פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון 3
ארכיון חדשות המחקר
2012
מכירה פומבית של ממצאים מהטיטניק
הטיטניק הייתה ספינת ענק שנבנתה בבריטניה. היא נודעה כגדולה והמפוארת ביותר בתקופתה ועל כן שמה – מהמילה היוונית "טיטאנוס", שפירושה "ענק". למרות הסברה כי היא חסינה מפני טביעה, טבעה הטיטניק בהפלגת הבכורה שלה ב-15 באפריל 1912 בעקבות פגיעה בקרחון. באסון נספו 1,517 נפשות ובהן ידוענים רבים. ב-1985 משלחת אמריקאית צרפתית חשפה את שרידי הספינה במעמקי הים. עתה מציעה החברה חפצים שנישלו ממעמקי הים במכירה פומבית שתערך בשנת 2012 - מאה שנים לאחר טביעתה של הספינה. שוויו של האוסף, המכיל יותר מ-5,500 פריטים, בהם כלי חרסינה יקרים מסין וחלקים מגוף הספינה שנמשו מהאוקיינוס - נאמד כיום ב-189 מיליוני דולרים. בהודעת החברה נמסר כי בכוונתם למכור את כל האוסף לקונה אחד, באחד באפריל בבית המכירות הניו יורקי "גורנסי'ס".
אלפי פריטים שנמשו משרידי הטיטניק יוצעו למכירה פומבית, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
מסמכים וממצאים מהמאה ה-11 הוצגו בסכסוך על שטח בכנסיית הקבר
לאחר 15 שנות דיונים נסתיים ללא תוצאות משפט על מרתף בכנסיית הקבר. במהלך הדיונים הוצגו בפני בית המשפט מסמכים בני 800 שנה, מפות עתיקות ומומחים לארכאולוגיה, היסטוריה ובלשנות העידו על ההיסטוריה של המקום. כל אלה לא הספיקו לבית משפט השלום בירושלים כדי לקבוע למי שייך מרתף קטן מתחת לכנסיית הקבר בירושלים - להקדש מוסלמי בן מאות שנים או לכנסייה הקופטית הקטנה. המסמך העתיק ביותר הוא שטר הקדש מ-1189, שנערך על ידי נציגיו של סלאח א-דין בירושלים ובו נרשם "הוא הקדיש את כל המבנה הידוע בשם בית הפטריארך אשר בירושלים הנאצלת וכל אשר שייך לו ובכלל זה המתחם השכן הכולל טחנת קמח... מרתף גדול הידוע בשם אולם הפטריארך". הצדדים שלא באו על סיפוקם הצהירו כי יפנו לערכאת ערעורים ולבג"ץ.
מומחים ומסמכים מימי סלאח א-דין לא פתרו את הריב על המרתף בכנסיית הקבר, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
יום הולדתה ה 600 של ז'אן ד'ארק
ז'אן ד'ארק (6 בינואר 1412 – 30 במאי 1431), הידועה גם בכינויים הבתולה מאורליאן והעלמה מאורליאן, הייתה מצביאה צרפתייה אשר מילאה תפקיד מפתח בתהליך שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים במאה ה-15. כחלק ממילוי תפקידה זה היא לבשה שריון ובגדי גבר ופיקדה על כוחות בצבא מלך צרפת, אשר השתתפו באופן פעיל במלחמה נגד האנגלים. בין הישגיה הצבאיים היה שחרור אורליאן מהמצור האנגלי. היא נשבתה בקרב לשחרור העיר קומפיין ונשפטה בידי האינקוויזיציה בעוון כישוף, קשרים עם השטן ופשעים נוספים. היא נמצאה אשמה במשפט והועלתה על המוקד בעיר רואן. התנופה שנוצרה בעקבות ניצחונותיה סחפה את צרפת לניצחון במלחמה כולה. ז'אן ד'ארק נחשבת לגיבורה לאומית של צרפת ומיתוס מכונן בתרבות הצרפתית. כמו כן היא הוכרה כקדושה של הכנסייה הקתולית.
עתה, בהתקרב הבחירות למשיאות צרפת, מנוצל יום הולדתה ה 600 כחלק מהמאבק הפוליטי, השבוע ביקר ניקולא סרקוזי בכפר הולדתה, שם התקבל בידי תזמורת קטנה וקהל של כמה עשרות מבקרים להם אמר "ז'אן אינה שייכת לשום מפלגה, לשום פלג ולשום קבוצה" הוא התייחס ל"שורשיה הנוצריים" של צרפת והגדיר את ז'אן ד'ארק כסמל ל"אחדות" המדינה. סרקוזי, צפוי להתמודד לכהונה נוספת במארס ומעמיד לשם כך את ז'אן ד'ארק בחזית המערכה שלו עם מנת למשוך קולות ממפלגות ההימין הלאומיות, טקטיקה שנוסתה על ידו בהצלחה בבחירות של שנת 2007.
במקביל, מפלגת החזית הלאומית, בראשות מארין לה פן, הצפויה להתמודד גם היא בבחירות לנשיאות ערכה, מספר ימים לאחר מכן, עצרת תומכים מול פסלה של ז'אן ד'ארק בפריס, כך מותחת לה-פן קוים מקבילים בין הגיבורה האגדתית ל"מלחמה" של המפלגה הימנית קיצונית ב"פולשים" (המהגרים) בצרפת של ימינו.
אירועי יום הולדתה ה 600 של ז'אן ד'ארק ימשכו לאורך שנת 2012, ויכללו מצעדים, הרצאות, קונצרטים, תחרויות אמנותיות, מופעים אור קוליים ועלייה לרגל למקום הולדתה וקבורתה.
