אברם העברי - שיחה 09:23, 23 ביוני 2010 (IDT) 

כמו כן האם ידוע לך אם החיבור הוכנס כמקשה שלמה, בדומה לקובץ שהתפרסם באופן 'פיראטי', או שנערך וקוצץ? נת- ה- - שיחה 09:25, 23 ביוני 2010 (IDT)

כן, כפי שכתבתי, זה יצא השבוע כחלק מן הספר "פנקסי הראיה - חלק ב'". אפשר לקנות במשרד של מרכז הרב, כמו כל שאר ספרי מכון הרצי"ה. אבל אני מניח שזה גם הגיע/מגיע/יגיע לחנויות ולמאכערים בישיבות השונות. בעיקרון זה יצא בשלמות אחרי עריכה, אני אישית לא יודע אם צונזר מזה משהו, למרות שראיתי טענה כזאת בפורום בחדרי חרדים (חפשו "לנבוכי הדור מכון הרצי"ה" בגוגל). אני-ואתה • שיחה 09:28, 23 ביוני 2010 (IDT)

ראיתי את הספר, ובהקדמה כתוב שיש דברים שהושמטו ויצאו לאור בעתיד בצירוף הסבר רחב. בנילה - שיחה 10:30, 23 ביוני 2010 (IDT)

דבר כזה ראוי לו שיוזכר בערך, זה גם שופך אור חדש על המניעים להוצאת הספר באופן מחתרתי דרך הרשת, וגם על ה'מדליף'. נת- ה- - שיחה 10:50, 23 ביוני 2010 (IDT)

בנילה, אתה בטוח שכתוב ככה? כשאני ראיתי את הספר, עברתי ברפרוף על ההקדמה ולא ראיתי את זה. אבל אולי פספסתי. אני-ואתה • שיחה 11:48, 23 ביוני 2010 (IDT)

וואו, עכשיו נצטרך דוקטורט להשוואת הגירסאות בין העותק הפיראטי לזה הרשמי... האמת, אחרי שקראתי את רוב החיבור (הפיראטי) אין ספק שצריך עריכה ואפילו הוצאה כספר פופולרי מרוכז לפי נושאים, בהשמטת הכפילויות (משהו בסגנון של הרב חגי לונדין), והרוצה להעמיק ולחקור יקרא את המקור. אברם העברי - שיחה 12:18, 23 ביוני 2010 (IDT)

אני מעתיק מתוך ההקדמה לפנקסי הראיה ח"ב עמ' ח - "במספר מקומות הדברים שבכת"י טעונים הסבר רחב מכבשונו של עולם, והם יודפסו בעז"ה כשיושלם ביאורם". בנילה - שיחה 23:41, 23 ביוני 2010 (IDT)

אהה. כנראה שבקריאה השטחית שלי לא שמתי לב לעומק המשפט, שכפי הנראה אכן כתוב בו מה שטענת. אני-ואתה • שיחה 23:44, 23 ביוני 2010 (IDT)

תודה

תודה רבה על התבנית {{בבלי}} שהראת לי. שם לב יש דיון בעניין בתחתית הדף שיחת תבנית:אירועים בלוח העברי כדאי שתכתוב שם את דעתך. ראשי - שיחה 12:21, 23 ביוני 2010 (IDT)

תבנית:הערות שוליים

שלום, לא הבנתי את השינוי הזה - מתי אתה מוסיף כמה רשימות של הערות שוליים? ‏odedee • שיחה 22:32, 24 ביוני 2010 (IDT)

לפעמים בדפי שיחה, למשל כאן וכאן. הרעיון העקרוני הופיע גם בהנחיות בעזרה:הערות שוליים, ותיקנתי שם. אני-ואתה • שיחה 22:38, 24 ביוני 2010 (IDT)

הבנתי. כדאי להבהיר שלכך הכוונה, שלא נגלה פתאום הערות שוליים לכל פרק או משהו כזה. ‏odedee • שיחה 22:45, 24 ביוני 2010 (IDT)

בוצע. אני-ואתה • שיחה 22:51, 24 ביוני 2010 (IDT)

ינחנו במעגלי צדק

נגד הסתובבות במעגלים בדף שיחתי האינם מביאים למטרת נחת. בקשתי ממך למנוע מלהביע בדף ההוא, כי איננו נושא פרי תועלת (אחר עיונתי שכבר עניתי לך שאני מוכן לשתף עמך פעולה ולהחשיב כל הערתיך בפרוטרוט). ונא להרכיז כחך אך ורק על הדפים עצמם שבהם הרגשתך לשנות, להקשות, לפלפל לשוחח וכדומה (ואם ברצונך לתקן ולבנות במקום לקצץ -מה טוב.פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ט"ז בתמוז ה'תש"ע • 04:37, 28 ביוני 2010 (IDT)

שלום

חשבתי שזה יעניין אותך Ranil - שיחה 16:56, 5 ביולי 2010 (IDT)

{{תנ"ך}}

היי, יש שם איזושהי בעיה; גם כאשר מכניסים את הפרמטר של הפסוק - זה מפנה רק לדף של הפרק. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 10:38, 29 ביולי 2010 (IDT)

אה, עוד משהו: תוכל לעשות שהתבניות שמפנות למסכתות (משנה, בבלי וירושלמי), יקשרו לשם המסכת בקישור פנימי? תודה. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 10:51, 29 ביולי 2010 (IDT)

לגבי תבנית:תנ"ך - זה היה בכוונה. הנחתי שגם בהפניה לפסוק ספציפי בדרך כלל רוצים לראות אותו בתוך ההקשר הכללי שלו. אתה לא חושב? הייתי מעדיף הפניה לדף פשוט עם הטקסט של הפרק, אבל זה לא קיים היום בוויקטיקסט (פשוט קטסטרופה מה שהולך שם עם התנ"ך).

בעניין הקישור למסכתות, מדאיג אותי שזה יוצא ככה מבלבל. ראית מה שכתבתי בשיחת תבנית:בבלי? אבל תוכל לעשות את זה בקלות אם תשנה בתבניות את "מסכת {{{1}}}" ל"[[מסכת {{{1}}}]]". אני-ואתה • שיחה 12:23, 29 ביולי 2010 (IDT)

זו שאלה באמת, אני נטיתי עד היום לקשר לפסוק הבודד, אבל לא יודע. מצד שני גם זה קצת מכביד למצוא את הפסוק המסויים בתוך כל הפרק. לגביהקישורים - אני לא חושב שזה מבלבל, ונראה לי שכשאדם רואה את מסכת קינים הוא בהחלט יכול להסתקרן ולבדוק מה זה. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 13:40, 29 ביולי 2010 (IDT)

הבלבול הוא שכשיש כחול רצוף: "תלמוד בבלי, מסכת שבת, פרק א, משנה א", עלולים ללחוץ בטעות על "תלמוד בבלי" או על "מסכת שבת" כשרוצים להגיע לטקסט של המשנה. מה אתה אומר על אפשרות כזו: "תלמוד בבלי, מסכת שבת, פרק א, משנה א "?

אמנם יש גם בעיה טכנית מסויימת בכל העניין, שוויקיטקסט משתמשים בכתיב חסר וויקיפדיה משתמשת בכתיב מלא. ככה שלמשל מסכת כלאים אדום בכתיב חסר, אבל s:משנה כלאיים א לא קיים בכתיב מלא. אני-ואתה • שיחה 14:11, 29 ביולי 2010 (IDT)

זו אפשרות ממש יפה, אבל יש לי תחושה שזרים לא יבינו שזה מוביל לקישור שמכיל את התוכן.

האם אפשר ליצור דפי הפנייה מהכתיב המלא לחסר? גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 15:24, 29 ביולי 2010 (IDT)

אז אולי "תלמוד בבלי, מסכת שבת, פרק א (קישור)"?

לא נראה לי שאפשר לעשות הפניות מהכתיב המלא לחסר בוויקיטקסט, אבל אפשר לעשות הפניות בוויקיפדיה מהכתיב החסר למלא, ולקוות שלא יקומו חוכמלוגים שיטענו שזה נגד הנהלים. יש גם אפשרות מכוערת ומפרכת להכניס את כל העניין של ההפניות לתוך התבנית עצמה, שתבדוק כל מסכת לגופה ותחזיר את ההפניה הנכונה. אפשר להתנחם לפחות בכך שבמסכתות הבבלי ההבדל היחיד בין כתיב מלא לחסר הוא במסכת ערובין שכבר יש לה הפניה. אני-ואתה • שיחה 15:52, 29 ביולי 2010 (IDT)

שני דברים

ביזמתו של אודלן הושקה התבנית {{סוגיה}}. דוגמה לשימוש בה תוכל לראות בביטול איסור לכתחילה. לדעתי כל ערך הלכתי ראוי לשמו יצטרך להכיל תבנית כזו.
ודבר נוסף: מה אתה אומר על הצעתו של אותו משתמש רב מעללים בשיחת פורטל:הלכה#החלפת הקטגוריות במשתמש:אני ואתה/ערכי הלכה? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 18:15, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

הרעיון של {{סוגיה}} ממש מגניב. אולי כדי שזה יתאים יותר לעמוד בראש הערך אפשר להוסיף גם כמה שדות שיאפיינו את הערך: מהות (מצוה/איסור/גזירה/תקנה/כלל וכדו'), תוקף (דאורייתא/דרבנן/מנהג וכדו'), נושא (כשרות/עריות/ממונות/נפשות וכדו') ועוד. בכל מקרה, צריך לחשוב מה לעשות עם זה שהעמודה השמאלית כרגע צפופה מידי.

