ציריך
| |||
 | |||
| מקומות שונים בעיר | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| קנטון | ציריך | ||
| ראש העיר | קורין מאוך | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית ציריך  | ||
| שפה רשמית | גרמנית | ||
| תאריך ייסוד | לפחות מתקופת האימפריה הרומית | ||
| שטח | 91.88 קמ"ר | ||
| גובה | 408 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 447,082 (31 בדצמבר 2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,830,000 (2012) | ||
| ‑ צפיפות | 4,135 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 47°23′N 8°32′E / 47.38°N 8.54°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.stadt-zuerich.ch | |||
  | |||
ציריך (בגרמנית: Zürich, ⓘⒾ; בצרפתית: Zurich; באיטלקית: Zurigo) היא העיר הגדולה ביותר בשווייץ והבירה של קנטון ציריך. העיר שוכנת בצפון-מרכז שווייץ בקצה הצפון-מערבי של אגם ציריך. נכון לשנת 2018 בעיר היו 415,215 תושבים, בציריך רבתי חיים כ-1.35 מיליון איש ובמטרופולין כולו כ-1.83 מיליון.
העיר שוכנת על חוף אגם ציריך הנקרא על שמה. מיקומה הגאוגרפי של העיר הוא אחד הגורמים לפיתוחה העצום מבחינה מסחרית ותעשייתית – היא נמצאת בצמתי דרכים חשובים המובילים לאיטליה, לצרפת ולגרמניה. בשל כך היא מהווה מרכז תחבורתי של רכבות, כבישים ומטוסים. הן תחנת הרכבת והן נמל התעופה של ציריך הם הגדולים ביותר בשווייץ.
גרמנית היא השפה הרשמית בציריך, כאשר השפה המדוברת היא בעיקר גרמנית שווייצרית.
בסקר איכות החיים של מגזין מונוקול בשנת 2012 ציריך דורגה במקום הראשון בין 25 ערים בעולם כ"מקום להתגורר בו". ולפי מספר סקרים בין השנים 2006 ו-2008, ציריך צוינה כעיר עם איכות החיים הגבוהה ביותר בעולם וגם העיר העשירה ביותר באירופה. יחידת המחקר של עיתון האקונומיסט מדרג את ציריך בין עשר הערים התוססות ביותר בעולם.
ניתן למצוא בעיר מספר רב של גלריות ומוזיאונים, ביניהם המוזיאון הלאומי השווייצרי והקונסתהאוס. השאושפילהאוס של ציריך הוא בין התיאטראות דוברי הגרמנית החשובים בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה המוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יישוב האזור החל בתקופה הנאוליתית ובתקופת הברונזה, כאשר עדויות מהתקופות האלו נמצאו סביב אגם ציריך. שרידים מהתקופה הקלטית, שקדמה לרומאים, מגלים התיישבות עם תרבות לה-טן (La Tene) בגבעת לינדנהוף. בתקופת הקיסרות הרומית, טוריקום (Turicum) הייתה נקודת גביה בין הפרובינציות הרומיות גאליה בלגיקה ורייטיה, כאשר עיקר ההכנסה הייתה מיסוי של סחורות שעברו על נהר הלימאט; העדות הכתובה הקדומה ביותר לעיר היא מהמאה השנייה לספירה, היא מצבה שהתגלתה בלינדנהוף שעליה כתוב: ”תחנת טוריקום, לאיסוף 1/40 מהמיסים על הגאלים”. לאחר הרפורמה של קונסטנטינוס בשנת 318, הגבול בין המחוזות גאליה ואיטליה עבר מזרחית לטוריקום ליד נהר לינת בין אגם ציריך לאגם ואלן, בגבול הוקמה מצודה והוצב חיל משמר על מנת לשמור על העיר.