ז'אן ד'ארק על המוקד במרוץ לנשיאות צרפת, באתר הארץ, 9 בינואר 2012
מחלקת היסטורית סביב הצגה של "הבימה"
חברים לשעבר בארגון הלח"י מוחים בפני תיאטרון הבימה על הדרך בה מוצגת המחתרת בהצגה חדשה של הלל מיטלפונקט בשם "מסילה לדמשק", לדברי חברי הארגון ההצגה מציגה את חברי המחתרת כמי שרצחו יהודים ורדפו נשים יהודיות שניהלו קשרים רומנטיים עם קצינים בריטים בתקופת המנדט. הדבר מגיע לשיאו בסצנת הסיום של ההצגה, שבה מוצאת להורג על ידי הלח"י אשה יהודייה בשם ניני שניהלה רומן עם קצין בריטי וילדה לו בת. במכתב שנשלח לתיאטרון ומצוטט בכתבה בעיתון הארץ נכתב "תיאור האירועים - מטרתם להשפיל ולפגוע בתדמיתם של לוחמי חירות ישראל ובתנועתם ההיסטורית, כדי לעשותה מטרה לשנאה ולהציגם כרוצחים בדם קר של חפים מפשע", עוד נכתב כי על סדר יומה של הלח"י מעולם לא עמדה בעיה של קשרי נשים יהודיות עם חיילים בריטים. על פי דברי חברי הארגון ההצגה מבוססת על מחקר היסטורי שנכתב על ידי דניאלה רייך, אך במחקר המקורי אין ראיות על מעשי חיסול חשבונות כפי שניתן לראות בהצגה. העיתון מצטט תגובה של התיאטרון והבמאי המופנית לכותבי מכתב המחאה: "טענתך אינה נכונה. הדמות הבדויה ניני נשפטת ומוצאת להורג על ידי אנשי לח"י בדויים בשל אשמה שהסגירה, כביכול דרך הקצין, לבולשת הבריטית חבר לח"י בשם יעקב בידרמן ולא בשל קשריה הרומנטיים עם הקצין האנגלי. הוצאתה להורג של הדמות הבדויה ניני מזכירה אולי פרשות דומות שהתרחשו במציאות: משפטי השדה והוצאתן להורג של ורה דוכס וחיה זיידנברג, אך שוב - מדובר בעלילה ובדמויות בדיוניות. זכותכם כמובן לסלוד מהמחזה שכתבתי, מן הראוי היה שתקראו אותו לפחות בקפידה".
ותיקי הלח"י נגד הבימה: עושה לנו עוול היסטורי, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
ציורים המתארים את החיים והמוות באושוויץ מוצגים לציבור
מוזיאון הזיכרון באושוויץ חשף בפני ציבור המבקרים באתר איורים פרי עטו של אסיר במחנה, שזהותו לא ידועה. האיורים הם עדות יוצאת דופן לשהות במחנה. ניתן לראות בהם את האסירים היהודים יורדים מהרכבות אל הרמפה, את המעבר מאושוויץ לבירקנאו ואת הסלקציה שביצעו הנאצים בטרם הכניסה למחנה. האיורים שרובם צוירו בעיפרון בשנת 1943, קובצו מחדש בחוברת בשם פנקס הסקיצות מאושוויץ הם נמצאו כבר ב-1947 בידי אסיר לשעבר במחנה, אשר היה שומר באתר אחרי השואה, כשהם דחוסים בתוך בקבוק ומוחבאים מתחת ליסודותיו של אחד המבנים במחנה, בקרבת תאי הגזים והמשרפות, הציור האחרון בסדרה לא הושלם מעולם, ובמוזיאון מעריכים כי המאייר נאלץ להפסיק את עבודתו ומיהר להסתיר את שאר הציורים.
נחשפו איורים המתעדים את ההשמדה באושוויץ, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
תערוכה ביד ושם מציגה דיוקנאות שצוירו בשואה
לקראת יום השואה הבינלאומי, נפתחה ביד ושם תערוכה ייחודית בשם דיוקן אחרון, המציגה כ-200 דיוקנאות שציירו 21 אמנים בתקופת השואה. הציורים משמשים גם לפעמים כתיעוד האחרון ליהודים שנספו זמן לא רב אחרי שצוירו, בצבעים או בעיפרון שחור.
נספו בשואה - אך דיוקנם שרד באתר גלי צה"ל
מחלוקת על הצבת דגם של קבר הורדוס בהרודיון
תוכנית יוצאת דופן לבנייה מחדש של קברו של המלך הורדוס באתר ההרודיון, מדרום-מזרח לירושלים, מעוררת התנגדויות בקרב ארכאולוגים בכירים. את התוכנית מקדמות רשות הטבע והגנים ומועצת גוש עציון, ובמרכזה בניית המוזוליאום המפואר בגודלו המקורי מחומר פלסטי קל, והפיכתו למרכז מבקרים. מדובר במהלך חריג שלא ננקט מעולם באתרי החפירות בישראל, אשר מנהליהם הסתפקו לרוב בהצבת דגמים מוקטנים של המבנים ההיסטוריים או בשחזור חלקי של האתרים באמצעות החומרים המקוריים שנמצאו בהם. בראיון לעיתון הארץ אמר פרופסור חיים גולדפוס, ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון כי "ההרודיון מרשים בפני עצמו והמבנה החדש רק יסיח את הדעת מהדבר האמיתי. ראוי להקים ועדת ציבורית שתחליט על מהלך כזה".
ארכיאולוגים טוענים: הופכים את אתר קבר הורדוס לדיסנילנד, באתר הארץ, 29 בינואר 2012
נורווגיה מכירה בחלקה בשואת יהודי נורווגיה
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי נורווגיה התנצלה שלשום, 26.1.2011, בפעם הראשונה על שיתוף הפעולה בגירוש ורצח היהודים במלחמת העולם השנייה. ראש ממשלת נורווגיה בתקופת הכיבוש הנאצי, וידקון קוויזלינג, הורה ב-1942 לרשום את כל 2,100 יהודי המדינה. יותר משליש מהם גורשו למחנות ההשמדה, והיתר נמלטו לשוודיה השכנה.
"נורווגים ביצעו את המעצרים, נורווגים נהגו במשאיות, וזה קרה בנורווגיה", אמר ראש הממשלה ינס סטולטנברג בנאום שנשא לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. "היום אני מרגיש שראוי להביע את התנצלותנו העמוקה על כך שהתאפשר לזה לקרות על אדמת נורווגיה. הגיעה העת שנכיר בעובדה ששוטרים, עובדי מדינה ונורווגים אחרים לקחו חלק במעצרם ובגירושם של יהודים. צר לי לומר שהרעיונות שהובילו לשואה, עדיין קיימים היום, 70 שנה אחרי. בכל העולם אנחנו רואים אנשים וקבוצות שמפיצים פחד וחוסר סובלנות".
בפעם הראשונה, נורווגיה התנצלה על חלקה בשואה, באתר הארץ, 29 בינואר 2012
חוק צרפתי האוסר הכחשת רצח עם מעורר סערה
הסנאט הצרפתי אישר בסוף חודש ינואר 2012 את החוק שאוסר את הכחשת השואה או כל רצח עם. החוק הכולל גם את שואת העם הארמני מביא את יחסי צרפת וטורקיה למשבר חריף. הצעת החוק עברה בסוף 2011 בהאספה הלאומית והנשיא ניקולא סרקוזי צפוי לאשר סופית את הצעת החוק כשתובא לשולחנו . הפוליטיקאים הצרפתים הדגישו כי ההצעה לא נועדה במיוחד לרצח העם הארמני, אלא לכל מקרה של רצח העם. צרפת הכירה רשמית לפני כעשר שנים בהרג הארמנים כרצח עם, אולם החוק החדש הוא עליית מדרגה והופך את הכחשת השואה הארמנית, או כל השמדת עם מוכרת אחרת, לעבירה שעונשה שנת מאסר וקנס של עד 45 אלף אירו. לאחר אישור החוק בבית התחתון של הפרלמנט בצרפת, החזיר ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן את השגריר הטורקי בצרפת להתייעצויות, ביטל פגישות דיפלומטיות וסירב לשתף פעולה עם צרפת בפרויקטים של האיחוד האירופי. שר החוץ הצרפתי אלן ז'ופה, בניסיון להרגיע את הרוחות, הגדיר את תגובת הטורקים כ"הגזמה" ואמר לכתבים צרפתים כי "לצרפת ולטורקיה יש "עוד הרבה דברים לעשות יחדיו".