אחרי קריאת שיחת קטגוריה:הלכה. אכן קיימת בעיה בתתי הקטגוריות כיום בהלכה. מאידך, ההסתייגויות שטוענות שחלוקה לפי השולחן ערוך עלולה להקשות על כאלו שלא מכירים - גם נכונה. אני לא רואה בעיה עקרונית בקטלוג כפול שיהיה גם ככה וגם ככה, ונדמה לי שזה גם נעשה בכמה מקומות אחרים. בכל מקרה לא יהיה נכון להיצמד באדיקות למה שעשיתי במשתמש:אני ואתה/ערכי הלכה כי יש שם כמה דברים שלא מתאימים לקיטלוג כללי (א. נמנעתי תמיד מקטלוג כפול. ב. לפעמים הכנסתי דברים שהופיעו רק בדרך אגב באיזה סימן בשולחן ערוך ולא ממש קשורים לנושא הכללי. ג. חילקתי לפי ה"כותרות" בשולחן ערוך שלא תמיד הם טובות ומתאימות. בפרט ביורה דעה זה מחולק ליותר מדי תתי כותרות. ד. ועוד). אבל האמת היא שאני מטיל ספק גדול כמה מהקוראים באמת מנווטים היום דרך הקטגוריות, ואם שווה בכלל להשקיע בהן. עם או בלי קשר, תראה מה שכתבתי בתחילת שיחה:טורח ציבור.

אתה יכול להעביר דברים שכתבתי כאן לדפי שיחה אחרים שתמצא לנכון. אני-ואתה • שיחה 20:05, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אוקיי, אז ככה:

1. מה אתה אומר לגבי הבעיה שהעלה עובד בדף השיחה של התבנית לגבי זה שישנה כפילות מונחים בתוצאה הסופית? יש פיתרון טכני? חשבתי אולי ליצור תבנית מובנית; כלומר, שהפרמטרים של הספרים השונים יהיו מובנים בתבנית, והעורך יצטרך רק להכניס את הפרמטרים ולא להוסיף את {{רמב"ם}}, לדוגמה, ל{{סוגיה}}. הבעיה שזה יוצר היא עם מצבים בהם יש יותר ממקור אחד.

2. לגבי האיפיון - אני מתקשה לחשוב על קטגור יעיל של כל תחומי ההלכה. לפי הרמב"ם? שו"ע? אף אחד מהם לא מכסה הכל. איפה תקטלג, לדוגמה, את אפשר לצמצם?

3. ההצעה היא לא להשתמש בחלוקה שלך לקטגוריה, אלא לפורטל. למעשה נראה לי שזה בכל זאת יותר בהיר. הקטגוריה הראשית צריכה פיתרון נפרד.

4. לגבי הקטגוריה שהצעת, סתם, הייתי הולך על השם קטגוריה:עקרונות הלכתיים. בכל אופן אם וכאשר, נצטרך לשמור על הקטגוריה שלא ישורבבו לשם ערכים שלא באמת מתאימים. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 20:16, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

1. פיתרון טכני יכול להיות להוסיף פרמטר בתבניות להשמטת המילה התחילית. אבל לדעתי התבניות {{בבלי}} וכו' מחזירות ביטוי ארוך מדי, שאולי מתאים להערות שוליים, אבל לא מתאים לתבנית שמופיעה בראש הערך, שם צריך להשתמש בהפניות קצרות יותר. אז אפשר לעשות פרמטר שמחזיר ביטוי מקוצר, או בכלל לעשות תבניות חילופיות חדשות.

2. הרעיון הוא שבמקומות שאין איפיון אז יהיה אפשר להשמיט את השדה (או לכתוב: שונות).

3. אה, פספסתי את הנקודה. תרגישו חופשי להעתיק את זה (כמובן שיהיה צריך למחוק את הקישורים לדפי השיחה). עם או בלי קשר, יש לי הערה כללית על פורטל:הלכה, שכואב לי שהוא כמעט ולא נוגע בתוכן של ההלכה עצמה אלא רק בדברים שמסביב לה - אישים, היסטוריה, ספרות וכו'. אני חושב שחשוב להנגיש לאנשים את האפשרות להבין במה עוסקת ההלכה בפרט והתורה בכלל. זו הסיבה שבהתחלה הצעתי את משתמש:אני ואתה/ניווט הלכה, אם אתה זוכר. זו גם אחת הסיבות שהתחלתי בפרוייקט של משתמש:אני ואתה/ערכי הלכה, והיה לי חלום בעתיד לפתוח פורטל:תורה או משהו כזה. אני-ואתה • שיחה 20:44, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

שונות זה לא טוב. יהיו לנו יותר מידי שונות. לא מספיק הקטלוג של הקטגוריות? מקסימום אפשר להכניס את הקטגוריה לתבנית, או משהו כזה.

אני חושב שהתוכן של ההלכה קצת גדול על ויקיפדיה, לפחות כרגע. אין לנו מספיק ערכים העוסקים באופן מסודר בהלכות. עם זאת נראה לי שיש מקום להכניס נושאים ראשיים (נגיד במתכונת של "משפט עברי" שיש כרגע בפורטל), שיכלול נושאים מרכזיים שכן יש לנו נגיעה בהם גם עכשיו; לדוגמה - הלכות שבת ויום טוב, מועדים שונים לאורך השנה, תפילה וכדו'. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 21:00, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

דווקא כשעבדתי על המשתמש:אני ואתה/ערכי הלכה שלי גיליתי שכמעט ואין נושא משמעותי בשולחן ערוך שאין עליו כבר ערך. אני-ואתה • שיחה 21:17, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אם אתה חושב שאתה יכול - והסגרת את עצמך... - אז יאללה! גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 21:19, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

הוספתי ל{{סוגיה}} את שני מוני המצוות העיקריים (רמב"ם וחינוך), ראה אם זה בסדר מבינה טכנית. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:22, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

תיקנתי. אולי כדאי לכתוב "רמב"ם וספר החינוך" כי מקובל בהרבה מקומות שסתם "ספר המצוות" מתייחס לסמ"ג (ולפעמים סמ"ק). אני-ואתה • שיחה 13:37, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

לא כתוב כלום ודי. הוספתי רק בהסברים את זה שיש לכתוב רק את הרמבם והחינוך. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:13, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

דובון, יש את ספהמ"צ בוויקיטקסט! וגם את החינוך באופן חלקי. יאללה, לעבודה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:15, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

דובון?! הקודים פשוטים:

• [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[s:ספר המצוות {{{1}}}|{{{1}}}]]
• [[ספר החינוך]], [[s:ספר החינוך {{{1}}}|{{{1}}}]]

וכותבים {{ספר המצוות|עשה א}} או {{ספר המצוות|לאו א}} או {{ספר החינוך|תקצד}}. אגב, שים לב שגם ספהמ"צ חלקי מאוד בוויקיטקסט. עכשיו חשבתי, שאולי כדאי לעשות תבנית ייחודית לתרי"ג מצוות, במקום להציב בהם תבנית סוגיה. הייתי בטוח שראיתי דבר כזה איפשהו אבל כעת לא מצאתי.אני-ואתה • שיחה 14:53, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

חילול קודש

מן הסתם לא לכך התכוונת, אבל מעשיך לדף תורתם של כהנים כמעט וגרם למחיקתו. קשה לי איך אתה מיישב היותך דתי שומר תורה אם גרימה זו של מניעת בר לעם השם וכהניו? האם זה קיום העשה דוקדשתו? איך תענה למי שיטעון עליך בטילת מצוות עשה? איך ואיך שתשיב, למעשה לא הספיק אף איש לבצע התכללות מאמרים הנכונים והיישרים של הדף אל מקומם בשאר דפי ויקיפדיה (כפי שייעץ היועצים בדף השיחה שם). בתקווה שתעשה מעשים בעתיד לבנות ולנטוע כפי הדרוש מאיש בר ידע וכשרונות כערכך.--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ט באב ה'תש"ע • 01:53, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

פרץ, אני מקווה שמחיקת הערך הזה תגרום לך להבין שיש 'תרומות' שאינן רצויות כאן. אני מקווה שלא יהיה צורך בעתיד למחוק גם ערכים אחרים שכתבת או שתכתוב, אבל זה תלוי בכך שאתה תתרגל לכך שכאן זו אנציקלופדיה ולא במה להפצת משנתך בנושאי כהונה ומתנותיה. אני די בטוח שאם אני מעלה את זרוע, לחיים וקיבה או ערכים אחרים שכתבת להצבעת מחיקה - הרוב יתמכו במחיקתם, בגלל הבעיה הלשונית שלהם ובגלל חוסר הניטרליות שלהם. אני עדיין שוקל לעשות זאת, ולכן אני מציע שתתמקד בשיפורים הדחופים שצריך לעשות בערכים האלו, ולא בכתיבת ערכים בעייתיים חדשים. אני-ואתה • שיחה 09:31, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

על ההתיישבות שישנה טבלא "דתי שומר תו"מ" אני עדיין אינני מבין, ואם ישנה צורך למחוק יבא על ידי אחרים ולא על ידיך (כולל הזזתך לאחרים לבצע זאת). (וכמסופר אודות אליהו ורבי יהושע בן לוי -כמדומני- שמסר בן ישראל שהיה חייב למלכות ו-הרגוהו, ולבסוף נאמר לו "וכי זו משנת חסידים?"). שוב, כאיש דתי זו לא עניינך. מה כן? אם תוכל לעזור לערך בשיפורו (דבר שמנעת בעבר בטענה שאינך מאמין בערכים כאלו) מה טוב. ואם לא, מעשה ידיך (בהעלת טבלאות למחוק) אינם רצויים לפני משה ושומרי תורתו -ובימים הללו של אלול אך שלום וטוב לישראל.--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ב' באלול ה'תש"ע • 20:22, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן שמתי עין על זרוע, לחיים וקיבה, וכשזמני יהיה בידי להתיישב בעניין, ייתכן שאעבוד עליו. אני-ואתה • שיחה 20:30, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

תתחזקנה עינך הימין ;-)--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ב' באלול ה'תש"ע • 21:06, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

חתימה

שלום, כאשר אתה עורך מחוץ לחשבון, אסור לחתום בחתימה הרגילה שלך כפי שעשית כאן למשל או בתקצירי עריכה. זה פתח לניצול לרעה. במקום זאת, כתוב בפירוש "משתמש:אני ואתה מחוץ לחשבון". תודה, ‏odedee • שיחה 19:59, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום

אני מוצא אותנו מריבים יותר מדי, אין זה בסדר. בא ונמצא דרך להשלים אחד עם השני.--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ב' באלול ה'תש"ע • 21:57, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

