שבט כרמל
תחום | תנועת נוער |
---|---|
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | בית הספר הריאלי |
בעלות | הצופים העבריים |
מקום פעילות | חיפה |
מייסדים | דב מדזיני, מרים (מיקי) שרון (אפשטיין), דוד בילסקי ומאיר (זרו) זורע (זרודינסקי) |
חברים | 900 חניכים (נכון לשנת 2024) |
תקופת הפעילות | 1937–הווה (כ־88 שנים) |
נוצר מתוך | שבט משוטטי בכרמל |
אתר רשמי | |
שבט כרמל הוא שבט של תנועת הנוער הצופים העבריים הפועל בחיפה. השבט הוקם בשנת 1937 על ידי שבט משוטטי בכרמל. בשיאו, מנה השבט 1,500 חניכים.
נכון לשנת 2023 השבט מונה כ-900 חניכים מתשע שכבות גיל, מכיתה ד' עד י"ב, וקולט לתוכו תלמידים מארבעה בתי ספר יסודיים – בית הספר הריאלי, סניף אחוזה וסניף הדר; בית הספר "רוממה" ובית הספר "זיכרון יוסף". בנוסף, יש בשבט שתי קבוצות של חניכים בעלי צרכים מיוחדים ("צמי"ד") מבית ספר "רגבים" ובית הספר "ליאו באק".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבט כרמל הוא השבט השני אשר הוקם בהנהגת חיפה בשנת 1937 על ידי שבט משוטטים ואחד ממקימי השבט דב מדזיני אשר היה בוגר ״שבט משוטטים״ שפעל בשכונת הדר בעיר חיפה סמוך לבית הספר הריאלי והטכניקום בבניין הטכניון הישן (כיום המדעטק). דב אשר היה מורה לאומנות בבית ספר הריאלי בסניף ״אחוזה״ שבכרמל הקים יחד עם מספר תלמידיו את שבט ״הכרמל״ שהיווה שלוחה לשבט ״משוטטי הכרמל״ הגדול שפעל בהדר הכרמל. עד להקמת השבט באזור שכונת ״אחוזה״ שבכרמל תלמידים שהיו מעוניינים בפעולות הצופים נאלצו לרדת לשכונת הדר. דבר שהיה קשה מאוד באותה תקופה עקב דלילות קווי האוטובוס, מכוניות פרטיות כמעט שלא היו בנמצא והדבר דרש מאמץ רב - מה שהוביל לפתיחת שבט חדש בכרמל.
בחודש ספטמבר 1937, לאחר פתיחת שנה הלימודים בעיר, גויסו המדריכים הראשונים של השבט, שהיו בעיקר תושבי הכרמל. תחילה גויסו שני מדריכים - מרים אפשטיין - שרון מדריכת קבוצת הבנות ודוד בילסקי לקבוצת הבנים. לאחר מכן הצטרפו מדריכים נוספים. לאחר זמן מה מפתיחת פעילות השבט נהרג דוד בילסקי בתאונת דרכים ומאיר זרודינסקי נכנס למלא את מקומו. הגדוד הראשון בשבט נקרא לזכרו של דוד בילסקי ״גדוד דוד״.
לאחר מספר שנים של פעילות וגדילתו של השבט והגעה לכמות מרשימה של כ-1500 חניכים פעילים, שבט כרמל שלח מספר שלוחות ואיתן נפתחו שבטים נוספים בהנהגת חיפה כגון : שבט ״צופית״, שבט ״העגן״, שבט ״תדהר״, שבט ״לטם״, שבט ״נשרים״.
שמות וצבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת דרכו של השבט הוחלט שהשבט יקרא ״גדודי הכרמל״ עקב פיצול גדוד משבט ״משוטטי הכרמל״. בהמשך עם התפתחותו וגדילתו של השבט הוחלט לשנות את שם השבט ל״הכרמל״ ולצבעו של השבט נבחר הצבע הלבן. בסביבות שנות ה-60 בעקבות פתיחת שבטים נוספים בהנהגה וברכס הכרמל הוחלט לשנות את צבעיו של השבט לאדום ולבן. ולפני הקמתם של שבטים נוספים היה שבט כרמל השבט הראשון והיחיד על הר הכרמל ולאחר הקמתם של שבטים נוספים נאלץ השבט לשנות את שמו מ - ״גדודי הכרמל״ לשבט ״כרמל״.
