תעשיית הטקסטיל
תעשיית הטקסטיל עוסקת בעיקר בעיצוב, ייצור והפצה של טקסטיל, כולל חוטים, בדים וביגוד. תעשיית הטקסטיל ממלאת תפקיד מכריע באספקת חומרים למגוון רחב של מוצרים. חומרי הגלם בהם נעשה שימוש בייצור טקסטיל יכולים להיות טבעיים, כמו כותנה, צמר ומשי, או חומרים סינתטיים כמו ניילון ופוליאסטר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה היסטורית תהליך ייצור הטקסטיל היה כרוך בעבודה רבה במיוחד, כלל טוויה של סיבים גולמיים לחוטים, אריגה או סריגה, וצביעה ביד של הבדים. התהליכים הללו בוצעו באופן מסורתי ביד או באמצעות מכונות פשוטות, לרוב בבתי מלאכה קטנים או בבתים של האנשים שעסקו בכך.[1] עם זאת, המהפכה התעשייתית במאות ה-18 וה-19 שינתה באופן מהותי את תעשיית הטקסטיל, והדבר הוביל לייצור המוני של טקסטיל במפעלים ולהפחתה עצומה בעלויות הייצור. ההתקדמות הטכנולוגית הזו הביאה לצמיחתן של מפעלי טקסטיל, ובמיוחד בבריטניה, שהפכה באותה העת ליצרנית הטקסטיל המובילה בעולם.
במהלך המאה ה-20 תעשיית הטקסטיל הפכה ליותר ויותר גלובלית, והייצור עבר ברובו למדינות שונות, בעיקר באסיה, בהן שכר העובדים נמוך במיוחד. בנוסף, תעשיית הטקסטים החלה להשתמש בחומרים סינתטיים שהיו זולים בהרבה מסיבים טבעיים.[2]
מוקדי הייצור של תעשיית הטקסטיל המודרנית נמצאים כיום בעיקר במדינות סין, הודו, וייטנאם ובנגלדש. במדינות הללו מיוצרות כמויות עצומות של טקסטיל לכל העולם.
השפעה סביבתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תעשיית הטקסטיל היא אחת מהתעשיות המזהמות ביותר בעולם. תהליכי ייצור הטקסטיל כרוך בשימוש נרחב במים בתהליכי הצביעה והגימור של בדים, וכתוצאה מכך מפעלים רבים מזרימים את הכימיקלים והצבעים הרעילים בהם הם השתמשו לנהרות ולנחלים. פיזור החומרים המזהמים באופן הזה עלול במקרים רבים להוות סיכון בריאותי אמיתי לאוכלוסייה באותם האזורים. תעשיית הטקסטיל גם מזהמת את הסביבה עם כמויות גדולות של מיקרופלסטיק.
למרות שישנן חלופות ידידותיות יותר לסביבה, חברות רבות בתעשיית הטקסטיל ממשיכות להסתמך על הטכניקות הישנות אשר גורמות לפגיעה בסביבה.
השפעות על בריאות העובדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תעשיית הטקסטים עושה שימוש במעל ל-8,000 כימיקלים, ורבים מהם הם רעילים או שהנם כמיקלים שלא מתכלים.[3] חלק מהעובדים במפעלי הטקסטיל נחשפים מדי יום לכימיקלים מסוכנים, והדבר גורם בין היתר לעלייה בסיכון להתפתחות של לקות שמיעה, מחלות עור, ובעיות בראייה - במיוחד כאשר העובדים לא משתמשים בציוד מגן ראוי. בנוסף, ישנו גם סיכון מוגבר שלעובדות טקסטיל בהריון אשר נחשפות לסיבים טבעיים וסינתטיים תהיה הפלה. יש גם סכנה להפתחות של מחלות אחרות כתוצאה מחשיפה תדירה לכימיקלים מסוכנים כולל סרטן.
בנוסף, ביצוע אותן התנועות הפיזיות במשך זמן רב מדי יום באופן חוזר ונשנה במסגרת תהליך ייצור הטקסטיל עלול לגרום לעובדים רבים לפתח בעיות בריאותיות שונות, ובמיוחד עבור מפעילי מכונות תפירה.[4]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
עובדי מפעל טקסטיל בשנת 1835 -
עובדי מפעל טקסטיל בשנת 1843 -
עובדי מפעל טקסטיל בפולין, שנות ה-50 של המאה ה-20 -
עובדי מפעל טקסטיל בפינלנד בשנת 1951 -
עובדות במפעל טקסטיל בישראל בשנת 1969
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ How did the Industrial Revolution change the textile industry?, BBC Bitesize (באנגלית בריטית)
- ^ A Timeline of Textile History, Textile Heritage Museum, 2021-01-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tounsadi, Hanane; Metarfi, Yousra; Taleb, M.; El Rhazi, Karima; Rais, Zakia (ביולי 2020). "Impact of chemical substances used in textile industry on the employee's health: Epidemiological study". Ecotoxicology and Environmental Safety (באנגלית). 197: 110594. Bibcode:2020EcoES.19710594T. doi:10.1016/j.ecoenv.2020.110594. PMID 32335392. S2CID 216557035.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Okareh, O.T.; Solomon, O.E.; Olawoyin, R. (באפריל 2021). "Prevalence of ergonomic hazards and persistent work-related musculoskeletal pain among textile sewing machine operators". Safety Science (באנגלית). 136: 105159. doi:10.1016/j.ssci.2021.105159. S2CID 233072066.
{{cite journal}}: (עזרה)