אני בשלום עמך באופן אישי, וכמו כן אינני מרגיש שאתה אינך בשלום עימי. אך התרשמתי שאתה לא נמצא כאן במטרה לתרום לאנציקלופדיה באובייקטיביות, אלא עיקר מטרתך בעבודה כאן הוא קידום האג'נדה האישית שלך, ולכן עריכותיך במקרים רבים מאוד אינן ניטרליות. האין זה כך? אני-ואתה • שיחה 22:18, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

לא, לא, בכלל לא. וכבר הארכתי על זה בעבר. אחר עיון קל אני מזהה שאין בחילי "דם תחרות" (כבעל ואב לארבע ילדים כן ירבו) ובקל -כאיש בן 25 (וכמאמר התלמוד אודות רפואה מסויימת שלוקחים דווקא רוק בחור..)- תנצח אותי במהירות (בשחזורך לעבודתי וכדומה). וזו אחד מהבעייות כאן -בחורים וזקנים יחד ובערבוביא. אני וכמעט מפסיק כאן לתרום (זולת עוד דף אחד שיעלה על כולנה ;-) ) עקב אי יכולתי לכתוב דברים כנים ואמיתיים ומבוססים במקורות חזקות ונאמנות, וללחום יחד. וכמאמר איש החכם "דרכיה דרכי נועם" ואין לתחוב דברי תורה תוך גרוני אנשים.--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ב' באלול ה'תש"ע • 02:14, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

ממש אסון, אם פרץ יפסיק לתרום כאן. מי שקורא את הערכים שכותב, שהם מלאים במקורות נאמנים לכל פרט, מלאים בתוכן, - פשוט אי אפשר להסביר את זה יודע שמדובר בתלמיד חכם במלוא מובן המילה. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ב' באלול ה'תש"ע • למנינם: 02:17, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

דד"נ, פרץ הוא אכן תלמיד חכם, וכבר הבעתי (בדף שיחתו) כמה פעמים את הערכתי לידיעותיו הרבות. עם זאת, היותו של אדם בעל ידע אינו תנאי מספיק לכתיבה איכותית באנציקלופדיה. אני בטוח שיש הרבה דרכים אחרות ואפילו מקובלות יותר שבהם פרץ יוכל להפיץ את ידיעותיו התורניות הרבות. אני-ואתה • שיחה 09:25, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

פרץ, אתה הודית מפורשות בכך שאתה פועל למען ערכים ששוויים עבורך הוא 57,750,000 ש"ח בכל שנה, ושאתה לפעמים מתקשה לשמור על ניטרליות בעניין. אני-ואתה • שיחה 09:31, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

אם באמת ת"ח אנא, איה כבוד הרב הכהן? הלא עליך (כשומר מצוות קטן כגדול) לתת תיאור המלא -"רבי פרץ הכהן" או "הרב פרץ הכהן" (עקב היותי בארץ נכריה)?. אודות הודית מפורשות שם אמרת שלפעמים בולט קצת רגש -לא אמרתי שמשנים ח"ו אפילו כקוצו של יו"ד בדבר הלכה. ואגב, אם מספר הש"ח הוא ככך, איך אנו מחשבים את מאמר המלך שבדבר (המצווה כתקונה), ששוויותה מעל ומעבר כל שקל חדש וגם ישן?. בנוסף, ההמשך לא הבאת (שבו אני נענה לסמוך כל דבר על מקור מבוסס או להורידו). הלא מימיך גם לך טעות קטנטן (מספר בית יצחק אודות ראיה אלימתא)?. אבל, שם פיסקה הלז הנהו שלום. דבר חשוב שאיש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק. אני מובטח שלסופו של דבר אנו נהיה חברים טובים (בגלגול הזה או הבא. ואגב, כחך החזקה והמצויינת לתקן ולברר הייתי משלם מחיר גדול שתלחום עבורי -אבל זו כמובן חלום כי אין בכיסי לא דולרים וגם לא שקלים). ואני מאחל שלום בישיבת הסתירות מבית (בנפש אשר בקרבנו) ומחוץ (איך שאנו מופיעים לאנשי החוץ). עכשיו לעצם העניין: מחמת ה"ערבוביא" כאן אני ימנע להשקיע כאן יותר ממרץ מינימלי. שלום והצלחה במעשה ידיך כאן--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ג' באלול ה'תש"ע • 18:29, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

אנא הפסק לדרוש לעצמך כבוד מיוחד. זה מאוד מרגיז. אני-ואתה • שיחה 19:13, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

הוא מבקש כבוד לעצמו בתור כהן כנדרש ממצוות וקדשתו, אבל לא בתורת הערכה עצמית. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ב' באלול ה'תש"ע • למנינם: 19:15, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

שבוע טוב

מחיקת עריכתו של משתמש:פרץ הכהן, מוצדקת, התוספת שכתבת "מזעזע" מיותרת. כנ"ל לגבי הספקולציה שכתבת בדף שיחתו של יורי לגבי גוונא. ללא התבטאויות אלו, יהיה לנו שבוע הרבה יותר טוב. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:39, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

שבוע טוב גם לך. לגבי תקציר העריכה ייתכן שאתה צודק, אם כי לא כתבתי את זה על עריכה של פרץ אלא של משתמש:דרכיה דרכי נועם. לגבי הטענה השניה, אני לא מסכים, ובפרט מכיוון שכל הדיון שם קשור לפרישתו של אלמוג. אני-ואתה • שיחה 22:45, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

שולחן הפנים?!

ראה מה שכתבתי בדף השיחה. האם אתה באמת סבור ששולחן הפנים הוא השם הסביר בו משתמשים לתאר את השולחן במקדש?! בברכה --בנילה - שיחה 23:23, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה על ההפנייה, הגבתי שם. אני-ואתה • שיחה 23:36, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

לפני ספרות המוסר

אתה לא חושב שעדיף לכתוב קודם את מוסר (יהדות)? הלל • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 17:32, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

בכבוד.. רק שזה נראה לי נושא הרבה יותר חמקמק ולא מוגדר, וממילא קשה לכתיבה. אני פשוט כתבתי את דף הפירושונים מנורת המאור והתפלאתי לגלות שספר מוסר אדום. אני-ואתה • שיחה 18:32, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

תאריך יהודי

לקחתי מחב"דפדיה תבנית מצב sף שיחה עם תאריך יהודי, להבדיל אלף אלפי הבדלות מזה הנוצרי שר"י שיש בויקיפדיה. רוצה את התבנית? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • למנינם: 21:35, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתי על מה מדובר. רק אעיר שאני לא כל כך מבין למה יותר גרוע להשתמש בספירת הנוצרים מאשר בשמות החודשים הבבליים. ולכאורה אדרבה על פי הרמב"ן על הפסוק "החודש הזה", בימינו צריך דווקא למנות לספירת הנוצרים "להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י", ולקיים את דברי הנביא: "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון". אני-ואתה • שיחה 21:48, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אה, עכשיו הבנתי מה זה "תבנית מצב דף שיחה". אבל מעולם לא הבנתי בכלל למה זה טוב. זה סתם נראה בעיניים כמו איזה הודעת אזהרה או משהו כזה. אני-ואתה • שיחה 21:50, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

רצונו של אדם הוא כבודו. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • למנינם: 21:52, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מדובר שם על ספירת הנוצרים? ”החדשים כפי שנקראים בארץ בבל” הכוונה לתאריך זה? מנין לך? --דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • למנינם: 01:37, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

הוא עושה היקש מהרמב"ן: כפי שבשיבת ציון אימצנו את שמות החודשים הבבליים (שהיו אנו קוראים להם עבריים), כדי לקיים את דבר הנביא על כך שנשכח את גאולת מצרים שאליה מונים (חודש ראשון, שני וכן הלאה) ובמקום זה נזכור את גאולת בבל על פי שמות החודשים - כך גם כיום יש לנו לאמץ את שמות החודשים הלועזיים כזכר לגאולה האחרונה דהשתא. אבל לענ"ד יש להעיר על הבדל חשוב, שמה שאומץ מבבבל הוא רק שמות החודשים, אבל החודשים עצמם נשארו כפי שהם; לעומת זאת התאריך הנוצרי שונה לחלוטין, לא רק בשמות אלא גם במהות עצמה. ואגב לעניין התבנית שיש לך בדף השיחה, גם אני לא הבנתי למה זה טוב. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 06:27, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

מבלי להכנס לחילוקי הדיעות אם מדינת ישראל היתה גאולה או דווקא ההיפך, הלל צודק. דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • למנינם: 17:43, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

ההערה של הלל בוודאי נכונה, אם כי גם אינה מוכרחת. יש להעיר על ההערה, שההבדל העיקרי בין הלוח היהודי המודרני לבין הלוח המקראי הוא לא רק בשמות החודשים, אלא גם בסדרם, שבכך שמתחילים את השנה מתשרי מבטלים ממש את "המצווה הראשונה בתורה": "ראשון הוא לכם לחדשי השנה". זו הקפידא היחידה בתורה הקשורה ללוח האזרחי השימושי, והרי היא כבר מבוטלת ועומדת. הדינים האחרים הנוגעים ללוח, אינם מחייבים הקפדה על לוח אזרחי מתאים, שניתן לראותם רק כחשבונות לצורך קביעות המועדים. אני-ואתה • שיחה 18:20, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אם מפריע לך הצבע הכתום, אוכל להציב לך תבנית בצבע כחול למשל אם תרצה. לא שזה חשוב לי, רק אם אתה רוצה. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • למנינם: 15:30, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

רקורסיה

אפילו שמת את זה תחת עריכות מגניבות, אז למה ביטלת את זה?! לא מבין מה מטריד אותך שזה שם, זה משעשע וזה מעביר את המסר :( ינון - שיחה 22:41, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

אני לא אכנס למלחמה על זה. אבל אני מסכים עם מספר 15 בוק:לא. אני-ואתה • שיחה 00:08, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

עדה לזורגן

ערב טוב. הרחבתי מעט את הערך והוספתי קישור חיצוני. האם נחה דעתך ותהיה מוכן להסיר את תבנית החשיבות? Lostam - שיחה 23:14, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

בסדר, עניתי שם. אני-ואתה • שיחה 23:34, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

בית המדרש בעלז

הגב. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • למנינם: 22:51, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

