קלאס אולדנבורג

קלאס אולדנבורג
Claes Oldenburg
לידה	28 בינואר 1929; מאלמה, שוודיה
פטירה	18 ביולי 2022 (בגיל 93); מנהטן, ארצות הברית
לאום	שוודים
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל; בית הספר הלטיני של שיקגו ;
תחום יצירה	פיסול, תחריט, רישום, ציור, מיצג
זרם באמנות	פופ ארט
יצירות ידועות	שפתון (מתרומם) על שרשראות זחל"ם
פרסים והוקרה	פרס וילהלם-למברוק (1981); פרס וולף לאמנויות (1989); פרס רולף שוק לאמנות חזותית (1995); פרס המהגרים הגדול (2009); המדליה הלאומית לאומנויות ;
צאצאים	Maartje Oldenburg
חתימה

קְלַאס אוֹלדֶנבּוּרג (בשוודית: Claes Oldenburg;‏ 28 בינואר 1929 – 18 ביולי 2022) היה פסל שוודי אמריקאי שנודע בעיקר בזכות עבודתו על פסלים סביבתיים שהיוו גרסאות ענק של חפצים יום-יומיים. מוטיב מרכזי נוסף ביצירתו היה גרסאות רכות של חפצים קשיחים. זוכה פרס רולף שוק לאמנות חזותית 1995.

ביוגרפיה

אולדנבורג בן לדיפלומט^[1], נולד ב-1929 בסטוקהולם שבשוודיה. בילדותו עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. בשנת 1936 למד באוניברסיטת ייל ובמכון לאמנות בשיקגו.

יצירתו

אולדנברג החל להתפרסם בתחילת שנות ה-60, בלוס אנג'לס. הוא מזוהה עם זרם הפופ ארט.

אחת מיצירותיו הגדולות הראשונות הייתה "שפתון (מתרומם) על שרשראות זחל"ם", שנמצא כיום בחצר באוניברסיטת ייל.

ביצירתו קיבלה המציאות היבט תלת־ממדי סביבתי בוטה וברור. הוא טען שהוויית הכרך העירוני לא התבטאה בעולם הנוצץ והפרסומי, אלא בחומרים הלקוחים מ"תרבות הביבים" של שכונות העוני ואזוריה המזרחיים של מנהטן.

אולדנבורג ביקש לבטא את הוולגריות של אמריקה באמצעות "סביבות" ו"אירועים". הרחוב שימש בעבורו לא רק מקום שממנו נלקחו האובייקטים ליצירותיו אלא אף נושא יצירתו המוקדמות. הוא לא הסתפק באובייקט בודד המופקע מהקשרו הסביבתי, ויצר סביבה שיש בה חומרי פסולת ופריטים שאסף ועיצב למערך מאורגן, שעל פיו על הצופה לחדור פנימה כדי לחוות את המוצג, ולא רק להתבונן בו כמוצג בתערוכה. רחוב, 1960, בגלריה ג'דסון. חלל הגלריה התמלא בחומרי פסולת שאסף בסביבת מגוריו. מחומרים אלו עיצב צורות תלת־ממדיות, המאורגנות באי סדר המזכירים קיר מלא כתובות גרפיטי. האובייקטים מוקמו - כאילו באקראי - בחלל הגלריה ובכך יצר "סביבה" בעלת אמירה אסתטית ייחודית, אך גם אמירה חברתית: העברת תרבות הרחוב הנמוכה לגלריה לאמנות מעניקה לה לגיטימציה. יש להכיר בעידן השפע הכלכלי לא רק במוצרי הצריכה שבמרכולים, בפרסומות וכו' אלא ב"חיים האמיתיים", שאינם מתועדים במדורי הרכילות.

בנוסף לעבודתו כפסל אולדנבורג השתתף לעיתים בפרויקטים אדריכליים. דוגמה בולטת לכך היא עיצובה של הכניסה לבניין הנהלת סוכנות הפרסום Chiat\Day בלוס אנג'לס, המעוצבת כמשקפת ענק שחורה, בצוות תכנון יחד עם האדריכל פרנק גרי.

מיצירותיו הידועות

"אטב" שממוקם במרכז פילדלפיה
"גשר הכף והדובדבן" בגן הפסלים של מינאפוליס
"ליבת תפוח" מ-1992 מוצב בגן האמנות ע"ש בילי רוז שבמוזיאון ישראל בירושלים.
Inverted Collar and Tie שמוצב מול הבניין וסטנדשטראסה 1.

פרסים והוקרה

1989 פרס וולף לאמנות
1995 פרס רולף שוק לאמנות חזותית.

חיים אישיים

אולדנבורג שיתף פעולה מאז 1976 ועד למותה ב-2009 עם פסלת הפופ ההולנדית אמריקאית קוסיה ואן ברוגן. השניים נשאו ב-1977. נפטר ב-18 ביולי 2022.

גלריית תמונות של יצירות

ברז וצינור
פינים עפים
כדורי פול ענקיים

קשת הבורג
"בקבוק של תווים"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלאס אולדנבורג בוויקישיתוף

עדי צור, יסודות קאמפיים בעבודותיו של קלאס אולדנבורג
קלאס אולדנבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נעמה ריבה, קלאס אולדנבורג, הפסל שחשב כמו אדריכל, באתר הארץ, 19 ביולי 2022
פיטר פלגנס The Wall Street Journal, ‏היצירה הזו הוצגה במרתף של כנסייה. היום היא נחשבת לאחת מפסגות האמנות במאה ה-20, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2023
קלאס אולדנבורג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קלאס אולדנבורג, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ הפסל קלאס אולדנבורג הלך לעולמו בגיל 93, באתר ynet, 18 ביולי 2022

[1] הפסל קלאס אולדנבורג הלך לעולמו בגיל 93, באתר ynet, 18 ביולי 2022

[1]

זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה	וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022)
מתמטיקה	אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022)
אמנות חזותית	רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022)
מוזיקה	אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022)