לדלג לתוכן

שלי דובאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלי דובאל
Shelley Duvall
שלי דובאל, 1977
שלי דובאל, 1977
לידה 7 ביולי 1949
פורט וורת', טקסס, ארצות הברית
פטירה 11 ביולי 2024 (בגיל 75)
בלנקו, טקסס, ארצות הברית
שם לידה Shelley Alexis Duvall עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19702002 (כ־32 שנים)
עיסוק הפקת סדרות ילדים, זמרת שירי ילדים
מקום לימודים
  • תיכון ולטריפ (1967)
  • South Texas Junior College עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Bernard Sampson (19701974) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • דן גילרוי (19751976) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פיבודי, פסטיבל קאן
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלי אלקסיס דובאלאנגלית: Shelley Alexis Duvall;‏ 7 ביולי 194911 ביולי 2024) הייתה שחקנית, מפיקה, תסריטאית וזמרת אמריקאית. היא התחילה את הקריירה במספר סרטים של רוברט אלטמן בשנות ה-70, כולל "Brewster McCloud"‏ (1970), "הקלפן והיצאנית" (1971), "Thieves Like Us"‏ (1974), "נאשוויל" (1975), ו-"3 Women" (1977), עבורו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן, במועמדות לפרסי BAFTA, ובמועמדות לפרס אמי עבור תוכניות ילדים שהפיקה. היא השתתפה, בין השאר, בסרט "הרומן שלי עם אנני" (1977), וכיכבה בסרטים "פופאי" (1980) ו"הניצוץ" (1980).

דובאל נולדה בפורט וורת' שבטקסס. כשסיימה את לימודי התיכון, עבדה במכירות קוסמטיקה, ולמדה תזונה במכללת דרום טקסס. היא פגשה את רוברט אלטמן כשצילם סצנות לסרט "ברוסטר מקלאוד" ביוסטון, והוא הציע לה תפקיד בסרט. תחילה סירבה, אך אז, לדבריה, "נמאס לי להתווכח, וחשבתי שאולי אני בכל זאת שחקנית. הם אמרו לי להגיע, אז עליתי על מטוס ובאתי. זה סחף אותי".[1] דובאל מעולם לא הייתה מחוץ לטקסס קודם לכן, ונדהמה למצוא את עצמה משחקת בהוליווד. היא שיחקה בסרט את אהובתו חופשיית-הנפש של הדמות הראשית, ברוסטר.[2]

אלטמן המשיך ללהק את דובאל בסרטיו - היא שיחקה כלה-בהזמנה בסרט הקלפן והיצאנית (1971), את בתו של אסיר ומאהבתו של דמותו של קית' קרדין ב-"Thieves Like Us"‏ (1974), גרופית מעופפת ב"נאשוויל" (1975), ואשת המערב הפרוע ב-"Buffalo Bill and the Indians, or Sitting Bull's History Lesson"‏ (1976).

ב-1976 כיכבה בעיבוד לטלוויזיה של הסיפור הקצר של פ. סקוט פיצג'רלד, "ברניס מסתפרת", וגם אירחה את "סאטרדיי נייט לייב".[3]

ב-1977 גילמה את מילדרד "מילי" לאמורו בסרטו של אלטמן, "3 Women". היא זכתה בפרס פסטיבל קאן לשחקנית הטובה ביותר, ולפרס פסטיבל הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקנית הטובה ביותר. באותה שנה, גם שיחקה תפקיד קטן בסרטו של וודי אלן, "הרומן שלי עם אנני".

התפקיד הבא של דובאל היה ונדי טורנס, בסרט "הניצוץ" של סטנלי קובריק. ג'ק ניקולסון אמר בסרט הדוקומנטרי Stanley" Kubrick: A Life in Pictures" שקובריק היה במאי שנהדר לעבוד איתו, אך משום מה עם דובאל הוא הפך "לבמאי אחר". בגלל השיטות המתודיות שלו, לקח שנה לצלם את הסרט, וקובריק ודובאל רבו תכופות. למרות זאת אמרה דובאל לאחר מכן, שהיא למדה יותר מקובריק בסרט הזה מאשר מכל תפקידיה הקודמים. כדי להעניק לסרט את האימה הפסיכולוגית, יצר קובריק אנטגוניזם עם השחקנים בכוונה, ובגלל השינויים התכופים בתסריט, הפסיק ניקולסון לקרוא את כל הגרסאות. קובריק בודד את דובאל בכוונה, ודרש ממנה לחזור על סצנת הבייסבול האייקונית 127 פעמים. דובאל נתנה במתנה לקובריק את קווצות שערה שנשרו מהמתח הנפשי שהייתה שרויה בו במהלך הצילומים.[4]

באותה שנה, ביקש אלטמן מדובאל שתשחק את אוליב אויל בסרט "פופאי" מול רובין ויליאמס. רוג'ר איברט כתב שהיה זה תפקיד שנולדה לגלם.

