אחוזת שמואל

אחוזת שמואל (רובע)
	כיכר חורב ומרכז חורב עד שנת 2017
מדינה	ישראל
עיר אם	חיפה
שטח	10.67 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ ברובע	41,870 (2015)
קואורדינטות	32°46′27″N 34°59′29″E / 32.77414167°N 34.991325°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה

אחוזת שמואל (מכונה בקיצור "אחוזה" בהגייה במלעיל) היא שכונה ותיקה ומרכזו של רובע המגורים רמות הכרמל בחיפה, השוכן על קו פרשת המים של רכס הכרמל.

מספר התושבים בשכונה נכון לשנת 2015 הוא 41,870^[1] שהם כ-15% מכלל תושבי העיר.

היסטוריה

תחילתה של אחוזה כמושבה חקלאית מחוץ לעיר, אך עד מהרה הפכה לפרוור. חברת "אחוזת הרברט סמואל" הוקמה ברומניה ב-1920. החברה שמה לה למטרה להקים שכונה במתכונת של עיר גנים על הכרמל. תחילה נקראה החברה 'ידידיה' אולם במהרה שונה שמה לכבודו של הנציב העליון הראשון, סר הרברט סמואל.

תוכנית-האב לשכונה הוכנה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי ריכרד קאופמן^[2] ורכישת הקרקעות נעשתה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922 – 3,114 דונם ששולמו בתשלומים למשך שנתיים. כבר ב-1924 נסללו רחובותיה הראשיים של אחוזה (הרחובות סיני, מוריה, חורב).

אבן הפינה לשכונה הונחה ב-1925 ונבנו בה מבנים מעטים על ידי עולים שבאו מרומניה. מים הובאו לשכונה החדשה מנחל אחוזה. בית הבראה תוכנן (ונבנה) ב-1926 על ידי ההסתדרות^[3], ושנה אחר כך הוקם בית הספר הראשון על הרכס - "אחוזה זיכרון יוסף".

עיקר התפתחותה של השכונה התרחש במהלך שנות ה-30, על ידי עולי גרמניה מהעלייה החמישית. באמצע אותו עשור נסלל כביש רופין, שחיבר את כיכר אליזבט עם הדר הכרמל.

ב-1948 השתלטו כוחות "ההגנה" על "מחנה הלגיון" והוקם בו גדוד צנחנים ראשון^[4]. מאוחר יותר, הוסב המקום לפנימייה הצבאית לפיקוד.

אחוזה שלאחר קום המדינה התפתחה כאזור המשמר במשהו את צביונו השקט, הקלאסי והיציב-יחסית מבחינת מחירי הנדל"ן. המהמורות הכלכליות והחברתיות שעברו על העיר חיפה בשני העשורים שסביב מִפנה המאה ה-21, פסחו במידה ניכרת על הרובע^[5].

גאוגרפיה

ערך מורחב – כיכר חורב

רובע אחוזה נמשך לאורך גב ההר, כאשר שיפוליו הצפוניים-מזרחיים צופים על מפרץ חיפה והדרומיים-מערביים על מישור חוף הכרמל. גובהו נע בין 200 מ' ל-250 מ' מעל פני הים, וגבולותיו הם כרמליה וכרמל מרכזי מצפון, עמק רושמיה ממזרח, רמת גולדה ורמת אלמוגי מדרום, ובמערב יוצר מצוק הכרמל גבול טבעי שרק דרך פרויד חוצה אותו.

ציר התחבורה המרכזי של אחוזה הוא שדרות מוריה והמשכה רחוב חורב ושדרות אבא חושי (כביש 672). כיכר חורב, שבלב אחוזה הוותיקה, מקשרת את עורקי התחבורה מארבעה כיוונים, והיא מהצמתים הסואנים בחיפה.

בלב השכונה קניון קטן בשם "מרכז חורב", שמעליו מרכז רפואי. במערב השכונה נמצא בית החולים כרמל. בדרומהּ שוכן קמפוס בית בירם ומצפון, כיכר דוד הכהן (על שם דוד הכהן, כיכר הידועה גם בשם "כיכר ספר") שסמוך אליה נמצאים מקומות בילוי רבים.

אחוזה, רוממה וציר חורב

השכונות שקמו מסביב לאחוזה הוותיקה מונות את:

רמת בגין

רמת בגין נבנתה על שיפוליו הדרום-מערביים של הרכס, דרומית לכיכר חורב. השכונה, הקרויה על שמו של מנחם בגין שנפטר סמוך לסיום שלבי בנייתה, גובלת בצפון ברחוב חורב, במזרח ברמת גולדה, בדרום באפיק נחל עובדיה, ובמערב בערוץ נחל עמירם שמעבר לו שוכנת רמת אשכול.

