פירושי התורה לרבי יהודה החסיד
![שער חיבורו של רמ"ז בכתב יד מהמאה ה-13[א]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93.png) | |
| שער חיבורו של רמ"ז בכתב יד מהמאה ה-13[א] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהודה החסיד |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | פרשנות המקרא, חסידות אשכנז |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | ירושלים |
| תאריך הוצאה | תשמ"ה |
| עורך | הרב יצחק שמשון לנגה |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990019295150205171 |
  | |
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא חיבור המלקט את פירושיו לתורה של רבי יהודה החסיד, מחשובי חכמי אשכנז במפנה המאה ה-13, ונערך על ידי הרב יצחק שמשון לנגה. הספר מבוסס בעיקר על דברים שרבי יהודה מסר בעל פה, ואחר פטירתו הועלו על הכתב בידי בנו רבי משה זלטמן. החיבור עורר פולמוס על אמינותו בקרב רבנים אורתודוקסים, בשל טענה המופיעה בו כי בתורה ישנם קטעים שנוספו אחר מות משה.
הפירוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1975, פרסם הרב יצחק שמשון לנגה את החיבור "פרושי התורה לר' יהודה החסיד" מתוך כתבי יד ומתוך פירושים שהובאו בשמו בספרי בעלי התוספות "מושב זקנים", "דעת זקנים" ועוד.
כתב היד נכתב בידי בנו של רבי יהודה החסיד, רבי משה זלטמן, לאחר מות אביו. זלטמן שילב בין פירושיו ופירושי אביו ולעיתים נחלק עליו.[1] חלק מפירושי אביו הגיעו לזלטמן מחבריו של אביו ואחרים ממה ששמע הוא בעצמו מאביו.[2] בחיבור גם מספר פירושים לחמש מגילות המפזורים בין החומשים. המהדיר סידר את הספר לפי הפסוקים ולא כפי המופיע בכתב היד, שבו הסדר הוא לפי פרשות ללא אבחנה בסדר הפסוקים.[3] החיבור צוטט רבות על ידי ראשונים אשכנזים רבים.[4][ב]
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר חידושים נועזים; למשל, בשל הסתירה בין סדר המכות המופיע בחומש שמות לבין הסדר בספר תהילים.[ג] הוא מפרש שהיו שתי מערכות של מכות.[7] עוד סובר המחבר שהייתה התיישבות יהודית בארץ כנען גם בזמן גלות מצרים.[8][9][10]
בספר גם פירושים בדרך פשט ועל דרך רמז וגימטריאות.[11]
המחבר עוסק גם בזיהוי ספרים שהוזכרו במקרא[ד] ובחקר חיבור המקרא, תוך שימת דגש על זהות המחבר וזמן הכתיבה של מספר קטעים, מהם קטעים שלטענתו התחברו בשנת הארבעים ואחרים שהתחברו במהלך ההיסטוריה.[12]
ביקורת המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור מכיל פרשנות ודעות הנראות חורגות מהאמונה בתורה מן השמים בנוגע להשלמות לטקסט המקראי בנוסח ביקורת המקרא. כך בשלושת קטעים הבאים:
- חלק מפרשת שמונה המלכים שמלכו באדום (בספר בראשית) נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה.[ה]
- הפסוק "וישם את אפרים לפני מנשה" (ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ') נכתב על ידי יהושע בן-נון או אנשי כנסת הגדולה.
- שירת ישראל על הבאר (בספר במדבר) הייתה בעצם 'הלל הגדול' הנמצא בתהלים (קלו), ודוד הסיר אותה מהתורה והכניסה לספר תהלים.