חמש דקות עברו, וכבר העברת? אתה צריך יותר סבלנות בדברים האלה. במיוחד כשכבר עלו בדיון שמות אחרים מזה שאתה הצעת. אני-ואתה • שיחה 23:01, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

אתה צודק, אבל בכל אופן זה לא עקרוני. אם יוחלט אחרת תעבירו חזרה. לא אתנגד. בכל אופן הגבתי. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • למנינם: 23:04, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

מפות

תוכל להעלות צילומי מסך של הבעיות? (המשך בדף השיחה שלי) ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:13, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

הבעיה עדיין קיימת? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:35, 10 בספטמבר 2010 (IDT)

שלום

ידוע לי שנחש מתגבר כל זמן שמזקין. האם לדעתך מספיקה ההוכחה לכך בכך שהוא גודל כל זמן שמזדקן, בניגוד לאדם למשל, שמפסיק לגדול בגיל 20, ובאופן כללי ניתן לומר כי כל זמן שהוא נחלש ומזדקן הוא גם נהיה נמוך יותר? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 03:18, 15 בספטמבר 2010 (IST)

בוודאי שלא, ואינני מבין את ההווא אמינא. בכל מקרה, בוודאי ברור לך מסגנון הדברים שהמקור לאמרה בנוגע לנחשים והשוואתם לבעלי חיים אחרים הוא מאמר חז"לי. לא ניתן בשום אופן להציג מאמר חז"ל כאילו זו קביעה של המחקר המדעי, גם אם שמעת פעם מרצה תורני שטען שכביכול יש מחקר שתומך בכך. אני-ואתה • שיחה 03:29, 15 בספטמבר 2010 (IST)

הרי ברור שהחלשות הגוף עם צמיחה הם סתירה, לא? דרכיה דרכי נועם • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 03:31, 15 בספטמבר 2010 (IST)

לא. אני-ואתה • שיחה 03:43, 15 בספטמבר 2010 (IST)

אני חלוק עליך וראיה היא - ששני שינויים אלו קורים בצמוד, אבל לא נריב על זה. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 03:48, 15 בספטמבר 2010 (IST)

לגבי ברכות השחר

סליחה אני חדש בויקיפדיה וחשבתי שזה לא התעדכן ולא הכרתי את החוקים. אם תוכל תיכנס לאתר שלי www.tefila.org לי אסור לעשות קישורים לאתרי, לך מותר כדאי לך לעיין בזה, השקעתי בזה הרבה זמן בישיבה, והכל מתוך המקור. אני מרשה לך להשתמש במאמרי, כדי להתאים אותם לוויקי ובמיוחד עם תוסיף קישור, תואם.

שלום וברכה. אם יש לך מידע להוסיף לוויקיפדיה, אתה מוזמן להוסיף אותו בתוכן הערכים עצמם. אין צורך להפנות לסיכומים פרטיים שאנשים כתבו בנושאים שונים. אני-ואתה • שיחה 12:09, 15 בספטמבר 2010 (IST)

תקיעת שופר

מדוע שינית את הפסקה הקודמת שעסקה בחיוב: בתוכן ובצורת הבאת הדברים? לעיתים שמשנים בלי להסביר או להתייעץ זה לא ראוי. החזרתי את פסקת הפתיחה הקודמת שלטעמי קולעת יותר. הנגבי - שיחה 10:25, 19 בספטמבר 2010 (IST)

כמובן שאתה הוא זה ששינית "בלי להסביר או להתייעץ", ואני רק עידנתי את הדברים שכתבת. כמו כן, שחזור של דברים שכתבת והוסרו נוגד את כללי ויקיפדיה. באופן ענייני אני אכתוב בקצרה שהדברים שכתבת בערך לא היו מדויקים. אם לדעתך הדברים נכונים ומדוייקים, אתה יכול להמשיך את הדיון בדף השיחה של הערך. אני-ואתה • שיחה 12:35, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אוקיי הנגבי - שיחה 13:33, 19 בספטמבר 2010 (IST)

/* אתר פרשת השבוע */

שלום רב. ראית את הערתך וקראתי את ההסברים על קישורים חיצוניים. האתר אמנם על תשתית של בלוגר אבל הוא אתר לכל דבר. איני רואה שום הבדל בין המאמרים המופיעים בו למאמרים אחרים המקושרים מויקפדיה כדגומת מאמרים בהארץ או באתרים אחרים. המאמרים נותנים ערך מוסף אמיתי על הערכים בויקיפדיה ואין שום סיבה למחיקתם. גדי613 - שיחה 09:11, 27 בספטמבר 2010 (IST)

גדי, שלום. בדרך כלל גם אין לקשר למאמרים פובצליסטיים בהארץ וכדומה, אלא רק לכתבות על חדשות ועובדות. ומכאן שעוד יותר אין לקשר למאמרים כאלו באתר אישי ופרטי. אני-ואתה • שיחה 09:33, 27 בספטמבר 2010 (IST)

חג שמח, אשמח לדעת למה שאר האתרים בקישורים, מניחים את דעתך ובפרט, סרט על הקפות שניות (אתר אישי ופרטי לחלוטין), קישור שכותרתו היא סתמית באתר אמי"ת (שהוא אתר פרטי, אמנם של רשת) ואינו מכיל כמעט שום תוכן נוסף. כנ"ל אתר מט"ח שעוד מגדיל ומפרסם את כותב המאמר בשמו, דבר שיש בו משום פרסומות ובערך עצמו אין שום מידע נוסף רלוונטי וכו'. אם דעתך נכונה, יש למחוק כמעט את כל הקישורים. בערכים מסורתיים אין "חדשות ועובדות" יש פרשנויות, דעות אישיות והרחבות, ואלו בדיוק הדברים שצריכים להופיע במאמרים נוספים (מאחר וגם אין להם מקום בגוף הערך עצמו). אם לדעתך, המאמר המקושר חסר תכון, משעמם לא רלוונטי כלל לערך ולא מוסיף עליו שום מידע, זה ענין אחר אך ענה אמור כך בפירוש. גדי613 - שיחה 09:41, 27 בספטמבר 2010 (IST)

קראתי את המאמר באתר פרשת השבוע ברפרוף בלבד. לא הסרתי אותו בגלל תוכנו, אלא בגלל אופיו, שכאמור לא מתאים לכאן. אתה צודק שישנם עוד קישורים בעלי אופי כזה שחדרו לכאן במהלך השנים בלא שמישהו שם לב לעניין, אך ככל הניתן משתדלים להסיר את הקישורים האלו כששמים לב אליהם. בעקבות הערותיך, הסרתי חלק מן הקישורים האחרים שהיו בערך שמחת תורה. אני חושב שאתה תוכל להבין שלא ייתכן שכל מי שמפרסם באינטרנט רעיון תורני על שמחת תורה יוכל לקשר אליו מוויקיפדיה. כאמור, אם רצונך לשמוע דעות אחרות בעניין, אתה יכול לפתוח בדיון בדף השיחה. אני-ואתה • שיחה 10:00, 27 בספטמבר 2010 (IST)

עדכון פולמוס השמיטה

שלום, האם תוכל להתייחס לעריכתי האחרונה בשיחה:פולמוס השמיטה, או להפנות למשתמש אחר שאולי מתמצא בעניין. תודה ומועדים לשמחה.אודי - שיחה 13:22, 27 בספטמבר 2010 (IST)

טיפלתי בעניין, אני מקווה שהטיפול שעשיתי הוא טוב ונכון. אני-ואתה • שיחה 13:35, 27 בספטמבר 2010 (IST)

שלום.

אנא בסס (עם דוגמאות) את הטענות שלך על העתקה. אם אינך מסוגל, ראוי להסיר את ההשמצה מדף השיחה של הקפות --Jys - שיחה 16:22, 1 באוקטובר 2010 (IST)

לא התכוונתי להשמיץ. הגבתי שם. אני-ואתה • שיחה 00:01, 3 באוקטובר 2010 (IST)

אשמח אם תעיין בערך אסנת

תודה אודלן - שיחה 23:33, 2 באוקטובר 2010 (IST)

ערכתי קצת. אני-ואתה • שיחה 00:00, 3 באוקטובר 2010 (IST)

שי לאחרי החגים

שי. הלל • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 22:45, 3 באוקטובר 2010 (IST)

. וראה גם את זה. אני-ואתה • שיחה 23:05, 3 באוקטובר 2010 (IST)

קביעת מדיניות אחידה לערכי ההלכה

ראה טיוטה כאן ונא הבע את דעתך ו/או נכונותך להשתתף. עזר - שיחה 19:42, 5 באוקטובר 2010 (IST)

ברכות הראייה

ראיתי שלדעתך צריך לפצל את הערך, ניסיתי כאן להתחיל ערך שיחליף את הישן. במקביל צריך למצא דרך להקים לכל ברכה ערך משלה או אפשר גם למספר ברכות קטנות ביחד. מה דעתך? אשמח לשיתוף פעולה. אודלן - שיחה 22:54, 6 באוקטובר 2010 (IST)

הכיוון שאני חשבתי הוא שתהיה פסקה עם רשימה של כל הברכות, והן לא יהיו מחולקות לפסקאות נפרדות. אני אחשוב על זה יותר בעזרת ה' מחר. אני-ואתה • שיחה 23:58, 6 באוקטובר 2010 (IST)

חשבתי יותר ללכת לפי s:רמב"ם הלכות ברכות י ולחבר לערך ברכות השבח וההודאה. לא נראה לי שזו היתה כוונתך המקורית, אבל רציתי לשאול מה דעתך? עיין שוב כאן כמובן שזה עדיין מלא שגיאות... אודלן - שיחה 09:17, 7 באוקטובר 2010 (IST)

ראוי שיהיה ערך ברכות השבח (כך נראה לי מקובל, בלי "וההודאה"). אבל זה לא במקום הערך ברכות הראייה. אני לא יודע אם בערך ברכות השבח צריך להיות פירוט של כל ברכות השבח הקיימות, שעל פניו עדיף להפנות ממנו לערכים מורחבים כמו ברכות השחר, ברכות הראייה, תפילת שמונה עשרה וכדומה. ראה גם ברכה#סוגי הברכות. אני-ואתה • שיחה 14:37, 7 באוקטובר 2010 (IST)