צרפת אישרה חוק האוסר את הכחשת רצח העם הארמני, באתר הארץ, 24 בינואר 2012
משבר בין פאריס לאנקרה - צרפת לטורקיה: אל תגזימו בתגובתכם, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2011
ברובע הארמני מקווים שגם הממשלה תכיר בשואה הארמנית, באתר nrg כתבה באתר nrg מעריב מקומי.
ספר חדש חושף רומן נוסף של הנשיא ג'ון קנדי
ספר זיכרונות שעתיד לצאת בימים אלו מתאר בפרטי פרטים את מערכת היחסים הנצלנית שניהל הנשיא האמריקני הנערץ ג'ון פ. קנדי עם מתמחה צעירה בשם מימי אלפורד מתארת בפתיחות מפתיעה את הסודות מהמיטה הנשיאותית בימים שלפני הירצחו של אחד הנשיאים המשמעותיים ביותר בתולדות ארצות הברית. אלפורד בת ה-69 לא חוסכת בספר בפרטים גרפיים על ימיה ולילותיה עם הנשיא, אותו היא מתארת כ"מכור למין" אך גם טוענת כי מערכת היחסים ביניהם הייתה "קרובה וחמימה".
הלם בארצות הברית: הרומן של ג'ון פ. קנדי נחשף באתר mako.
נדחתה תוכנית לבניה על חורבות הכפר ליפתא
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, ביטל אתמול את המכרז שהוציא מינהל מקרקעי ישראל לבניית שכונת יוקרה בכפר הערבי הנטוש ליפתא שחורבותיו שוכנות על מורדות שכונת רוממה בכניסה לירושלים. נגד המכרז עתרו בשנה שעברה משפחות של פליטים פלסטינים, שנמלטו מליפתא ב-1948 ועתה מתגוררים במזרח ירושלים, ופעילי שמאל. השופט מרזל נימק את ההחלטה בכך שרשות העתיקות ומינהל מקרקעי ישראל שינו את תנאי המכרז במהלך הדיונים בעתירה. ליפתא הוא הכפר הפלסטיני הנטוש האחרון שנותר בשלמותו מאז מלחמת השחרור ובעיני פלסטינים רבים הוא סמל לאסונם ב-1948. אדריכלים ומתכננים רואים בו נכס תרבותי שמשמר את צורת החיים והבינוי בכפרים הפלסטיניים בתחילת המאה העשרים. תוכנית הבינוי שאושרה לפני כמה שנים קבעה שעל הריסות הכפר תיבנה שכונת יוקרה, תוך שימור המבנים הישנים. אולם העותרים, ובהם כאמור צאצאי פליטים מהכפר וגם מבוגרים שהספיקו לגור בו לפני המלחמה, טענו בעתירתם כי: "במצב הנתון לפיו הכפר ליפתא הוא כפר נטוש ובעליו המקוריים גרים כפליטים במרחק של מאות מטרים בודדים, מן הראוי היה להימנע מכל בנייה במקום ובוודאי מבנייה שיש בה כדי להביא להרס הכפר ולנישול טוטאלי של תושבי המקום המקוריים מזכויותיהם". בהחלטתו קבע השופט כי המהפך שחל בתפישות השימור בישראל בשנים האחרונות מחייב חשיבה מחדש על ליפתא. כך למשל, התוכנית אינה עונה על בעיות של "טשטוש נוף הכיפות האופייני של הכפר, פגיעה במקצב הקבוע, שמירה על קו הקרקע הטבעי ועוד". במאמר בעיתון הארץ קראה אסתר זנדברג העוסקת בהיסטוריה של האדריכלות הישראלית "הסיכוי לעשות תיקון ולהפוך את ליפתא ממוזיאון אדריכלי שקפא בזמן - שזה מה שהוא יהיה אם ישתמר כפי שהוא, ומאנדרטה להרס וחורבן - תפקיד כפוי שהוא ממלא מזה עשרות בשנים, לסמל לעתיד משותף של שני העמים".
ימים מספר לאחר מכן פרסם עיתון הארץ כי בתחקיר עצמאי של תושב ליפתא, שנדרש לפנות את ביתו לאחר שהתגורר בו עשרות שנים משום שהמדינה מגדירה אותו פולש, נמצאו מסמכים בארכיונים של המדינה מוכיחים: המדינה פינתה אלפי אנשים מבתיהם בניגוד לחוק, והמעניקים לתושבי הכפר היהודיים זכויות בנכסים. דרישת הפינוי הגיע לידי הדיירים של ליפתא עם פרסום תוכנית הבינוי מקיפה שנועדה להפוך את ליפתא לשכונת יוקרה. כל 13 המשפחות שנותרו במקום התבקשו לפנות את בתיהן, ללא פיצוי ומבלי שהתנהל משא ומתן.
ביהמ"ש מגן על זכר הכפר הפלסטיני מ-48: לא להרוס את ליפתא, באתר הארץ, 7 בפברואר 2012.
הישמרו מהמשמרים, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012.
המסמך שיכול לשנות את חייהם של אלפי "דיירים ללא חוזה", באתר הארץ, 11 בפברואר 2012.
חדשות במחקר על העיר איליה קפיטולינה
איליה קפיטולינה הייתה עיר רומית שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה, על חורבות ירושלים. השם 'איליה' נגזר משם משפחתו של אדריאנוס, ו'קפיטולינה' מבטא את שלושת האלים הקפיטוליניים של רומא. מועד הקמת העיר שנוי במחלוקת כמו - למעשה - רוב העובדות הקשורות לעיר הפגאנית. איליה קפיטולינה הייתה, במידה רבה, תמונת ראי של ירושלים המפוארת של בית שני. אך בניגוד לעיר של הורדוס, ליהודים הייתה דריסת רגל מועטה ואדוניה הנוכרים עשו כל שביכולתם לנתק את הקשר בין העיר ליהדות.