ב-1981 השתתפה בסרט של טרי גיליאם "שודדי הזמן" בתפקיד פאנזי, וב-1982 קריינה, אירחה והפיקה את תוכנית הטלוויזיה לילדים "Faerie Tale Theatre". היא גם שיחקה בשבעה פרקים בסדרה, בדמויות שונות מעולם האגדות, יחד עם שחקנים כמו טרי גאר ורובין ויליאמס. ב-1985 יצרה את הסדרה "Tall Tales & Legends", גם היא סדרה אנתולוגית, עבור ערוץ Showtime. דובאל זכתה למועמדות לפרס אמי עבור סדרה זו.

בתקופה זו נודע שדובאל עתידה לככב בסרט "גם לבוקרות יש רגעים קודרים", על פי ספרו של טום רובינס, עם מיק ג'אגר, ג'רי הול, אחותה סינדי, וסיסי ספייסק.[5] הפרויקט עוכב, וכשיצא ב-1993, כבר היה מלוהק באופן שונה לחלוטין.[6] היא המשיכה לשחק במגוון תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה, כולל בסרטו הקצר של טים ברטון "פרנקנוויני" (1984), ובסרט "רוקסן" (1987) בתפקיד ידידתו של הדמות של סטיב מרטין.

ב-1988 הקימה דובאל חברת הפקה בשם Think Entertainment כדי לפתח תוכניות לערוצי כבלים. היא יצרה סדרה נוספת ל-Showtime,‏ Nightmare" Classics"‏ (1989), אנתולוגיית עיבודים לסיפורי אימה של סופרים כגון אדגר אלן פו.[7]

ב-1991 גילמה דובאל את ג'ני וילקוקס, אשתו של צ'ארלי וילקוקס (כריסטופר לויד) בסרט מסדרת הפעולה של האלק הוגאן, "Suburban Commando". באותה שנה יצאה דובאל בשני דיסקים, הראשון Hello, I'm Shelley Duvall... Sweet Dreams היה אלבום שירי ערש, והשני, Hello, I'm Shelley Duvall... Merry Christmas, היה אלבום שירי חג המולד.

ב-1992 הצטרפה חברת ההפקה של דובאל ליוניברסל, והיא פיתחה את הסדרה הרביעית שלה עבור Showtime‏, "Shelley Duvall's Bedtime Stories", עיבודי הנפשה לסיפורי ילדים מוכרים, שזיכתה אותה במועמדות שנייה לאמי. סדרה חמישית ל-Showtime הופקה ב-1993, ואז מכרה דובאל את Think Entertainment ליוניברסל, והיא פרשה מהפקה. עבור עבודתה כמפיקה זכתה דובאל בשישה פרסי CableACE ופרס פיבודי אחד.[8]

ב-1994 שיחקה בתפקיד אורח בפרקליטי אל איי, וב-1996 בסרטה של ג'יין קמפיון, "דיוקנה של גברת", שיחקה בתפקיד הרוזנת ג'מיני לצד ג'ון מלקוביץ'. במהלך שנות התשעים המשיכה לשחק בסרטי קולנוע וטלוויזיה ולהופיע בסדרות.

בשנות האלפיים המשיכה דובאל לגלם תפקידים קטנים בעיקר.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלי דובאל, 2023

דובאל הייתה נשואה לאמן ברנרד סמפסון בין 1970 ל-1974, אך השניים התגרשו כשקריירת המשחק של דובאל נסקה.[9]

כששהתה בניו יורק לצילומי "הרומן שלי עם אנני" ב-1977, פגשה את פול סיימון. הם גרו ביחד שנתיים, ומערכת היחסים הסתיימה כשדובאל הכירה לסיימון את חברתה קארי פישר, ושני אלה החלו מערכת יחסים.[10]

דובאל פרשה ממשחק בשנת 2002. בנובמבר 2016, דיווח העיתון USA Today כי דובאל סובלת מהפרעה נפשית. זמן קצר לאחר מכן הופיעה דובאל בתוכניתו של ד"ר פיל. הופעה זו גררה ביקורת תקשורתית עזה נגד ד"ר פיל בטענה שניצל את מצבה הנפשי של דובאל מטעמי רייטינג.[11]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם תפקיד הערות
1970 Brewster McCloud Suzanne Davis
1971 הקלפן והיצאנית Ida Coyle
1974 Thieves Like Us Keechie
1975 נאשוויל L. A. Joan
1976 Buffalo Bill and the Indians, or Sitting Bull's History Lesson Mrs. Grover Cleveland
Bernice Bobs Her Hair Bernice סרט טלוויזיה
1977 הרומן שלי עם אנני Pam
3 Women Millie Lammoreaux
1980 הניצוץ Wendy Torrance
פופאי אוליב אויל
1981 Time Bandits Pansy
1984 פרנקנוויני סוזן פרנקנשטיין סרט קצר
בוקר לאורה סרט טלוויזיה
1986 Popples סרט טלוויזיה

מפיקה בפועל

1987 רוקסן Dixie
Frog Annie Anderson סרט טלוויזיה

מפיקה בפועל

1990 Mother Goose Rock 'n' Rhyme Little Bo Peep סרט טלוויזיה
1991 קומנדו פרוורי Jenny Wilcox
Frogs! Annie Anderson סרט טלוויזיה
Stories from Growing up סרט טלוויזיה

