אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
 | |
 | |
| מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון | |
| אוניברסיטה | |
|---|---|
| על שם |
דוד בן-גוריון  |
| מוטו | השראה פוגשת מצוינות |
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־55 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' דניאל חיימוביץ |
| רקטור | פרופ' חיים היימס |
| מנכ"ל | טל בן חיים |
| צוות | 1,253 |
| סגל אקדמי בכיר | כ-900[1] |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 17,820[2] |
| סטודנטים לתואר ראשון | 12,005[2] |
| סטודנטים לתואר שני | 4,028[2] |
| סטודנטים לתואר שלישי | 1,683[2] |
| סטודנטים מתוקצבים | 18,610[3] |
| מיקום | |
| מיקום | באר שבע, שדה בוקר, אילת |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°15′44″N 34°48′05″E / 31.262191666667°N 34.801511111111°E |
| www.bgu.ac.il | |
|
(למפת באר שבע רגילה)   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים | |
  | |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח והחברה (רו"ח), רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור.
ב-1 בינואר 2019 החל פרופ' דניאל חיימוביץ את כהונתו כנשיא האוניברסיטה, לאחר שהחליף את פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה בין השנים 2006 ועד 2018[5].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1962 הציע ראש העיר הראשון של באר שבע, דוד טוביהו, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. התהליך לא היה פשוט ונמשך שנים אחדות. החל משנת 1962 התקיימו בבאר שבע הרצאות מטעם מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית. משנת 1963 פעלה בבאר שבע אגודה עות'מאנית במטרה לייסד אוניברסיטה בבאר שבע, שנקראה המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לצורך בחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה בנגב. עיריית באר שבע רכשה בשנת 1965 את "בית היאס", בניין ששימש בעבר כמלון, כדי שישמש לפעילותו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1965 התקיימה שנת הלימודים הראשונה במסגרת המכון להשכלה גבוהה בנגב. עברו עוד מספר שנים עד שהמכון הוסב בצורה רשמית לאוניברסיטה.
אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל בשנת 1969, ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל. בחודש יוני שנת 1971 שם המוסד, שהיה קודם לכן "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שונה באופן רשמי ל "אוניברסיטת הנגב". בשנת 1974, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור חיים חנני מונה להיות הרקטור הראשון של האוניברסיטה בשנת 1969. פרופסור משה פריבס נבחר להיות הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1974.
אחד משעריה של האוניברסיטה הוא "שער השלום" דרכו עברו נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בא' בסיון תשל"ט, 27 ביוני 1979, היום הראשון ליישום הסכם השלום בין מדינת ישראל ומצרים[6]. השער עוצב להנצחת הביקור ההיסטורי בקמפוס.
האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[7].
אוניברסיטת בן-גוריון התפתחה בקצב מהיר, גם בגידול במספר הסטודנטים וגם בפיתוח מסלולי לימוד חדשים בהתאם לדרישות השוק (כגון הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה). בנוסף למסלולי הלימוד המבוקשים, סייעו המחיר הנמוך יחסית של הדיור והכלכלה בבאר שבע, האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים ובכלל זה קהילות סטודנטיאליות פעילות (דוגמת סגו"ל או הבאר) בהתפתחות המוסד.
לפיתוח האוניברסיטה סייעו, בנוסף למוסדות ממלכתיים ועירוניים, גם נדבנים דוגמת אברהם גולדשטיין-גורן וסוזן זלוטובסקי, שתרמו רבות בהקמת חלק מהמבנים וכן בסיוע אחר, דוגמת מלגות.
בינואר 2013 נחתם חוזה אוניברסיטת בן-גוריון ומינהל מקרקעי ישראל בו נכתב כי צפוי לקום קמפוס חדש בגודל של כ-230 דונמים[8].
ביוני 2016 קיבלה האוניברסיטה תרומה של כ-400 מיליון דולר מזוג אמריקאי אשר מימן בעבר את מלגות המחקר שלה[9].