במאה החמישית התיישבו בשפלה השווייצרית השבטים האלמאנים. על מקומה של המצודה הרומית, הוקמה במאה ה-9 מצודה של השושלת הקרולינגית על ידי לואי הגרמני. בשנת 853 הקים לואי לכבודה של בתו, את כנסיית פראומונסטר (Fraumünster abbey) הניצבת בלב העיר עד היום. באותה העת אוחדה ציריך יחד עם מספר אזורים נוספים לכדי רשות אחת בהנהגתו של לואי הגרמני. לואי העניק למנזר הבנדיקטים את אדמות ציריך, קנטון אורי, ויער אלביס ופרש את חסותו על המנזר. בשנת 1045 העניק היינריך השלישי למנזר את הרשות לנהל שווקים, לגבות מיסים ולטבוע מטבעות ובכך הפכה את אם המנזר לשליט של העיר, הלכה למעשה. בשנת 1218 הפכה לרשות פיאודלית בהנהגת משפחת טסרינגן, ששלטה בערים נוספות בשווייץ ובגרמניה. בשנת 1230 הוחל בהקמת חומה מסביב לעיר. באותן שנים הטירה הקרולינגית החלה לשמש כמחצבה ולהשחק אט אט.
פרידריך השני העלה את אם המנזר של פראומונסטר לדרגת דוכסית בשנת 1234. אם המנזר מינתה את ראש העיר והאצילה את סמכויות טביעת המטבעות לאזרחים שונים בעיר. הכוח הפוליטי של המנזר דעך במהלך המאה ה-14, עם ייסודן של גילדות בשנת 1336 על ידי רודולף ברון, שגם היה ראש העיר הראשון שלא מונה על ידי אם המנזר.
אירוע חשוב שהתרחש בתחילת המאה ה-14 היה סיומו של קודקס מאנסה, אבן יסוד בשירה הגרמנית בימי הביניים. כתב היד, שתואר כ"כתב היד הגרמני הנאור והיפה ביותר מזה מאות שנים" אשר מומן על ידי משפחת מאנסה מציריך, כלל רישומים של העיר בין השנים 1304 ו-1340. יצירה גדולה שכזו שכללה יצירות של ציירים מיומנים הייתה יקרה מאוד והעידה על עושרה של העיר באותה התקופה.
הקונפדרציה השווייצרית הישנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחד במאי 1351 הצטרפה ציריך לקונפדרציה השווייצרית, ובכך הייתה לחברה החמישית בקונפדרציה, שהייתה באותן שנים רופפת מאוד וחמש חברותיה היו בעצם חמש מדינות עצמאיות. בית הנבחרים של הפדרציה שכן בציריך בין השנים 1468 ו-1519. בין השנים 1440–1450 הושעתה ציריך מהקונפדרציה, וזאת בעקבות יציאתה למלחמה נגד הקנטונים האחרים על השליטה במחוז טוגנבורג, מלחמה הידועה בכינויה "מלחמת ציריך הישנה". אף צד לא ניצח במלחמה, שהסתיימה בשנת 1446.
אולריך צווינגלי החל ברפורמציה השווייצרית בעת שהיה המטיף הראשי בכנסיית גרוסמונסטר שנות ה-20 של המאה ה-16. התנ"ך של ציריך, המבוסס על משנתו של צווינגלי, יצא לאור בשנת 1531 וסימן עת פרוץ הרפורמציה. הרפורמציה הייתה אבן דרך בהיסטוריה של המדינות ובסדר היום האזרחי בציריך ובקנטונים סמוכים. קנטונים מסוימים נשארו קתולים ואילו קנטונים אחרים אימצו את הרפורמציה, סכסוך שהוביל לפריצץ מלחמות הקאפל.
במאות ה-16 וה-17 אימצה מועצת העיר את המדיניות הבדלנית והמתגוננת שהובילה לטבעת חומות ומבצרים שנייה שנבנתה בשנת 1624. מלחמת שלושים השנים שהשתוללה באירופה באותה תקופה זרזה את הרחבת החומות. בניית המבצרים דרשה משאבים רבים, משאבים שנלקחו מאזורים שהיו תחת שליטת ציריך ללא הסכמה, מה שגרר עימותים אלימים בין האזורים שהיו בשליטת העיר לבין כוחות העיר. בשנת 1648, ציריך הכריזה על עצמה כרפובליקה וביטלה את מעמדה כרשות פיאודלית של ״האימפריה הרומית הקדושה״, ובציריך התפתח שלטון אוליגרכי שבו המשפחות העשירות הן אלו שנתנו את הטון.
