רן פקר

רן פקר
	רן פקר, 4 ביוני 2012
לידה	19 ביולי 1936; כפר ויתקין, פלשתינה (א"י)
פטירה	3 בדצמבר 2016 (בגיל 80)
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1954–1977 (כ־23 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	טייס ספיטפייר; טייס מטאור; טייס אוראגן; טייס מיראז' 3; מפקד טייסת 119 ("העטלף"); מפקד בית הספר לטיסה; מפקד טייסת 201 ("האחת"); מפקד בסיס תל נוף;
פעולות ומבצעים
	מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
	קונסול ישראל בלוס אנג'לס, איש עסקים

רַן פֶּקֶר (ידוע פחות בשמו המעוברת, רַן רוֹנֵן); (19 ביולי 1936 - 3 בדצמבר 2016) היה טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, שהגיע לדרגת תת-אלוף. נחשב לאחד מבכירי טייסי החיל ומפקדיו, ולזכותו נרשמו שבע הפלות של מטוסי אויב.

ביוגרפיה

רן פקר נולד בכפר ויתקין, בנם האמצעי של לאה (לבית ברשדסקי, אמה הייתה חיה שטורמן) ודוד, ממקימי היישוב.

שירות צבאי

התגייס במרץ 1954 לקורס טיס מספר 18, במגמת קרב. את תחילת שירותו כטייס קרב עשה במטוס ספיטפייר ובהמשך שירת בטייסת 117 על מטוסי מטאור. עם הקמת טייסת 113, שקלטה את מטוסי האוראגן בחיל האוויר, נשלח לשרת בה. בראשית אוקטובר 1956 עבר הסבה למטוסי המיסטר החדשים שנקלטו בחיל, ובסוף החודש כבר נלחם עם המטוס במלחמת סיני. לאחר המלחמה שהה במשך כשנה בטייסת מיסטרים של חיל האוויר הצרפתי, במסגרת משלחת הכשרה של טייסי צה"ל. שימש כמדריך בקורסים של חיל האוויר וב-1962 מונה לסגן מפקד טייסת 101 שהטיסה מיסטרים. בנובמבר 1963 ערך טיסת צילום מעל צפון סיני והדלתא במטוס "שחק" (מיראז' 3) שהוסב לנשיאת חרטום צילום, ובחזרתו, תוך כדי הכנה לנחיתה, נדם מנועו. פקר ביצע פעולות חירום ונטש את המטוס בגובה 500 רגל, בסמוך למושב בני ראם. המטוס עצמו לא התרסק אלא המשיך לגלוש עד שנחת בשדה סמוך. שנתיים לאחר מכן חזר המטוס לכשירות בחיל האוויר, ופקר הטיס אותו בטיסת הניסוי לאחר שיפוצו.^[1]

לאחר חצי שנה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה מונה לממלא מקום מפקד טייסת תעופה בבסיס חצור, ובקיץ 1965 מונה למפקד טייסת המיראז'ים "העטלף". במסגרת זו הפיל את מטוס האויב הראשון בקריירה שלו, הוקר הנטר ירדני, בקרב אוויר^[2] שנערך בנובמבר 1966, בעת פעולת סמוע^[3]. ביום הקרבות של 7 באפריל 1967 הפיל פקר מטוס שני^[3]. בהמשך קריירת הטיסה שלו הפיל עוד חמישה מטוסי אויב והיה לאלוף ההפלות השני בתולדות חיל האוויר. פקר פיקד על הטייסת גם במלחמת ששת הימים, שבסיומה נחשבה הטייסת כטייסת הקרב המובילה, כשטייסיה הפילו 19 מטוסי אויב ורק שני מטוסים שלה אבדו, פחות מכל טייסת אחרת בחיל האוויר. אף טייס בטייסת לא נהרג במלחמה זו. פקר הפיל במלחמה שני מטוסי מיג 19 מצריים.^[4]

