אמור (מחוז)
| |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק | ||
מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק | ||
מושל | ואסילי אורלוב | ||
רשות מחוקקת | אספה המחוקקת של מחוז אמור | ||
בירת האובלסט | בלגובשצ'ינסק | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 20 באוקטובר 1932 | ||
שטח | 361,908 קמ"ר (דירוג: 14) | ||
גובה | 578 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ באובלסט | 750,083 (דירוג: 61, 2024) | ||
‑ צפיפות | 2.07 נפש לקמ"ר (2024) | ||
קואורדינטות | 53°33′00″N 127°50′00″E / 53.55°N 127.83333333333°E | ||
אזור זמן | UTC +9 | ||
www.amurobl.ru | |||
מחוז אמור (ברוסית: Амурская область; בתעתיק: אמורסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא במזרח הרחוק הרוסי בדרום-מערבו, כ-8,000 ק"מ ממוסקבה. בדרום גובל המחוז עם סין. מישור נהר אמור מהווה כ-40% משטח המחוז.
נכון לשנת 2024 מתגוררים במחוז 750,083 תושבים. בירת המחוז היא עיר בלגובשצ'ינסק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-6 לאזור הגיעה עם ממוצא מנצ'ורי. שליטתם באזור הסתיימה במהלך המאה ה-13 כאשר מונגולים כבשו את האזור. בעקבות כך השליטה באזור הועברה לדאורים.
בשנת 1644 לאזור הגיע יחידה בפיקוד של וסילי פויארקוב ובשנת 1650 בפיקוד של ירופיי חבארוב. הרוסים הצליחו להתבסס באזור אך בהתאם להסכם נרצ'ינסק משנת 1689 הם עזבו את האזור.
בשנת 1858 בעקבות חוזה אייגון האזור עבר מהאימפריה הסינית לשליטה של האימפריה הרוסית. תוך זמן קצר הוקם "מחוז אמור" וקוזאקים של עבר הבאיקל החלו להתבסס באזור.
בשנת 1920 האזור היה חלק של רפובליקת המזרח הרחוק. בשנת 1926 הוקם מחוז אמור שבוטל בשנת 1938 ואזור היה חלק של חבל חברובסק.
בתקופת שלטונו של יוסיף סטלין באזור פעלו מחנות גולאג רבות.
המחוז הנוכחי הוקם מחדש בשנת 1948.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא "האספה המחוקקת של מחוז אמור" שכוללת 27 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לכהונה של 5 שנים. בשנת 2018 לתפקיד נבחר וסילי אורלוב שבשנת 2023 נבחר לכהונה השנייה.
מבחינה מנהלית המחוז כולל 8 ראיונים, 7 ערים בעלי חשיבות מחוזית ועיר סגורה ציאולקובסקי. במקור הוא היה בסיס של יחידה של חיל הטילים האסטרטגיים וכיום הוא עיר שתושביה תומכים בפעילות של קוסמודרום ווסטוצ'ני. שטחו התרחב לכ-1,181 קמ"ר.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2024 מתגוררים במחוז 750,083 תושבים לעומת מעל למיליון אנשים בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. בערים מתגוררים 69,4% מכלל אוכלוסיית המחוז. בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-90% מאוכלוסיית המחוז. אוקראינים שבעבר היו חלק משמעותי כיום מהווים פחות מאחוז.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכבת הטרנס-סיבירית שנבנתה במאה ה-19 מהווה עורק תחבורתי ראשי של המחוז.
החל משנת 2011 החלה בניית קוסמודרום ווסטוצ'ני שמתוכנן להחליף את בייקונור. בקרבת העיר סבובודני הוקם מפעל לייצור מוצרי גז טבעי מהגדולים בעולם.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך שטח המחוז עוברות הרכבת הטראנס-סיבירית ומסילת הרכבת באיקל-אמור. בתקופת ברית המועצות החל בניית מסילת רכבת לכיוון יאקוטסק. נכון לשנת 2024 היא הגיע לקרבת העיר.
במחוז עוברות מספר כבישים בעלי חשיבות ארצות R-297 "אמור" צ'יטה - חברובסק ו-A360 לכיוון יאקוטסק.
פועל נמל התעופה בלאגובשצ'נסק בעל מעמד בין-לאומי.
דרך שטחי המחוז עובר צינור גז "עוצמת סיביר" להעברת גז מיאקוטיה ללקוחות בסין. צינור נפט ממחוז ארקוטסק לחוף האוקיינוס השקט עובר דרך המחוז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אמור (ברוסית)
- אמור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)