התמוטטות עצבים
התמוטטות עצבים הוא מושג עממי שכולל בתוכו מספר גדול ומגוון של מצבים. המכנה המשותף של מצבים אלו - הופעה של תסמינים קשים בתחום הנפשי, הרגשי או החשיבתי בצורה פחות או יותר פתאומית, אשר מלווים בקריסה נפשית הכוללת ירידה בכל התחומים - ברמה התפקודית, בהיבט הבין-אישי ובתחום התעסוקתי. הביטוי איננו בשימוש רפואי מקצועי ואין מונח קליני רפואי מקביל.
מצבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת המושג התמוטטות עצבים, יכולים להיכלל מצבים נורמטיביים ומצבים שאינם נורמטיביים. מצבים נורמטיביים – סיטואציות בהן הסימפטומים הם של התמוטטות עצבים, אולם מדובר במצב נורמטיבי, שלרוב אינו דורש התערבות רפואית. למשל תגובת אבל או תגובה להודעות הקשורות במצב הבריאותי של אדם, תגובה לאירוע מפחיד שקרה לאיש קרוב, או תנודות רגשיות בגיל ההתבגרות. כל אחת מהתופעות הללו עשויה להשפיע על מצב הרוח וההתמודדות האישית.
קיימים גם מצבים לא נורמטיביים, פתולוגיים – מוכרים כאבחנות פסיכיאטריות. למשל, הפרעת הסתגלות אשר בנסיבות חיים חדשות האדם עלול למפתח דיכאון, חרדה, ירידה תפקודית, חוסר שינה וסימפטומים נוספים. בנוסף אפשרית גם תגובת לחץ אקוטית, למשל במצב של פיגוע טרור, בעקבותיה נדרש טיפול מיידי. במקרה שהסימפטומים ממשיכים או חוזרים בעתיד הדבר נחשב הפרעת דחק פוסט טראומטית. גם מצב של תגובה פסיכוטית קצרה להתרחשות שאצל רוב האוכלוסייה נחשבת לנורמלית, אך בוחן המציאות במקרה הזה אינו תקין, כמו מחשבות שווא, והמצב דורש טיפול תרופתי אנטיפסיכוטי.
סיבות נפוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מספר סיבות נפוצות שעשויות להוביל להתמוטטות עצבים, כגון התעללות, אבטלה, קשיים יוצאי דופן בהתנהלות מקצועית או לימודית, נדודי שינה, אבל על קרוב משפחה, שימוש בסמים פסיכואקטיביים, הצקות חברתיות חוזרות ונשנות ודחייה חברתית. כל אחד מהגורמים הללו יכול להוביל למתח נפשי עז ולהתמוטטות נפשית במקרים מסוימים.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח התמוטטות עצבים הוא רחב וכולל תחתיו מגוון של סיטואציות – חלקן נורמליות וחלקן אינן נורמליות. לכן, חשוב לעשות את האבחנה הנכונה. בעת הטיפול יש להתחשב בשני היבטים:
- הסימפטומים המיידים, וטיפול בהם.
- ניסיון להבין מהי הבעייתיות המיוחדת של אותו בן אדם, כיצד ניתן למנוע את הישנות המקרה בעתיד. (לדוגמה: ליווי פסיכולוגי, להבין מהן נקודות החולשה של האדם וכיצד ניתן לחזק אותן).