הרפובליקה ההלווטית שהוקמה בשנת 1798 החליפה את השלטון האוליגרכי. העיר איבדה את מעמדה כריבונית על הקנטון כולו והפכה לישות נפרדת מהקנטון בין השנים 1803 ו-1805. בשנת 1839 פשטו כפריים על העיר ופרצו בקלות את חומות העיר שהוקמו במאה ה-17, מה שאילץ את קברניטי העיר להסכים לדרישותיהם של הכפריים ליתר עצמאות.
ההיסטוריה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציריך הייתה הבירה של הפדרציה בין השנים 1839 ו-1840, וכתוצאה מכך, ניצחון המפלגה השמרנית בבחירות של 1839 גרר מהומה רבה. אולם כאשר המהפכנים זכו בבחירות בשנת 1845 (ששוב הייתה בירת הפדרציה באותן שנים) ציריך תפסה עמדת הובלה של הקנטונים המתנגדים במלחמת זונדרבנד. בעקבות מלחמת זונדרבנד והשינויים במבנה הפדרציה, ציריך הצביעה בעד שינויי החוקה של 1848 ו-1874. ההגירה ההמונית מהאזורים הכפריים אל העיר שהחלו בשנת 1830, יצרו מעמד של פועלים תעשייתיים שלמרות שישב בעיר לא נהנה מזכויות אזרחיות. בשנת 1860, נפתחו בתי הספר בעיר למהגרים במחירים שהיו נהוגים לאזרחים, ב-1875, הוחלט כי מהגר יחשב לאזרח לאחר עשר שנות שהייה בעיר, וב-1893 סופחו אחד עשר האזורים שמקיפים את העיר באופן סופי ותושביהם קיבלו אזרחות.
תנופת בנייה ופיתוח אפיינה את ציריך במאה ה-19. בשנת 1847 הונחה מסילת הרכבת הראשונה בשווייץ שחיברה בין ציריך לבין העיר באדן. בכך, הפכה ציריך למרכז מערכת מסילות הרכבת בשווייץ כולה. בשנת 1871, נבנתה התחנה המרכזית שעומדת על תילה עד ימינו. הבורסה השווייצרית נפתחה בעיר בשנת 1877. התיעוש הוביל להגירה אל העיר, ובעיקר אל הפרברים. רציפי האגם הם אבן הדרך המשמעותית בפיתוח ציריך המודרנית, והם שהפכו את ציריך מעיר ימי-ביניים השוכנת על נהר הלימאט לעיר מודרנית ומשגשגת על חופיו של אגם ציריך.
בשנת 1893 סופחו לעיר 12 פרברים שכנים, וביניהם גם רובע הפועלים. ובשנת 1934, צורפו עוד שמונה רבעים בצפונה של העיר.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציריך היא עיר גלובלית ומרכז פיננסי מוביל. ציריך רבתי הוא המרכז הכלכלי של שווייץ, ומקום משכנן של חברות בינלאומיות רבות. סקטור השירותים הוא הסקטור הדומיננטי ביותר בכלכלת ציריך ומעסיק כ-45% מהעובדים במטרופולין. תעשיות בולטות אחרות הן התעשייה הקלה, מכונות, טקסטיל ותיירות. המטות של רוב הבנקים השווייצרים הם בציריך ויש מספר רב של בנקים בינלאומיים בציריך רבתי. ניתן למצוא בציריך גם את הבורסה השווייצרית שנוסדה ב-1877 והיא אחת מארבע הבורסות המובילות בעולם. בנוסף ציריך היא מרכז המסחר העולמי של זהב. עשר מתוך חמישים החברות המובילות בשווייץ נמצאות בציריך, בהן ABB, קרדיט סוויס, סוויס רה ו-Swiss Financial Services.