המבנה הראשון בשכונה נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20. המבנה, המשמש היום את בית האבות "משען כרמל" ברחוב אידר, תוכנן על ידי ריכרד קאופמן ונבנה על ידי ד"ר וילהלם יהודה בודנהיימר (1890–1955), ובראשיתו שימש כ"סנטוריום כרמל" (או "סנטוריום בודנהיימר")^[6] וכפנסיון^[7]. בשנות ה-40 נבנו קרוב לסנטוריום מספר בתי מגורים צמודי קרקע. מאז המשיכה השכונה להתפתח עד ראשית שנות ה-80, אז הופסקה הבנייה עקב מחסור בקרקעות לבנייה.

בשכונה גרות בעיקר משפחות צעירות ממעמד כלכלי בינוני עד גבוה. בשכונה בית ספר יסודי ("נופים"), שני בתי כנסת, גרעין תורני ומרכז לחקר כתבי הרמב"ם המשמש ככולל אברכים^[8].

רמת אלמוגי

שכונה שתחילתה בשנות התשעים של המאה ה-20. בליבה אתר צבאי לשעבר המכונה "פלנורד". גובלת מצפון בשכונת רמות רמז, ממערב ברוממה החדשה וממזרחה, רמת אלון. השכונה קרויה על שמו של ראש עיריית חיפה לשעבר יוסף אלמוגי (שימש כראש העירייה 1974–1975).

אתרים בשכונה: כיכר "חתני פרס נובל", גן "ארבע הבנות", כיכר "יצחק שפירא", בית הכנסת "מאור יהודה", גן "מצפה זייד".

רמת שמיר

ידועה יותר בשם גבעת העיזים - שכונה חדשה שאמורה לכלול כ-1,800 יחידות דיור. לפני תקופת המנדט הקרקע הייתה שייכת למשפחת כיאט, משפחה ערבית נוצרית. בשנת 1934 בתקופת המנדט הבריטי הקרקע הוצאה למכירה ונקנתה על ידי לקוחות פרטיים. תוכנית לבניית שכונת רמת שמיר אושרה בפברואר 2022.

רוממה

ערך מורחב – רוממה (חיפה)

רוממה מחולקת לשני חלקים: רוממה הישנה ורוממה החדשה (שנקראת גם "רמת בן-גוריון"). ביניהן חוצצת דרך פיק"א, המקשרת את מרכז אחוזה עם נווה שאנן. רוממה הישנה, הצפונית, החלה את דרכה בשנות ה-20 כ"אדמת רושמיה", פותחה על ידי "הכשרת היישוב" וב-1946 נבנו שיכוניה הראשונים. זוהי שכונת מעמד-ביניים מובהקת. בשכונה נמצא היכל הספורט רוממה, והאתר הארכאולוגי ראש מיה שבו שרידי מצודה. ברוממה החדשה, שנבנתה מדרום בסוף שנות ה-60, שוכן המרכז ליהדות מתקדמת "אור חדש", ורבי-קומות רבים, לצד בנייה נמוכה בגבעת אורנים.

רמת אשכול

רמת אשכול, הקרויה על שם ראש הממשלה השלישי של ישראל, הוקמה בשנות ה-80 ממערב לאחוזה לצד דרך פרויד היורדת אל הים. תכנונה נועד לשמש פתרון למחסור בשטחים למגורים עבור המעמד הבינוני-גבוה שעלה בשנים אלה אל הרכס. לצורך הקמתה נוצל מנחת תעופה בריטי שהוקם בעת מלחמת העולם השנייה כחלק מתוכנית המבצר האחרון וכן "גולחה" כיפת הר מיוערת. שטחה של רמת אשכול כ-900 דונם, ובה 1,147 יחידות דיור שבהן גרים כ-4,000 תושבים, שחלק ניכר מהם עובדים בפארק מת"ם הסמוך. מדובר בשכונה של בתים צמודי קרקע, עד שלוש קומות, שמבנה מורדות הכרמל יוצר בהם את האפשרות לחצרות ומרפסות גן. חלק ניכר מהמבנים הם קוטג'ים ווילות. לשכונה שני רחובות ראשיים ומספר סמטאות קטנות, חלקן ללא מוצא. יש לה גם שתי כניסות ושלוחה קטנה נוספת מהעבר השני של הכביש. בשכונה מתגוררים תושבים מהמעמד הגבוה. השכונה מאופיינת בבנייה נמוכה עם טיח לבן וגגות רעפים אדומים. במרכז השכונה גן עם שבילים המסתעפים ממנו. בשכונה בית כנסת "רמת אשכול" לו שני אולמות תפילה (בנוסח אשכנז ונוסח עדות המזרח) וכן שני גני ילדים עירוניים.