בספטמבר 2019 פורסם על התקדמות העבודות להקמת הקמפוס הצפוני, אשר ממוקם מצפון מזרח לקמפוס הנוכחי. במקום יבנו בין היתר מעבדות מחקר, אולמות כנסים, מרכז סייבר, כיתות לימוד וכן כפר סטודנטים אשר יאכלס כמות של כ-570 יחידות דיור עם תכולה של 1,000 מיטות[10].
בשנת 2022 הגישה האוניברסיטה למל"ג תוכנית רב שנתית לשנים תשפ"ג - תשפ"ח. על פי התכנית, היקף הסטודנטים אמור להגיע בהדרגה ל-21,329 סטודנטים בשנת תשפ"ח ביחס להיקף של 17,806 בשנת 2022. מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר אמור לעלות מ-798 חברי סגל ל-914 מרצים בשנת תשפ"ח[11]. שבע תוכניות לימוד חדשות אמורות לקום בשלוש השנים הראשונות של התכנית: לתואר ראשון: מדעים להיי-טק; קיימות ושמירת סביבה; אינטראקציה אנושית עם טכנולוגיה ו-Sea Tech מדע וטכנולוגיות ימיות. תוכניות לתואר שני: תוכנית רב-תחומית בערים ותשתיות חכמות ולימודים אירופאיים בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה. תוכניות לימוד בינלאומיות: משאבי טבע מתחדשים - תוכנית לתואר ראשון בינלאומי[12].
יחידות אקדמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פקולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוניברסיטה חמש פקולטות:
- הפקולטה למדעי הטבע, המכילה את המחלקות למדעי הגאולוגיה והסביבה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה וביולוגיה.
- הפקולטה למדעי ההנדסה, המכילה את המחלקות להנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חומרים, הנדסה גרעינית, הנדסה ביורפואית, הנדסה ביוטכנולוגית, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תוכנה והנדסת אזרחית וסביבתית.
- הפקולטה למדעי הרוח והחברה, המכילה מחלקות שונות כגון: גאוגרפיה ופיתוח סביבתי, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, פסיכולוגיה, חינוך ופוליטיקה וממשל (מדע המדינה); בלשנות, לימודי המזרח התיכון, לשון עברית, מקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום, היסטוריה (כולל החטיבות ללימודי עם ישראל, ללימודי מדינת ישראל וללימודי צבא וביטחון), פילוסופיה וספרות (מדעי הרוח).
- הפקולטה למדעי הבריאות, המכילה את בית הספר לרפואה ולרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים המכיל את המחלקות לסיעוד, פיזיותרפיה ורפואת חירום, בית הספר למעבדנות רפואית ובית הספר לרוקחות. כמו כן מכילה הפקולטה את תוכניות המוסמך במדעי הרפואה, בריאות הציבור וגרונטולוגיה (מדעי הזקנה).
- הפקולטה למדעי הניהול, המכילה את המחלקות ניהול, ניהול תיירות ומלונאות, ניהול מערכות בריאות, מנהל עסקים (לתואר שני ושלישי בלבד), ומנהל ומדיניות ציבורית (גם כן לתואר שני ושלישי בלבד).
מכוני מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוניברסיטה מספר מכוני מחקר, ביניהם:
- המכון הלאומי לחקר האוטיזם
- מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הממוקם בקמפוס שדה-בוקר[13]. מכון זה מהווה למעשה מעין פקולטה בפני עצמה במסגרת קמפוס שדה בוקר.
- המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין אוסף מכונים הממוקם בקמפוס שדה בוקר, ומתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים. אוסף המכונים הוא מעין פקולטה בפני עצמה במסגרת קמפוס שדה בוקר, ומכיל את בית הספר הבינלאומי ללימודי מדבר ובו תוכניות ללימודי הידרולוגיה ואיכות מים, לימודי מדבר ולימודי אקולוגיה, סביבה ושמירת טבע לתארים מתקדמים. במכונים נמצאים גם מכון צוקרברג לחקר המים והמכון השווייצרי לחקר אזורים צחיחים ואנרגיה.