תפקידו הבא היה מפקד בית הספר לטיסה, כאשר במקביל טס בהצבת חירום בטייסת 119. במלחמת ההתשה הפיל ארבעה מטוסי מיג 21 מצריים. בקיץ 1970, עם נפילתו של שמואל חץ, מפקד טייסת הפאנטומים 201, מונה פקר למפקד הטייסת, אף שלא טס קודם לכן על מטוסי פנטום. פקר שיקם את רוח הלחימה של הטייסת והובילה לגיחות תקיפה אינטנסיביות במלחמה נגד מערך הטק"א.^[5] לאחר שסיים קורס פיקוד ומטה בבסיס חיל הנחתים קוונטיקו, מונה ב-1972 לראש מחלקת הדרכה במטה חיל האוויר והועלה לדרגת אלוף-משנה. בשנת 1973 מונה למפקד בסיס תל נוף, ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים. הוא יצא ל-26 תקיפות מעבר לקווי האויב, לאחר שהתעקש כי הוא חייב לצאת עם פקודיו, וקיבל אישור לעשות זאת, בניגוד להוראה הכללית שמפקדי בסיסים לא יצאו לגיחות^[3]. לאחר המלחמה הוא ביקר בכנסים פנימיים את תפקוד החייל במלחמה, ועורר עליו את חמתם של חלק מעמיתיו^[3]. ב-1975 קודם לדרגת תת-אלוף.

בשנת 1979 שב לישראל מלימודים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, והיה אמור לקבל את התפקיד של ראש להק אוויר כהכנה לפיקוד על חיל האוויר. בעקבות כך פנה נחמיה דגן, ביוזמתו של אמיר אורן, אל שר הביטחון, עזר ויצמן, בטענה כי מיד לאחר מלחמת ששת הימים רצח פקר מפקד פלוגה ירדני שבוי, שהודה כי הוא וחייליו סקלו באבנים ושרפו למוות את הטייס הישראלי שבתאי בן-אהרון, שנטש את מטוסו הפגוע באזור מעלה אדומים. הפרקליט הצבאי הראשי הורה על סגירת התיק לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות, שכן עיקר ההאשמה התבססה על דברים שפקר עצמו סיפר לאחרים, אך המליץ לרמטכ"ל שלא לקדם את פקר^[6]^[7]. בעקבות זאת, עזר ויצמן החליט שלא למנות את פקר לתפקיד ופקר פרש מצה"ל במרץ 1980^[8]. לאחר שעזר ויצמן התפטר מהממשלה, ביקש הרמטכ"ל, רפאל איתן למנות את פקר לתפקיד ראש להק אוויר^[9] ופקר הסכים^[10]. אולם לאחר לחץ מצד גורמים שונים^[11], החליט מנחם בגין שהיה אז גם שר ביטחון שלא למנות את פקר לתפקיד, ובסוף אוקטובר 1980 פרש פקר מצה"ל^[12].

במבצע שלום הגליל שימש יועץ בכיר לאלוף יאנוש בן גל.

הפלותיו

מספר	תאריך הקרב	המטוס המפיל	המטוס שהופל	החימוש	פרטי ההפלה
1	13 בנובמבר 1966	מיראז' 3	ירדןהוקר הנטר ירדני	תותחים	בקרב אוויר ארוך מאוד נגד מואפק סאלטי מפקד טייסת ההנטרים, בפעולת סמוע
2	7 באפריל 1967	מיראז' 3	סוריהמיג 21 סורי	תותחים	בקרב אוויר המוני מעל רמת הגולן
3	5 ביוני 1967	מיראז' 3	מצריםמיג 19 מצרי	תותחים	יומה הראשון של מלחמת ששת הימים מעל ע'רדקה. במסגרת מבצע מוקד
4	5 ביוני 1967	מיראז' 3	מצריםמיג 19 מצרי	תותחים	הפלה שנייה באותו הקרב^[13]
5	15 ביולי 1967	מיראז' 3	מצריםמיג 21 מצרי	שפריר 2	בקרב אוויר המוני כחודש לאחר מלחמת ששת הימים מעל הדלתא.
6	21 במאי 1969	מיראז' 3	מצריםמיג 21 מצרי	תותחים	מעל אסמאעיליה בתחילת מלחמת ההתשה^[14]
7	11 בספטמבר 1969	מיראז' 3	מצריםמיג 21 מצרי	סיידווינדר	במהלך קרב אוויר המוני מעל הדלתא

לאחר פרישתו מצה"ל

פקר עבד כסמנכ"ל במשרד הפרסום "דחף".

בשנת 1989 מונה לקונסול ישראל בלוס אנג'לס^[15], תפקיד בו כיהן במשך שלוש שנים.

לאחר מכן עסק בתחום הסחר והשיווק הבינלאומי. במקביל החל להדריך חבורה של נערים משכונות מצוקה ויזם את פרויקט "צהלה" (1992), פרויקט התנדבותי בתחום החינוך, בו השתתפו אנשי צבא לשעבר. הפרויקט אומץ על ידי משרד החינוך, הוגדר על ידי זבולון המר כ"פרויקט לאומי", וזכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.