מייסדים ובוגרי שבט משמעותיים בחברה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגרים רבים של שבט כרמל תרמו ותורמים למדינת ישראל בתחומים שונים, רבים מן הבוגרים נמצאים בתחומי הפוליטיקה העירונית ובחברות העיתונאות המקומית של העיר. בין מקימי השבט ניתן למנות את הבאים:
- דב מזדיני שנולד ברוסיה בשנת 1915. דב הצטרף לשבט ״משוטטי הכרמל״ בגיל 13, ולאחר שנתיים, נהייה למזכיר השבט. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, נסע להשתלמות בציור באיטליה, וכשחזר ארצה בסוף 1936, התקבל לעבודה כמורה לאומנות בבית ספר הריאלי העברי. בנוסף, דב חזר לפעילותו בצופים כמרכז שבט ״משוטטי הכרמל״ ועתיד להיות למקימי שבט ״גדודי הכרמל״.
- דוד בילסקי שנולד בגרמניה, ברלין, ושאעלה ארצה בשנת 1933. בשנת 1937 עם הקמת ״גדודי הכרמל״ נשלח דוד בילסקי כמדריך יחיד לגדוד הבנים בכיתות ה׳-ו׳. בתאריך ה-6 בספטמבר 1938 נהרג דוד בתאונת דרכים קטלנית בין הערים חיפה לתל אביב. דוד בילסקי היה בן 16 במותו. ולזכרו הוחלט לקרוא לגדוד הראשון ב ״גדודי הכרמל״ על שמו. ״גדוד דוד״.
- מרים (מיקי) שרון (אפשטיין) שנולדה בשנת 1922 בחיפה, ולמדה 12 שנים בבית הספר הריאלי העברי. שרון הייתה המדריכה הראשונה של גדוד הבנות בשבט במשך שנתיים. כשסיימה את לימודיה בבית הספר הריאלי, למדה שנתיים בסמינר למורים בירושלים, וסיימה את הסמינר בסוף שנת 1942. כשבגרה, התחתנה עם בן זוגה שהיה בצבא הבריטי. ולאחר שנולדו להם שלושה ילדים, היא חזרה להוראה והייתה מורה בבית הספר הריאלי בהדר במשך כ-20 שנה.
- מאיר (זרו) זורע (זרודינסקי) נולד בשנת 1923 בקישנב שמולדבה. לאחר שנתיים, עלה ארצה עם הוריו. זורע הצטרף בשנותיו הראשונות בצופים לשבט ״משוטטי הכרמל״ כשהחל את לימודיו בבית ספר הריאלי העברי בחיפה. לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר הריאלי, התגייס לצבא הבריטי, לחם בגדוד השני של הבריגדה וזכה בעיטור הצלב הצבאי. את אות ההצטיינות החזיר למלכת אנגליה לאחר המלחמה בזמן מאבק הבריטים בארץ ישראל.
- גלילה רון פדר עמית סופרת ילדים שנולדה בשנת 1949 בשכונת ״אחוזה״ בחיפה. הייתה בשכבת ״רביבים״, גרעין ״יעד״, מחזור 1967.
- עזר ויצמן נולד בשנת 1924 בחיפה. עזר התחיל את שנותיו הראשונות בשבט משוטטי הכרמל ובשנת 1939 בשנה השנייה של השבט החדש ״גדודי הכרמל״ עבר יחד עם שלוחת המדריכים ממשוטטים ל - ״גדודי הכרמל״ והיה בוגר ״שכבת צור״ וסיים את דרכו בשבט ב-1940. לאחר סיום לימודיו בבית ספר הריאלי העברי בחיפה התגייס להגנה ועבר את קורס המ״כים של הארגון בעודו בן 17. בספטמבר 1938 בזמן המרד הערבי הגדול, נפצעו הוא ואביו כשמכוניתם התהפכה, לאחר שנורו לעברם יריות בכביש תל אביב - חיפה, סמוך לבית ליד. עזר ויצמן הוא בין האנשים המשפיעים והמוכרים בתולדות מדינת ישראל והוא היה נשיאה ה-7 של מדינת ישראל ובין השאר היה מפקד חיל האוויר, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.
שבטים שהוקמו על ידי שבט כרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבט צופית - הוקם בספטמבר 1964. שבט צופית עבד בבתי הספר ״דוד ילין״, ״מגידו״ ,״בן-גוריון״ ,״הרצל״ ו - ״אהוד״. בהקמתו של השבט הוחלט להקצות לשבט כ-400-500 חניכים מחניכי שבט כרמל ואילו שבשבט כרמל יישאר כ-600 חניכים. מכיוון שהשבט היה בכמות של כ-1200 חניכים.