קטעים אלה עוררו סערה בחוגים אורתודוקסיים.[ו] בעקבות לחצים של רבנים חרדיים (למשל הרב משה פיינשטיין), נאלצה הוצאת הספרים לאסוף את הספרים מהמדפים, ולהוציא את הספר מחדש כששלושת הקטעים הביקורתיים נמחקו.[16]
אף על פי שנהוג ליחס את ראשית ביקורת המקרא לשפינוזה, חוקרים רבים ראו את פירושו של רבי יהודה החסיד כמעיד על מגמה ביקורתית שהייתה קיימת בקרב חסידות אשכנז במאה ה-11 עד המאה ה-13, וטענו שניתן למוצאה אצל הוגים נוספים מהתקופה.[17] עם זאת, פרופסור ערן ויזל הצביע על כשלים מתודיים מהותיים במחקרים אלו, כולל מחקרי עבר שלו, ולדעתו הם דורשים חשיבה מחודשת.[18] ויזל טען גם שהמגמה התחילה קודם לכן אצל תלמידי רשב"ם.[19]
לגבי שאלת הכפירה במסורת המקובלת ניתנו מספר יישובים: האמונה היא בתורה משמיים ולאו דווקא בתורת משה משמיים, הכפירה היא ביישום של פעולות על פי הטענה של אי תורה משמיים ולא במחשבה, ועוד.[20]
חיים סולובייצ'יק ויהושע ברמן טענו שפרשנויות אלו החורגות מהאמונה המקובלת (כיום) בתורה מן השמיים נכתבו רק על ידי הוגים שחיו בסביבה נוצרית, אשר האמינה בקדושת כתבי הקודש. הוגים אחרים שהבולט בהם הוא הרמב"ם, חיו בסביבה מוסלמית שלא קיבלה את התורה בשלמותה, ועל כן הוצרכו להגן על התורה ולטעון שכל מילה בתורה נכתבה על ידי משה.[21]
טענות לזיוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הדפסת הספר ופניית הרב דניאל לוי, רב קהילת "עדת ישורון" בציריך, טען הרב משה פיינשטיין כי הקטעים ה"בעייתיים" נכתבו על ידי כופר מתקופת הראשונים שייחס אותם לרבי יהודה החסיד, וייתכן שאף שאר הספר זויף על ידו.[22][ז] כלפי הטענה שהפירוש על שירת הבאר מופיע בשם רבי יהודה החסיד גם בְפירוש הציוני על התורה, השיב: "לא ידוע לנו בבירור מי הוא ר' מנחם ציוני וכנראה שהעתיק מה שנמצא באיזה ספר על שם רבי יהודה החסיד בלא עיון, ואני הייתי אומר שאסור למכור ולקנות גם ספר ציוני מאחר שנמצא בו דבר כפירה זו".[ח].
הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אוירבך הציעו להסיר את הקטעים הנזכרים ולפרסם את הספר מחדש, מה שאכן נעשה,[24][ט] הרב פיינשטיין התנגד לפתרון זה תוך הסתמכות על מקורות מהתלמוד.[26][י]
| ” | סליק זה הספר. האמור באמרי שפר. שבח לאשכול הכופר. הוא עונתינו יכפר. ולא נכלים ונחפיר. ועצת אויבנו יפר. בזכות אם אנכי עפר ואפר. | “ |
– חתימת הספר | ||
מנגד, הרב מנשה קליין כתב שמעדות הציוני ניתן ללמוד שאכן כתב היד מקורו ברבי יהודה החסיד, ושניתן ליישב את דבריו.[י"א] הוא ציין שגדולי האחרונים החשיבו את הציוני כאחד מגדולי המקובלים וסמכו עליו הן בהלכה והן בקבלה,[27] וכתב בצורה אירונית[י"ב] על התייחסותו של הרב משה פיינשטיין לפירוש הציוני: "לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגאון רבי משה פיינשטיין, אלא נראה לפי עניות דעתי שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסו בין מכתביו לאחר פטירתו".[30][י"ג]
לדעת ערן ויזל, שלושת הקטעים המאחרים כתיבת פסוקים מהתורה הם פירושים עצמאיים של רבי משה זלטמן, והוא מציע שכך הדבר אף בנוגע לפירוש על שירת הבאר.[32]
בצלאל דבליצקי טען שיש טעויות נוספות בספר שנוספו על ידי תלמיד טועה,[33] אך לאחר זמן קצר חזר בו.[34]
פירושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק שמשון לנגה הדפיס פירוש נוסף לתורה מאת רבי יהודה החסיד תחת השם "טעמי מסורת המקרא לרבי יהודה החסיד".[35]
הרב יעקב ישראל סטל הדפיס בתשס"ה[י"ד] חיבור בשם "ספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד"; החלק הראשון של הספר הוא חיבור על התורה ובו גימטריאות פירושים הלכות ואגדות על סדר חמישה חומשי תורה.[36] כמו כן הדפיס סטל 13 קטעי פירוש נוספים מכתב יד.[37]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק שמשון לנגה (מהדיר), פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה, באתר אוצר החכמה[ט"ו]
- גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה, ג (תשמ"ג), עמ' 215–226.
- מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 53 - 89
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בכתב יד זה מופיעה כותרת המייחסת את החיבור לרבי יהודה החסיד, אך להשערת פרופסור ערן ויזל כותרת זו לא יצאה מתחת ידו של רבי משה זלטמן, אלא נוספה במהלך הדורות על ידי אלמוני, שהבחין בהזכרתו התכופה של רבי יהודה החסיד בכתב היד.
- ^ פירושו של ריה"ח על מנשה ואפרים צוטט על ידי תלמידי הרוקח ללא הטענה שזוהי הוספה מאוחרת,[5] את מחבר פירוש זה כינה הרב משה פיינשטיין "שוטה" יש שציינו באירוניה שהרב פיינשטיין נתן את הסכמתו לספר[6]
- ^ בספר שמות הסדר הוא דצ"ך עד"ש באח"ב ואילו בתהילים ע"ח הסדר מעט שונה.
