לדלג לתוכן

צחאבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצחאבה (الصحابة; הגייה מקורבת: א-סַּחָאבָּה; ביחיד: صحابي, צחאבי; בנקבה: صحابية, צחאביה), או בני לווייתו של מוחמד, הם קבוצת האנשים שהכירו את מוחמד היכרות אישית, והיו הראשונים שהכירו בו כנביא.

רוב הסונים רואים בכל המוסלמים שראו את מוחמד בני לוויה (صحابي). לרוב, רשימות בני הלוויה הבולטים כוללות בין חמישים לשישים שמות, שהיו האנשים הקרובים ביותר למוחמד. אולם, ישנם רבים אחרים שהיו בקשר כלשהו עם מוחמד, ושמותיהם והביוגרפיות שלהם נכתבו בספרי דת.

חשיבותה של ההגדרה מי הם בני הלוויה נובעת מכך שמלומדים היו צריכים לקבוע אחרי כן על עדויותיו ("חדית'ים") של מי הם יכולים להסתמך בבואם לקבוע עניינים דתיים שונים. עדויות אלה משמשות, בין היתר, כמקור לאימרות מפי מוחמד, מעשים שעשה, מקרים בהם פרקים מן הקוראן התגלו למוחמד, ועניינים חשובים אחרים בהיסטוריה של האסלאם ומצוותיו.

עם בני לווייתו של מוחמד נמנים (רשימה חלקית):

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צחאבה בוויקישיתוף