בשנת 2002 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "נץ בשחקים".

בשנת 2008 זכה פקר ב"פרס מוסקוביץ' לציונות". ועדת הפרס נימקה את מתן הפרס לפקר: "הפרס ניתן לפקר על היותו מופת של אומץ, הקרבה ומנהיגות, על התמודדותו יוצאת הדופן עם האתגרים החינוכיים והערכיים העומדים בפני הציונות, ועל הצלחתו בהקמת פרויקט "צהלה", תוך גיוסם של קצינים ומפקדים לשעבר לחזית העשייה החברתית ולמען הנוער הישראלי".^[16]

בשנים 2009–2012 היה חבר במועצת המנהלים של התעשייה האווירית לישראל.

בשנת 2013 ראה אור ספרו "יומן מבצעים", בהוצאת ידיעות ספרים, המבוסס על ספרו הקודם אבל מתמקד בנושאים המבצעיים.

תארים

בעל תואר מוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד, שימש עמית מחקר במכון ברוקינגס ובתאגיד ראנד.

חיים אישיים

בגיל 21 נשא פקר את חרותה, שאותה הכיר כשהיה בן שמונה, ולזוג נולדו שלושה ילדים. לאחר שלושים שנות נישואים התגרשו בני הזוג. בת זוגו השנייה הייתה הזמרת מלי ברונשטיין, שגם ממנה נפרד כעבור זמן מה.

רן פקר נפטר ממחלת הסרטן ב-3 בדצמבר 2016.

חתנו הוא אבי מאור.

הנצחה

עיריית הרצליה הקדישה כיכר ליד בית חיל האוויר לזכרו של רן פקר.

לקריאה נוספת

אהוד יונאי, עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1993, עמ' 174–176 189, 193–196.
רן רונן (פקר) ודני שלום, נץ בשחקים, תל אביב: הוצאת הוצאת משכל - הוצאה לאור – ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשס"ב-2002.

קישורים חיצוניים

רן רונן (פקר), ‏נץ בשחקים, ידיעות אחרונות, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר.
דן סלע, רן פקר - לא מה שחשבתם, בטאון חיל האוויר גיליון 145 (246), 1 ביוני 2002
רוני אלרואי, ‏פיקוד במלחמה, בטאון חיל האוויר 162, ינואר 1988, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
רן רונן (פקר), באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
עשיתי המון שגיאות בחיי ואני גאה שאת רובן תיחקרתי עם עצמי, באתר nrg‏, 11 במרץ 2002.
אהרן ברנע מראיין את רן פקר בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏23 בדצמבר 2015
יעקב ארז, הנחיתה האחרונה של "הטייס מספר 1" בצה"ל, מעריב, 31 במרץ 1980
אורי דן, הטייס הישראלי שהטיל צל ה"מיראז'" על הפירמידות עם פרוץ מלחמת ששת הימים, מעריב, 6 באפריל 1980
יואב זיתון, "הטייס מספר 1" נפטר: כל ההפלות של רן פקר, באתר ynet, 3 בדצמבר 2016
מבט מגובה חמישים אלף רגל(הקישור אינו פעיל), מתוך הסיפור שלי – 41 סיפורים ומעוררי השראה על הרבי מלובביץ', עמוד 77–89, בהוצאת JEM תשע"ט
רן פקר מספר על מלחמת ששת הימים, יום כיפור והקשר עם הרב מלובביץ.
רן רונן (1936-2016), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אבינעם מיסניקוב, ‏תאונת שחק 53 11.11.63, באתר "מרקיע שחקים"
^ יפתח ספקטור, "רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס הנטד ירדני, בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר".
^ ¹ ² ³ ⁴ יעקב ארז, הנחיתה האחרונה של "הטייס מספר 1" בצה"ל, מעריב, 31 במרץ 1980
^ מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "הם לא יילחמו יותר", עמ' 51–56
^ יפתח ספקטור, "רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 185, "פקר קיבל עליו התמודדות קשה ביותר, להקים את הטייסת ולהובילה תוך כדי המשך הלחימה, שלא נפסקה אף ליום. ועוד משהו, שאפילו פרנק סבג' עצמו לא נדרש לו: לעשות זאת על מטוס מורכב וקשה שלא הכיר אותו ולא טס עליו מעולם, ובלא שקיבל ארכת זמן ללמוד אותו. הוא המריא לקרב כמעט מיד. אמנם כשנחגר לראשונה בכיסא הפנטום כבר עמדה מלחמת ההתשה להיפסק, ונותרו לו רק עוד שלושה שבועות להילחם. אבל לא הוא, ולא איש מאיתנו שהסתכלנו עליו בהערצה, לא יכול היה לדעת זאת. הקרבות געשו מדי יום ביומו והסוף לא נראה באופק. ועובדה: ברגע שנכנס לטייסת 'האחת' המוכה, התעודדה הטייסת והמשיכה להילחם".
^ אמיר אורן, פרשת פקר, רק האמת, דבר, 6 באפריל 1980
^ תא"ל פקר לא יהיה מפקד חיל האוויר, מעריב, 28 במרץ 1980
^ יעקב ארז, תא"ל פקר פרש מצה"ל, מעריב, 30 במרץ 1980
^ עליזה ולך, צה"ל מתפקר, דבר, 16 באוקטובר 1980
^ תא"ל רונן (פקר) הודיע לרפול על נכונות להשאר בצה"ל, מעריב, 20 באוקטובר 1980
^ ועדת חוץ ובטחון תדון בקרוב בפרשת פקר, דבר, 17 באוקטובר 1980
^ תא"ל רן פקר פורש בכל זאת מהשירות, דבר, 31 באוקטובר 1980
^ אבינעם מיסניקוב, 5 ביוני - הפלת שלושה מטוסי מיג 19 מצריים מעל גרדקה, באתר "מרחב אווירי", 22 בדצמבר 2006
^ שחק מס' 03, באתר "מרחב אווירי"
^ רן פקר יהיה קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מעריב, 13 באפריל 1989
^ תא”ל (מיל.) רן רונן (פקר), באתר פרס מוסקוביץ לציונות

