לדלג לתוכן

יריב בן אליעזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יריב בן אליעזר
לידה 17 ביוני 1940 (בן 84)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי לימודי תקשורת
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ניל פוסטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר תקשורת ההמונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוד בן-גוריון נפרד מנכדו, יריב בן אליעזר, בטרם יצא לביקור בבורמה, 1961

יריב בן-אליעזר (נולד ב-17 ביוני 1940, י"א בסיון ה'ת"ש) הוא חוקר תקשורת המונים ותדמית ופרשן בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה בנושאי תקשורת.

בן אליעזר הוא נכדו הבכור של דוד בן-גוריון (בנה של בתו גאולה) ועל כן מגיל צעיר היה באור הזרקורים. בשנות ה-50 חתם בן-גוריון על מספר מאמרים תחת שם העט "ס. ש. יריב" או סבא של יריב[1]. ידיעות עליו ועל סבו, לדוגמה על חגיגת בר המצווה שלו, הופיעו בתקשורת הישראלית[2]. בשנת 1959 החל ללמוד ארכיטקטורה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית[3][4].

בשנת 1968 קיבל תואר במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב, אז שלוחה של האוניברסיטה העברית[5][6]. בשנת 1969 היה בין החותמים למען מינוי משה דיין לראש ממשלה[7].

בשנות ה-70 היה סטודנט בניו יורק ועמד בראש ארגון הסטודנטים הישראלים בארצות הברית[8][9]. הוא הוסמך לדוקטורט בתקשורת מאוניברסיטת ניו יורק ב-1977 בהדרכתו של ניל פוסטמן[10]. כתב מאמרים רבים ומספר ספרים בתחום תקשורת ההמונים.

במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מרצה בכיר לתקשורת המונים בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 2000-1997 שימש דקאן בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל בתל אביב. שימש כראש ההתמחות בתקשורת שכנועית משנת 2000 עד שנת 2014 במרכז הבינתחומי הרצליה ואחראי על לימודי התקשורת בבית הספר לאודר לממשל.

בן-אליעזר ניהל מספר קמפיינים במערכות בחירות בישראל, ובהם של מפלגת צומתבחירות 1992)[11], של אריה גוראל לעיריית חיפה ב-1993, של חיים רמון ורשימתו הבין-מפלגתית "חיים חדשים" בבחירות להסתדרות ב-1994, ושל יעל גרמן לראשות עיריית הרצליה בשנים 1998 ו-2003.

בן-אליעזר משמש כדרך קבע פרשן בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה בנושאי תקשורת, תעמולה ותדמית. הוא מחברם של שישה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי התקשורת והתעמולה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1961 התחתן[12]. רעייתו, דליה, שנפטרה ב-2012, הייתה מורה ומפקחת בתחום לימודי האמנות בכל מוסדות מערכת החינוך. היא יזמה את לימודי אמנות העיצוב במערכת החינוך והייתה החלוצה בהכללת לימודי האמנות בזרם הממלכתי-דתי ובמגזר החרדי. בנם אהוד (אודי) כיהן כתובע הצבאי הראשי והשתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.

יריב בן אליעזר עם בייגה אברהם שוחט, פנינה רוזנבלום ויפה ירקוני
  • מי מפחד מהטלוויזיה, הוצאת עם עובד, 1980.
  • הממלכה השביעית: סוגיות בתקשורת המונים, הוצאת המכללה למינהל בתל אביב, 1990.
  • תעשיית הפיתויים: על תעמולה ופוליטיקה, על דת ומסחר ועל מה שביניהם, הוצאת המכללה למינהל בתל אביב, 1997.
  • בין תקשורת לפרופגנדה, ביתן הוצאה לאור, 2003[13].
  • יריב אישי - סיפור חיים, הוצאת כותרים, 2017.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יריב בן אליעזר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]