שמבור

אדמות השכונה נרכשו ממשפחת שמבור, והיא הוקמה בשנות ה-40 על ידי בעלי קרקעות פרטיים מהמעמד הבינוני-גבוה, חלקם מיוצאי גרמניה; ובנוסף משפחות רקנאטי, עופר ודנקנר. שמבור תחומה בין כיכר דוד הכהן (כיכר קריית-ספר) ונחל אזוב בדרום לכרמליה בצפון, בין שדרות מוריה במזרח ומצוק ההר ממערב, וכוללת אחדים מהרחובות היקרים ביותר בחיפה. כאן נמצא בית יד לבנים. שדרות הנדיב, בהן רוב המבנים הם בני שלוש קומות, 3 עד 6 דירות מרווחות למבנה, הוכרזו כרחוב לשימור.

ורדיה

ערך מורחב – ורדיה

ורדיה היא מהחדשות בשכונות חיפה, ועל פי החלוקה של העירייה משתייכת לרובע הכרמל.

אחוזה העליונה

אחוזה העליונה, או בשמה האחר גבעת דאונס (על שם ליידי פלורנס דאונס, גיסתו של אדמונד אלנבי, כובש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, שעברה לגור במקום מרחוב יפה נוף 120 אחרי שנפטר בעלה, ארתור) היא רצועה באורך של קילומטר לערך ורוחב ממוצע של 400 מטר שנבנתה בין הרחובות חורב וארתור הנטקה, הרחוב המרכזי הוא רחוב אלברט איינשטיין. זוהי אחת משכונות ציר חורב, והיא גובלת במרכז אחוזה, ברמת אלמוגי וברוממה החדשה. בקצה הדרומי, במקום בו מסתיימת אחוזה, ממוקם סניף בית הספר הריאלי "בית בירם", שבו פועלת גם השלוחה החיפאית של האוניברסיטה הפתוחה. השכונה היא משכנה של הפנימייה הצבאית לפיקוד.