[1] אבינעם מיסניקוב, ‏תאונת שחק 53 11.11.63, באתר "מרקיע שחקים"

[2] יפתח ספקטור, "רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס הנטד ירדני, בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר".

[ארז-3] ¹ ² ³ ⁴ יעקב ארז, הנחיתה האחרונה של "הטייס מספר 1" בצה"ל, מעריב, 31 במרץ 1980

[4] מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "הם לא יילחמו יותר", עמ' 51–56

[5] יפתח ספקטור, "רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 185, "פקר קיבל עליו התמודדות קשה ביותר, להקים את הטייסת ולהובילה תוך כדי המשך הלחימה, שלא נפסקה אף ליום. ועוד משהו, שאפילו פרנק סבג' עצמו לא נדרש לו: לעשות זאת על מטוס מורכב וקשה שלא הכיר אותו ולא טס עליו מעולם, ובלא שקיבל ארכת זמן ללמוד אותו. הוא המריא לקרב כמעט מיד. אמנם כשנחגר לראשונה בכיסא הפנטום כבר עמדה מלחמת ההתשה להיפסק, ונותרו לו רק עוד שלושה שבועות להילחם. אבל לא הוא, ולא איש מאיתנו שהסתכלנו עליו בהערצה, לא יכול היה לדעת זאת. הקרבות געשו מדי יום ביומו והסוף לא נראה באופק. ועובדה: ברגע שנכנס לטייסת 'האחת' המוכה, התעודדה הטייסת והמשיכה להילחם".

[6] אמיר אורן, פרשת פקר, רק האמת, דבר, 6 באפריל 1980

[7] תא"ל פקר לא יהיה מפקד חיל האוויר, מעריב, 28 במרץ 1980

[8] יעקב ארז, תא"ל פקר פרש מצה"ל, מעריב, 30 במרץ 1980

[9] עליזה ולך, צה"ל מתפקר, דבר, 16 באוקטובר 1980

[10] תא"ל רונן (פקר) הודיע לרפול על נכונות להשאר בצה"ל, מעריב, 20 באוקטובר 1980

[11] ועדת חוץ ובטחון תדון בקרוב בפרשת פקר, דבר, 17 באוקטובר 1980

[12] תא"ל רן פקר פורש בכל זאת מהשירות, דבר, 31 באוקטובר 1980

[13] אבינעם מיסניקוב, 5 ביוני - הפלת שלושה מטוסי מיג 19 מצריים מעל גרדקה, באתר "מרחב אווירי", 22 בדצמבר 2006

[14] שחק מס' 03, באתר "מרחב אווירי"

[15] רן פקר יהיה קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מעריב, 13 באפריל 1989

[16] תא”ל (מיל.) רן רונן (פקר), באתר פרס מוסקוביץ לציונות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רן פקר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רן פקר