לדלג לתוכן

קית' קאראדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קית' קאראדין
Keith Carradine
קאראדין, 2006
קאראדין, 2006
לידה 8 באוגוסט 1949 (בן 75)
סן מטאו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Keith Ian Carradine עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר התיכון הוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Hayley DuMond (18 בנובמבר 2006–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
    • Shelley Plimpton (19691970)
  • Cristina Raines (19711979) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרתה פלימפטון, Sorel Carradine עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קית' איאן קאראדיןאנגלית: Keith Ian Carradine; נולד ב-8 באוגוסט 1949) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה, זמר וכותב שירים אמריקאי שזכה להצלחה על הבמה, הקולנוע והטלוויזיה.

קאראדין נולד בסן מטאו, קליפורניה. הוא בנם של השחקנית והאמנית סוניה סורל (לבית הניוס) והשחקן ג'ון קאראדין.[1] אחיו הם כריסטופר ורוברט קאראדין, כולם שחקנים. אחיו למחצה מצד אביו הם ברוס ודייוויד קאראדין. אחיו למחצה מצד אמו הוא מייקל בוון. סבא רבא מצד אמו היה הביוכימאי מקס הניוס, וסבתא רבתא מצד אמו הייתה אחותו של ההיסטוריון יוהאן לודוויג הייברג.[2]

קאראדין הצהיר שאביו היה שותה לשוכרה ואמו "הייתה קטטונית סכיזופרנית דיכאונית - היה לה הכל."[3] הוריו התגרשו בשנת 1957, כשהיה בן שמונה. מאבק משמורת מר הביא לכך שאביו קיבל משמורת עליו ועל אחיו, כריסטופר ורוברט, לאחר שהילדים בילו שלושה חודשים בבית לילדים במחלקות בית המשפט. קית' אמר על החוויה, "זה היה כמו להיות בכלא. היו סורגים על החלונות, והותר לנו לראות רק את הורינו דרך דלתות זכוכית. זה היה מאוד עצוב. היינו עומדים שם משני צידי דלת הזכוכית ובוכים."[4] הוא גדל בסן מטאו בעיקר על ידי סבתו מצד האם,[5] ולעיתים נדירות הוא ראה את אחד מהוריו.[6] אמו לא הורשתה לראותו במשך שמונה שנים לאחר הסדר המשמורת.

קאראדין למד בבית הספר "אוג'אי ואלי", שם היה פעיל במגמת התיאטרון של בית הספר, והופיע בהפקות בית ספריות.[5] לאחר התיכון חשב קאראדין את המחשבה להפוך לשומר יער, ונרשם לאוניברסיטת המדינה של קולורדו בפורט קולינס. הוא שינה את המגמה לדרמה לאחר ההרשמה, אך נשר לאחר סמסטר אחד וחזר לקליפורניה, ועבר לגור עם אחיו הבכור, דייוויד, שעודד אותו להמשיך בקריירת משחק, שילם עבור שיעורי המשחק שלו. ועזר לו להשיג סוכן.[6]

כנער, לקאראדין היו הזדמנויות להופיע עם אביו על הבמה בהפקותיו של האחרון של שייקספיר.[7] לפיכך, היה לו רקע כלשהו בתיאטרון כאשר לוהק למחזמר "שיער" המקורי בברודוויי (1969). באותה הפקה הוא התחיל כזמר במקהלה והתקדם עד שקיבל תפקיד ראשי.[8] הוא גילם את ווף וקלוד. לדבריו, על מעורבותו ב"שיער", "באמת לא תכננתי לערוך אודישנים. פשוט הלכתי יחד עם אחי, דייוויד, וחברתו באותה תקופה, ברברה הרשי, ושניים מחבריהם. פשוט התכוונתי לנגן עבורם בפסנתר בזמן שהם שרו, אבל אני זה שהצוות התעניין בו."[9]

הוא היה מועמד על הופעתו פרס טוני עבור השחקן הטוב ביותר (מחזמר) על משחקו במחזמר זוכה פרס טוני, "The Will Rogers Follies" בשנת 1991. הוא זכה בפרס המבקרים על משחקו במחזה "פוקספייר", שם שיחק לצד יום קרונין וג'סיקה טנדי, והופיע כ לורנס בהצגה נבלות מלוכלכות בתיאטרון אימפריאל. בשנת 2008 הופיע בתפקיד ד"ר פרקהאר באוף ברודוויי ב-"Mindgame", מותחן מאת אנטוני הורוביץ, בבימויו של קן ראסל. במרץ ובאפריל 2013 הוא שיחק בהפקת "ברנדווי" של Hands on a Hardbody. הוא היה מועמד לפרס טוני ולפרס הדראמה דסק על משחקו.

קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 הופיע קאראדין לזמן קצר בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "קונג פו" ,בה כיכב אחיו דייוויד. קית' שיחק גרסה צעירה יותר של דמותו של דייוויד, קוואי צ'אנג קיין.

בשנת 1983 הופיע במיני-סדרה בטלוויזיה "Chiefs", המבוסס על ספרו של סטיוארט וודס. הופעתו בסדרה זו זיכתה אותו במועמדות לפרס פרס אמי בקטגוריית "שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה". קרדין גם כיכב בסיטקום "Complete Savages", והוא שיחק את ביל היקוק הפראי בסדרת הטלוויזיה דדווד.

קאראדין ושלי דובאל בסרט "נאשוויל" (1975)

הוא שיחק בכמה סרטים יוצאי דופן של בן טיפוחיו של אלטמן, אלן רודולף, בסרט "בחר אותי" (1984), ב"צרות בראש" (1985), ואמן ובסרט "המודרניים" (1988).

בשנת 1987 הוא כיכב במיני סדרה "Murder" הופעות טלוויזיה אחרות כוללות "את אבי בני" (1988), סרט טלוויזיה. ב

הוא הופיע עם האחים דייוויד ורוברט כאחים הצעירים בסרטו של וולטר היל משנת The Long Riders" 1980". בשנת 1994 היה לו תפקיד קמע כוויל רוג'רס בסרטו של רודולף על דורותי פארקר, "גברת פארקר והמעגל המרושע". הוא כיכב יחד עם דריל האנה בתפקיד הסוציופת הרצחני ג'ון נתרווד במותחן משנת The Tie That Binds" 1995". ב-1997 שיחק בסרט "רסיסים של חיבה" לצדה של ג'סיקה לאנג.

בין השנים 2004-2003 קאראדין קריין את הסדרה התיעודית "Wild West Tech" בערוץ ההיסטוריה, לפני שהעביר את התפקיד לאחיו דייוויד.

בשנת 2011 שיחק בסרט "הפלישה למערב", סרט מדע בדיוני אמריקאי שביים ג'ון פאברו, בו כיכבו גם דניאל קרייג, האריסון פורד ואוליביה ויילד.

בשנת 2013 הוא כיכב בסרט "Ain't Them Bodies Saints", שזכה בפרס פסטיבל סאנדנס 2013 על צילום קולנוע. בשנת 2016 גילם את אדוארד דיקינסון, אביה של אמילי דיקנסון, בסרט "A Quiet Passion", סרט ביוגרפי שביים וכתב טרנס דייוויס על חיי המשוררת האמריקנית.

בשנת 2016 חזר קאראדין לככב בסרטו הרביעי של אלן רודולף "ריי פוגש את הלן" לצד השחקנית סונדרה לוק.[10]

אחיו, דייוויד, אמר בראיון כי קית יכול לנגן על כל כלי שירצה, כולל חמת חלילים וקרן יער.[8] כמו דייוויד, קית שילב את כישרונותיו המוזיקליים עם הופעות המשחק שלו. בשנת 1975 ביצע שיר שנכתב, "I'm Easy", בסרט "נאשוויל". זה היה להיט פופולרי, קאראדין זכה בגלובוס הזהב וכן באוסקר עבור פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר. זכייה זו הובילה לקריירת שירה קצרה. הוא חתם על חוזה עם Asylum Records והוציא שני אלבומים - "I'm Easy" בשנת 1976 ו-"Lost & Found" בשנת 1978. בשנת 1984 הופיע בקליפ לסינגל "Girl Girl של מדונה. בראשית שנות התשעים שיחק בתפקיד הראשי במחזמר זוכה פרס טוני "וויל רוג'רס".[11]