עיתון הארץ פרסם כתבה המסכמת את התקדמות המחקר על העיר על פי כנס שנערך ביום רביעי האחרון לציון 20 שנה למותו של הארכאולוג, נחמן אביגד, בכנס הוצגו ממצאים מהחפירות האחרונות המאפשרות לארכאולוגים לשרטט את דמותה של איליה קפיטולינה בצורה טובה בהרבה מכפי שהיה ניתן לעשות לפני כעשור. כל המומחים מסכימים כי מדובר בעיר מתוכננת להפליא, שנבנתה על פי הדגם של ערים אימפריאליות, בהוראה שהגיעה ישירות מהקיסר. הוקמו בה רחובות רחבים, שערים מפוארים, מקדשים ומתקני תשתיות, ואף צמחה בה אליטה חדשה של קציני צבא וחיילים משוחררים. כל אלה הפכו את איליה קפיטולינה לעיר אזרחית משגשגת. בראיון לעיתון הארץ אמר פרופסור יורם צפריר: "כשאני התחלתי לעסוק בתולדותיה של העיר הרומית, זה היה שדה בור לא חרוש, היום ברור שמתווה השלד העירוני של ירושלים הוא של איליה קפיטולינה.
ניר חסון, אחרי ירושלים, הארכיאולוגים מגלים את איליה קפיטולינה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2012
ניר חסון, השאלות שנותרו פתוחות סביב איליה קפיטולינה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2012
התגלו ארונות קבורה, ככל הנראה נוצרים קדומים, עם תבליט של יונה והדג
מתחת לבניין מגורים אחד ברחוב עולי הגרדום שבשכונת תלפיות מזרח בירושלים, נערכה חפירה ארכאולוגית בשלט רחוק על ידי זרוע רובוטית שהוחדרה למערת קבורה מימי בית שני. המצלמה שבראש הזרוע הרובוטית תיעדה חריט עבור ערוץ דיסקברי, סמוכה למערה אותה סיקר בעבר, והתגלתה לראשונה בזמן עבודות בניית השכונה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. אלא שבעקבות מחאה אלימה של גורמים חרדיים קיצוניים הופסקה חקירת המערה והיא נאטמה ומעליה נבנה השיכון.
הממצא המרעיש ביותר הוא ציור חרוט על גלוסקמה בו ניתן לזהות דג גדול בולע או מקיא דמות אנושית, מי ששרטט את הדג לפני 2000 שנה הקפיד שהוא יעמוד בשני תנאי הסף לכשרותו של דג – סנפירים וקשקשים. דמות האיש היא סכימתית מאוד – ראש גדול וגוף עשוי קווים. הציור הזה הוא חריג מאוד ולמעשה אחד ויחיד, מתוך מאות גלוסקמאות מעוטרות שנמצאו עד היום בירושלים. מעולם לפני כן לא נמצאה גלוסקמה עם ציור פיגורטיבי, לא כל שכן ציור של סצנה מקראית. עוצמתו של יונה כסמל נוצרי נובעת מכך שגם הוא כמו ישו מת וקם לתחייה, כפי שישו בעצמו אומר בבשורה על פי מתי בברית החדשה: "ואות לא ינתן-לו בלתי אם-אות יונה הנביא: כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן-האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות".
ד"ר יובל ברוך, ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ציין בראיון לעיתון הארץ כי הממצאים אינם ברורים די צרכם ומוקדם להסיק מסקנות מרחיקות לכת אך ""הוא השתמש ברובוט שצילם בתאורה לא הכי טובה. אם הוא צודק וזה אכן דג אז זה דבר פנטסטי, שימוש פיגורטיבי כזה איננו מוכר לנו. ניתן גם לפרש את העיטור כמעין "נפש" שהוא סמל מוכר על גבי הגלוסקמות, אם כי יש להודות כי העיטור הזה מעוות ביחס למה שאנחנו מכירים" ברוך מציע פרשנות שונה במקצת לממצאים משתי המערות, לפי פרשנות זו אין מדובר במערות הקבורה של ישו ומשפחתו אלא ייתכן ואלו מערות הקבורה של משפחה מחסידיו הראשונים של ישו. קבוצה יהודית זו מוכרת במחקר בשם "נוצרים יהודים", שחיו בעיקר בירושלים, ובין מאמיניה היו שבחרו לקרא לילדיה על שם ישו ובני משפחתו. גלוסקמות נוספות עם עדות לנוצרים היהודים נמצאו בעבר בכנסיית דומינוס פלוויט שבהר הזיתים.
ניר חסון, תחריט הדג שמאיים לשנות את ראשית הנצרות, באתר הארץ, 28 בפברואר 2012
ארכיון לחומרים כתובים בני חלוף
מיזם דיגיטציה לכרזות ופשקווילים, נפתח בספרייה הלאומית בירושלים. במסגרת הפרויקט ייסרקו כ-150 אלף פריטים מודפסים המספקים תמונה של חיי היום-יום מהדורות האחרונים, ובהם כרזות, עלונים, כרטיסים, גלויות ועיתונים מ-150 השנים האחרונות בארץ ישראל. כל החומרים שייסרקו יהיו זמינים באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.
עידו בלאס, המגמה הספרותית: הוצאה חדשה פונה לקהל הנשית, באתר הארץ, 12 במרץ 2012
מילון חדש מתעד את האנגלית האמריקאית
הכרך האחרון של המילון האמריקאי לאנגלית אזורית, יצא לאור על ידי אוניברסיטת הרווארד. המילון הוא התוצאה של עבודה בת כ-60 שנות תיעוד של העושר בשפה האמריקאית. במילון יש יותר מ-5,500 עמודים, כ-60,000 ערכים הכוללים מילים שמקורן ב-70 שפות, המאפשרים להבין את הבדלי הדיבור הקיימים בין האזורים בארצות הברית. הרעיון הראשוני לכתיבת מילון לדיאלקטים אמריקאים הועלה בשנות ה-80 של המאה ה-19, אף הפרויקט החל לקרום עור וגידים רק ב-1952. הפרויקט מתבסס על ראיונות שבוצעו ביותר מאלף קהילות בשנים 1965-1970, על ידי חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין. החוקרים שאלו את המרואיינים כיצד הם מכנים כלי מטבח, תנאי מגורים, בעלי חיים, מחלות, מוזיקה ועוד. בעשרות השנים שלאחר מכן נברו המדענים ב-2.3 מיליון התשובות שקיבלו ובחומר כתוב, הכולל מכתבים ויומנים שנכתבו מהתתקופה הקולוניאלית ועד היום.
