שמואל חץ

שמואל חץ
לידה	11 בפברואר 1938; י' באדר תרצ"ח; קריית חיים, פלשתינה (א"י)
נהרג	18 ביולי 1970 (בגיל 32); י"ד בתמוז תש"ל; תעלת סואץ, מצרים
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-אוגוסט 1957
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד טייסת 201;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה

שמואל חץ (11 בפברואר 1938 - 18 ביולי 1970) היה סגן-אלוף בחיל האוויר הישראלי, מפקדה הראשון של טייסת 201. נהרג במלחמת ההתשה.

ביוגרפיה

חץ נולד בשנת 1938 בקריית חיים, בן לחיים ושבע, ואח לעמוס, לימים מייסד החוג לתנועה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בגיל 8 עבר עם אביו ואחיו עמוס לקיבוץ שפיים והתחנך בבית הספר היסודי שם. חץ המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון המקצועי "מקס פיין" בתל אביב במגמת מכונאות מטוסים וסיים בהצטיינות. בתקופת הלימודים היה פעיל בגדנ"ע אוויר ובמסגרת זו השתתף בתוכנית חילופי גדנ"ע אוויר וביקר בארצות הברית^[1].

התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1957. לאחר שסיים בהצלחה את קורס הטיס במגמת קרב שירת כטייס קרב בטייסת 105 ("העקרב"), אז טייסת מטוסי קרב דאסו סופר מיסטר.

ב-29 ביוני 1960 היה מעורב בתאונה אווירית. עמיתו לטייסת, רפי הר לב, שטס במטוס מספר 16 התנגש, בזמן יציאה ממטווח, במטוס מספר 17 אותו הטיס חץ. הטייסים ניצלו^[2]. חץ היה חבר בצוות ההקמה של טייסת 119 ("העטלף") כטייסת מטוסי מיראז' 3 ב-1964. במלחמת ששת הימים שירת כסמ"ט א' בטייסת 113 ("הצרעה"), טייסת אורגן, ולאחר המלחמה שירת כסמ"ט א' בטייסת 101 ("הקרב הראשונה"), אז טייסת מטוסי מיראז' 3.

חץ נשלח להשתלמויות רבות בצרפת, בבריטניה ובארצות הברית והיה מראשוני טייסי הפנטום. בינואר 1969 החלו לצאת לארצות הברית צוותי האוויר והקרקע שנבחרו לקורס הסבה למטוסי הפנטום ובהם שני מפקדי הטייסות המיועדות להיפתח, שמואל חץ לטייסת "האחת" ואביהו בן-נון לטייסת "הפטישים". קורס ההסבה החל במרץ בטייסת פנטום אמריקאית ונמשך כחמישה חודשים.

טייסת 201 ("האחת") הוקמה ב-17 באוגוסט 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, כטייסת F-4 פנטום ("קורנס"), הראשונה של חיל האוויר בבסיס חצור, תחת פיקודו של רס"ן חץ. ב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי הפנטום הראשונים שקיבל חיל האוויר. כשבועיים לאחר הגעת המטוסים החדשים החלה הטייסת להשתלב בפעילות מבצעית, כאשר זוג מטוסים הוזנק לסיור יירוט באזור שארם א-שייח'.

ב-25 באפריל 1970 הותקף אזור אל עריש על ידי זוג מטוסי איליושין 28 מצריים. לעבר התוקפים הוזנקו זוג מטוסי פנטום וזוג מטוסי מיראז' 3. מטוס הפנטום של חץ הפיל אחד ממטוסי האיליושין 28 באמצעות טיל אוויר אוויר.

ב-16 במאי 1970 הוביל חץ רביעיית מטוסי פנטום, שיחד עם שני זוגות נוספים מטייסת 69 תקפו את הנמל המצרי בראס בנאס (אנ'), שהוא נמל הים המצרי העיקרי בים סוף. בתקיפה, שכונתה "מבצע קשת אווירי", טובעה משחתת מצרית ונפגעו כלי שיט נוספים שעגנו בנמל. הייתה זו התקיפה ארוכת הטווח של חיל האוויר עד מבצע רגל עץ.

בראשית שנת 1970 החלה ברית המועצות בשילוח חיל משלוח גדול למצרים לשם הדיפת המתקפות של חיל האוויר הישראלי, בעיקר באמצעות הקמת מערך הגנה אווירית צפוף שהלך והתפשט מזרחה. חיל האוויר הישראלי בכלל וטייסות הפנטום בפרט ביצעו גיחות רבות לעצירת הפריסה. ב-18 ביולי 1970 הוביל חץ שמונה מטוסי פנטום ב"מבצע אתגר" לתקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר בחזית תעלת סואץ^[3]. טילים רבים נורו לעבר מטוסי הפנטום במהלך התקיפה, מהם נפגעו מטוסיהם של חץ ונווטו מנחם עיני^[4] ושל אביהו בן-נון ונווטו שאול לוי. מטוסם של חץ ועיני התפוצץ^[5]. חץ הצליח לפלוט את הנווט עיני^[6], אך לא הצליח לנטוש בעצמו ונהרג^[7]. אביהו בן-נון הצליח להגיע עד רפידים וביצע נחיתת אונס.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן-אלוף. בעיתונות הכתובה בישראל הופיעו מדי פעם פרסומים שהוכחשו, כי חץ הועבר כשבוי למוסקבה^[8].

