פורטל:תולדות עם ישראל/משאבים
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא גאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.
ירושלים, ירושלים הוא רומן היסטורי על תקופת מלחמת העצמאות. נכתב על ידי לארי קולינס ודומיניק לאפייר. מתאר את האירועים והקרבות שהתרחשו בירושלים ובסביבתה הקרובה בשנה הראשונה ואת האישים הקשורים לאירועים אלו.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון בית שלום עליכם ופריטים מחדר עבודתו נמצאים בבית שלום עליכם, הוקם בתל אביב בשנת 1966. הבית ומהווה מרכז לתרבות היידיש והנהלתו מוציאה לאור כתב העת בשם דווקא, ומקצה מדי שנה מלגות לחוקרים ומלומדים העוסקים ביידיש.
כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא צו שהוציא קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואוסטריה יוזף השני, בו הגדיר את זכויות היהודים. כתב הסובלנות ביטא מגמה חדשה בזירה הפוליטית והחברתית באירופה ביחס ליהודים. היסטוריונים שונים רואים במסמך זה את ראשית האמנציפציה ליהודים. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות הנאורות. כתב הסובלנות ניתן ב-13 באוקטובר 1781 לזרמים הנוצרים הלא קתוליים (אורתודוקסים ופרוטסטנטים), וב-2 בינואר 1782 ליהודים. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה והכלכלה, בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את זכות היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת שוויון זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי האוכלוסייה ובמקומות ההתיישבות. בראשיתו הוחל הכתב על העיר וינה והמחוזות בוהמיה, מוראביה, שלזיה, הונגריה וגליציה. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך הפרלמנט הצרפתי אישר את רעיון השוויון של הדת היהודית אל הדת הנוצרית הקתולית, בשנת 1848.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|