אתרי מורשת

בית הספר אחוזה זיכרון יוסף - הוקם ב-1927 (במקור כבית הספר על שם גצלר) על ידי יוסף סגל, שהגיע לשכונה ב-1926 לאחר שקנה את אדמותיו עוד בהיותו ברומניה. היום לומדים במוסד ילדי רמת אשכול ואחוזה הוותיקה. בית הספר קרוי על שם נדבן יהודי רומני שתרם את הכסף לבנייתו ששמו היה יוסף, ולא על שם מייסדו ומנהלו הראשון.
בית הנחושת - ב-1934 נבנה בית נחושת על ידי משפחת טוכלר, ברחוב תל מאנה 20.
בית הספר הריאלי - ב-1937 הוקם סניף אחוזה של בית הספר הריאלי והוקם שבט צופים, שבט כרמל^[9], נוסף לשבט "משוטטי בכרמל" הקיים. נמצאים בשכונה גן הילדים של הריאלי וחטיבת כיתות היסוד, כשחטיבת הכיתות התיכוניות (ז'-ט') מצויה בשטח השיפוט של שכונת רוממה, אף ששתי החטיבות מחוברות ביניהן.
אחוזת ילדים - פנימיית ויצו הוקמה ב-1939 על מגרש שנתרם לטובת כך על ידי גדליהו וילבושביץ לזכר אשתו צילה^[10]. המוסד נקרא בתחילה "הקייטנה הארצית על שם שרה וילבושביץ". לפנימייה הובאו ילדים מניצולי פאטריה. ב-1942 החל לנהל את המקום בנימין יונס ולמקום הצטרפו ילדים שהוריהם התגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. המקום משמש כפנימייה טיפולית לילדים ונערים הלוקים בבעיות התנהגותיות או הפרעות רגשיות או נפשיות^[11].
בית חולים כרמל (הישן) - הוקם ב-1945 ברחוב חורב 2, בבניין שתוכנן, ככל הנראה, כבית מלון, אך שימש כבית עולי גרמניה של הע"ג (התאחדות עולי גרמניה). בעת הבנייה תוכנן במקום גם סליק גדול שהיה שייך ל"הגנה"^[12]. בית החולים עבר למשכנו החדש יחסית בקצה המערבי של השכונה.
תימנעה היה מוסד אשפוז בחורב 7 לילדים שחלו בשפעת או שמישהו ממשפחתם חלה בה. את המוסד הקים הסניף החיפאי של "הליגה למלחמה בשפעת" בראשות ד"ר זאב וינשל (אביהם של אברהם וינשל ויעקב וינשל) בשנות ה-30. שמו של המוסד הוא תרגום של המילה Preventorium – מוסדות שהיו נפוצים בתחילת המאה ה-20 (אחד הראשונים שבהם הוקם על ידי נתן שטראוס בניו ג'רזי).
הצריף השוודי - הטכניון, שביקש למשוך אליו אנשי סגל מחו"ל, הקים למענם ב-1950 שיכון מיוחד, בנוי צריפים שוודיים, מול הצטלבות הרחובות חורב וגבעת דאונס של היום^[13].
מלון שולמית, שברחוב קריית ספר (סמוך לכיכר דוד הכהן, המכונה "כיכר ספר"), נבנה ב-1961 על ידי משפחת בלוך^[14]. במלון שכן ציור קיר של מרדכי גומפל שנראה גם לצופים שעמדו מחוץ למלון. בשנת 2010 נהרס המלון לשם בניית בניין מגורים ויצירת האמנות הועברה למשכן לאמנות על שם חיים אתר בעין חרוד^[15].
בית הכנסת "אליהו הנביא" - משמש כבית הכנסת הראשי של אחוזה, ובו מעביר רב אחוזה את שיעורי התורה בשבת אחר הצהריים. מתחת לבית הכנסת מצוי סניף "כרמל" של בני עקיבא.
בית ספר אהוד הוקם בשנת הלימודים 4–1963.
סנטוריום בורוכוב^[16] – בית הבראה עממי. שכן על הכרמל במערב שכונת אחוזה.
גן ידידיה מנציח את פרשת ידידיה סגל. ידידיה, בנו של יוסף סגל, היה הבן הראשון של השכונה. בהיותו איש אצ"ל נתפס על ידי אנשי ההגנה אחרי אירועי בתי הזיקוק בינואר 1948. מכאן נחלקות הדעות. ההגנה טענה שסגל ברח משביו ואילו חבריו טענו שנרצח על ידי שוביו. גופתו נמצאה על יד הכפר טירה, (טירת כרמל)^[17]. בשנת חצי היובל למדינה נחנך הגן בין הרחובות אהוד ויותם.
בית יד לבנים - לזכר חללי מערכות ישראל.
אנדרטאות נוספות:
- באחורי קולנוע מוריה, לזכר שלושים בני הכרמל שנפלו במלחמת העצמאות.
- האנדרטה לחללי שכונת אחוזה בחיפה - בהצטלבות הרחובות מאפו ומיכ"ל.
- "גן דניאל", על שמו של דניאל רביב. בין דרך פיק"א והרחובות שיקמה ודקר.
- "חורשת הבנים" ואנדרטה בראש מיה, לזכר הנופלים בני שכונת רוממה.
- "גן הלוחם" בשדרות סיני, לזכרו של משה ירוסט.
- אנדרטה וגן משחקים ברחוב מרגלית, לזכר אלעד גרנדיר.
- אנדרטה בפינת רחוב וולפסון, לזכר רונן לב.

ראו גם

פרשת רוממה

לקריאה נוספת

יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2004, עמ' 108–134
אמירה קהת, תיירת בעירי: סיפורי בתים ואנשים באחוזת הרברט סמואל, העמותה לתולדות חיפה, 2013