שיחה: מסכת אהלות

מחכים לחוות דעתך. אמנם בעל הדבר כבר איננו פה עמנו היום, אבל מאחר שכתב קטעים בעלי ערך אינני רוצה לנצל את העדרותו לעשיית מעשה בלי רוב בדף השיחה. עזר - שיחה 00:59, 15 באוקטובר 2010 (IST)

אמונה

שלום רב. זוהי שגיאה לשנות "אמונה" ל"הגות ומחשבה" כאשר מדובר בתלמידי הרב צבי יהודה קוק. הוא הדגיש שהוא מלמד אמונה ולא מחשבה, שהיא משהו אחר לגמרי. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"א • 20:58, 9 בנובמבר 2010 (IST)

כך לפי הז'רגון המרכזניקי בלבד; בפועל, על-פי השפה המקובלת, זה מה שהוא לימד. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 21:01, 9 בנובמבר 2010 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אכן הרב צבי יהודה הקפיד לקרוא ללימודי הגות ומחשבה בכינוי "לימודי אמונה". אבל זה כינוי שקיים רק בעגה הישיבתית הציונית, ולא בלקסיקון העברי הכללי. בעברית רגילה קוראים ללימוד ספרי הכוזרי, המהר"ל והרב קוק "הגות ומחשבה", ואילו "לימודי אמונה" יובן כשיעורים לשכנע באמונה באלוהים או משהו כזה. אני-ואתה • שיחה 21:06, 9 בנובמבר 2010 (IST)

ייתכן שיש מקום ליצור ערך שיסביר את המושג "לימודי אמונה". עד אז, "הגות ומחשבה" זו פשוט שגיאה בהקשר הזה. מה שקוראים לו בעברית הרגילה "הגות ומחשבה" הוא פשוט משהו אחר. ייתכן שזה נכון ביחס לרבנים שאינם תלמידי הרב צבי יהודה, לכן במקרים האלה לא תיקנתי. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"א • 21:18, 9 בנובמבר 2010 (IST)

טוב, הייתי משועמם היום וניסיתי לטפל במשהו שהציק לי כאן. את האנרגיה לריב על זה אין לי. אולי באמת פתרון טוב יותר יהיה לכתוב ערך "לימודי אמונה". אני-ואתה • שיחה 21:31, 9 בנובמבר 2010 (IST)

אם אדם או ישיבה מכריזים שהם מלמדים אמונה, ובדווקא אמונה ולא הגות, אתה לא יכול לסלף את דבריהם. לכל היותר אתה יכול לכתוב שלפי דעתך הם טועים. מחל - שיחה 21:48, 11 בנובמבר 2010 (IST)

תלמוד

היי, שים נא את ליבך לבינוויקים. יש בלבול קטן כי אצלנו יש תלמוד + תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:29, 17 בנובמבר 2010 (IST)

באיזה הקשר לשים לב? אני-ואתה • שיחה 23:34, 17 בנובמבר 2010 (IST)

כי כרגע אין בינוויקי בתלמוד בבלי. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:38, 17 בנובמבר 2010 (IST)

העתקתי את הכל גם לתלמוד בבלי. כל הכבוד לוויקיידיש ולוויקיצ'כית על קיום ההבחנה בין הערכים.. אני-ואתה • שיחה 23:55, 17 בנובמבר 2010 (IST)

בושה וחרפה לשתיהן וגם לנו; כאילו שיש קשר כזה בין התלמוד הבבלי והירושלמי שזוקק ערך על שניהם בנוסף לערכים על כל אחד מהם. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:57, 17 בנובמבר 2010 (IST)

הערך תלמוד הוא ערך נחמד ולא מזיק. עדיף בהחלט מהמצב בוויקינגליש שהערך en:talmud לא מצליח להחליט אם הוא עוסק בשני התלמודים או רק בתלמוד הבבלי. והם אפילו לא העלו את הנושא בדף השיחה! אני-ואתה • שיחה 00:03, 18 בנובמבר 2010 (IST)

שלושת הערכים, כרגיל אצלנו, על הפנים. הלל • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"א • 04:55, 18 בנובמבר 2010 (IST)

אתה שלילי מדי. אני-ואתה • שיחה 08:35, 18 בנובמבר 2010 (IST)

אני מסתכל על המציאות נכוחה. אבל הסיכוי שערכים בסיסיים כאלה יהיו טובים, ממילא אינם רבים. הלל • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"א • 08:45, 18 בנובמבר 2010 (IST)

בס"ד לצערי, אני מסכימה עם הלל בכל מילה, הלוואי וייבוא יום ויהיו אנשים שישפרו את הערכים האלה כדי שהם יהיו ערכים ראויים וטובים לקריאה. אנחנו כויקיפדיה העברית צריכים להיות מודל לכל הויקיפדיות כדי שהערכים אצלם יהיו משופרים. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 13:55, 7 בדצמבר 2010 (IST)

לאני ואתה מעמיקם

המון זמן לא דיברנו הכול בסדר אצלך. נהנתי מכל רגע להתעסק עמו קצת להפיג את השעמום אחר הצהרים בחנוכה, לרגע חשבתי שיש לו משהו נגד גרליץ כבר בערך על יוסף שיינברגר הוא ביקש שם להשמיט את שמו של גרליץ, אך ניחמתני, דבריך באו כמים על נפש עייפה. טוב אל תיקח אותי ברצינות מידי. גם בויקי מותר קצת להתבדח מה גם שכפי הידוע לך אמש קיבל מר נרו יאיר תואר של מנטר ככה שזה די מפחיד להתעסק איתו... טוב טוב סתם אני מקשקש. ד"ש לכל המשפוחה. עמיקם1 • שיחה 23:40, 1 בדצמבר 2010 (IST)

אם כבר באת לכאן, אז אומר לך דבר נוסף. בעברית מדוברת, כשמוסיפים את התואר "מר" וכדומה לפני שמו של אדם, זה בדרך כלל מבטא זלזול באותו אדם. לא כדאי להשתמש בתארים כאלו כאשר אין כוונתך לזלזל. שיהיה חנוכה שמח! אני-ואתה • שיחה 00:03, 2 בדצמבר 2010 (IST)

חזקת ממון

כתבת לי, שיתכן שגם לסברא של "מאן דכאיב ליב כאיבא" ניתן לקרות בשם חזקה. בעקבות ההפניה לסוגיא בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ב, עמוד א', עיינתי בגמרא וראשונים שם, והגעתי למסקנא שהויכוח ביני ובינך הוא כנראה מחלוקת ראשונים.

דומני, שגם אתה מסכים שהביטוי "אוקים ממונא בחזקת מריה", מורה על חזקת ממון ולא על "מאן דכאיב ליה כאיבא", וכנראה שהראשונים חלוקים, מה היא סברת שמואל. הרא"ם למשל, סבור אולי כמותך (עיין בשיטה מקובצת). אבל היד רמ"ה, סבור כמוני, קח למשל חלק מהביטויים שנמצאו אצלו שם.

דכל היכא דאיכא רובא וחזקה דמסייעי למוכר, כגון צמד ובקר דרובא לא קרו ליה לבקר צמד, ואיכא נמי חזקה דמסייעא ליה למוכר, דאוקימנא בחזקת מאריה, והמוציא מחבירו עליו הראיה, לא אזלינן בתר דמים וחזקה, וכל היכא דאיכא רובא דמסייע ליה לבעל וליכא חזקה דמסייעא ליה, כגון המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן היכא דרובא לרדיא זביני, דאיכא למימר זיל בתר רובא והוה ליה מקח טעות, ואיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה ולאו מקח טעות, אזלינן בתר דמים כו' דלא אלימא חזקה למידחא רובא ודמים....

ושמעת מינה דרובא וחזקה, חזקה עדיפא, לאוקמי ממונא בחזקת מריה, ודווקא היכא דליכא דמים דמסייעא ליה לחד מנייהו כו'.

דומני שכל מילה מיותרת.

עוד ראיה מעניינת לשיטתי:

לעומת זאת, תוספות הרא"ש, סבור בקושיא כמוני, ומתרץ כמוך:

”הרי זה מקח טעות. והקשה רבינו מאיר, מאי טעמא דרב, אמאי לא אמר סמוך מיעוטא לחזקה דממונא, והווה ליה פלגא ופלגא, והמוציא מחבירו עליו הראיה”.

נפסיק כאן. הרי לך שמדובר בשני מונחים שונים, והר"מ מקשה לצרף א חזקת ממון למיעוט, ואז תכריע המוציא מחבירו עליו הראיה.

ובתירוץ, הוא סבור לכאורה כמוך, שאין כזה מושג:

”ותירץ, דסבר רב דכל חזקה שנשנית דלפעמים זה מוחזק ולפעמים זה מוחזק, לא חשיבא חזקה, דמעיקרא היה הלוקח מוחזק ועכשיו המוכר”.

מצד שני, שים לב שהוא מדגיש שזה רק לפי רב, כך שיתכן ששמואל חלוק עליו בנקודה זו. אשמח לקבל תגובתך. טישיו - שיחה 06:05, 7 בדצמבר 2010 (IST)

טישיו, יש פה אי-הבנה בסיסית. כל המקורות שהבאת מוכיחים באופן ישיר שמדובר על מושגים זהים.

מדברי היד רמ"ה אין לי אלא להביא את משפט הסיכום שלו "חזקה עדיפא, לאוקמי ממונא בחזקת מריה".

