צבי דיזנדרוק
 | |
| צבי דיזנדרוק (מתוך: גרשם בדר, "צבי בן יהודה ליב דיזנדרוק", הנ"ל, מדינה וחכמיה, ניו יורק תרצ"ד, עמ' 72.) | |
| לידה |
10 בנובמבר 1890 סטרי, Stryj  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1940 (בגיל 49) סינסינטי, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| שפות היצירה |
גרמנית, יוונית עתיקה, עברית, לטינית |
| תחום כתיבה | פילוסופיה |
  | |
צבי דיזנדרוק (בגרמנית: Zwi Diesendruck; כ"ז בחשוון תרנ"א, 10 בנובמבר 1890 – כ"ז באייר ת"ש, 4 ביוני 1940) מסאי ופילוסוף עברי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיזנדרוק, נולד בסטרי, גליציה, לאריה יהודה דיזנדרוק ולגולדה האופטמן. היה נציג ופעיל בולט של הספרות והתרבות העברית בעיר וינה (אליה היגר כבר בשלהי מלחמת העולם הראשונה) לאורך כל שנות העשרים.
בסוף שנת תרע"ב עבר לארץ ישראל ולימד בבית־ספר תיכון בפתח תקווה. שנה לאחר מכן עבר לברלין, שם ישב עד תרע"ו. אחרי מלחמת העולם הראשונה קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת וינה. באותו זמן נתמנה מרצה לפילוסופיה ולספרות עברית בבית המדרש למורים בווינה, מיסודו של הרב צבי פרץ חיות. ערך בווינה (בשותפות עם גרשום שופמן) ביטאון ספרותי עברי ('גבולות', החל משנת 1919). בשנת תרפ"ו לימד בניו־יורק ושנה לאחר מכן עבר לירושלים, שם לימד פילוסופיה באוניברסיטה העברית.[1] בשנות השלושים היגר לארצות הברית, שם שימש מרצה לפילוסופיה ב'היברו יוניון קולג'', בסינסינטי.
התחיל את דרכו בספרות בכתיבת שירים.[2] מאמרו הראשון התפרסם בשנת תרס"ו בעיתון "העת". עסק בחקר הפילוסופיה הקלאסית (תרגם לעברית את המדינה, פַידוֹן, גורגיאס, ואת קריטון לאפלטון) והפילוסופיה היהודית בימי הביניים (בעיקר: משנתו של הרמב"ם). את עיקר דעותיו על השימוש האנושי בשפה הוא פרסם בסדרת מאמרים שהופיעו בכתבי העת "השלוח", "התקופה" ו"העולם", אותם הוא כינס בקובץ מסות עיוניות "מן השפה ולפנים" (תל אביב תרצ"ד).[3]
הוא נפטר ב-1940 בארצות הברית.
בתו, ארנה דיזנדרוק (1999-1923); בנו ליאו דיזנדרוק (2011-1920), היה פרופסור לפיזיקה בקווינס קולג' בניו יורק. בן אחותו ליבה יהודית, הרב מנחם מנדל דיזנדרוק, רבה של הקהילה היהודית בליסבון ושל הקהילה הספרדית בסאו פאולו.
פרסומיו (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צ' דיזנדרוק, "הפראת היהדות", השלח כז (תרע"ג), עמ' 106-97; 237-226; 345-338.
- פידרוס, או, על היפה. תרגם מיונית צ' דיזנדרוק, עם מבוא והערות מאת המתרגם. ורשה תרפ"ג.
- Z. Diesendruck, Struktur und Charakter des Platonischen Phaidros, Wien 1927
- Z. Diesendruck, "Maimonides' Lehre von der Prophetie", in: Die Theologie bei Maimonides, Israel Abrahams memorial volume, Cincinnati 1928, pp. 74-134
- גורגיאס, או, על הדברנות. תרגם מיונית צ' דיזנדרוק. ברלין 1928
- Z. Diesendruck, "Der Seelenbegriff in der jüdischen Religionsphilosophie des Mittelalters", In: Acts du Ve Congrès International d'Histoire der Religions à Lund (1929), p. 320-326
- צ' דיזנדרוק, "התכלית והתוארים בתורת הרמב"ם", תרביץ א (תר"ץ), עמ' 60-1; א-כד.
- צ' דיזנדרוק, מן השפה ולפנים: עשרה פרקים, תל אביב תרצ"ד.
- המדינה לאפלטון. תרגם מיונית צ' דיזנדרוק עם מבוא והערות מאת המתרגם. תל אביב תרצ"ו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרשם בדר, "צבי בן יהודה ליב דיזנדרוק", הנ"ל, מדינה וחכמיה, ניו יורק תרצ"ד, עמ' 72.
- ישראל כהן, דמות אל דמות, תל אביב תש"ט, עמ' 224-218.
- אברהם קריב, עיונים: מאמרי בקורת, תל אביב תש"י, עמ' 171-162.
- Abraham Heschel, "Zevi Diesendruck", American Jewish Year Book 5702, pp. 391-398
- פ' לחובר, שירה ומחשבה: מסות ומאמרים, תל אביב תשי"ג, עמ' 184-164.
- שלמה צמח, אדם עם אחרים, תל אביב תשי"ד, עמ' 49-35.
- גרשם שופמן, כל כתבי ג' שופמן, ד, תל אביב 1960, עמ' 275-274.
- משה אונגרפלד, ארץ וחכמיה, תל אביב תשל"ה, עמ' 198-194.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי צבי דיזנדרוק בפרויקט בן-יהודה
צבי דיזנדרוק (1890-1940), דף שער בספרייה הלאומית- צבי דיזנדרוק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