הוא הופיע במיני סדרה משנת 2005, "למערב", בהפקת סטיבן ספילברג ודרימוורקס. הוא גילם קרדין את ריצ'רד הנרי פראט. במהלך העונה השנייה והרביעית של סדרת הטלוויזיה דקסטר, הופיע פעמים רבות כסוכן המיוחד של ה-FBI, פרנק לונדי. קאראדין הופיע בתפקיד אורח פעמיים בדרמת המתח מחשבות פליליות, בתור הרוצח הסדרתי הפסיכופתי פרנק ברייטקופף. סדרות נוספות בהן הופיע כוללות את המפץ הגדול (בתפקיד אביה של פני) ובמסע בין כוכבים: אנטרפרייז בפרק "הטיסה הראשונה". קאראדין גם הופיע בתפקיד אורח בNCIS בשנת 2014. כמו כן בשנת 2014, היה לו תפקיד חוזר בתור לו סולברסון בסדרה "פארגו", ותפקיד חוזר כנשיא "קונרד דלטון" בסדרה "מזכירת המזכירה".

בשנת 2012 נתן קאראדין את קולו למשחק הווידאו "Hitman: Absolution", תפקיד קול של האנטגוניסט הראשי בלייק דקסטר.

בשנת 2021 שיחק בסרטה של ג'יין קמפיון "כוחו של הכלב", ששודר בשירות הזרמת המדיה "נטפליקס".

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאראדין נפגש עם שחקנית שלי פלימפטון ששיחקו במחזמר שיער בברודוויי. היא הייתה נשואה לשחקן סטיב קארי, למרות שהם היו פרודים היא וקאראדין ניהלו רומן. לאחר שקאראדין עזב את ההצגה והיה בקליפורניה נודע לו שפלימפטון בהריון עם בתו מרתה פלימפטון.[3]

קאראדין התחתן עם סנדרה וויל ב-6 בפברואר 1982. הם נפרדו בשנת 1993,[12] לפני שוויל הגישה בקשה לגירושין בשנת 1999.[13] לזוג נולדו שני ילדים: קייד ריצ'מונד קאראדין (נולדה ב-19 ביולי 1982) וסורל יוהנה קאראדין (נולדה ב-18 ביוני 1985).[6]

בתאריך 18 בנובמבר 2006 התחתן קאראדין עם השחקנית היילי דומונד בטורינו, איטליה. יש להם ילד אחד.[14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קית' קאראדין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Keith Carradine Biography (1949-)". Filmreference.com. נבדק ב-2014-07-04.
  2. ^ "The National cyclopaedia of American biography". Google Books. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Wadler, Joyce (23 ביולי 2006). "Keith Carradine's Long Road to 'Dirty Rotten Scoundrels". The New York Times. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Diehl, Digby (4 בנובמבר 1984). "Getting Personal With Keith Carradine". Boca Raton News. The Ledger. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Champlin, Charles (22 במרץ 1988). "Carradine Paints His Way Into 'The Moderns' ' Corner". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 Rader, Dotson (29 בספטמבר 1991). "I didn't want to fail". Parade Magazine. Spartanburg Herald-Journal. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Thomas, Bob (9 בנובמבר 1986). "John Carradine says, "I'll never quit!"". The Times-News. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Takano, Hikari. "David Carradine Interview". Hikaritakano.co. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Cirelli-Heurich, Julie (9 באפריל 2009). "Keith Carradine back on stage as a man of the theater". New Jersey On-Line. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Lesley Ann Warren, Keith Carradine Starring in 'Ray Meets Helen'". Variety. נבדק ב-19 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Zink, Jack (3 בינואר 1993). "Keith Carradine's Follies". sun-sentinel.com. Sun Sentinel. נבדק ב-20 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Verrier, Richard (25 במרץ 2006). "Keith Carradine Sues Pellicano". The New York Times. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Patterson, Troy; Takahashi, Corey (3 בדצמבר 1999). "Michael Jackson Sued by Concert Investors". Entertainment Weekly. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Caroli, Clara (18 בנובמבר 2006). "Star Usa, nozze italiane come "must" – A Torino si sposa Keith Carradine" [Star USA, Italian wedding as a "must" – In Turin married Keith Carradine] (באיטלקית). la Repubblica. נבדק ב-4 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)