צבא יבשה
צבא יבשה (לעיתים גם צבא או זרוע היבשה) מכיל את הכוחות המתמרנים של הצבא, והוא הארגון הלוחם העיקרי של המדינה לצד חיל האוויר וחיל הים. צבאות יבשה שונים בעולם כוללים רכיבים שונים, אך לרוב כלולים בהם חילות הרגלים, השריון והתותחנים, ובעבר גם חיל הפרשים. צבא היבשה מורכב מחיילים מאמצעי ניוד צבאיים ומלוחמים. חלק מצבאות היבשה ברחבי העולם כוללים גם כוחות אוויריים או ימיים, כדוגמת צבא ארצות הברית.
חיל רגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל רגלים
חיל רגלים הוא החיל העתיק ביותר ובדרך כלל גם הגדול ביותר בחילות היבשה. שמו של חיל זה נובע מאופן התקדמותו של החייל בשדה הקרב, הנעשית כמעט תמיד ברגל.
בעבר לוחמי החי"ר היו חמושים בעיקר בחניתות, רומח, גרזנים וחרבות, והיו מצוידים בשריון שכלל מגן, קסדה ושריון גוף. לצידם שירתו הקשתים שהיו אמונים על ירי בלוחמי האויב מטווח רחוק.
כיום, החייל הרגלי חמוש לרוב ברובה או בנשק אחר המתאים להפעלה על ידי לוחם בודד או לכל היותר קבוצה קטנה של לוחמים. בניגוד למשתמע משמו, לוחמי החי"ר מתניידים כיום גם באמצעות כלי רכב, בהם משאיות, רכבי שטח ממוגנים ונגמ"שים (נושאי גיסות משוריינים). לוחמי חי"ר גם מפעילים רכב קרבי משוריין למטרות תמיכה בכוחות החי"ר והשריון.
חיל פרשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל פרשים
חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים פרשים הרכובים על גבי סוסים, ולעיתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות. עקב מחירו הגבוה של סוס קרבי, והנוהג המקובל בעת העתיקה ובימי הביניים שחיילים אחראים לרכישת ציודם מכספם שלהם, נוצרה מסורת בה חיל הפרשים מורכב מבעלי האמצעים שבין החיילים. הפרשים הכבדים היו חמושים ברומח פרשים וחרב ועטו שריון כבד על מנת להגן עליהם בהסתערות חזיתית. בעמי הערבה שירתו פרשים קלים שהיו חמושים בחץ וקשת וחרב קלה לגיבוי. עם הופעת הנשק החם השתנה החימוש של חיל הפרשים ובעיקר השריון אותו לבשו, עד אשר חיל הפרשים דעך בהדרגה עד שנעלם סופית במחצית השנייה של המאה ה-20.
חיל הנדסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל הנדסה
חיל הנדסה הוא חיל שמתמחה בלוחמה רגלית ולוחמה ממוכנת לצד תפקידו לבצע משימות חבלה והנדסה ומסייע לכוחות הרגלים והשריון בשדה הקרב. בעת העתיקה וימי הביניים חיל ההנדסה בנה והפעיל מכונות מצור וניהל מצורים כנגד מבצרים וערים בצורות מוקפות חומה. חיל ההנדסה הרומי אף בנה דרכים סלולות, גשרים ומחנות עבור הלגיונות. בעת החדשה חיל ההנדסה הפעיל תותחי מצור, שמאוחר יותר עברו לאחריות חיל התותחנים. חיל ההנדסה המשיך לתכנן ולבנות מבצרים ומוצבים. עם העיסוק הגובר בחומרי נפץ חיל ההנדסה הפך לסמכות הצבאית בנושא - בשימוש בהם למטרות חבלה וניטרולם. החל מהמאה ה-20 נוספו לתפקידיו של חיל ההנדסה גם פריצת הדרך לחיל השריון וחיל הרגלים, גישור וצליחת תעלות ומכשולי מים, מיקוש והתגברות על מיקוש, הגנה מפני איומים שונים והפעלת אמצעי סער וציוד מכני הנדסי לשם השגת מטרות אלה.
חיל שריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל שריון
חיל השריון הוא חיל המכיל את הטנק וצוותו. הוא הופיע לראשונה במלחמת העולם הראשונה בה השתמשו הבריטים בכמה עשרות טנקים כדי לפרוץ את מערכי החי"ר המחופרים בשוחות. חיל השריון החליף בהדרגה את חילות הפרשים.
חיל תותחנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל תותחנים
חיל התותחנים הוא חיל המכיל את הארטילריה ואת הצוות המתפעל אותה. מטרת החיל היא לסייע לכוחות האחרים באמצעות ירי ארטילרי מתותחים מתנייעים או נייחים וממשגרי רקטות אל עבר עמדות אויב. חיל התותחנים התפתח במאות ה-15 וה-16 כאשר התותחים נהפכו לאמינים ובטוחים בשביל להוציאם מידי חיל ההנדסה ולהפקידם בכמויות גדולות בידי חיילים האמונים על טעינתם, כיוונם והירי בהם.
קדם לחיל התותחנים בעולם בעת העתיק וימי הביניים יחידות מיוחדות שלרוב כפופות לחיל ההנדסה שפעל נגד מבצרים, עם כלים כמו בליסטרה, קַטַפּוּלְטָה ועוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבא, דף שער בספרייה הלאומית
חילות הצבא | |
---|---|
|