שיחה:אין הולכין בממון אחר הרוב

בהתאם לבקשת ביקורת עמיתים

לעניות דעתי, הערך כתוב נפלא רק מפסקת הפתיחה אני לא הצלחתי להבין בדיוק מה זה "הלכת רוב", אולי כדאי לפרט יותר על המושג (או אולי אף לכתוב ערך שלם?) וכך לחסוך לקורא הממהר לקרוא את כל הערך כדי להבין על מה מדובר , שמוליק - שיחה 12:40, 29 ביולי 2009 (IDT)

הערך רוב (הלכה) ממתין לגואל זה-זמן רב. כדי לכתוב אותו כמו שצריך יש להיות מומחה של ממש בתחום. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 12:54, 29 ביולי 2009 (IDT)

שתי הערות

1. נכתב בערך מספר פעמים שבדיני נפשות הולכים אחר הרוב. צריך לסייג את הדברים, מהו המקרה המדובר. הרי ידוע שלא הורגים על סמך ראיות נסיבתיות, אפילו אם "רוב הסיכויים" שאכן פלוני רצח.

2. מהפיסקה על אסופי (לכל אורכה, ולא רק בפתיחה) משתמע שכביכול יהודי שהזיק לגוי פטור מלשלם. מדובר על מקרה ספציפי של שור שנגח שור, הא ותו לא, והגמ' בב"ק לח,ב עמדה על החריגות שבעניין והעניקה לכך הסבר מיוחד. עזר - שיחה 21:14, 2 במרץ 2010 (IST)

מקבל כמובן את שתי ההערות, אסדר זאת בקרוב (אם מתחשק לך, גם אתה מוזמן...) גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 21:25, 2 במרץ 2010 (IST)

בתחילה רציתי להוסיף הערת השוליים שתכיל את הדברים הבאים:
לעתים אף בדיני נפשות: כך לדוגמה התוספות במסכת סנהדרין (דף ג', ב', בפסקה המתחילה במילים דיני ממונות) כותב כי לכאורה ניתן ללמוד נגד החריג ההלכתי הנוכחי ושכן הולכים בממון אחר הרוב, וזאת על-ידי שימוש בקל וחומר מדיני נפשות - אם בדיני נפשות החמורים הולכים אחר הרוב, בדיני ממונות ודאי שהדבר כך. אחד המקורות שתוספות משתמש בהם כדי להוכיח שבדיני נפשות הולכים אחר הרוב, הוא התלמוד במסכת סנהדרין (דף ס"ט, א') כותב כי קיים סוג של רובא דליתא קמן, הקובע כי רוב הנשים יולדות בחודש התשיעי להריונן ולא לפני כן.

לבסוף נמלכתי, גם כי יש מהראשונים שחלוקים על דברי התוספות הנ"ל, והוספתי רק מקור לדיון של הגמרא עצמה בדיוק בנושא שלנו - הליכה אחר הרוב בדיני נפשות (סנהדרין, ס"ט, א'). גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 10:56, 6 במרץ 2010 (IST)

למה התכוונת כשהפנית לגמרא בבא קמא? מן הסתם לדיון על שור ישראל ושור כותי, אבל איך זה קשור לכאן? לא כל כך הבנתי. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 23:26, 6 במרץ 2010 (IST)

שבוע טוב, גוונא. לא הבנתי מה לא הבנת. הגמרא ביומא פה ע"א שציינת לה בעניינו של אסופי, שדנה האם הוא נחשב כיהודי או כגוי בהקשר של נזקים, אומרת במפורש שההשלכה מכך היא לגבי שור שלו שנגח שור שלנו או להיפך, כלומר: אין הבדל בנזקים בין יהודי לבין גוי, פרט לנושא נגיחת השור, שבו קיימת בתורה אפליה בין יהודי לגוי. אפליה זו מסתמכת על הגמרא בבבא קמא על שור של ישראל שנגח שור של גוי, והמילה "כותי" המופיעה שם היא משיבושי הצנזורה כידוע. עזר - שיחה 23:43, 6 במרץ 2010 (IST)

אה, הבנתי אותך, לגבי הקנס שקנסו. אני מכניס. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 23:49, 6 במרץ 2010 (IST)

לפני שאתה רץ להכניס - ה"קנס שקנסו" איננו מדרבנן, אלא "טעמא דקרא" לדיוקם של חז"ל בפסוקים עצמם. עזר - שיחה 23:51, 6 במרץ 2010 (IST)

נשארתי נייטרלי, לא נכנסתי לנושא הזה בכלל. זה לא הנושא של הערך. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 23:53, 6 במרץ 2010 (IST)

?