מפיקה בפועל

Backfield in Motion סרט טלוויזיה

מפיקה בפועל

1995 The Underneath Nurse
1996 דיוקנה של גברת Countess Gemini
1997 RocketMan Mrs. Randall ללא קרדיט
Twilight of the Ice Nymphs Amelia Glahn
Alone Estelle סרט טלוויזיה
Changing Habits Sister Agatha
My Teacher Ate My Homework Mrs. Fink
1998 Home Fries Mrs. Jackson
Casper Meets Wendy Gabby DVD
Tale of the Mummy Edith Butros
1999 The 4th Floor Martha Stewart
Boltneck Mrs. Stein
2000 Dreams in the Attic Nellie
2002 Manna from Heaven Detective Dubrinski
שנה כותרת תפקיד הערות
1973 Cannon Liz Christie Episode: "The Seventh Grave"
Love, American Style Bonnie Lee פרק: "Love and the Mr. and Mrs.
1976 Baretta Aggie פרק: "Aggie"
1982–1987 Faerie Tale Theatre מנחה/תפקידים שונים יוצרת, מפיקה בפועל
1985–1987 Tall Tales & Legends מנחה/תפקידים שונים יוצרת, מפיקה בפועל
1986 The Twilight Zone Margaret Episode: "A Saucer of Loneliness"
1989 Nightmare Classics יוצרת, מפיקה בפועל
1990 Rockin' Through the Decades בתפקיד עצמה ספיישל
1992 The Ray Bradbury Theatre Leota Bean פרק: "The Tombstone"
1992–1993 Shelley Duvall's Bedtime Stories Host/Various roles יוצרת, מפיקה בפועל, כותבת
1994 Mrs. Piggle-Wiggle יוצרת, מפיקה בפועל
פרקליטי אל איי Margo Stanton פרק: "Tunnel of Love"
1995 פרייז'ר Caroline (דיבוב) פרק: "Dark Victory"
1997 The Adventures of Shirley Holmes Alicia Fett פרק: "The Case of the Wannabe Witch"
Adventures from the Book of Virtues Fairy (דיבוב) פרק: "Perseverance"
מפלצות אמיתיות Ocka (דיבוב) פרק: "Oblina Without a Cause"
1998 מגי וינטרס Muriel פרק: "Dinner at Rachel's"
1999 Wishbone Renee Lassiter פרק: "Groomed for Greatness"
The Hughleys Mrs. Crump פרק: "Storm o' the Century"

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hello, I'm Shelley Duvall...Merry Christmas (1991)
  • Hello, I'm Shelley Duvall...Sweet Dreams (1991)

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה תפקיד פרס קטגוריה תוצאה
1977 3 Women LAFCA Award השחקנית הטובה ביותר זכייה
פסטיבל הקולנוע בקאן השחקנית הטובה ביותר זכייה
NSFC Award השחקנית הטובה ביותר מועמדות
NYFCC Award השחקנית הטובה ביותר מועמדות
1978 BAFTA Award השחקנית הטובה ביותר מועמדות
1981 הניצוץ פרס פטל הזהב השחקנית הגרועה ביותר
1984 Faerie Tale Theatre פרס פיבודי זכייה
1988 Tall Tales & Legends פרס אמי תוכנית לילדים יוצאת מן הכלל מועמדות
1992 Shelley Duvall's Bedtime Stories פרס אמי תוכנית אנימציה יוצאת מן הכלל (תוכניות בני פחות משעה) מועמדות
1998 The Adventures of Shirley Holmes Gemini Award ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד אורח בסדרה דרמטית מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלי דובאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Taylor, Clarke (6 בנובמבר 1977). "How Did Shelley Duvall Become a Star?". Boca Raton News. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Dingus, Anne (ביולי 1999). "What Part Did Shelley Duvall Beat Out Gilda Radner For?". Texas Monthly. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Season 2: Episode 21". Saturday Night Live Transcripts.
  4. ^ "Roles that Drove Actors Over the Edge," Shelly Duvall: The Shining, http://www.looper.com/1970/roles-drove-actors-edge/ .
  5. ^ Wilson, Earl (25 בנובמבר 1981). "It's Thumbs Up for Shelley Duvall". The Milwaukee Sentinel. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Even Cowgirls Get the Blues". IMDB.com.
  7. ^ Nanwalt, Sasha (6 באוגוסט 1989). "Television; Shelley Duvall Tries Scaring Up A New Audience". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Shelley Duvall – Awards". imdb.com.
  9. ^ Kort, Michele (15 בדצמבר 1991). "Shelley Duvall Grows Up: There's a Lot of the Kid Left in the Tenacious Producer Who Put Cable on the Map and Breathed New Life into Children's TV". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Armstrong, Lois (16 במרץ 1981). "Olive's Wasn't the Only 'Popeye' Love Story—Shelley Duvall Snagged a Prince Charming Too". People. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Shocking Shelley Duvall interviews leads to boycott threats for Dr. Phil as former actress says: “I'm very sick”