ההבדל בין הקושיה לתירוץ בתוס' הרא"ש אינו בשאלה הזו, אלא בשאלה מי מוגדר כמוחזק כאשר יש ויכוח; בשאלה הוא חשב שהמוחזק הוא זה שהחפץ תחת ידו, ובתירוץ הוא חידש שמכיוון שההחזקה הזו מתחלפת ביניהם, גם כאשר זה נמצא תחת יד אחד מהם הוא אינו נקרא מוחזק. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 08:51, 7 בדצמבר 2010 (IST)

טישיו, אתה כותב: "גם אתה מסכים שהביטוי 'אוקים ממונא בחזקת מריה', מורה על חזקת ממון ולא על 'מאן דכאיב ליה כאיבא'". בדיוק לזה אינני מסכים. למיטב ידיעתי ההבנה המקובלת היא שכל הכללים האלו בדרך כלל מתייחסים לאותו דבר בדיוק ואין כאן שני דברים שונים. כך גם רואים בפירוש ביד רמ"ה שהבאת שמביא את שני הכללים בחדא מחתא. בתוספות רא"ש באמת מדובר על משמעות אחרת של חזקת ממון, כדבריך, אבל כפי שאמרת המסקנה בתוספות רא"ש היא שאין חזקה אחרת כזו. אני-ואתה • שיחה 10:21, 7 בדצמבר 2010 (IST)

על מה אתה מדבר? מה בדיוק אתה רואה בתוס' הרא"ש? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:32, 7 בדצמבר 2010 (IST)

בשלב הקושיה בתוספות הרא"ש הוא מפעיל פעמיים את המוחזקות - פעם אחת הוא סומך את המיעוטא ל"חזקת ממון" כדי להגיע ל"פלגא ופלגא", ואחר כך הוא מפעיל את המוחזקות כדי לומר שאחרי שהגענו למצב שנחשב ל"פלגא ופלגא" "המוציא מחבירו עליו הראיה". אני-ואתה • שיחה 12:21, 7 בדצמבר 2010 (IST)

התוספות הרא"ש מדגיש שזו היא רק דעתו של רב, וכנראה שאכן שמואל חלוק עליו בנקודה זו. ”ותירץ, דסבר רב דכל חזקה” וכו'. טישיו - שיחה 13:30, 7 בדצמבר 2010 (IST)

התוס' רא"ש בכלל לא אומר את זה; הוא אומר שלאחר שמצרפים מיעוט וחזקת ממון, ההכרעה המעשית היא העמדת הממון בחזקת בעליו, כי ברור שהמונח "המוציא מחברו" נסוב אודות ההכרעה המעשית, והמונח "חזקת ממון" נסוב אודות הגדרת המצב המשפטית.

הרא"ש אינו אומר שלאחר שיש תיקו יבוא "המוציא מחברו" ויכריע, אלא שלאחר הצירוף, ההכרעה המעשית תהיה שאוקי ממונה בחזקת מריה.

חשבתי הבוקר על הבדל אפשרי בין שני המונחים, לפיו חזקת ממון" היא חזקה ככל החזקות, ואילו "המוציא מחברו" מתייחס להכרעת אין ברירה של שב ואל תעשה. כלומר, "המוציא מחברו" אינו קובע כי משפטית (בהתאם לדיני המשפטים של הרש"ש) הממון שייך למחזיק בו, אלא זו צורת התנהגות של חוסר ברירה. לפי"ז אולי אישה שתתקדש בכסף תהיה ספק מקודשת, בניגוד לחזקת ממון בו היא כן מקודשת. אבל כל אלה פלפולים בעלמא, ברור שאין מקום לשני ערכים. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:37, 7 בדצמבר 2010 (IST)

גוונא. מה היא לדעתך הסברא של המוציא מחבירו המוגדרת בגמרא כ"מאן דכאיב ליה כאיבא". טישיו - שיחה 13:42, 7 בדצמבר 2010 (IST)

הגמרא משתמשת באנלוגיה בדיוק בגלל שלא ניתן להשתמש במונח מוקדם יותר שיסביר זאת; דבר כזה שהוא ראשוני, ואין לו דבר מוקדם יותר העומד בבסיסו, הוא הנקרא "אקסיומה", או "מושכל ראשון" בלשון חכמינו הימי-ביניימיים.

מרן עמוד הסברה שמסביר את דיני המשפטים, משתמש גם הוא באקסיומות משפטיות כדי להבהיר את כללי היסוד של חושן משפט. כך גם כאן; "חזקה", כפי שהגדיר אלמוג בצורה יפהפיה, היא "שליטה אפקטיבית בנכס". "חזקת ממון" קובעת כי לאדם המחזיק בממון יש מעמד של מוחזק, והחפץ נמצא כרגע תחת ידו ובשליטתו => מכאן נובע אקסיומטית => מי שרוצה להוציא ממנו - עליו הראיה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:47, 7 בדצמבר 2010 (IST)

אשמח למקור על דברי הגרש"ש, שכן השיטמ"ק מסביר אחרת. הוא מסביר שמדובר בסברא מסוימת, שבוארה בדף שיחת המשתמש שלי בשיחתי עם טיפוסי. טישיו - שיחה 14:02, 7 בדצמבר 2010 (IST)

טישיו, אני מסכים שיש מקומות ספציפיים שמהם אולי ניתן להוכיח שיש חזקה נוספת, כמו הדיוק שלך כאן בדברי התרא"ש בדעת שמואל. אבל אלו פלפולים מקומיים ולא מייצגים את המובן הכללי הרגיל של המושג, שהוא זהה להממע"ה. כל לומד יאמר לך שהעיקרון ההלכתי לפיו מעמידים ממון על חזקתו נקרא "המוציא מחבירו עליו הראיה".

גוונא, המוציא מחבירו עליו הראיה אומר שכאשר יש 50-50 משאירים את הממון ביד המוחזק. אבל התרא"ש מדבר על מקרה שבו אין 50-50, אלא נגיד 30-70 לטובת התובע. התרא"ש אומר שיש כאן "חזקת ממון" שהופכת את המצב למצב שנחשב בפועל ל-50-50, ורק אחר כך נכנס הכלל של המוציא מחבירו עליו הראיה שקובע שבמצב כזה הממון נשאר ביד התובע (ולא, נגיד, יחלוקו, או כל דאלים גבר וכדומה). אני-ואתה • שיחה 18:26, 7 בדצמבר 2010 (IST)

לי אין ספק שקיימים שני מושגים שונים. עכשיו אני עמל להבין, מתי משתמשים במה, ומי מבין את מה. טישיו - שיחה 22:06, 7 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מסכים עם שניכם בכלל בכלל, ורואה את זה בחומרה רבה. אני אבקייש את שניכם לסדר, אבל לי אין כוח להיכנס לזה. די! גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 22:40, 7 בדצמבר 2010 (IST)

שבירה

יש לי המשף דברים בעניין, ומכיון שחששתי מלפנות אל גוונא, בעקבות חשש של התקפת לב מצידו פניתי לדף זה. חשבתי רבות על כך, שבכל הש"ס לא מוזכרת כמעט המושג "חזקת ממון", אלא "המוציא מחבירו עליו הראיה", ודווקא במסכת כתובות דף ע"ה מובא שוב ושוב המושג חזקת ממון. התשובה לכך היא, בהקדם הההנחה, שרוב היא הכרעה, המותירה את המצב בספק, עד שניתן עדיין לומר "סמוך מיעוטא לחזקה", שכן רוב היא סברא האומרת כי הרוב תמיד יהיה עדיף יותר מהמיעוט מה שלא שוללל עדיין כלליל את הכוח - המועט אמנם - שיש למיעוט. לעומת זאת, חזקה היא הכרעה שלא מותירה מקום לספק, שכן כידוע חזקה אומרת "אל תסתפק" מספק, ומכיון שאין להסתפק - אין להסתפק.

ובכן: בכל הש"ס, כאשר מול המוחזק עומד רוב (כמו בב"ק מ"ו) או ספיקות אחרים, ניתן תמיד להכריע עם האפשרות המועדפת של המע"ה, שכן החזקה - לא ברור אם היא תוכל להכריע, שהרי רוב וחזקה רוב עדיף, ואילו המע"ה - חותך בקלות, אין לך ראיה - בעיה שלך. כל ראיה שאיננה בגדר וודאי אינה מספיקה כדי להוציא ממוחזק, גם לא רוב.

לעומת זאת, כאשר מול המוחזק עומד חזקת הגוף או חזקה אחרת, זו בעיה רצינית. שכן החזקה מכריעה את הספק ואומרת שכך הווה עובדא, ואם כן לא שייך לומר "מאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא", שהרי זה שייך רק במקום ספק, ולא במקום וודאי. ולכן במקום זה דרוש דווקא החזקת ממון, הנלחמת מול החזקת הגוף ומחזירה את המצב שיהיה ניתן לומר המע"ה.

ובקיצור: בכל הש"ס אומרים המע"ה, שזה הוא עדיפא בכל הכרעה שאינו וודאי, חוץ במקום חזקה, שם בעינן דווקא חזקה כנגדה, וק"ל. טישיו - שיחה 07:42, 12 בדצמבר 2010 (IST)

בכל מקרה גרמת לי זעזוע מוח; לא התקפת לב... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 09:01, 12 בדצמבר 2010 (IST)

--טישיו - שיחה 09:03, 12 בדצמבר 2010 (IST)

הפלפול בסוגיה נחמד. אבל חוששני שהנתונים לא לגמרי מדוייקים: א. הביטוי "העמד ממון על חזקתו" מופיע גם בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ט, עמוד ב'. ב. הביטוי "אוקי/ם ממונא בחזקת מריה" מופיע כמה פעמים בש"ס. ג. הביטוי "המוציא מחבירו עליו הראיה" רווח בעיקר במשנה ובברייתות, והרבה פחות בדברי האמוראים ובסתם הגמרא. אני-ואתה • שיחה 09:36, 12 בדצמבר 2010 (IST)

שיחה:חזקה (קניין)

הדיון נעצר שם. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 22:45, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אכן. אבל אני את שלי אמרתי שם, מה עוד אני יכול לעשות? אני-ואתה • שיחה 23:29, 14 בדצמבר 2010 (IST)

מעשה... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:33, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אמנם אלמוג וברי"א כבר לא איתנו. אבל עדיין אני לא יכול להעביר בלי להשיג הסכמה. אם תכתוב שם שאתה מסכים להצעה שלי, אז אולי אני אוכל להחשיב את זה כהשגת הסכמה, ולהעביר... אני-ואתה • שיחה 23:38, 14 בדצמבר 2010 (IST)

בוצע במקום גוונא. טישיו - שיחה 06:51, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אבל עכשיו גוונא החליט להתנגד. אני-ואתה • שיחה 08:56, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אז אני ואתה נבקש את חסימתו וחסל. טישיו - שיחה 09:02, 19 בדצמבר 2010 (IST)

@

שלחתי לך מייל... תודה רבה! מעט מן האור • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 21:38, 15 בדצמבר 2010 (IST)