איכות החיים הגבוהה בציריך שלובה בשגשוגה הכלכלי של העיר. חברת הייעוץ האסטרטגי מרסר דירגה את ציריך כעיר עם איכות החיים הטובה ביותר בעולם במשך שנים רבות, ציריך קיבלה ציונים גבוהים בעיקר בתחומים של עבודה, דיור, תרבות הפנאי, חינוך וביטחון. הרשויות המקומיות דואגות להפריד בין אזורי מגורים לבין אזורי בילוי וישנן הרבה שמורות טבע בעיר. נכון ל-2024, ציריך נמצאת במקום השלישי בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר, אחרי הונג קונג (ראשונה בדירוג) וסינגפור (שנייה בדירוג)[1]. ציריך דורגה שלישית (אחרי קופנהגן ולפני מלבורן) בדירוג הערים שהכי טוב לחיות בהן על פי הסקר השנתי של אקונומיסט וחברת EIU, שפורסם ביוני 2024. הסקר מדרג 173 ערים ברחבי העולם ובוחן חמש קטגוריות: יציבות, מערכת הבריאות, תרבות וסביבה, חינוך ותשתיות[2][3].
כנהוג בשווייץ, ציריך נהנית מהשקעה גבוהה בחינוך וכתוצאה מכך יש בעיר כוח עבודה מקומי מיומן בכל הרמות. בעיר יש שתי אוניברסיטאות חשובות (אוניברסיטת ציריך והמכון הטכנולוגי של ציריך) שמאפשרות הקמה של מרכזי מחקר, כמו גם אוניברסיטת ציריך לאמנויות (ZHdK). הכשרות מקצועיות שמשלבות ידע מעשי ומחקר אקדמי מתמקדות גם בחינוך שפתי ובכך משלימות את מארג החינוך לשיפור כוח העבודה בעיר ועוזרות לחברות בינלאומיות לפתוח סניפים רב לשוניים בעיר. תכונות אלו עוזרות להעלות את פריון העבודה בעיר ומושכות אליהן חברות בינלאומיות.
בעיר קיימים מפעלים של תעשיית הטקסטיל, התעשייה המכנית, התעשייה הכימית ותעשיית שימורי המזון.
אתרים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרחוב הראשי בציריך נקרא באהנהופשטראסה (Bahnhofstrasse) (מילולית: רחוב תחנת הרכבת), המתחיל בתחנת הרכבת המרכזית ומסתיים באגם ציריך. הרחוב יוקרתי ובו מתרכזות חנויות מותגי היוקרה, בנקים בולטים וסניפי רשתות האופנה והקניות המובילות.
מעל קו הרקיע של ציריך מתנוססים מגדלי שלוש כנסיות:
- Grossmünster הקתדרלה הגדולה של ציריך, נבנתה החל משנת 1100, ועד 1480. ב-1763 פרצה שרפה ומגדלי העץ נשרפו, והוחלפו בכיפות מתכת. על שער הכניסה נמצאות תמונות מחיי צווינגלי.
- St. Peter, שבה נמצא שעון משנת 1534, הגדול ביותר באירופה, קוטרו 8.7 מטר.
- Fraumünster, קתדרלת הנשים (Frau), עד הרפורמציה נוהלה בידי נשים, עברה שיפוץ בתחילת המאה ה-18, נמצאים בה אולם תווך בסגנון גותי מהמאה ה-14, וכן החלונות המצוירים של מארק שאגאל מ-1970.
- נמל התעופה ציריך קלוטן משרת את תחומי העסקים, התיירות, התעופה הפנימית בשווייץ והתעופה הבינלאומית למספר רב של מדינות.
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הרפורמה שהונהגה על ידי אולריך צווינגלי, הפכה העיר למרכז חזק של הנצרות הפרוטסטנטית בשווייץ. הדבר נותר כך עד לשלהי המאה ה-20, כשמספר המאמינים הקתולים הפך לרוב בעיר העומד על 33.3%. במקביל, חלה עלייה בתושבים הרואים עצמם חסרי דת, ומספרם עומד נכון לשנת 2000 על 16.8%.