שרות רויטרס, מילון חדש לאנגלית אמריקאית יוצא לאור, ובו 60,000 ערכים, באתר הארץ, 12 במרץ 2012
מחקר על תולדות הקהילות היהודיות לאחר חורבן בית שני
מחקר של פרופסור דורון מנדלס מהאוניברסיטה העברית וד"ר אריה אדרעי מאוניברסיטת תל אביב מצביע על פירוד עמוק בין הקהילות היהודיות משני עברי הים התיכון לאחר חורבן בית המקדש השני. נראה שפירוד זה היה בעל תוצאות הרות גורל וייתכן שהביא להיעלמות כמעט מוחלטת של הקהילה היהודית בארצות המערב. החוקרים טוענים כי הגורם להתבוללות נעוץ בהיעדר תרגום של התורה שבע"פ מן השפות שבהם דיברו בארץ ישראל, במסופוטמיה ובלבנט בעיקר עברית וארמית, ליוונית וללטינית, שבהן דיברו מרבית היהודים מארצות המערב - אנטוליה, יוון, איטליה ושאר הפרובינקיות של האימפריה הרומית. חלקים מקהילה זו שלא התבוללו המשיכו לקיים את חוקי התנ"ך על פי התרגום היווני (ויותר מאוחר הלטיני) שהיה בידם.
על פי החוקרים, בעקבות נתק זה התחולל תהליך של התבוללות בקרב יהודי קהילות המערב שהואץ על ידי פעילות מיסיונרית נוצרית מסיבית באירופה, וקובעים כי כתוצאה מכך, הלך ונטמע החלק הארי מן הקהילה היהודית במערב בקרב הקהילה הנוצרית שסביבה, וחלק אחר המשיך לקיים את החוקים בתנ"ך בתרגומם היווני (ויותר מאוחר הלטיני).
המחקר הוא תוצר של עבודתם המשותפת במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית במסגרת קבוצת מחקר שעסקה בתקשורת יהודית בגולה. בעקבותיה, פרסמו השניים את תוצאות מחקרם בכתב העת: "Journal for The Study of the Pseudepigrapha".
ממצאי מחקר היסטורי חדש, הקהילה היהודית באירופה אחרי חורבן בית המקדש השני – כמעט התבוללה כליל באתר אפוק טיימס
פרויקט תיעוד השפה העברית
האקדמיה ללשון העברית מנהלת מפעל איסוף מילים עבריות ממקורות רבים במטרה ליצור את המילון ההיסטורי של השפה העברית, אחד הפרויקטים המחקריים הגדולים שיצאו לפועל אי-פעם בישראל. כבר 58 שנה נמשך המפעל הזה של האקדמיה ללשון העברית. להערכת נשיא האקדמיה, הפרופסור משה בר אשר, הוא יימשך עוד "חצי דור עד דור" לפחות. מטרת הפרויקט המונומנטלי היא ליצור מילון מקיף של ערכים לשוניים ולמפות את כל המלים בעברית באמצעות הקמת מאגר עצום בגודלו מחד גיסא, אך מעובד בדקדקנות מאידך גיסא, של מלים עבריות כתובות. עד היום הוכנסו למאגר יותר מ-20 מיליון מלים מ-7,919 חיבורים. אלא שהמלה חיבור מטעה, שכן חיבור יכול להיות מסכת מהתלמוד שיש בה עשרות אלפי מלים, שיר של כמה שורות ואפילו מטבע עתיק שעליו מלה אחת. בין החיבורים שהוכנסו למאגר אפשר למצוא את המשנה והתלמוד (כבר עם תחילת הפרויקט הוחלט שלא לכלול בו את המקרא, שכן כבר יש לו קונקורדנציות רחבות ויעילות), המגילות הגנוזות, ספרות הגאונים, שירת ימי הביניים ועד ברנר וש"י עגנון. בר אשר כבר מזכיר את חיים באר, א.ב. יהושע ועמוס עוז ככותבים שגם מלותיהם יצטרפו למאגר בבוא היום.
בעוד כמה חודשים, ובתנאי שיימצא לכך המימון החסר, יוכל הציבור הרחב להשתמש במאגר באמצעות אתר אינטרנט מחודש. עד היום כלל המאגר את הספרות העתיקה בלבד (זו שנכתבה עד לשנת 1050), והיה פתוח לחוקרים ולמנויים בלבד. בראיון לעיתון הארץ אמר עורך המילון כי "אין עברית חדשה בלי עברית עתיקה. העברית שלנו בעצם מיוסדת על העברית העתיקה".
ניר חסון, מלה אחר מלה: חוקרי האקדמיה מתעדים אלפי שנות שפה עברית, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
ספר חדש "במותם ציוו", מאת ההיסטוריון פרופסור מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה סוקר, מתעד את ההיסטוריה של בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל ונותן הקשר בין הפונקציונלי לסמלי, בעל מאפיינים ייחודיים במרחב הישראלי. הספר קובע כי לבתי הקברות הצבאיים חשיבות ייחודית בישראל מרובת המלחמות: עבור המשפחות הם משמשים מקום להתייחדות עם זכר יקיריהם, עבור החברה הם מהווים פנתיאון למיתוס הציוני.
ההיסטוריון צבי אלחייני מארכיון אדריכלות ישראל, אמר בראיון לעיתון הארץ: "זאת הנצחה אופקית, צנועה, נעדרת מונומנט אנכי של מצבה. ההצעה שלו קלעה למאווי האומה המתחדשות ולרצון להתבדל מאופי ההנצחה הרווח לקורבנות השואה למשל, שהיה בעיקרו פיגורטיבי והאניש סצנות גבורה או מוות".
נועם דביר, האדריכל שהתווה את אופי ההנצחה לחללי צה"ל, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
נפטר ההיסטוריון בנציון נתניהו
ביום 30 באפריל 2012 הלך לעולמו ההיסטוריון פרופ' בנציון נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910 - ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012). הוא היה ממנהיגי התנועה הציונית בארצות הברית, היסטוריון ישראלי-אמריקאי ופעיל ציוני. נתניהו כיהן כפרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, היה חבר באקדמיה המלכותית
בשל דעותיו הרוויזיוניסטיות לא השתלב נתניהו בסגל האוניברסיטה העברית, ואף סבל מנידוי אקדמי. בהמלצתו של מורו יוסף קלוזנר, היה לאחד מעורכי ומרכזי האנציקלופדיה העברית. עם פטירתו של קלוזנר היה לעורכה הראשי עד 1962. בשנות ה-50 המאוחרות ובשנות ה-60 של המאה ה-20 חייתה המשפחה לסירוגין בישראל ובארצות הברית (בין היתר, בין השנים 1963-1967 שהתה המשפחה בארצות הברית), עד שבשנת 1969 שב בנציון נתניהו באופן קבוע לניו יורק על מנת לערוך שם אנציקלופדיה יהודית, ולבסוף השתלב בהוראה באוניברסיטת קורנל. נתניהו החל לחקור את יהדות ספרד לאחר שעסק בחקר תולדות הלאומיות היהודית. בתחום התמחותו, תור הזהב של יהודי ספרד, והתפרסם בעיקר בזכות המגנום אופוס שלו, "The Origins of the Inquisition in Fifteenth Century Spain" (מקורות האינקוויזיציה במאה החמש עשרה בספרד).