תקופה ארוכה סירבו המצרים לחפש את גופתו של חץ^[9] ובחלקת הנעדרים על הר הרצל הוצבה מצבת אבן לזכרו. לאחר מלחמת יום הכיפורים נמצאו שרידי גופתו בשטח שממערב לתעלת סואץ שנכבש על ידי צה"ל. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי קריית שאול^[10].

שמואל חץ היה נשוי ואב לשני בנים. בנו אורי שירת כנווט מסוקים^[11].

הנצחתו

חורשה על שמו ניטעה על ידי הקרן הקיימת ביער בן שמן, (יער הטייסים) ובה הוצבה אנדרטה לזכרו^[12]. מדי שנה מחולקת מלגה לזכרו בבית הספר המקצועי "מקס פיין". בספריית בית הספר פינה לזכרו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמואל חץ בוויקישיתוף

קורות החיים של שמואל חץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
טייסת האחת, באתר חיל האוויר הישראלי

הערות שוליים

^ קבוצת גדנעי אוויר יצאה לארצות הברית, דבר, 22 ביולי 1956
^ אבינעם מיסניקוב, ‏תא"ל (מיל.) רפי הר לב, באתר "מרקיע שחקים"
^ גיא לרון, מלחמת ההתשה הסלימה כי ארה"ב רצתה לנסות נשק חדש, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2019
^ אסתי אהרונוביץ, הבורות השחורים שלי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2008
^ אבינעם מיסניקוב, ‏הפלת קורנס 680, באתר "מרקיע שחקים"
^ דוד כספי, ‏ארבעים שנה למלחמת ההתשה, שריון 33, אוקטובר 2009, עמ' 28-24, באתר "יד לשריון"
^ הטייס שמואל חץ נהרג כנראה, הנווט נשבה - בנפול המטוס בסואץ, מעריב, 20 ביולי 1970
^ איזבלה גינור, תעלומת הטייס חץ, "ידיעות אחרונות", 25 באפריל 2001
פליקס פריש, תעלומת חץ: חיל האויר מכחיש כי הטייס שרד, באתר ynet, 25 באפריל 2001
היסטוריון רוסי: טייס ישראלי שהופל במלחמת ההתשה הועבר בחשאי למוסקבה, באתר וואלה, 25 באפריל 2001
תת אלוף מנחם עיני: "סגן אלוף שמואל חץ מת בוודאות", באתר ערוץ 7, 25 באפריל 2001
^ ישגב נקדימון,כאן נפל הפנטום
^ היום הלוויית הטייס שמואל חץ שמטוסו הופל במלחמת ההתשה, דבר, 4 בפברואר 1974
^ רונית ורד, היקב החדש של אחד מאנשי היין המסקרנים בישראל, באתר הארץ, 8 באפריל 2020
^ חורשה על שם סא"ל שמואל חץ, דבר, 16 ביולי 1973

[1] קבוצת גדנעי אוויר יצאה לארצות הברית, דבר, 22 ביולי 1956

[2] אבינעם מיסניקוב, ‏תא"ל (מיל.) רפי הר לב, באתר "מרקיע שחקים"

[3] גיא לרון, מלחמת ההתשה הסלימה כי ארה"ב רצתה לנסות נשק חדש, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2019

[4] אסתי אהרונוביץ, הבורות השחורים שלי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2008

[5] אבינעם מיסניקוב, ‏הפלת קורנס 680, באתר "מרקיע שחקים"

[6] דוד כספי, ‏ארבעים שנה למלחמת ההתשה, שריון 33, אוקטובר 2009, עמ' 28-24, באתר "יד לשריון"

[7] הטייס שמואל חץ נהרג כנראה, הנווט נשבה - בנפול המטוס בסואץ, מעריב, 20 ביולי 1970

[8] איזבלה גינור, תעלומת הטייס חץ, "ידיעות אחרונות", 25 באפריל 2001
פליקס פריש, תעלומת חץ: חיל האויר מכחיש כי הטייס שרד, באתר ynet, 25 באפריל 2001
היסטוריון רוסי: טייס ישראלי שהופל במלחמת ההתשה הועבר בחשאי למוסקבה, באתר וואלה, 25 באפריל 2001
תת אלוף מנחם עיני: "סגן אלוף שמואל חץ מת בוודאות", באתר ערוץ 7, 25 באפריל 2001

[9] ישגב נקדימון,כאן נפל הפנטום

[10] היום הלוויית הטייס שמואל חץ שמטוסו הופל במלחמת ההתשה, דבר, 4 בפברואר 1974

[11] רונית ורד, היקב החדש של אחד מאנשי היין המסקרנים בישראל, באתר הארץ, 8 באפריל 2020

[12] חורשה על שם סא"ל שמואל חץ, דבר, 16 ביולי 1973

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]