ולפיו מובנת קביעתם כי דווקא בדיני ממונות, על אף שהם קלים יותר, כלים משפטיים חזקים יותר מהלכת רוב. ―nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום נחום, שיפרתי מעט את הניסוח שקדם למשפט הזה, אך איני מבין מה לא מובן בו. שמא תפרט יותר? גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 23:16, 6 במרץ 2010 (IST)

כי דווקא בדיני ממונות, על אף שהם קלים יותר, _יש_ כלים משפטיים חזקים יותר מהלכת רוב.i think that adding a word will make it clearer.but it is not so importent. Nachum - שיחה 10:35, 8 במרץ 2010 (IST)

ניסיתי שוב... גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 19:45, 9 במרץ 2010 (IST)

very good Nachum - שיחה 14:50, 12 במרץ 2010 (IST)

הערה מדף ההצבעה למומלצים

כך כתב משתמש:אני ואתה: אין לי זכות הצבעה, אבל רציתי להעיר שיש חוסר משמעותי בערך. ככל הידוע לי עמדת המחקר לגבי הכלל 'אין הולכין בממון אחר הרוב' היא שרב ושמואל לא הכירו אותו ומחלוקתם שלהם תלויה בשאלה אחרת. המחקר נוקט שזהו כלל שנקבע בתקופה מאוחרת יותר, ולכן הוא מופיע רק בסתמא דגמרא.
סוף העברה

חיפשתי עכשיו ומצאתי מאמר שאכן נוקט כהבנה זו, ומרחיב בה קצת: ארז דותן, המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, בתוך: גֻלת יג (לא מופיע באינטרנט). את ההגדרה הכוללנית שכך היא 'עמדת המחקר' בנושא שמעתי מראש ישיבה אחד. יתכן שהניסוח הזה היה קיצוני מידי, כי הנושא הוא צדדי מכדי שיהיה למחקר עמדה מגובשת לגביו. אבל בכל זאת נראה לי שכל חוקר מתחיל ינתח את הסוגיא הזו באותה דרך שמנתח אותה ארז דותן.

(ראה גם כאן בהערת המהדיר אות ב שהסוגיא בבבא קמא היא סבוראית) אני ואתה - שיחה 15:21, 1 באפריל 2010 (IDT)

אגב, אותו מאמר בגולות טוען גם שהצורך בנימוק 'המוציא לחבירו עליו הראיה' כדי לבאר את זה שאין הולכין בממון אחר הרוב, תלוי במחלוקת בין סוגיות סתמאיות שונות. אני ואתה - שיחה 15:35, 1 באפריל 2010 (IDT)

חיפשתי קצת ברשת ובספרות הלא ממצה שיש לי בבית, ולא מצאתי שום דבר אודות טענה זו. אולי תוכל להוסיף אתה את המידע? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:14, 2 באפריל 2010 (IDT)

קים לי

חסרה כאן התייחסות לטענה ההלכתית קים לי, שנובעת מהכלל אין הולכין בממון אחר הרוב. אני ואתה - שיחה 21:13, 1 באפריל 2010 (IDT)

איך זה קשור? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 00:57, 2 באפריל 2010 (IDT)

שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן צה: "קים לי הוא מטעם אין הולכין בממון אחר הרוב והמוחזק טוען קים לי כהמיעוטא".