- ^ ספר הברית, ספר מלחמות ה' ועוד.
- ^ פירוש זה מופיע גם בשם הרשב"ם בפירוש מושב זקנים לבעלי התוספות במקום, כך גם בפירושו של רבי אביגדור כ"ץ אשר מביא גם את שאר "הקטעים בעייתיים"[13] וכך גם בפירוש הרוקח[14] המקור הקדום ביותר הוא מדרש שכל טוב לרבי מנחם בן שלמה[15]
- ^ המהדיר התריע בהקדמת הספר ש"דבר שאינו צריך להיאמר הוא שלא ראיתי כל רשות לעצמי להימנע מלכלול את מעט הפירושים שאולי יתמיהו את הקורא בן ימינו" (עמ' יב)
- ^ יש שטענו שדבריו של ריה"ח העוסקים בשאלת טעם איסור משכב זכר היוו משקל בהחלטתו לפסול את הספר בשל תפיסתו שעיון בשאלה זו הוא לא לגיטימי מפני שמקליש את חומר האיסור[23]
- ^ הפירוש נדפס על ידי מוציא לאור חרדי (אמנון גרוס (עורך), "ספר ציוני" הוצאת ברזאני, תל אביב תשס"ה), ההדפסה לא עוררה פולמוס כלל.
- ^ המהדיר אף הוסיף התנצלות[25] "מוצא אני לנכון להודיע שאחרי התייעצות עם גדולי התורה ועל פי דעתם השמטתי קטעים מועטים שאסור להעלות על הדעת שיצאו מפיו הקדוש של רבנו יהודה החסיד ז"ל ושיש להניח שזרים שלטו בכתבים ושלחו יד בהם"
- ^ הרב פיינשטיין הסתמך על הגמרא במסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א' המספרת שחז"ל רצו לגנוז את ספר יחזקאל בשל קטעים בעייתיים, לאחר שחנניה בן חזקיה הסביר את הקטעים חכמים חזרו בהם. הרב פיינשטיין מדייק שחז"ל לא העלו אופציה להסיר את הקטעים הבעייתיים מהספר.
- ^ לדבריו, הכוונה של ריה"ח היא לספר חומש פרטי שכתב משה ולא נכלל בחמישה חומשי תורה, הספר היה בידי דוד והוא העתיק משם את ההלל. לביאור דבריו עם סימוכין ראו: הרב שלום הכהן וויס, ספר צפוני ציוני, ברוקלין, תשמ"ה, בהקדמה
- ^ יעקב שמואל שפיגל הבין את דבריו כפשוטם[28] ושלל את דבריו בטענה שהרב פיינשטיין היה חי עת כתיבת הדברים. מרים וייטמן כתבה שהרב קליין כתב את דבריו באירוניה[29]
- ^ יש לציין שהרב משה פיינשטיין טען על קטעים בספרים רבים שהם תוספת מאוחרת או זיוף ואף בוּקר על כך[31]
- ^ דניאל אברמס וישראל תא שמע הדפיסו את הספר במהדורת פקסימיליה בהוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשנ"ח
- ^ מהדורה לא מצונזרת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק שמשון לנגה (מהדיר), פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה, עמ' ח
- ^ שד"ל, העתקות יקרות מספרים שונים כ"י עם הערות מושכלות כרם חמד, חלק ז, פראג תר"ג, עמ' 69
- ^ יצחק שמשון לנגה (מהדיר), פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה, עמ' ט
- ^ ראו בהערות לאורך הספר במהדורת לנגה, וכן אצל מרים וייטמן, הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום, מגדים נה, תשע"ד, עמ' 67 והלאה ובמיוחד בהערה 44
- ^ ראו: פירוש הרוקח על התורה, מהדורת י' קלוגמן, בני ברק תשמ"ו, חלק א עמ' שטו), בניגוד לשם הספר, המחברים הם תלמידיו, ראו: יוסף דן, 'פירוש התורה לר' אלעזר מגרמיזא', קריית ספר נט, תשמ"ד, עמ' 664
- ^ ראו: מרים וייטמן, הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום, מגדים נה, תשע"ד, עמ' 74 הערה 69
- ^ ספר שמות פרק ז פסוק יד
- ^ פירוש לפסוק ספר שמות, פרק א', פסוק ז'
- ^ להרחבה ראו: גרשון ברין, עיון בפירושי רבי יהודה החסיד לתורה, סיני, גיליון פח חוברת א, עמ' א-יז, באתר אוצר החכמה
- ^ לביאור עמדתו ראו: הרב יעקב מדן, כי קרוב אליך, ספר במדבר, ידיעות ספרים 2021.