ברק רביד, בן-ציון נתניהו מת בביתו בגיל 102, באתר הארץ, 30 באפריל 2012
במבצר האלה נתגלו דגמים קדומים של בית המקדש
הארכאולוג יוסף גרפינקל מנהל מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, משנת 2007 ועד היום, חפירות בחורבת קייאפה בסמוך לעמק האלה. בחפירות נחשפה עיר קדומה המתוארכת לתקופת בית ראשון ביהודה (כ-1000 לפנה"ס), ובה נמצאו ממצאים חריגים שאינם מוכרים מאתרים אחרים באזור יהודה. עתה הודיעו החופרים כי נמצאו 3 דגמי אבן וחרס בני 3000 שנה המייצגים את בית המקדש ונוצרו ככל הנראה לפני בניית מקדש שלמה בירושלים. החוקרים מציינים כי הדגמים שופכים אור חדש על תיאורי המקדש במקרא. תיאורים אלו משתמשים במונחים ייחודיים שפרושם אבד עם השנים ועם חורבן בית המקדש הראשון, ניתוח הדגמים מאפשר פרשנות חדשה והבנה של המונחים ובאמצעותם של בית המקדש.
Hebrew U discovery reshapes understanding of Temple תגליות האוניברסיטה העברית מעצבות מחדש את ההבנה על המקדש באתר ג'רוזלם פוסט.
נתגלה מטמון תכשיטים כנעני בתל מגידו
.jpg)
במאי 2012 חשפו חופרי תל מגידו, פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב מטמון תכשיטים כנעני תחילת תקופת הברזל שנתגלה בתוך כד חרס. המטמון, שנחשף ונוקה בחודשים האחרונים, כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם שעליה חריטה של דג. כולם עשויים זהב. נוסף על כך נמצאו בכד למעלה מאלף חרוזים קטנטנים עשויים זהב, כסף ואבני חן. המטמון הכיל גם צרור בד פשתן שבתוכו גושי כסף קטנים. אחד העגילים שנמצאו מעוצב כסל ובתוכו ציפור קטנה - אולי יען, ולצדה שמונה בעלי חיים קטנטנים, אולי עזים. עד היום לא נמצא משהו דומה לו בחפירות בארץ ואף במזרח התיכון. החוקרים מעריכים כי מדובר בתכשיט שהושפע מהתרבות המצרית ששלטה באזור באותה התקופה.
ניר חסון, מטמון תכשיטים בן 3,100 שנה נמצא במגידו, באתר הארץ, 21 במאי 2012
מחקר חדש על גיל ציורי מערות
מחקר חדש התפרסם במגזין המדעי Science מצית מחדש את הוויכוח לגבי מהותו של האדם הניאנדרטלי, יכולותיו ומורשתו. המחקר טוען על פי בדיקות חדשות כי ציורי מערות ברחבי אירופה נוצרו לפני כ 50,000 שנה ולא 36,000 כפי שהעריכו החוקרים. בראיון לעיותן הארץ אמרה הארכאולוגית הפרופ' אנה בלפר-כהן "זה מחקר מאוד מעניין הוא משנה את התפישה הכללית שהייתה קיימת עד כה לגבי אמנות המערות הפרה-היסטורית באירופה". בשל השינויים הכרונולוגיים אומרים מובילי המחקר שייתכן שהניאנדרתלים ולא ההומו ספיינס הם האחראים לציורים אלה. לדברי בלפר-כהן, הציורים "אולי היו קשורים לטקסי התבגרות וחניכה או טקסים אחרים שהיוו חלק אינטגרלי של המארג החברתי אצל אותם אנשים קדמונים. מה שברור שזה צריך היה להיות דרישה קבוצתית ולא עשייה ספונטנית, אינדיבידואלית. כשבודקים לאורך ההיסטוריה האנושית רואים שהקורפוסים הגדולים של האמנות שהשתמרה הם ממלכתיים, קבוצתיים."
אסף שטול-טראורינג, ציורי האדם הקדמון עתיקים בהרבה משחשבנו, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
מחקר חדש מעלה תאוריה חדשה על תפקיד אתר סטונהנג'
סטונהנג' (אנגלית: Stonehenge) הוא מונומנט פרהיסטורי השוכן במחוז וילטשייר באנגליה, כ-8 קילומטרים צפונית לסולסברי. סטונהנג' הוא אחד מהאתרים הפרהיסטוריים המפורסמים בעולם, והוא מורכב מסוללת עפר המקיפה קבוצה גדולה של אבנים עומדות. צוותי מחקר של פרויקט סטונהנג' ריברסייד (SRP), טוענים עתה, לאחר ניתוח ממצאי החפירות באזור האתר כי מעגל האבן המפורסם הוקם באמצע האלף השלישי לפני הספירה ונבנה לאחר סכסוך ארוך שנים בין מזרח ומערב בריטניה. עוד מניחים החוקרים כי האבנים, שמקורן בדרום בריטניה ומערב ויילס, סימלו קהילות שונות. החוקרים דחו על הסף תאוריות רווחות, שלפיהן מעגל האבנים המונומנטלי הושפע בבנייתו מתרבויות מצריות קדומות או מתרבות חוצנית. "לכל השפעה ארכיטקטונית שקיימת בסטונהנג' ישנן מקבילות במבנים עתיקים ומונומנטים ברחבי בריטניה, שמקורם בסקוטלנד וויילס".
שרות הארץ, מיזם השלום הבריטי של תקופת האבן, באתר הארץ, 26 ביוני 2012
נחשף מטמון זהב באפולוניה
אָפּוֹלוֹנְיָה-אַרְסוּף היא עיר עתיקה ששרידיה נמצאים היום בשרון הדרומי, ממערב לשכונת נוף ים בהרצליה, בקרבת סידנא עלי של ימינו. בשנים האחרונות הוכשר המקום לביקורי מטיילים והוקם במקום גן לאומי. במהלך יוני 2012 נמצא במבצר הצלבני באפולוניה מטמון זהב מהגדולים שנמצאו אי פעם בישראל, בתוך כלי חרס שבור, תחת מרצפות אחד החדרים שבמבצר.
נמצא אוצר זהב גדול במבצר אפולוניה באתר אוניברסיטת תל אביב.
