עדת ישורון (ציריך)
עדת ישורון ציריך (בגרמנית: Israelitische Religionsgesellschaft Zürich, או בקיצור IRGZ) היא אחת משתי קהילות יהודיות חרדית-אורתודוקסית בעיר ציריך.
הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש כ-350 חברים בקהילה, והיא חבר בפדרציה השווייצרית של קהילות ישראל (גר') מאז 1918.[1]
הקהילה נוסדה בשנת 1895 כאגודה בלתי רשמית והשתייכה בתחילה לקהילה הקיימת בציריך (אנ')(גר'), עד שנפרדה שלש שנים לאחר מכן עקב אי הסכמה על הכיוון הפחות דתי של הקהילה הנ"ל. כבר ב-1890 ייסדו ג'וזואה גולדשמידט, יוזף אטלינגר ואיזידור קון מניין משלהם בציריך. בשל השקפת עולמם האורתודוקסית, השלושה לא רצו להשתתף בקהילת ציריך הקיימת. לפולד וייל העמיד לרשותם חדר בדירתו בו התחילה הקהילה החדשה.[2]
הקהילה מחויבת לעקרונות הנאו-אורתודוקסיה כפי שיסדם הרב שמשון רפאל הירש במאה ה-19, והיא הקהילה היחידה דוברת גרמנית שייצגה את הכיוון הזה בתוך היהדות במשך למעלה ממאה שנה ללא הפרעה. התפילות הן לפי סידורי רדלהיים (סידור שפת אמת) ומקפידים על ההגייה הגרמנית-אשכנזית המסורתית של העברית בתפילה (לפחות במנינים המתקיימים בבית כנסת הגדול - במנינים המתקיימים בבית המדרש פחות מקפידים על ההגייה), ואומרים את רוב רובם של הפיוטים שבמנהג אשכנז המערבי.[3] בתחילת המאה ה-20 היה גל הגירה ממזרח אירופה, שחלק ייסדו את קהילת אגודת אחים (גר') ב-1912, שגם היא אורתודוקסית-חרדית, אך מתפללים לפי נוסח ספרד. מאז שנות ה-60, מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין הקהילות, בעיקר בתחום הכשרות.
מוסדות הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקהילה בית כנסת ב-Freigutstrasse, שנבנה ב-1923/24 על פי תוכניות של על ידי האדריכלים הנאואר ווויטשי (גר') בסגנון אר דקו, מרכז קהילתי ב-Brandschenkesteig, ובית קברות בעיריית Fällanden.[4] בית הקברות הוקם בשנת 1936 לאחר סגירת בית הקברות שטיינקלופה בציריך ומשתרע על פני 7,090 מ"ר.
בתי ספר לבנים ולבנות קשורים בקשר הדוק לקהילה אך מאורגנים באופן עצמאי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הרשמי של הקהילה (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jewish Communities in Switzerland באתר ה-SIG (באנגלית).
- ^ über die IRGZ (בגרמנית)
- ^ מאז שנות ה-70 השמיטו את אמירת סילוקים, וכן לא אומרים שום פיוטים לשבת ברית. כמו כן, לא אומרים פיוטי מערבית בחג שחל בשבת (דלא כמנהג פפד"מ), ואת היוצר לשבת הפסקה שנייה אומרים רק כשיש שתי הפסקות בחודש אדר ולא ב"שבת ריק" שבין שבת החודש לשבת הגדול (ודלא כמהרי"ל). חוץ מחריגים אלו, אומרים את כל הפיוטים שבמנהג אשכנז המערבי.
- ^ Zürich Israelitischer Friedhof Binz (בגרמנית). מבחינה טיכנית, בית הקברות נחשב כחלק מעיריית ציריך.
בקרת זהויות  |
|
|---|