לדלג לתוכן

רוברט מוסיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רוברט מוזיל)
רוברט מוסיל
Robert Musil
רוברט מוסיל, 1900
רוברט מוסיל, 1900
לידה 6 בנובמבר 1880
קלגנפורט, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1942 (בגיל 61)
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דה רואה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Confusions of Young Törless, The Man Without Qualities, The Posthumous Papers of a Living Author עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ראלף וולדו אמרסון, מוריס מטרלינק, פרידריך ניטשה, ארנסט מאך עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Martha Musil עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.musilgesellschaft.at
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט מוּסִיל (Robert Musil, יש להגות מוּזִיל; 6 בנובמבר 1880 - 15 באפריל 1942), סופר אוסטרי. נמנה עם גדולי הסופרים האוסטרים, ובין החשובים שבסופרים המודרניים.

מוסיל נולד בקלגנפורט שבאוסטריה והתגורר עם הוריו, אלפרד מוסיל (1846-1924) ואשתו הרמינה (1853-1924), שסבלה מיציבות רגשית מעורערת. יחד אתם התגורר היינריך רייטר (?-1856), מורה שאיתו ניהלה האם קשר רומנטי במשך כארבעים שנה. אביו של מוסיל היה מכונאי, ומונה ב-1891 לחבר במחלקת הנדסת מכונות באוניברסיטה הגרמנית הטכנית בברנו. הוא אף זכה לאצולה בירושה באימפריה האוסטרו-הונגרית, זמן קצר לפני קריסתה. לאחר התמוטטות עצבים שעברה עליו, החליטו הוריו של מוסיל לשלוח אותו לפנימייה צבאית באייזנשטט בין השנים 1892-1894, ולאחר מכן במאוריש-ביישקירכן בין השנים 1894-1897. בפנימייה הראשונה למד לפניו גם ריינר מריה רילקה, ושניהם תיעדו אותה ביצירתם כמקום מסויט שהשפיע עליהם רבות. החוויות שאותן עבר בפנימיות השתקפו ברומן הראשון שלו, Die Verwirrungen des Zöglings Törless (נבוכותיו של החניך טרלס).

לאחר שסיים כצוער, למד מוסיל במכללה צבאית בווינה בסתיו של 1897, אך החליף במהרה את נושא לימודיו למכונאות, והחל לעזור לאביו במחלקתו בברנו. במהלך לימודיו ביקר מוסיל בתיאטראות ובגלריות, תוך קריאה מרובה של ספרי פילוסופיה וספרות; בעיקר אלו של ניטשה, דויסטויבסקי, ראלף וולדו אמרסון וארנסט מך. מוסיל סיים את לימודיו בתוך שלוש שנים, ובין 1902-1903 שימש עוזר ללא תשלום לפרופסור יוליוס קארל פון בך בשטוטגרט. בשנים הללו החל מוסיל לעבוד על ספרו הראשון, שאותו פרסם ב-1906.

כבר אז החל מוסיל למאוס במכונאות ובמגבלות שהטיל המקצוע על התפתחותו הרוחנית, ובמקום לפתוח בקריירה כמכונאי החל ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין (1903-1908) תחת שרביטו של הפרופסור הידוע קארל שטומפף. ב-1905 פגש מוסיל במרטה מרכובלדי (21 בינואר 1874 – 6 נובמבר 1949), שהייתה מבוגרת ממנו בשבע שנים. בפוגשו בה כבר היו לה שני ילדים, ובעברה התאלמנות ונישואים שניים.