מחיקת שמות חללי פיגוע

אשמח אם תפנה אותי לדף המדיניות. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:37, 17 בדצמבר 2010 (IST)

שלום. הנה: ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 5#האם לתת את שמות הנספים בערכי פיגועים ומבצעים צבאיים?. אני-ואתה • שיחה 11:42, 17 בדצמבר 2010 (IST)

פרקטיקה הלכתית

― הועבר לדף שיחת פורטל:הלכה#פרקטיקה הלכתית

מרכז אריאל

אם לא תתנגד כדאי להסיר את המשפטים האחרונים בדף השיחה כהסכמת יוס. דרך - שיחה 21:49, 21 בדצמבר 2010 (IST)

אין לי התנגדות. אני-ואתה • שיחה 21:55, 21 בדצמבר 2010 (IST)

עוד על הפורטל

רוצה שייעשה שימוש בתבנית שלך שלפי השו"ע? אני חושב שזו מתודה עדיפה על פני אוסף ספורדי של הלכות מעשיות. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:35, 22 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי אלו שתי סוגיות נפרדות: א. צריך שיהיה בגוף הפורטל "בלוק" שעוסק בפרקטיקה ההלכתית באיזשהו אופן, לאו דווקא איך שאני עשיתי ולאו דווקא הערכים שאני בחרתי. אפשר להוסיף מלל, לחלק בצורה אחרת, לעבות את מספר הערכים, לשנות את העיצוב וכו'. אבל עצם הבלוק הזה הוא מאוד חשוב בעיניי. ב. יש מקום לשקול להציג לקראת סוף הפורטל רשימה של <כל> הערכים בוויקיפדיה שקשורים בהלכה, והדף שלי הוא שלד טוב לכך (צריך עדכון והתאמה). אבל אם כך, למה דווקא ערכי ההלכה עצמם? צריך גם רשימה של הערכים על ספרי ההלכה, פוסקי ההלכה, וכו'. אני-ואתה • שיחה 16:48, 22 בדצמבר 2010 (IST)

חלק בכורה

האם יש ערך המסביר את חלק הבכורה של הבכור לאחר מית אביו? --טישיו - שיחה 21:34, 22 בדצמבר 2010 (IST)

יש חצי משפט גם בערך ירושה. יש גם את הערך העדפת הבן הבכור. אני-ואתה • שיחה 21:39, 22 בדצמבר 2010 (IST)

האם יש מקום לפתוח ערך על הנ"ל בהלכה בשם חלק בכורה ובו דיני ראוי ומוחזק? טישיו - שיחה 21:41, 22 בדצמבר 2010 (IST)

לא עדיף משהו כמו ירושת בכור? או פשוט להוסיף פרק בתוך אחד הערכים הקיימים. או לכתוב ערך ירושה (הלכה). אני-ואתה • שיחה 22:03, 22 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. טישיו - שיחה 22:04, 22 בדצמבר 2010 (IST)

תגובתך?

אנא ראה הבקשה בויקיפדיה:בודק/בקשות לבדיקה. עוזי ו. - שיחה 11:25, 23 בדצמבר 2010 (IST)

שיחה:תורה מן השמים

באתי לגייס את קולך. ישרון - מה המצב? 15:41, 23 בדצמבר 2010 (IST)

שיחה:ירושה (משפט עברי)

--טישיו - שיחה 07:07, 24 בדצמבר 2010 (IST)

צניעות (יהדות)

הוספתי קטע לערך הנ"ל ברוח דבריך הנכוחים בכיכר העיר, בצירוף אסמכתאות. דא עקא, שנותרו בערך הנ"ל קביעות לא מבוססות, שלא יכולתי להוריד מסיבות טכניות. כוונתי בעיקר לקטע המתחיל במילים "מצד שני, הגבר נתפס" וכו', תחת הכותרת הבדלים בין המינים. מוכיחים שם שמטרת הצניעות היא הגנה על הגבר מיצריו, על סמך דברי הרמב"ם "שלא יסתכלו האנשים בנשים" אולם לפי הירושלמי שהבאתי שם בהמשך מתברר שאין מכך כל ראיה. "כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים" יכול להיות גם כדי להגן על כבוד הנשים, כדברי הירושלמי. גם הדיבור על "יצרים בלתי נשלטים" של הגברים אינם מבוססים על מקורות נאמנים. גםמה שכתוב שם תחת הכותרת "הסתכלות", שאיסור הסתכלות החזיק מעמד בעיקר בחברות שבהן נשים לא נכחו בדרך כלל בפרהסיה הציבורית - הוא לא לעניין. בתקופת חז"ל וגם באשכנז של ימי הראשונים נשים נכחו בהחלט בפרהסיה הציבורית. אודה לך אפוא אם תוכל למחוק את הקטעים הנ"ל. בנילה - שיחה 21:14, 26 בדצמבר 2010 (IST)

בעיניי כל הפרק המדובר הוא מאוד בעייתי. המקור הראוי היחיד שמצאתי בו הוא המקור שהבאת עכשיו מרבינו יונה, ואולי גם הציטוט שהיה בו מהרמב"ם. שמתי תבנית שכתוב. אני-ואתה • שיחה 21:57, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אל תרגישו צודקים במיוחד, כי אולי המקורות החד-משמעיים לדבריי יחסית מועטים (ואני עדיין עומד על כך שמהיכרות בסיסית עם ההלכה ברור למעלה מכל ספק שזה המצב), אבל אני מתקשה למצוא מקור גם לדבריכם שצניעות נשים אינה פונקציה של הכשלת הגבר. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:22, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אתה צודק בהחלט בעניין המקורות, ולזאת התכוונתי. דווקא הרבינו יונה הוא כדבריך ממש. אך גם אני "עדיין עומד על כך שמהיכרות בסיסית עם ההלכה ברור למעלה מכל ספק ש"ההבנה המקובלת היא דווקא לא כרבינו יונה. אני-ואתה • שיחה 10:25, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אז בוא נתעלה מעל הוויכוח שלנו; בטוח שנוכל למצוא מאמרים אקדמיים והלכתיים שייתווכחו על כך, ונוכל ליצור סקירה מאוזנת. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:33, 27 בדצמבר 2010 (IST)

קריינא דאיגרתא.. אפנה אותך לפרק א' בספר "את צנועים חכמה" שדן בשאלה הזו. מסקנתו היא: "יש חיוב מהתורה לכסות את מקומות המכוסים. זהו חיוב עצמי חוץ מהאיסור של לפני עיוור". (אני לא מביא משם ראיה, אני דווקא לא כל מעריך את הספר הזה.) אני-ואתה • שיחה 10:48, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אין כל ספק שזה נכון; זו אמירה פשטנית. השאלה היא לגבי תוספת הצניעות שחלה על נשים ביחס לגברים; האם מדובר בגישה שנכונה לנשים ללא כל קשר לקיומם של הגברים, או שמדובר בשירות לגבר. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 11:17, 27 בדצמבר 2010 (IST)

רק הפניתי למקור שדן בעניין, עיין שם. (כתבת באפשרות הראשונה: "גישה שנכונה לנשים ללא כל קשר לקיומם של הגברים". אני לא בטוח שאתה מבין את הטענה שלי. בוודאי שעיקר הדרישה לצניעות של נשים היא בפני גברים, אבל לא כשירות לגבר, אלא כדרישה מוסרית מן האשה). אני-ואתה • שיחה 11:52, 27 בדצמבר 2010 (IST)

דרישה מוסרית מהאישה שלא תחטיא את הגבר. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 11:56, 27 בדצמבר 2010 (IST)

זו אכן נקודת המחלוקת בינינו - האם הדרישה המוסרית שאשה לא תחשוף את עצמה בפני גברים היא דרישה מוסרית עצמית, או דרישה שלא להחטיא את הגבר. אני-ואתה • שיחה 12:12, 27 בדצמבר 2010 (IST)

בוא נניח שזו דרישה מוסרית עצמית. מדוע על נשים חלות דרישות מוסריות עצמיות גבוהות יותר בענייני צניעות, מאשר גברים? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 12:26, 27 בדצמבר 2010 (IST)

נראה לי שהסיבה העיקרית היא שעירום נשי נחשב למעורר מינית עבור גברים, בעוד שעירום גברי לא נתפס כך בכיוון ההפוך. אבל אני מניח שזה גם קשור למעמד החברתי של האשה שהיא תמיד "ברשות אביה" או "ברשות בעלה". היחשפות של אשה נשואה בפני גברים זרים הוא סוג של בגידה בבעל, ועל פי ההלכה זו עילה לגירושין בלא כתובה (עוברת על דת יהודית). אני-ואתה • שיחה 12:42, 27 בדצמבר 2010 (IST)

זאת אומרת ששנינו מסכימים שהרציו הוא העוררות המינית של גברים - ותקן אותי אם אני טועה - ולכן השירות לגבר, במקרה הזה, הופך להיות דרישה מוסרית מהאישה, וגורם לה להיות הלא-בסדר במשוואה הזאת של מפתה-פיתוי-מתפתה.

נניח שאין לי בעיה עקרונית עם הטלת חיוב על אדם כדי למנוע את האחר מאיסור, אך אסור לפספס את הנקודה שיש כאן שיעבוד של חצי מהעולם לצרכים של החצי האחר (וכל אחד יחשוב לבד האם יש, במקרה, איזשהו קשר לשאלת מעמד האישה).