- ^ מרים וייטמן, הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום, מגדים נה, תשע"ד, עמ' 54
- ^ גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה, ג (תשמ"ג), עמ' 215–226.
- ^ מובא אצל מ' וייטמן, הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום, מגדים נה, תשע"ד, עמ' 77
- ^ ראו: עמוס גאולה, לפי הפשט עזרא כתב... או משה כתבו ברוח הקדש: הערות על חיבור התורה בפירוש חדש לתורה מכתב יד וטיקן, בתוך: אביגדור שנאן, ישראל יובל (עורכים), דברי חכמים וחידותם - ספר יובל לחננאל מאק, הוצאת כרמל 2019, עמ' 64
- ^ בראשית לו, לא (מהדורת בובר, ברלין תר"ס, עמ' 210)
- ^ ישראל משה תא-שמע, על ביקורת המקרא באשכנז בימי הביניים, בתוך: כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך א: אשכנז, מוסד ביאליק, 2005, עמ' 273 והלאה, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ ברוך יעקב שורץ, פירוש רבי יהודה החסיד לבראשית מח 20–22, תרביץ 80, 2011, עמ' 29–39, JSTOR 23605884
- ^ ערן ויזל, דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים [1], תרביץ 84, 2016, עמ' 103–158, JSTOR 24731362
- ^ ערן ויזל, דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים [2], תרביץ 84, 2016, עמ' 156, JSTOR 24731362
- ^ מרים וייטמן, הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום, מגדים נה, תשע"ד, עמ' 88–89; ראובן קנדל, פסוקים שלא כתבם משה, חקרי יהדות, עמ' 1–10, באתר yahadut
- ^ יהושע ברמן, אני מאמין, פרק שמיני, הוצאת מגיד 2022.
- ^ הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, יורה דעה חלק ג, סי' קיד, באתר היברובוקס
- ^ ראו רונן לוביץ, עמדת היהדות בשאלת היחסים בין בני מין אחד, וקווים מנחים ליישומה בחינוך, דעות, גיליון 11, אוגוסט 2001, עמ' 245 הערה 12
- ^ יהונתן יעקבס, נוסח פירוש רשב"ם לתורה על פי כ"י ברסלאו ועל פי מקורות נוספים, בתוך: מיכאל אביעוז, אלי עסיס, יעל שמש (עורכים), זר רימונים: מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופ' רימון כשר, Society of Biblical Literature, 2013, עמ' 479 הערה 48
- ^ בראש 'לוח טעויות והשמטות' שנוספו במהדורה המתוקנת (תשל"ו) כדף לא ממוספר, לפני המבוא.
- ^ הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, יורה דעה חלק ג, סי' קטו, באתר היברובוקס
- ^ הרב מנשה קליין, משנה הלכות, ניו יורק תשס"ג, חלק ו מהד"ת סימן קב, באתר היברובוקס
- ^ ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, רמת גן, תשס"ה, עמ' 271–272)
- ^ ראו: מ' וייטמן, הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום, מגדים נה, תשע"ד, עמ' 79 הערה 83
- ^ הרב מנשה קליין, משנה הלכות, יו"ד, חו"מ אב"ע, חלק שני מהד"ת, ניו יורק תש"ס, סימן ריד, באתר היברובוקס
- ^ ראו: יהושע מונדשיין, ארבעה תלמידים טועים, בית אהרן וישראל, קכא (תשס"ו), עמ' קנ-קנא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרב יהושע ענבל, הגר"א במשנת שבט הלוי, המעין, גילון 234 תמוז תש"פ, עמ' 30 הערה 24
- ^ Eran Viezel, R. Judah he-hasid or R. Moshe zaltman: Who proposed that Torah verses were written after the time of Moses?, Journal of Jewish Studies 66, 2015, עמ' 97–115 doi: 10.18647/3213/jjs-2015
- ^ בצלאל דבליצקי, תלמיד טועה ומתעה, בית אהרן וישראל, גיליון קכב, תשס"ו, עמ' קע–קעב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), דבילצקי הסתמך על דברי הרב מרדכי פרידמן, ראו: מרדכי פרידמן, פורס מפה, עמ' 222, באתר היברובוקס
- ^ בצלאל דבליצקי, מעוות לתקון, בית אהרן וישראל, גיליון קכג, תשס"ו, עמ' קעו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), דבליצקי חזר בו בעקבות עיון בכתב היד
- ^ טעמי מסורת המקרא, באתר אוצר החכמה
- ^ דוגמית מהספר; רבי יהודה החסיד, ספר גימטריאות - פרפראות על התורה, ירושלים תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- ^ יעקב ישראל סטל, קטעים חדשים מכתב-יד מפירושי רבינו יהודה החסיד על התורה, חצי גבורים, חוברת י ניסן תשע"ז, עמ' קלד והלאה, באתר היברובוקס