נחשף מסמך המתעד קשר בין היטלר למפקדו היהודי
היטלר הורה באופן אישי להגן על יהודי שהיה אחד ממפקדיו במלחמת העולם הראשונה - כך נחשף במסמך ארכיוני ממלחמת העולם השנייה, אשר מתפרסם בגיליון החדש של העיתון קול יהודי מגרמניה. המסמך הוא מכתב מאוגוסט 1940 חתום על ידי היינריך הימלר, במכתב מורה הימלר, בעקבות בקשתו של הפיהרר, כי אין לגרש או לרדוף את השופט היהודי ארנסט הס, אשר שירת עם היטלר במלחמת העולם הראשונה. הגנתו של היטלר לא ארכה זמן רב בסוף 1941 גורש הס למחנה ריכוז ליד מינכן שם ביצע עבודות כפייה, אחותו ואמו נשלחו לטרזיינשטט, אחותו נרצחה לאחר מכן באושוויץ, אמו הצליחה להימלט לשווייץ. בתום המלחמה נותר הס בגרמניה ועבד כמנהל ברשות הרכבות הפדרלית בפרנקפורט ונפטר בשנת 1983. בתו אורזולה, בת 86, סיפרה בראיון ל"קול יהודי מגרמניה", כי אביה תיאר את היטלר כ"אדם ללא חברים ביחידה, שמעולם לא אמר מילה לאיש".
עופר אדרת, כך הגן היטלר על הקצין היהודי שהיה מפקדו, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
תגליות חדשות בחפירות תל חצור
תל חצור משתרע על שטח של כ-840 דונם בין התוואי הישן והחדש של כביש 90 והוא הגדול מבין כ-200 תילים מקראיים ברחבי ישראל. בשנת 2005 הוכר תל חצור כאתר מורשת עולמית. בחפירות שמקיימות האוניברסיטה העברית ורשות הטבע והגנים בגן לאומי תל חצור, נחשף מבנה מונומנטלי ככל הנראה ארמון או מרכז מנהלתי מתקופת הברונזה המאוחרת. באחד מחדריו של הארמון נחשף מחסן ובו 14 קנקני אגירה גדולים ובהם שרידים שרופים של גרעיני חיטה ותבואה שהוטמנו בכדים לפני אלפי שנים. ד"ר שרון צוקרמן מהאוניברסיטה העברית אמרה: "זה מבנה גדול מאד ומרובה חדרים שחרב בשריפה גדולה במאה ה-13 לפני הספירה. החוקרים מאמינים כי בתנ"ך ניתן למצוא ביסוס לקביעה זו. בספר יהושע פרק י"א מוזכר כי בזמן כיבוש הארץ שרף יהושע בן נון את רק את העיר חצור, שהייתה ראש כל הממלכות בכנען." פרופ' אמנון בן תור, מנהל המשלחת הארכאולוגית הוסיף: "הארמון שחשפנו ובו נמצאו כדי האגירה המרשימים נשרף כמו כל חצור בסוף התקופה הכנענית (מאה 13 לפנה"ס), עם כיבוש הארץ ותחילת תקופת ההתנחלות. יש המייחסים את חורבן העיר למסעותיו של יהושע בן נון."
גרעיני חיטה מלפני כ-3000 שנים התגלו בארמון שנחשף בתל חצור באתר הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה.
תגליות מפתיעות בחפירות בבית הכנסת העתיק בקלן
קלן (בגרמנית Köln), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה. הקהילה היהודית בקלן היא מן הוותיקות בגרמניה ובצפון-אירופה ככלל. בשנת 321 אישר הקיסר קונסטנטינוס ליהודים להיבחר למועצת קלן. בזמן מאורעות תתנ"ו תקפו הצלבנים את הקהילה היהודית. רובע יהודי מובחן מתועד בקלן למן שנת 1135, ובשיא פריחתו גרו בו בין 1,000-800 יהודים. בחפירות הארכאולוגיות שנערכות מטעם המוזיאון היהודי באתר הרובע העתיק נחשפו בית כנסת, מקווה ועוד כמה בנייני ציבור המתוארכים מהמאה ה-13. ובדצמבר 2011 נתגלתה באחד המרתפים הסמוכים לבית הכנסת העתיק אבן משקוף שעליה נחקקה כתובת בעברית: "זה החלון להוציא צואה דרך שם" הפרופסור דוד אסף מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב דן בממצא יוצא הדופן בבלוג שלו ומציין כי זו עדות חשובה ביותר לשימוש של העברית בחיי היומיום של יהודי אשכנז, הוא מציין כי הכתובת איננה מעידה על קיום בית שימוש, אלא בפתח מיוחד שדרכו ניתן היה להוציא מן הבור הסמוך את הצואה ולפנותה מן הבית.
דיון בממצאים בחפירות בית הכנסת בקלן ובכתובת בבלוג עונג שבת
מחקר היסטורי על תינוקות שנולדו במחנות מעצר בקפריסין
מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות אשר הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל. יצחק טויטש, מנהל הארכיון של ארגון הג'וינט, מנסה להתחקות אחר יותר מ-2,000 תינוקות שנולדו לפליטים היהודים במחנות המעצר בקפריסין בין 1946 ל-1949. המחקר החל במקרה לפני שנתיים, מהתגלה כי תיק ובו פרטי התינוקות חסר בארכיון. טויטש והוא החליט לחקור את העניין, הנחת העבודה שלו הייתה כי בארכיון יסתתרו חומרים נוספים שיסיעו להרכיב את הרשימה החסרה וכיום לאחר מאמצים רבים יש בידיו 1700 שמות. בראיון לעיתון הארץ אמר החוקר "זה חלק חשוב מהתיעוד ההיסטורי שמתאר תקופה קריטית בהיסטוריה של ישראל, אבל אף אחד לא טרח לבדוק אותו קודם לכן", הוא אומר. "האנשים האלה הם הקשר החי היחיד שיש לנו לתקופה הזאת. החיילים הבריטים כבר מזמן לא שם. נותרו רק האנשים האלה".
עופר אדרת, המסע אחר התינוקות האבודים של קפריסין, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
מאמץ להציל ציורי קיר היסטוריים של אברהם אופק
חוקרי תולדות האומנות הישראלית ומומחים לשימור אתרי מורשת משלבים כוחות במאמץ לשמר ציורים של האומן הישראלי אברהם אופק ובהם ציור בכפר אוריה המספר את סיפור החברה הישראלית: על קיר אחד סיפור העלייה, על השני בניין הארץ ועל הקיר השלישי- המשפחה והמסורת היהודית. ציורים מוכרים נוספים שלו נמצאים באוניברסיטת חיפה ובבניין הדואר המרכזי בירושלים. גדעון עפרת, היסטוריון ומומחה לתולדות האמנות הישראלית, כתב כי "מבחינתו של אופק ציור הקיר, מעבר לסגולותיו האסתטיות, הוא אפיק דידקטי, משמע- כלי תקשורת חינוכי-חזותי מהמעלה הראשונה". בראיון לעיתון הארץ אמר איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים בהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כי בעקבות הפרויקט לשימור אתרי מורשת לאומיים, הציור בכפר-אוריה, וציורי הקיר הנוספים שיצר אופק, ישומרו כמכלול וייחשפו בפני הציבור. השיקום יידון בקרוב בקרב מקבלי ההחלטות לגבי פרויקטים שיכללו בתוכנית מורשת לענייני העצמת תשתיות מורשת לאומית.