- שבט העוגן - הוקם בשנת 1976 במרכז השכונות, ״עין הים״ (שפרינצק), נווה דוד, רמת הנשיא ושער העלייה. כשהוחלט לפתוח את ״שבט העוגן״ גובש צוות של כ-20 מדריכים שידריכו בשבט החדש בנוסף למדריכים משבט צופית. למעשה, עד היום נעזר שבט העוגן בהדרכת חוץ משבט כרמל. חלק משכבת שישיות כל שנה, נבחרים כמות של כ-3-4 מדריכים להדריך בנוסף לימי הפעילות הרגילים (שלישי שישי) ביום חמישי בשבט העוגן. הקשר בין השבטים הדוק ומראה על יחס שבטי אחים.
- שבט תדהר - הוקם סמוך לשבט ״העוגן״ בשכונת כרמליה, שהיווה חלופה נוספת על הכרמל, אך רק בתחילת דרכו הוא נתמך רבות על ידי שבט ״כרמל״. בהמשך, השותפות בין השבטים נפסקה, ושבט ״תדהר״ זכה לתמיכה בעיקר משבט ״צופית״.
- שבט לטם - הוקם בשנת 1979. כששבט ״כרמל״ מנה קרוב ל-1500 חניכים פעילים, הוחלט לפתוח שלוחה חדש (שבט חדש) בשם שבט ״לטם״ באזור שכונת דניה כשבסך הכל עברו אליו כ-300 חניכים.
שבט נשרים - בשנת 2013 הוקם השבט מחדש לאחר שנסגר. בתחילת דרכו הוא הוקם ונתמך על ידי שבט ״כרמל״ אשר שלח אליו מספר מדריכי חוץ אשר הדריכו בו ותרמו להתפתחו עד להגעה לעצמאות.
הצריף
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם זקוק למולדת?
אדם זקוק לבית?
אחווה צריכה מקום סודי?
אז עכשיו תסבירי לי למה לחניכים שלנו לא מגיע שיהיה להם צריף משלהם?
אנחנו עומדים מול הצריף הירוק שהיה פעם חדר המלאכה של בית הספר הריאלי, ואילן שפירא מניף את ידיו בהתרגשות של גואל קרקעות של הקרן הקיימת...— גלילה רון-פדר-עמית על הצריף, 1967
הצריף הוא המבנה בו נמצאים מרכזיו של השבט: הגזברות, חדר מצב, חדר השכבה הבוגרת וחדר ח'-ט'. הצריף הוסב בשנת 1937 מחדרי כיתות של בית הספר הריאלי למבנה צופי. בתחילת דרכו הצריף היה בצבע ירוק אך לאחר מכן נצבע בצבעו הנוכחי, אדום. בשנת 2016 הרס הצריף ובמקומו נבנה בניין חדש בשטח בית הספר הריאלי, סניף אחוזה.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הריסת הצריף השבט חנך את ״המבנה״ בחטיבת הבית ספר שמשמש את השבט עד היום כמבנה היחיד של השבט. במבנה שתי קומות. בקומה הראשונה יש את חדר השכב״ג (השכבה הבוגרת), חדר פעילים (קיוסק) וחדר אולטראס. ובקומה השנייה יש את חדר המרכזים, חדר צופיות, חדר נעורים (ז׳-ח׳) והמחסן הגדול ומחוץ למבנה בצדו השמאלי יש את המחסן הקטן. ומחוץ למבנה יש את רחבת המבנה שגם בה ניתן להעביר פעולות. ובנוסף את פינת ההנצחה של שירה צור שנבנתה לזכרה של שירה על ידי שכבת שביעיות (י"א) כיום שכבת שירה.
בנוסף למבנה לשבט יש מכולה בבעלותה שבה נשמר ציוד מחנאי נוסף של השבט. ואזור הסנדות שנמצאת סמוך למכולה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יניר רובינשטין, קורות שבט כרמל, חיפה: שבט כרמל - הסתדרות הצופים העברים בישראל, 2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שבט כרמל
- שבט כרמל, ברשת החברתית פייסבוק
- שבט כרמל באתר בית הספר הריאלי העברי בחיפה
- ואלה תולדות באתר צופים
- (25) שיר 80 - שבט כרמל - YouTube פורימון 2021