שו"ת היכל יצחק אבן העזר א סימן ג: "כל ענין קים לי בנוי על היסוד של אין הולכין בממון אחר הרוב". אני ואתה - שיחה 01:17, 2 באפריל 2010 (IDT)

זה בהחלט חידוש, כי אמנם טענת קים לי נסמכת על הכלל המוציא מחברו עליו הראיה - שעליו נסמך (בין השאר) גם הדין אין הולכין בממון אחר הרוב, אך עם זאת גלוי לעין כי לא מדובר כאן בוויכוח הלכתי בין דיינים, שיכול אחד הצדדים לומר "קים לי כעצמי". בדיוק כשם שאדם לא יכול להעיד לעצמו כי הוא בעל דבר, כך גם הוא לא יכול לדון את עצמו.

אם לתמצת: טענת קים לי אינה יכולה (לכאורה) לעבוד מדין אין הולכים בממון אחר הרוב, מכיוון שבעל דבר לא יכול להפוך לדיין שדן את עצמו, אלא טענת קים לי עובדת מדין המוציא מחברו עליו הראיה, שעל הצד השני להביא ראהי שעמדתו ההלכתית של הטוען אינה נכונה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:23, 2 באפריל 2010 (IDT)

עיקר החידוש בדין קים לי הוא שניתן לטעון אותה גם במקום שלרוב הדעות הדין עם התובע. בלאו הכי לא צריך את טענת קים לי, אלא זה דין פשוט שמספיקא לא מפקינן ממונא. אני ואתה - שיחה 01:47, 2 באפריל 2010 (IDT)

אם כך אתה מסכים שהיסוד הוא מדין המוציא מחברו עליו הראיה, ולא מדין אין הולכין בממון אחר הרוב, וממילא זה שייך לערך המוציא מחברו עליו הראיה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 15:46, 2 באפריל 2010 (IDT)

כנראה היתה חוסר הבנה - לא הסכמתי לשום דבר כזה, ובכל מקרה החתם סופר והרב הרצוג כתבו ההיפך, ומה זה משנה מה אני מסכים.. להבנתי, ההגדרה של קים לי היא משהו כמו: "יכולת נתבע בדין להיאחז בדעת מיעוט הלכתית, למרות שלדעת מרבית הפוסקים אין הדין עמו". יסוד הדין הזה הוא מן הכלל אין הולכין בממון אחר הרוב. אני ואתה - שיחה 16:11, 2 באפריל 2010 (IDT)

אני מבין את צירוף המילים, אך כפי שכתבתי קודם - אני מתקשה להבין את משמעותו בהקשר של הליכה או אי-הליכה אחר הרוב. אשמח להסבר. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 16:13, 2 באפריל 2010 (IDT)

נראה לי ש@אני ואתה צודק, אני לא שולט מספיק טוב בדיני ממונות, אבל יש מושג כזה שאדם יכול לטעון 'קים לי שאני מן המיעוט', ולכן במקרה ספק לא נלך אחר הרוב ולא נוציא ממון מחזקתו, וזה לכאורה גם מכח הכלל שהמוציא מחברו עליו הראיה וגם מכח הכלל שאין הולכים בממון אחר הרוב, כלומר שרוב אינו מהווה ראיה להוציא ממון. לדוגמא התוספות בתחילת פרק המניח בבבא קמא מזכיר את העקרון הזה. נת- ה- - שיחה 16:27, 2 באפריל 2010 (IDT)

הבעיה היא שאין דין רוב בהליכה אחר דעות בהלכה, אלא רק בהליכה אחר דעות בתוך בית הדין. ולכן אם בעל דין טוען שהוא סבור כמו מיעוט דעות בהלכה זה מבוסס על חזקתו בממון, ואין קשר להליכה בממון אחר הרוב, כי הרוב הוא בדיינים ולא בדעות בהלכה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 16:30, 2 באפריל 2010 (IDT)

תבינו: אין בעיה להוסיף לערך מה שצריך, ובאמת שלא מפריעות לי תוספות, ולהיפך. הבעיה היא שגם אם כתוב משהו במקור קביל, לא ניתן להוסיף אותו אם לא מבינים מה המשמעות של הדברים, ודומני שבמקרה זה, עד כה, לא הובהר הקשר. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 16:32, 2 באפריל 2010 (IDT)