ישיבת יהודים בציריך ובשווייץ בכלל נאסרה מאז המגפה השחורה. במאה ה-14, ועד 1862, מועד ביטול הגבלת ההתיישבות היהודית, חיו בעיר עשר משפחות יהודיות[4]. כיום, הקהילה היהודית בעיר היא הגדולה בשווייץ. הקהילה הגדולה היא Israelitische Cultusgemeinde Zürich (ICZ) ובה כ-2500 חברים. הקהילה מפעילה בית כנסת, ספריה, מרכז קהילתי ובית עלמין. בשנים 1980–1992 מרדכי פירון היה רב הקהילה. שנים רבות מרסל לאנג היה חזן של בית הכנסת בעיר. בנוסף לכך, מספר דומה של יהודים משתייכים לקהילות חרדיות נפרדות, כשרובם מתחלקים בין הקהילה החסידית המאוחדת "אגודת אחים", ובין הקהילה היקית "עדת ישורון" (IRGZ), לצד מספר קהילות חסידיות קטנות יותר.
סמל ודגל העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגל העיר ותיק יותר מאשר הסמל שלה. הסמל הכחול-לבן מוכר כבר מהמאה ה-15. הסמל משמש את הקנטון וגם את העיר. סמל העיר המלא כולל שני אריות וכתר מעל הסמל הכחול-לבן.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ציריך (בגרמנית ובאנגלית) (בגרמנית)
ציריך, ברשת החברתית פייסבוק
ציריך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ציריך, ברשת החברתית אינסטגרם
ציריך, ברשת החברתית LinkedIn
ציריך, סרטונים בערוץ היוטיוב- ציריך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר לשכת התיירות העירונית
- מדריך תיירים בעיר בויקימסע האנגלי (באנגלית)
- האתר הרשמי של רחוב המסחר הראשי בעיר, הבאנהוף שטראסה
- אוסף תצלומים של העיר
- עוד על ציריך
- זהבית שאשא ועמית קוטלר, MUST: המקומות שחובה לראות בציריך, באתר ynet, 3 בנובמבר 2016
ציריך (שווייץ), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דיויד נאג'י, תל אביב יורדת בשמונה מקומות בדירוג הערים היקרות בעולם – ויוצאת מהעשירייה הראשונה, באתר https://www.themarker.com, 17 ביוני 2024
- ^
תל אביב נפלה 20 מקומות בדירוג הערים שהכי טוב לחיות בהן, באתר הארץ, 27 ביוני 2024
- ^ Tamara Hardingham-Gill, The world’s most liveable cities for 2024, CNN, 2024-06-27 (באנגלית)
- ^ א' צ' ד' י', חדשות: שווייץ, הצפירה, עמ' 3–4, 4 בפברואר 1862.
| דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ציריך  ז'נבה | |||||||||
| 1 | ציריך | ציריך | 423,193 | 11 | נשאטל | נשאטל | 44,485 |  בזל  לוזאן | |
| 2 | ז'נבה | ז'נבה | 203,401 | 12 | בלינצונה | טיצ'ינו | 43,785 | ||
| 3 | בזל | בזל-שטאדט | 173,064 | 13 | תון | ברן | 43,630 | ||
| 4 | לוזאן | וו | 140,619 | 14 | קניץ | ברן | 42,177 | ||
| 5 | ברן | ברן | 134,290 | 15 | כור | גראובינדן | 37,875 | ||
| 6 | וינטרטור | ציריך | 115,129 | 16 | פריבור | פריבור | 37,645 | ||
| 7 | לוצרן | לוצרן | 82,922 | 17 | שפהאוזן | שפהאוזן | 37,248 | ||
| 8 | סנט גאלן | סנט גאלן | 76,328 | 18 | לה שו-דה-פון | נשאטל | 36,748 | ||
| 9 | לוגאנו | טיצ'ינו | 62,123 | 19 | אוסטר | ציריך | 35,529 | ||
| 10 | ביל/ביין | ברן | 55,140 | 20 | ורנייה | ז'נבה | 35,491 | ||