- המכון למחקר שימושי
- המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
- מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי (ננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון)
- מכון "הקשרים" לחקר הספרות העברית
- המכון הלאומי לביוטכנולוגיה
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאוניברסיטה יש גם בית ספר בין-פקולטי לחקר המוח.
בנוסף, קיים באוניברסיטה מרכז לנוער שוחר מדע על שם חוסידמן.
קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוחת האוניברסיטה באילת הוקמה כקמפוס נוסף על הקמפוס הראשי בבאר שבע ועל הקמפוס המחקרי בשדה בוקר. הלימודים בשלוחה נפתחו בשנת תשס"ג (2002/3) לאחר חתימת הסכם בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי במקום יתקיימו לימודים אקדמיים מלאים במקצועות שונים לרבות מקצועות ייחודיים שאינם נלמדים בקמפוס הראשי בבאר שבע כדוגמת ביוטכנולוגיה ימית.
בשנת תש"ע (2009/10) למדו במקום 760 סטודנטים. במקום מתקיימים לימודים אקדמיים מלאים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים רבים. הלימודים לתואר ראשון כוללים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, ניהול, וניהול מלונאות ותיירות. כמו כן, קיימת באילת מגמה של המחלקה למדעי החיים ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית שתלמידיה רשומים באילת. הם לומדים שנים א' ו-ב' בבאר שבע ומגיעים לאילת להשלמת התואר בתחום התמחותם במעבדות למדעי הים ברחבי העיר. קמפוס אילת מקיים גם לימודי הנדסה שנה א' שמטרתם לתת הזדמנות כניסה למועמדים שצריכים להוכיח את יכולותיהם לפני המעבר לשנת הלימודים השנייה בקמפוס הראשי בבאר שבע.
בקמפוס מתקיימים גם לימודים לתואר שני בתחומים הבאים: מגמת מינהל, חברה ומדיניות החינוך, MBA רב-תחומי ו-MBA מסלול מנהלים, עבודה סוציאלית, ומקרא ומזרח קדום. אוניברסיטת בן-גוריון הוסמכה להעניק גם תואר שלישי דרך בית ספר קרייטמן במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. הקמפוס מספק גם תוכניות עשירות ללימודים חוץ-אקדמיים לתושבי העיר ולחיילים המשוחררים הרבים שבאים לעבוד בה לאחר שירותם הצבאי.
מצוינות אקדמית והפולמוס בגינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה צעירה יחסית. בדירוג המיוחד שנקבע לאוניברסיטאות הצעירות מ-50 שנה, היא דורגה עד ליציאתה מהקבוצה הזו בשנת 2019, בין 50 האוניברסיטאות הצעירות הטובות בעולם. לדוגמה, בשנת 16–2015 דורגה האוניברסיטה במקום ה-31 בעולם מבין האוניברסיטאות הצעירות[14].
על רקע דירוגה האקדמי הבינלאומי, קמו בשנת 2017 חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה, והעלו בסנאט האוניברסיטה את סוגיית ירידתה של האוניברסיטה בדירוגים הבינלאומיים[15]. לטענתם, ההנהלה האקדמית הייתה אחראית לירידתה של האוניברסיטה בדירוגים הללו[16]. ירידה זו התחילה בסוף שנת 2005 ונמשכה מאז. זאת על פי הדירוגים הבינלאומיים הבאים: דירוג שנחאי, דירוג QS, דירוג THE ודירוג ליידן[17].
הנהלת האוניברסיטה הצביעה מנגד על מיקומה הגבוה של האוניברסיטה בדירוג 50 האוניברסיטאות הצעירות הטובות בעולם[14], ועל ההיקף הגדול מאוד של מחקרים יישומיים בכל קנה מידה, לרבות היותה האוניברסיטה הישראלית היחידה שצוינה על ידי "הסוכנות למיזמי מחקר צבאיים מתקדמים של ארצות הברית" מטעם הפנטגון (DARPA) כנמנית עם עשר האוניברסיטאות הראשונות בעולם שהסוכנות משתפת איתם פעולה.