אלי אשכנזי, סיפורה של החברה הישראלית על קיר מתקלף, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2012
מוזיאון יוסף חיים ברנר ברנר בפתח תקווה
הצריף בשכונת עין גנים בפתח תקווה, בו התגורר יוסף חיים ברנר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים - לאחר שעלה לישראל, השכירו בעלי הצריף לברנר את אחד מחדרי הצריף הקטן - בעל שלושה חדרים בסך הכל. הצריף - שבשנים האחרונות היה נטוש - שוקם ביוזמת פעילי תנועת דרור ישראל ועיריית פתח תקווה. אחרי החגים ייפתח בו מוזיאון ומרכז מורשת שיציג את פועלו של ברנר. (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 - 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
עופר אדרת, הצריף בפתח תקווה שוב מספר סיפורים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012
תגליות מתקופת האבן במעיין ציפורי
אוסף חרוזים, כלי צור וציורי יענים בני 7,000 שנה שופכים אור על המבנה החברתי וקשרי המסחר של יישוב גדול בצפון הארץ מתקופת האבן. האוסף התגלה בחפירה ארכאולוגית מדרום למעיין עין ציפורי שבצפון על ידי חוקרי רשות העתיקות. בחפירה התגלה יישוב פרה-היסטורי גדול שהשתרע על פני כ-200 דונם. החפצים שנמצאו בציפורי מלמדים שבחברה באותה תקופה היה ריבוד חברתי ונמצאו עדויות שתושבי המקום פתחו קשרים עם תרבויות אחרות.
ניר חסון, כלים בני 7,000 שנה מלמדים על האליטה של תקופת האבן, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012
נפטר ההיסטוריון אריק הובסבאום
ההיסטוריון הבריטי אריק הובסבאום, מחשובי ההיסטוריונים במאה ה-20, מת ביום 1 באוקטובר 2012 בבית חולים בלונדון, בגיל 95. בהודעה שפרסמה משפחתו נמסר כי הובסבאום מת בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. הוא היה היסטוריון מרקסיסטי יהודי-בריטי, סופר וחבר במסדר הכבוד הבריטי. אחד מנושאי העניין של הובסבאום היו פיתוח המסורות. עבודתו היא מחקר של התפתחותן בהקשר למדינת הלאום. הוא טען כי מסורות רבות הומצאו בידי האליטות הלאומיות על מנת להצדיק את קיומן וחשיבותן של מדינותיהם. בראיון לעיתון הארץ בשנת 2010 אמר: "היסוד האוטופי במחשבתו של מרקס והלהט המוחלט שהיה בהתנגדותו לאי-שוויון ולניצול לא איבדו את יכולתם לעורר השראה, במיוחד כיום", הוא הגדיר עצמו כאנטי-ציוני ואמר באותו ראיון: ""מדינת הלאום המודרנית, ישראל, היתה, בתחילה, תוצר של לאומיות אירופית בת סוף המאה ה-19. לא היה לה תקדים בהיסטוריה היהודית, בין אם כמציאות ובין אם ככמיהה...למעשה, גם האבות המייסדים של הציונות וגם מנהיגי הדת היהודית המסורתית ידעו היטב שמדובר בנתק מכוון מרצף של אלפיים שנות היסטוריה בפועל של העם היהודי"
שלושה מספריו תורגמו עד כה לעברית. "תקופת המהפכה: אירופה 1789-1848" (תורגם על ידי עליזה נצר, הוצאת הדר), "עידן הקיצוניות - המאה העשרים הקצרה, 1914-1991" (תרגום: כרמית גיא, הוצאת עם עובד/ ספרית אופקים), ו"לאומיות ולאומים מאז עידן המהפכה" (תרגום: עידית שורר, הוצאת רסלינג).
ההיסטוריון אריק הובסבאום מת בגיל 95, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2012
הארכיון האישי של אלברט איינשטיין עלה לרשת
מכון ליאו בק הוא מכון מחקר עם מרכזים בירושלים, ניו יורק, ולונדון המוקדש לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהדות גרמניה, ונמצא בתהליך אינטנסיבי של העלאת הארכיון לרשת. הארכיון הדיגיטלי החדש כולל מכתבים, התכתבויות, זיכרונות, ספרים נדירים, היסטוריה משפחתית וקהילתית ותמונות ויצירות אמנות המתעדים את יהדות מרכז אירופה - בדגש על יהדות גרמניה. באוקטובר 2012 הכריז הארכיון כי מיליון דפים המתעדים 500 שנות חיים יהודיים עשירים במרכז אירופה עומדים לרשות הציבור ללא תשלום. בין היתר הועלה לרשת הארכיון האישי של איינשטיין ובו מסמכים המתארים את עבודתו המדעית, פעילותו הציבורית וחייו הפרטיים. ביום 16 באוקטובר, יתקיים במכון ליאו בק בירושלים אירוע לרגל חנוכת הארכיון החדש, שבו יועבר בשידור חי מניו יורק דיון פתוח לציבור על ההיסטוריה של יהדות גרמניה, שיכלול הרצאות על ארכיונים בעידן האינטרנט.
אלברט איינשטיין כפי שלא ראיתם מעולם, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2012
תמונות מההיסטוריה האנושית נשלחו לחלל
פרויקט ייחודי שמטרתו שימור המורשת האנושית יבוא לשיא עם שיגור לוויין לחלל ביום 20 בנובמבר, הלוויין ישא תקליטור ובו 100 תמונות - בניסיון להותיר זכר לקיום האנושות ולתעד את ההיסטוריה האנושית מתוך תקווה שיאסף על ידי חוצנים. הפרויקט, ששמו "התמונות האחרונות" נאצר בידי האמן והגאוגרף האמריקאי טרבור פאגלן ונועד לשקף את פני האנושות וההיסטוריה האנושית. יוזמי הפרויקט אספו כ-10,000 תמונות ששלחו גולשים מרחבי העולם ובחרו 100 מתוכן לפי קריטריונים של אסתטיקה ומסתורין. בתמונות שנבחרו מצולמים בין היתר סופת טייפון ביפן, סופת חול בתעלת סואץ, פארק גלסייר הקנדי-אמריקאי, אולם תיאטרון קטן בכנסיית סנט תומאס בלונדון, תמונת כדור הארץ שצולמה מהירח ותמונת ילדים אמריקאים יתומים על חוף הים. המידע אוכסן על גבי דיסק עשוי סיליקון, שכוסה בלוחיות מגן עבות מאלומיניום מצופה זהב להבטיח את שרידות המידע בכל תנאי.
רסיסי הזיכרונות של האנושות ירחפו כמזכרת בחלל, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2012
In Billions of Years, Aliens Will Find These Photos in a Dead Satellite באתר האתר wired.
פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/55
פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/56