אולי יש פה אי הבנה שלי, 'קים לי' זה רק ברוב ומיעוט של דעות הלכתיות? במקרה שהתוספות מביא בקישור שבהאתי למעלה מדובר על קים לי במקרה של רוב ומיעוט בכינויי חפצים, לאיזה חפץ אנשים קוראים 'חבית' ולאיזה 'כד'. נת- ה- - שיחה 16:35, 2 באפריל 2010 (IDT)

המושג המקובל 'קים לי' סתמא (שמקורו מאוחר הרבה יותר לתוספות - מתחיל כנראה מן המהרי"ק) הוא קיצור של 'קים לי כדעה פלונית", וקשור למחלוקת הפוסקים. אבל העיקרון שבבסיסו דומה לרעיון שעוסק בו התוספות הנ"ל. אני ואתה - שיחה 16:41, 2 באפריל 2010 (IDT)

לא הבנתי באיזו נקודה אתה מתקשה. אתה יכול לראות גם בקונטרס הספקות ו ו: "כיון דאין הולכין בממון אחר הרוב, שמעינן דהוא הדין בפלוגתא דרבוותא בענין ממון נמי לא אזלינן בתר רוב הפוסקים המחייבים, וזה שכתבו כל התופסים דגל קים לי דלעולם מצי אמר קים לי אפילו כמיעוט הפוסקים נגד הרוב". אני ואתה - שיחה 16:38, 2 באפריל 2010 (IDT)

רגע, אני מפספס משהו: האם אתם מסכימים לכך שהמוציא מחברו עליו הראיה הוא המקור לשני הדינים הללו (רוב בממון וקים לי)? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 16:48, 2 באפריל 2010 (IDT)

לי לפחות נדמה ש'קים לי' מתבסס על שתי העקרונות: 'המוציא מחברו' + 'אין הולכים בממון אחר הרוב'. 'אין הולכים בממון אחר הרוב' אינו תולדה של 'המוציא מחברו עליו הראיה', שכן מ'המוציא מחברו' אינו מבאר מהי הראיה הנדרשת, לולא הכלל 'אין הולכים בממון אחר הרוב' היינו יכולים לומר שגם ראיה שאינה מוחלטת אלא מתבססת על רוב - מספיקה, קמ"ל 'אין הולכים בממון אחר הרוב' שהראיה הנדרשת היא ראיה מוחלטת ולא ראיה המתבססת על רוב. נת- ה- - שיחה 17:05, 2 באפריל 2010 (IDT)

הבנתי. בפסקה "הנמקות" מוזכרים דברי המפרשים שמסבירים למה בדיני ממונות רובא וחזקה - חזקה עדיף, ולכן לא הולכים אחר הרוב, ואם כך אותה הסיבה שבגינה בדיני ממונות רובא וחזקה - חזקה עדיף, מביאה לידי כך שחזקת הממון של טוען טענת הקים לי עדיפה, וממילא שניהם מבוססים על אותו עיקרון, שבדיני ממונות חזקה עדיפה מרוב. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:13, 2 באפריל 2010 (IDT)

ובקיצור: שני עקרונות עומדים ביסוד טענת קים לי ודין אין הולכין בממון אחר הרוב: העיקרון שהמוציא מחברו עליו הראיה, והעיקרון הנוסף לו הקובע כי בדיני ממונות חזקה עדיפה מרוב. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:17, 2 באפריל 2010 (IDT)

כן. אני ואתה - שיחה 17:24, 2 באפריל 2010 (IDT)

הבנתי. תודה לשניכם.