"דירוג שנחאי" לשנת 2021 החזיר את האוניברסיטה לקבוצת ה-401 - 500 הטובות בעולם[18], אך דירוג THE החמיר עם האוניברסיטה באופן בולט[19].
החל משנת 2011 קבוצת האוניברסיטה משתתפת בתחרות פורמולה סטודנט ובשנת 2015 זכתה במקום ה-8 כולל.
נשיאי האוניברסיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
 |
פרופ' משה פריבס | 1973 | 1975 |
 |
יוסף תקוע | 1975 | 1981 |
 |
אלוף (במיל') שלמה גזית | 1982 | 1985 |
 |
פרופ' חיים אילתה | 1985 | 1990 |
 |
פרופ' אבישי ברוורמן | 1990 | 12/2005 |
 |
פרופ' רבקה כרמי | 12/2005 | 12/2018 |
 |
פרופ' דניאל חיימוביץ | 1/2019 |
רקטורים של האוניברסיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' חיים חנני, 1969 - 1973
- פרופ' צבי פלח, 1973 - 1974[20]
- פרופ' משה רוזן, 1974 - 1979
- פרופ' דוד וולף, 1979 - 1984
- פרופ׳ חיים אילתה, 1984 - 1986
- פרופ' אברהם טמיר 1986 - 1990
- פרופ' דב בהט, 1990 - 1994
- פרופ' נחום פינגר, 1994 - 2002
- פרופ' ג'ימי וינבלט, 2002 - 2010
- פרופ' צבי הכהן, 2010 - 2018
- פרופ' חיים היימס, 2018 -
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה גרדוס ויצחק (יאני) נבו (עורכים), מדע ורוח בנגב: אוניברסיטת בן-גוריון ותולדותיה בראי המחקר, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד
- דניאל י. לסקר, המחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין–גורן
- עמוס אלטשולר ומיכאל לין, תולדות המחלקה למתמטיקה תשל"א-תש"ע (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
- רון אבני, הביקורת הפנימית באוניברסיטה והחופש האקדמי - בין התנגשות להרמוניה. עמ' 581 - 589.
- זאב הדרי והילה טל, פרקים בתולדות האוניברסיטה, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד 1984
- חיוטין אדריכלים (עורכים), מחזון למציאות: אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (בעברית, באנגלית ובערבית)- אתר המועמדים - למידע נוסף על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- משולם עד, אוניברסיטה מזנקת בנגב, דבר, 15 בספטמבר 1969
- סקירה אדריכלית על כיכר דייכמן והמבנים התוחמים אותה באתר 'חלון אחורי', 9/10.
- סקירה אדריכלית על הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן באתר 'חלון אחורי', 11/10.
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין ספריית רפואה ומדעי הבריאות, באתר 'חלון אחורי', 8 בנובמבר 2014
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין מדעי התנהגות, באתר 'חלון אחורי', 18 בנובמבר 2015
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית מצולמת של בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, באתר 'חלון אחורי', 1 בדצמבר 2015
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 6 בפברואר 2016
- יהושע בראון וחיה לוסקי, הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב על-שם דוד טוביהו, קתדרה 20, יולי 1981
- שלמה גבעון, כך נולדה אוניברסיטה בנגב, מעריב, 9 בינואר 1966
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, דף שער בספרייה הלאומית
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ביישום טלגרם
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית אינסטגרם
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית LinkedIn
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על אודות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באתר האוניברסיטה
- ^ 1 2 3 4 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
- ^ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון
- ^ שחר אילן, הנשיא הבא של אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' דניאל חיימוביץ מאוניברסיטת תל אביב, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2018
- ^ חנינא פורת, 40 שנה לנאום סאדאת ו-38 שנה לביקורו בבש, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 במאי 2017
- ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
- ^ דני בלר, אוניברסיטת בן גוריון תכפיל את שטחה, באתר nrg, 13 בינואר 2013
- ^ וואלה! עסקים, תרומת ענק: אוניברסיטת בן גוריון תקבל 400 מיליון דולר, באתר וואלה, 24 ביוני 2016
- ^ יעקב לוי, פרויקט הקמפוס הצפוני: בניית כפר הסטודנטים החדש בבאר שבע בעיצומה, באתר mynet באר שבע, 26 בספטמבר 2019
- ^ תוכנית רב שנתית תשפ"ג-תשפ"ח - מוגש למל"ג. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2022 עמ' 16 - 17.
