לדלג לתוכן

יוסף תקוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף תקוע
לידה 4 במרץ 1925
לחוביצ'ה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באפריל 1991 (בגיל 66)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Yosef Tukaczynski עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1948
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת הרווארד, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ל'אורור, שאנגחאי
בת זוג רות תקוע
שגריר ישראל בברזיל
19601962
(כשנתיים)
תחת שרת החוץ גולדה מאיר
שגריר ישראל בברית המועצות
19621965
(כ־3 שנים)
תחת שרי החוץ גולדה מאיר ואבא אבן
שגריר ישראל באו"ם ה־4
19681975
(כ־7 שנים)
תחת שרי החוץ אבא אבן ויגאל אלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רחוב יוסף תקוע בבאר שבע

יוסף תקוע (4 במרץ 1925 - 14 באפריל 1991) היה דיפלומט ישראלי, שגריר ישראל באו"ם בשנים 1968–1975, והנשיא השני של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (19751981).

תקוע נולד בשם יוסף טוקצ'ינסקי בעיר לחוביץ' שבפולין (לחוביצ'ה אשר בבלארוס המודרנית)[1]. עקב עליית הפשיזם בפולין היגרה משפחתו, בהיותו בן חמש, לחרבין, שם הפעילה עסק מצליח לסחר בינלאומי. לאחר השתלטות הקומוניסטים על חרבין עבר עם משפחתו למנצ'וריה, שם המשיכו לפעול במסחר בינלאומי. לימים עברו לשאנגחאי, מסיבות עסקיות. טרם עלייתו ארצה למד לתואר במשפטים באוניברסיטת ל'אורור (Université l'Aurore) בשאנגחאי ותואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, בה גם לימד. בשנת 1948 עלה לישראל, והחל לעבוד במשרד החוץ, שם גם הכיר את אשתו, רות וידנפלד.

במשרד החוץ שימש בתפקידים שונים:

בשנת 1953 היה לראש משלחת הפסקת האש והמשא ומתן עם מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. באותה שנה מונה למחזיק משרד החוץ לחמש שנים. במהלך כהונתו כסגן המנהל הכללי במשרד החוץ, נשלח כראש המשלחת לדיוני מאורעות מלחמת יום הכיפורים באו"ם, שם נאם נאומים קשים על התנהלויות מדינות ערב במלחמה.

בשנת 1974 תקף בחריפות בעצרת האו"ם את יאסר ערפאת, בעקבות נאומו במליאת העצרת וקריאתו להקמת מדינה פלסטינית.

במהלך תקופת עבודתו במשרד החוץ עמד תקוע בראש התאחדות עולי ברית המועצות.

לאחר שובו לישראל פרש משירות החוץ, עבר להתגורר בעומר והתמנה לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר סיום תפקידו, בשנת 1981, מונה לנגיד האוניברסיטה.

ב-1991, בגיל 66, נפטר בניו יורק מהתקף לב, בזמן שעבד שם על פיתוחים ופרויקטים עתידיים לאוניברסיטת בן-גוריון. נקבר בהר המנוחות. לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב בבאר שבע, ולצד אחד משערי הכניסה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ניצב קיר המנציח את פועלו.

היה נשוי לרות תקוע לבית וידנפלד, אשר שימשה יו"ר ויצו ישראל בשנים 1984-‏1991, ולהם בת ושני בנים.

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף תקוע מוזכר בספר "מוסקבה פטשוקי" מאת ונדיקט ירופייב לצד משה דיין, בהתרסה של המחבר כנגד התמיכה של השלטון הסובייטי במדינות ערב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • In the Face of the Nations: Israel's Struggle for Peace. New York: Simon & Schuster, 1976. ISBN 0671222406
  • Barbed Wire Shall not Return to Jerusalem. New York: Israel Information Services, 1968. OCoLC 551626017
  • Arab Terror Strategy: The Latest Phase of the 20 Year War. New York: Israel Information Services 1968. ASIN B0007F9DS8
  • Israel will not Permit a Stranglehold on it's Air Lifeline. Washington, D.C.: Embassy of Israel, 1968. OCoLC 607825410

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף תקוע בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על-פי דברי נכדו, כפי שנמסרו לו על ידי סבתו, רות תקוע.