אשלב את העיקרון בערך כעת בכמה משפטים, ואפנה לערך קים לי. נא עיניכם הבוחנות. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:26, 2 באפריל 2010 (IDT)

ראיתי שיותר פשוט לנסות לכתוב בעצמי את הצורה שבה אני חושב שזה צריך להיות - כפיסקה בתוך היישומים. לא הבנתי בכלל למה קישרת את זה דווקא לטעם מסויים שנתנו לכלל. בכל טעם שיתנו לכלל אין הולכין בממון אחר הרוב, ינבע ממנו גם שנתבע יכול לטעון שקים לו כמיעוט הפוסקים. היה ראוי להאריך יותר בפיסקה שאני כתבתי, ולהסביר מאיפה העיקרון הגיע, ומי חולק עליו, ובאלו תנאים הוא מתקיים, ומה הדיונים שדנו בו. אבל אפשר להשאיר את כל זה לערך המורחב. אני ואתה - שיחה 18:00, 2 באפריל 2010 (IDT)

כל טעם שיתנו לדין אין הולכין בממון אחר הרוב יעסוק בעיקרון שחזקה עדיפה על פני רוב בדיני ממונות. אם זה כי מדובר ברוב חלש, אם כי מדובר בחזקה בעלת עצמה רבה, לא משנה, כל אחד מהטעמים יידרש להבהיר למה רוב לא גובר על חזקה במקרה זה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 18:02, 2 באפריל 2010 (IDT)

עכשיו נראה לי שהבנתי מה מקור חוסר ההבנה בינינו: העיקרון 'קים לי' כפי שמקובל להשתמש בו אינו מתייחס למקרה שבו הנתבע הוא בעל ידע תורני כלשהו והוא אוחז בעצמו בדעת מיעוט הפוסקים. יתירה מזאת, הנתבע בדרך כלל אינו מודע בכלל לדעותיהם של הפוסקים בעניין. הכלל מופנה לבית הדין העוסקים בעניין וקובע שאין להם להוציא ממון מנתבע על פי דעות מרבית הפוסקים, משום שהוא יכול לטעון שקים לו כמיעוט. אני ואתה - שיחה 18:16, 2 באפריל 2010 (IDT)

האמת שבהגדרתך זו גלשת קצת לדין טענינן... אבל בכל מקרה אני מסכים עם מה שכתבת. ובמילים אחרות, כנראה לא זה מקור חוסר ההבנה... האם כעת יש לדעתך בעיה בניסוח? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 12:43, 3 באפריל 2010 (IDT)

זה באמת לא קשור לטענינן אלא נובע ישירות מאין הולכין בממון אחר הרוב. אני רוצה לנסות לשפץ עכשיו כמה דברים בערך בכלל, תראה איך זה נראה לך בסוף. אני ואתה - שיחה 20:13, 3 באפריל 2010 (IDT)

כתבתי שלפי הניסוח שלך זה נראה כאילו מדובר בטענינן (שבית דין אומרים שהוא יכול לטעון שקים לו כדעת המיעוט), ואני חושב שיש כאן קשר מסוים. בכל אופן זה לא העניין. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 21:28, 3 באפריל 2010 (IDT)

טוב, ערכתי קצת את הפיסקאות הראשונות, לא נראה לי שאני אמשיך. לגבי הקים לי, שיהיה איך שזה. יום אחד, אולי מישהו יערוך את הערך העיקרי כמו שצריך... אני ואתה - שיחה 22:17, 3 באפריל 2010 (IDT)

כינויי הרבנים

נראה לי שכדאי לכתוב בגוף הדברים לא רק את שמות הרבנים אלא גם את הכינוי הנפוץ שלהם - רוב הקוראים הפוטנציאליים מבינים יותר כשכתוב 'הב"ח' ולא הרב יואל סירקיס... אני ואתה - שיחה 22:21, 3 באפריל 2010 (IDT)

אין דבר כזה קוראים פוטנציאליים. הערך מיועד להיות מובן לכל קורא מגיל תיכון. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 04:18, 4 באפריל 2010 (IDT)

לכן הצעתי לכתוב גם וגם. אני ואתה - שיחה 09:23, 4 באפריל 2010 (IDT)

רעיון טוב. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 10:42, 4 באפריל 2010 (IDT)

נסוב אודות

מופיע כאן מספר פעמים הצירוף "נסוב אודות". הוא כנראה לא נכון מכמה סיבות:

• במקום "אודות" כנראה יש לכתוב "על". אלא אם אני מפספס משהו, "אודות" זה לא הגבהת משלב, אלא פשוט שגיאה.
• הצורה "נסוב" כנראה אמורה להיות "נסב", ר׳ כאן.
• "נסב" במובן של "עסק בדבר" זו כנראה הגבהת משלב, אבל היא כנראה מיותרת.

