צומת הגידים
| משנה | מסכת חולין, פרק ד', משנה ו' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת חולין, דף ע"ו, עמוד א' |
| משנה תורה | הלכות שחיטה, פרק ח', הלכה ט"ז - הלכות שחיטה, פרק ח', הלכה י"ט |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן נ"ו |
  | |
צומת הגידים (או: הגידין) הוא מושג הלכתי המתאר נקודת מפגש או מעבר סמוך של שלשה גידים בידי וברגלי בהמות וששה עשר גידים בעופות[1], סמוך למרפק או לברך.
על פי ההלכה, קרע בצומת הגידים ברגל בעל החיים (אבל לא בידו), נמנה כאחד מסוגי הטרפות, המגדירים את הבהמה או העוף כטרפה האסורה באכילה. על מיקומה המדויק של צומת הגידים נחלקו בגמרא, וקיימת אי-בהירות בכוונת הגמרא, ונחלקו הראשונים האם היא בחלקה הפנימי של הרגל או בחלקה החיצוני. קיימת אי-בהירות נוספת מהם הגידים העיקריים בצומת הגידים, שקריעתם גורמת לטריפה.[2] ולהלכה נפסק שיש להחמיר לפי כל השיטות.[3]
צומת הגידים בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר לא נהגו לבדוק את צומת הגידים, אלא התייחסו לטרפות זו, כמו לשאר שבעים סוגי הטרפות שבבהמה או החמישים שבעוף, שהולכים בהם בעקבות הרוב המוחלט - שהוא כשר, ואין צורך לבודקם. יוצאי דופן מקרים בהם התעוררה 'ריעותא', [א], שאז נוצר חיוב לבודקו.
במאה ה-20 החלו להתגלות יותר מקרים של קרע בגידים מצומת הגידים. בעקבות הגידול האינטנסיבי של עופות הפטם, התפתחה מחלה הנגרמת מווירוס הריאו (אנ') שגורמת לדלקות בגידים ומתפשטת יותר במקרים בהם מגדלים את העופות בצפיפות. אמנם, גם כיום שבעיה זו נעשתה שכיחה יותר, רק לאחוז קטן מכלל העופות יש גיד קרוע, וברוב הלהקות הבעיה לא קיימת, אך לעיתים ישנן להקות שבהן עשרות אחוזים מהעופות נגועים.
יש הפוסקים שהיות והאחוז הכולל של העופות הנגועים נכלל בהגדרה ההלכתית של מיעוט שאינו מצוי, אין צורך לבדוק את צומת הגידים כלל (מנחת יוסף ח, סה). מנגד, פוסקים אחרים טוענים, שהיות וכיום ישנן להקות שבהם קיים מיעוט המצוי של עופות עם קרע בצומת הגידים, יש לבדוק את כל העופות (שבט הלוי ד, פא). כיום נהוג ברוב המשחטות לבדוק כל להקה באופן מדגמי, ואם מוצאים בה עופות עם גידים קרועים בודקים את כל העופות שבלהקה, ואם במדגם לא נמצאו עופות נגועים – לא בודקים את כולן. בחלק מהבד"צים מחמירים ובודקים בקביעות את כל העופות.
לפי נוהלי הרבנות הראשית לישראל מתאריך 10 בספטמבר 2017, נקבע כי בשחיטת "חלק" - יפתחו כל רגל ורגל לבדיקת הגידין, בשחיטת "מהדרין" – יבדקו את הגידים על ידי ראיה ומישוש, בנוסף לכך, יעשו בדיקה מידגמית, בפתיחת הרגל לכל משק. הבדיקה המדגמית היא עשר עופות פעם בשעה. ובשחיטת "כשר" - בדיקה מדגמית על ידי פתיחת הרגל לוודא שהמשק נקי, במקרה שאינו נקי יבדקו כל רגל.[4]
אופן הבדיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש החותכים חתך אורכי ברגלי העופות, ומותחים ידנית את הגידים כדי להבחין אם הם שלמים. ויש החותכים במפרק השוק עצמו, ששם ניכר יותר אם יש קרע או נפיחות. מנגד יש רבנים ומומחים הטוענים שבדיקה זו אינה יעילה, כי במידה וישנו גיד שנקרע, החיתוך מקשה על זיהויו. ואחרים טוענים, שהואיל וישנם בודקים שאינם בקיאים דיים בבדיקת צומת הגידים מבפנים, מוטב שלא לפתוח את הרגל לשם בדיקתה אלא עדיף להביט על המקום מבחוץ, ובמקרה שעל ידי ראייה ומישוש נראה משהו חריג, מטריפים את העוף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "צומת הגידים", באתר ויקישיבה
- משה ביגל, העוף המודרני: צומת הגידים, באתר ארגון רבני צהר
- הסבר בתמונות על מחלוקת הראשונים בנושא צומת הגידין
- מחקר על נגיף הגורם ל"תסמונת צומת הגידים", באתר המועצה לענף הלול
- הרב אליעזר מלמד, בדיקת צומת הגידים, באתר פניני הלכה
ביאורים והערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היינו בעיה מסוימת הנראית במקום מסוים בגוף החיה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ו, עמוד ב'
- ^ רש"י, מסכת חולין, דף ע"ו, עמוד ב', ד"ה הסרבל, והרא"ש שם מביא את הריב"א שחולק על רש"י, וכן חלקו הרמב"ם והראב"ד בעניין זה. (משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שחיטה, פרק ח', הלכה י"ז)
- ^ השולחן ערוך מביא שתי דעות, והרמ"א פסק להחמיר כשתיהם גם לפי הבית יוסף. והט"ז מקל מעט שולחן ערוך, יורה דעה, סימן נ"ו, סעיף ב'
- ^ נוהלי משחטות - הרבנות הראשית לישראל עמוד 4, פרק "השגחה", סעיף 1
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.