- ^ תוכנית רב שנתית תשפ"ג-תשפ"ח - מוגש למל"ג. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2022 עמ' 22 - 38.
- ^ מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ^ 1 2 https://www.topuniversities.com/university-rankings/top-50-under-50/2016 דירוג QS לאוניברסיטאות הצעירות מ-50 שנה הטובות בעולם.
- ^
ליאור דטל, מרצים בבן גוריון נגד הארכת כהונתה של נשיאת האוניברסיטה, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2017
- ^ ע"פי עמ' 2 בפרוטוקול מספר 328 מישיבת הסינאט (לא מן המניין) של אוניברסיטת בן-גוריון, שהתקיימה ב-19 בנובמבר 2017: נציג הסנאט בוועדת החיפוש הציג את עבודת הוועדה, ואת הניסיון של נציגי הסנאט להביא שם לדיון את מצבה האקדמי של האוניברסיטה. לדבריו: "קבלנו הרבה פניות במכתבים מחברי הסגל עם חומר על המצב האקדמי של האוניברסיטה. ... לדעתי המקור העיקרי לבעיה זה הזנחה מתמשכת של סנאט האוניברסיטה. אנחנו לא חלק, אלא החלק החשוב ביותר באוניברסיטה. אוניברסיטה זה קודם כל חברי הסגל, לא בניינים. בגללנו העיר באר שבע פרחה ונהייתה עיר של הייטק, של רפואה, של השכלה גבוהה. אם רמת האוניברסיטה תרד ונהפוך להיות כאחת המכללות – מה יהיה עם העיר באר שבע?"
- ^ University ranking results by fields in Shanghai, QS, Times and Leiden rankings.
- ^ Israel - 9 institutions, ShanghaiRanking’s Academic Ranking of World Universities 2021, August, 15 2021
- ^ World University Rankings 2022, The Times Higher Education World University Rankings/sorting by country
- ^ פרופ' צ. פלח רקטור בפועל באונ' הנגב, דבר, 18 ביולי 1973
| נשיאי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | |
|---|---|
|
| דוד בן-גוריון | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים פוליטיים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
|
.jpg)
| ||||||||||||||||||
| משפחתו | אביגדור גרין (אב) • שיינדל גרין (אם) • פולה בן-גוריון (בת-זוג) • גאולה בן אליעזר (בת) • עמוס בן-גוריון (בן) • רננה לשם (בת) • יריב בן אליעזר (נכד) • אריה בן-גוריון (אחיין) • עמנואל בן-גוריון (אחיין) • יהודה הר-מלח (גיס) • אריה פרידמן-לבוב (גיס) | |||||||||||||||||||
| הנצחתו | יום בן-גוריון • צריף בן-גוריון • יד דוד בן-גוריון • המכון למורשת בן-גוריון • בית בן-גוריון • קריית הממשלה • נמל התעופה בן-גוריון • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב • מדרשת בן-גוריון • הילכו שניים יחדיו • בן-גוריון, אפילוג • שומרי היקום • אות בן-גוריון • מחלף בן-גוריון • גן לאומי קבר בן-גוריון • מדרשת שדה בוקר • מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות • פרס בן-גוריון • קריית החינוך בן-גוריון • פארק בן-גוריון • שדרות בן-גוריון • פסל דוד בן-גוריון בחוף תל אביב | |||||||||||||||||||
| שונות | הסכמי לונדון • או"ם שמום • בלי חרות ומק"י • החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה • מכתב הסטטוס קוו • מן העיר אל הכפר • משל העגלה המלאה והעגלה הריקה • עוד יסופר • רגע קלפהולץ | |||||||||||||||||||
| באר שבע – מפת השכונות | |
|---|---|
|