ניסיתי לתקן את זה בעצמי, אבל נתקלתי במשפטים שאני פשוט לא מבין, איך שאני לא מסובב אותם. למשל, את "הפסוק נסוב אודות דיני ממונות" כנראה אפשר להחליף ב"הפסוק עוסק בדיני ממונות", אם כי גם כאן מעדיף שיתקן מישהו שבאמת בין במה מדובר. אבל את המשפט "האמירה כי אין הולכין בממון אחר הרוב נסובה אודות "רובא דליתא קמן".‏" אני לא מצליח להבין בכלל.

אז הנה בקשה: שמישהו שמתמצא בנושא יעבור על כל המופעים של "אודות" ויחליף את רובם או את כולם ב"על" ואת "נסוב" ב"נסב" או ב"עוסק ב" או במשהו אחר שמתאים.

(יש גם עוד אפשרות: שאני טועה לגמרי בטענות שלי על דקדוק. אל תתביישו לתקן אותי.) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 10:46, 11 ביוני 2011 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.meirtv.co.il/site/content_id.asp?id=10464
  • In אין הולכין בממון אחר הרוב on 2013-12-20 00:34:17, 404 Not Found
  • In אין הולכין בממון אחר הרוב on 2013-12-30 09:27:51, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:27, 30 בדצמבר 2013 (IST)

סיכום

פסקה שאינה מקובלת. בעלי הידע ביהדות ? --שמש מרפא - שיחה 17:45, 4 באפריל 2021 (IDT)

הפסקה אכן לא כל כך מתאימה, כדאי להכניס את מה שכתוב בה למקומות אחרים בערך. Neriah - 💬 18:27, 4 באפריל 2021 (IDT)

כנ"ל המאו"ר - שיחה 13:57, 5 באפריל 2021 (IDT)

אצלנו הפתיח הוא בעצם סוג של סיכום של הערך, לפחות בחלק ממנו. אמנם לא כל המופיע שם מתאים לפתיח. אפשר לפזר את זה בין הפסקאות השונות בערך, שכל אחת מהן תפתח בשורת סיכום, ואחר כך תרד לפרטים. קובץ על יד • שיחה • 01:41, 6 באפריל 2021 (IDT)

לא נראה שיש חידוש מהותי בפסקה הזו, כך שאין ממש מה לשלב. קובץ, תוכל לעשות כדבריך? חבל שערך מומלץ יישאר כך. --שמש מרפא - שיחה 13:54, 15 באפריל 2021 (IDT)

אם היה לי פנאי לכך, לא בטוח שהייתי מעדיף להשקיע אותו בטיפול בפסקה הנ"ל; ייתכן שהייתי מעדיף להשקיע אותו בבקשת הסרה ממומלצות. יש בערך הרבה חורים, והוא לא עומד בקריטריונים שלנו כיום. קובץ על יד • שיחה • 08:53, 16 באפריל 2021 (IDT)

אמנם באיחור גדול, אבל אשמח שתפרט מה לדעתך הליקויים. שמש מרפא - שיחה 04:27, 12 בינואר 2022 (IST)

נתחיל בזה שנושא כזה לא אמור להיות מסוכם ב-50 הערות בלבד. קובץ על יד • שיחה • 08:44, 13 בינואר 2022 (IST)

.לא כל־כך הבנתי את הטיעון הזה. האם הערך אינו ממוסמך מספיק? (אגב, אנקדוטה: בדקתי בערך באנצ"ת והוא מכיל אותו מספר הערות בדיוק...) אני שואל (גם) כי אני מעוניין להבין את הסטנדרדט הרצוי בערכי הלכה. לצערי יש מעט מאד ערכים איכותיים כאלה. שמש מרפא - שיחה 08:54, 13 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באין הולכין בממון אחר הרוב שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.meirtv.co.il/site/content_id.asp?id=10464 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20100822194450/http://www.meirtv.co.il/site/content_id.asp?id=10464 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:08, 7 בנובמבר 2022 (IST)