קישורים חיצוניים

אמירה קהת, תיירת בעירי - מדור בהמשכים, באתר אוניברסיטת חיפה (מאמרים על ההיסטוריה של שכונת אחוזה כולל תמונות היסטוריות)
אמציה פלד, רשימת רחובות לפי שם שכונה - אחוזה, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
נפתלי גולדשלגר, עירית עמית ומקסים שושני, ‏רעיונות ירוקים בשנות העשרים של המאה העשרים – תכנון שכונת אחוזה בחיפה, קתדרה 109, ספטמבר 2003, עמ' 110-87
צילום אווירי של מרכז אחוזה מתקופת המנדט הבריטי, אוסף אוניברסיטת הרווארד
מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטה לחללי אחוזה בחיפה, באתר 'חלון אחורי', 18 באוקטובר 2017
מקורות בנושא אחוזה בקטלוג הספרייה הלאומית
אחוזה (חיפה, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² עיריית חיפה, דמוגרפיה: אוכלוסיית חיפה לפי רבעים, עמוד 70
^ ריכרד קאופמן, הכרמל חלק דרומי - אחוזת הרברת סמואל. צילום המפה מודבק בחוברת "תכניות בניה בשביל ארץ ישראל" (צפייה מתוך בנין הספרייה), באתר אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, ‏1923 לערך
^ יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל, הוצאת מאגנס, 2004, פרק שלישי.
^ יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל, וגם תמונות.
^ אריק מירובסקי, בשכונת אחוזה אפשר למצוא גם דירות ב-10,000 שקל למ"ר, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2011; אריק מירובסקי, מיהן השכונות החסינות למשבר בשוק המקומי?, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2009
^ מפת חיפה, 1954, בהוצאת מחלקת המדידות, עם סימון 'סנטוריום בודנהיימר' (מס' 271 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ להרחבה על סנטוריום כרמל וד"ר בודנהיימר במאמרה של אמירה קהת.
^ הגרעין התורני "מבשר שלום" ברמת בגין.
^ 70 שנות פעילות על רכס הכרמל, באתר תנועת הצופים
^ אמירה קהת, בלוג "תיירת בעירי".
^ אתר ויצו.
^ אשל צדוק, מערכות ההגנה בחיפה, עמוד 259.
^ אנשי סגל בכירין בטכניון גרים בוולות על אדמות יקרות שקיבלו במתנה מהעירייה (עמוד 3 בקובץ)
^ מהנעשה בחיפה, לשכת המסחר 1961.
^ אביטל בורג, עכבר העיר אונליין, ציור קיר של גומפל ניצל בינתיים מהרס, באתר הארץ, 24 במרץ 2010.
^ מפת חיפה והר הכרמל (באנגלית) מאת זאב וילנאי, בהוצאת סטימצקי, 1935 עם סימון Borochov's Sanatorium (סריקה זמינה לצפיה מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ נדב שרגאי, איך ההגנה והאצ"ל עזבו את הבריטים ונלחמו אחד בשני, באתר הארץ, 18 במרץ 2009

פורטל

ראו גם פורטל חיפה

[דמוגרפיה-1] ¹ ² עיריית חיפה, דמוגרפיה: אוכלוסיית חיפה לפי רבעים, עמוד 70

[2] ריכרד קאופמן, הכרמל חלק דרומי - אחוזת הרברת סמואל. צילום המפה מודבק בחוברת "תכניות בניה בשביל ארץ ישראל" (צפייה מתוך בנין הספרייה), באתר אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, ‏1923 לערך

[3] יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל, הוצאת מאגנס, 2004, פרק שלישי.

[4] יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל, וגם תמונות.

[5] אריק מירובסקי, בשכונת אחוזה אפשר למצוא גם דירות ב-10,000 שקל למ"ר, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2011; אריק מירובסקי, מיהן השכונות החסינות למשבר בשוק המקומי?, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2009

[6] מפת חיפה, 1954, בהוצאת מחלקת המדידות, עם סימון 'סנטוריום בודנהיימר' (מס' 271 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[7] להרחבה על סנטוריום כרמל וד"ר בודנהיימר במאמרה של אמירה קהת.

[8] הגרעין התורני "מבשר שלום" ברמת בגין.

[9] 70 שנות פעילות על רכס הכרמל, באתר תנועת הצופים

[10] אמירה קהת, בלוג "תיירת בעירי".

[11] אתר ויצו.

[12] אשל צדוק, מערכות ההגנה בחיפה, עמוד 259.

[13] אנשי סגל בכירין בטכניון גרים בוולות על אדמות יקרות שקיבלו במתנה מהעירייה (עמוד 3 בקובץ)

[14] מהנעשה בחיפה, לשכת המסחר 1961.

[15] אביטל בורג, עכבר העיר אונליין, ציור קיר של גומפל ניצל בינתיים מהרס, באתר הארץ, 24 במרץ 2010.

[16] מפת חיפה והר הכרמל (באנגלית) מאת זאב וילנאי, בהוצאת סטימצקי, 1935 עם סימון Borochov's Sanatorium (סריקה זמינה לצפיה מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[17] נדב שרגאי, איך ההגנה והאצ"ל עזבו את הבריטים ונלחמו אחד בשני, באתר הארץ, 18 במרץ 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אחוזת שמואל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחוזת שמואל