קוסטרומה (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
| מושל | סרגיי סיטניקוב | ||
| רשות מחוקקת |
דומה של מחוז קוסטרומה  | ||
| בירת האובלסט | קוסטרומה | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 13 באוגוסט 1944 | ||
| על שם |
קוסטרומה | ||
| שטח | 60,211 קמ"ר (דירוג: 47) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 566,266 (דירוג: 69, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 9.4 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 58°33′00″N 43°41′00″E / 58.55°N 43.683333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.region.kostroma.net | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
מחוז קוסטרומה (ברוסית: Костромская область; בתעתיק: קוסטרומסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי. הוא גובל באזורי איבנובו, ירוסלב, וולוגדה, קירוב וניז'ני נובגורוד. המחוז הוקם ב-13 באוגוסט 1944.
נכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 566,266 תושבים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהרות העיקריים הם הוולגה ויובליו כמו קוסטרומה ווטלוגה, בין היתר. יש במחוז כ-50 אגמים. האגמים והמאגרים הגדולים ביותר הם אגם Galichskoye, Chukhloma, ומאגר גורקי שנבנה כחלק של פרויקט בניית תחנת כוח על ננהר וולגה. האקלים יבשתי ממוזג. טמפרטורות ינואר ממוצעות -9.5 מעלות צלזיוס; טמפרטורות יולי ממוצעות 15.5 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים הממוצעת בינואר היא 54 מ"מ; ביולי − 147 מ"מ.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות ממצאים ארכאולוגיים על נוכחות אנושית באזור מהתקופה המזוליתית.
בימי הביניים באזור התיישבו עמים פינו-אוגורים לרבות מארי. התיישבות עמים סלאבים באזור החלה במהלך המאה ה-12.
בסביבות 1247 נסיכות קוסטרומה התפצלה מנסיכות ולדימיר. בשנת 1304 הנסיכות העצמאית הפסיקה להתקיים ושולבה בנסיכות מוסקבה.
בתקופת הצרות האזור סבל ממתקפות של יחידות פולניות. במהלך המאה ה-17 אזור קוסטרומה הייתה במרכז דרכי סחר של רוסיה הצארית ועיר קוסטרומה הייתה בין הערים החשובים במדינה. בהמשך בהתאם לשינויים בדרכי הסחר באזור חשיבותו פחתה.
בחלוקת האימפריה הרוסית לגוברניות האזור נכלל בגוברניית מוסקבה. בשנת 1796 הוקמה גוברניית קוסטרומה וגבולותיה לא השתנו עד לשנת 1917.
לאחר מהפכת אוקטובר האזור פוצל בין יחידות מנהליות שונות. ובשנת 1944 הוקם מחוז קוסטרומה על בסיס אזורים של מחוז ירוסלבל, מחוז איוואנובו, מחוז וולוגדה ומחוז גורקי.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא "הדומה של מחוז קוסטרומה" שכוללת 35 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. באפריל 2012 לתפקיד נבחר סרגיי סיטניקוב. בשנת 2022 הוא התחיל את כהונתו השלישית בתפקיד.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-24 ראיונים ו-8 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 566,266 תושבים. זאת לעומת כ-870 אלף בשנת 1970. כ-75.3% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים.
בהתאם למפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-78.3% מאוכלוסיית המחוז. העיר הגדולה היא- קוסטרומה ובה מתגוררים כ-265 אלף תושבים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעשייה מהווה את בסיס כלכלת המחוז. ענפי התעשייה העיקריים הם עיבוד עץ וטקסטיל.
העיר קוסטרומה היא חלק של טבעת הזהב של רוסיה שמושך תנועת תיירים משמעותית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיר קוסטרומה חוברה למסילת ברזל בשנת 1887. מאז נבנתה רשת מסילות ברזל מפותחת.
דרך המחוז עובר כביש ארצי R-243 קוסטרומה-פרם ו-M8 מוסקבה-ארכנגלסק.
בקוסטרומה פעול נמל תעופה לטיסות פנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קוסטרומה- קוסטרומה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Nikolai Zhuravlev, Kostroma Region, Federation Council