ואגב, לפי השדרוג של דבריך אני לא רואה מדוע רבנו יונה לא מסתדר עם עמדתך, ומדוע אתה לא מסכים שזה פונקציה של לפני עיוור. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 12:58, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מסכים עם הקביעה שלך שיש כאן "שיעבוד של חצי מהעולם לצרכים של החצי האחר". העוררות המינית היא לא "בעיה" של הגברים (אדרבה, לעיתים קרובות הגברים מעוניינים להיות מעוררים), אלא היא הופכת את החשיפה הנשית לפעולה פרובוקטיבית עצמית. הסתכל בעולמינו החופשי: כיצד הנשים מתלבשות, כיצד הגברים מתלבשים, ומה הסיבה להבדל. אני-ואתה • שיחה 13:08, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אין שיפוט מוסרי בערך צניעות, אבל יש קביעה כי הנשים מצטוות להיות צנועות כדי לא להכשיל את הגברים. את השיפוט המוסרי נשאיר להשקפת העולם האישית. לא שכנעת אותי שאתה לא חושב כך... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:11, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אכן, הערך זקוק למקורות ברורים יותר בשאלה מה המקור והרציונל של דיני הצניעות. אני-ואתה • שיחה 13:16, 27 בדצמבר 2010 (IST)

שיחה:הרשאה (משפט עברי)‏

--טישיו - שיחה 19:39, 27 בדצמבר 2010 (IST)

המשך צניעות (יהדות)

אני בקושי נמצא כאן ולכן לא השתתפתי בדיון למעלה, כעת אעיר משהו ואלך. גוונא, ברור לך מהיכרות עם ספרות ההלכה שחובת הצניעות היא כדי לא להחטיא את הגבר. לפני כמה שנים גם אני חשבתי כמוך, וכל ההסברים האחרים לצניעות נראו לי אפולוגטיקה צרופה. אלא שבאיזה שהוא שלב שמתי לב, שאמנם ב"ספרות ההלכה" (ראשונים ואחרונים) כך הוא המצב, אבל בספרות חז"ל, שהיא מקור ההלכה, בכלל לא. הבאתי כמה מקורות שמוכיחים זאת, לדעתי, בערך צניעות יהדות, ומה שחשוב יותר הוא שבשום מקום חז"ל לא מנמקים הלכה כל שהיא בנושא צניעות האשה, כדבר שהיא מחויבת בו כדי לא להחטיא את הגבר, גם כשהדבר מתבקש לכאורה (ראה למשל ירושלמי סנהדרין שהבאתי בערך צניעות יהדות) והדבר אומר דרשני. מנגד בולט בדבריהם האלמנט של "כבוד האשה" שמנקודת מבטך כאדם שחי בתקופה שונה תרבותית אולי יראה מתחכם, אך כדי להבין את תפיסת חז"ל יש לקרוא את דבריהם מנקודת מבטם הם ולא מנקודת מבטנו. אתה שואל למה צניעות האשה שונה מצניעות הגבר - האם לא ברור שזה כדי לא להחטיאו? התשובה היא שבתפיסת חז"ל האשה שונה מהגבר, והצניעות היא חלק מהותי מאישיותה (ראה למשל בראשית רבה יח,ג). נסביר זאת איך שנסביר, כמו שהסביר אני ואתה לעיל, או בדרך אחרת, לא משנה, אבל זו תפיסת חז"ל. לילה טוב ולהתראות. בנילה - שיחה 23:52, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אחי, אל תזניח את הפורטל. התבניות שלך מתייבשות שם. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 23:59, 28 בדצמבר 2010 (IST)

הוספתי כיתוב שם. ראית? אני-ואתה • שיחה 00:13, 29 בדצמבר 2010 (IST)

וואלה, עכשיו. אם כי איכשהו הקונספט עדיין לא ברור לי, והאמת שלא עברתי על הקטגוריה הראשית כדי לבדוק מה נכלל ומה לא. מה אתה אומר על "חיים על־פי ההלכה"? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:17, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אחלה. רק נראה לי בלי המקף. אני-ואתה • שיחה 00:18, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אני חשבתי שזו סמיכות כבולה. שוין. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:25, 29 בדצמבר 2010 (IST)

פיצול

אבקש ממך להביע דעתך אם הערך טומאה וטהרה עדיין ארוך מדי. כמו כן אבקש להביע דעתך על הפיצול, שהעברתי את החלק העוסק בחיבורים על טומאה וטהרה לערך "סדר טהרות". --טישיו - שיחה 16:01, 31 בדצמבר 2010 (IST)

כבר כמעט שבת אצלי אז אין לי זמן לעיין בזה לעומק כרגע. בקצרה אומר שאת דעתי העקרונית על הפיצול הבעתי איפשהו בדפי השיחה. גם אעיר שלטעמי דווקא החלקים הפחות "הלכתיים" של הערך צריכים יותר להישאר בו (נוגע לפסקת הספרות וגם לפסקת הארכיאולוגיה). דווקא הפרטים ההלכתיים צריכים לעבור לערכים מפורטים שיעסקו בהם. אני-ואתה • שיחה 16:06, 31 בדצמבר 2010 (IST)

@ טישיו - שיחה 07:55, 2 בינואר 2011 (IST)

ערכים מומלצים

למה אין קטגוריה קטגוריה:ערכים מומלצים - יהדות? והאם אוכל לפתוח כזו? --טישיו - שיחה 21:55, 3 בינואר 2011 (IST)

לא הבנתי. אני-ואתה • שיחה 21:58, 3 בינואר 2011 (IST)

יש קטגוריה המאחדת את כל הערכים המומלצים, ומהראוי היה שיוסיפו בה חלק המאחד אותם לפי נושא, כמו שבתבנית קצרמר יש אפשרות של קצרמר/יהדות או קצרמר/אישים, המטרה היא שיהיה אפשר להגיע לכל הערכים המובחרים על יהדות לפי הקטגוריה. --טישיו - שיחה 22:00, 3 בינואר 2011 (IST)

פורטל:יהדות/ערכים מומלצים זה מספיק? אני-ואתה • שיחה 22:12, 3 בינואר 2011 (IST)

אכן, הנוהג המקובל הוא שהערכים המומלצים מחולקים כבר לפי הפורטלים השונים ולא לפי קטגוריות. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:23, 3 בינואר 2011 (IST)

ברוקולי - הא גופא קשיא? וצ"ע. --טישיו - שיחה 06:47, 4 בינואר 2011 (IST)

בת קול

רק רציתי לומר כל הכבוד על העריכה בערך "בת קול" - עוד לא יצא לי לראות עריכה יפה ומועילה כל-כך. דרך אגב, יש לך כמה תיבות משתמש מגניבות מאוד. InbalabnI - שיחה 20:55, 4 בינואר 2011 (IST)

תודה! אני רואה שיש לך תיבה שמתכתבת עם אחת מאלו שלי.. אבל יש לך הסבר לסתירה בין אגנוסטיות לאמונה בי"ג עיקרי האמונה? אני-ואתה • שיחה 22:18, 4 בינואר 2011 (IST)

כן. ברוח וויקיפדית, גש לערך אגנוסטיות ועיין במושג תאיזם אגנוסטי. בנימה אישית, אומר רק שאני מאמינה בקדושתה של השאלה. InbalabnI - שיחה 23:56, 4 בינואר 2011 (IST)

באיזה עיקר של הרמב"ם זה נכנס? חוץ מזה, יש עוד סתירה לכאורה בין שתי תיבות שלך, את יודעת איזה? אני-ואתה • שיחה 00:20, 5 בינואר 2011 (IST)

ההימנעות מתכשירים שנוסו על בעלי-חיים וריקוד הדג של מונטי פיית'ון? InbalabnI - שיחה 04:09, 6 בינואר 2011 (IST)

לא לזה התכוונתי. נסי שוב.. אני-ואתה • שיחה 11:53, 6 בינואר 2011 (IST)

תרומת האיברים? InbalabnI - שיחה 00:25, 7 בינואר 2011 (IST)

טוב, בסדר, זה לא ממש סתירה, התכוונתי רק שה' באב תשמ"ח הוא יום למחרת 18.7.88. אבל כנראה שזה היה אחרי השקיעה.. אני-ואתה • שיחה 00:34, 7 בינואר 2011 (IST)

אכן, נולדתי ממש על הגבול, ב-18 ליולי 1988, בשעה 19:25. InbalabnI - שיחה 16:51, 7 בינואר 2011 (IST)

אה.. אז דווקא יום ההולדת שלך הוא ב-ד' באב. תוכלי לבדוק כאן שבאותו יום השקיעה הייתה בשעה 19:45. אבל אם כבר יותר מעניין ה"גבול" הזה שאתה עמדת עליו כשכתבת את ההודעה הזו, עם כניסת השבת. איך זה שאת מאמינה בי"ג עיקרי האמונה ולא שומרת שבת? אני-ואתה • שיחה 17:55, 8 בינואר 2011 (IST)

ברוב המסמכים יום ההולדת שלי רשום כה' באב, אבל כבר נתקלתי במסמכים של ההורים שלי בהם היה כתוב ד' באב (נדמה לי שזה היה תעודת הזהות של אחד מהם...). עד כמה שידוע לי, במקרים בהם הלידה מאוד קרובה לגבול, מתייעצים עם רב של בית-החולים. אני לא יודעת בדיוק על-פי מה נקבעת שעת הלידה לפי בית-החולים ולפי ההלכה, ומהן אפשרויות החישוב של היום כ"יום לידה". 20 דקות נשמע לי כמו רווח זמן שבו יכולות להיות ווריאציות.

לגבי השבת, זה נושא כאוב. אני גרה עם ההורים והנושא הזה רחוק מלעניין אותם. למעשה, הם נולדו בבית דתי ובבית חרדי, ולכן זה מעניין אותם פחות ממה שאתה יכול לדמיין. InbalabnI - שיחה 20:36, 8 בינואר 2011 (IST)

אז זה בכלל מעניין, אגנוסטיקנית בת להורים דתל"שים, שהחליטה שהיא כן מאמינה בתורה, אבל לא שומרת. אגב, ראיתי את הבלגן שהיה עם הערך על האוטיסטים. לא תמיד עריכה כאן היא קלה, אני מניח שעם הזמן הרוב לומדים לקחת פחות ללב. זו אומנות שלימה איך להתמודד כאן עם מחלוקות אמוציונליות על ערכים, כאשר אין כאן מנגנונים ברורים לצורך זה. אני-ואתה • שיחה 21:45, 8 בינואר 2011 (IST)

מעניין לעניין באותו עניין

לגבי ה"ממש מזעזע מה שהיה פעם בוויקיפדיה", אחרי שתיקנתי הערות שוליים של כמה ערכים, אני חייב לומר שיש כמה יתרונות לשיטה ההיא.. ישרון - מה המצב? 20:59, 4 בינואר 2011 (IST)

אתה צודק. אבל ראית מה היה בערך ההוא? אני-ואתה • שיחה 22:18, 4 בינואר 2011 (IST)