ב-1909 סיים מוסיל לימודי דוקטורט, ופרופסור אלקסיוס מינונג הציע לו משרה באוניברסיטת גראץ, שלה סירב כדי להתמקד בכתיבה. שנתיים לאחר מכן פרסם מוסיל את ספרו Vereinigungen ("איחודים") שהכיל את הסיפורים Die Versuchung der stillen Veronika ו- Die Vollengung der Leibe. באותה שנה אף נשא את מרטה לאישה, וחדל לקבל תמיכה כלכלית ישירה ממשפחתו, לטובת משרה שאביו השיג עבורו כספרן באוניברסיטה הגרמנית הטכנית בווינה. מוסיל החזיק במשרה כשנתיים ולאחר מכן החל לעבוד כעורך בעיתון Die neue Rundschau, שם גם עיבד את מחזהו Die Schwärmer, שפורסם לבסוף ב-1921.

במלחמת העולם הראשונה שירת מוסיל כקצין בדרום טירול, ולאחר מכן רחוק מהסכנה במפקדה האוסטרית העליונה בבולצנו. ב-1916 חלף מוסיל בפראג, שם פגש בקפקא ובריינר מריה רילקה, שאת עבודותיהם העריך עד מאוד. לאחר שהסתיימה המלחמה, ואיתה הקיץ הקץ על האימפריה האוסטרו-הונגרית, חזר מוסיל לחיות כסופר בווינה, שם פרסם ב-1924 את ספרו Drei Frauen (שלוש נשים).

ב-1930 וב-1932 הוציא מוסיל לאור את שני החלקים הראשונים של יצירת המופת שלו Der Mann ohne Eigenschaften (האיש בלא תכונות), המציגה את דעיכתה המוסרית והאינטלקטואלית של האימפריה האוסטרו-הונגרית דרך עיניו של אולריך, מתמטיקאי לשעבר שכשל בניהול קשרים עם העולם באופן שיאפשר לו לקבל "תכונות". עלילת הספר התרחשה בווינה ערב מלחמת העולם הראשונה. מוסיל לא סיים את הרומן הארוך, ומבין שלושה כרכים מתוכננים ראו אור רק שניים.

בשנות העשרים המוקדמות חי מוסיל בעיקר בברלין, תוך ביקורים מזדמנים בווינה, שם היה אורח קבוע בסלון "אויגניה שוורצוואלד". ב-1932 ייסד תומאס מאן את "עמותת רוברט מוסיל", וכאשר התבקש לציין ספר מודרני חשוב ובולט הכתיר נחרצות את "האיש בלא תכונות" כספר היאה לתואר. ארבע שנים לאחר מכן לקה מוסיל בהתקף הלב הראשון שלו.

את שנותיו האחרונות חי בצל הנאציזם ומלחמת העולם השנייה - בברלין בין 1931-1933, ומאוחר יותר כאשר סופחה אוסטריה לרייך השלישי ב-1938. עם סיפוחה עבר יחד עם אשתו היהודייה לשווייץ, שם הוא מת מהתקף לב נוסף בעיר ז'נבה ב-15 באפריל 1942.

בהלווייתו נכחו רק שמונה אנשים, ושבע שנים לאחר מכן מתה גם אשתו. לאחר מותו כמעט נשכחו כתביו בארצות הדוברות גרמנית, ועבודותיו חזרו לתודעה רק בתחילת שנות החמישים עם פרסומם המחודש.

מוסיל היה דודן מדרגה שנייה של המזרחן והתאולוג אלואיס מוסיל (סביהם פרנץ ומתיאס היו אחים).

  • Die Verwirrungen des Zöglings Törleß (נבוכותיו של החניך טרלס, 1906), עובד מאוחר יותר לסרט Der junge Törless.
  • Vereinigungen‏ (1911)
  • Die Schwärmer‏ (1921)
  • Vinzenz und die Freundin bedeutender Männer‏ (1924)
  • Drei Frauen ( שלוש נשים, 1924)
  • Nachlaß zu Lebzeiten ‏ (1936)
  • Über die Dummheit‏ (1937)
  • Der Mann ohne Eigenschaften (האיש ללא תכונות; 1930, 1933, 1943, פורסם בשני כרכים)

ספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט מוסיל בוויקישיתוף